28.04.2020
Tuesday
ד' באייר התש"פ (יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל | ערב יום העצמאות ה - 72 למדינת ישראל )
10:00:54 | ◀︎ | נחשפו מספרי טלפון של 309 מיליון משתמשי פייסבוק | |
11:33:57 | ◀︎ | פיתוח תוכנה בעזרת AI: קודוטה גייסה 12 מיליון דולר | |
14:00:05 | ◀︎ | "הממשלה מבינה את חשיבות ההיי-טק ליציאה מהמשבר" | |
14:22:25 | ◀︎ | ביוזמת בכיר היי-טק: תפילה רב דתית נגד האנטישמיות | |
20:01:59 | ◀︎ | "גם בימים מורכבים אלה אגף התקשוב מבטיח עליונות קיברנטית" | |
20:31:02 | ◀︎ | "הקורונה גרמה לנו להיות זריזים עוד יותר" |
זמני השבת
עיר | כניסה | יציאה |
---|---|---|
ירושלים | 16:00 | 17:12 |
תל אביב | 16:14 | 17:13 |
חיפה | 16:04 | 17:11 |
באר שבע | 16:19 | 17:16 |
The headlines that made most buzz on this page
28/04/20 10:00
20.69% of the views
מאת אנשים ומחשבים
במהלך סוף השבוע האחרון הגיעו חוקרים בחברת מודיעין הסייבר Cyble לבסיס נתונים, שכלל פרטים של 267 מיליון פרופילים של משתמשי פייסבוק ואשר נמכר ברשת האפלה - כך עולה ממחקר שפרסמה ליסה האס בבלוג Naked Security של חברת אבטחת הסייבר סופוס.
לדברי האס, כדי לאמת את הרשומות ולהוסיף אותם לשירות התראות הדליפה שלהם, חוקרי Cyble רכשו את בסיס הנתונים תמורת 500 ליש"ט – משמע פחות מ-0.000008 אגורות ישראליות לכל רשומה. הרשומות הכילו מספרי זיהוי של משתמשים, וכן נתונים המשויכים לחשבונות, שניתן להשתמש בהם כדי לאתר שם משתמש ונתונים נוספים שלו. הרשומות כללו שמות מלאים, כתובות דואר אלקטרוני, מספרי טלפון, זמן חיבור אחרון, מצב משפחתי וגיל.
למרבה המזל, הסבירה האס, "הסיסמאות לא נחשפו, אבל דליפת הנתונים עדיין מהווה ערכה מושלמת ליצירת קמפיין פישינג - שייראה כאילו הוא מגיע מפייסבוק עצמה. אם מספיק משתמשים עדיין יטעו ללחוץ על הקישורים המסוכנים בהודעות הפישינג - הדבר עלול להוביל לחשיפה של מידע נוסף ובעל ערך משמעותי יותר".
אז איך דלפו הנתונים?
החוקרים של Cyble אינם בטוחים היכן התרחשה הדליפה, אבל הם מעריכים שמדובר בפרצה בממשק ה-API למפתחים של גוגל. זו הייתה קיימת לפני שהפלטפורמה הגבילה את הגישה למספר טלפון. אפשרות נוספת היא שימוש בפעולת scraping - סריקה ואיסוף של נתונים הפתוחים לרשת, כמו הנתונים שאנשים מפרסמים בפייסבוק באופן קבוע וברשתות חברתיות.
אולם הסיפור לא נגמר כאן. מסתבר שאותו בסיס נתונים כבר פורסם בעבר ונחשף על ידי חוקר האבטחה בוב דיצ'נקו ב-14 בדצמבר 2019. לאחר שהתריע בפני חברת האחסון, אצלה פורסם בסיס הנתונים - הגישה אליו נחסמה. הדליפה הראשונית חשפה 267,140,436 פרטים, שרובם שייכים למשתמשים מארה"ב. חוקר האבטחה דיצ'נקו התרשם בזמנו כי כל הרשומות נראות אמיתיות.
שישה חודשים לאחר מכן, במרץ 2020, בסיס הנתונים הופיע שוב, בשרת אחר, אלא שאז הוא תפח ב-42 מיליון רשומות נוספות. בשלב זה בסיס הנתונים הושמד על ידי גורם בלתי ידוע, שהחליף את הנתונים האישיים בנתוני דמה, והחליף את שם בסיס הנתונים למקבילה באנגלית של "אנא_אבטח_את_השרתים_שלך" (please_secure_your_servers). על פי חברת הטכנולוגיה Comparitec שחברה למחקר, בסיס הנתונים היה חשוף במשך כמעט שבועיים בלא הגנת סיסמה - לפני שחוסל.
היזהרו מחשיפת יתר
ככל שתצמצמו פיזור של פרטים אישיים ברשת, כך תמנעו מגורמי ההונאה גישה לתחמושת שעלולה לשמש אותם בהמשך - כדי לפתות אתכם לספק להם מידע פרטי בדואר אלקטרוני או בווטסאפ. ככל שהעבריינים יידעו עליכם יותר, כך הם יישמעו וייראו משכנעים יותר ויצליחו להוציא מכם יותר מידע. לעיתים קרובות מדי, דרך החשיבה של הקורבנות היא כזו: "היי, הם יודעים את יום ההולדת שלי ואת מספר הטלפון ואת כתובת הבית (או כל פרט אחר) – אז הם בוודאי גורמים מוסמכים ואחראים".
לכן, ממליצים מומחי סופוס, "היזהרו מהודעות דואר אלקטרוני ומהודעות טקסט שהמקור שלהן אינו מזוהה, משום שהודעות אלו עלולות להיות ניסיונות פישינג". בסופוס ניסחו כמה דרכים כדי להגביל את הדרך שבה עבריינים עלולים להפוך אתכם למטרה הבאה שלהם: היכנסו לפרופיל שלכם בפייסבוק; היכנסו להגדרות ופרטיות; בחרו "ראה עוד הגדרות פרטיות"; קבעו את כל השדות ל"חברים" או "רק אותי"; קבעו הגדרת "האם אתה רוצה שמנועי חיפוש מחוץ לפייסבוק יתחברו לפרופיל שלך", ל-"לא".
"בדליפת הנתונים הנוכחית לא נחשפו סיסמאות", סיכמו חוקרי סופוס, "אבל בהזדמנות זו כדאי לוודא שיש לכם סיסמה חזקה בפייסבוק ושאתם לא עושים בה שימוש נוסף באתרים אחרים. זו גם הזדמנות טובה להפעיל אימות דו שלבי, 2FA. ניתן לעשות זאת דרך הגדרות > אבטחה וכניסה".
28/04/20 14:22
20.69% of the views
מאת אנשים ומחשבים
מי שנקלע בשעת צהרים באחד הימים בשבוע שעבר למלון המלך דוד בירושלים נתקל במראה נדיר, אם לא היסטורי: אנשי דת יהודים, מוסלמים, נוצרים ודרוזים השתתפו יחדיו, תוך ריחוק על פי כללי משרד הבריאות, בתפילה אחידה שנשאו, כל אחד בשפתו, למיגוד הקורונה ולהוקעת האנטישמיות בעולם. התפילה הועברה בשידור חי ליותר ממיליארד בני אדם בעולם, שיכולים היו אף הם להתפלל, לאחר שמנהיגי דת במדינות שונות העבירו את נוסח התפילה למאמיניהם. גם האפיפיור בירך על היוזמה ונשא את התפילה לקהלים שלו.
באירוע השתתפו הרבנים הראשיים לישראל, הראשון לציון הרב יצחק יוסף והרב דוד לאו, ראש הפטריארכיה היוונית בירושלים, תיאופילוס השלישי, ראש הפטריארכיה הלטינית בירושלים, הארכיבישוף פיירבטיסטה פיצבאלה, האימאם השייח' ג'מאל אלעוברה, האימאם השייח' עקל אל אטרש והמנהיג הרוחני של העדה הדרוזית, השייח' מוואפק טריף.
[caption id="attachment_314887" align="alignnone" width="600"] הרבנים הראשיים לישראל, הראשון לציון הרב יצחק יוסף והרב דוד לאו (במרכז), בתפילה המשותפת למנהיגים הדתיים. צילום: נעם ריבקין פנטון[/caption]
המיזם זכה לחשיפה תקשורתית עולמית ודווח כי הוא פרי יוזמה של "יזם היי-טק ישראלי", מבלי להזכיר את שמו. היום מותר לגלות כי מי שהגה את הרעיון, ארגן והצליח לחבר את מנהיגי ארבע הדתות למקום אחד ולתפילה אחת הוא אדיב ברוך, יו"ר מכון היצוא, יזם ואיש היי-טק ותיק.
בשיחה עם אנשים ומחשבים סיפר ברוך על הרעיון ועל יישומו: "בערב שביעי של פסח קיבלתי שיחות טלפון ממנהיגי קהילות יהודיות מרחבי העולם שאיתם אני בקשר, שסיפרו לי על גילויי אנטישמיות שהתגברו מאז החלה הקורונה. זה גרם לי למועקה גדלה וחשבתי מה אני, אדיב ברוך, יכול לתרום כדי לסייע במיגור האנטישמיות. היה ברור לי שאנחנו, במדינת ישראל, שהיא המרכז הרוחני של העולם, חייבים לעשות משהו".
"אז עלה במוחי הרעיון של קיום תפילה משותפת של מנהיגי כל הדתות שנמצאים בישראל, להביא אותם למקום אחד ולגרום להם לקרוא נוסח תפילה אחיד לאלוהים, למיגור הקורונה ולעקירת האנטישמיות", אמר. "משם הכל התגלגל במהירות". ברוך, יזם בנשמתו, הבין שצריך לפעול במהירות. הוא פנה לרבנים הראשיים לישראל, למשרד החוץ, למשרד הפנים, למועצת מנהיגי הדתות עולמיים ולשורה של ארגונים יהודיים ולא יהודיים ברחבי העולם.
[caption id="attachment_268687" align="alignnone" width="600"] אדיב ברוך, יו"ר מכון היצוא, יזם היי-טק ותיק ויוזם התפילה המשותפת. צילום: יח"צ[/caption]
הבשורה המרגשת מהאפיפיור
"אני חייב לציין שכולם נענו מיד ליוזמה והבטיחו לסייע", ציין ברוך. "שוחחתי גם עם מנהל מלון המלך דוד, שמיד נרתם למשימה, פתח את המלון ועשה את כל הסידורים". ההתרגשות הגיעה לשיא ממש בסמוך לאירוע. "חמש דקות לפני 12:00, השעה שבה התפילה הייתה אמורה להתחיל, קיבלתי הודעה מהוותיקן וממנה עלה שהאפיפיור, ששמע על היוזמה, מברך עליה, והוא עצמו עומד להקריא אותה – מה שהוא אמנם עשה אחר כך. זה היה עבורי שיא ההתרגשות".
"אני שמח שהצלחתי, יחד עם הגורמים השונים שהשתתפו באירוע, לאחד ולו לרגע בין הדתות ולהוכיח לכל העולם שאפשר להתגבר על מחלוקות ועל שונות", אמר. "מהזווית של יזם היי-טק, הוכחנו שמדינת ישראל אינה רק מרכז עולמי לחדשנות, אלא גם מרכז עולמי לסובלנות ולרוחניות".
28/04/20 20:31
20.69% of the views
מאת אנשים ומחשבים
"אנחנו רגילים לעבור במהירות ממצב שגרה לחירום. משבר הקורונה הוא אירוע קיצון, אולם יחידת חושן חיה אירועי קיצון דרך קבע: האנשים אצלנו קופצים לכל אירוע משברי. אלא שרוב הזמן אנחנו נערכים למלחמה, בעוד שפה אנחנו נלחמים בסיטואציה. הקורונה גרמה לנו להיות זריזים יותר במתן פתרונות, מעכשיו לעכשיו - לעשות הרבה, ומהר", כך אמר לאנשים ומחשבים אל"מ עומר סעדיה, מפקד יחידת חושן שבאגף התקשוב וההגנה בסייבר בצה"ל, בראיון ליום העצמאות.
אל"מ סעדיה משמש בתפקיד זה חצי שנה. הוא משרת בצה"ל מ-1997. לאחר שעבר מסלול קצונה ייעודית, הוא שימש קשר גדודי בחטיבת הצנחנים ובמלחמת לבנון השנייה היה קצין הקשר של החטיבה. עם סיום לימודי הנדסת תעשייה וניהול, אל"מ סעדיה פיקד על גדוד איילים בפיקוד הצפון ולאחר מכן היה מג"ד נופים בעוצבת הגליל. טרם מינויו הנוכחי, הוא שימש כראש ענף באגף התקשוב.
"חושן", אמר, "היא כבר מזמן לא 'בזק' הצה"לית. המשימה שלנו היא להעצים את הרשת הצבאית ולהעניק יכולת מבצעית למאמץ הרב ממדי של צה"ל". לדבריו, "היחידה אחראית על כל שכבות התקשורת - השכבה הפיזית, 'חוטים', וגם השכבה הלוגית, סלולר צבאי ואזרחי, לוויינות - וכל דבר שאפשר להעביר עליו ביטים. אנחנו משנעים את הררי המידע על גבי התשתיות והרשת שלנו, תוך הגנת סייבר".
"אגף התקשוב מוביל את הטרנספורמציה הדיגיטלית בצבא ולחושן יש חלק גדול בכך, בעיקר בהיבט התשתיתי", ציין סעדיה. "אנחנו בעיצומו של פרויקט תשתיתי לשדרוג שדירת התקשורת, לטובת הגדלת רוחבי הפס. הסיבה לכך היא הצורך לשנע יותר וידיאו ותמונות, יותר נתונים - בקצב יותר מהיר, והכל בזמן אמת".
לדבריו, "להחליף 'חוטים' זה יקר: אנחנו מחליפים רכיבים בקצות הרשת, כך שאפשר לשנע יותר נתונים על אותו 'צינור', סיבים אופטיים - בקצב מהיר יותר, עם טכנולוגיה של ריבוב מתקדם".
[caption id="attachment_314877" align="alignnone" width="600"] חייל ביחידת חושן בפעולה. צילום: דובר צה"ל[/caption]
"בשנה האחרונה", הוסיף מפקד חושן, "החלפנו את רשת הסלולר הצה"לית, שהייתה בדור השני. כעת אנחנו בדור הרביעי ובעתיד, צה"ל יפעל בדור החמישי. נעשית עבודת מטה, נדרשת הקצאת תדרים ואני מקווה שנגיע לשם במהרה".
כך סייעה היחידה בהקמת פורטל החירום הלאומי
סעדיה פירט על משימה נוספת של יחידת חושן - הקמת חמ"לים ותשתיות לטובת מוצבי שליטה גדולים. כחלק מזה, היא השתתפה בהקמת פורטל החירום הלאומי, ובו כלל הנחיות משרד הבריאות, כמו גם מידע ממשרדי הממשלה השונים, אודות הקורונה ודברים שקשורים לה - בעברית, ערבית ורוסית, והמוקד הטלפוני הנלווה לו (104), שמאפשר לקבל מענה בכל הקשור להנחיות.
"בתוך 48 שעות בנינו עבור פיקוד העורף, בשילוב חברות אזרחיות, מוקד טלפוני שמסוגל להתמודד עם עשרות אלפי שיחות ולנתב את העומסים בין המוקדים. חששנו מקריסה שתביא לאי ודאות בציבור. לכן, הקמנו מערכת רובסטית, שיודעת להתמודד עם עומס פניות בו זמנית", אמר.
מאות חדרי שיחות ועידה בזמן קצר
אל"מ סעדיה סיפר על פרויקט שהיה בתכנון של היחידה, והקורונה סייעה להאצת המימוש שלו. הכוונה היא לפרויקט להטמעת מערכת תקשורת אחודה (UC), שבמסגרתו הטמיעה היחידה יכולות שיחות ועידה מתקדמות, מבוססות וידיאו - בפריסה מהירה. "בנינו בפרק זמן אפסי מאות חדרי ועידה ונתנו מענה לצורך בגידול ברוחבי פס, עם שדרוגים רבים ברשתות הצה"ליות. המערכת, בסגנון סקייפ, מאובטחת, שרידה, רובסטית ומוכנה לכל אירוע קיצון. היא משרתת עשרות משתתפים בשיחה", אמר.
הגנה בסייבר כל הזמן
"ההגנה בסייבר היא ב-'סטייט אוף מיינד' שלנו כל הזמן, אנחנו דואגים לכך כל הזמן", הסביר מפקד חושן. "יש ביחידה גוף, שהחיילים שמוצבים בו עסוקים כל הזמן במחשבה 'איפה אנחנו פגיעים ואיך אנחנו מצמצמים לאפס את נקודות התורפה שיש לנו ברשת'. האנשים בגוף ההגנה בחושן הם חריפים עם 'שריטה': למצוא כל הזמן נקודות תורפה. בשל החיבור בין ה-IT ל-C, נדרשת מעטפת הגנה אחת גדולה, לשכבות הפיזית והלוגית, עם יכולות ניהול. לשם כך, אנחנו פועלים בשיתופי פעולה עם גופי הגנת הסייבר בצבא ומחוצה לו".
לסיכום אמר אל"מ סעדיה כי "חושן היא מעין מכונה שמחברת אנשים וטכנולוגיה. בשני העשורים שאני בצבא לא נתקלתי במקום שבו האנשים רתומים למשימה באופן כה מוחלט. הם נותנים לי, כמפקד, את התחושה שיש על מי לסמוך: אני יכול לחלום הכי רחוק והם - מהנדסי תקשורת, מחשבים וחשמל - יממשו את החלום הכי טוב שאפשר".
28/04/20 11:33
17.24% of the views
מאת אנשים ומחשבים
הסטארט-אפ קודוטה מתל אביב, שמספק פלטפורמה לפיתוח תוכנה בעזרת בינה מלאכותית, השלים סבב גיוס A של 12 מיליון דולר. קרן אי.ונצ'רס הובילה את הסבב, שהתקיים בהשתתפות המשקיעה הקיימת, קרן קוסלה ונצ'רס, ומשקיעות חדשות - TPY Capital וחץ ונצ'רס. הכסף ישמש לחברה לגיוס עובדים נוספים להמשך פיתוח המוצר ולהרחבת השיווק, כדי להגדיל את מספר המשמשים.
קודוטה הוקמה ב-2015 על ידי מנכ"ל החברה, דרור וייס, וסמנכ"ל הטכנולוגיות, פרופ' ערן יהב, חבר בפקולטה למדעי המחשב בטכניון. החברה פיתחה תשתית בינה מלאכותית סמנטית, המחקה את האופן שבו בני אדם מבינים קוד מחשב, על בסיס מחקר מקיף שבוצע בטכניון. בחברה מציינים שהיא מנתחת מיליוני מאגרי קוד בכדי ליצור תובנות שמסייעות לשפר את הפרודוקטיביות והסקלביליות של מפתחים.
עד כה גייסה קודוטה יותר מ-16 מיליון דולר, כולל סבב סיד שאותו הובילה קוסלה ונצ'רס ב-2017. החברה נמצאת בצמיחה ומעסיקה בימים אלה 15 עובדים, בדגש על אנשי מחקר ופיתוח. בסיס המשתמשים שלה צמח בשנה האחרונה ביותר מ-1,000% ומגיע כיום ליותר ממיליון מפתחים בחודש, שעל פי החברה משפרים באופן מדיד את התפוקה שלהם ב-25%.
לקודוטה שני פתרונות - האחד לארגונים והשני עבור מפתחים יחידים. הפתרון לארגונים "מאמן" את הבינה המלאכותית של קודוטה על מאגר מקומי בכדי להבחין בדפוסי הקידוד המיטביים, ולאחר מכן לתת אספקה אוטומטית של הצעות קוד לכל הצוות בדיוק בזמן הנכון. באופן זה, אומרים בחברה, ניתן לשפר את היכולת לשלב איש פיתוח בצוות ואת תפוקת המפתחים בכל הרמות, וכן לחסוך זמן ומשאבים. יכולת זו חשובה במיוחד בימים אלה, שבהם רוב המפתחים נדרשים לעבור מהבית בשל משבר הקורונה.
וייס אמר כי "סבב גיוס זה הוא אבן דרך משמעותית במימוש הייעוד שלנו, שהוא העצמה של כל מפתח בעולם באמצעות כלי ה-AI הטובים ביותר, בכדי להגדיר מחדש את תפוקת המפתחים ואיכות התוכנה. יש לנו הכבוד לצרף כמה מהמשקיעים הטובים ביותר בעולם בתחום כלי הפיתוח ואנחנו מצפים לשלב הבא בצמיחה המהירה שלנו".
28/04/20 14:00
10.34% of the views
מאת אנשים ומחשבים
"תפקידה של רשות החדשנות הוא לייצג את ההיי-טק בממשלה ולהציג את האתגרים שעומדים בפניו. כבכיר ברשות הממשלתית אני יכול להעיד שבממשלה מבינים את המרכזיות של ההיי-טק בחילוץ הכלכלה מהמשבר שאנחנו נמצאים בו. בממשלה יודעים שההיי-טק הוא הקטר של המשק ומכירים את יכולתו 'להסיע' את שאר המגזרים", כך אמר חגי לוין, סמנכ"ל אסטרטגיה וכלכלה ברשות החדשנות.
לוין השתתף בפאנל מנהלים בכירים בהיי-טק, שיזמה מערכת אנשים ומחשבים ושעסק בהשלכות משבר הקורונה על ענף ההיי-טק, כמו גם בדרכים ליציאה מהמשבר. את הכתבות שפורסמו עד כה מרב השיח ניתן לקרוא כאן וכאן.
לדברי לוין, הרשות ערה לירידה הצפויה בהשקעות בהיי-טק. סקרים עדכניים מראים כי התחזית היא שבחצי השנה הקרובה, היקפי ההשקעות ירדו בשיעור של בין 30% ל-40% - ירידה שעלולה ליצור בעיה לחברות צמיחה צעירות. "לעומת זאת", אמר, "יש הזדמנויות בתחומים כמו עבודה מרחוק, לימוד מקוון ופעולות רבות שאזרחים יכולים לעשות אונליין". הוא הדגיש כי החסמים שמנעו או עיכבו עד כה את התחומים האלה מלהתרחב לא היו טכנולוגיים, אלא רגולטוריים.
בדבריו ציין לוין את הפעולות השונות שהרשות נקטה מאז תחילת המשבר כדי לסייע לחברות הצמיחה, כחלק מתקציב כולל שהממשלה אישרה לרשות. "הממשלה אישרה לנו 1.85 מיליארד שקלים, כאשר חצי מיליארד שקלים מוקצים למסלול המהיר הייעודי, שעליו הכרזנו בשבוע שעבר".
הרשות נותנת את המענקים לחברות משלושה סוגים: סטארט-אפים בראשית דרכם, חברות צמיחה שכבר מכרו בסך של עד 15 מיליון דולר וחברות גדולות. "המענקים והמסלולים המהירים מתאימים לחברות הקטנות והבינוניות", אמר. הוא מסכים כי יש למצוא פתרונות רחבים יותר עבור החברות הגדולות, היצרניות, ששם עיקר הפעילות היא שיווק ופיתוח עסקי. "אנחנו מחפשים מקורות מימון בשיתוף עם גורמים פיננסיים חיצוניים, שיכולים לתת הלוואות למטרות אלה", אמר.
מה לגבי שיתוף המשקיעים המוסדיים?
"הם צריכים להגביר את המעורבות שלהם, וגם על כך מתנהלים דיונים בימים אלה".
"החברות יידרשו לקיצוצים משמעותיים"
משתתף נוסף ברב שיח היה עו"ד גיל ברנדס, שותף וראש מחלקת היי-טק במשרד נשיס ברנדס אמיר. "היציאה מהמשבר הכלכלי צריכה להיות תוצר של פעילות משולבת של כמה גורמים, שיפעלו תחת גורם אחד מתכלל", אמר. "הפעילות של רשות החדשנות מבורכת, אבל זה לא מספיק".
הוא ציין כי "התחזיות של רוב החברות לשני הרבעונים הקרובים הן לירידה בהכנסות. קרנות ההון-סיכון דורשות מחברות הפורטפוליו שלהן תוכניות קיצוץ והתייעלות משמעותיות, הרבה מעבר ל-10%, וברור שזה ישפיע גם על כוח האדם".
[caption id="attachment_274036" align="alignnone" width="600"] עו"ד גיל ברנדס, שותף וראש מחלקת ההייטק במשרד עורכי הדין נשיץ ברנדס אמיר. צילום: יעקב מהגר[/caption]
"יש לקחת בחשבון שהבעיות של חברות היי-טק רבות, עם דגש על סטארט-אפים, נובעות מהמצב בשווקים בעולם, וגם שם יש צפי לירידה", הוסיף.
ברנדס קרא לממשלה "להיות מעורבת הרבה יותר, כי יש תחומים בענף שיש בהם הזדמנויות שיכולות לסייע לכלל המשק בישראל. האימפקט של כלכלת ההיי-טק הוא הרבה מעבר ל-9% אחוזים מכוח האדם במשק המועסקים בה. הענף משפיע על אקו-סיסטם שלם – מספקים ועד לנותני שירותים. בנוסף, אסור לשכוח שהשכר בהיי-טק הוא גבוה, והמס בהתאם".
גם הוא סבור שיש לשלב פתרונות מימון מגורמים נוספים, ולא רק מרשות החדשנות, כמו קרנות מעוף ושילוב המוסדיים.
"סיכוי טוב יותר לקליטת ג'וניורים"
מתי צויג, מנכ"לית סקייל אפ, דיברה על הארגון, שהינו ללא מטרות רווח, ואמרה כי המשימה שהוא לקח על עצמו היא לתת מענה למצוקת כוח האדם בענף בצורה ממוקדת, להכשיר אנשים למקצועות היי-טק שיש להם דרישה ולצייד את העובדים הפוטנציאליים בכלים שיאפשרו להם להשתלב בתפקידים משמעותיים בארגונים. "באופן טבעי", ציינה, "אנחנו נוגעים באוכלוסיות שבדרך כלל לא היה להם עד כה ייצוג בענף, והכוונה היא לנשים, חרדים, ערבים וחיילים משוחררים, שרוצים להשתלב בענף אבל אין להם את הניסיון".
צויג הצביעה על העובדה שמצד אחד היה, נכון לערב פרוץ המשבר, מחסור של 18 אלף עובדים בענף ההיי-טק, ומצד שני יש חברות שפיטרו או הוציאו לחל"ת עובדים ברמה גבוהה. "יש מקום להעריך שיהיה ניוד של העובדים הללו, או חלקם, לחברות שבכל זאת מגייסות עובדים בימים אלה", אמרה.
[caption id="attachment_311562" align="alignnone" width="600"] מתי צויג, מנכ"לית סקייל אפ. צילום: יח"צ[/caption]
"אנחנו מזהים מגמה שבמסגרתה עובדים בכירים קשובים יותר לשמוע על הצעות עבודה, האוזן כרויה, וזו בהחלט מגמה חיובית", ציינה.
בנוסף, צויג אמרה שמעסיקים פתוחים יותר לקבל ג'וניורים - עובדים בוגרי לימודי מדעים במוסדות אקדמיים שאין להם ניסיון. "לפני המשבר היה קשה יותר לשלב אותם, אבל כעת אני סבורה שיש למעסיקים נכונה רבה יותר לקבל אותם ולתת להם הזדמנות - כדי להתגבר על בעיית המחסור בכוח אדם", הוסיפה.
28/04/20 20:01
10.34% of the views
מאת אנשים ומחשבים
"אגף התקשוב וההגנה בסייבר ממשיך, גם בימים מורכבים אלה, לשמור על כשירות מבצעית, להבטיח את עליונות צה"ל במרחב הקיברנטי, ובמקביל – לסייע למאמץ הלאומי. זאת, תוך הקפדה יתרה על שמירת הבריאות של המשרתים ועל מניעת ההידבקות שלהם בנגיף", כך כתב אלוף ליאור כרמלי, ראש אגף התקשוב וההגנה בסייבר, בפקודת יום ליום העצמאות למדינה.
בימים אלה, כתב האלוף כרמלי, "אנו מציינים 72 שנים להקמת המדינה. אנו נמצאים בעיצומה של מציאות שונה ומאתגרת בהתמודדות עם מניעת ההתפשטות של נגיף הקורונה במדינת ישראל ובצה"ל".
"השנה, בראשונה, ביום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ולנפגעי פעולות האיבה, לא נעמוד יחדיו ליד קבר המפקד, הפקוד או החבר, ולא נעמוד דום בעת שמיעת הצפירה – בטקס רב משתתפים", המשיך האלוף, "השנה נעצור, נתייחד ונזכור - ונעשה זאת בסביבה מצומצמת - את אלה שהקריבו את חייהם למען המדינה ובזכותם אנו כאן היום. לעולם לא נשכח מה כבד המחיר ששילמו הנופלים ומה גדול הכאב שנפער בלב משפחותיהם. לנצח נזכור את המחויבות שלנו להמשיך לצעוד בדרכם ולהבטיח את המשך קיומה של המדינה, את עצמאותה ואת שגשוגה".
כמדי שנה, ציין האלוף כרמלי, "המעבר החד בין יום הזיכרון לחגיגות יום העצמאות, מסמל את חוסנה ועוצמתה של מדינת ישראל. כבר יותר משבעה עשורים המדינה עומדת איתנה אל מול האתגרים הביטחוניים והחברתיים כאחד, ויודעת להתגבר ולנוע קדימה, לעבר עתיד טוב יותר".
"חיילי ומפקדי האגף", סיים האלוף כרמלי, "יום הזיכרון ויום העצמאות מזכירים לנו את האחריות הכבדה המוטלת על כתפינו. המשיכו לבצע את משימתכם במקצועיות, ביסודיות ובנחישות למימוש האחריות המתרחבת של האגף. זו חובתנו, זו עוצמתנו וזה ייעודנו. אני מאחל בריאות שלמה לכולכם, ומעבר מוצלח לשגרה 'בנוכחות קורונה', וחג עצמאות שמח".