The headlines that made most buzz on this page
12/12/19 10:59
11.11% of the views
מאת אנשים ומחשבים
אפליית מחירים אינה דבר חדש. אפליות מסוגים שונים התבצעו מקידמת דנן על ידי בעלי עסקים שהשתמשו בהן כדי לנסות ולהגדיל את ההכנסות בהתבסס על הנכונות של פלחי שוק שונים לשלם.
הסוג הראשון אולי של אפליית מחירים היה על בסיס לקוחות. הרעיון שעמד מאחורי זה היה שללקוחות שונים רגישות שונה למחיר (קשישים באוטובוסים, סטודנטים במוזיאונים, תיירים המגיעים לתל-אביב, ובעלי המסעדות המציגים תפריט יקר יותר). אולם לאפליה זו היה הפוטנציאל הגדול ביותר ליצור אנטגוניזם מצד לקוחות, ולכן בחרו הפירמות בצורות אחרות של אפליות, בהן ניתן להסביר שיווקית מדוע המחירים שונים. למשל, אפליה לפי צורת המוצר (דגמים ועיצובים שונים של המוצר נמכרים במחירים שונים); אפליה לפי מקום (חדר הפונה אל הים אל מול חדר שלא), שורות ראשונות בתיאטרון לעומת שורות אחוריות; אפליית מחירים המבוססת על זמנים (ארוחה עסקית באמצע היום, תיאטראות בסופי שבוע לעומת אמצע השבוע); ואפליית מחירים המבוססת על ערוצי הפצה שונים (מחירים שונים למוצרים בפורמטים קמעונאים שונים).
צורות אפליה אלו התקבלו ביתר הבנה אצל הלקוחות, מכיוון שהיה ניתן להציג ללקוחות תועלות שונות.
[caption id="attachment_305505" align="alignnone" width="600"] תמחור דינאמי. צילום אילוסטרציה: BigStock[/caption]
עידן הדיגיטל והיכולות הטכנולוגיות לאיסוף כמויות אדירות של נתונים על הלקוח (Big Data) העניקו הזדמנות לפירמות לחזור לאפליית מחירים על בסיס לקוחות, אולם בזכות התקשורת ה"שקטה" של הדיגיטל, לעשות זאת עם הרבה פחות אנטגוניזם של לקוחות.
חברות התעופה היו הראשונות להביא את הבשורה של תמחור דינאמי מבוסס-זמנים. ניתוח מועד הטיסה של הלקוח והימים עד לטיסה, אפשרו לחברות התעופה לשנות על בסיס יומי את מחיר הטיסה, להקצות מידי יום מספר מושבים, ולבדוק כיצד השוק מגיב. התוצאה הייתה שכמעט שאין מצב ששני אנשים על אותה טיסה ישלמו את אותו מחיר.
הענף הבא שקפץ לעגלת התמחור הדינאמי היו חברות אתרי ההזמנות החופשות בחו"ל למיניהן (בוקינג, Airbnb) שגילו גם הן את פוטנציאל גידול המכירות שבאפליית לקוחות על בסיס זמנים, ואפילו על בסיס סוג המכשיר הסלולרי שלך (הזמנה באייפון מול אנדרואיד). בהמשך הצטרפו לתמחור הדינאמי הופעות בידור וספורט, וכיום רוב מועדוני הכדורגל בעולם משתמשים בתוכנות מתמטיות המשנות מחירים על בסיס יומי למזמיני הכרטיסים.
האם eBay, אמזון ועלי אקספרס משתמשות בתמחור דינאמי?
ומה לגבי אתרי הסחר למיניהם? האם eBay, אמזון ועלי אקספרס משתמשות בתמחור דינאמי? הלכה למעשה כבר היום מתבצעת אפליית מחירים. היא ברובה מתקיימת בין מדינות (לעיתים אותם מוצרים נמכרים במדינות שונות במחירים שונים) ואפילו לפי שעות ביום (בשעות הבוקר המוקדמות לקוחות יכולים להנות ממבצעים אטרקטיביים יותר בעבור אותם מוצרים).
אז האם האצבע של חברות הסחר האלקטרוני כבר נשלחה אל עבר הדק התמחור הדינאמי? כנראה שעדיין לא. אבל היא בהחלט לא רחוקה משם.
כל חברות הסחר האלקטרוני המובילות אוספות מידע על הלקוח (גיל, מין, מקום מגורים וכדומה). אין משהו אמיתי שמונע מאמזון לבצע אפליה על פי אזור מגורים, ולהציע את אותו מוצר במחיר שונה (וגבוה יותר) ללקוח בסביון, לעומת לקוח שגר בעיר בעלת מאפיינים סוציואקונומיים נמוכים יותר.
אין משהו אמיתי שמונע מחברת אסוס לזהות קבוצת לקוחות שאינה רגישה למבצעים ולהציע לה מחיר גבוה יותר מלקוחות הרגישים למבצעים.
והמגמה הזאת רק תלך ותגבר ותתחזק, גם בענפים שלא היינו רגילים לראות אותה בהם. לא ירחק היום, כל עוד החוק מאפשר (וישנם מקרים שבהם האפליה אסורה), שבכל עולם המסחר הדיגיטלי לא יהיו שני לקוחות המשלמים את אותו מחיר.
הכותב הוא יועץ אסטרטגי ומרצה בבית הספר למינהל עסקים של המכללה למינהל
12/12/19 11:09
11.11% of the views
מאת אנשים ומחשבים
במבט ראשון, כשמתסכלים על ה-Yoga C940 החדש של לנובו יש הרגשה של מעין דז'ה-וו. הקפיצה בזמן אל הזיכרון המדויק לא ממש רחוקה, ולא צריך מכונה מיוחדת בשבילה: בינואר סקרתי את ה-Yoga C930, וההבדלים מבחינת העיצוב בין שני המחשבים הללו, בין זה שקידם את השנה לבין זה שחותם אותה, מזעריים מאוד ויש צורך ביותר מרגע אחד של השקעה כדי לזהות אותם.
למעשה, חלק מהזיהוי לא ממש נראה לעין. המידות של C940 קצת קטנות יותר מאלו של ה-C930 לאורך ולרוחב: 320.3x215.6 מ"מ לעומת 322x227 מ"מ, כשהעובי המינימלי נותר כמות שהוא ועומד על 14.5 מ"מ. המחשב החדש יותר גם קל יותר ב-20 גרם, אבל כל זה לא היה ממש משנה, להוציא העובדה שבמידות הללו הצליחה הפעם לנובו לדחוס מסך 14 אינץ' לעומת 13.9 אינץ'. לא יותר מדי, ובכל זאת קצת שיפור.
גם הפעם קיבלתי לבדיקה את המחשב עם מסך שמציע רזולוציית 4K, וזה אחד המסכים הכי טובים שנתקלתי בהם בשנה האחרונה. זה לא רק בגלל הצבעים החדים והבהירים, זה לא רק בזכות הניגודיות שבאה לידי ביטוי בתמיכה בתקן DisplayHDR - זהו מסך שמציע גם בהירות גבוהה מאוד של 500 ניט, המאפשרת לעבוד איתו כמעט ללא בעיות גם באור שמש, וגם אם זה אולי לא ממש מדבר אל אנשי עסקים ועבודה מהשורה, יש לא מעט אנשים שדווקא לא מבלים את רוב יום העבודה שלהם ספונים במשרד, או בכיתה. מה שממש מפתיע במסך המסוים הזה הוא, שגם אם בוחרים ברמת הבהירות הנמוכה ביותר הוא בהיר דיו כדי לעבוד בלי לאמץ את העיניים.
מעל המסך אפשר לזהות עוד שינוי קל בעיצוב. המצלמה הקדמית נמצאת במעין מגרעת משל עצמה, יחד עם תריס הפרטיות, שמאפשר להסתיר אותה פיזית כשלא משתמשים בה, כעוד מאמץ למנוע מהאקרים לחדור פרטיות שלנו גם אם הם מצליחים להגיע אל המצלמה. התריס היה קיים כבר ב-C930, אבל המגרעת חדשה והיא בולטת קצת החוצה מהגוף כדי לאפשר לפתוח את המסך ולמשוך אותו מעלה בקלות רבה יותר.
עוד תכונות שממשיכות מה-C930 הן העט האלקטרוני, שממוקם בחריץ משלו בחלק האחורי של המחשב, שבו הוא נטען בעת שהוא לא בשימוש, וכן הרמקול הסיבובי שנמצא ממש על הציר ומסתובב כדי לספק, גם בזכות התמיכה ב-Dolby Atmos, צליל היקפי שהוא לא רק עוטף, אלא גם רב עוצמה עד מאוד. בדומה למה שנכתב לגבי המסך, איני זוכר שנתקלתי ברמקולים מובנים שמגיעים לעוצמת קול חזקה כמו המערכת שמשובצת ב-Yoga C940, והיא חזקה גם כשעוצמת הקול מינימלית למדי.
אבל כל אלו רק קישוטים לדבר האמיתי, שנמצא עמוק בליבת העניינים. Yoga C940 הוא המחשב הראשון שאני בודק עם מעבד Ice Lake, מעבד הדור העשירי של אינטל שמיוצר ב-10 ננו-מטר. כבר קראתם כאן סקירה לאחרונה על מחשב ה-Yoga C740 עם מעבד דור עשירי, אבל במקרה ההוא זה היה מעבד ממשפחת ה-Comet Lake, שמיוצרת ב-14 ננו-מטר.
המעבד ב-C940 הנבדק הוא Core i7-1065G7 ,וכן, המספור שלו מעט שונה מזה של מעבדי ה-14 ננו-מטר, וה-G7 בסופו מציין שהוא מגיע עם השבב הגרפי Iris Pro gen 10. בשורת הביצועים, למרות שהמהירות הבסיסית שלו עומדת על 1.5 גיגה-הרץ הוא השיג תוצאות מעט טובות יותר במבחנים מזה של ה-Core i7-10510U, שארבע הליבות שלו פועלות במהירות בסיסית של 1.8 גיגה-הרץ.
במבחן Geekbench 5 הוא השיג במבחני המעבד ציונים של 5,494/17,045 נקודות מול 4,953/16,334 נקודות של ה-C740 ובכל המבחנים האחרים ההפרשים היו פחות או יותר דומים. במבחן הסוללה הוא סיים לאחר 232 דקות, 8 דקות לפני אחיו, כך שקשה לומר שיש כאן שינוי כלשהו.
המחשב שהגיע לבדיקה צויד ב-16 גיגה-בייט זיכרון RAM וכונן SSD בנפח אחסון של 1 טרה-בייט. יש לו שתי כניסות USB Type-C, שיכולות לשמש גם להטענה וכניסת USB Type-A 3.1 אחת, וכולן, יחד עם חיבור 3.5 מ"מ לאוזניות/מיקרופון, בצדו השמאלי של המחשב. יש גם חיישן טביעות אצבע כנדרש כיום, והכל מוצע בתוך שלדת מתכת בעיצוב שמקרין מעין סמכותיות ואפילו מודעות עצמית גבוהה.
המחיר, כמתבקש עם מסך 4K, אינו זול ועומד באופן רשמי על 9,190 שקלים, אם כי אפשר כבר למצוא מבצעים שמורידים את המחיר בצורה נכבדה. כמו בכל מחשבי סידרת ה-9 של לנובו, זהו מחשב שמיועד לאנשים שמחפשים ניידות עם איכות וגימור גבוהים, כאלה שהמחיר קצת פחות חשוב ברשימה שלהם.
12/12/19 10:46
8.33% of the views
מאת אנשים ומחשבים
מנהלי וואווי אולי מחייכים קצת בימים הסוערים שעוברים על החברה, לאחר שטלפוניקה, אחת ממפעילות הסלולר הגדולות בגרמניה, בחרה בוואווי ונוקיה להקמת רשת דור 5 שלה. זאת למרות הקמפיין שמנהלת ארצות הברית נגד וואווי בקרב בנות בריתה האירופיות, בטענה כי וואווי מציבה סיכוני אבטחה משום שהציוד שלה עשוי לשמש לריגול עבור הממשל הסיני – טענה שוואווי מכחישה שוב ושוב.
וואווי ונוקיה נבחרו לפרוס את רשת גישת הרדיו (RAN - Radio Access Network), שבמהותה היא הרכיב ברשת, שמחבר את המכשירים לאותות של הרשת, ונפרדת ממה שקרוי הליבה, שהיא מעין ה"מוח" של הרשת. רשת הגישה נחשבת לרוב כרגישה פחות מן הליבה במושגי אבטחה. טלפוניקה הודיעה כי עדיין לא בחרה איזו ספקית תבנה את ליבת רשת דור 5 שלה.
באוקטובר השנה החליטה ממשלת גרמניה לא לשלול את השימוש במוצרי וואווי ברשתות דור 5 במדינה, והציגה טיוטה של קווים מנחים בנושא אבטחה עבור תשתיות דור 5, שהיצרניות יצטרכו לעמוד בהם ולקבל אישור, אך עדיין לא פרסמה מסמך סופי שכזה. טלפוניקה ציינה כי היא ממתינה לאישור הממשלה על החלטתה.
טלפוניקה היא בין המפעילות האירופיות הבודדות שכוללות את וואווי בין ספקי רשתות דור 5, כשהראשונה הייתה המפעילה השווייצרית Sunrise, שרשת דור 5 מבוססת תשתיות וואווי החלה לפעול בה בתחילת השנה.
12/12/19 13:49
8.33% of the views
מאת אנשים ומחשבים
ממשלת אוסטרליה הודיעה היום, כי ענקיות טכנולוגיה הפועלות בה, כמו פייסבוק וגוגל ייאלצו להסכים לחוקים חדשים, שיבטיחו כי הן לא מנצלות לרעה את כוח השוק שלהן ופוגעות בתחרות, או שהממשל יטיל עליהן פיקוח.
בחודש יולי האחרון הפכה אוסטרליה למדינה הראשונה בעולם שייסדה אגף מיוחד ברשות התחרות שלה, שתפקידו לבחון כיצד השתמשו החברות באלגוריתמים כדי לשלוח פרסומות לגולשים, באפשרן לחברות השתלטות על ערוץ ההכנסה העיקרי של מפעילות תוכן במדינה.
ראש ממשלת אוסטרליה, סקוט מוריסון, אמר, כי הרשות לתחרות תיצור קוד התנהגות, שיטפל בתלונות על כך שחברות טכנולוגיה שולטות בתחום הפרסום, ערוץ ההכנסה העיקרית של מפעילות תוכן מקומיות. הקווים המנחים יבטיחו, כי כוח השוק החזק אינו מנוצל לפגיעה בתחרות בתחומי הפרסום ושירותי התוכן. בדבריו לעיתונות, ציין מוריסון, כי הוא מבקש "להיות מודל שיפוטי לעולם כיצד אנו מטפלים בפלטפורמות דיגיטליות ובפלטפורמות של מדיה חברתית".
שר האוצר האוסטרלי, ג'וש פריידנברג, ציין: "החברות מצויות תחת אזהרה. הממשלה לא משחקת משחקים. לא נהסס לפעול".
גוגל ופייסבוק הגיבו לדברים, וציינו כי הן תומכות בתחרות ויעבדו מול רשות התחרות האוסטרלית.
12/12/19 17:33
8.33% of the views
מאת אנשים ומחשבים
"אחד האתגרים העיקריים ליישום חדשנות טכנולוגית במגזר הבריאות הוא שיש המון מידע בלתי מובנה והרבה מאגרי מידע שונים שלא ניתן להפיק מהם מסקנות מחקריות או קליניות", אמר ד"ר אריה מאיר, מנהל פתרונות Healthcare בגוגל קלאוד (Google Cloud). "אנחנו יודעים שברגע שכל הדטה יהיה מאורגן ומובנה, אפשר יהיה להריץ עליו מודלים ובינה מלאכותית שהענן מאפשר כבר כיום. לפיכך, הפוקוס שלנו, בגוגל קלאוד, הוא לאפשר לאקו-סיסטם של חברות סטארט-אפ, מוסדות מחקר, ספקי שירותי בריאות ואנשי מערכות מידע לעבוד עם נתונים שמדברים האחד עם השני, ואז לספק להם את יכולות הניתוח המתקדמות ביותר. השלב הבא הוא לאפשר לכל האקו-סיסטם לשתף פעולה בצורה יותר קלה, מהירה ומאובטחת, ותוך עמידה ברגולציה ובתקנות ההגנה על הפרטיות".
ד"ר מאיר דיבר בכנס מקצועי למגזר שירותי הבריאות שגוגל קלאוד ערכה באחרונה בתל אביב, בהפקת אנשים ומחשבים ובהשתתפות יותר מ-100 מנמ"רים ובכירים אחרים ממגזר זה, ביניהם נציגים ממשרד הבריאות, סטארט-אפים, מוסדות מחקר וחברות שירותי הבריאות הגדולות בישראל. גוגל קלאוד יזמה את האירוע כחלק מהמיקוד שלה בהגברת האימוץ של טכנולוגיות בינה מלאכותית וביג דטה, למען קידום המחקר הרפואי ושיפור שירותי הבריאות בישראל.
באירוע השתתפו אנשי גוגל קלאוד מישראל ומחו"ל, ביניהם: פיליפ מאורר, מנהל הנדסת לקוח (Customer Engineering); דניאל לוית, מנהל עסקי במגזר הבריאות; ולאוניד ינקולין, Strategic Cloud Engineer. עוד נטלו בו חלק: בועז מעוז, מנהל פעילות גוגל קלאוד בישראל; עו"ד לימור שמרלינג-מגזניק, מנהלת המכון הישראלי למדיניות טכנולוגיה; שחר קרני מהסטארט-אפ הישראלי סקופיו לאבס; ואלית בן בסט נוריאל, מנהלת השיווק של גוגל קלאוד באזור ישראל ומרכז-מזרח אירופה.
"דמוקרטיזציה של הבינה המלאכותית"
לדברי מאורר, "המידע בשירותי הענן שלנו מוצפן כברירת מחדל והבעלים היחיד של הדטה הוא המטופל עצמו. גוגל לעולם לא מעבירה או מוכרת נתונים של מטופלים לכל גורם או צד שלישי שהוא. בהקשר זה ראוי לציין שחברת המחקר פורסטר הכתירה את גוגל כספקית מובילה בתחום של Public Cloud Platform Native Security, וכן כספקית מובילה של פורטפוליו לאבטחת מידע".
מאורר הוסיף כי "כמות המידע הגנומי בעולם מצטברת בקצב אסטרונומי, הגבוה מחוק מור פי 1.5 ואולי אף פי שניים. אין ספק שרק הענן יכול לתת מענה לדרישות המחשוב הכרוכות באחסון וניתוח כל המידע הזה".
לוית ציין ש-"אחד הדברים שאנו רוצים לקדם הוא דמוקרטיזציה של הבינה המלאכותית, כלומר - להפוך את השימוש בה לנגיש. זה כולל פתרונות שפיתחנו באופן ספציפי למגזר הבריאות, כמו Medical Speech to Text, שהוא API שמתמחה בתמלול של שיחות בז'רגון רפואי והפיכתן לטקסט, Pipelines API, שחיוני לכל מי שעוסק בגנומיקה, Healthcare API ועוד דוגמאות רבות. הקונספט של למידת מכונה אוטומטית מאפשר לאמן את ה-APIs בלי לכתוב קוד בכלל, ובאופן זה להנגיש את השימוש בהם לכמה שיותר יישומי מחקר ורפואה. כמו כן, גוגל הודיעה באחרונה על רכישת פיטביט, בין היתר מאחר שהיא מאוד מאמינה בחיבור בין מערכות וכלים שיעזרו לתת תמונה מלאה אודות המטופל, וכך לשפר את רמת השירות הרפואי ואת איכות החיים והבריאות שלו".
12/12/19 13:56
5.56% of the views
מאת אנשים ומחשבים
הסתיים בהצלחה הסבב הראשון של SAP.iO Foundry TLV, בו השתתפו שש חברות סטארט-אפ ישראליות, בראשן של שתיים מהן עומדות נשים צעירות.
את פני בוגרי הסבב קיבלו במסגרת "דמו דיי" אורנה קליינמן, מנכ"לית מרכז הפיתוח של סאפ בישראל וסגנית נשיאה בכירה של Technology & Innovation Cloud Experience, ורם ג'מבונטאן, ראש תחום אסטרטגיית התאגידים בסאפ העולמית.
[caption id="attachment_305548" align="alignnone" width="600"] משמאל לימין: רם ג'מבונטאן, ראש תחום אסטרטגיית התאגידים בסאפ, מיקה קיאט, מנכ"לית Outage,אורנה קליינמן, מנכ"לית מרכז המחקר והפיתוח של סאפ בישראל וסגנית נשיא בכירה של Technology & Innovation Cloud Experience, מירב פלג לנדאו, סגנית נשיא תחום פיתוח העסקים הגלובאליים ב-EasySend. צילום: אפרת סער[/caption]
התכנית, המהווה חלק מאסטרטגית החדשנות של סאפ, מספקת סיוע ותמיכה לחברות סטארט-אפ צעירות (Early Stage) מתחום ה-B2B בבניית תוכנות אשר יספקו ערך משמעותי עבור לקוחותיה של סאפ.
אחת משש החברות בסבב זה כבר עושה צעדים מעניינים ומבטיחים במזרח הגלובוס - זוהי יוטיליג'נט הישראלית, שזכתה ב-500.000 דולר בתחרות החדשנות של קונגרס WIC היוקרתי, המיועדים להקמתה של חברת-בת בסין, שתפעל מאחד ממרכזי החדשנות של ממשלת סין. זו זכייה שמדגימה היטב את חזונה של התכנית לספק בין השאר סיוע ותמיכה לחברות צעירות בבניית יחסיהן עם העולם הגדול.
[caption id="attachment_305549" align="alignnone" width="600"] משמאל לימין: אביב לוין מייסד-שותף ו-CPO בחברת יוטיליג'נט, רם ג'מבונטאן, ראש תחום אסטרטגיית התאגידים בסאפ, אביחי בליטסקי, מייסד-שותף ומנכ"ל יוטיליג'נט, אורנה קליינמן, מנכ"לית מרכז המחקר והפיתוח של סאפ בישראל וסגנית נשיא בכירה של Technology & Innovation Cloud Experience, ואדים חשנסקי מייסד-שותף ו-CTO ביוטיליג'נט. צילום: אפרת סער[/caption]
"התכנית בתל אביב משקפת את המחויבות שלנו לשוק המקומי, אך לא רק. חברות הסטארט-אפ שסיימו, נהנות מגישה לייעוץ ייעודי, חשיפה לממשקי התכנות של SAP בתחומי התוכנה והטכנולוגיה, והזדמנות לשיתופי פעולה עם הלקוחות של חברת סאפ. אנחנו מאמינים ביכולותיהן לספק מגוון פתרונות מתקדמים עבור לקוחות סאפ", הוסיפה קליינמן.
דיילי ציפי צפתה, נצפתה, וחזרה עם תמונות
12/12/19 14:10
5.56% of the views
מאת אנשים ומחשבים
שם: שירילי בר-אור.
תפקיד: UI/UX Lead - מנהלת חוויית המשתמש בחברת סייפבריצ'.
ותק בתפקיד: שנתיים וקצת.
ניסיון: למעלה מעשרים שנה בסטארט-אפים ובחברות טכנולוגיות.
מה הביא אותך לתחום הטכנולוגיה? למדתי אמנות פלסטית בלונדון, ולאחר מכן עיצוב במכון הטכנולוגי בחולון. השילוב בין תחום העיצוב והאמנות לתחום המחשבים, ובפרט הנדסת חווית המשתמש, שבו לא ניתן להפריד בין ההיבט המתמטי להיבט הרגשי, והשילוב בין המעשי לתיאורטי, הם שמשכו אותי אל המקצוע.
בשני התחומים נדרשת יצירתיות פתוחה, במקביל לתפישות מובנות וחשיבה אנליטית, וזה האזור שבו אני מוצאת את עצמי באופן המדויק ביותר.
האם את חושבת שיש אפליה נגד נשים בתעשייה? יש אפליה נגד נשים בשוק העבודה באופן כולל, אז אין סיבה להאמין שבתעשייה שלנו אין אפליה כזו. בהיי-טק האפליה יותר חבויה; לכאורה הכול פתוח, אבל בפועל ככל שעולים בסולם התפקידים, או מביטים לכיוון הטכנולוגי, רואים פחות נשים.
לשמחתי האישית, התמזל מזלי לעבוד עם נשים ותחת נשים מנהלות רוב חיי המקצועיים, ככה שהנושא לא היווה בעיה. בסייפבריצ' אחוז הנשים בתפקידי מפתח גבוה מאשר במקומות אחרים.
האם נתקלת אישית באפליה נגדך בתעשייה על רקע היותך אישה? התשובה הקצרה היא 'לא', אבל אני חושבת שהמקרה הפרטי שלי הוא אנקדוטיאלי ופחות מעניין, ואין בו כדי להעיד על המצב הכולל. בסופו של דבר, קיימת אפליה רחבה, והדרך לתקן אותה עוד רבה וארוכה.
12/12/19 14:33
5.56% of the views
מאת אנשים ומחשבים
היום (יום ה') התקיים בבית סלקום בנתניה פאנל פוליטי, אשר דן בעתיד שוק התקשורת והסלולר בישראל, וגם כמובן במצב הפוליטי הנוכחי, בעקבות פיזור הכנסת אמש בחצות.
הפאנל, אשר נערך בהשתתפות מאות מעובדי החברה, כלל את חברי הכנסת יואב קיש ודוד ביטן (ליכוד), רם שפע (כחול לבן) ועו״ד ד״ר מורן סבוראי.
יצוין, כי הפאנל, אשר נערך ביוזמת ועד העובדים, הוא חלק ממהלך כולל של יו״ר הוועד, מיה יניב, אשר שיגרה לפני שבוע מכתב לאלפי עובדי החברה ובו קראה להם להתפקד למפלגות שיש בהן פריימריז, וזאת כדי להשפיע על שוק התקשורת הנמצא במשבר.
יניב אמרה בפאנל, כי ״מצבו הנוכחי של הענף אינו גזירת גורל, ואני שמחה לשמוע גם את חברי הכנסת מבינים, כי נדרשת השקעה מסיבית בתשתיות, ורמת המחירים בשוק חייבת להשתנות. מעורבות פוליטית של עובדים היא צו השעה, ואין לי ספק שאנחנו רק בראשיתו של מהלך שישפיע לא רק על חברת סלקום, אלא על כלל ענף התקשורת".
ח״כ קיש אמר: ״ללא עבודה מאורגנת היינו בעולם של עבדות מודרנית. הרפורמה של כחלון בזמנו הייתה נדרשת וחשובה, אבל הגיע הזמן לתיקון ולהתחיל להשקיע בתשתיות - זה הבסיס של שוק הסלולר ואסור לתת לו לקרוס. רמת המחירים בישראל צריכה לעלות חד משמעית". עוד הוא ציין, כי ״אני בעד מעורבות פוליטית של עובדים והתפקדות למפלגות שבהן נערכים פריימריז. הצעד של ועד סלקום הוא מבורך ואמיץ״.
ח״כ ביטן הוסיף, כי ״כיום התחרות בסלולר הורגת את השוק. מחירי הסלולר הנוכחיים לא מאפשרים השקעה בתשתיות והמדינה צריכה להתערב בנושא. חשוב לדעת שהשקעה בתשתיות יוצרת צמיחה, במיוחד בענף התקשורת״.
ח״כ שפע ציין, כי ״זכות השביתה היא זכות יסוד במשק, ואני מתנגד לכל פגיעה בה. אפשר להיות גם ליברלי וגם לדרוש מהמדינה להשקיע בתשתיות, ואנחנו בהחלט מתכוונים לדרוש את זה בכנסת הבאה״.
עו״ד ד״ר סבוראי התייחסה לעניין ההתפקדות למפלגות ואמרה, כי ״מעורבות פוליטית היא אחד הכלים החשובים של העובדים אם ברצונם להשפיע על שוק התקשורת".