כולנו מכירים את כלי המפות של גוגל, ועושים בו שימוש די תדיר כדי לאתר מיקום של יעדים שונים. יש גם מי שאוהב להיכנס לרזולוציה היותר גבוהה של החיפוש, ולגלוש דרך תמונות היעד והסביבה הקרובה אליו, כדי להתרשם מהאזור. אלא שכעת מסתבר שיש גם רבים שעושים ב-Google Maps' Street View שימוש נוסף ושונה לחלוטין מהייעוד שלו - הם מחפשים באמצעות הכלי תמונות של קרובים שלהם שכבר אינם בין החיים. משתמשים רבים שיתפו באחרונה כיצד התרפקו על הזיכרון של אהוביהם, באמצעות הדרך המעניינת, שלפי הדיווחים מספקת כנראה חוויה עוצמתית במיוחד. CNN פרסמה באחרונה את סיפורה של לסלי בארזה, שעלתה לטוויטר צילום מסך ובו הסיור שערכה ב-Street View של גוגל, בכדי להביט בחווה של סבה שנפטר בדורנגו, מקסיקו. בארזה ואחותה "שוטטו" מרחוק וחקרו את הרחובות סביב בית הסב, ואז הגיעו לתמונתו המרגשת כשהוא יושב בפתח ביתו. "סבא שלי נפטר לפני כמה שנים. לא זכינו להיפרד ממנו. אתמול גילינו שגוגל מפות סופסוף נסע דרך החווה שלו, ובזמן שבדקנו זאת בסקרנות, היכן שהדרך מסתיימת, שם נראה סבא שלי, פשוט יושב לו", צייצה בארזה. My grandpa passed away a few years ago. We didn’t get to say goodbye to him. Yesterday we found out google maps finally drove through his farm and as we were curious going through it, where the road ends, there is my grandpa, just sitting there. ???? pic.twitter.com/CbwRTkCKrZ — yajaira (@yajairalyb) January 7, 2020 בארזה שיתפה את CNN כיצד לפתע ובאופן בלתי צפוי הגיחו לעיניהן תמונות הסב. "זו הייתה הפתעה נוגעת ללב", אמרה, "סבא שלי היה הסלע של המשפחה. הוא היה דמות האב היחידה בחיי, ולראות אותו פעם אחרונה נתן לי תחושת נחמה כזו". הסיפור של בארזה מרגש מאוד, אבל מהר מאוד הסתבר שהוא אינו יחיד ומיוחד. לשיתוף שלה בטוויטר צצו מאות תגובות, שבהן אנשים אחרים שיתפו חוויות דומות של חיפוש ושיטוט ברחבי הגלובוס באופן וירטואלי בעזרת הכלי של גוגל, והתקלות (לרוב אחרי כוונה וניסיון למצוא זאת) בתיעוד של קורביהם שכבר מתו, חלקם אף אינם בני אנוש כלל כי אם חיות מחמד אהובות שהגעגוע אליהן לא שכך מאז מותן. same as my buddy lucky, rip :( pic.twitter.com/GtDWqcaL4d — liz ard (@HoangryAF) January 8, 2020 I randomly googled my grandma's address once last year when I couldn't stop thinking of her... this was what I saw I couldn't stop crying! My grandma was chilling in her front yard... I miss my ole gal! ❤ pic.twitter.com/1ytDswHDIO — Kizzi J. (@KizziRock_) January 9, 2020 בתגובה לשיתופים מלאי האמוציות, צייץ דף גוגל מפות: "קופסת הטישו שלנו התרוקנה רשמית. תודה ששיתפתם את זה". Our tissue box is officially empty. Thank you for sharing this. ???? — Google Maps (@googlemaps) January 9, 2020

הסטארט-אפ אקסיליון של היזמים אורן דרור ואילן ויצמן נבחר לסטארט-אפ של השנה בתחרות Smart Cities של אנשים ומחשבים, שנערכה היום (ב') כחלק מכנס שעסק בנושא. הזוכה נבחר מתוך כמה עשרות חברות שהשתתפו בתחרות, שנערכה בשיתוף פורום המנמ"רים בשלטון המקומי ונציגות מרכז הירידים פירה ברצלונה בישראל. אקסיליון פיתחה אלגוריתם בינה מלאכותית שהופך רמזורים רגילים לרמזורים חכמים, במטרה לתעדף תחבורה ציבורית בערים הגדולות ולקצר משמעותית את זמן העמידה בפקקים. החברה גייסה עד כה שישה מיליון דולר וערכה פיילוטים בין השאר ברכבת הקלה בירושלים ובמטרונית בחיפה. באחרונה שולבה הטכנולוגיה שלה בשדרה החמישית בניו-יורק, ובקרוב היא תוטמע גם בלאס וגאס ובערים נוספות בארצות הברית. [caption id="attachment_307996" align="alignnone" width="600"] אילן ויצמן מאקסיליון מקבל את הפרס מסרג'יו ויניצקי, נציג פירה ברצלונה בישראל. צילום: ניב קנטור[/caption] ויצמן אמר כי "הטכנולוגיה של אקסיליון מבוססת על חיישנים המזהים את מיקומם של האוטובוסים ומשדרים אותם לרמזור. המערכת של החברה קוראת מידע מהגלאים השונים המותקנים בכל העיר ופועלת על גבי המעבד הפשוט שקיים כבר כיום ברמזורים, תוך שימוש באנליטיקה חיזויית ולמידת מכונה. כל רמזור קשורים למערכת מרכזית, שמיועדת בעיקר לפיקוח ובקרה". נוסף על הגלאים הפשוטים ייכנסו לשימוש טכנולוגיות מתקדמות של החברה, שיאפשרו להוסיף מידע גם על בסיס מקורות אונליין כמו ווייז ורשתות סלולריות. אנשי אקסיליון קיבלו שלוש כניסות לתערוכה הבינלאומית הגדולה בעולם לערים חכמות, שתיערך בנובמבר הקרוב בברצלונה, במסגרת הכנס השנתי שנערך שם בנושא - מתנת נציגות מרכז הירידים פירה בעיר. את הפרס העניק סרגי'ו ויניצקי, נציג התערוכה בישראל. שווי הפרס עומד על כמה אלפי יורו. יצוין כי בשנה שעברה הציגה אקסיליון בביתן של עיריית תל אביב-יפו בתערוכה, ואף הגיעה לשלב הגמר של התחרות הבינלאומית של הסטארט-אפים בתחום הערים החכמות, שנערכת מדי שנה במסגרתה. למקום השני הגיעה ורטיקל פילד של היזם גיא בר נס ושותפים נוספים. החברה פיתחה פתרון שנועד להחליף את החקלאות המסורתית בקירות אורבניים ירוקים ומניבים, באמצעות גידול ורטיקלי חקלאי של צמחי מאכל בלב הסביבה העירונית. שיטה זו מאפשרת את ניצול החללים הפנימיים במרחב העירוני לאספקת מזון בצורה אחידה, קבועה ואיכותית, לאורך כל השנה וללא תלות בתנאי סביבה ואקלים. [caption id="attachment_307997" align="alignnone" width="600"] הילה בר מ-ורטיקל פילד מקבלת את הפרס. צילום: ניב קנטור[/caption] הילה בר, מנהלת המחקר של ורטיקל פילד, סיפרה כי מטרת המיזם היא "למצוא פתרונות באורבניזציה לאתגרים כמו זיהום אוויר ולתרום למאזן פחמן ניטרלי, באמצעות קירות ירוקים". החברה נהנית ממטריה מחקרית של אוניברסיטת בר אילן, המכון הוולקני, הטכניון ועוד. למקום השלישי הגיעה פלייקום, שהוקמה על ידי יוסי גולן ומשה לוגסי, ופיתחה פתרון להקמת מערכת תקשורת דור חמישי בעיר החכמה. "עיר חכמה מורכבת מרמזורים חכמים, מכוניות אוטונומיות, תאורה חכמה, פחים חכמים, חנייה חכמה וכדומה, ועל מנת שהיא תתפקד כראוי, יש צורך בתקשורת אופטימלית במקומות הנכונים", אמרו השניים. [caption id="attachment_307998" align="alignnone" width="600"] משה לוגסי מפלייקום מקבל את הפרס. צילום: ניב קנטור[/caption] פלייקום מציעה פתרון לכיסוי תקשורת מתקדמת ואופטימלית לתושבים, תוך הפחתה של נזקי קרינה סביבתיים ותשתית לדור החמישי, כאשר המוצר מתאים לכל רשות מקומית שמעוניינת לנהל ולמטב את המרחב התקשורתי המתקדם, הסבירו היזמים. הפתרון מיועד עבור חברות טלקום שפורסות רשתות תקשורת, וליבת המוצר היא אלוגריתם חדשני, בשילוב עם אפליקציה וחומרה תומכת. החומרה מורכבת מכלי טיס (רחפנים) עם מערכות תקשורת רלוונטיות. פלייקום ערכה פיילוטים מוצלחים עם מספר חברות תקשורת, והיא נמצאת בהליך אישור הפטנט. מערכת שמאפשרת למנוע טביעה שתי חברות נוספות שהתמודדו על המקומות הראשונים אך לא זכו בפרס הן דיספי ואקססיבל רודס. דיפסי, של היזמים יניב ועקנין ואיתי דרור, פיתחה מערכת שלדבריהם מסוגלת למנוע מקרי טביעה. היא משלבת יכולות בינה מלאכותית למניעת טביעה ומיועדת לרשויות מקומיות בעלות רצועות חוף, ריזורטים ועוד - שוק פוטנציאלי עולמי של כשלושה מיליארד דולר. המערכת כוללת אלוגריתמים ורשתות נוירונים בכדי לזהות אזורי סכנה בים, כמו גם מצבי לחץ של מתרחצים, וכל זאת מועבר למשתמש קצה או מגיב ראשוני כהודעת תמונה או וידיאו בזמן אמת. זאת, לאור העובדה שבמקרי טביעה כל שנייה בזמן התגובה היא קריטית. היזמים סיימו פיילוט באשדוד ונמצאים במשאים ומתנים עם לקוחות בפלורידה. אקססיבל רודס הוקמה על ידי יוני לוריא ורובי לאנג, ופיתחה כלי שמאפשר לאדם שנע בכיסא גלגלים, מבוגר, הורה עם עגלת תינוק וכדומה למצוא ולנווט את הדרך הנוחה והמהירה ביותר רק על גבי דרכים נגישות. הפתרון, לדברי לוריא, מתאים בעיקר לתיירות בערים. בין השופטים בתחרות היו סרג'יו ויניציקי, נציג תערוכת Smart Cities ברצלונה בישראל, נותנת החסות הראשית לתחרות; דפנה לורינץ, דירקטורית מועדון היזמות באוניברסיטת בר אילן; ד"ר עדי קפליוק, לשעבר יו"ר פורום המנמ"רים בשלטון המקומי ומנמ"ר עיריית גבעתיים; קובי נוח, מנמ"ר עיריית רמת גן; אורי בן ארי, יועץ בכיר לערים חכמות; רן גולדשטיין ממרכז בר אילן לערים חכמות; דורון אמיר, מנכ"ל חברת הסייבר פלקיסבו; ליאורה שכטר, יו"רית פורום המנמ"רים בשלטון המקומי; אייל פדר-לוי, מנכ"ל זן סיטי ויזם; וגבי קמינסקי מסיטיזון.

על רקע התחזקות והתגברות שחקני הקמעונאות הדיגיטליים מרבים לדבר על עתיד המזומן בשוק. את השפעת כניסת אמזון לשוק הישראלי אי אפשר עדיין להעריך. כמו כן, הרישיון שהוענק לאחרונה לבנק הדיגיטלי של מריוס נכט ואמנון שעשוע העלה כמה ניחושים לגבי אופן ההשפעה של זה האחרון על  המערכת הבנקאית. בפועל, בעולם הדיגיטלי אנו רואים שני סוגים של תופעות משבשות: האחד - שיבוש דרמטי, כמו שקרה בתעשיית הברוקראז' בעולם ניירות הערך, או בעולם התיירות והנופש בהזמנת טיסות ומלונות. בעולמות אלה עוצמת המעבר לעולם הדיגיטלי מחקה תעשיות מבוססות ומסורתיות של שנים רבות. השני הינו שיבוש מתון. הדוגמה הטובה בהקשר הזה היא עולם המדיה והבידור, כאשר עם המצאת הקולנוע היו נבואות על היעלמות התיאטרון, ועם הופעת הטלוויזיה וקלטות הווידיאו היו תחזיות להיעלמות הקולנוע. כיום ניתן כבר לראות, כי כל אחת מן התעשיות פורחת ומשגשגת אחת לצד רעותה. בעולם אמצעי התשלום היו התנבאויות חד משמעיות, שכללו לעתים תאריכים לגבי מתי ייעלם הכסף המזומן. מספר גבוה של אקסטרפולציות הראו את התחזקות אמצעי התשלום הדיגיטליים למיניהם, בהם כרטיסי אשראי, אפליקציות וארנקים דיגיטליים, העברות בנקאיות בין חשבונות, מטבעות קריפטוגרפיים וכן היערכות הרגולציה לאפשר גישה לחשבונות אלה ועוד. בתוך כך, למרבית ההפתעה, בנק ישראל מדווח על גידול של כ-5% בטרנזקציות (העברות) המזומנים בין 2018 ל-2017 ועל גידול במכונות הכספומט, וכך בכל העולם, למעט סקנדינביה, סין ואוגנדה. איני מתיימר לנבא את העתיד, לא לגבי שימוש במזומן ולא לגבי דברים אחרים. אך קיימת עדיין דרישה הולכת וגדלה לאספקת מזומנים, ולאו דווקא מסיבות של הלבנת הון: ישנן עדיין סיבות רבות ולגיטימיות לחלוטין לעבוד עם מזומנים, כאשר הסיבה המשמעותית ביותר היא סופיות הטרנזקציה ואי היכולת להכחיש אותה. כמו כן, קיימות סיבות נוספות לדרישה למזומנים, כמו קלות השימוש בהם, אי התלות בטכנולוגיה ובתשתיות חשמל, חיסכון בעלויות הפקדה, וכמובן אנונימיות. בנוסף, קיימות אוכלוסיות (בהיקף ממוצע של 7%) שבהגדרה נמנע מהן השימוש בטכנולוגיות החדשות, כמו אוכלוסיות שאינן בעלות חשבון בנק (unbanked), מסורבי כרטיסי אשראי, בעלי דירוג אשראי נמוך, אוכלוסיות ברילוקיישן  או מהגרי עבודה, כאשר אלה מוצאות פתרון בעבודה עם מזומנים. בעולמות המסחר האלקטרוני (eCommerce) אמצעי התשלום הבלעדי הוא כרטיס האשראי, וכך גם התשלום בפיי-פאל הוא רובו ככולו דרך שונה לתשלום בכרטיס אשראי. אמנם עולם כרטיסי האשראי מאוים על ידי רגולציית ה-PSDII (רגולציה שתומכת בחיוב ישיר של חשבון הבנק), אך האתגרים בעולם המסחר האלקטרוני לא יאפשרו שינוי בטווח הנראה לעין. עד לא מזמן, עולם זה היה סגור באופן מוחלט בפני התשלום במזומן, ולאחרונה אנו רואים ניצני פתיחה בתחום זה. כיום, קיימת שיטת הסטייג'ינג (staging), המאפשרת תשלום על עסקה במזומן, אך באופן דיגיטלי, כפי שמציעה חברת GMT דרך הארנק הדיגיטלי שלה, המשמש כיום לביצוע העברות כספים לחו"ל. מדובר על שיטה, שבה העסקה נמצאת במצב המתנה במשך של עד יממה לערך, כאשר בפרק הזמן הזה יכול המשתמש להפקיד מזומנים באחת מנקודות הקצה של GMT, ואז העסקה תושלם במלואה. כאשר גישה זו תחדור לאתרי מסחר דיגיטליים נוספים, אין לי ספק שהשיטה הזאת תהפוך להיות לתקן. אמנם תקן זה עתיד לשמש רק כ-2% מהטרנזקציות, אך בעולם הטרנזקציות גם אלו עדיין נחשבים למספרים עצומים. האם עדיין מוקדם להכריז "המלך מת, יחי המלך"? לעתיד פתרונים.   כותב המאמר הינו חבר דירקטוריון בחברת GMT ולשעבר משנה למנכ"ל בנק ירושלים.  

"כשנכנסתי לתפקידי, הבנתי שאם אני רוצה עיר חכמה, עלי לעסוק בתשתיות. כדי לטפל בתשתיות, נדרשים משאבים תקציביים. ממשלת ישראל ועיריית דימונה הכניסו את היד עמוק לכיס, כדי שזה יקרה", כך אמר בני ביטון, ראש עיריית דימונה. [caption id="attachment_308001" align="alignnone" width="600"] בני ביטון, ראש עיריית דימונה. צילום: ניב קנטור[/caption] ביטון דיבר בפאנל ראשי ערים שנערך במסגרת כנס Smart Cities 2020. הכנס, בהפקת אנשים ומחשבים, התקיים היום (ב') במרכז הכנסים אווניו בהשתתפות מאות אנשי IT וחדשנות מהרשויות המקומיות במדינה. את הכנס, ואת הפאנל, הנחה יהודה קונפורטס, עורך ראשי של הקבוצה. "דימונה והנגב המזרחי הם אזור חכם", אמר ביטון, "מזה חמש  שנים כל תאורה בעיר היא לד. ההשקייה עוברת דרך מכון טיהור, אנו פועלים רבות לחיסכון של חשמל ומים. הגז הטבעי הגיע לעיר, יש כבר שכונה ראשונה שתושביה צורכים גז. בתוך שנה, כל העיר תהא מחוברת לגז טבעי". ביטון סיכם באומרו כי "אנו חושבים קדימה. בעוד שנה וחצי תיכנס לפאתי העיר רכבת חשמלית מהירה, שתגיע לתל אביב ב-50 דקות. השנה נקים בעיר מכללת סייבר ראשונה במדינה. אנו מכינים את עצמנו לעליית צה"ל דרומה". צילום ועריכת וידיאו: ליטל רובינשטיין חיים ברוידא, ראש עיריית רעננה. צילום: ניב קנטור חיים ברוידא, ראש עיריית רעננה, אמר כי "יצרתי קואליציה של חברות היי-טק הפועלות בעיר, כדי לשלב אותן בכל תהליך. הקמנו פורום משותף של ראשי רשויות בשרון: רמת השרון, הרצליה, רעננה, כפר סבא, הוד השרון, ומועצות אזוריות דרום השרון וחוף שרון – לטובת שיתופי פעולה אזוריים". "יש כרגע ברעננה 30 ק"מ של סיבים אופטיים. זה החלק המרכזי בהכנסת תשתיות חכמות: כיום בכל חפירה ברעננה מכניסים תשתיות חכמות למען העתיד", ציין. "לא כל חיישן שפועל בעיר הופך עיר לעיר חכמה", ציין, "זה תהליך כבד ומורכב". ברוידא סיים באומרו כי רעננה קיבלה דירוג גבוה במדד השקיפות של הרשויות המקומיות, "כי אצלי זה עניין של מדיניות. מדי שבוע אני מעלה לפייסבוק סיכום מה נעשה בעיר. חשוב שהתושבים יקראו וידעו". [caption id="attachment_308003" align="alignnone" width="600"] ליעד אילני, ממלא מקום ראש עיריית רמת גן. צילום: ניב קנטור[/caption] ליעד אילני, ממלא מקום ראש עיריית רמת גן, אמר כי "לעירייה יש כמה אתגרים: תחבורה, עמידה בתחרות על גיוס 'לקוחות'-תושבים, חינוך, נגישות ושקיפות". לדבריו, "רמת גן היא מעבר בין בקעת אונו לתל אביב, ואנו סובלים ממצוקה קשה בתחבורה ציבורית. אנו עורכים פיילוט לתעדף את קו 67, שהוא מרכזי בעיר. כשהפיילוט יצליח - נרחיבו לקווים נוספים". "הכל מתחיל בשקיפות", אמר, "עם כל הכבוד לעיר חכמה. בהוראת כרמל שאמה הכהן, ראש העיר, אנו מצלמים ומתמללים ישיבות ועדות עירוניות וישיבות הנהלת עיר, כדי שהתושבים ידעו איך מטפלים במאות מיליוני שקלים". אילני סיכם באומרו כי "לו הייתה רכבת תחתית בין גדרה וחדרה, אנשים היו מתרחקים מלגור במרכז". [caption id="attachment_308004" align="alignnone" width="600"] ניסן בן חמו, ראש עיריית ערד. צילום: ניב קנטור[/caption] ניסן בן חמו, ראש עיריית ערד, אמר כי "אני רוצה לקחת את נושא העיר החכמה לעיר מבוססת תוכן. כמו שאפל החלו בעולם החומרה והשיקו iPhone, וכשכולם ייצרו אותו דבר – הם החלו לייצר תוכן. העיריות היותר אטרקטיביות יהיו מי שיהפכו לספריות תוכן. דרך התוכן אתה מנהל קהילות. התוכן יביא אותך לעיר". "אנו מפגרים בתשתיות", סיכם בן חמו, "אין סיבה שאדם לא יגור בערד וייסע שעה למרכז. היינו הראשונים לעזוב בעשור הקודם את החברה לאוטומציה - אבל שם נשארנו. אנו מפגרים שנות אור, וצריך להדביק את הפער עם סיבים אופטיים וקישוריות". [caption id="attachment_308005" align="alignnone" width="600"] רם סידיס, משנה למנכ"ל מרכז השלטון המקומי. צילום: ניב קנטור[/caption] רם סידיס, משנה למנכ"ל מרכז השלטון המקומי, אמר כי "המרכז שואב מידע ומפיצו לרשויות. לקחנו על עצמנו משימה מאתגרת: לנצל הזדמנות כשמקימים שכונות חדשות, או כבישים - דבר ראשון להטמין סיבים לטובת אספקת שירותים בעתיד". [caption id="attachment_308007" align="alignnone" width="600"] עופרה בל, סגנית ראש עיריית הרצליה. צילום: ניב קנטור[/caption] עופרה בל, סגנית ראש עיריית הרצליה, אמרה כי "מנהלת עיר חכמה היא האחראית לכל הנושאים מול אגפי העירייה. אם יש תקלה, באים למנהלת, וזו מעבירה את הטיפול לאגף הרלוונטי". [caption id="attachment_308009" align="alignnone" width="600"] סיגל וייצמן, חברת מועצת העיר תל אביב יפו ומרכזת תחום חדשנות. צילום: ניב קנטור[/caption] סיגל וייצמן, חברת מועצת העיר תל אביב יפו ומרכזת תחום חדשנות, אמרה כי "העירייה חרתה על דגלה את קידום החדשנות. הקשר שלנו עם התושבים חשוב לנו. ביומיום אני עוסקת בחוויית משתמש, כי אנו רוצים שהתושבים יהיו מאושרים". היא סיימה באומרה כי "בשנים האחרונות חלה עלייה משמעותית של מי שלא עוזבים את העיר, עד שנדרשנו לבנות עוד חמישה בתי ספר". [caption id="attachment_308010" align="alignnone" width="600"] אור שחף, מנהל החברה הכלכלית חיפה. צילום: ניב קנטור[/caption] אור שחף, מנהל החברה הכלכלית חיפה, אמר כי החברה מטפלת בנכסים של יותר ממיליארד שקלים. "נכנסנו לתחום עיר חכמה כבר לפני שנים", אמר, "כבר ב-2011 התחלנו פרויקט של קולטים פוטו וולטאיים על גגות, לטובת ייצור חשמל חלופי. בנינו סימולטור אורבני, המדמה את המערכות העירוניות ומאפשר ליזמי סטארט-אפ לבחון את המוצרים שלהם".

משרד הכלכלה, רשות החדשנות ומרכז פרס לשלום ולחדשנות פרסמו הערב (ב') קול קורא לסטארט-אפים שמעוניינים להציג את הפיתוחים שלהם בתערוכת הסטארט-אפים בקומת החדשנות של המרכז. ניתן להגיש מועמדות כאן עד לתאריך 19 במרץ. המרכז, שעם הקמתו נקרא מרכז פרס לשלום, הוסיף לפני כמה שנים את המילה "חדשנות" לשמו. מאז הוא מרבה לעסוק בתחום ומתקיימים בו אירועים רבים הקשורים לחדשנות. כחלק מכך, בפברואר אשתקד נפתח במקום "מרכז החדשנות של ישראל", שכולל גלריה שבה מציגות חברות חדשניות. עד כה 45 מהן הציגו בה את פיתוחיהן, בפני יותר מ-75 אלף המבקרים מ-56 מדינות שפקדו את המקום, בהם מנהיגים ואנשי עסקים. כעת מחפשים במרכז ובממשלה סטארט-אפים חדשים על מנת שישתתפו בתערוכה ויזכו לחשיפה רבה. במרכז פרס אומרים כי "מרכז החדשנות של ישראל מהווה חלון ראווה וגאווה ישראלית, כלי מרכזי לשימור קשרי החוץ והיחסים הכלכליים בין ישראל לעולם, ומאפשר לחברות ישראליות הזדמנויות חדשות ויוצאות דופן".

הסטארט-אפ הישראלי ג'ולט, שמציע תכנית לימודים אלטרנטיבית במנהל עסקים (שנקראת "אל-תואר"), מודיע היום (ב') כי גייס 14 מיליון דולר. הסכום מיועד להמשך פיתוח התכנית של החברה ולפתיחת קמפוסים נוספים. את סבב הגיוס הנוכחי הובילה קרן בלדרטון קפיטל, לצד הקרנות הילסוון קפיטל מעמק הסיליקון ואוקטופוס ונצ'רס מבריטניה, שכבר השקיעה בחברה. בסך הכל גייסה ג'ולט 23 מיליון דולר. ג'ולט הוקמה ב-2015 על ידי רועי דויטש, שמשמש כמנכ"ל החברה, ניצן כהן ארזי ונדב לשם, ואל השלושה הצטרף ליאור פרנקל כשותף. היא השיקה את הקמפוס הראשון שלה לפני כשנתיים בתל אביב, ובתקופה קצרה יחסית זו צמחה למספר הקמפוסים שלה כיום, שעומד על 10, מהם שבעה בארץ ושלושה בלונדון. בימים אלה ג'ולט עומדת בפני השקת קמפוס במנהטן ובמהלך השנה הקרובה היא מתכוונת להשיק 25 קמפוסים במקומות שונים בעולם. לפי ג'ולט, הלימודים שהיא מציעה מאפשרים לסטודנטים יתרונות בקריירה, בפרט בבואם להתקדם במקום העבודה שלהם. זאת, במקום הלימודים האקדמיים, שלדבריהם הם יקרים, מאטים את הקריירה של הסטודנטים ולא מעניקים להם את הכישורים הנדרשים בעולם התעסוקה החדש. בחברה מכוונים לפונים ללימודי תואר שני, בעיקר במנהל עסקים. כחלק מכך, לפני כחצי שנה, ובמטרה להתחרות במוסדות האקדמיים, היא השיקה את תכנית "אל-תואר" במנהל עסקים. על פי ג'ולט, התכנית כבר מחזיקה ב-15% מהשוק. לדבריהם, בחודשים האחרונים, מאז השקת הקמפוס הראשון בלונדון, הצטרפו יותר מ-2,000 סטודנטים למנהל עסקים ללימודים בתכנית שמציעה החברה. מה לומדים בג'ולט - ואיך? ג'ולט מציעה תכנית שניתן ללמוד בחלקים או במלואה, ושמעניקה לסטודנטים כישורים מעודכנים ורשת קשרים שחשובה להשתלבותם בתעשייה. בחברה ציינו כי הם הרבה יותר זולים מהאקדמיה ומחיר התכנית שלהם עומד על 20 אלף שקלים, לעומת עשרות רבות של אלפי שקלים, ולעתים אפילו יותר מ-100 אלף, במוסדות האקדמיים. הם הוסיפו כי ניתן ללמוד רק חלקים מהתכנית, שרלוונטיים לשלב ההתפתחות הנוכחי בקריירה שלהם. התכנית נבנתה על בסיס מחקר כישורים שכלל אלפי משרות עסקיות בעולם ההיי-טק, לצד סקר מעסיקים נרחב. היא נערכה על ידי ועדה אקדמית שמורכבת מ-12 ישראלים בכירים בעולם ההיי-טק, בוגרי תכניות תואר שני יוקרתיות, שמחזיקים בתפקידים בכירים בחברות כגוגל, אמזון ומיקרוסופט. בין חברי הוועדה ניתן למנות את ליאור לטווק, בוגר הארוורד, מקרן ההשקעות של מיקרוסופט; יניב ריבלין, בוגר הארוורד ומנכ״ל בירד ישראל; עופר מהולל, בכיר בגוגל ישראל; וד״ר טל זרנקין, שעמד בראש תכנית ה-MBA באוניברסיטת רדפורד בארצות הברית. בין הנושאים הנלמדים: ניהול ומנהיגות, פיתוח כישורים אישיים, לימודי דטה, פיננסים, ניהול מוצר ושיווק ומכירות. את התכנים מעבירים מומחים בינלאומיים מחברות בולטות דוגמת גוגל, נטפליקס וטסלה. זאת, באמצעות שיעורים בשידור חי המועברים בקמפוסים של החברה. בג'ולט אומרים כי התכנים נלמדים בשיטת הסטארט-אפ, על בסיס מתודות עסקים של עולם ההיי-טק, מה שמבטיח לימודיים פרקטיים, בצורה אפקטיבית וכאלה שמתעדכנים מידית לפי השינויים בשוק. "יש בועת השכלה גבוהה", אמר דויטש. "הנתונים מראים שיותר משלושת רבעי מהבוגרים סבורים שההשכלה היקרה שרכשו באקדמיה לא סיפקה להם את הסחורה. האמון של סטודנטים ושל השוק ביכולות של האקדמיה נמצא בצניחה מתמדת. בחרנו להתחיל מקריאת תיגר על התואר השני במנהל עסקים - שם הצלחנו להוכיח בזמן קצר שתכנית קצרה יותר, זולה יותר ואפקטיבית יותר יכולה לספק תוצאות טובות יותר. לפי קצב הצמיחה הנוכחי, נהפוך בשנתיים הקרובות לבית הספר הגדול ביותר למנהל עסקים בישראל ובבריטניה בשנתיים".

מאת: הילל יוסף "אנו מציעים למפתחי פתרונות אחסון ושיתוף קבצים המשתמשים בפרוטוקול התקשורת SMB (ר"ת Server Message Block) להיפגש, להריץ בדיקות על ההטמעות שלהם, להתייעץ עם מהנדסי תמיכה, מפתחים ומהנדסי בדיקות של מיקרוסופט – ולשתף. השיתוף יביא להתייעלות בפיתוח ולקידומו, תוך שמירה על פרטיות וסודיות כמובן", כך אמרה חגית גלצר, Windows Program Manager, מיקרוסופט העולמית. גלצר התראיינה לקראת כנס SMB3 Interoperability Lab. הכנס ייערך במלון שרתון תל-אביב, בימים 2-6 בפברואר 2020. לדבריה, "לצד הכנס תיערך מעבדה אינטראופרבילית (שיתופית) של מיקרוסופט, אשר מיועדת לחברות המפתחות פתרונות אחסון עם פרוטוקול SMB. הכניסה לכנס ללא תשלום, והוא מיועד למי שנרשם למעבדה ומבצע בדיקות למוצר שלו. הכנס והמעבדה נערכים במסגרת SDC - כנס מפתחי האחסון של ארגון SNIA - Storage Networking Industry Association - ארגון גלובלי, בלא כוונת רווח, המפתח תקנים בעולם האחסון, ומקדם את התחום". [caption id="attachment_307927" align="alignnone" width="600"] מפתחי אחסון בעבודה, ,SMB3 Interoperability Lab 2019. צילום: טום דוויי[/caption] "אנו מקיימים את כנס SMB3 Interoperability Lab", אמרה גלצר, "זו הפעם השנייה בתל אביב, כחלק מאירועי האינטראופרביליות שאנו עורכים בעולם. בכנס שערכנו בארץ לפני שנה, סייענו למפתחי פתרונות אחסון לבצע בדיקות ולקדם את פיתוח הפתרונות שלהם". [caption id="attachment_307924" align="alignleft" width="300"] חגית גלצר, Windows Program Manager, מיקרוסופט העולמית, בכנס בשנה שעברה. צילום: יח"צ[/caption] "ההשתתפות בכנס", ציינה גלצר, "מניבה כמה יתרונות: המשתתפים, מפתחים הפועלים בעולם האחסון, יוכלו להריץ את הפתרון שלהם על גרסאות התוכנה החדשות ביותר של Windows Client and Server. הם יזכו לנטוורקינג ולמפגש עם מומחים בתחום האחסון' ויוכלו לקבל תמיכה טכנית ממהנדסי הפיתוח והתמיכה של מיקרוסופט, גם למוצרים בשלבי פיתוח ראשוניים". גלצר הוסיפה כי "המשתתפים יקבלו גישה למערכי בדיקה יעודיים לפרוטוקול התקשורת SMB' שיסייעו להם לגלות באגים ולכסות את כל תרחישי הפרוטוקול. זאת, לצד כניסה חופשית להרצאות ולארוחות של SDC, כנס המסגרת של ארגון SNIA". גלצר ציינה כי "יתרון נוסף הוא ביכולת לשתף פעולה עם קהילת מפתחי פרוטוקול SMB, ליצור קשרים, לשאול שאלות ולהעשיר ידע בתחום". חברת Visuality Systems, הממוקמת ביקנעם עילית, מתמחה במימוש ויישום גנרי (full stack) של פרוטוקול שיתוף הקבצים SMB לכלל מערכות ההפעלה והאפליקציות. לדברי אליעד כהן, סמנכ"ל הפיתוח בחברה שהשתתף בכנס הקודם, "במקביל לעבודה השוטפת עם מיקרוסופט לאורך השנה, שיתוף הידע הנצבר של השחקנים השונים בתעשייה, המתרחש בכנסי האינטראופרביליות, עוזר לנו להציב סטנדרטים חדשים בתעשייה מדי שנה ולהתמודד עם האתגרים המרכזיים בפיתוח פתרונות מבוססי פרוטוקול ה-SMB. האתגר הגדול ביותר הוא לפתח מוצר שיתאים לכמה שיותר תרחישי לקוחות, הן ברמת האינטגרציה (אפליקציות, IoT, NAS ו-Embedded) והן ברמת Scaling environment". "הכנס הראשון, אותו ערכנו בשנה שעברה, היה הצלחה גדולה", סיכמה גלצר, "ואנו רוצים לשחזר את ההצלחה בכנס המתקרב, ואף מעבר לכך. קהל היעד הוא מפתחים בחברות האחסון המסורתיות, כמו גם סטארט-אפים הפועלים בעולם האחסון החדש".  מתעניינים בתחום האחסון? מפתחים עם פרוטוקול SMB? הירשמו לכנס SMB3 Interoperability Lab Feb 2-6 2020, Tel Aviv.

עשרות חברות ישראליות בתחומים שונים הציגו בתערוכת הטכנולוגיה העולמית CES 2020, שהתקיימה בשבוע שעבר בלאס וגאס. משתתפי התערוכה יכולים היו לראות פיתוחים כחול לבן בתחומים כגון ערים חכמות, ראייה ממוחשבת, ביג דטה ובינה מלאכותית. אלא שאחד התחומים הבולטים שבהם הוא הרכב האוטונומי. לא פחות מ-66 חברות ישראליות רק בתחום זה הציגו באירוע, לפחות לפי רשימה שפרסמה עמותת אקומושן לקראת האירוע. מהתצוגות שלהן ושל חברות בתחום ממדינות אחרות ניתן להתרשם שהמשימה להבאת הרכב האוטונומי לייצור המוני עדיין לא קרובה לסיום, למרות הדיבורים הרבים סביב התחום. אנחנו נמצאים בתקופת ביניים, שנראה שלא תהיה קצרה. החברה הישראלית הבולטת ביותר בתחום היא מובילאיי. היא אמנם כבר לא נמצאת בבעלות כחול לבן, אחרי שנרכשה על ידי אינטל תמורת 15.3 מיליארד דולר, אבל החברה עדיין מנהלת פעילות ענפה בעיר שבה היא נולדה - ירושלים. מובילאיי הציגה ב-CES ביתן ענק עם שלל הפיתוחים שלה, ביניהם החיישנים החדשים שהיא מציעה. [caption id="attachment_307982" align="alignnone" width="600"] נמרוד דור, מנהל אזור אסיה ואפריקה במובילאיי. צילום: אבי בליזובסקי[/caption] נמרוד דור, מנהל אזור אסיה ואפריקה במובילאיי, הסביר לאנשים ומחשבים כי הדור החדש של החיישנים שלה יאפשר למפות באופן שוטף את הכבישים ולגלות שינויים ומפגעים, כך שהעירייה הרלוונטית תוכל לטפל בהם. "התכונה הזו תהיה חשובה במיוחד כשהמכוניות תהיינה אוטונומיות, אבל גם כיום יש לכך חשיבות, כאשר הערים הופכות להיות חכמות, והתחבורה היא מרכיב חיוני בעיר החכמה", אמר. בהקשר זה הוסיף דור כי החברה תקים צי של מוניות אוטונומיות (רובוטקסי), שיפעלו בעיר טגו בדרום קוריאה. מכוניות אלה ימפו את העיר באופן שוטף ולצד זה יאפשרו לה לבדוק את תחום המכוניות האוטונומיות, לרבות ניהול ותפעול ציים, בינה ניידת, וכן חוויית לקוח מהנסיעה ומהשירותים האחרים. בכך תיכנס מובילאיי לתחום ה-MaaS (ניידות כשירות). מניעת תאונות באמצעות תקשורת מהרכב לסביבה חברה נוספת שהציגה בתערוכה היא פורסייט, שעוסקת בראייה ממוחשבת לרכבים אוטונומיים וחצי אוטונומיים. לדברי חיים סיבוני, מייסד ומנכ"ל החברה, "היא הוקמה ב-2016 ופיתחה מוצר המבוסס על ארבע מצלמות, שמאפשרות שני צילומים ספקטרוסקופיים (שמודדות תדרי אור - א"ב) - זוג אחד באור הנראה והשני בתחום האינפרה אדום. אנחנו מתיכים את המידע בין המצלמות, כך שהמערכת יכולה לאתר כל דבר על הכביש, כל מכשול אפשרי, בכל מזג אוויר, כולל ערפל וגשם. היא פועלת גם במצבים של סינוור מלא, דוגמת אור שמש ישיר, שרוב המערכות האופטיות לא מסוגלות להתמודד איתם. אנחנו עושים זאת בכל מהירות אפשרית ומתקרבים ל-100% גילוי ללא התראות שווא. השנה נבצע הוכחת יכולת עם לקוחות". [caption id="attachment_307963" align="alignnone" width="600"] דרור אלבז, מנהל תפעול וסמנכ"ל באיי-נט. צילום: אבי בליזובסקי[/caption] באותו הביתן הציגה גם איי-נט, חברה בת בבעלות מלאה של פורסייט. דרור אלבז, מנהל תפעול וסמנכ"ל החברה, ציין כי היא מתמקדת במניעת תאונות באמצעות תקשורת מהרכב לסביבה (X2V). "בעידן האוטונומי", אמר, "לא מספיק שיהיו לרכב חיישנים, הוא יצטרך שתהיינה לו גם יכולות לתקשר עם הסביבה. אנחנו מנגישים את היכולות הזו ברמה מסוימת, באמצעות אפליקציה ושילוב עם הרשתות הסלולריות הקיימות. כך אנחנו מסוגלים למנוע תאונות צדיות ופגיעה בהולכי רגל המתפרצים לכביש". המערכת נוסתה לפני מספר חודשים באשדוד ובנתניה, כאשר במשך שבועיים, 8,500 איש ניסו את האפליקציה בתנאי אמת. "זה אפשר לנו לבדוק את התשתיות שלנו - השרתים והתקשורת, ושהכל עובד טוב ובצורה מדויקת. עכשיו אנחנו נמצאים בשלב המסחרי", אמר אלבז. טכנולוגיה ישראלית ברכבים של ב.מ.וו דוד אוברמן, סמנכ"ל באינוביז, הציג את Innovis One - הגרסה החדשה של מערכת הלידר לרכב שהחברה פיתחה יחד עם ב.מ.וו, וזו תשתמש בה במכוניות שהיא תייצר החל מ-2021. ב.מ.וו היא אחת המשקיעות העיקריות בחברה, יחד עם סופטבנק וסמסונג. לידר, או מכ"ם אור, הוא אחד החיישנים החשובים שיותקנו במכוניות אוטונומיות. הוא שולח פולסים של אור וקולט אותם בחזרה. "בהינתן מהירות האור, מחלקים את הזמן שלקח לקרן לחזור בשתיים ויודעים בדיוק היכן ממוקם כל עצם - אדם, משאית, אופניים וכו' - במרחב", אמר אוברמן. [caption id="attachment_307962" align="alignnone" width="600"] הביתן של אינוביז ב-CES 2020. צילום: אבי בליזובסקי[/caption] לידר אינה טכנולוגיה חדשה, אך יש לה שתי בעיות: המחיר, שהמתקינים אותה במכוניות שילמו עליה יותר מאשר על המכונית עצמה, והחלקים הנעים, שגורמים לחיישן להתקלקל בתוך שנה. ב.מ.וו סייעה לאינוביז להביא את המוצר שלה לדרגה שמתאימה לכלי רכב, לאחר בדיקות הרעדות וטמפרטורה. אוברמן ציין כי פרט לרכבים, "המערכת מסוגלת לסייע במניעת תאונות בנייה. חברות בניה ביפן מתקינות אותה על עגורנים, וכך מקבלות מיפוי תלת ממדי של הסביבה והתרעה מפני מצב שבו עגורן אחד עלול לפגוע באחר. עוד יישומים של המערכת הם לטובת ניווט ספינות בתוך נמלים ומעקב אחר צמיחה של יבולים בחקלאות, שיאפשר ניהול אוטונומי של השדות. תחום אחר הוא לבדוק שקשישים שסובלים מדמנציה לא יפלו מהמיטה. למעשה, אפשר יהיה להשתמש בלידר לדברים שחשבו עליהם וגם ליישומים שטרם הומצאו".