עשרות ישראלים, בהם פעילים ופעילות בסניף המקומי של ארגון זכויות האדם אמנסטי אינטרנשיונל, יגישו מחר (ג') עתירה לבית המשפט המחוזי בתל אביב, על מנת שיורה למשרד הביטחון לבטל את רישיון הייצוא הביטחוני של NSO. העותרים טוענים כי "במוצרי הסייבר של החברה נעשה שימוש לשורה של מתקפות מצמררות על מגיני זכויות אדם ברחבי העולם". ב-NSO מתנגדים וטוענים שאמנסטי הוא ארגון אנטי ציוני שלובש כסות של ארגון לזכויות אדם. שמן של חברת הסייבר הישראלית והתוכנה שפיתחה, פגסוס, נקשר לכאורה בכמה וכמה פרשיות מעוררות מחלוקת, בהן רציחתו של העיתונאי הסעודי מבקר הממלכה ג'מאל חאשוקג'י. על פי הנטען, ולא הוכח, לפחות לא עד כה, החברה סיפקה לשלטונות הסעודיים את התוכנה והם עקבו אחריו באמצעותה, עד לרציחתו בשגרירות הסעודית באיסטנבול. באמנסטי אומרים שחוקרים בתחום הסייבר תיעדו שימוש בפגסוס גם נגד עיתונאים וחברי פרלמנט במקסיקו, הפעילים הסעודים עומר עבדול עזיז, יחיא עסירי ור'אנם אל מסאריר, פעיל זכויות האדם אחמד מנסור ואף איש צוות שלהם. העתירה מוגשת לאחר שעל פי אמנסטי, עו"ד איתי מק פנה מטעם הארגון מספר פעמים לאגף הפיקוח על הייצוא הביטחוני במשרד הביטחון ולא זכה לתגובה כלל, או שזכה לתגובות "מעורפלות ובלתי מספקות", כמו פגיעה ביחסי החוץ של ישראל. לטענת מנכ"לית אמנסטי אינטרנשיונל ישראל, מולי מלקאר, "העתירה לבית המשפט מוגשת בהיעדר כל ברירה אחרת, לאחר שמשרד הביטחון מסרב לעשות את עבודתו ולטפל בקבוצת NSO בצורה הראויה". "העדויות והראיות לא מותירות מקום לספק: הפיקוח על NSO ומוצריה אינו מספיק כדי למנוע ניצול לרעה של מוצריה על ידי גורמים המפירים זכויות אדם באופן חמור ועל ידי משטרים שתוקפים את אזרחיהם", אמרה לסטר. "בניגוד לתדמית שאנשיה מנסים לשווק, לא מדובר בגיבורי ישראל או בבאטמן הציוני, אלא במיליארדרים שמוכרים נשק מסוכן למרבה במחיר ללא פיקוח, ללא גבולות וללא שיקולים מוסריים. על בית המשפט לחזק את משרד הביטחון ולהציב גבולות ברורים לקבוצת NSO, שיצאה משליטה ומהווה סכנה ממשית בתחום הסייבר - הן לפעילי זכויות אדם והן למוניטין של אומת הסטארט-אפ הישראלית בעולם". "סימון מטרות על פעילי זכויות אדם - נגד החוק הבינלאומי" העתירה הוגשה בשיתוף תנועת אמנסטי העולמית, כחלק מפרויקט משותף עם הקליניקה המשפטית שבמכון לזכויות אדם ולצדק עולמי על שם ברנשטיין בבית הספר למשפטים באוניברסיטת ניו-יורק. מנהלת המכון, מרגרט סאטרת'ווייט, אמרה כי "סימון מטרות על גבם של מגיני זכויות אדם בשל עבודתם והשימוש בכלי מעקב דיגיטליים פולשניים אינם מותרים תחת החוק הבינלאומי. בלי מגבלות חוקיות חזקות יותר, תעשיית תוכנות הריגול מאפשרת לממשלות לרמוס את הזכויות לפרטיות, לחופש ולחופש הביטוי. ממשלת ישראל חייבת לבטל את רישיון הייצוא הביטחוני של קבוצת NSO ולעצור את האופן שבו היא מרוויחה מדיכוי בחסות ממשלות". באמנסטי טוענים ש-NSO לא סיפקה הוכחות לטענתה שהיא מסייעת לממשלות להילחם בטרור ובפשע, כמו גם להכחשתה את השימוש בפגסוס נגד פעילי זכויות אדם. כמו כן, ציינו בארגון, "החברה לא מפרסמת פרטים על תהליך הבדיקה שלה, למעט התייחסויות מעורפלות לגבי קיומה של ועדת אתיקה פנימית. לפיכך, עד כה, לא ברור אילו שיקולים נלקחים בחשבון טרם מכירת מוצרים פולשניים מעצם קיומם, כגון פגסוס". "אנטי ציונות שמתחבאת מאחורי הצהרות ציניות של הגנה על זכויות אדם" מ-NSO נמסר בתגובה כי "מדובר בתביעה חסרת בסיס שכל טענותיה מבוססות על השערות בלבד של ארגון אנטי ציוני בעל אג׳נדה פוליטית מובהקת נגד מדינת ישראל, אשר מתחבא מאחורי הצהרות ציניות של הגנה על זכויות אדם". לדברי החברה, "NSO פועלת אך ורק על פי חוק ועל פי כללי אתיקה ברורים, שנועדו למנוע ניצול לרעה של הטכנולוגיה. מוצרי החברה נמכרים אך ורק לגופי ממשל מוסמכים למטרות של חקירה ומניעה של פשע וטרור, על פי הגדרות ברורות. בעידן שבו טרוריסטים ופושעים מתחבאים מאחורי טכנולוגיות מתוחכמות, הטכנולוגיה שלנו סייעה ומסייעת בהצלת חייהם של אלפי אנשים בכל העולם ובשמירה על זכויותיהם מפני סוחרי אדם, ארגוני פשיעה וארגוני טרור". טרם נמסרה תגובת משרד הביטחון.

דרמה בסימנטק: גרג קלארק, מנכ"ל, נשיא וחבר הנהלת ענקית אבטחת המידע, עזב לאלתר את תפקידיו בחברה בסוף השבוע. קלארק שימש בתפקיד במשך שלוש שנים והוא המנכ"ל הרביעי ברציפות של סימנטק שלא מסיים בנסיבות תקינות את תפקידו. ריצ'ארד היל, לשעבר מנכ"ל ונשיא Novellus Systems, מונה כמנכ"ל ונשיא זמני של החברה, וזו הודיעה כי החלה בהליכים לאיתור מנכ"ל קבוע. השנה האחרונה של קלארק הייתה קשה: היא כללה חקירת הונאה פנימית, פיטורים, לחץ מצד המשקיעים וירידה של 32% בערך המנייה. קלארק היה מנכ"ל Blue Coat, והפך למנכ"ל סימנטק לאחר שזו רכשה ביוני 2016 את החברה תמורת 4.65 מיליארד דולר. במאי 2018 דווח, בדרמטיות ובהפתעה, כי בעת שפורסמו ביצועיה הכספיים לשנתה הפיסקלית 2018, חשפה סימנטק שוועדת הביקורת של הדירקטוריון שלה פתחה בחקירה פנימית. נושא החקירה, כך נמסר, הוא "חששות שהועלו על ידי עובד לשעבר", שם קוד מכובס להונאה חשבונאית או לזיוף מסמכים כספיים הקשורים למכירות. הוועדה שכרה עורך דין עצמאי כחלק מהחקירה ועדכנה את הרשות האמריקנית לניירות ערך (ה-SEC) אודותיה. במקביל, ה-SEC פתחה בחקירה משלה, שסימנטק הבטיחה לשתף אתה פעולה. ה-"התנהגות המסוימת" הביאה לפגיעה בערך המניות בסוף ספטמבר סיימה סימנטק את החקירה הפנימית שערכה ובגינה נדחו הכנסות של 12 מיליון דולר, שהיו חלק מדיווחי הרבעון הפיסקלי שהסתיים במרץ 2018. החברה ציינה ש-13 מיליון דולר שהתקבלו מעסקה עם לקוח דווחו כחלק מסעיף ההכנסות ברבעון האמור. זאת, בעוד שרק הכנסות של מיליון דולר מהעסקה היו אמורות להיות מדווחות בתקופה זו. ועדת הביקורת של דירקטוריון סימנטק, שהוקמה כדי לחקור את הנושא, "זיהתה התנהגות מסוימת, שאינה עולה בקנה אחד עם הקוד, ההתנהלות ומדיניות החברה - והסבה את תשומת לב החברה לפעולות שעליה לנקוט בעקבות זאת", נכתב בהודעה. עם זאת, הוועדה לא המליצה על "כל פעולה תעסוקתית", משמע - פיטורים, של מי מהמנהלים הבכירים של סימנטק בעקבות החקירה. בנובמבר נתבעה סימנטק על ידי בעל מניות, לאחר ניסיונות החברה למסמס את הנושא באמצעות החקירה הפנימית. אלא שעם היוודע דבר קיומה של זו הנזק כבר נעשה - הדיווחים הביאו מידית לירידה של כ-10% בערך מניותיה, ובסך הכל הפסידה החברה יותר משבעה מיליארד דולר בשווי המניות במהלך התקופה המדוברת, וערכן נותר נמוך בכ-40% בהשוואה לשיא הגבוה בעבר, כך לטענת התביעה. התובע ביקש פיצוי בטענה שסימנטק ומנהליה היו אחראים לאבדן הכסף של בעלי המניות - כסף שאיבדו כתוצאה מהחקירה, שהביאה לירידת המחירים שלהן. עוד נטען כי במטרה להגן על הבונוסים שלהם, בכירי סימנטק לשעבר "טיפלו" בספרי החשבונות של החברה והקפיצו את המספרים בדו"חות הרבעוניים. באוגוסט האחרון הודיעה סימנטק על כוונתה לפטר מאות עובדים, 8% מכוח האדם בן 11 אלף העובדים שלה, כחלק ממאמציה לחסוך הוצאות תפעוליות של 50 מיליון דולר. גם קרן ההשקעות סטארבורד לחצה על ענקית האבטחה לצמצם את הוצאותיה כי לדעתה החברה מוערכת בהערכת חסר בשל כך. היל סיפר כי בסוף אפריל קלארק פנה אליו וביקש ממנו להחליפו בתפקיד, אלא שלמרות החקירה והמצב הבעייתי של החברה, הסיבה הייתה בעיות אישיות שדורשות ממנו יותר זמן, ובראשן טיפול באביו הזקן והחולה. יצוין כי היל הגיע לסימנטק כיועץ באוקטובר האחרון, בעקבות ועדת החקירה הפנימית, ובינואר השנה, בהמלצת קרן סטארבורד, מונה לחבר הנהלה. לדבריו, ההנהלה בחרה בו כמנכ"ל זמני בשל ניסיונו כמנכ"ל זמני של מארוול. היל, בן 67, אמר כי הוא לא מפחד מהתפקיד אליו מונה. היסטוריה של הדחות ושנים לא קלות כאמור, קלארק הוא לא המנכ"ל הראשון שעוזב את סימנטק בנסיבות לא תקינות. במאי 2016 הודח מהתפקיד מייק בראון, כאשר סיבת ה-"עזיבה" הייתה אי עמידה ביעדי המכירות הרבעוניות. בראון מונה למנכ"ל סימנטק בספטמבר 2014, אחרי תקופה בת שישה חודשים בה שימש כמנכ"ל זמני. גם השנים הללו היו לא קלות לענקית אבטחת המידע העולמית, לאחר שעברה זעזוע קשה ב-2005, עם רכישת וריטאס, שעלתה לה 10.2 מיליארד דולר, ומאז היא התקשתה להתרומם. מנכ"ל נוסף שהודח, ביולי 2012, הוא אנריקה סאלם. במקרה שלו, על פי ההערכות, הייתה הסיבה הביצועים הכספיים הפושרים ברבעונים שלפני ההדחה. במקומו מונה לתפקיד יו"ר החברה, סטיב בנט, ש-"זכה" לגורל דומה. במרץ 2014, פחות משנתיים לאחר שמונה לתפקיד, החליטה הנהלת החברה להדיח אותו, מאחר שהוא הפגין חוסר יכולת להוביל אותה לכיוון המעבר למכשירים ניידים, ומאחר שהשינוי הארגוני שביצע בסימנטק נכשל.

הטסתם של 60 לווייני תקשורת של חברת SpaceX עומדת לצאת לפועל ככל הנראה ביום ד' הקרוב. רקטת פאלקון 9 של החברה תמריא מבסיס קייפ קנווראל של חיל האוויר האמריקני ועליה ידחסו לווייני Starlink, שמהווים למעשה את בעיטת הפתיחה המבשרת את הכניסה של החברה לעסקי התקשורת. בסופו של דבר, SpaceX מקווה להפעיל יותר מ-11,000 לוויינים במסלול קרוב לכדור הארץ ואלו עתידים לספק קישוריות פס רחב שישלחו מהם אל המשתמשים. "60 לווייני SpaceX Starlink הראשונים יטענו לתוך השיגור של ה-Falcon. צפוף", בישר לעולם מנכ"ל החברה והיזם הבלתי נלאה, אילון מאסק, בציוץ בטוויטר במוצאי שבת. לפי הדיווחים, המרחב שעליו יעלו הלוויינים בטיל הפאלקון דומה לגודלו של אוטובוס ממוצע, ולכך התכוון ככל הנראה מאסק בטוויט שלו. [caption id="attachment_227881" align="alignnone" width="600"] אילון מאסק, מנכ"ל SpaceX. צילום: סטיב יורבנסון, מתוך ויקיפדיה[/caption] לפי Engadget, מאסק הכין את העולם לכך שסביר להניח שיהיו טעויות בפריסה הראשונית, וכי יידרשו עוד שישה שיגורים דומים כדי להשיג כיסוי פס רחב "מינורי", ועוד כפול מכך כדי להגיע לכיסוי "מתון". יצוין כי בכדי לספק קישוריות לאינטרנט, לוויינים אלה אמורים לזוז בחלל בתנועה מסונכרנת ולהעביר את האותות אל המסופים הקרקעיים שעל כדור הארץ. ועדת התקשורת הפדרלית של ארה"ב, ה-FCC העניקה ל-SpaceX את האישור להשיק את הלוויינים של סטארלינק, אך בשתי קבוצות. הראשונה היא קבוצה של 4,409 לוויינים, בעוד שהשנייה תכלול 7,518 לוויינים. הקבוצה השנייה תוצב ותפעל בגובה נמוך במקצת מזה שבו תשייט הראשונה. הלוויינים אמורים להציע בסופו של תהליך קישוריות לאינטרנט לכל רחבי העולם. ייתכן בהחלט שהם גם ישנו את כל מה שאנחנו מכירים על חיבורי אינטרנט, ואולי אף ייתרו הלכה למעשה את טכנולוגיית 5G שנמצאת כיום בפריסה. מסמכים פדרליים שהגישה החברה מעידים שבכוונתה לספק חיבור לאינטרנט ללקוחות עסקיים ופרטיים כאחד. מי תשתלט על קישוריות מהחלל ומי תיישב ראשונה את מאדים? הניסיון הזה מגיע לאחר שבשנה שעברה נבחנו בהצלחה שני מודלי אבטיפוס של לווייני Starlink, המכונים Microsat-2a ו-Microsat-2b. מכסה ראשונה זו של 60 לוויינים תשמש לצורך פיילוט של הטכנולוגיה, אבל גם תבחן את השטח ותסלול את הדרך למה שהחברה מקווה שיהיה פריסה שלמה של כל הלוויינים עד לשנת 2024 ואספקת קישוריות מלאה מהחלל לכדור הארץ. אם תצליח SpaceX במשימה, לא רק שהלוויינים של סטארלינק יאפשרו לה לדלג על מגבלות תשתיות הקרקע המסובכות ועל הקושי להעביר קישוריות אינטרנט לאזורים מרוחקים ומבודדים בעולם, אלא שהם יכולים גם להפוך לעסק חלל משגשג, שיקדם עוד במעט את החלום של מאסק ליישב את מאדים. אלא ש-SpaceX היא לא רק החברה היחידה שמתכננת על העברת קישוריות אינטרנט באמצעות לוויינים. בחודש פברואר השנה השיקה חברת OneWeb האמריקנית שישה לוויינים, שהם למעשה המקבץ הראשון מבין כמה מתוכננים שיקבצו בסופו של דבר 650 לוויינים שישלחו לחלל, ימוקמו בגובה 1,200 קילומטרים מעל פני כדור הארץ וישגרו משם חיבור לאינטרנט. חברות אחרות שחולקות עם ספייס-איקס שאיפות לפריסת לווייני אינטרנט בחלל הן Telesat, LeoSat וכמובן שאמזון וג'ף בזוס, הבעלים והמנכ"ל שלה, שאינם מעוניינים רק באספקת קישוריות אינטרנט מהחלל לארץ אלא שואפים גם הם לממש את חלום המושבה על המאדים כמו מאסק.

סכנת הכחדה אינה נחלתם הבלעדית של חיות הבר. כבר בשנות הארבעים של המאה הקודמת, הכלכלן יוזף שומפטר הטביע את עקרון "היצירתיות ההורסת", אשר לפיו מגזר תעשייה נכחד ומגזר חדש נולד בו-זמנית, בתהליך החדשנות הטכנולוגית. אם נשווה את רשימת מאה החברות הגדולות בעולם כיום לאותה רשימה משנת 1995, נגלה שכמעט 90 אחוזים מהחברות הגדולות ב-1995 לא נמצאות כלל ברשימה של 2019. למעשה, רוב החברות המובילות את הרשימה כיום, בכלל לא היו קיימות ב-1995. מי היה מאמין שאמזון, שבשנת 1995 עוד מכרה ספרים ממחסן קטן, תהפוך לחברה הגדולה בעולם בשווי של טריליון דולר? מי חזה ב-1995 את עלייתן של גוגל או של פייסבוק, שנוסדה לפני פחות מעשור וחצי? זה טיבה של המהפכה הדיגיטלית, אשר יוצרת צרכים ומוצרים חדשים שלא היו קיימים לפני עשרים שנה. במציאות החדשה שנוצרה, חברות גדולות חייבות להיות זריזות למרות כובד משקלן, כדי להישאר רלוונטיות. אז נכון שחברה גדולה לא יכולה לפעול בזריזות של סטארט-אפ, אבל היא חייבת לנסות. הסיבות לכך שחברה גדולה לא יכולה לפעול כמו סטארט-אפ הן רבות ולעתים טריוויאליות, כמו למשל הדרישה לעמוד בתקני רגולציה. חברות מסורתיות נשענות לעתים על רגולציה קיימת כמחסום כניסה בפני מתחרים חדשים המבקשים לשנות את כללי המשחק. בהרבה מקרים מדובר בחסמים רגולטוריים שנקבעו בעידוד החברות עצמן בעזרתם של לוביסטים. כך לדוגמה, מלון חייב לעמוד בתקנים רבים לאירוח אנשים, לשלם מיסי תיירות ועוד. חברת מוניות חייבת באישורי הסעה ממשלתיים ותשלומי אגרה. אולם, בכל זאת סטארט-אפים כמו Airbnb ואובר עברו על כל החוקים והתקנים עד שהפכו לחברות האירוח וההסעות הגדולות בעולם, וזאת תוך שנים אחדות בלבד. בעוד שסטארט-אפ לא נותן לרגולציה לעצור אותו, ברור כי אף רשת מלונות גדולה לא הייתה מציעה ללקוחותיה אירוח בבית פרטי, שהרי מדובר בשיבוש המודל העסקי שעליו היא מבוססת. עבור חברה גדולה, השיבוש שמביאה עמה טכנולוגיה חדשה הוא לא פחות מרעידת אדמה המהווה סכנה קיומית. הצלחה לכל הצדדים באמצעות מודל של סימביוזה עם סטארט-אפים בתי מלון, בנקים ואיגודים של נהגי מוניות יכולים לנסות להתנגד או להאט את האופן שבו Airbnb ואובר או הביטקוין משבשים את כללי המשחק בשווקים שלהם - והם אכן מנסים בכל הכוח - אבל כשמדובר בחברות הטכנולוגיה הגדולות, שעבורן חדשנות היא עניין של להיות או לחדול, התנגדות לסטארט-אפים היא חסרת טעם. במקום להתנגד, דווקא מודל של סימביוזה עם סטארט-אפים הוא האופציה העדיפה עבור ענקיות הטכנולוגיה. גם לחברות סטארט-אפ יש אתגריים האופייניים להן. בחלק גדול מהמקרים ליזמים אין ידע פיננסי או ניסיון בניהול משאבים בטווח הבינוני או מעבר לכך. הניסיון המעשי של חברות גדולות בניהול עסקי, תכנון כספים, חיזוי והקצאת משאבים, הוא חיוני ביותר עבור כל סטארט-אפ צעיר, שתכנון בטווח של חצי שנה קדימה נראה רחוק עבורו. גם הגישה לשווקים בערוצי מכירה ושיווק של חברה גדולה ומבוססת עשויה להיות משאב יקר מאוד בעבור חברות סטארט-אפ. ניסיונה של חברה גדולה יכול לספק ערך רב לכל סטארט-אפ ולאפשר לאנשיו למקד את מירב האנרגיה בפיתוח הרעיון הטכנולוגי של החברה. מודל סימביוטי יכול להבטיח שמירה על יתרונותיו היחסיים של כל צד בצורה פרגמטית. מחקרים מצביעים על הצורך בשיתוף פעולה אמתי ועקבי בין חברות ענק לסטארט-אפים, ועל כך מעידות צורות ההתקשרות הרבות שאנו רואים בעשור האחרון, מעבר להשקעה או רכישה של סטארט-אפים - כמו למשל הקמה של מרכזי חדשנות ופיתוח המבוססים על טכנולוגיה שנרכשה לשם העמקתה; הקמה של חממות טכנולוגיות או אקסלרטורים על ידי חברות מסחריות; ושילוב סטארט-אפים בתוך המרחב הפיזי של חברות גדולות. כל זה נעשה במטרה לשפר ואף לשבש את המודל הקיים של החברה, לטובת מודל מסוג חדש של שיתוף פעולה סימביוטי, הנותן מענה מדויק יותר לצרכים המתפתחים של תאגידים ושל סטארט-אפים בשוק דינאמי. במקרה של ישראל, ברור כי הטכנולוגיה מהווה בסיס להתחדשות טכנולוגית ועסקית עבור חברות בינלאומיות רבות, אשר ממשיכות להגיע לישראל ולהשקיע בה. מכאן התפתחה גם הטענה המוכרת, לפיה מגמה זו של מעורבות חברות בינלאומיות פוגעת בסיכויי הצמיחה של התעשייה המקומית, עקב בריחת טכנולוגיה כחול-לבן והגירת מוחות מחוץ לארץ. אלא שזוהי חשיבה מקובעת. המציאות מוכיחה כי בסופו של דבר, עקרון "היצירתיות ההורסת" של יוזף שומפטר נכון גם לאותם סטארט-אפים, אשר מקבלים מהחברות הגלובליות הזדמנות להיוולד מחדש בסביבה אחרת, מאפשרת יותר. זוהי האבולוציה של היזמות בהתגלמותה, ואין כל טעם או צורך להילחם בה, אלא ליהפך. חברות גדולות צריכות לבחון דרכים לאימוץ ושימוש נכון במודל הסימביוטי, כדי להבטיח את שימור מעמדן בחזית החדשנות, וחברות הסטארט-אפ צריכות לברך על ההזדמנות הגדולה שנקרית בדרכן. הכותב הוא מנהל קרן ההשקעות Centrica Innovations בישראל  

חנות האפליקציות של גוגל, הלא היא Google Play, עומדת לעבור בתקופה הקרובה שינויים לא מעטים. אחד מהם, ומדובר בשינוי שיש כבר משתמשים שהבחינו בו, הוא הקפצת הודעות שממליצות למחוק מהטלפון אפליקציות שונות. הודעה זו, שאינה מוגשת בסגנון מציק אלא מחכה בתפריט הראשי של אפליקציית החנות תחת האפשרות 'הודעות', מתייחסת לשני סוגים של אפליקציות: כאלו שכבר מוגדרות כישנות ושהורדו אפילו לפני מספר שנים - מהסוג שהיוצרים שלהן כבר הסירו מזמן מהחנות, או שכבר לא זכו זמן רב לעדכונים, וכן אפליקציות שבעל הטלפון כבר מזמן לא השתמש בהן - וזו תכונה שבדרך כלל מוצעת גם כך בטלפונים המגיעים עם ממשק משמעותי מעל אנדרואיד. בכל מקרה, אם הודעה כזו תופיע בתפריט ההודעות של Google Play, לחיצה עליה תפתח רשימה שתציג את האפליקציות שעומדות בקטגוריות המוזכרות לעיל. ניתן גם יהיה לבדוק כמה מקום אפשר לחסוך באמצעות המחיקה שלהן. כאמור, מדובר באחד השינויים שחלים, בתהליך, באפליקציית החנות. המשמעותי ביותר הוא כנראה שינוי בדירוג שמקבלות האפליקציות המוצעות בחנות, כשההתמקדות תהיה על ביקורות שניתנו לאחרונה, עם עדיפות לדירוגים המתייחסים לגרסה המעודכנת. תכונה חדשה זו אמורה להגיע בפועל ל-Google Play באוגוסט השנה.

שם: ד"ר טל תירוש. תפקיד: שותפה, ראש מחלקת היי-טק במשרד ש. פרידמן ושות'. ותק בתפקיד: עורכת דין מזה למעלה מעשרים שנה, בתפקיד הנוכחי שש שנים. תפקידים קודמים: עורכת דין המתמחה במיזוגים ורכישות בשניים מהמשרדים הגדולים בניו יורק (למעלה מעשור). השכלה ושירות צבאי: תואר ראשון במשפטים מהאוניברסיטה העברית, תואר שני ודוקטורט במשפטים מאוניברסיטת ייל בארצות הברית. בצבא הייתי מאבחנת מחקר בחיל האוויר. משפחה: אמא לתאומים בני שלוש. מה הביא אותך לתחום הטכנולוגיה? כאדם סקרן מטבעי אני תמיד חותרת להמשיך ולהתפתח אישית ומקצועית. כעורכת דין שהתמחתה במיזוגים ורכישות בניו יורק, המעבר לתחום ההיי-טק היה טבעי ומתבקש. לדעתי אין כיום תחום מרתק, מאתגר, מעשיר ומספק יותר בעולם המשפט מלווי יזמים (ומשקיעים) משלב הרעיון – שלרוב משאיר אותי פעורת פה – דרך שלבי בניית החברה השונים, ועד למימוש הפוטנציאל העסקי הגלום בה. האם את חושבת שיש אפליה נגד נשים בתעשייה? מנקודת מבטי אין מדובר באפליה כי אם בקושי אשר חוות נשים רבות המבקשות להיות גם נשות קריירה, ולכבוש פסגות מקצועיות, וגם להקים משפחה ולהיות הורה מעורב ונוכח בחיי ילדנו. בהיעדר תמיכה מהסביבה הקרובה ומקום העבודה, השילוב הזה הוא קשה ולעיתים בלתי אפשרי, וגורם לנשים לחוש תסכול עמוק ובצדק. לתיקון המצב נדרש שינוי חברתי שאת ניצניו רואים כיום בקרב אנשי דור ה-Y וה-Z. האם נתקלת אישית באפליה נגדך בתעשייה, על רקע היותך אישה? אני גאה בכך שהמשרד בו אני שותפה הינו משרד אשר חרט על דגלו את נושא השוויון המגדרי וזכה במספר פרסים יוקרתיים על פעילותו בתחום. מספר השותפות במשרד, באופן יחסי לגודלו, הוא הגבוה בארץ, כך שבמשרד שבו אני עובדת אני לא חווה כל אפליה לא מקצועית ולא בנושא השכר. יחד עם זאת, היו שנים לא מעטות בהן הייתי האישה היחידה בחדר, וכאשר טענתי בלהט המשא ומתן את עמדת לקוחותיי נקראתי אגרסיבית או רגשנית, בעוד עורך הדין מהצד השני היה "אסרטיבי" ו"ענייני" וזכה להערכה מקצועית על עבודתו. המצב השתפר, אולם ככל שנשכיל, כחברה, לגדל דור של נשים חזקות ואמביציוזיות ונאפשר להן להמשיך ולהתפתח מקצועית, לצד הגשמה אישית וגידול משפחה, השמיים הם הגבול למה שנוכל להשיג.

הבשורה הרעה: מכשירי Pixel של גוגל מושפעים מתכונה בשם Digital Wellbeing המותקנת עליהם. הבשורה הטובה: מסתמן כי אפשר לנטרל אותה ולהאיץ את המכשירים שלכם. גוגל החליטה לספק ללקוחות שלה תכונת ייעול לחייהם הדיגיטליים, עליה הודיעה במהלך כנס המפתחים, Google I/O בשנת 2018. שירותי ה-Digital Wellbeing של הענקית ממאונטיין וויו הם למעשה אפליקציה המבטיחה לעקוב באופן שקוף ולמדוד את הלכות השימוש של האדם בטלפון שלו, ובמקביל היא מציעה דרכים למזער את זמן המסך וההרגל לשימוש באפליקציות מסוימות. אבל כעת מסתמן כי התכונה הזו אולי עוזרת למשתמשים למדר את השימוש בניידים שלהם, אבל עושה זאת לא בדיוק באופן שתוכננה - ובכך שהיא כנראה מכבידה על טלפוני Pixel שעליהם היא מותקנת כברירת מחדל ומאטה אותם. משתמשי Pixel 3 שהעלו את הנושא Reddit ייצרו שרשור ארוך, שממנו ניתן ללמוד כי התכונה הכבידה מדי על הסמארטפונים של גוגל, משום שהשבתה שלה שיפרה באופן משמעותי את הביצועים, כך לפי דיווחי המשתמשים. יצוין כי לפי חלק מהמשתמשים ב-Reddit, התכונה יכולה להאט אפילו את מכשירי הפיקסל הראשונים, וכן את Pixel 2, מלבד את המכשירים החדישים יותר, ה-Pixel 3, Pixel 3 XL, Pixel 3a ו-Pixel 3a XL. בכדי לנסות החזיר לטלפון את המהירות הרצויה ואת מלוא היכולות שלו, ניתן להשבית את התכונה מהגדרות Usage Access בטלפון ולכבות את הגישה לשימוש ב-Digital Wellbeing מתפריט שלוש הנקודות בפינה הימנית העליונה של המסך. עם זאת, TechRadar מציין כי השבתת התכונה אינה משפיעה על Wind Down, המאפשרת למשתמשים לתזמן מצב DND, אור לילה ועוד, ולכן ייתכן שקצב ביצועי הנייד עדיין לא יגיע למלוא היכולת.

העמותה לגיימינג תחרותי בישראל תערוך ביום ד' הקרוב במתחם Be All ברחוב יגאל אלון בתל אביב מפגש של הפורום הישראלי לספורט אלקטרוני - Israeli Esports Forum. מדובר בכנס מקצועי ראשון מסוגו בישראל לאנשי תעשיית הגיימינג - אחת התעשיות הצומחות ביותר בעולם. באירוע, שייערך בהפקת אנשים ומחשבים, בשיתוף רשת מתחמי העבודה המשותפים Be All ובחסות פלייטיקה ומכבי העולמית, ישתתפו חברות סטארט-אפ שפועלות בזירת הגיימינג, משקיעים, חברות טכנולוגיה, נציגי ממשל, מועדונים וקבוצות ונציגי רשויות ספורט. כן יקחו בו חלק אורחים בכירים מהארץ ומחו"ל, ובהם קולין וובסטר, נשיא הפדרציה העולמית לספורט אלקטרוני, וליאופולד צ'ונג, מזכ"ל הפדרציה. מפגש הפורום יתמקד בשני נושאי ליבה מרכזיים: טכנולוגיה וספורט אלקטרוני (Tech & Esports) ורגולציה בתחום הספורט האלקטרוני. בין הסוגיות שיידונו במפגש: כיצד יכולה סצנת הסטארט-אפים הישראלית לעזור לארגוני הספורט האירופי, שוק הייבוא האירופי, השקעות בספורט-טק, כיצד עוזרות הפדרציות הלאומיות לטפח את התעשייה והשלכות מיצוב הענף כספורט אולימפי. במסגרת האירוע יתקיים פאנל משקיעים, בו ידונו מומחים בשאלת מיליון הדולר - למה זהו הזמן להשקיע דווקא במיזמים בתחום הגיימינג התחרותי? בחצי השני של הכנס ייערך פאנל בנושא ספורט אלקטרוני והמשחקים האולימפיים, בו ידונו מומחים בשאלה האם הענף צריך להיכלל באולימפיאדה ובאיזו צורה. בפאנל ישתתפו וובסטר ועו"ד בועז סיטי, מומחה לדיני ספורט בארץ ובאירופה. עוד במפגש הפורום: חשיפה לחברות סטארט-אפ ישראליות שמנסות להפוך את אומת הסטארט-אפ לאומת המשחקים והרצאה מסכמת על עתיד התעשייה ב-2025. [caption id="attachment_290587" align="alignnone" width="600"] עוזי סורקיס, מנכ"ל רשת Be All. צילום: אביב אברג'ל[/caption] "לקדם את ישראל למובילה בספורט של המחר" לדברי עידו ברוש, יו"ר העמותה לגיימינג תחרותי בישראל, "העמותה שמחה ונרגשת לארח את הכנס המקצועי הישראלי הראשון לספורט אלקטרוני. ישראל נחשבת כמעצמת היי-טק וטכנולוגיה, וזהו מהלך טבעי לקדם אותה למעמד מוביל בענף הספורט של המחר - הענף הצומח בקצב המהיר ביותר בעולם כיום". עוזי סורקיס, מנכ"ל רשת Be All, ציין כי "כרשת מובילה בתחום מתחמי העבודה המשותפים, המפגישה בכל יום אלפי יזמים עם החברות המובילות במשק, אנחנו מחויבים לקידום החדשנות בכל הזדמנות. אנחנו פועלים במספר ורטיקלים, בהתאם לחברות היושבות במתחמים שלנו, ולכן נרגשים להוביל, יחד עם השותפים שלנו, גם את תעשיית הספורט-טק עבור לקוחותינו במתחמים ועבור הקהילה הישראלית כולה". .