וורד השיגה בעבור מיקרוסופט ציון דרך חדש. תוכנת עיבוד התמלילים הפופולרית השיגה בגרסת האפליקציה שלה שיא הורדות בעבור החברה, לפחות במכשירים מבוססי מערכת ההפעלה האנדרואיד, ובגרסתה הזמינה ב-Google Play: שם חצתה את קו מיליארד ההתקנות. Word היא כמובן לא האפליקציה הראשונה בחנות האפליקציות של אנדרואיד שחוצה אתה הקו הזה. למעשה יש כבר כמה עשרות כאלו, אבל היא בסך הכל השנייה של מיקרוסופט שעושה זאת, כשהקודמת הייתה סקייפ - שנרכשה על ידי החברה ולא פותחה לחלוטין בידיה. מיקרוסופט, שכזכור זנחה את מערכת ההפעלה שלה לתחום הטלפוניה, מנסה להחדיר יותר ויותר אפליקציות שלה, במיוחד משרדיות, ל-Google Play ומול התחרות של גוגל עצמה, שמציעה אפליקציות דומות בענן, מדובר בהישג נאה במיוחד, כשלפני כשנה פחות או יותר נרשמו לתוכנה באנדרואיד חצי מיליארד הורדות 'בלבד'. יצוין עם זאת שכמו הרבה מאוד אפליקציות שמגיעות למיליוני הורדות, וכמובן למיליארדי הורדות, גם וורד נהנית מכך שהיא מגיעה מותקנת כברירת מחדל בטלפונים ובטאבלטים רבים, כחלק מהסכמים שחתמה מיקרוסופט עם היצרניות בשוק, כך שייתכן שלא מעט אנשים בכלל לא הפעילו את האפליקציה בפועל.

לצד השמועות על iPhone 11 ההולך ומתקרב, ועוד לפני השקתו, החלו לגנוב את ההצגה דווקא דיווחים על יורשיהם. דיווח של ג'יי-פי מורגן מחזק שמועות נוספות על דגמי 2020 של ה-iPhone. לפי הדיווחים, תשיק אפל ב-2020 את ה-iPhone בשלושה גדלים: דגם של 5.4 אינץ', שיחליף את דגם 5.8 אינץ' הנוכחי, דגם דומה, בגודל 6.1 אינץ', כמו ה-XR, ודגם ה-MAX  הגדול יותר, של 6.7 אינץ'. שלושת הדגמים יהיו בעלי מסך OLED. עוד מציין הדיווח, כי לפחות שניים משלושת הדגמים יתמכו בקישוריות דור 5, וייתכן אף ששלושתם. לפי דיווחים נוספים, אחד הדגמים יהיה במחיר של כ-400-500 דולר עם תמיכה בדור 5, מתוך הערכה שאפל תהיה אגרסיבית יותר לקראת ה"בום" העולמי עם השקת דור 5 ביותר ויותר מדינות בעולם, ושהיא אינה יכולה להרשות לעצמה להחמיץ צרכנים במקטע זה של השוק, בהתייחס למחירים הגבוהים של מכשירי הדגל שלה, שרבים מהם אינם מעוניינים להוציא סכום כזה על סמארטפון. האנליסטים של ג'יי פי מורגן מעריכים גם, שהמצלמה האחורית בדגמי 2020 תכלול טכנולוגיית מיפוי תל ממדית כשלהי, בדומה לחיישן העומק לזיהוי הפנים שקיים כיום במצלמה הקדמית, תכונה שתשפר מאוד יכולות AR ו-VR. היו שמועות על כך שתכונה זו תושק כבר במכשירי 2019, אך נראה שזה לא יקרה. התכונות המתקדמות והתמיכה בקישוריות דור 5 יניבו עלייה במכירות ה-iPhone לפי האנליסטים של ג'יי-פי מורגן, לאחר האטה במכירות בשנתיים האחרונות (וגם במכירות של סמארטפונים באופן כללי). אפל צפויה להשיק את דגמי ה-iPhone 11 החדשים בחודש ספטמבר הקרוב, לצד מערכות ההפעלה iOS 13 למכשירי ה-iPhone, iPadOS  למכשירי ה-iPad, ו-MacOS Catalina  למחשבי המק.

ההתכתבויות הסודיות שלכם אינן סודיות כלל - כך לפי מעבדת קספרסקי. ענקית האבטחה מצאה כי רוגלה שקיימת כמה שנים בשוק, ושנועדה לשימוש של ממשלים ורשויות אכיפה, נמצאת בשימוש של פושעי סייבר וביכולתה לקרוא התכתבויות באפליקציות מסרים מידיים, גם אם הן מוצפנות. המדובר ברוגלה בשם FinSpy, שפותחה על ידי חברה גרמנית בשם גאמה גרופ. דרך הסניף הבריטי של החברה, גאמה אינטרנשיונל, היא מוכרת את תוכנת המעקב לממשלות וגורמי אכיפה ברחבי העולם. הרוגלה נועדה לאסוף מידע פרטי של משתמשים במגוון פלטפורמות. היא עקבה אחרי מחשבים כבר בתחילת המילניום, אך נחשפה בראשונה, בוויקיליקס, רק ב-2011. אז המעקב בוצע על תחנות קצה וב-2012 היא החלה לעקוב אחרי מכשירי טלפון ניידים. מאז חוקרי קספרסקי עוקבים אחר התקדמות הפיתוח והיכולות של הרוגלה. בשנה החולפת, כמה עשרות מכשירי טלפון נדבקו ב-FinSpy, כשהפעם האחרונה הייתה במיינמאר (בורמה) בחודש שעבר. בסוף 2018, חוקרי קספרסקי בדקו לעומק את היכולות של הגרסאות העדכניות של הרוגלה - למכשירים מבוססי אנדרואיד ו-iOS. מהבדיקה עלה כי לרוגלה יש יכולת מעקב והאזנה למגוון רחב של מסרים מידיים ברשתות כגון טלגרם, שנחשבת לרשת בעלת הצפנה טובה יחסית, ווטסאפ, סקייפ, סיגנל, וויצ'ט הסינית ובלקברי מסנג'ר, מסרונים, מיילים, יומנים, איכונים, תמונות, קבצים בזיכרון, הקלטות שיחות בנייד ושאיבת נתונים מאפליקציות המסרים הפופולריות. מעקב אחרי כמעט כל אינטראקציה שמבוצעת בנייד לפי החוקרים, הגרסה האחרונה של FinSpy נועדה לעקוב אחר כמעט כל אינטראקציה שמבוצעת במכשיר הנייד. הם מצאו כי פושעי הסייבר אימצו את הרוגלה לחיקם ועליה הוסיפו עוד ביצועי ריגול. מסתבר כי ב-2014, מערך המחשוב של גאמה נפרץ ושורות הקוד של הרוגלה פורסמו ברשת. האקרים ניצלו זאת לטובתם. כיצד הם עשו זאת? לאחר ש-FinSpy מוטמעת בטלפון הנייד או בטאבלט, ציינו החוקרים, התוקף מקבל אפשרויות בלתי מוגבלות למעקב אחר המכשיר: הוא יכול לאסוף סוגים שונים של נתוני המשתמש מתוך פרטים ליצירת קשר, מיילים, הודעות טקסט, רשומות ביומן, תמונות, הודעות קוליות ואפילו לאכן ולמצוא את המשתמשים באמצעות מיקום ה-GPS שלהם. עוד נכתב בדו"ח כי הרוגלה אוספת נתונים ממסרים מידיים גם אם הם מוצפנים. "המפתחים שמאחורי FinSpy מנטרים בקביעות עדכוני אבטחה עבור פלטפורמות ניידות ולאחר מכן, במהירות, משנים את הרוגלות שלהם - על מנת להימנע מחסימות בשל עדכוני אבטחה", אמר אלכס פירש, חוקר בקספרסקי. ההערכה: הרוגלה נמצאת בשימוש ב-20 מדינות החוקרים העריכו כי הרוגלה בגרסתה העדכנית נמצאת בשימוש כבר ב-20 מדינות בעולם. הם סבורים ש-FinSpy מותקנת במכשיר באחת משתי דרכים: עם גישה פיזית ישירה אליו, או על ידי שליחת SMS, מייל או הודעת פוש לטלפון, במיוחד אם מותקנת עליו גרסה מיושנת של אנדרואיד. קבוצת גאמה מתעקשת שהתוכנה שלה נמכרת רק לממשלות, כדי לעקוב אחר טרוריסטים ופושעים אחרים. אבל מסתבר שכמו רוגלות אחרות, גם בזו נעשה ניצול שלא למטרות עליהן הוצהרו. ב-2017 נעשה שימוש ברוגלה נגד מתנגדי שלטון ומבקרי הממשל הטורקי - כך לפחות על פי אקסס נאו, קבוצת עורכי דין פעילי זכויות אדם, שפועלת למען זכויות דיגיטליות.

משרד התקשורת פרסם היום (א') את מכרז התדרים לדור החמישי, שיאפשרו מתן מענה לביקוש הגובר לתקשורת רחבת פס, על ידי הרחבת הקיבולת. המכרז יוצא לדרך לאחר שוועדת המכרזים קיימה עבודת מטה סדורה, ששילבה בתוכה מאמץ בין משרדי, וגיבשה מתווה מאוזן למכרז תדרי הדור החמישי, באופן שלדבריה יתאים לתנאי השוק בעת הנוכחית. במסגרת עבודתם, גיבשו הצוותים המקצועיים תמונת מצב כלכלית, הנדסית ומשפטית, בחנו מודלים מקבילים בעולם וקיימו שיח עם גורמי מקצוע והשוק - כל זאת תוך ניהול ומיצוי מיטבי של ספקטרום התדרים. יש לציין שהמכרז ילווה במערכת תמריצים, שכוללת מענקים והפחתת אגרות בסך של כחצי מיליארד שקלים. בנוסף, יידחו תשלומי המכרז לשנת 2022, במטרה לאפשר למפעילים להפנות את המשאבים הפיננסיים לטובת השקעות בשדרוג הרשתות. כמו כן, בעלי הרשתות הקיימות יוכלו להשתתף במכרז על ידי הגשת הצעות משותפות, באופן שיביא להקצאת תדרים יעילה. לצד זה, הוא יכלול חלק פתוח גם לשחקנים חדשים של 100 מגה-הרץ לתדרי דור 5, כדי לעודד תחרות טכנולוגית ושירותי דור זה.  "המכרז הנוכחי - אבן הדרך הראשונה בדור 5" נתי כהן, מנכ"ל משרד התקשורת, ציין כי "תשתיות התקשורת הן מאבני הדרך המרכזיות לפיתוח הכלכלה, העשייה ורווחת התושבים. שיפורן יביא לגידול בתוצר ולהתפתחות ענפים משמעותיים בתעשייה הישראלית. הדור החמישי הוא תהליך מתמשך, שפותח עולם רחב של אפשרויות, והמכרז הנוכחי הוא אבן הדרך הראשונה". עוד הוא ציין כי "בניית התשתית של הדור החמישי תהיה מבוססת על חיזוק הדור הרביעי, ולאחר מכן בניית 'קומה' נוספת של הדור החמישי, על ידי מערכת תמריצים מעודדת השקעות, תוך העברת מרכז הכובד מהתחרות על הצרכן ועל המחיר לתחרות על הטכנולוגיה". שר התקשורת החדש, דודי אמסלם, אמר ש-"על אף שאני רק שבוע בתפקידי, שמחתי להיכנס לנושא, כי חשוב מאוד לקדם אותו כמה שיותר מהר. עם כניסת הטכנולוגיה החדשה של דור 5 תצא לדרך המהפכה הדיגיטלית החכמה, שתשפיע על כל תחומי חיינו - בתים חכמים, ערים חכמות, רפואה חכמה, קירוב הפריפריה למרכז, חינוך, רכבים אוטונומיים, תעשייה מתקדמת ועוד. חוסנן הפיננסי של החברות בעת הזו לא נסתר מעינינו, והמכרז לוקח בחשבון גם את המצב הזה". "לנושא דור 5 יש שני צירים", הוסיף. "האחד הוא מכרז התדרים, שכאמור אנחנו מוציאים כעת ומקווים שבעוד כמה חודשים כבר יהיו בו זוכים, והציר השני - הסיבים האופטיים, שגם אותו נקדם, כדי ששניהם יחד ייתנו תשתית ותעבורה, על מנת שמדינת ישראל תוכל להתאים את עצמה לטכנולוגיה העולמית".

המהפכה הדיגיטלית, שמלווה בשנים האחרונות את ענף הבנקאות, מתחילה לשאת פירות. הבנקים וחברות הפינטק כבר החלו בהיערכות לשלב הבא והמאתגר מכולם - בנקאות פתוחה. בבסיס הבנקאות הפתוחה עומד העיקרון של חשיפת המידע הפיננסי של הלקוחות, כגון מצב יתרות, תנועות בחשבון, עמלות וריביות, חסכונות, ניירות ערך ועוד. זאת, בהסכמתם בלבד ותחת רגולציה קפדנית ומחמירה. "הבנק אוסף עלינו המון מידע יקר ערך, הרבה יותר ממה שאנחנו יודעים על עצמנו", מסביר אורן יוסף, מנהל אגף פתרונות אינטגרציה ודיגיטל פיננסי במטריקס. "אנחנו אמנם רואים את המידע שקיים באתר הבנק, אבל לא אוספים אותו ולא מנטרים אותו לאורך זמן. הבנקאות הפתוחה תאפשר להגביר את השקיפות ולוודא שגם הלקוחות יהיו חשופים לאותו מידע יקר ערך". הצעד הראשון כבר יצא לדרך עם הקמת מאגר האשראי הלאומי, בהוראת בנק ישראל וביישום של מטריקס ושותפיה. המשמעות היא שמעתה יוכלו לקוחות הבנקים להחליט בפני מי הם רוצים לחשוף את המידע הפיננסי שלהם. מהצד השני, יוכלו חברות האשראי, חברות פיננסיות חוץ בנקאיות וחברות פינטק להיחשף לאותו מידע ולהחליט על מתן הלוואות, קווי אשראי ומינוף הלקוח בצורה אחראית ונבונה יותר. לדברי יוסף, "מדובר בצעד גדול, שמקרב את כולנו לשליטה על המידע הפיננסי ועל היסטוריית האשראי הבנקאי", בדיוק כמו במדינות המתקדמות באירופה. במדינות הללו מונהג תקן ה-PSD2 האירופי, המחייב את הגופים הפיננסיים להקים ממשקים טכנולוגיים בכפוף לאישור והרשאה של הלקוחות. "התקן המחמיר מחייב את הגופים הללו להקים ערוצים דיגיטליים שיחשפו מידע מפורט וזמין על צבירת הפנסיה, החסכונות, הביטוחים וכדומה", הוא מפרט. "הצורך באבטחה קפדנית עלול לגרום לסרבול ומורכבות בשלב היישום עבור הבנקים ועבור חברות הטכנולוגיה (פינטק) - אבל בסוף זה ישתלם לכולם". איום או הזדמנות? על דבר אחד כולם מסכימים: יישום מערך הבנקאות הפתוחה מהווה אתגר טכנולוגי עבור מרבית הבנקים. בנוסף, עידן הבנקאות הפתוחה יחייב את הבנקים לתכנן את צעדיהם ולהשקיע ביצירת ערך ויעילות שיעמדו במבחן התחרות באופן רציף בעקבות חשיפת המידע, שתגדיל את התחרות. מאידך, מדובר בהזדמנות שתאפשר לבנקים ולחברות הפינטק יצירת מקורות הכנסה ומנועי צמיחה חדשים. "תחשבו על תוכנה שמרכזת את כל המידע הפיננסי באופן שיסייע לנהל תקציב משק בית באופן יעיל וחכם יותר", אומר יוסף. "כרגע, המידע עדיין נמצא ברשות הבנקים בלבד, אבל כשהוא ייחשף, התחרות על הלקוחות והצעות הערך עבורם יגדלו משמעותית - והכוח יעבור לצד של הצרכן". לדבריו, מטריקס מלווה מספר תהליכים כאלה בענף הבנקאות ומסייעת בהטמעת פתרונות טכנולוגיים ליישום הפתרונות והתאמתם לרגולציה. "הרכבת כבר יצאה לדרך", הוא מציין ומוסיף: "כשהיא תגיע ליעדה, כל אחד יוכל לנהל את הונו ביעילות ולדעת בדיוק איזה ערך הוא מקבל מכל גוף פיננסי".

כשחושבים על צרפת, הדברים הראשונים שקופצים בראש הם יינות, (עיר ה)אורות ונוף משכר. סביר להניח שגם מטרו, מגדל אייפל וטיול מהנה בשאנז אליזה, ומהצד השני, לא מעטים יוסיפו לכך טרור ובעיות עם מהגרים. בטח שלא היי-טק. להפך - המדינה הזאת, כך נראה, מזוהה יותר עם שאנסונים ישנים ואיך לא, המהפכה הצרפתית, ופחות עם חדשנות וטכנולוגיה. אלא שאסוציאציות לחוד ומציאות לחוד: למדינת הטריקולור יש סצנת היי-טק ענפה, שלא מביישת מדינות אחרות באירופה שיותר מזוהות עם התחום, כמו גרמניה ובריטניה, ויש אפילו מי שאומרים שהיא נושפת בעורפה של ישראל כאומת הסטארט-אפ. על פי הדירוג השנתי האחרון שפרסמה פירמת הייעוץ A.T Kearney, צרפת היא המדינה החמישית באקטרקטיביות שלה להשקעות זרות, אחרי ארצות הברית, גרמניה, קנדה ובריטניה, ולפני כלכלות בולטות בתחום ההיי-טק כמו יפן וסין. ישראל לא נמצאת בין 25 המדינות הראשונות (והיחידות שהוצגו). תעשיית ההיי-טק הצרפתית פחות מתמחה בסייבר ובפינטק, כמו החברות הישראליות, ויותר בתחומים כמו בריאות דיגיטלית, אינטרנט של הדברים, אגרוטק ואינשורטק (חברות שמפתחות טכנולוגיות לעולם הביטוח). "לכן", אומרת שגרירת צרפת בישראל, הלן לה-גל, "תעשיות ההיי-טק בשתי המדינות משלימות זו את זו. זאת גם הסיבה שחברות צרפתיות רבות באות לחפש את הטכנולוגיה הישראלית, ויש התעניינות לא מעטה של ההיי-טק הישראלי אצלנו". פרספקטיבה על ההיי-טק הישראלי לה-גל, שבקרוב תסיים את תפקידה ותעבור להיות שגרירת צרפת במרוקו, התראיינה לאנשים ומחשבים לרגל יום העצמאות הצרפתי - יום הבסטיליה, שחל היום (א'). היא עובדת בשירות הדיפלומטי הצרפתי מזה כמה עשורים. תחום המומחיות שלה הוא אפריקה, ובתפקידה האחרון היא אף הייתה יועצת של הנשיא הצרפתי דאז, פרנסואה הולנד, לענייני היבשת (שחלקים נרחבים ממנה נשלטו בעבר על ידי צרפת ועדיין יש לה השפעה רבה בה), אולם שימשה גם כנציגת צרפת לאיחוד האירופי. משרת השגרירה היא התפקיד השני שלה בישראל - בשנות ה-90 לה-גל שימשה כמזכירה ראשונה בשגרירות בתל אביב. לכן, יש לה פרספקטיבה על התפתחות ההיי-טק הישראלי וההבדלים בין מה שהוא היה אז למה שהוא כיום. "ההיי-טק הישראלי הוא מרשים מאוד. הוא התרחב מאוד משנות ה-90, שאז הוא היה בשלבים הראשונים שלו, לאקו-סיסטם הרחב שהוא בימים אלה", אמרה. סיוע לחברות ישראליות להיכנס לשוק הצרפתי - ולהפך שגרירות צרפת בישראל מסייעת לחברות ישראליות, לרבות בתחום ההיי-טק, שרוצות להשתקע בצרפת או להתחיל בה פעילות - ולהפך. במסגרת זו, היא מלווה משלחות שונות של אנשי עסקים צרפתיים שמגיעים לישראל על מנת להתרשם מהחדשנות כאן ואולי לעשות עסקות. מן העבר השני, היא מציעה ייעוץ לחברות ישראליות כיצד לפעול בשוק הצרפתי, איך להיענות לדרישות החוק והרגולציה ועוד. כמו כן, השגרירות מסייעת בארגון מפגשים בין נציגי חברות משתי המדינות. פעילות זו מתבצעת באמצעות תכנית ביזנס פראנס של ממשלת צרפת. בנוסף, הממשלה בפריז מציעה ליזמים את פרנץ' טק ויזה - אשרת עבודה מיוחדת לאנשי היי-טק ובני משפחותיהם, שניתנת למשך שנה והיא ברת חידוש. כדי להוציא את הוויזה הזו אין צורך להגיע לצרפת - אפשר לעשות זאת בקונסוליה שלה ברחוב בן יהודה בתל אביב. [caption id="attachment_295100" align="alignnone" width="600"] חרות, שוויון, היי-טק. אילוסטרציה: BigStock[/caption] למה כדאי לסטארט-אפים ישראליים להקים פעילות או אף סניף בצרפת? "יש סיבות רבות, ראשית, האקו-סיסטם של החדשנות בצרפת הוא דינמי מאוד, בעיקר בשלוש השנים האחרונות, משום שהפרלמנט הצרפתי ביצע כמה שינויים בחוקים ונוצרה סביבת מס ידידותית לחברות. הסיבה השנייה היא התחרות שקיימת בין אזורים שונים בצרפת למשוך השקעות חוץ. נכון שפריז היא מרכז ההיי-טק של צרפת, אבל יש בה עוד ערים שמעוניינות שחברות טכנולוגיות ישתקעו בהן, כמו טולוז, ליון ומארסיי. סיבה נוספת היא הפעילות של חברות רב לאומיות רבות, שצרפת היא המרכז שלהן באירופה, ושל חברות צרפתיות. לסטארט-אפים בישראל יש רעיונות טובים מאוד וטכנולוגיות טובות מאוד, אבל הם צריכים לבחון אותן. לנו יש את החברות הגדולות, למשל בתחומים כמו תחבורה וקמעונות. אנחנו גם שער לאירופה, כאחת הכלכלות הגדולות ביבשת, ולממשלת צרפת יש קשר טוב מאוד עם מוסדות המחקר במדינה. ככלל, יש קשרים טובים בין האוניברסיטאות בשתי המדינות, במיוחד במסגרת תכניות כמו הורייזון 2020. שיתוף הפעולה הזה יכול להתפתח לעשיית עסקים". למה כדאי לחברות צרפתיות להגיע לישראל? "כדאי להן להקים נוכחות קטנה כאן, במטרה שלא לתת לחדשנות הישראלית לעבור מעליהן. לראייה, רק בשבועות האחרונים, שתי חברות צרפתיות פתחו מרכזים בישראל - STMicroelectronics (חברה צרפתית-איטלקית שעוסקת בתחום הסמיקונדקטורים - י"ה), שפתחה אינקובטור בישראל, ורנו, יחד עם ניסאן ומיצובישי. החברות הצרפתיות שמגיעות לישראל רוצות לברור את החדשנות של האקו-סיסטם כאן, כדי שלא לפגר אחרי המתחרות. ישראל היא המדינה שבה יש את החדשנות הרבה ביותר בתחומים מסוימים, אם כי בגלל גודלה, היא לא נתפסת כשוק שכדאי להשקיע במכירות רבות לו". בעתיד, לדבריה, "הקשרים בין תעשיות ההיי-טק בצרפת ובישראל ילכו ויתעמקו. אנחנו יכולים לשתף פעולה באתגרים עולמיים שהטכנולוגיה חשובה מאוד בהם ויכולה לספק להם מענה, למשל שינויי האקלים". לסיכום, עלה בראיון נושא שאי אפשר שלא להתייחס אליו - הברקזיט. לדברי לה גול, "הוא ישפיע בעיקר על הכלכלה הבריטית, אבל גם על הכלכלה האירופית. ההשפעה תלויה באיזה ברקזיט יהיה - 'רך', כלומר עם הסכם, או 'קשה', הווה אומר בלעדיו. לברקזיט 'קשה' יהיו השלכות רבות יותר. אנחנו מוכנים לשני המקרים. כך או כך, אני לא צופה שיהיו השלכות רבות לחברות היי-טק שפעולות באירופה בכלל ובצרפת בפרט, כי זה שוק שהוא מטבעו גלובלי, אם כי יהיו חברות - כאלה שהשוק העיקרי שלהן הוא אירופה - שיעתיקו את המיקום שלהן מבריטניה למקומות אחרים, כולל לצרפת".

בית משפט בארצות הברית דחה ביום ו' האחרון את תביעת אורקל נגד משרד ההגנה האמריקני על הליך המכרז לבניית ענן עבור הפנטגון בעלות של 10 מיליארד דולר. השופט הפדרלי אריק ברוגינק פסק לטובת הממשל האמריקני ו-AWS, שהצטרפה מרצונה כנתבעת בתיק. בכך הוסר אחד המכשולים העיקריים בדרך לבחירה הסופית בין שתי המתמודדות שנותרו - AWS ומיקרוסופט. בנימוק קצר לפסק הדין כתב השופט כי קריטריון הסף במכרז, "לזמינות גבוהה ולנפילה", שאותו ביקשה אורקל להחריג מהמכרז - ניתן לאכיפה. אורקל הודתה כי לא תוכל לעמוד בסעיף זה כשהגישה את הצעתה בהתמודדות במכרז בשנה שעברה. החברה טענה כי סעיף סף זה ושני סעיפי סף נוספים - שלושה משבעה - נועדו על מנת להגביל את המתמודדות במכרז וליצור יתרון תחרותי משמעותי ל-AWS. משמעותו של המכרז שהוציא משרד ההגנה האמריקני, המכונה JEDI (ר"ת Joint Enterprise Defense Infrastructure), היא, הלכה למעשה, אספקת שירותי ענן למגזר הביטחוני-ציבורי בארצות הברית. ההכרזה על הזוכה תקרה באוגוסט הקרוב - כחודש לאחר המועד המקורי שקבע משרד ההגנה. אורקל גרסה שאמזון דוחפת לתפיסה מאוד מצומצמת של מחשוב ענן, כזו שתשרת אותה בדרכה לזכות בחוזה הפנטגון. ענקית ה-IT טענה כי "הרעיון של 'ענן אחד בגודל אחד' מקודם על ידי אמזון, אבל הוא מגביל את תפיסת הענן, ומביא לכך שהיא זו שתזכה במכרז". חוזה IT שהוא יותר מחוזה IT מאז שהפנטגון הכריז על פרויקט JEDI, לבניית פלטפורמת מחשוב ענן לתמיכה במערכות נשק ולאחסון נתונים מסווגים עבור צבא ארצות הברית, החל מרוץ סוער במיוחד לזכייה, שבו השתתפו בתחילה מרבית חברות הטכנולוגיה הגדולות, בכללן יבמ, גוגל, מיקרוסופט, AWS ואורקל. כולן היו להוטות לזכות בחוזה הרווחי, שלמעשה הנו חוזה IT שהוא יותר מחוזה IT - ענן מסחרי כולל, שבכירי המשרד מציגים כאמצעי לחולל מהפכה ביכולות הצבא לבצע ביעילות משימות ולהגן על המולדת. הוא מתאפיין בנפח בלתי מוגבל ויהיה הענן הגדול ביותר שנמצא בשימוש הפנטגון. במהלך שלבי המכרז השונים צצה התפיסה, אותה קידמו כמה מהמתמודדות, ולאחר מכן הובילה אותה אורקל, שלפיה חוזה JEDI "נתפר" ל-AWS. זאת, לצד טענות לגבי הענקת חוזה עצום ממדים וארוך טווח לספקית ענן אחת. בדצמבר האחרון אורקל הגישה, כאמור, תביעה נגד משרד ההגנה. מיד לאחר מכן AWS ביקשה - ובקשתה התקבלה - להצטרף לתביעה מרצון, כנאשמת, תוך פיתוח התפיסה שלפיה אורקל טועה בהבנתה את החוק. אורקל, לעומתה, טענה שהליך הגשת ההצעות למכרז נוהל תוך ניגודי אינטרסים, וזאת לאחר שקיבלה, לדבריה, פרטים אודות עובד ממשל פדרלי אחד, דיפ אובהי, ששימש כמנהל פרויקט מחשוב הענן במשרד ההגנה, ושקרא לעמיתים שתמכו ביריבי AWS "טמבלולים" ו-"טיפשים". עוד טענה החברה כי לאובהי ולאנטוניו דמרטינו, ראש הסגל של סגן שר ההגנה, יש ניגוד אינטרסים, בשל מערכות היחסים שלהם עם AWS. אובהי, אמרה אורקל, עבד עבור AWS, ואילו דמרטינו שימש בעבר כיועץ לחברה, בטרם החל לעבוד במשרד ההגנה. השופט דחה את הטענות הללו. הוא כתב כי חיפש אחר ניגודי אינטרסים המערערים את שלמות התהליך המכרזי. לדבריו, החקירה שערך מנהל המכרזים של הפנטגון, שקבע כי "אין ניגוד עניינים ארגוני" וכי "ניגודי עניינים אישיים לא השפיעו על ההליך" נעשתה באופן שאינו "שרירותי, גחמני, מנצל לרעה שיקול דעת, או שאינו בהתאם לחוק". בתגובה להחלטת בית המשפט פרסמה דבורה הלינגר, דוברת אורקל, הודעה שלפיה "תשתית הענן אורקל 2.0 מספקת יכולות ביצועים ואבטחת מידע משמעותיות על פני ספקי הענן מהדור קודם, ואנחנו מצפים לעבוד עם משרד ההגנה, קהילת המודיעין וסוכנויות המגזר הציבורי. זאת, כדי לפרוס פריסה מודרנית ומאובטחת של פתרונות ענן שעונים על צרכי הלקוחות". אורקל לא השיבה לשאלה האם בכוונתה לערער על החלטת השופט. אמזון לא הגיבה לפסיקה. אליסה סמית, דוברת הפנטגון, מסרה כי "אנחנו מרוצים מהנחישות של בית המשפט לתביעות פדרליות. פסק הדין משקף את עמדת הפנטגון: תהליך הרכש במכרז הענן נערך כתחרות הוגנת, מלאה ופתוחה, ונוהל בהתאם לחוק".

שם: אסתר אדל. תפקיד: Technical success engineer - מפתחת פלטפורמה לשיפור חווית המשתמש עבור מנהלי מוצר. חברה: פנדו. ותק בתפקיד: הצטרפתי לחברה ממש לאחרונה, לפני כמה חודשים. תפקידים קודמים: תמיד עסקתי בתמיכה טכנית ושירות לקוחות. אני אוהבת את האינטראקציה עם הלקוחות והקשר הישיר, את הדינמיות והמבט בעיניים. השכלה/שירות צבאי: יש לי תואר ראשון בחינוך ומוזיקה מהאקדמיה למוזיקה בירושלים, אבל תמיד ידעתי שלא אעסוק בזה, אלא בהיי-טק, ואכן – זה מה שקרה. המוזיקה זו אהבה, אני ממשיכה לנגן בחליל צד ולשיר פעם בשבוע במקהלה, אבל זה הפך לעיסוק צדדי, לא כמו פעם שזה היה לב העשייה שלי. עליתי מקנדה בגיל 18, ולכן לצערי לא התגייסתי. לדעתי זה היה פספוס. אם הייתי יכולה להחזיר את הזמן אחורה, הייתי מתגייסת, כי אני רואה בזה מרכיב חשוב להשתלבות בחברה הישראלית. משפחה: חודש אחרי סיום התיכון כבר הייתי על מטוס בדרך לארץ. גדלתי בבית ציוני וכבר בכיתה ט', כשבאנו לביקור בארץ במסגרת בית הספר, ידעתי שאחזור לפה. למרות זאת, בדיעבד, כשאני מסתכלת אחורה אני לא מבינה איך היה לי את האומץ ככה לעזוב הכל ולנסוע לבד. אף אחד לא חיכה לי פה ולא הכרתי אף אחד. אבל כמו ישראלית אמיתית, הסתדרתי, איכשהו. זה תרם לי לתחושת הביטחון והערך העצמי, וזה היה שיעור חשוב עבורי, לגלות שאני עצמאית וחזקה.   מה הביא אותך לתחום הטכנולוגיה? מישהו שעבדתי איתו אחרי הלימודים הכיר לי את עולם התמיכה הטכנית והתאהבתי. מבחינתי זה כמו לפתור תשבץ – מאתגר ודורש מחשבה. מאוד מדבר אליי כל עניין ה-Troubleshooting. זה תחום מרתק, שתמיד משתנה ומתקדם, ותמיד יש משהו חדש ללמוד. מאחר שלא עברתי הסמכה רשמית בתחום, אני לומדת תוך כדי תנועה. אני אדם סקרן ולכן אני תמיד חוקרת ולומדת בעצמי.   האם את חושבת שיש אפליה נגד נשים בתעשייה? שאלה מורכבת. בשכבת הגיל שלי (כמעט 40) אני רואה מעט מאוד נשים בתחום הטכני, לעומת רוב גברי. וזה מוזר, כי רוב אנשי התעשייה דווקא מקבלים את הנשים שעוסקות בתחום באופן מלא וללא אפליה, אז אני לא בטוחה בדיוק איפה הנקודה בדרך שבה הכל משתבש. אני מניחה שהכל תלוי בחינוך, אין מראש הסללה של נשים לתחומים טכניים ולא נוטעים בילדות את ההכוונה ואת האמונה בעצמן לעסוק בתחום. כשאני מסתכלת על הדור הצעיר יותר, גילאי 20, אני מגלה שיש ביניהן יותר ויותר נשים צעירות בתחום הטכני, אז אולי אנחנו בדרך הנכונה בכל זאת. האם נתקלת אישית באפליה נגדך בתעשייה על רקע היותך אישה? יצא לי להיתקל בעבר בגברים שזלזלו במקצועיות שלי בגלל שאני אישה. חשבו שאני פחות מבינה כי אני לא גבר, ואולי אני לא ממש יודעת מה אני עושה. נעלבתי אבל לא נתתי לזה לפגוע בי. מעדיפה פשוט להתרחק מאנשים כאלה ולהתמקד במי שאפשר לבנות איתו מערכת יחסים מקצועית אמיתית, כזאת שמבוססת על אמון הדדי.