09:56:48 | ◀︎ | מהם כלי הפריצה הפופולריים שמוצעים למכירה בדארקנט? | |
11:19:19 | ◀︎ | טראמפ: פייסבוק, גוגל ואמזון יצרו קנוניה נגדי עם הדמוקרטים | |
11:45:09 | ◀︎ | טלדור אירחה בכירים בתעשייה בהקרנת הבכורה של רוקט מן | |
11:54:17 | ◀︎ | נשים ומחשבים: נגה בלבן, Voice center | |
11:58:11 | ◀︎ | אמנון בק מונה לדירקטור בבנק אגוד | |
12:12:18 | ◀︎ | טריפל סי משיקה שירות DRaaS חדשני ומתקדם | |
12:12:18 | ◀︎ | סיילספורס רכשה את טאבליאו תמורת 15.7 מיליארד דולר | |
12:54:57 | ◀︎ | פלי הנמר במשרדים החדשים והמושקעים של קבוצת אמן | |
13:05:09 | ◀︎ | ג'ק דורסי מטוויטר חתום על עצומה של בכירים המתנגדים לחוק ההפלות | |
13:30:47 | ◀︎ | "יש לנתק את שרשרת הצמיחה-סיבוכיות-אי צמיחה" | |
14:11:24 | ◀︎ | כל מה שרצית לדעת ולא העזת לשאול על כרטיסי התצוגה החדשים של AMD | |
16:06:59 | ◀︎ | ענקית הדפסות הצילומים שאטרפליי נרכשה ב-1.74 מיליארד דולר | |
16:26:15 | ◀︎ | גם אותך שאלו בראיון עבודה "איך תעבדי בהיי-טק אם את אימא?" | |
17:08:52 | ◀︎ | "עולם המיקרו-שירותים לא מהפכני כמו שחושבים" | |
17:42:18 | ◀︎ | ביקור מנכ"ל אינטל – היוצא מן הכלל שאינו מעיד על הכלל | |
18:31:48 | ◀︎ | מסיבת הגאווה: Chillz – האפליקציה שתסדר לכם את הפרייד |
זמני השבת
עיר | כניסה | יציאה |
---|---|---|
ירושלים | 16:00 | 17:12 |
תל אביב | 16:14 | 17:13 |
חיפה | 16:04 | 17:11 |
באר שבע | 16:19 | 17:16 |
The headlines that made most buzz on this page
11/06/19 09:56
13.89% of the views
מאת אנשים ומחשבים
הרשת האפלה, הדארקנט, הופכת למקור העיקרי למכירת ומשלוח נוזקות המותאמות אישית לפריצות לארגונים ולמגזרי תעשייה ספציפיים, כך עולה ממחקר חדש.
המחקר נערך על ידי קרימינולוגים מאוניברסיטת סארי שבגילפורד, אנגליה, בשיתוף חברת הגנת הסייבר ברומיום. החוקרים השתתפו בשיחות ובפורומים של האקרים בדארקנט והיו בקשר עם "ספקי" נוזקות. מהמחקר עולה כי ישנם יותר כלי פריצה מותאמים אישית לארגונים, ויש להם יותר ביקוש. עוד עולה כי ההאקרים זונחים את רשתות המסחר באינטרנט, כדי להקשות על מציאתם על ידי רשויות החוק, ופועלים יותר ויותר בפורומים סגורים בדארקנט.
החוקרים גילו כי במקרים רבים, מוכרי הנוזקות וכלי התקיפה היו בעלי ידע מעמיק בתחומי IT שונים - מערכות דואר אלקטרוני, רשתות ואפילו פרוטוקולים של הגנת סייבר, בצורה שמעידה שהם עצמם השקיעו זמן רב של שהייה בתוך הרשתות הארגוניות. נושא זה, ציינו, "מעלה תהיות על רמת ההגנה בסייבר של חלק מהארגונים".
"כמה קל ונפוץ להשיג נוזקות שכבר תוכנתו כדי לפגוע באופן ממוקד בארגון"
"מה שהפתיע אותי הוא כמה קל ונפוץ להשיג נוזקות שכבר תוכנתו כדי לפגוע באופן ממוקד בארגון, או מגזר תעשייה ספציפי", אמר מייק מק'גוויר, מרצה בכיר לקרימינולוגיה באוניברסיטת סארי ומחבר המחקר, "נוזקה שבקלות יכולה לספק להאקרים את הנתונים התפעוליים של הארגון ונתונים הקשורים הארגון". לדבריו, "נראה שיש לפושעי הסייבר את המודעות והתחכום, הנדרשים על מנת להגיע ל'דגים הגדולים', למקום שבו הכסף הגדול מצוי. כך, ארגוני אנטרפרייז הם ה'לקוח' המושלם עבורם. למרות הכל, הופתעתי כמה קל להשיג את הנוזקות המותאמות אישית לתקיפה של ארגונים ספציפיים".
מקגווייר וצוותו היו בקשרי 'עבודה' עם כ-30 מוכרים בדארקנט - בפורומים, בערוצי תקשורת מוצפנים, ולפעמים בדואר אלקטרוני - והממצאים פורטו בדו"ח הנושא את השם "דו"ח המראה השחורה שמאחורי הרשת האפלה". על פי המחקר, מאז שנת 2016, חלה עלייה של 20% במספר כלי פריצה לארגונים המוצעים למכירה, או להשכרה בדארקנט.
נוזקות ומתקפות מניעת שירות מבוזרת, DDoS, מהוות כמעט ממחצית מההיצע של ההאקרים ברשת האפלה. רבע מההצעות הן של נוזקות וחמישית מההצעות הן של DDoS ובוטנטים. שירותים נפוצים אחרים המכוונים לארגונים שהיו למכירה, הם כלי ריגול למיניהם, כגון סוסים טרויאניים לגישה מרחוק ו- keyloggers. המדובר בתולעת ה"מאזינה" להקלדות שנעשות על המקלדת, וכך ההאקר יכול לקבל את סיסמאות הכניסה למחשב והסיסמאות למערכות הארגוניות השונות אליהן המחשב מחובר.
בהיבט המגזרי, באופן לא מפתיע, מגזרי הבנקאות והפיננסים הם במוקד ההתעניינות של ההאקרים. 35% מההצעות למכירת כלי פריצה היו כאלה שנועדו לפרוץ לארגונים פיננסיים. היעד השני בחשיבותו עבור ההאקרים הוא ארגוני מסחר מקוון, ש-20% מהכלי יועדו אליהם. פרסום בולט היה גם לכלי פריצה לארגונים בתחום הבריאות, החינוך והתקשורת.
יותר מ-60% מההצעות היו של גישה ליותר מעשר רשתות ארגוניות. במקרים מסוימים, אישורי הגישה הללו הוצעו במחיר נמוך של שני דולרים והגיעו עד 30 דולרים. כאשר המדובר לפריצה לארגוני ענק, כאלה הנמנים על פורצ'ן 500, המחיר כבר עלה: הוא החל מ-150 דולרים ונסק עד 10 אלפים דולרים. פריצה ממוקדת לארגון עולה 4,500 דולרים, ופריצה ממוקדת לאדם ספציפי עולה 2,000 דולרים. ערכת פישינג תימכר ב-40 דולרים. קבלות מזוייפות ואישורי מכירה כוזבים על רכישות שבוצעו לכאורה באמזון יעלו 52 דולרים. כלי ריגול וכלים לגניבת מידע ארגוני פנימי עולים מאלף ועד 15,000 דולרים.
11/06/19 12:12
8.33% of the views
מאת אנשים ומחשבים
כתב: שלומי נחום, מנהל חטיבת התמיכה והסיסטם בטריפל סי.
טריפל סי, מפעילת הענן של ישראל, משיקה שירות התאוששות מאסון (DR) חדש, מבוסס VMware, בשם vCloud Availability. השירות מאפשר רפליקציה של מכונות וירטואליות באופן שוטף בשתי צורות: ממערכות באתר לקוח למתקן בפתח תקווה או בחיפה, ומסביבות הענן במתקן בפתח תקווה למתקן בחיפה, לצורך שמירת נתונים במתקן מרוחק והקמת שרתים במקרה אסון. השירות, הפועל על סביבת vCloud, זמין החל מחודש זה, ומאפשר הקמת שירות DR ברמה גבוהה עם יכולת ניהול גבוהה, זמינות גבוהה ועלויות נמוכות.
בשנים האחרונות אפשר לראות שהצורך בשירותי DRaaS (התאוששות מאסון כשירות) גובר. זאת, עקב שלוש סיבות עיקריות: הסיבה הראשונה היא שארגון חייב המשכיות עסקית ברמה גבוהה במקרה של כשל מערכות במערכות הייצור. המשכיות עסקית זו דרושה לכל ארגון והעלויות הנמוכות מאפשרות אבטחה של ההמשכיות במקרה של אסון במערכות הייצור או במתקן הלקוח. הסיבה השנייה היא מענה לאיומי הסייבר שהולכים ומתעצמים מדי יום ומהווים איום על כל פעילות של כל ארגון. מענה זה מאפשר להתגבר על אירוע סייבר משמעותי ומבטיח המשכיות עסקית של הארגון, גם במקרה של פריצת אבטחת מידע והשבתת השירותים במערכות הייצור. תופעות אלה כבר קרו, ויקרו בעתיד בעוצמה הולכת ומתגברת. הסיבה השלישית והאחרונה היא בעקבות חקיקה ורגולציה לחברות המחזיקות מאגרי מידע ונתונים רגישים, שדורשות שירותי המשכיות עסקית הכוללים DR ו-BCP (המשכיות עסקית).
שירותי ה-DR של טריפל סי מספקים מענה עם יתרונות מובהקים לזמינות, טכנולוגיה ועלות, שלא באים על חשבון איכות. השירות מאפשר פתרון התאוששות מאסון ללא צורך בתכנון מורכב, הקמה יקרה וארוכה, שמירת משאבים וניהול של סביבה זו. ה-DRaaS מאפשר להקים שירות בצורה מהירה, ללא תקורות של תכנון וניהול, וללא צורך בהקצאת משאבים מראש, אלא רק בחירום או בתרגיל, לפי ראות הארגון. כמו בכל שירות ענן, כלל טיפולי התשתיות, העדכונים והתחזוקה כלולים במסגרתו, עם ממשק ניהול עצמאי ומאובטח. כמו כן, הגדרת השרתים לסנכרון, ביצוע תרגיל DR ועבודה בזמן חירום קלים מתמיד.
[caption id="attachment_292671" align="alignnone" width="600"] DR ברמה גבוהה, עם יכולת ניהול גבוהה, זמינות גבוהה ועלות מינימלית[/caption]
שירות ה-DRaaS של טריפל סי כולל ארבעה מרכיבים: שירות DR מבוסס פתרון vCloud Availability במתקן חיפה או פתח תקווה.
רישוי רפליקציה לכל שרת מקור שעובד בייצור.
דיסק בנפח מתאים לרפליקציה של הנתונים הנדרשים.
קישוריות בין מערכות הלקוח למערכות ה-DR (פרומו לקישוריות בין שני המתקנים ללא תשלום). השירות פועל בשתי תצורות עיקריות:
שירות DRaaS - Cloud To Cloud (ללקוחות הענן)
לקוחות שירותי הענן המותקנים במתקן בפתח תקווה מקבלים את שירותי DRaaS מהמתקן בחיפה. לטובת הפעלת השירות, יש צורך ברישוי מתאים ושטח דיסק לשימוש לסנכרון. קישוריות בין שני המתקנים מוצעת ללקוחות הענן בפרומו ללא תשלום (לרפליקציה של הנתונים).
בזמן חירום ניתן להשתמש במשאבים במתקן בחיפה במקום במתקן בפתח תקווה ללא תוספת תשלום (החלפה בין מתקנים). בזמן ביצוע תרגיל ניתן לרכוש משאבים דומים או חלקיים למשאבים הקיימים ללקוח בענן (שירותי vCloud או VM) לימים בודדים לפי דרישה, ולבצע תרגילים במינימום עלות.
שירות DRaaS - On Prem To Cloud
לקוחות המעוניינים בשירותי DRaaS למערכות השרתים שמותקנים באתר הלקוח (או באירוח) יכולים לבחור מאיזה מתקן יקבלו את השירות - בפתח תקווה או בחיפה. לטובת הפעלת השירות יש צורך ברישוי מתאים ושטח דיסק לשימוש לסנכרון. קישוריות לשירות ניתנת על גבי האינטרנט, לצורך העברת הנתונים או הקמת קו תמסורת. אין צורך לרכוש שרתים לזמן חירום.
בזמן חירום ניתן להפעיל את השירות בעזרת משאבי ענן vCloud לפי דרישה לימים בודדים או יותר ולקיים את המערכת בזמן החירום. בנוסף, ניתן לבצע תרגילים במתכונת דומה, במינימום עלות.
11/06/19 12:12
8.33% of the views
מאת אנשים ומחשבים
עוד עסקת ענק בשוק מחשוב הענן: סיילספורס הודיעה באופן רשמי על רכישת טאבליאו, המתמחה בוויזואליזציה של נתונים, תמורת 15.7 מיליארד דולר.
העסקה מבוססת במלואה על החלפת מניות, שעל פניו מספקת פרמיה גבוהה מאוד לבעלי המניות של החברה הנרכשת. זאת, לאור העובדה שהערכת השווי של טאבליאו בסוף השבוע עמדה על כ-10.8 מיליארד דולר.
עבור סיילספורס מדובר בעוד עסקה שמאפשרת לה להרחיב את השירותים שהיא מעניקה אל מעבר ל-CRM. עם השלמת הרכישה הנוכחית היא תוכל לספק כלי אנליטיקה שעוזרים בכל שכבות הארגון לנתח טוב יותר את הנתונים העסקיים הנאספים בנפחים גדולים, וכאמור, באופן ויזואלי שאמור להקל על ההבנה והנוחיות של הלקוחות עוד יותר.
לטאבליאו, לפי ההערכות, יותר מ-85,000 לקוחות משלמים, והיא צפויה להמשיך לתפקד כחברת בת עצמאית לאחר השלמת הרכישה, כולל שמירה על המיתוג שלה.
"ליצור מגע עם לקוחות ולהבין אותם"
"אנחנו משלבים ביחד את ה-CRM מספר אחת בעולם עם פלטפורמת האנליטיקה מספר אחת. טאבליאו עוזרת לאנשים לראות ולהבין את המידע, וסיילספורס עוזרת לאנשים ליצור מגע עם לקוחות ולהבין אותם. זה באמת הטוב משני העולמות עבור הלקוחות שלנו - שילוב של שתי פלטפורמות קריטיות להן זקוק כל לקוח כדי להבין את העולם בו הוא פועל", אמר לאחר ההכרזה מרק בניוף, מנכ"ל משותף בסיילספורס.
ההכרזה הזו מגיעה זמן קצר מאוד לאחר שגוגל הכריזה על מהלך דומה. החברה מסרה כי היא רוכשת ב-2.6 מיליארד דולר את לוקר לניתוח נתונים בזמן אמת, כדי לצרף אותה לפורטפוליו שירותי הענן שהיא מציעה.
11/06/19 12:54
8.33% of the views
מאת אנשים ומחשבים
קבוצת אמן חנכה באחרונה משרדים חדישים במתחם חדש, בבית לקסוס שבקריית אריה בפתח תקווה. הקבוצה השקיעה בהקמתם 30 מיליון שקלים ואבזרה אותם בטכנולוגיות ברמה הגבוהה ביותר, מרפסת גג רחבה, חדרי ישיבות "לא פורמליים", פינות הירגעות, קפיטריות ואף חדרי משחק.
[caption id="attachment_292679" align="alignnone" width="600"] בן פסטרנק, מנכ"ל קבוצת אמן. צילום: פלי הנמר[/caption]
המשרדים החדשים והמשודרגים של החברה נפתחו על מנת לתת מענה למצבת כוח האדם ההולכת וגדלה, להמשיך בפיתוח וחיזוק הטכנולוגיה של הקבוצה וליצור את הסינרגיה המתבקשת, באמצעות החלל המשותף, שיאפשר למומחים מהחטיבות השונות לשתף פעולה באופן רציף.
[caption id="attachment_292680" align="alignnone" width="600"] תומר פרי, מנכ"ל אינוקום מקבוצת אמן. צילום: פלי הנמר[/caption]
שטחם של המשרדים הוא כ-7,000 מ"ר, על פני ארבע קומות. המתחם, שתוכנן ועוצב על ידי מאיה אסף ממשרד אסף סגל אדריכלים, עוצב בסגנון מודרני וחדשני, שלדברי אנשי אמן משקף את חזון החדשנות של הקבוצה.
[caption id="attachment_292682" align="alignnone" width="600"] מימין: פלי הנמר, יזם ומנהיג אנשים ומחשבים, ועמיר פסטרנק, יו"ר קבוצת אמן[/caption]
בן פסטרנק, מנכ"ל קבוצת אמן, אמר כי "התחלנו את דרכנו כסטארט-אפ, עם 35 איש בלבד. מאז צמחנו וגדלנו ליותר מ-2,500 עובדים ומשרדים ביותר מ-10 מיקומים שונים באירופה ובארצות הברית. אנחנו משקיעים את מיטב המשאבים על מנת לאפשר לעובדים מרחב עבודה טכנולוגי מהמתקדמים בעולם. כולי תקווה שהמתחם החדש יהיה כר פורה לחשיבה יצירתית ברחבי הקבוצה ולקידום יזמות וחדשנות עבור לקוחותינו".
[caption id="attachment_292685" align="alignnone" width="600"] מימין: אלי ליאור, מנכ"ל SmartX; תומר פרי, מנכ"ל אינוקום; וניר הולנדר, מנכ"ל נוטניקס ישראל. צילום: פלי הנמר[/caption]
[caption id="attachment_292688" align="alignnone" width="600"] מימין: שגיא אליהו, סמנכ"ל הכספים של קבוצת אמן; תומר פרי, מנכ"ל אינוקום; דרור מרדכי, מהנדס מכירות בסיטריקס; וניר בן יהודה, מנהל הפעילות של סיטריקס בישראל. צילום: פלי הנמר[/caption]
[caption id="attachment_292689" align="alignnone" width="600"] מימין: אייל יששכר, מהנדס מכירות בפאלו אלטו, חן ביבר, סמנכ"ל מכירות בפרטנר; תומר פרי, מנכ"ל אינוקום; ותומר מועלם, מנהל מכירות בפאלו אלטו. צילום: פלי הנמר[/caption]
[caption id="attachment_292690" align="alignnone" width="600"] מימין: דודי אילן, מנהל הסניף הישראלי של פאלו אלטו; פלי הנמר, יזם ומנהיג אנשים ומחשבים; ותא"ל (מיל') ארנון זוארץ[/caption]
[caption id="attachment_292691" align="alignnone" width="600"] מימין: תומר פרי, מנכ"ל אינוקום; דוד פרטוק, מומחה רובריק באינוקום; רענן סיטון, סמנכ"ל מכירות ב-Belocal; ליאב קובליו, סמנכ"ל טכנולוגיות ב-BeLocal; ובן קפולר, מנהל פעילות ProofPoint בישראל. צילום: פלי הנמר[/caption]
11/06/19 16:26
8.33% of the views
מאת אנשים ומחשבים
"#אל_תשאלו", מיזם חדש פרי שיתוף פעולה של קהילת פורום הנשים בתעשייה בפייסבוק, ליידיס פירסט, שדולת הנשים בישראל וקהילות נשים נוספות קורא בימים אלו למועמדות שנשאלו במהלך ראיונות עבודה לענף ההיי-טק שאלות לא ראויות ולא רלוונטיות לראיון העבודה להתלונן על כך וליצור מאגר שמות חברות שעשו זאת בניגוד לחוק.
במידה ויעלו הצלבות של אותם שמות חברות היי-טק בהן הועלו שאלות מסוג זה, תעביר השדולה מכתב לאותה חברה ובו תבהיר לאותם גורמים כי הדבר אינו במקום תוך העלאת המודעות לנושא זה.
"אם עברת ראיון בו נשאלת שאלות אסורות על פי חוק או מפלות באופן כלשהו, אם נדרשת לבצע מטלות בלתי סבירות או אם הרגשת לא בנוח באופן כלשהו גם אם אינך יודעת לשים את האצבע על הבעיה במדויק - זה המקום לדווח על כך", קורא המיזם לנשים. #אל_תשאלו. רטווטו! מאגר חדש שמרכז שאלות מפלות בראיונות עבודה. אם עברת ראיון בו נשאלת שאלות על מצב משפחתי, ילדים או הורות - זה המקום לדווח!
באמצעות הדיווח שלך נוכל להצליב נתונים ולאתר ארגונים בהן התופעה חוזרת על עצמה ולפנות אליהם באופן רשמי.
לינק לדיווח: https://t.co/i2zolUD8A9 pic.twitter.com/aexghgreQF
— Israel Women's Network || שדולת הנשים בישראל (@ISRWN) June 9, 2019
הציוץ בטוויטר של שדולת הנשים.
המיזם החל לפני ימים ספורים ועד כה הוגשו במסגרת המיזם כ-150 פניות מקרב נשים. מתוכן עלו שמות של חברות מספר פעמים באופן עקבי. בין השאלות שנשאלו נשים נמנות שאלות כמו האם יש לך ילדים? האם יש לך בן זוג? איך תוכלי לעבוד משרה מלאה ולהוציא הילדים מהגן? האם את מתכננת להיכנס להריון? את נשואה? מי יעזור לך? וכדומה.
"הפניה לחברה לא תהיה פרסונלית"
לדברי תחיה בן צור, מנהלת קהילת פורום הנשים בתעשייה וקהילת המנהלות בפייסבוק, "במסגרת המיזם ניתן למלא טופס כשאת התשובות רק מישהי אחת משדולת הנשים רואה. זה לא אוטומטי ואנו לא תובעות אף אחד. המטרה שלנו היא הסברה".
"כששם של חברה עולה כמה פעמים וחוזר על עצמו, המחלקה המשפטית של שדולת הנשים מוציאה אליה מכתב הסברה שיש פה תופעה כך וכך. יש הרבה מנהלי משאבי אנוש או מנכ"לים בדרך, שעושים דברים לא כשורה. למעשה אנו לפני כן מאמתים עם אנשים את הדברים"., הוסיפה בן צור.
במיזם מדגישים כי "הפניה לחברה לא תהיה פרסונלית ולא תכלול מקרים פרטניים, למעט מקרים בהם את כמדווחת המקרה מעוניינת בכך. עם זאת, על מנת לשמור על אמינות המאגר וכוח ההשפעה שלנו מול מעסיקים אנחנו צריכות לדבר איתכן ולהבין את מה שקרה בראיון לפני הוצאת המכתב. לכן עליכן כפונות לספק פרטים אשר ישמרו במאגר משותף של שדולת הנשים ומובילות הקהילות השותפות, לשם יצירת קשר במקרה הצורך. הפרטים שלכן לא יועברו לחברות".
לדברי בן צור, "יש לנו כל הזמן סיפורים על דברים שהם לא נעימים שקורים בראיונות עבודה לנשים. לפעמים סתם משהו כמו מישהי שהתאמצה והגיעה מרחוק לראיון עבודה, התקשרה לשאול איפה זה בדיוק כשהייתה כבר קרובה ואמרו לה 'עזבי, הריאיון מבוטל - המשרה נסגרה', ויש סיפורים של דברים שהם ישאלות לא ראויות במהלך ראיון עבודה. לפעמים המצב עמום ולא ברור מה היה, אבל אם הרגשת לא נח מסיבה כלשהי – את מוזמנת לספר לנו על זה, כי יכול להיות שיש כמה נשים עמוך שלא יכולות לשים את האצבע על הבעייתיות בסיטואציה, אבל ישנה בעיתיות מסוימת. המטרה שלנו היא לא רכילותית, לא נוציא השמות החוצה, זו לא הפואנטה. הפואנטה היא קודם כל להגיד לנשים 'אנחנו איתכן, יודעות שזה קורה, בוא נראה אם זו תופעה או מקרה חד פעמי, כי אנו יודעות שזה קורה'. אם זו תופעה, נעזור על ידי הסברה".
ומה מומלץ לענות במקרה של שאלה לא רלוונטית בראיון עבודה? לדברי בן צור, כדאי להיות אותנטית. "אני ממליצה לתת תשובה אמיתית. להגיד למראיין 'זה לא קשור למקצועיות שלי, אני מוכנה לענות לשאלה למרות שלדעתי זה לא רלוונטי. אני נמצאת כאן כי מוכנה לבצע את התפקיד, וכן, יש לי שלושה ילדים ואני חד הורית'. המראיין צריך לדעת שזה לא לגיטימי לשאול זאת".
לפרטים נוספים והגשת תלונה לחצו כאן
11/06/19 17:08
8.33% of the views
מאת אנשים ומחשבים
"עולם המיקרו-שירותים נחשב למהפכני, לכזה שמאפשר לספק את השירותים בדרך שלא הכרנו עד כה. אבל מי שמסתכל עליו במבט עמוק רואה שהוא מבוסס על קונספט קיים, שהכל בו, או הרוב, כבר נוסה ובוצע", כך אמר מני מלר, הטכנולוג הראשי של אורקל ישראל.
מלר דיבר ברב שיח שהתקיים באחרונה בבית אנשים ומחשבים ועסק בענן היברידי, קוברנטיס ומה שביניהם, לקראת כנס שייערך בנושא ב-10 ביולי. מנחי הרב שיח היו מני צרפתי, מנהל אזורי לארכיטקטורת פתרונות בישראל, יוון וקפריסין ברד-האט, ויהודה קונפורטס, העורך הראשי של אנשים ומחשבים.
לדברי מלר, "הרצון של ארגונים רבים הוא ניהול של הנתונים של כל שירות שהוא נותן בנפרד. כשכל קונטיינר מנהל את הדטה שלו נוצרות שכבות מידע (Silos), מה שמייצר אתגרים חדשים של ניהול מידע, לדוגמה: איך מייצרים אנליטיקות מתקדמות ודו"חות? ואיך מוודאים שהמידע כולו מוצפן? כשמסתכלים על ארכיטקטורת מיקרו-שירותים, חשוב לדעת כיצד מנהלים את הנתונים ולא מאבדים שליטה עליהם".
הוא ציין כי אורקל מציעה מאגר נתונים אוטונומי מותאם לעולם המיקרו-שירותים. "תפיסת המידע שעומדת בבסיס המוצר שלנו שונה מתפיסת ביזור מאגרי המידע בעולם המיקרו-שירותים. אורקל השקיעה רבות על מנת להתאים את שכבות המידע לתצורות הפריסה והפיתוח המודרניות בקוברנטיס בפרט ובמיקרו-שירותים בכלל", אמר.
מלר דיבר על ההבדל בין תפיסת הקוברנטיס והמיקרו-שירותים בארגונים גדולים לעומת ארגונים אחרים ואמר כי אצל הראשונים, "קוברנטיס הוא חלק קטן ממה שקורה בענן הציבורי. ארגונים גדולים לא יפתחו מערכות תוכנה כשירות בעצמם, הם נמצאים בענן. פיתוחים חדשים שלהם יכולים לשבת בענן הציבורי או בקוברנטיס. המוצר שלנו מבוסס על ענן ציבורי ולכן, אפשר לסמוך על זה שהוא בנוי בצורה מאובטחת".
אבישי סבן, פריסייל באורקל ישראל, אמר כי "כולם רוצים להיות בקוברנטיס, אבל מפספסים את הנקודה הכי חשובה: זה מתחיל בתרבות הניהול - איך מנהלים, מי לוקח את האחריות. אנחנו שומעים הרבה על קוברנטיס ומיקרו-שירותים, אבל ארגונים, ואפילו מנהלי טכנולוגיות, לא מבינים לעומק מה עומד מאחורי זה. קוברנטיס זה לא הפתרון להכל. אבני הדרך הראשונות ביישומי הן שינוי תפיסתי ואסטרטגיה חדשה".
[caption id="attachment_291353" align="alignnone" width="600"] אורן יגר, מנהל פעילות CloudNow ביעל תוכנה. צילום: סלי פרג'[/caption]
אורן יגר, מנהל פעילות CloudNow ביעל תוכנה, ציין כי החברה מוכרת מוצרים של ספקי ענן שונים ו-"משנה את הייעוד לעולם השירותים המנוהלים".
"הסביבה מרובת העננים והקוברנטיס מייצרים ערך ללקוח בכך שהוא יכול לראות את כל התמונה, את כל הפעילות. ארגונים נמצאים בתהליכי מעבר לדיגיטל, לקוברנטיס ולטכנולוגיות נוספות. אנחנו רואים את זה מהשטח. האתגר בקוברנטיס הוא הגמישות המחשבתית ואיך מביאים אותה לארגונים", אמר.
[caption id="attachment_292720" align="alignnone" width="600"] ירון כהן, נוטניקס. צילום: יניב פאר[/caption]
ירון כהן מנוטניקס ציין כי "ההיענות למעבר למיקרו-שירותים הולכת וגוברת. יש ארגונים שיש בהם צוותים שמיועדים לכך".
"אנחנו עוסקים בכל המרכיבים שיש בדטה סנטר וקשורים בתוכנה", העיד כהן על החברה שבה הוא עובד. "לפני כחמש שנים התחלנו להיכנס לעולם ההיברידי ואנחנו משתפים פעולה עם כל ספקי הענן הגדולים בעולם. בנוסף, מהשנה שעברה אפשר לממש באמצעותנו פתרון היברידי אמיתי. האני מאמין שלנו השתנה בשנים האחרונות והפך להיות היברידי, כל האקו-סיסטם שלנו הפך להיות כזה. המוצר שלנו מתממשק לקוברנטיס, במתכונת של קוברנטיס כשירות".
הוא הוסיף כי "הקושי בעולם הענן ההיברידי הוא במיקום המידע, בפרט באזור של ישראל. אין לחברות הגדולות בתחום הענן שרתים באזור, בה בשעה שיש סביבות עבודה רבות שנמצאות בעננים, בעיקר כשזה מגיע לחברות היי-טק וסטארט-אפים. חברות שהענן שלהן לא בארץ נאלצות להשקיע יותר".
[caption id="attachment_292723" align="alignnone" width="600"] עדי לייבוביץ', ארכיטקט פתרונות BMC במטריקס. צילום: יניב פאר[/caption]
דובר נוסף באירוע היה עדי לייבוביץ', ארכיטקט פתרונות BMC במטריקס. הוא אמר כי "ההיברידיות משפיעה גם על תחום ניהול השירותים, כי הציפייה היא שהשירותים שארגונים יתנו יהיו מבוססים על כל מיני טכנולוגיות. זה מכניס מורכבות. BMC מנסה להתמודד עם זה בכל מיני צורות, כולל מולטי קלאוד, שירות מבוסס סיילספורס וארכיטקטורת קונטיינרים. היא מנסה להפוך את מעגלי החיים של מוצרים בענן לכמה שיותר פשוטים".
[caption id="attachment_292721" align="alignnone" width="600"] אמיר שי, מנהל מערך הסייבר בדואר ישראל. צילום: יניב פאר[/caption]
אמיר שי, מנהל מערך הסייבר בדואר ישראל, ודני סלע, מנהל ערוצים דיגיטליים בבנק הפועלים, סיפרו על היישומים של ענן היברידי וקוברנטיס בארגונים אלה. סלע אמר כי "הענן בדואר ישראל הוא אמצעי ולא מטרה".
הוא ציין כי "בחמש השנים הקרובות נראה עוד ועוד דטה סנטרים היברידיים. הדטה סנטר של הדואר הוא כבר היברידי, ונמצא ב-Azure של מיקרוסופט ובסיילספורס. בנוסף, אנחנו בין הגופים הגדולים היחידים בארץ שמאמצים התאוששות מאסון כשירות (DRaaS). כשיצאנו לדרך, חשבנו על התאוששות מאסון סטנדרטית. או אז ראינו שחד משמעית, DRaaS בענן מוזיל את העלויות, קודם כל את העלויות הפיזיות, וחוסך במחזור החיים של הציוד".
[caption id="attachment_292722" align="alignnone" width="600"] דני סלע, מנהל ערוצים דיגיטליים בבנק הפועלים. צילום: יניב פאר[/caption]
לדברי סלע, "אנחנו משתמשים ב-OpenShift של רד-האט, בעיקר כי אנחנו רוצים לקצר את זמן ההגעה לשוק. הענן החיצוני מצריך אותנו להיענות לכללי הרגולציה של בנק ישראל בתחום. בהתחלה בנק ישראל אסר עלינו להשתמש בענן החיצוני, אולם אחר כך הוא קבע שאנחנו יכולים, אבל האחריות הפלילית במקרים הרלוונטיים היא עלינו. כיום, הרגולטור מכריח אותנו לעבור לבנקאות פתוחה, ואנחנו בהחלט עושים זאת".
11/06/19 17:42
8.33% of the views
מאת אנשים ומחשבים
ישראל נחשבת למעצמה טכנולוגית שמשפיעה על העולם כולו, אבל עדיין, כל ביקור של מנכ"ל של אחת מחברות ההיי-טק הגדולות בעולם מעורר אצלנו התרגשות ונחשב לאירוע תקשורתי ורחב. ההתרגשות נובעת בעיקר מאחר שבדרך כלל, המנכ"לים הללו מגיעים עם הרבה כסף להשקעות בישראל, וגם מאחר שבדרך כלל, הם נפגשים בביקורם עם בכירי הממשלה בישראל - עד לראש הממשלה, בנימין נתניהו. אותו נתניהו, כשהיה שר האוצר בעשור הקודם, נהג לומר בצחוק כי המנכ"לים שהוא נפגש אתם משאירים צ'ק ביציאה.
בשבוע הבא אמורים לנחות בישראל שני מנכ"לים של חברות טק גדולות: בוב סוואן מאינטל ופט גלסינגר מ-VMware. סוואן מגיע לארץ ארבעה חודשים לאחר שמונה לתפקידו באופן קבוע. הוא כבר ביקר בישראל, כאשר כיהן כמנכ"ל זמני במקום בריאן קרזניץ', שנאלץ להתפטר באופן מידי. בביקורו הראשון נפגש סוואן עם ראש הממשלה נתניהו ורמז על העמקת ההשקעות בישראל. כמה חודשים לאחר מכן, בינואר האחרון, הכריזה אינטל כי תשקיע 38 מיליארד שקלים במפעל שלה בקריית גת. זוהי החלטה משמעותית, שמוסיפה אלפי מקומות עבודה לתושבי העיר והסביבה.
אינטל היא בין חברות ההיי-טק הרב לאומיות הבודדות שמפעילות בישראל לא רק מרכזי פיתוח אלא גם קווי ייצור, היא נחשבת למעסיקה הרב לאומית הגדולה ביותר בארץ וייצאה מכאן ב-2018 בהיקף של 3.9 מיליארד דולר - גידול של 8% לעומת 2017. לא ברור אם גם הפעם יביא סוואן עם צ'ק בכיס - הוא לא אמור להיפגש בביקור הנוכחי עם נתניהו - אבל גם אחרי ביקורו יישמר מעמדה של אינטל כענקית טכנולוגית שמשקיעה בישראל בהיקפים שחברות אחרות לא משקיעות.
[caption id="attachment_249594" align="alignnone" width="600"] פט גלסינגר, מנכ"ל VMware. צילום: פלי הנמר[/caption]
גלסינגר הוא כבר "תייר ותיק" בישראל. הוא ביקר כאן עשרות פעמים ולא מסתיר את אהבתו למדינה שלנו. מאז שהחל לכהן בתפקידו ב-2012 הוכפלו היקפי הפעילות של החברה, וישראל נחשבת לאחת המדינות שבאופן יחסי לגודלה, תרמה לכך תרומה רבה. במפגש בכירים שייערך ביום ג' הקרוב יציג המנכ"ל את תפיסת העולם שלו וייתכן שיצהיר על הגדלת ההשקעות בישראל.
הביקורים של השניים הם היוצא מן הכלל שאינו מעיד על הכלל, ומאירים באור לא כל כך מחמיא חברות אחרות שמנכ"ליהן לא מרבים לבקר בישראל, אם הם בכלל הגיעו אליה. יש בין החברות הללו כאלה שלא ביצעו השקעות בארץ. חלק גדול מענף ההיי-טק הישראלי מבוסס על החברות הרב לאומיות המעטות שהקימו כאן קווי ייצור ומשקיעות מאמצים רבים על מנת להפיק את המרב מהמשאב האנושי הטוב שיש כאן. מעמדו של הענף נחלש במידה רבה מאחר שבשנים האחרונות לא קמו בישראל מפעלים נוספים כמו אלה של אינטל. אלמנטים נוספים שמביאים להיחלשות הם שכבר מזמן לא קמה כאן חברה מקומית גדולה כמו צ'ק פוינט ושחברות שנחשבו לספינות הדגל של ההיי-טק הישראלי, כמו מלאנוקס, עוברות לידיים זרות. כתוצאה מכך, המוחות והתוצרים שלהם אולי נשארים כאן, אבל הם מפרנסים ידיים שאינן ישראליות ורשויות מס במדינות אחרות, והיכולת של הענף בארץ לעמוד על רגליו בכל מצב הולכת ומתערערת.
שני משתנים שמביאים לכך שלא קמים פה בשנים האחרונות מפעלי ייצור ותעשייה בתחום הטכנולוגיה הם המחסור החמור בכוח אדם והביורוקרטיה הישראלית, שמבריחה יזמים רבים. לפקידים ממשלתיים לא מעטים יש תפיסה מיושנת, שלפיה מאחר שהחברות הזרות שפועלות בישראל לא משלמות מספיק מס הן יקבלו מהממשלה מענקים מופחתים.
עם זאת, הגישה הזאת הולכת ומשתנה במשהו, בין היתר בגלל מספר ניסיונות לא טובים שהיו לנו דווקא עם אינטל, ובראשם ההחלטה שלה להקים מפעל חדש באירלנד ולא בארץ - בגלל כוחניות יתר של פקידים בירושלים. לאחר מכן, פקידי הממשלה החלו להגיע למשאים ומתנים עם אינטל עם רוח חיובית יותר, והתוצאה הייתה המיליארדים שהחברה הכריזה כי יושקעו בארץ. אבל כל עוד אינטל תישאר בודדה ולא יהיו כאן עוד השקעות של חברות רב לאומיות במפעלי ייצור, עלול להיווצר מצב שבעוד כמה שנים נאבד גם את מה שיש לנו כיום וביקורים כמו אלה שלה ושל VMware יהיו נדירים עוד יותר.
11/06/19 11:19
5.56% of the views
מאת אנשים ומחשבים
במהלך ראיון טלפוני ארוך עם CNBC, שכיסה נושאים כגון מסי מסחר בכלל והיחסים עם סין בפרט, רשת הסלולרי המהירה 5G ואחרים, אמר הנשיא דונלד טראמפ כי ענקיות הטכנולוגיה האמריקניות - כמו פייסבוק, גוגל ואמזון - "משתפות פעולה" נגדו עם המפלגה הדמוקרטית.
הדברים נאמרו במסגרת התכנית Squawk Box, וכשנשאל על ידי המארח ג'ו קרנן לדעתו בסוגיה האם יש "לשבור" את חברות טכנולוגיה, בחר הנשיא לפצוח בתשובה בנימה אישית. "טוב, אני יכול להגיד לך שהן מפלות אותי", טען טראמפ. "אנשים מדברים על קנוניה. הקנוניה האמיתית היא בין הדמוקרטים לחברות האלו. הן היו כל כך נגדי במהלך מירוץ הבחירות שלי. כולם אמרו, 'אם אין לך אותן, אתה לא יכול לנצח'. טוב, זכיתי, אתה יודע, ואני אנסה שוב".
כדאי לזכור שהאשמות דומות מטעם טראמפ כבר הוטחו למשל בגוגל, על כך שהיא מקפחת אותו ואת הרפובליקנים והשמרנים בתוצאות החיפוש של המנוע הדומיננטי שלה, עניין שזכה למענה ולהפרכה מוחלטת מטעם הענקית, כשמנכ"לה סונדאר פיצ'אי התייצב בשימוע שנערך בקונגרס לאחר מכן.
לאחר מכן עבר טראמפ במהירות לנושא אחר, אולם קרנן החזיר את השיחה לתעשיית הטכנולוגיה וענקיותיה ושאל את הנשיא אם הוא מרגיש שחוקי ההגבלים העסקיים צריכים להתעדכן בכדי לשקף את המציאות הנוכחית בשוק. "משהו מתרחש, ג'ו", ענה טראמפ. "אלה חברות גדולות, אבל יש משהו שקורה שם".
מתלונן על האירופאים - ורוצה לחקות אותם
טראמפ הצביע על פעולות אכיפה רבות מטעם הרגולטורים של האיחוד האירופי. חברות הטכנולוגיה הגדולות נקנסו במיליארדי דולרים באותן פעולות, גוגל למשל ספגה ביולי 2018 באירופה קנס בגובה 5 מיליארד דולר. כפי שתיאר את הדברים טראמפ, האיחוד האירופי "תובע אותן כל הזמן".
"הם פשוט תוקפים את החברות שלנו", טען הנשיא והבטיח למראיין שארה"ב לעומת זאת "הולכת, אולי, להסתכל על זה אחרת. יש לנו תובע נהדר. אנחנו נסתכל על זה אחרת".
אלא שלמרות הדברים שביטא בתחילה, שהביעו טרוניה על האיחוד האירופי והתנהלותו, ועל כך שחברות אמריקניות משלמות באירופה מיליארדי דולרים בקנסות ולמעשה מעבירות בכך כסף גדול ליבשת אחרת, במהלך הראיון נשמע הנשיא כמשנה את הבטחתו שבאמריקה יתנהלו הדברים אחרת - טרמפ אמר למראיין שהגשת תביעה והחלת קנסות על הענקיות צריכה להתבצע גם בארצו. "אנחנו צריכים לעשות מה שהם עושים", קבע לפתע טראמפ. "הם חושבים שיש מונופול. אני לא בטוח שהם חושבים כך - הם פשוט חושבים שזה כסף קל. יש משהו שמתרחש במונחים של מונופול".
הדאגה ההולכת וגדלה מפני כוחן של ענקיות ההיי-טק והשפעתו הרבה נמשכת, ועתידה להיות נושא מרכזי גם בבחירות הבאות של ארה"ב. שלא כמו שתיאר טראמפ, עיקר החששות מובעים בינתיים על ידי פוליטיקאים מהצד השמאלי של המפה הפוליטית.
[caption id="attachment_279280" align="alignnone" width="600"] מטה גוגל במאונטיין וויו. צילום: BigStock[/caption]
הדמוקרטים: דווקא רוצים לעצור את הכוח העולה של הטכנולוגיה
אחת המבקרים הגדולים של עמק הסיליקון היא הסנאטורית של מסצ'וסטס ואחת המועמדות לבחירות 2020, הדמוקרטית אליזבת וורן, שאמרה מפורשות שברצונה "לשבור את ענקיות הטכנולוגיה". אליה הצטרפו רבים אחרים, כולל חברת הקונגרס הדמוקרטית, אלכסנדריה אוקסיו-קורטז, ויריבה של וורן להתמודדות על הובלת המפלגה בבחירות הקרובות, ברני סנדרס.
וורן הציגה את הצורך לשבירת תאגידי הטכנולוגיה הדומיננטיים, בציינה ספציפית גם את אפל, מלבד השלוש האחרות ששמן הוזכר לעיל, בעיקר בעקבות הפרשיות האחרונות שחשפו הפרות פרטיות חמורות של המשתמשים וניצולם לטעמים שונים על ידי הענקיות, פרקטיקה מדאיגה שאפשר לומר כי נמצאת בהובלת פייסבוק.
"הן שיטחו את התחרות, השתמשו במידע הפרטי שלנו למטרות רווח", כתבה וורן במרץ והוסיפה, "בכך הן פגעו בעסקים קטנים והחניקו את החדשנות".
בעוד שטראמפ והדמוקרטים נוטים שלא להסכים על רוב הנושאים, נראה שהרצון לעצור את הכוח האדיר של ענקיות הטכנולוגיה, בניגוד למה שאמר טראמפ בראיון, דווקא משותף לשני צידי המתרס הפוליטי.
יצוין כי ועדת הקונגרס מקיימת החל מהיום (ג') דיונים על הפרקטיקות העסקיות של חברות הטכנולוגיה הגדולות, ומשרד המשפטים והוועדה הפדרלית למסחר, ה-FTC, מתכננים לפתוח בחקירות של אמזון וגוגל על מנת לקבוע אם החברות הללו מתנהלות באופן מונופולי שמפר את תקנות ההגבלים העסקיים של ארצות הברית.
פייסבוק, אמזון וגוגל לא הגיבו לדברי הנשיא.