זמני השבת
עיר | כניסה | יציאה |
---|---|---|
ירושלים | 16:00 | 17:12 |
תל אביב | 16:14 | 17:13 |
חיפה | 16:04 | 17:11 |
באר שבע | 16:19 | 17:16 |
The headlines that made most buzz on this page
09/07/19 14:12
23.81% of the views
מאת אנשים ומחשבים
חברת התעופה בריטיש איירווייס ספגה קנס שיא של 183.39 מיליון ליש"ט (כ-230 מיליון דולרים) בגין הפריצה דרך מערכות האבטחה שלה, שגרמה ליותר מחצי מיליון נוסעים של החברה לחשוף את הפרטים האישיים שלהם להאקרים בשנה שעברה. ההודעה הרשמית על הקנס יצאה מנציבות המידע הבריטי. לפי ההודעה, זהו הקנס בגדול ביותר שהושת בידי המשרד, לפחות באופן ציבורי, מאז הכניסה לתוקף של חוקי ה-GPDR החדשים, שמטילים אחריות רבה יותר על חברות לשמור על נתונים השמורים בשרתיהן.
התקיפה דווחה לנציבות בספטמבר 2018, אך היא החלה לפי הבדיקות כבר ביוני. במהלך התקיפה הצליחו ההאקרים להסיט את התנועה מהאתר הרשמי של החברה לאתר מזויף, ובאמצעות האתר הזה הם קצרו נתונים אישיים של כחצי מיליון נוסעים תמימים, כולל כרטיסי תשלום, פרטים על אודות יעדי נסיעה ועוד.
"המידע האישי של אנשים הוא בדיוק כזה - אישי. כשארגון כושל בהגנה עליו מפני אובדן, נזק או כניסה זה יותר מרק לא נוח. זו הסיבה מדוע החוק ברור - כשאתה אחראי למידע אישי אתה צריך לדאוג לו. אלה שלא יעשו זאת יצטרכו להתמודד עם ביקורת של המשרד שלי, שתבחן האם הם ביצעו את הצעדים המתאימים להגנה על זכויות הפרטיות הבסיסיות", מסרה הנציבה, אליזבת דאנהם.
לבריטיש איירווייס, תחת חברת האחזקות IAG, יש קצת פחות מחודש לעתור, ומנכ"ל IGA, ווילי וולש, אמר שזה בדיוק מה שהם מתכוונים לעשות. "אנחנו מופתעים ומאוכזבים. אנחנו מתכוונים לנקוט את כל הצעדים המתאימים כדי להגן בעוז על מעמדה של חברת התעופה", הוא אמר.
09/07/19 14:33
23.81% of the views
מאת אנשים ומחשבים
בזמן שפייסבוק וגוגל קורסות תחת תביעות על הפרות פרטיות כאלה ואחרות, עולה וצומחת טלגרם דווקא מכיוון לא צפוי: פרסום. מה המשותף בין המועצה המקומית מזכרת בתיה, בנק הפועלים ואפילו מחסני חשמל? שלושת המותגים האלו הבינו את הצורך בתקשורת שונה עם הלקוח ופתחו ערוץ טלגרם הפונה ללקוחות שלהם בצורה מדויקת יותר וללא חשש לפגיעה בפרטיות, משום שכל מה שיש בידיהם זה הנייד של הלקוח. כדי להבין איך כל זה עובד ואיזה חידושים יש בתחום שוחחנו עם אברהם מאיה, מנהל שותף בחברת טלגרם אדס העוסקת בפרסום ממוקד בערוצי וקבוצות טלגרם. "זו פלטפורמה שמבינה את האנשים בטלגרם", מסביר לנו מאיה, נקודת ההסתכלות שלנו היא נקודת המבט של מנהלי הקבוצות והאנשים שמגיעים. כתוצאה מכך יורד חלק גדול מהאנטי שיש לאנשים מפרסומים כמו בפלטפורמות אחרות. המשתמשים מבינים שזו הדרך של מנהלי הקבוצות לקבל תגמול על העבודה שלהם, ולכן יש יותר הבנה לצורך בפרסום.
מהם היתרונות עבור מותגים גדולים?
גם מותגים גדלים, כמו מחסני חשמל, בנק הפועלים ואפילו מועצת מקומית מזכרת בתיה, הבינו את הייחודיות שיש בטלגרם בעיקר משום שאינה פולשנית, אין בה מעקב אחרי הגולש, הגולש הוא זה שקובע את הכללים: מתי יתנתק ומלבד מספר הטלפון שלו אין למנהל הקבוצה או הערוץ אף מידע עליו. בניגוד לפלטפורמות כמו פייסבוק כאשר יש צורך בהעברת תוכן לגולש, מנהלי הקבוצות מייצרים עבורו כלים שינגישו לו את התוכן, כמו בוטים ומשחקים, ולא נעשה מעקב אחר הגולש ואחרי מה שמתאים לו לפי התכנים שצרך.
טלגרם היא אפליקציה למשתמשי קצה, היכן החיבור לעולם ה-IT?
טלגרם גדושה באנשי IT, אנשים שהם מאמצים מוקדמים של טכנולוגיות, אנשי פיתוח, אבל יחד עם זאת ככל שעובר הזמן ויש חדירה של טלגרם לארץ יש יותר ויותר אנשים שמשתמשים בו והוא נעשה נגיש יותר.
מהיכן הגעת לתחום הזה?
הגעתי מעולם הפרסום והאסטרטגיה בדיגיטל, השותף שלי בא מעולם הפיתוח, והחידוש אצלנו הוא בשילוב שבין שני העולמות, ובקרוב נעלה מערכת עם ממשק אינטרנטי שלכל מפרסם תהיה גישה למידע עליו: כמה חשיפות, כמה הקלקות ומה הנתונים כמו שכל מערכת פרסום "רגילה" נותנת.
איך זה עובד?
הממשק מאוד דומה לתהליך של מונוטיזציה או אפיליאציה, ממש כמו מערכת "גוגל אדס". בעלי קבוצות/ערוצים מתחברים למערכת טלגרם אדס ולמעשה נותנים לה אפשרות לשלוח פרסומות לתוך הקבוצה בתדירות הנקבעת על ידי המנהל. המנהל מתוגמל, המודעה מתפרסמת, כולם מרוצים.
מהן אפשרויות הפילוח?
האפשרויות מאוד מגוונות, ניתן לבחור באילו קבוצות וערוצים המודעה תפורסם על פי תחומי העניין של הקבוצות. כמו כן, בתהליך ניסוח והעלאת המודעה, יש אפשרות לבחור תחומי עניין רלוונטיים, כדי להשיג תוצאות אופטימליות.
ומה מידת החשיפה?
ניתן לפרסם אצלנו מודעה והמודעה שלך תופץ ביותר מ-750 קבוצות וערוצים בטלגרם, המכילים כמיליון איש, בניגוד לפלטפורמות האחרות, שם אנחנו בוחרים למי תוצג המודעה.
כיצד אתה רואה את עולם הפרסום בשנתיים הקרובות עם כניסתה של טלגרם לתחום הזה?
אין ספק ששחקני הענק בתחום (גוגל פייסבוק לצורך העניין - ר"ק) הם כאן כדי להישאר, אבל הם מבינים שהם חייבים לחדש כל הזמן גם בשביל להשאיר את הקהל שלהם וגם בשביל לתת ערך מוסף אמיתי למפרסמים.
אך עם זאת, אחרי כל מהפכה גדולה חייבת להיות ריאקציה, במקרה הזה, זו חזרה למקום "נקי" מהעין הבוחנת של ה"אח הגדול". אני מאמין שבנישה הזו אפליקציית טלגרם מצטיינת, היא בשורה אמיתית בתחום, וזה בא ויבוא עוד לידי ביטוי בעתיד הקרוב.
לצפייה בסרטון המדגים את שיטת טלגרם אדס
לפרטים נוספים
09/07/19 12:30
14.29% of the views
מאת אנשים ומחשבים
סטיב ווזניאק - המייסד השותף שהקים יחד עם סטיב ג'ובס את אפל - לא מת על פייסבוק ולא משתגע גם על מארק צוקרברג. זו לא עובדה חדשה. אבל כששוחח השבוע, בנמל התעופה רייגן בוושינגטון די סי, עם אתר הרכילות האמריקני TMZ הוא הלך אפילו צעד אחד רחוק יותר מתמיד ופשוט קרא לאנשים לנטוש את פייסבוק, ומיד.
"יש הרבה סוגים שונים של אנשים, ולכמה מהם, היתרונות של פייסבוק שווים את אובדן הפרטיות", אמר כשנשאל ישירות אם אנשים צריכים לנטוש את הרשת החברתית הפופולרית ביותר בעולם. ווז המשיך והסביר ש"יש סוגים שונים רבים של אנשים, ובעבור חלק מהם מהיתרונות של פייסבוק שווים את אובדן הפרטיות. אבל לאחרים רבים, כמוני, ההמלצה שלי היא - וזה לרוב האנשים - אתם צריכים למצוא דרך לרדת מפייסבוק".
עזב את פייסבוק לפני שנה מחששות לפרטיות וכמחאה
באפריל 2018, בעקבות הקריאה הציבורית למחוק את פייסבוק (DeleteFacebook#), שהגיעה לאחר חשיפת פרשת קיימברידג' אנליטיקה (Cambridge Analytica) - בישר שותפו המיתולוגי של ג'ובס שהוא מצטרף לגל המחאה וסוגר את חשבון הפייסבוק שלו. ווז כתב אז כי "משתמשים מספקים את כל הפרטים של חייהם לפייסבוק… ופייסבוק עושה מזה הרבה כסף" במייל ששלח ל-USA Today, והוסיף וטען כי "הרווחים מבוססים לחלוטין על המידע של המשתמש, אבל המשתמשים לא מקבלים כלום מהרווחים".
[caption id="attachment_164187" align="alignleft" width="600"] סטיב ווזניאק. צילום: ניקולס הריסון, מתוך ויקיפדיה[/caption]
בפברואר האחרון, בראיון מעניין לבלומברג, הוא הודיע גם שאיבד את האמון במארק צוקרברג, מנכ"ל פייסבוק. באותו ראיון הצטרף ווזניאק לקולות שתומכים בפיקוח הדוק יותר על ענקיות הטכנולוגיה ואמר ש"הרגולציה טובה. הרגולציה משמעה שחברות לא יעשו דברים רעים או ממשלות לא יעשו דברים רעים. ארצות הברית מצויה הרבה מאחורי אירופה בכל הנוגע בהכרה בבעיות הפרטיות של הנתונים".
כשנשאל כעת על ידי כתב TMZ באופן יותר כללי בעניין הפרטיות האם הוא חושש שמכשירים מקשיבים לו ענה ווז: "אני מודאג מכל דבר, אבל אני לא חושב שאנחנו יכולים לעצור את זה", ענה והוסיף: "אלא שבכל מה שקשור אליכם - כלומר, הם יכולים למדוד את קצב הלב שלך בלייזר עכשיו, הם יכולים להקשיב לך בהרבה מכשירים, מי יודע אם הטלפון הסלולרי נמצא בהאזנה עכשיו?"
"אני דואג כי יש לך שיחות שאתה חושב שהן פרטיות. אתה אומר מלים שבאמת שאסור שיאזינו להן, כי אתה לא מצפה לזה, אבל אין כמעט דרך לעצור את זה. אנשים חושבים שיש להם רמה של פרטיות - שאין להם".
לווזניאק יש דווקא מענה לסוגית הפרטיות אבל היא כוללת שינוי שלא כולם ישמחו בו - השירותים החינמיים יהופכו פחות חינמיים. "למה הם לא נותנים לי ברירה? תנו לי לשלם סכום מסוים, ואתם תשמרו על הנתונים שלי מאובטחים יותר ופרטיים, ואז את של כל האחרים ימסרו למפרסמים", הציע ווזניאק את המודל האחר והטוב יותר לטענתו.
09/07/19 12:48
9.52% of the views
מאת אנשים ומחשבים
המשא ומתן לרכישת סימנטק על ידי ברודקום נכנס להילוך גבוה. על פי מקורות המקורבים לעסקה, ענקית השבבים החלה בבדיקת מצב הביטחונות והערבויות שלה, מצבה הכספי ויכולת המימון שלה, על מנת לראות שהיא אכן מסוגלת לממש את הרכישה.
בתוך כך עלה, כי שווי העסקה לא יעמוד על 15 מיליארד דולרים, כפי שדווח בשבוע שעבר, עת פורסם דבר העסקה בראשונה, אלא היא תעמוד על 22 מיליארד דולרים – כולל חובותיה של ענקית אבטחת המידע.
במקביל, ב-CNBC פורסם, כי ברודקום בוחנת את רכישת טיבקו, למקרה שהרכישה של סימנטק לא תצלח. טיבקו הפכה לחברה פרטית אחרי רכישה בגובה של 4.3 מיליארד דולר בדצמבר 2014 - על ידי קרן ההשקעות הפרטית ויסטה אקוויטי פרטנרס (Vista Equity Partners). טיבקו סירבה להגיב לדיווחים בתקשורת האמריקנית על רכישתה האפשרית, כמו גם על גובה הסכום של העסקה, אם תתממש.
המהלכים של ברודקום מסמלים את תנועתה של ענקית השבבים לעבר עולמות התוכנה, לאחר שבשנה שעברה עצר ממשל טראמפ את הצעתה לרכוש את היריבה שלה, קואלקום. העצירה באה לאחר שוועדת הסחר הפדרלית האמריקנית בחנה את הטקטיקה של ברודקום סביב מכירות המעבדים שלה – חקירה שהפילה את מניית ברודקום בכ-10% באותו היום.
הוק טאן, מנכ"ל ברודקום, ידוע בשוק כמנהל המטפל בצורה טובה בעסקי התפעול של החברה. הוא הרחיב את החברה והפך אותה לאחת מיצרניות השבבים הגדולות בארצות הברית דרך שורת עסקות ענק. כך, למשל, לפני כשנה, במחצית יולי 2018, הודיעה יצרנית השבבים כי היא קונה את CA Technologies, המתמחה בפיתוח תוכנות ארגוניות, כולל למערכות מיינפריים, בעסקת מזומן של 18.9 מיליארד דולרים.
אם אכן תימכר סימנטק ב-22 – ולא ב-15 - מיליארד דולרים, יהיה זה ערך גבוה לחברה לעומת 21 מיליארד לפני שהחלו פרסומים שליליים עליה. במאי השנה התחוללה דרמה בענקית אבטחת המידע: גרג קלארק, מנכ"ל, נשיא וחבר הנהלת סימנטק, עזב לאלתר את תפקידיו בחברה. קלארק שימש בתפקיד במשך שלוש שנים והוא המנכ"ל הרביעי ברציפות של סימנטק שלא מסיים את תפקידו בנסיבות תקינות. השנה האחרונה של קלארק, שהצטרף לסימנטק לאחר שזו רכשה את Blue Coat, שבראשה עמד, הייתה קשה: היא כללה חקירת הונאה פנימית, פיטורים, לחץ מצד המשקיעים וירידה של 32% בערך המנייה.
ענקית אבטחת המידע חוותה היסטוריה של הדחות ושנים לא קלות. גם שלושת קודמיו של קלארק – מייק בראון, סטיב בנט ואנריקה סאלם – פוטרו, וב-2005 עברה סימנטק זעזוע קשה, עם רכישת וריטאס, שעלתה לה 10.2 מיליארד דולר – זעזוע שממנו היא התקשתה להתרומם.
09/07/19 13:35
9.52% of the views
מאת אנשים ומחשבים
P.Z. Projects, המתמחה בניהול פרויקטים מערכתיים וניהול ידע מותאמים ללקוח, סיימה בהצלחה הטמעת מערכת Clarizen המשמשת לניהול פרויקטים, במספר חטיבות ב-Trax (חברת Trax פיתחה טכנולוגיית ניתוח של תמונות שמתקבלות מסמארטפונים ושמשמשת לייצור מודיעין עסקי ושיווקי).
הפלטפורמה של Clarizen, שנמצאת בשימוש של מאות אלפי משתמשי קצה ברחבי העולם, מהווה פתרון שיתופי לניהול עבודה המבוסס על פלטפורמת ענן המשלבת יחדיו ניהול פרויקטים, אוטומציה באמצעות הגדרת Workflows, ולידציות ויכולות שיתוף נרחבות.
אורית סיגל-ודעי, VP Enterprise PMO and Processes ב-Trax, מסרה כי "הפרויקטים ב-Trax נוהלו במספר כלים נפרדים, מרביתם באופן לא מקוון. ההתנהלות בדרך זו הקשתה על הבקרה של הפרויקטים וכמובן על השקיפות בארגון.
השלב הראשון כלל הטמעת Clarizen לארגון ה-Delivery לכל הפרויקטים שמתנהלים מול לקוחות.
באמצעות Clarizen הוגדר תהליך שבו נפתח פרויקט באמצעות טופס אחיד. הפרויקט נפתח עם תבניות שונות באופן אוטומטי, בהתאם לסוג המוצר. מאותו הרגע, הפרויקט מתנהל באופן שוטף בתוך Clarizen וכולל ניהול לוחות זמנים, סיכונים, ניהול בעלי עניין, משימות לביצוע, סטטוסים ומצגות אוטומטיות.
כמו-כן, נעשתה אינטגרציה בין Clarizen לבין Jira, לצורך ניהול המשימות השוטפות של הגופים השונים באופרציה. בשלב השני, הוטמעה מערכת Clarizen לארגוני ה-Customer Care ו-Customer Success וכן לפרויקטים פנימיים בארגון".
אורית מסרה כי "במסגרת ההטמעה, צוות P.Z. Projects ביצע, בין השאר, הדרכות ברמות השונות למשתמשים ברחבי העולם.
P.Z. Projects, בהובלת פנינה זינגר, קשובה מאוד לצרכים שלנו ותרמה מניסיונה הרב לכל אורך התהליך, הן בהיבטים הטכניים והן בהיבטים התהליכיים.
השילוב של חברה עם ניסיון רב מאוד בתחום ניהול הפרויקטים והטמעת מערכות ניהול פרויקטים במקביל לפתרון טכנולוגי חדשני, מתקדם, ידידותי וגמיש, הוא שילוב מנצח.
צוות P.Z. Projects מאפשר לנו ללמוד, להפוך לעצמאיים לחלוטין ולייצר לעצמנו התאמות שונות ודו"חות המשך על בסיס אותה למידה".
ההטמעה ב-Trax היא חלק מתנופה עסקית משמעותית ב-P.Z. Projects
לדברי פנינה זינגר, מייסדת P.Z. Projects ומנהלת מחלקת הפרויקטים בחברה, "הטמעת מערכת Clarizen ב-Trax היא חלק מתנופה עסקית משמעותית בחברתנו בכלל ובפעילות Clarizen בפרט".
זינגר הוסיפה כי "הטמעת Clarizen ב-Trax אתגרה אותנו במובנים רבים. מדובר בארגון שתחום ניהול הפרויקטים בו היה בחיתוליו, ללא תהליכים מסודרים ואחידים, עם עבודה בשיטות שונות ובכלים שונים, הצוות מפוזר גיאוגרפית ברחבי העולם, כמות הפרויקטים גדולה מאוד והצוותים עמוסים מאוד בעבודה היומיומית. בנוסף, אחת הדרישות המורכבות היתה לממשק את ה-Clarizen ל-Jira על מנת להימנע מעבודה כפולה של גורמים מסוימים בארגון.
09/07/19 13:14
4.76% of the views
מאת אנשים ומחשבים
באחרונה הגיעו למרכז המבצעי של מערך הסייבר הלאומי דיווחים אודות הסוג החדש הזה של מתקפת סייבר: שימוש בטכנולוגית בינה מלאכותית בכדי להתחזות קולית לבכירים. ההתחזות נעשית למטרת הנעת העובד, הקורבן, לביצוע פעולות לטובת התוקף - כגון העברה כספית, או ביצוע פעילות זדונית ברשת הארגון.
בשיטת התקיפה החדשה נעשה כבר שימוש נגד כמה חברות בעולם, אך טרם דווח על אירועים כאלה בישראל. מערך הסייבר הלאומי הוציא התרעה בנושא, הכוללת הצעות לנקיטת אמצעי זהירות והעלאת מודעות בקרב ארגונים.
המתקפה החדשה היא מסוג BEC (ר"ת Business Email Compromise) - הונאות המבוצעות באמצעות הדואר האלקטרוני נגד ארגונים מסחריים וממשלתיים, במטרה להניע עובדים בארגון בשיטות של הנדסה חברתית לבצע פעולות לטובת התוקף. הסוגים הנפוצים הם הודעות דיוג (פישינג) והונאה חשבונית, שבה התוקף מתחזה לספק, מגיש חשבונית לארגון ומנסה להניע עובד תחת לחץ זמן לבצע העברה בנקאית, לספק מידע או לאפשר גישה לרשת ארגונית.
הבוס צלצל וחילק פקודות לביצוע?
בסוג החדש, שיטת המתקפה עולה מדרגה: באחרונה מזהים בעולם תוקפים שעושים שימוש בתוכנה ייעודית, מבוססת בינה מלאכותית, שבאמצעותה מבצעים שיחות התחזות קוליות לבכירים בחברה ונותנים פקודות לעובדי החברה לבצע פעולות עבורם, כגון העברת כסף. החידוש העיקרי הוא הכלי: התוקף משתמש בתוכנה שלומדת לחקות קול של אדם שהוגדר עבורה - ומבצע באמצעותה שיחה עם עובד בשם המנכ"ל. כיום כבר קיימות בשוק תוכנות שלאחר האזנה של עשרים דקות לקול מסוים אומרות בקול זה - תוך חיקוי הדובר המקורי - כל דבר שהמשתמש יקליד.
לדברי לביא שטוקהמר, מנהל המרכז הארצי לניהול אירועי סייבר של מערך הסייבר הלאומי, "עם התפתחות טכנולוגיות חדשות מבוססות בינה מלאכותית, תקיפות העושות שימוש בהתחזות הופכות להיות מתוחכמות יותר. הפעם אנו עדים לשימוש שנעשה בטכנולוגיות התחזות קולית. בהונאה מסוג זה, הנזק הכלכלי עלול להיות גבוה. עם זאת, תקיפות שכאלה לרוב אינן מהוות סיכון להמשכיות העסקית".
מערך הסייבר הלאומי הנפיק כמה המלצות להתמודדות עם האיום החדש:
העלאת מודעות - להדריך עובדים בארגון בנוגע להנדסה חברתית ובייחוד לגבי היכולת לניצול ערוצי תקשורת לטובת התחזות לבכירים בארגון; לשים לב לחריגות בתהליכים ארגוניים - קבלת הודעות דוא"ל משמות מתחם חדשים, או הודעות ממספר לא מוכר או באמצעות ממשק חדש (לדוגמה אם נהוג לתקשר בארגון בווטסאפ, ומתקבלת הודעת סמס. בנוסף, לשים לב להודעות דוא"ל המנוסחות באופן עילג, או שאינו אופייני לשולח; אפיון ויישום נהלי עבודה למקרים דחופים, או יוצאי דופן - כדי לצמצם צורך בשיקול דעת של עובדים תחת לחץ זמן; שימוש בהזדהות חזקה – אימות דו-שלבי - לצורך גישה לחשבונות דוא"ל של גורמים רגישים בארגון; בניית מנגנון רב ערוצי לטובת ביצוע פעולה או חשיפת פרטים רגישים בגישה מרחוק; וידוא הוראה, כגון העברת כספים או ביצוע פעולה רגישה - בערוץ נוסף בלתי תלוי; אישור גורם בלתי תלוי - להתנות פעולות העברה של סכומים גדולים או עדכון פרטי ספקים ולקוחות; לבצע פעולות פיננסיות, בדגש על העברת כספים - אך ורק במערכות ייעודיות, ותוך יישום מנגנון ריבוי חתימות; הטמעת טכנולוגיות ייעודיות - כגון מערכת למיפוי ספקי הארגון ואימות פרטיהם בעת העברת כספים; שימוש באמצעים טכנולוגיים למניעת שימוש לרעה בדוא"ל; לאחר מתקפה, ליצור קשר עם המרכז המבצעי של מערך הסייבר בחיוג מקוצר חינם 119 הפעיל סביב השעון.
להצעות התגוננות נוספות: cyber.gov.il
09/07/19 13:18
4.76% of the views
מאת אנשים ומחשבים
מסתבר שגניבת מכשירים סלולריים היא "תחביב" נפוץ במדינות רבות בעולם. רק באחרונה גם אני חוויתי כיוס של מכשיר הסלולר שלי מהתיק בביקורי ברומא...
ממשלת ההודו החליטה להילחם בתופעה, וביוזמתה יושק בחודש הבא פתרון טכנולוגי, שיאפשר איתור מכשירים אבודים או גנובים הפועלים במדינה, לאחר שערכה פיילוט מוצלח של המערכת.
משרד הטלקום ההודי יזם את הפרויקט, שנועד להילחם בתופעת גניבת מכשירי סלולר והפצת מכשירים מזויפים. המערכת שפותחה אמורה לאתר ולחסום כל שירות למכשירים אבודים או גנובים הפועלים בכל רשת כלשהי במדינה, גם אם כרטיס ה-SIM הוצא מהם, וגם אם מספר ה-IMEI המזהה את המכשיר שונה.
הפיתוח אמור גם להגן על הצרכנים ולסייע לרשויות החוק באיתור הגניבות.
המערכת תפעל בצורה מרכזית עבור כל מפעילות הסלולר במדינה, ותשתף "רשימה שחורה", כך שמספר מסוים שיירשם ברשת אחת לא יפעל ברשת אחרת גם אם שונה כרטיס ה-SIM.
רק לקנא.
09/07/19 16:37
4.76% of the views
מאת אנשים ומחשבים
מותג הסאונד האמריקאי העולמי בוס יוצא בקמפיין ראשון ייעודי לאוהבי מוזיקה בספוטיפיי, על מגוון ענק של מוצרי החברה, הכוללים רמקולים אלחוטיים ואוזניות.
במסגרת הקמפיין תפרסם בוס תשדירים שבסופם יוכלו המאזינים להוריד קוד הנחה בגובה של 10% למימוש ב-Bose Center בדן דיזיין ו-Bose Center בדיזנגוף סנטר. המבצע לחודש ימים עד אמצע אוגוסט על כל דגמי האוזניות והרמקולים של המותג.
[caption id="attachment_294828" align="alignnone" width="600"] מורן דאי, סמנכ"לית השיווק של ניופאן. צילום: תמר מוצפי[/caption]
מורן דאי, סמנכ"לית השיווק של ניופאן מציינת כי חיבור בין האפליקציה לשירותי מוזיקה דיגיטליים ובוס הוא חיבור טבעי. לדבריה, חלק גדול מהמשתמשים "מאזינים למוזיקה ופלייליסטים באמצעות אוזניות מנטרלות רעשים ואוזניות ריצה, בעודם עושים ספורט, וכמובן באמצעות רמקולים בבית או בחוץ. זיהינו דפוסי שימוש נרחבים בשירות של Spotify שמתאימים לרוח מותג בוס.
בהמשך לשיתוף הפעולה עם בוס מפרסמת ספוטיפיי מספר נתונים מעניינים על השוק הישראלי:
מתי מאזינים? מנתוני ספוטיפיי עולה כי האזנה של ישראלים (נשים וגברים) בגילאי 25+ למוזיקה מתבצעת בעיקר לאורך שעות היום; 30% בין השעות 6 בבוקר ל-12 בצהריים, 38% בין 12 בצהריים ל-6 בערב ו- 26% משעה 6 בערב עד חצות. רק 6% שומעים מוזיקה בשעות הלילה המאוחרות, מחצות ועד 6 בבוקר.
באיזה מכשיר מאזינים? מנתוני ספוטיפיי עולה כי 69% מהישראלים משתמשים באפליקציה דרך סמארטפון; 18% מאפליקציית הדסקטופ במחשב; 4% דרך טאבלט; 5% באמצעות רמקולים חכמים, אקסבוקס, ומכשירים חכמים מקושרים נוספים; ו-4% דרך האתר עצמו (שלא באמצעות האפליקציה).
הפופ מנצח: העדפות הישראלים מבחינת הז'אנרים הן 23% פופ ישראלי, 21% פופ, 19% ישראלי ים-תיכוני, 9% רוק ישראלי, 9% רוק, 6% מזרחי, 4% ראפ, 4% דאנס, 3% היפ-הופ ישראלי ו-2% מוזיקה אלקטרונית.
ובאופן כללי ולא ספציפי לישראל - מעניין גם לגלות כי נכון לסוף חודש אפריל 2019 יש לספוטיפיי בעולם כ-217 מיליון מנויים, כש-56% מהם במסלול עם פרסומות.
[caption id="attachment_294827" align="alignnone" width="600"] דרור גנות, מנכ"ל אדיו. צילום: ראובן קפוצינסקי[/caption]
דרור גנות, מנכ"ל אדיו, המשווקת הבלעדית של ספוטיפיי בישראל, מציין כי Spotify מציעה למפרסמים ולמותגים הישראלים חוויית פרסום חוצת פלטפורמות ופורמטים, ומאפשרת להם להגיע לקהל עצום, ממוקד ומפולח בכל מקום ובכל סיטואציה.