The headlines that made most buzz on this page
01/12/19 10:16
12.82% of the views
מאת אנשים ומחשבים
"אם יש משהו שיצרני התוכנה הגדולים בעולם חרדים ממנו במיוחד, הרי הוא איום על מקור הכנסה מרכזי ורווחי במיוחד שהם פיתחו – וזו התמיכה. לכן אורקל וסאפ נלחמות בנו, בלא הצלחה", כך אמר סת' ראבין, מייסד ומנכ"ל רימיני סטריט. ראבין התראיין לאנשים ומחשבים בכנס שערך הסניף הישראלי של החברה ביום ה' האחרון.
"אתגרי המנמ"ר גדלים ומשתנים", אמר ראבין, "העולם הטכנולוגי משתנה במהירות: אם אינך מחדש ויוצר יתרון תחרותי - לא תשרוד. על המנמ"ר ליצור איזון חכם וקשה בין הצורך לחדש מחד ולפעול תחת תקציב IT מוגבל מאידך".
ראבין, יהודי-אמריקני, לשעבר בכיר בפיפלסופט, הגה מודל תמיכה חדש, המאיים על הכנסות של 160 מיליארד דולרים שזורמות לספקיות התוכנה - 32 מיליארד מהם לאורקל ולסאפ. רימיני סטריט הוקמה על ידו ב-2005 ולפני שנה החלה להיסחר בנאסד"ק. לחברה 1,100 עובדים, 20 משרדים בעולם, 2,700 לקוחות ארגוניים, מהם שליש מפורצ'ן 500, ושווי שוק של 329 מיליון דולרים.
[caption id="attachment_304289" align="alignnone" width="600"] רימיני סטריט[/caption]
"בראשית העשור הקודם", אמר, "הבנתי ששירותי התמיכה של ספקיות התוכנה משקפים כשל שוק מהותי: הן משעבדות לקוחות לחוזי שירות יקרים, בלתי יעילים ומיותרים. הגיתי מודל חדש, שלא היה קיים עד אז, לתמיכה צד ג' בתוכנות ארגוניות. החברה מספקת שירות תמיכה לתוכנות ERP ו-CRM בעלויות זולות ב-50% בהשוואה לספקיות ה-IT".
"אנו לוקחים חלק מתשתיות ה-IT", אמר, "ומצמצמים את הוצאות הניהול שלהן ונותנים שירות ותמיכה טובים יותר ממה שהן מקבלות מספקיות התוכנה. כך, הלקוחות יכולים להפנות את הכסף שנחסך על תפעול, לחדשנות וליצירת ערך עסקי". לדבריו, "עלויות השירות שלנו הן מחצית מאלו של אורקל וסאפ. בנוסף, אנו לא דורשים מהלקוחות לשדרג את המערכות שלהם, כמו שהספקיות דורשות. אנו מטפלים גם במערכות IT בנות 15 שנים. ספקיות התוכנה מאוימות מאיתנו כי אנו חוסכים ללקוחות הארגוניים 90% מהוצאות התפעול. לאורקל יש 95% רווח על תחזוקה והם עושים מזה 20 מיליארד דולרים בשנה, זה יותר כסף ממה שיש לחלק ממדינות העולם. אנו גם נותנים בחינם שירותים שאורקל וסאפ דורשות עבורם תוספת תשלום. במקרה של תקלה במערכות קריטיות, אנו מחוייבים לתגובה בתוך עשר דקות, סביב השעון".
"אנו משקיעים משאבים רבים במאבקים משפטיים מול אורקל", אמר ראבין, "זאת כי הם רואים בבית המשפט כלי להתמודדות בשוק. זכינו מולם לא פעם, ובאחרונה זכינו בבית המשפט העליון בארה"ב, שזה נדיר. סאפ היא המתחרה השנייה הכי גדולה שלנו, אבל כיוון שהיא אירופאית, היא לא גוררת אותנו לבית משפט. עדיין היא מתחרה בנו באגרסיביות. בכל מקרה, המאבקים המשפטיים יימשכו".
באחרונה, ציין ראבין, "השקנו שירותים לניהול אפליקציה (AMS – Application Management Services) עבור בסיסי הנתונים והאפליקציות של אורקל. לפני כמה חודשים השקנו את שירותי ניהול האפליקציות שלנו עבור תוכנות סאפ. כך, ארגונים יכולים להריץ את מערכות האורקל שלהם עם פתרון מקצה לקצה שלנו, המשלב ניהול אפליקציה יחד עם שירותי תמיכה למערכות אורקל. הפתרון שלנו כולל כמה יכולות ליבה: ניהול מערכת, תמיכה תפעולית, ניטור בריאות המערכת ותמיכה בהרחבות".
"השוק העולמי לשירותי ניהול אפליקציה עומד על 82 מיליארד דולרים וצומח ביותר מ-5% בשנה. הוא אינו מתרומם, כי מודלים מסורתיים של AMS הם פגומים ולא יעילים, ולא מצליחים לתמוך בספקים מרובים ולספק ניטור יעיל", ציין.
רימיני סטריט ישראל מונה עשרים עובדים, ובראשה עומד ז'אק אוסטר. "אני בא לפה פעמיים בשנה", סיכם ראבין, "השוק הישראלי טוב לנו כי התרבות הארגונית פה הולמת לאופי שלנו, עם קבלת החלטות פרגמטיות. אנו משרתים פה חברות גדולות ממגוון מגזרים, פארמה, היי-טק, מגזר פיננסי וביטחוני, וחלק מארגוני ממשלה. נעמיק את האחיזה בישראל, טרם מיצינו את הפוטנציאל פה".
01/12/19 16:34
10.26% of the views
מאת אנשים ומחשבים
"שלושה תחומים בעולם הטכנולוגיה שיחוו בשנים הקרובות צמיחה גדולה מאוד הם הבינה המלאכותית, הבלוקצ'יין והניתוח הקולי", כך אמר אלעד דונסקי, סמנכ"ל טכנולוגיות בסיילספורס, בראיון לאנשים ומחשבים בכנס Dreamforce 2019, שהחברה ערכה באחרונה בסן פרנסיסקו.
לדבריו, "הבלוקצ'יין משמש כרגע בעיקר למטבעות קריפטוגרפיים, אבל אפשר לקחת אותו הרבה מעבר לכך, לעולמות נוספים. הוא עדיין בשלב מוקדם, וארגונים רבים עדיין לא מבינים שהבלוקצ'יין הוא הדרך שבה אפשר לפתור את הבעיות שלהם, אבל יש בטכנולוגיה הזאת הרבה מאוד הזדמנויות, שקשורות ישירות לעולמות הענן, ניהול המידע ושיתופו. נושא נוסף הוא הניתוח הקולי. אנחנו רק בהתחלה של מה שאפשר לעשות אתו בעולמות השיווק, המכירות, השירות והמסחר. בשנים הקרובות נראה התפתחויות מעניינת מאוד בתחום זה. בנוסף, הבינה המלאכותית עומדת להיכנס לתחומים נוספים רבים מאוד - במכירות, בשיווק ובשירות".
דונסקי הרחיב לגבי הבינה המלאכותית: "רבים מהמנמ"רים שאנחנו בקשר אתם מדברים אתנו עליה. הם מבינים שאחד השלבים הבאים לייעול העסק הוא להכניס AI ולימוד מכונה, והשאלה שלהם היא מהי הדרך הנכונה לעשות את זה. אנחנו אומרים למנמ"ר: תן לנו לעשות את העבודה הזאת. פשוט צריך להדליק את איינשטיין ולקבל את הפתרונות האלה, ואם יש ללקוח צוות פנימי - הם יעבדו על בעיות אחרות, שאנחנו לא פותרים".
השפעה ישראלית מהותית על החברה הגלובלית
"סיילספורס בישראל משפיעה מהותית על החברה הגלובלית", אמר דונסקי. "יש לנו בישראל שלוש קבוצות פיתוח שמשפיעות בצורה מהותית על מוצרי סיילספורס, ונמשיך לראות את ההשפעה הזאת בעתיד. מה שמיוחד בישראל הוא שקבוצת הפיתוח גדולה יותר מהקבוצה העסקית, של המכירות. כיום יש בישראל כ-600 עובדים של סיילספורס, ואנחנו מתכוונים לצמוח ליותר מ-1,000 עובדים בשנתיים הקרובות - באזורים שאנחנו פועלים בהם, של בינה מלאכותית, סייבר וביג דטה. השנה הכריזה סיילספורס על ישראל כעל אתר אסטרטגי, והחברה מעוניינת בגידול של הסניף הישראלי הן מבחינת הגודל והפיתוח והן מבחינת הקשר שלנו לסטארט-אפים וללקוחות".
ספר על ארגון הפיתוח של החברה בארץ.
"ארגון זה מורכב משלוש קבוצות, שנוצרו בעקבות רכישות חברות בארץ: האחת היא הקבוצה של איינשטיין, בעקבות הרכישה לפני כשלוש שנים וחצי של אימפליסיט, שפיתחה מוצרי AI לאנשי מכירות. שם התחלנו את עולם האיינשטיין לתחום המכירות. לפני כחצי שנה רכשנו את בונובו, ועל בסיס המוצר שלה פיתחנו את מוצר ה-Call Coaching.
הקבוצה השנייה היא של דטורמה, שמפתחת מוצרי אנליטיקה ובינה מלאכותית לתחום השיווק. זוהי קבוצה גדולה מאוד, שיש לה השפעה משמעותית על עולם השיווק של סיילספורס.
קבוצה נוספת מבוססת על הרכישה האחרונה שלנו, של קליקסופטוור, שקשורה לעולם השירות, ובאמצעותה אנחנו מאפשרים לנהל בצורה יעילה, באמצעות בינה מלאכותית, את טכנאי השירות בשטח.
הקבוצות האלה מהוות שלוש יחידות עסקיות שונות, שנמצאות בישראל בשלושת התחומים החשובים ביותר של סיילספורס: מכירות, שיווק ושירות".
דונסקי סיפר עוד על הקבוצה שאותה הוא מנהל: "אנחנו מפתחים חלק גדול ממוצרי האיינשטיין שהוצגו בכנס, וקבוצת הפיתוח שאני מנהל מתמקדת במוצרי AI ואיינשטיין למכירות ולשיווק עסק לעסק (B2B). מה שמיוחד במוצרים שאנחנו מפתחים הוא, שמי שהוא לקוח שלנו של Sales Cloud לא צריך שיהיה לו מפתח או מדען נתונים כדי לעבוד עם איינשטיין. כל מה שהוא צריך לעשות זה להדליק את האופציה הזאת. ברגע שמדליקים את איינשטיין, בתוך כמה שעות המערכת מתחילה לייצר תובנות, צפי וכדומה על הנתונים של הלקוח".
"מה שעוד מיוחד במוצרים האלה הוא שאנחנו יכולים להבין כל סוג של עסק. לסיילספורס יש יותר מ-150 אלף לקוחות - שפות, תעשיות, גיאוגרפיות ומוצרים שונים, מחזורי מכירות ארוכים או קצרים, ואיינשטיין בנוי בצורה כזו שלא משנה איך אתה מוכר ומה אתה מוכר – הוא יכול לספק תובנות מדויקות", אמר.
עוד דיבר דונסקי על ה-Call Coacher, שעליו הכריזה סיילספורס בכנס, ואמר כי הוא "מתמקד בניתוח שיחות מכירה טלפוניות. עד היום לא הייתה אפשרות להבין מה קורה בתוך השיחות. באמצעות הרכישה של בונובו אנחנו מנתחים שפה טבעית של שיחות המכירה ויודעים לזהות רגעים בשיחה שמעניינים את הלקוח. לדוגמה, לזהות כמה פעמים הוזכר מתחרה במהלך השיחה, או שם של מוצר. זה עולם ענק, ואנחנו רק בהתחלה שלו, וחלק ממפת הדרכים שלנו הוא גם לזהות רגשות. כעת אנחנו בפיילוט על המוצר ויש לו תגובות מאוד חיוביות. כרגע המוצר הוא רק באנגלית, אבל יש לנו תכניות להתרחב לשפות נוספות".
מה באשר לרכישות נוספות בישראל?
"אנחנו כל הזמן מסתכלים על כל מיני חברות, מכמה סיבות. האחת היא הרצון שלנו לעשות איתן שיתוף פעולה, האפשרות השנייה היא השקעות - יש לנו זרוע מיוחדת וביצענו כבר יותר מ-14 השקעות בישראל, ונמשיך להשקיע בחברות ישראליות בשנים הקרובות, והאפשרות השלישית היא רכישות. הצוותים של סיילספורס בארץ נפגשים עם הרבה מאוד חברות ועובדים איתן כדי לראות מה החיבור הנכון שלהן אלינו מתוך האפשרויות האלה.
01/12/19 11:57
7.69% of the views
מאת אנשים ומחשבים
באחרונה ערך הסניף הישראלי של יבמ, שכבר 108 שנים כינויה הוא הענק הכחול, מפגש מיוחד לציון 70 שנות פעילות החברה בארץ. אנשים ומחשבים היו על ההפקה ואירחו את חברי מועדון המנכ"לים והמנמ"רים C3, שפגשו את המנהלים הבכירים של יבמ ישראל.
יבמ נוכחת בישראל כמעט מאז קום המדינה - שנה לאחר מכן, ליתר דיוק. ההיסטוריה שלה בארץ שזורה בהיסטוריה של מדינת ישראל, והיא אחת החברות הרב לאומיות שתרמו את התרומה הרבה ביותר למשק הישראלי.
מהבמה סיפרו קצרות דניאל מלכה, המנכ"ל, על הדור הבא של הארגונים החדשניים, ד"ר איה סופר על המחשוב הקוואנטי וטל שחר על דרקונים ועננים.
גילוי נאות: אני בעצמי יבמר ותיק ביותר. כלקוח של החברה, עבדתי אתה כבר לפני יותר מ-50 שנים, ועבדתי בה כעשור בשנות ה-70'. בנוסף, מערכת אנשים ומחשבים בראשותי מסקרת את יבמ מאז היווסדה ב-1981 - כמעט 40 שנים.
[caption id="attachment_304316" align="alignnone" width="600"] חגיגה מוזיקלית - 70 ליבמ ישראל. צילום: ניב קנטור[/caption]
[caption id="attachment_304317" align="alignnone" width="600"] מימין: אלון ג'וס, רשות שדות התעופה; ודיוויד וידר, דטהטקס. צילום: ניב קנטור[/caption]
[caption id="attachment_304320" align="alignnone" width="600"] שלישיית יבימיות. מימין: גילת בר, מנהלת מגזר ה-GTU; ליאת דהן, מנהלת בישראל של יחידת הטכנולוגיה הגלובלית; ומיכל פידל גרוס, מנהלת הפצה למגזרי התעשייה והטלקום בשווקים הבינלאומיים. צילום: ניב קנטור[/caption]
[caption id="attachment_304322" align="alignnone" width="600"] מימין: שי בנאים, מנהל מכירות ארצי ביבמ ישראל; וליאור אגסי, רשות שדות התעופה. צילום: ניב קנטור[/caption]
[caption id="attachment_304323" align="alignnone" width="600"] מימין: שורית ברונפלד, יבמ ישראל; איריס שיפרין, מנמ"רית סונול; ודניאל מלכה, מנכ"ל יבמ ישראל. צילום: ניב קנטור[/caption]
[caption id="attachment_304325" align="alignnone" width="600"] מימין: יואל נהרי, יבמ; פלי הנמר, אנשים ומחשבים; דרור פרל, יבמ; אפרי אקרלינג, מגדל; ומקסים קרוסטינסקי, משרד השיכון. צילום: ניב קנטור[/caption]
[caption id="attachment_304326" align="alignnone" width="600"] מימין: פול סארטר, ההסתדרות; וליאת דהן, יבמ. צילום: ניב קנטור[/caption]
[caption id="attachment_304327" align="alignnone" width="600"] מימין: דניאל מלכה, יבמ; שלמה שמאי, הפניקס; טל שחר, יבמ; שי בנאים, יבמ; אתי בן זאב, בנק הפועלים; ודורית ברונפלד, יבמ. צילום: ניב קנטור[/caption]
[caption id="attachment_304328" align="alignnone" width="600"] מימין: רונן יוכפז, בנק הפועלים; ויוני מירון, יבמ. צילום: ניב קנטור[/caption]
המשך יבוא...
01/12/19 13:32
7.69% of the views
מאת אנשים ומחשבים
אורי טובול, מומחה פתרונות אחסון, אחסון מבוסס אובייקטים ושירותי ענן בהיטאצ'י ונטרה ישראל, אומר כי החברה פועלת לשילוב מערכת האוטומציה של רד-האט בפתרונותיה. לקראת הכנס השנתי Red Hat Israel Forum, שיתקיים ב-16 בדצמבר במרכז הכנסים אווניו בקריית שדה התעופה, שוחחנו אתו על היטאצ'י ונטרה ועל פעילותה כשותפה של רד-האט למען הלקוחות.
היטאצ'י ונטרה, חברה בת בבעלות מלאה של תאגיד היטאצ'י, מסייעת לחברות מובילות מבוססות נתונים למצוא ולהשתמש בערך הנתונים שלהן, במטרה ליצור חדשנות אינטליגנטית ולהגיע לתוצאות משמעותיות עבור עסקים והחברה הסובבת אותנו. החברה משלבת בין טכנולוגיה, קניין רוחני וידע תעשייתי, במטרה לספק פתרונות ניהול נתונים, שעוזרים לארגונים לשפר את חוויית הלקוחות שלהם, לפתח אפיקי הכנסה חדשים ולהפחית את עלויות העסק. היטאצ'י ונטרה מעלה את יתרון החדשנות של הלקוחות על ידי שילוב בין טכנולוגיית IT עמוקה, טכנולוגיית OT ומומחיות בתחומים אלה. החברה עובדת עם ארגונים בכל רחבי העולם כדי להביא את הנתונים שלהם לתוצאות משמעותיות. מה מעסיק את הלקוחות שלכם כיום?
"כיום יש מגמה של טרנספורמציה או מודעות לטרנספורמציה הדיגיטלית ומעבר של אפליקציות מהעולם המסורתי לעולם המיקרו-שירותים. אנחנו רואים את המעבר הזה אצל כל הלקוחות - החל מהקטנים ועד לגדולים ביותר. זהו, בעצם, הקושי הגדול - ללוות את הלקוחות לארכיטקטורה החדשה, לעולם הקונטיינרים".
ספר על הפתרונות המשותפים של רד-האט והיטאצ'י.
"הפתרון הראשון הוא Hitachi Unified Compute Platform (UCP CI) for RedHat OpenShift. זהו פתרון אחוד מבית היטאצ'י ונטרה על בסיס מערכות אחסון מסדרת ה-VSP G/F שלנו. הפתרון נבדק מראש ונקבעה עבורו קונפיגורציה מראש על ידי היטאצ'י, על מנת לקצר משמעותית את זמן היציאה שלו לשוק ליישום פתרון OpenShift. כל רכיב במערכת (שרתים, תקשורת ואחסון) יכול לגדול באופן עצמאי ובלתי תלוי, על מנת לספק את הגמישות המרבית בגדילה של המערכת.
הפתרון המשותף השני הוא ה-HSPC (ר"ת Hitachi Storage Plugin for Containers). מדובר ברכיב תוכנה המכיל ספריות, הגדרות ופקודות, שמאפשרות ללקוחות להקים קונטיינרים על מנת להקים אפליקציות Stateful. הדבר מאפשר לאפליקציות ה-Stateful להמשיך ולשמור על הנתונים גם לאחר סיום מחזור החיים של הקונטיינר (Persistent Volumes).
ה-HSPC מספק Persistent Volumes והגנה באמצעות העתקים רזים (סנאפשוטים) על כל מערכי האחסון מסדרת Hitachi VSP G/F, כולל את סדרת האנטרפרייז החדשה ביותר שלנו - ה-VSP 5000, שמספקת את הביצועים הגבוהים בתעשייה: כ-21 מיליון IOPS בזמן תגובה של 70 מיקרו-שניות בלבד, ונפח של עד 70 פטה-בייט. כיצד הפתרונות שלכם מספקים יתרונות ברמה העסקית? "פתרונות הקונטיינרים מביאים עמם את היתרונות של סקלביליות ופיתוח גמיש. קיים יישום של קונטיינרים עם היטאצ'י, שמספק המשכיות עסקית - תמיד נגיש ותמיד מוגן, כולל אפליקציות מקומיות ועוד".
מהי צורת העבודה שלכם עם הלקוחות? "הלקוח מציג בפנינו את הצרכים, הביצועים וההגנה שהוא רוצה לקבל מהפתרונות שלנו, כאשר יש לנו פתרונות רבים בתחום זמינות המידע. היטאצ'י היא החברה היחידה שנותנת פתרון עם מידע נגיש ללקוח, שכפול סביבות בצורה פשוטה ויעילה, ביצועים ללא תחרות ועוד. מדובר במערכת היחידה בעולם שעברה את ה-20 מיליון IOPS".
האם היטאצ'י עושה שימוש בפתרונות אחרים של רד-האט? "יש פתרון שאנחנו שעובדים עליו - שירות המיועד לעבוד עם מערכת האוטומציה Red Hat Ansible במערכות של היטאצ'י. כיום יש גרסת בטה, וזהו כיוון שהיטאצ'י הולכת אליו, כאשר המטרה היא אינטגרציה מלאה עם Ansible".
מעוניינים בפרטים נוספים? אתם מוזמנים ליצור איתנו קשר.
להרשמה לאירוע לחצו כאן.
01/12/19 16:31
7.69% of the views
מאת אנשים ומחשבים
כל מי שמבקר במשרדי קבוצת אנשים ומחשבים, המשקיפים ממרומי הקומה ה-24 במגדל הפניקס בגבעתיים, אל הנוף האורבני של גוש דן, ופוקד את מאורת הנמר - משרדו של פלי הנמר, יזם ומנהיג הקבוצה - נתקל באוסף מיוחד במינו של אלפי פריטים מנומרים ואקזוטיים, עטורי חברבורות וחושפי שיניים.
את אוסף פריטי הנמר הצבעוני והייחודי שלו החל פלי לטפח באדיקות לפני יותר מ-30 שנים. הפריט הראשון שרכש היה עניבה מנומרת של מעצב העל סלבאטרו פראגמו, אותה איתר בחנות הרודס בנמל התעופה הית'רו בלונדון, ומאז נוספו כבר יותר מ-120 עניבות מנומרות לקולקציה (והנמר עצמו כלל אינו עונב אותן. אוסף בלבד). עוד באוסף של הנמר התל אביבי, המוכר כ-Tigerman בעולם הגדול, ספרייה ובה מעל 500 כותרים ב-17 שפות על משפחת החתולים הגדולים, ובהם גם כמה מספריו הוא, המבוססים על תורת הנמר, שאותה הגה, פיתח, כתב, שכלל ודייק במרוצת השנים. הספר החדש שבהם הוא נמרולוגיה.
בנוסף, בקולקציה הענקית ניתן למצוא חגורות, מצתים, ספינרים, בובות, דגמים בהדפסת תלת ממד, חולצות, תיקים, מחזיקי מפתחות, פסלים, שטיחים, 100 דיסקים על חיי הנמר, עשרות ציורים ואפילו "בירה נמר" ממותגת.
[caption id="attachment_304378" align="alignnone" width="600"] למעבר לדף האינסטגרם נמר אחד ביום לחצו על התמונה. צילום מסך[/caption]
גם מגופו של הנמר לא נפקדים היצורים החתוליים האצילים, ואלה מעטרים את עורו בשלל קעקועים ברוח תורת הנמר, עם כיתובים מעוררי השראה החרוטים על זרועותיו ומייצגים את האני מאמין הנמרי: אחריות, בחירה, אהבה, אנרגיה, הכלה וחמלה. אצבעותיו של פלי עטויות גם הן בפריטים מיוחדים מן האוסף: טבעות מוכספות ומוזהבות ומנומרות, שהפכו לאחד מסימני ההיכר שלו בכל לחיצת יד עסקית. מדובר בבין 13 ל-15 טבעות - תלוי מתי סופרים.
האוסף, שכולל יותר מ-2,700 פריטים, נמצא בדרכו לכבוש מקום של כבוד בספר השיאים של גינס 2020, כאוסף המנומר הגדול בתבל.
נמר אחד, מיליון עוקבים
נועה קירל, מאחורייך? בימים אלה משיק פלי הנמר את דף האינסטגרם נמר אחד ביום, ומצפה להפוך את האוסף הייחודי לדף אינסטוש עמוס עוקבים שוחרי היי-טק ונמרים. בכל יום יציג הדף נמר אחד מהאוסף, ומדי פעם תתובל התמונה במידע טריוויה מרתק על מוצאו של הפריט. כך, למשל, יספר הנמר כי את כרטיס הביקור המנומר שלו קיבל לידיו באופן אישי גם ביל גייטס, בביקורו בישראל לפני למעלה מעשור, וכי פלי הנמר המפוחלץ ממוזיאון הטבע בתל אביב נקרא על שמו ונרכש חי, נושם ובועט כתרומה לספארי לפני שני עשורים.
"מאות אנשים פוקדים את מאורת הנמר מדי שנה", אומר הנמר, "לפגישות, סיעור מוחות, רקימת שיתופי פעולה מרתקים והתעדכנות בחדשות החמות ביותר בקהילת ההיי-טק הישראלית והבינלאומית". מבין המבקרות והמבקרים המכובדים, איש לא נותר אדיש לאוסף המרתק. כעת יוכלו העוקבים אחרי דף האינסטגרם נמר אחד ביום להיחשף לקצת מהקסם.
01/12/19 16:36
7.69% of the views
מאת אנשים ומחשבים
ד"ר צבי מרום, יו"ר איגוד ההיי-טק בהתאחדות התעשיינים, לא מסתיר את האופטימיות שלו לגבי מצבו של ענף ההיי-טק בסוף 2019. זאת, למרות האתגרים הרבים שהחברות מתמודדות אתם, כגון מחסור בכוח אדם, אתגרי מיסוי על השקעות מצד גופים מוסדיים והעדר פעילות רבה יותר בתחום החינוך הטכנולוגי.
בראיון לרגל הכנס השנתי של התאחדות התעשיינים, שיתקיים מחר (ב') בתל אביב, הוא אומר כי "השנה האחרונה הייתה שנה טובה להיי-טק. המומנטום של הצמיחה ממשיך. התחום שגדל הכי מהר הוא שירותי התוכנה, לרבות של חברות תוכנה ישראליות כגון נייס ואמדוקס. תופעה אחרת היא התרחבות הבינאום של ההיי-טק שלנו והתמקמות שלו באזורים שבהם הוא לא היה עד היום, תוך שיתופי פעולה עם גופים בינלאומיים".
למה הכוונה?
"הדוגמה הכי טובה היא הסיליקון ואלי באזור ניו-יורק, שמתחיל לגלות סימני התרחבות וגידול. ישראל פעילה שם בזכות שיתוף הפעולה שנחתם השנה בין הטכניון לאוניברסיטת קורנל, שכתוצאה ממנו הוקמה קהילת טכנולוגיה ויזמות באי רוזוולט הסמוך למנהטן. זה חלק ממגמה של לא מעט חברות היי-טק ישראליות, שמתמקמות באזור ניו-יורק, בעיקר בגלל שיקולים של נגישות יחסית סבירה, הפרש שעות קטן יותר מאשר בחוף המערבי ויצירת אקו-סיסטם מתאים להן".
ציין את הפעילות הבולטת של האיגוד שאתה עומד בראשו ב-2019.
"השנה גדלה מאוד פעילות האיגוד, גייסנו חברות חדשות ומספרן מגיע כיום ל-300. כמו כן, פעלנו במהלכה יחד עם הממשלה והמגזר הפיננסי להגביר את ההשקעות הבנקים והגופים המוסדיים בענף ההיי-טק - דבר שלא קרה שנים רבות. הסיבה לכך היא שינוי במדיניות הממשלה, בעיקר במדיניות המיסוי. למרבה הצער, המהלכים נעצרו בעקבות העובדה שאין ממשלה, אבל אני בטוח שכאשר תקום ממשלה זה יהיה אחד הנושאים על סדר היום שלה. זה לא מסובך, כי אין צורך בחוקים, רק משמעת ארגונית של פקידים, שיבצעו את החלטות הממשלה".
אחת הבעיות הקשות שההיי-טק הישראלי מתמודד אתה היא המחסור בכוח אדם. כיצד אתה רואה את זה?
"זה קשור לבעיה רחבה הרבה יותר, והיא החינוך הטכנולוגי והכשרת כוח אדם למקצועות ההיי-טק. אי אפשר להתעלם מכך שחל שיפור בשנים האחרונות, אבל הוא לא מספיק. אפשר לעשות הרבה יותר, אבל זה לא נעשה בגלל בעיות מבניות בתוך מערכות החינוך וההכשרה הפורמלית והלא פורמלית. בנוסף, האוניברסיטאות מדשדשות ולא מתאמצות להגדיל את הפקולטות בתחום המדעים ויש מחסור במורים מצוינים".
מה צריך לעשות כדי לשנות את המצב?
"צריך משילות. שר החינוך, באמצעות המועצה להשכלה גבוהה, חייב לנער את ראשי האקדמיה, להסתכל להם בלבן של העיניים ולהגיד להם: חברים יקרים, אתם עושים דברים נפלאים - אבל זה לא מספיק. אתם לא מספקים את כוח האדם הדרוש לתעשייה ועליכם לעשות עוד הרבה כדי לעמוד ביעדים הללו.
יש חוסר פרופורציה משווע בין צרכי המשק למערכת הכשרת כוח האדם לכל האורך - מגיל בית הספר ועד לאוניברסיטאות. צריך לחשוב מחוץ לקופסה, לעודד סטודנטים מצטיינים ללכת ללמוד ולהתמחות בחו"ל, ולהסיר את כל החסמים הקיימים בכל מה שקשור להבאת מומחים בינלאומיים לישראל, שיעבדו בחברות שפועלות פה, אם כי לא על חשבון המהנדסים המקומיים".
אומרים שהפתרון יכול לבוא גם מהמכללות הטכנולוגיות, אם היו נותנים להן מעמד שווה למוסדות האקדמיים. מה דעתך?
"אני מעריך את המכללות ושמח על כך שהן מאפשרות להרבה יותר צעירים ללמוד. אבל אני לא רואה דרך לתת מעמד שווה למכללה, תהיה הטובה והמצוינת ביותר, למוסד אקדמי כמו הטכניון. כך זה בכל העולם - יש מדרגים בין המוסדות השונים. ההון האנושי בישראל מבוסס על כוח אדם ברמת מצוינות גבוהה ביותר ואי אפשר להתפשר, כי ברגע שנתפשר, נאבד את היתרון היחסי שלנו. יש חברות שנאלצות להתפשר בגלל המחסור החמור בכוח אדם, וזה מדאיג".
בשנה האחרונה דובר רבות על הרחבת תחום ההיי-טק גם לתעשייה המסורתית. מה התקדם בכך?
"השינוי העיקרי הוא ברמת המודעות של כל הנוגעים בדבר. ראשי התעשייה מבינים שמה שלא יהיה מוטה טכנולוגית - לא ישרוד, וזה לא משנה באיזו תעשייה הם. פה אני חייב לציין לשבח את רשות החדשנות, שעושה רבות כדי לעודד מפעלים להיכנס לעולם הטק. אבל זה עדיין לא מספיק. עדיין יש ביורוקרטיה קשה ביותר, שמבריחה לא מעט יזמים ומשקיעים שמוכנים להשקיע בתחומים אלה - ומוותרים בגללה".
מה דעתך לגבי מינוי שר לנושאי היי-טק - נושא שעלה במערכת הבחירות?
"אין ספק שהממשלה צריכה לתת עדיפות לאומית להיי-טק, כי זה הקטר של המשק. יש הרבה דברים לשפר ולייעל. האם שר הוא הפתרון? זה יכול לעבוד רק אם זו ממשלה קטנה, עם מעט שרים. במציאות של היום, אני לא רואה לזה סיכוי רב".
01/12/19 11:52
5.13% of the views
מאת אנשים ומחשבים
הרגולטורים של האיחוד האירופי בוחנים את איסוף הנתונים מטעם גוגל, כך הודיעה הנציבות האירופית לרויטרס בסוף השבוע (ש').
גוגל נוגעת כיום כמעט בכל היבט של חיינו הדיגיטליים, והעסקים הענפים הללו שלה, שמשרתים את החלק הארי של תושבי כדור הארץ, מעניקים לחברה כוח רב. הרשויות בארה"ב ובאירופה מוטרדות במיוחד מכך, וחוקרות כיום ביתר שאת היבטים שונים בנדון. בעיקר שבה ועולה השאלה האם הענקית מייחסת לעוצמה האדירה הזו גם מחויבות ללקוחותיה ולמידע שלהם, שנמצא בידיה. זאת אומרת, האם גוגל יודעת שהיא גם אחראית לשמור על בטיחות הנתונים של המשתמשים שלה, אבל גם לשמור על עצמה מלאסוף יותר מדי מהם ומהסיבות הלא נכונות.
לא קל לעקוב אחרי נהלי איסוף הנתונים של גוגל, אך על פי רויטרס, הנציבות האירופית, שהיא הרשות המבצעת והיוזמת של מרבית החוקים באיחוד, המטפלת גם בנושאים כמו ריכוזיות והגבלים עסקיים, הודיעה כי הרגולטור האירופי האמון על הגבלים עסקיים יחקור, פעם נוספת, את הנושא.
על פי הדיווחים, האיחוד האירופי העביר שאלונים לגוגל כחלק מהחקירה המקדימה שלו. הפעם מבקשת הנציבות ללמוד יותר על איסוף הדטה והשימוש של גוגל ביחס לשירותי חיפוש מקומיים באירופה, ואולם החקירה תתן את הדעת גם על פרסום אונליין ושירותי מיקוד מודעות.
בגדול, מטרת החקירה החדשה היא לגלות וללמוד יותר כיצד גוגל מייצרת רווחים מהנתונים שיש לה, ואם המונטיזציה הזו תואמת לחוקי האיחוד האירופי. ספציפית החוקרים ייתמקדו בנתוני מנוע החיפוש של גוגל. אם החקירה תעלה שגוגל לא התנהלה כראוי, יהיו לדברים השלכות בדמות סנקציות שונות וקנסות, סביר להניח גבוהים במיוחד.
הקנסות - מצטברים
האיחוד האירופי כבר קנס את גוגל במיליארדי דולרים ואילץ אותה להתאים חלק מהנהלים שלה באירופה בכדי להימנע מנזקים נוספים. ענקית החיפוש ממאונטיין וויו כבר חטפה מהגוף האירופי קנס של 2.7 מיליארד דולר ב-2017 – על שהעדיפה בתוצאות במנוע החיפוש את שירות השוואת המחירים שלה על פני אלה של המתחרים. לאחריו הטילה עליה הנציבות קנס של חמישה מיליארד דולר בשנה שעברה – בשל אילוץ יצרני מכשירים מבוססי מערכת ההפעלה אנדרואיד להתקין את אפליקציית החיפוש ואת דפדפן האינטרנט שלה, כרום, כברירת מחדל על מכשיריהם. במרץ השנה גוגל חטפה שוב מהאיחוד, והפעם קנס של כ-1.7 מיליארד דולר בגין "פרקטיקות בלתי חוקיות בפרסום ובתיווך הפרסום".
אפשר אולי להמר כי הקנסות הללו לא ממש מרתיעים את גוגל, ובכל זאת הם מצטברים, בעיקר משום שממצאי הנציבות בחקירה החדשה ישותפו באופן ציבורי, כמובן, ומוסדות אחרים ברחבי העולם יוכלו להשתמש בהם כדי להתחיל בחקירות משלהם בענייני גוגל, או להטיל סנקציות מטעמם, אם התנהלות בלתי חוקית התרחשה בתחום שיפוטם.
01/12/19 12:40
5.13% of the views
מאת אנשים ומחשבים
המצב הפוליטי, ובמסגרתו העדר ממשלה מתפקדת וחוסר הוודאות, משפיע על מגזרים שונים במשק. על אחדים מהם דובר לא מעט: תחבורה, חינוך, רווחה וכדומה. אלא שהמצב נותן את אותותיו גם בכל הקשור לפרויקטי מחשוב במגזר הציבורי, לרבות בזה המוניציפלי.
ליאורה שכטר, מנמ"רית עיריית תל אביב-יפו ויו"רית פורום המנמ"רים ברשויות המקומיות, דיברה על כך במפגש של פורום המנכ"לים והמנמ"רים C3 מבית אנשים ומחשבים, שנערך לפני ימים אחדים בבניין העירייה. לדבריה, "רוב הארגונים התחילו טרנספורמציה דיגיטלית ובשנה הבאה נראה את ההמשך של המגמה הזו. אלא שכרגע, במגזר הציבורי יש אי ודאות נוראית, עקב המצב הפוליטי. העדר הממשלה מאוד משפיע: אין תקציבי פיתוח ויש הנחיות לעצור פיתוח של פרויקטים חדשים, אין פרויקטים חדשים שמותנעים ויוצאים לדרך".
המצב הזה צפוי להימשך בשבועות הקרובים, אם תוקם ממשלה עד תום המועד הקבוע בחוק (בעוד פחות משבועיים), ואם לא ונלך שוב לבחירות - בחודשים הקרובים.
"האתגר: מי לקוח את המהפכה הטכנולוגית על כתפיו"
ככלל, אמרה שכטר, "זאת תקופה של מהפכות, ארגונים משנים את ההתנהלות מקצה לקצה. האתגר הוא מי לוקח את זה על הכתפיים שלו". לדבריה, הגורמים האחראיים לטרנספורמציה הדיגיטלית צריכים להיות המנמ"רים, וכמובן ההנהלה. כתוצאה מכך, ציינה, המנמ"ר של העידן הנוכחי צריך לעשות כמה דברים: "ראשית, עליו לג'נגל, כי יש לו הרבה מאוד משימות, הרבה מעבר למה שהוא יכול, עד כדי יצירת הפרעת קשב. עליו להתמקד. כמו כן, חשוב שהוא יהיה בקשר פתוח עם הלקוחות בתוך הארגון וההנהלה וישתף אותם. הוא צריך לרתום אותם לאמץ את הטכנולוגיות החדשות, לגרות אותם".
"המנמ"ר צריך להיות מעל לעבודה השוטפת", הוסיפה שכטר. "השוטף שואב, אבל אם נשאבים - לא יכולים להסתכל קדימה. עליו לדאוג שהמנגנון התפעולי יודע לעבוד, אם כי זה לא אומר שמזניחים את הדברים האחרים - התשתיות כל הזמן מחייבות שדרוג".
"האתגר הבא הוא קיצוץ תקציבי, שנדרש כל הזמן", ציינה. "על המנמ"ר לבחון תמידית את העלויות, לבצע רכש ואחזקה לשנים קדימה ולנהל משא ומתן עם ספקים, על מנת להוריד את המחירים". היא דיברה על היישום של זה בעיריית תל אביב-יפו: "קיבלנו החלטה עקרונית שאנחנו לא משלמים פר מכשיר, כי מדובר בכסף ציבורי, ואם סטארט-אפים רוצים לעשות פיילוטים אצלנו - הם יעשו זאת בחינם. סטארט-אפים צריכים אותנו, בפרט כאלה שנמצאים בשלב הפיילוט, כי סטארט-אפ צריך את המקום הראשון שהוא עובד בו".
אתגר נוסף ששכטר דיברה עליו הוא השמירה על כוח האדם הטכנולוגי, בפרט בגופים ציבוריים, שהשכר שהם יכולים להציע לאנשי הטכנולוגיה אטרקטיבי פחות מזה שהם יכולים לקבל במגזר הפרטי. "השוק פורח ומשגשג, אנשים קופצים מעבודה לעבודה תמורת 1,000-2,000 שקלים בחודש יותר. אנחנו תחת הכתבות שכר של משרד האוצר ואין לנו יכולת להתחרות", אמרה שכטר. ובכל זאת, ציינה, יש מקצוענים טכנולוגיים שמעדיפים להישאר לעבוד בעירייה - בגלל העניין והוותק שלהם. כתוצאה מהמצב, בעיריית תל אביב-יפו החליטו למצוא עובדים טכנולוגיים מתוך העובדים הפנימיים, והיא מציעה להם תואר ראשון באוניברסיטה הפתוחה. בנוסף, ייתכן שהעירייה תפתח בקרוב קורס תכנות.
עוד ציינה שכטר כי "המנמ"ר צריך לבסס את עצמו כמי שמחולל חדשנות בתוך הארגון. אחד הדברים שצריך לעשות הוא להחליט איך הארגון מתחבר עם סטארט-אפים ולהקים מרכזי חדשנות".
הפעילות הטכנולוגית והחדשנית של עיריית תל אביב-יפו
עיריית תל אביב-יפו הקימה מרכז חדשנות ומתחמי עבודה ליזמים בעיר. במרכז הפעילות שלה עם חברות ההזנק נמצא האקסלרטור סיטי זון, שיש בו 12 סטארט-אפים שמפתחים פיתוחים שונים - מאפליקציה לשיתוף ציבור, שנעשה בה שימוש בבחירות הכלליות האחרונות, ועד לפיתוח שמנטר את מצב הרוח של הנהג בתוך הרכב. כחלק מהפעילות, הוקמה בעירייה ועדת משנה להתקשרות עם סטארט-אפים, ששכטר עומדת בראשה וחברים בה נציגים של הלשכה המשפטית והחשבות. "אם הוועדה הזאת לא הייתה קיימת, לא היינו מצליחים להגיע לקשרים עם הסטארט-אפים, כי התהליכים אצלנו הם ביורוקרטיים וארוכים", אמרה.
שכטר ציינה כי כמו גופים אחרים, גם העירייה חווה מתקפות חוזרות ונשנות, בתדירות יומית, על מאגרי המידע שלה, בניסיון לפגוע בפרטיות של הלקוחות - התושבים. "אנחנו מתכננים כל מערכת בראיית הפרטיות ועושים כל הזמן מבדקי חדירות", אמרה. "כמו כן, אנחנו מבצעים הדרכות ותרגולים למשתמשים הפנימיים שלנו".
פרויקט שכונה חכמה
היא דיברה במפגש גם על מועדון דיגיתל של עיריית תל אביב-יפו, שהוא חלק מהמימוש שלה את העיר החכמה. דיגיתל מציע לתל אביבים מידע על אירועים שמתקיימים ברחבי העיר, מידע אישי, הנחות ואפשרות לדווח על מפגעים למוקד 106, ואף מהווה כרטיס תושב. "חברים במועדון הזה 230 אלף איש והמטרה היא לתת שירות אישי לכל אחד מהם", אמרה שכטר.
היבט נוסף של העיר החכמה הוא ניהול בזמן אמת של העיר. בתל אביב-יפו הוא בא לידי ביטוי בין היתר בדיווח על מפגעים. "אנחנו רואים את כל הדיווחים של התושבים על מפה לפי חתכים שונים. מעל זה נמצא המידע שאנחנו מקבלים מרכיבי האינטרנט של הדברים בעיר, לרבות מצלמות וחיישנים, ומעל זה דיווחי הפקחים. השלב הבא הוא להשתמש בחיישן אחד שיזהה לבדו מה קורה בעיר ודיווחיו יזרמו למוקד 106", הוסיפה.
עוד ציינה שכטר שהעירייה הופכת בימים אלה את אחת השכונות היותר מאתגרות בעיר לשכונה חכמה. "הרעיון הוא לזהות בשכונה זו אירועים חריגים באמצעות המצלמות, החיישנים ואנליטיקה", אמרה.