זמני השבת
עיר | כניסה | יציאה |
---|---|---|
ירושלים | 16:00 | 17:12 |
תל אביב | 16:14 | 17:13 |
חיפה | 16:04 | 17:11 |
באר שבע | 16:19 | 17:16 |
The headlines that made most buzz on this page
21/01/21 17:11
8.62% of the views
מאת אנשים ומחשבים
אני לא יודע אם שמתם לב או לא, אבל במהלך החודשים האחרונים יש פריחה גדולה בכמות הפודקסטים שמוצעים לאוזני הצרכנים הפוטנציאליות. וכן, גם בזה אפשר בהחלט 'להאשים' את נגיף הקורונה – כי בהיבט הזה לא בטוח שזה כל כך רע.
ומה היתרון של פודקסט? כמובן: שום דבר ויזואלי, רק לדבר, ואם אפשר לעניין, כי מהדורת השבט כבר מזמן כבתה, ואנשים צורכים מידע כבר מזמן בכל ערוץ שקיים, ופודקסט זה בהחלט דבר נחמד לצריכת חדשות, ומידע בכלל, בתחומים שמעניינים ובלי שצריך לעייף את העיניים.
אבל זה גם אומר, שהמשדרים/מקליטים צריכים לעשות עבודה טובה. הרי אף אחד לא ירצה להקשיב לפודקסט מלא רעשים וקול שעולה ויורד ואינו איכותי, וזה אומר שצריך להצטייד קודם כל במיקרופון שנחשב איכותי.
האם צריך לשבור את הקופה של "דן חסכן"? לא ממש. אפשר לבחור, למשל, ב-Motive MC5 של חברת שור (Shure) שהיא חברה המתמחה במוצרי אודיו מזה שנים רבות, כולל מיקרופונים לאולפני הקלטה. אבל MC5 אינו זקוק לאולפן הקלטה, אלא לטלפון או מחשב עם חיבור USB Type-A או USB-Type וזהו פחות או יותר.
הפחות הוא, שהוא מציע לבחירה ישירות מהמיקרופון שלוש אפשרויות: מיקוד במכשירי נגינה, מיקוד בקול או בלי מיקוד מיוחד. היותר הוא, שהוא מגיע עם אפליקציה בשם ShurePlus MOTIV, שעוזרת להקליט את התכנים שלכם באיכות של סטודיו גם אם אתם יושבים בבית על הספה, ומאפשרת להפיק בסופו של דבר קובץ שמתאים לשידור או לכל סוג העלאה אחר לרשת.
את MC5 אפשר לרכוש בצבע אפור או שחור, והוא מגיע עם חיבור הברגה סטנדרטי ועם מעמד שולחני שמתאים לו, כולל בצבע, למרות שממש לא חייבים להשתמש בו כדי לבצע את ההקלטה, ולמרות שאפשר לחבר אותו, לדוגמה, לחצובה אם רוצים שהוא יהיה יותר גבוה.
מאחור ש גם אפשרות לחבר אוזניות כדי להקשיב בזמן אמת אם רוצים, והתפעול כאמור פשוט מאוד. ויש עוד יותר אחד: הוא יעלה 99 דולרים כשיושק בפועל לאחר שהוצג במהלך CES 2021.
21/01/21 17:18
7.76% of the views
מאת אנשים ומחשבים
"עלינו לדחות את התרבות שבה העובדות עצמן עוברות מניפולציה או אפילו מומצאות. יש שקרים ויש אמת, וחובה על כל אחד מאיתנו להגן על האמת". שני המשפטים האלה היו חלק מנאום ההכתרה של הנשיא החדש של ארצות הברית, ג'ו ביידן, שהושבע אתמול (ד') בגבעת הקפיטול. כמו כל משפט ופסקה בנאום, המשפטים הללו לא נכתבו במקרה. ביידן יודע שכדי להגשים את המטרות שעליהן דיבר בנאומו, בראש ובראשונה עליו לפעול לאיחוי הקרעים באומה האמריקנית השסועה – ופייק ניוז ושקרים צביאים למצב ההפוך מאיחוי קרעים.
אחרי עידן טראמפ, ביידן צריך להיאבק קודם כל להחזרת השיח האמריקני לכזה שמבוסס על אמת, להוקיע את הפייק ניוז ולנטרל את תרבות השקרים. הנשיא החדש יודע שהמידע הזה מפורסם על פי רוב בפלטפורמות הדיגיטליות והחברתיות השונות ולכן, על סדר יומו העמוס יהיה גם הטיפול במניעת הפצת מידע שקרי בפלטפורמות אלה, שיש לציבור אמון במתפרסם בהן. ביידן יצטרך להחליט איזו מערכת יחסים לנהל עם ענקיות הרשתות החברתיות והאינטרנט – גם בכל הנוגע לפייק ניוז וגם בכל הנוגע להיות כל אחת מהן מונופול ששולט בשביבי המידע שאנחנו צורכים. הוא צריך להחליט האם הוא ייתן להן להישאר מונופולים, יפעל לפירוקן או יעשה צעדים אחרים.
בניגוד לקודמו, שניהל מערכת יחסים של אהבה-שנאה עם המדיות הדיגיטליות, נראה שביידן לא מתכוון לבלות ולכלות חלק גדול מיומו בכתיבת ציוצים בטוויטר. אתמול פורסם כי החשבון של נשיא ארצות הברית, POTUS@, הועבר לאנשיו של ביידן, ולא לו עצמו – בניגוד לטראמפ, שצייץ בו באופן אישי. אז הנשיא החדש אולי לא יצייץ את עצמו לדעת, אבל הוא בהחלט מבין שעליו לעקוב מקרוב אחרי מה שמתרחש באינטרנט בכלל וברשתות החברתיות בפרט. זאת, באופן כללי, ובפרט לאור מה שראינו בחודשים האחרונים, ובמיוחד בשבועיים האחרונים – שהפייק ניוז שטראמפ ואחרים הפיצו הובילו למהומות בגבעת הקפיטול. שלציוצים ופוסטים שמפורסמים ברשתות החברתיות, במיוחד אם הם נכתבים על ידי אנשים מוכרים, יש יכולת נפיצות עד כדי מלחמת אזרחים.
חשש: לא הייתה העברת ידע מסודרת בתחום הטכנולוגי
הפעילות להשבת האמון של הציבור במוסדות הממשל ובמידע שהוא מפיץ תחייב את ביידן ואנשיו לגבש מדיניות תקשוב חדשה ורחבה, שתעשה את מה שלא נעשה בארבע שנות השלטון הקודם – בתחומי הרשתות החברתיות, הרגולציה, הסייבר ועוד.
אולם, בנושא הזה נצטרך כנראה להמתין זמן מה. המסורת של הממשל בארצות הברית היא שמרבית פקידי השלטון הקודם, שמונו על ידי הנשיא היוצא, מתפטרים כמה ימים לפני כניסת הנשיא החדש – ואז הוא מחליט האם לקבל אותם בחזרה או לא. אתמול דיווחו כלי התקשורת בארצות הברית שכמה מראשי אגפי התקשוב בממשל האמריקני, מנמ"רים בכירים וסגניהם, כולל בבית הלבן, הגישו את מכתבי ההתפטרות, וכעת הצוות של ביידן יצטרך לאייש את התפקידים האלה מחדש.
כאן יש חשיבות רבה לשאלה עד כמה הייתה שם העברת ידע מסודרת. בניגוד לקודמיו, טראמפ, שלא מכיר בתוצאות הבחירות, לא ביצע העברת שלטון כהלכה. אמנם, חלק מאנשי הממשל החדש מכירים היטב את הבית הלבן, כי הם היו שם בממשל אובמה, שביידן היה סגנו, אבל בארבע השנים שחלפו היו חידושים ועדכונים רבים – בתחום הטכנולוגי ובכלל.
נשיא ארצות הברית, ג'ו ביידן. צילום: BigStock
IT לא עדכני בבית הלבן
ואם כבר בעדכניות עסקינן, למנהלים הטכנולוגיים שייבחרו תהיה עבודה רבה גם לאור מה שבא לידי ביטוי בכמה סיכומים שפורסמו ערב סיום הקדנציה של טראמפ: יש לא מעט תחומים שבהם ה-IT בבית הלבן הוא לא עדכני ואין תיאום בין הגופים – מה שמביא לירידה באיכות השירות לאזרח, וכתוצאה מכך גם באמון שלו בממשל. וכאמור, מה שביידן רוצה לעשות הוא בדיוק הפוך – להחזיר את אותו אמון שאבד.
עוד נקודה שכדאי להתייחס אליה היא שתוכניות התקשוב של מוסדות הממשל הפדרלי משפיעות על שוק ההיי-טק האמריקני באופן כללי, ואף מעבר לו. אחד המבחנים של ביידן הוא עד כמה המדיניות שלו תעודד שילוב ספקים חיצוניים וחברות טכנולוגיות בפרויקטים של הממשל. מה הוא יעשה, למשל, עם פרויקט הענן JEDI, שהזכייה של AWS בו עוררה הרבה הדים. זה יהיה חלק ממערכת יחסים חדשה שהנשיא יצטרך לבנות עם תעשיית הטק האמריקנית, שלא ממש ידעה עדנה בכל הנוגע למערכת היחסים שלה עם טראמפ.
השורה התחתונה: ממשל ביידן יוצא לדרך על מנת להביא רוח חדשה לאמריקה, בין היתר על ידי קידום החדשנות, הגברת השקיפות ומלחמה במגפת הפייק ניוז, שהרימה ראש בשנים האחרונות וכמעט הביאה להפיכה בגדולה שבדמוקרטיות.
21/01/21 18:02
6.9% of the views
מאת אנשים ומחשבים
איילה יחזקאלי מונתה אתמול (ד') למנמ"רית מינהל התכנון במשרד הפנים. היא מחליפה את מילכה נשיאל זיו, שמונתה ב-2019 למנמ"רית ועדת הבחירות המרכזית.
יחזקאלי הגיעה למינהל התכנון ב-2018 וכיהנה כראשת המטה של נשיאל זיו. לאחר שזו עברה לתפקידה הנוכחי, יחזקאל החלה לנהל את אגף המחשוב במינהל כממלאת מקום, ואתמול קיבלה את התפקיד באופן קבוע. היא מונתה לעמוד בראש אגף שמונה 130 איש, שמפוזרים בכמה אתרים בישראל. היא מדווחת למנהלת המינהל, דלית זילבר.
ליחזקאלי ניסיון רב בתחום התקשוב הציבורי והממשלתי. לפני שהצטרפה למינהל התכנון היא הייתה מנהלת היישומים של בית החולים הדסה. תפקיד קודם אחר שלה היה ניהול פרויקטי שוק ההון במשרד האוצר.
מינהל התכנון הוא יחידת סמך עצמאית, מהגדולות במשרד הפנים, שאחראית על כל התכנון במרחב הציבורי. היחידה הייתה במשך שנים באחריות משרד האוצר, והיא הועברה למשרד הפנים על פי דרישתו של שר הפנים, אריה דרעי, במשא ומתן הקואליציוני. ביחידה מועסקים 800 עובדים והיא למעשה הרגולטור של כל נושא התכנון בישראל, שפועל באמצעות ועדות תכנון מקומיות ואזוריות. הפעילות שלה מקבילה לגופי תכנון אחרים בממשלה, כמו משרד השיכון ומפ"י (המרכז למיפוי ישראל).
האתגרים שעומדים בפני יחזקאל
לדברי יחזקאלי, האתגרים המרכזיים שלה הם שדרוג מערכות המחשוב, על מנת לשפר את השירות לציבור הרחב, וצמצום הביורוקרטיה. "כבר כיום פועלות מערכות כמו רישוי זמין ותכנון זמין, שפתוחות לכל מי שעוסק בתכנון בישראל, ובכוונתנו לשדרג אותן", אמרה.
אתגר נוסף שיחזקאלי עתידה לבצע הוא יישום תוכנית רב שנתית שנועדה לאגם את כל המידע אודות גופי התכנון בישראל ופעילותם, ולשאוף לשיתוף פעולה איתם, לטובת האזרחים. "אנחנו מסתכלים כמה צעדים קדימה, ומתכננים ליצור תהליכי רישוי ותכנון משותפים", אמרה. יש לציין שמדובר באתגר שהוא לא רק טכנולוגי, אלא גם אתגר בין משרדי שמצריך שיתוף מידע וידע.
הלקוחות הפנימיים של אגף המחשוב של מינהל התכנון במשרד הפנים הם המשתמשים המקצועיים, והשאיפה היא לאפשר להם כמה שיותר אוטומציה בתהליכי התכנון. לדברי יחזקאלי, האגף עובד בשיתוף פעולה עם רשות התקשוב וממשל זמין, ולפני כמה ימים עלתה באזור האישי באתר gov.il אפשרות לכל אזרח לראות את כלל תוכניות הבנייה והפיתוח באזור מגוריו, או בכל אזור אחר שבו הוא מתעניין.
21/01/21 13:33
6.03% of the views
מאת אנשים ומחשבים
ישיבת ההנהלה של קבוצת אמנת, שנערכת מדי יום שלישי – בימים אלה באמצעות הזום, החלה השבוע באופן קצת שונה: עובדי הקבוצה הפתיעו את אברהם אסף (לולו), יו"ר מועצת המנהלים שלה, והקרינו סרט לכבוד יום הולדתו, שחל באותו היום. הסיבה הייתה: לולו חגג יום הולדת 80.
לא היה מקום טבעי יותר להפתיע אותו מאשר בפורום של הנהלת החברה, שהוא מנהל אותה יחד עם שני שותפיו הוותיקים, שמואל בר אור ואיל שחם, מאז שנוסדה לפני 50 שנה בערך. מזה 25 שנה, אמנת היא חברה שנסחרת בבורסה של תל אביב.
חברי הנהלת קבוצת אמנת הפתיעו את אברהם אסף (לולו) ביום ההולדת ובאו להרים כוסית. מימין: אמנון טימר, מנהל דיאלוג; שמואל אלפסי, מנכ"ל אמן; שמואל בר אור, מנכ"ל אמנת; ולולו. ברקע: רמי פדלון, מנכ"ל טסנת. צילום: יח"צ
אמנת היא לא החברה הגדולה מבין חברות ה-IT בישראל, אבל היא דומיננטית ומשפיעה בשל התחומים הרחבים שהיא נוגעת בהם: פרויקטי תכנון והנדסה מורכבים, בין היתר כחלק ממיזמים גדולים במדינת ישראל, לצד פתרונות מחשוב ואוטומציה שהיא השיקה מאז היווסדה.
כל אלה מהווים סיבה מספיק טובה לשיחת זום מרתקת עם אחד המנהלים הוותיקים והמוכרים בענף, שהגיע לגבורות, כוחו במותניו והוא ממשיך בפעילות האינטנסיבית שלו.
לולו, ראשית – מזל טוב. התרגשת מהמחווה שעשו לך באמנת?
"האמת היא שכן. העובדים והמשפחה הפתיעו אותי עם הסרט שהכינו. תכננתי לעבוד כרגיל, אבל הילדים והנכדים באו לשמח ולחגוג איתי. גם אתם, באנשים ומחשבים, ריגשתם אותי עם הברכות".
מה אתה זוכר, כילד שלא נולד בישראל?
"נולדתי ברומניה, בעיירה במולדובה הרומנית. במלחמת העולם השנייה הנאצים הגיעו לעיירה, אבל למזלנו, הועברנו למחנה פתוח, ולכן לא סבלנו הרבה.
כשהייתי בגיל 10 הצלחנו לצאת מרומניה לארץ. הזיכרון שיש לי מאותה יציאה הוא שבשדה התעופה, פקיד שלא ממש אהב יהודים פתח לנו את המזוודות. הייתה שם עניבה אדומה. זו עניבה שהייתה סמל לתנועה הקומוניסטית ברומניה, ואני זכיתי לענוד אותה על אף שהייתי יהודי. הפקיד מאוד פגע בי.
אחרי הרבה שנים, במסגרת אמנת, עשינו פרויקט מיפוי טאבו של קרקעות ברומניה, בהזמנת הבנק העולמי. נסעתי לרומניה והגשתי את ספר הפרויקט העבה לשר התשתיות הרומני. התייצבתי בפניו עם עניבה כחולה וחולצה לבנה. זו הייתה הנקמה הקטנה שלי.
הגעתי לארץ כשהייתי בכיתה ד'. המורה שלי הייתה שולמית אלוני ז"ל, לימים שרת החינוך. את לימודי התיכון עשיתי בעירוני א' בתל אביב, שנחשב אז לבית ספר אליטיסטי, ולמרבה ההפתעה קיבלו אותי, על אף שגרתי בחלק אחר של העיר. את השירות הצבאי עשיתי בגדוד איכון, שאפשר לומר שהוא ה-8200 של אז. בתקופה ההיא עוד לא היו מחשבים, אבל היינו מרכז חישובים שהיה קריטי לפעילות חיל התותחנים. כך עברתי את המלחמות ששת הימים ויום כיפור, ומבצעים אחרים".
אחרי השחרור לא בזבזת זמן – הלכת ללימודים אקדמיים. למה דווקא בטכניון?
"האמת היא שדי במקרה. חבר סיפר לי שעומדים לפתוח שם מחלקה ללימודי הנדסה, שלימים הפכה לפקולטה להנדסת תעשיה, שלדעתי היא הפקולטה הכי משמעותית כיום. אם אתה שואל אותי, הלימודים שם ללא ספק עיצבו את המשך הקריירה המקצועית שלי".
עם קולגות: פגישה בשנות ה-90' המאוחרות עם דדי מיטווך, מבעלי י.א. מיטווך (משמאל), ועם יעקב נען, לשעבר סגן נשיא מכון ויצמן. צילום פרטי, ארכיון אברהם אסף (לולו)
איך הגעת להקמת אמנת?
"ב-1965 התקבלתי לעבודה בתהל כמהנדס. הובלתי שם והייתי שותף לפרויקטים לאומיים ומרכזיים בישראל. אחרי ארבע שנים היו כמה יוצאי תהל שהחליטו להקים חברה להנדסה, שתספק את המענה הטכנולוגי והמחשובי לפרויקטים הנדסיים. הקמנו את חדר המחשב הראשון בתהל, שהיה חדר ענק והיחיד עם מזגן באותם הימים. זה היה מחשב עם זיכרון בנפח של 5K. אחד הפרויקטים הגדולים שעשינו שם היה בניית אלגוריתמים למניעת הצפות בכנרת, כמענה לבעיה שהייתה בשנות ה-60. וכך, ב-1970 ייסדנו את קבוצת אמנת, שאמן היא אחת החברות בה".
איך נכנסתם לתחום המחשוב? הרי הייתם חברה שעוסקת בהנדסה…
"ההתפתחות שלנו, לכיוון מערכות מידע ומחשוב הגיעה מהלקוחות. היינו שותפים לפרויקטים גדולים, ואז אמרו לנו: או קיי, עכשיו תנהלו את זה בעזרת מחשבים, או תפקחו על זה – וכך גדלה והתרחבה אצלנו פעילות מערכות המידע והמחשוב, שכיום סיסנת עושה.
אמן הייתה בין הראשונים שהפעילו את מחשב ה-PDP המיתולוגי ויישמה תוכנה לתכנון PERT, שבין היתר שימשה אותנו בפרויקטים בחו"ל, למשל באיראן, שם היינו שותפים בתכנון אחד הנמלים הגדולים שלהם, שמקורות זרים ייחסו לישראל באחרונה כל מיני פעולות שם".
אברהם אסף (לולו) עולה למסוק יחד עם הטייס יעקב נבו(יאק), שאתו הוא עסק בתכנון-לטיסה בין הנמלים שבמפרץ הפרסי. צילום מתוך האלבום הפרטי של לולו
ספר על הפרק האיראני בחייך.
"זה היה ללא ספק פרק מרתק. נסענו לשם צוות של עובדים לבצע פרויקטים עבור הממשל האיראני, לפני עליית חומייני. הייתי על קו תל אביב-טהרן בין השנים 1972 ל-1978 ועשינו פרויקטים עבור השאח, כאשר אחד הפרויקטים שבו זכינו, כחלק ממכרז גדול, היה תכנון החלק האזרחי של פרויקט הגרעין האיראני. אז הוא הוגדר, כמובן, לצרכי שלום, בהבדל מהיום.
מעבר לזה, ביצענו שם פרויקטים גדולים יחד עם חברות ענקיות, וזו הייתה ללא ספק אחת התקופות המרתקות בחיי. יש לציין שבמקביל, כל העת המשיכה הפעילות של אמנת. היו ימים שהייתי צריך להיות יומיים בפרויקטים בארץ ולאחר מכן יומיים באיראן, ועמדתי בזה".
הצלחתם לצאת לפני ההפיכה ועליית חומייני?
"יצאתי משם ביולי 1978. הצוות נשאר שם, והם הצליחו להימלט עם כל הישראלים, שהתבצרו בשגרירות ארצות הברית, בדרכים שונות, שכבר סופר עליהן לא מעט".
איך התפתחה פעילות התוכנה של אמנת?
"היא צמחה יחד עם בדיקות התוכנה. היו אז שתי חברות בארץ שעסקו בתחום זה: טסקום וטסנת. השיא היה בפרויקטים שלנו לקראת באג 2000, אז הבינו כולם כמה חשוב התחום הזה".
מה הביא אתכם לצאת להנפקה ב-1993?
"ד"ר יוסי ורדי, ידידי שלמד אתי באותו בית הספר ושנה מתחתיי בטכניון, המליץ לי לבחון את האפשרות הזאת. היינו אז חברה לא גדולה, לא האמנתי שהשוק ירצה להשקיע בנו. אבל טעיתי. בינואר 1994 הגשנו תשקיף. רצינו לגייס 16 מיליון שקלים ובסוף היום, כשפתחנו את המעטפה עם תוצאות ההנפקה, גילינו שגייסנו 26 מיליון. מאז קיבלנו אומץ, המשכנו להתרחב ולהשקיע, אבל גם להיות שמרנים, קפדנים, זהירים מאוד. כיום אנחנו מנהלים קבוצה של חברות, עם 1,600 עובדים. את 2019 סיימנו עם הכנסות של 350 מיליון שקלים, ויש לנו צבר הזמנות מגוון ורחב, שמבסס את היציבות שלנו".
איך אתם עוברים את הקורונה?
"אנחנו עוברים אותה בצורה סבירה, ראשית כי חלק לא קטן מהפרויקטים שהיינו אמורים לעשות ב-2002 עברו ל-2021. אבל אני חושב שהדבר שהכי הרבה סייע לנו לצלוח את הקורונה הוא העובדים שלנו. בתוך ימים בודדים מפרוץ המגפה התארגנו לעבודה מהבית, להמשך פרויקטים. חבריי להנהלה ואני קיבלנו החלטה אסטרטגית: נעשה כל מאמץ, נביא עבודות, נילחם בשיניים ולא נפטר עובדים. וכך קרה, למעט פה ושם, בשוליים. גורם נוסף שסייע לנו הוא הפעילות של טריפל סייבר, שעוסקת בפתרונות למתקפות הסייבר ההולכות וגוברות".
לסיום, בגיל 80 בוודאי שואלים אותך על פרישה. מה אתה עונה להם?
"אני אומר שאני לא בן 80 אלא 70 פלוס 10. כל עוד אוכל אמשיך לעבוד עם השותפים והעובדים הנפלאים שלנו, ועם הלקוחות – אעשה זאת, כי אני מגדיר את עצמי איש שאוהב אנשים".
21/01/21 12:16
5.17% of the views
מאת אנשים ומחשבים
קוואלקום (Qualcomm) הודיעה על כוונתה לרכוש את הסטארט-אפ נוביה (Nuvia) תמורת 1.4 מיליארד דולר.
החברה ציינה, כי תשתמש בטכנולוגיה של נוביה בשבבים שלה, המוטמעים במגוון רחב של מוצרים, בהם סמארטפונים, מחשבים ניידים, התקני מציאות רבודה וציוד רשתות.
נוביה בת השנתיים, שנוסדה על ידי שלושה מנהלים לשעבר באפל (Apple), מתכננת ליבות של שבבי עיבוד מרכזי מבוססי ארם (Arm). במקביל, קוואלקום גם רוכשת רישוי מארם עבור קו שבבי ה-Snapdragon שלה.
באמצעות הרכישה, תשיג קואלקום שליטה על עיצוב יחידות העיבוד המרכזי ותפחית את תלותה בארם, שמתוכננת לעבור לידי אנבידיה (Nvidia). הרכישה אף תמצב את קוואלקום כגורם חזק יותר מול המתחרות אינטל (Intel) ו-AMD ובאחרונה גם אפל.
"5G, שילוב של מחשוב וארכיטקטורת מובייל והתרחבות של טכנולוגיות מובייל לתעשיות נוספות הם הזדמנויות משמעותיות עבור קוואלקום", צין כריסטיאנו אמון, נשיא ומנכ"ל קוואלקום.
קוואלקם ציינה, כי מייסדי נוביה ועובדיה יצטפו לחברה.
באחרונה התחוללו שינויים גדולים בשוק השבבים העולמי, כשהאחרון בהם היה המעבר של אפל משבבים מבוססי אינטל לשבבים מבוססי ארם שמפותחים על ידה. באוקטובר הודיעה AMD על רכישת זיילינקס (Xilinx), ובספטמבר האחרון הודיעה אנבידיה על רכישת ארם, עסקה שעדיין ממתינה לאישור רגולטורי.
לדברי אנליסטים שהגיבו לעסקה, הפחתת התלות בארם היא צורך הכרחי עבור קוואלקום כדי לצמצם את קשריה הטכנולוגיים עם מתחרה.
21/01/21 14:49
5.17% of the views
מאת אנשים ומחשבים
נתבעת. אפל. צילום: BigStock
אפל (Apple) נתבעה השבוע בבית המשפט הפדרלי בארה"ב על ידי קבוצה המכונה הקואליציה למען רשת בטוחה יותר, ה-CSW (ר"ת Coalition for a Safer Web), כך לפי הוושינגטון פוסט. התובעת – המגדירה עצמה כ"קבוצה לא מפלגתית הדוגלת בטכנולוגיות ומדיניות להסרת תוכן קיצוני מהמדיה החברתית" – דורשת מהענקית מקופרטינו להסיר מה-App Store שלה את אפליקציית המסרים המידיים טלגרם (Telegram).
טלגרם נמצאת כעת במומנטום, עם עלייה במספר משתמשיה, והיא אף חצתה את רף 500 מיליון המשתמשים הפעילים באחרונה, בעקבות העיסוק הציבורי והזעם על מדיניות הפרטיות של ווטסאפ (WhatsApp) – אפליקציית הצ'אט הדומיננטית מבית פייסבוק (Facebook). אך על אף העובדה שהיא נחשבת כאלטרנטיבה לווטסאפ – כמו שהפכה להיות גם אפליקציית צ'אט נוספת בשם סיגנל (Signal) – וכיישום יותר מוצפן, המבטיח יותר את פרטיות משתמשיו, היא גם עומדת כעת בפני ביקורת בארצות הברית, בעיקר מטעם CSW.
אלא שההתקפה על טלגרם בעצם לא מכוונת ישירות לאפליקציית המסרים המאובטחת, אלא בעיקר כלפי אפל. CSW תבעה את ענקית הטכנולוגיה כיוון שהמשיכה להציע את טלגרם בחנות האפליקציות שלה, אך מאידך הסירה ממנה את הרשת החברתית השמרנית פארלה (Parler).
לטענת התובעת, אין הבדל בין שתי האפליקציות, כי שתיהן שימשו קיצונים להפצת שנאה ואלימות בכלל, וספציפית לקראת ובעת ההתפרצות של תומכי דונלד טראמפ לגבעת הקפיטול בוושינגטון בתחילת החודש.
בתביעה נכתב כי טלגרם, בדומה לפארלה, לא הצליחה למתן ולמנוע תכנים אלימים וקיצוניים מ"להשתולל" בפלטפורמה שלה.
כזכור, אחרי האירועים האלימים בקונגרס, אפל וגוגל (Google) סילקו את פארלה מחנויות האפליקציות שלהן, בתוך שהן מתייחסות אל מדיניות בדיקת התוכן הלא מוקפדת שלה, ולסכנה הגלומה בהפצת מסרי אלימות ואי ציות לחוק דרכה. AWS המשיכה את המהלך, וחדלה לספק שירות אחסון לפארלה מאותה סיבה. אמזון כבר ספגה תביעה מטעם החברה שמאחורי פארלה על הפסקת השירות, ואולם CSW מספקת בעצם טוויסט נוסף לעלילה.
"טלגרם פופולרית לקיצונים ימניים וקבוצות אלימות אחרות"
טלגרם, כידוע, מציעה שירות מסרים מידיים הכולל גם חדרי צ'אט פרטיים וסגורים וגם קבוצות ציבוריות, שכל מי שהאפליקציה מותקנת אצלו יכול להצטרף אליהם.
נשיא הקואליציה, מארק גינזברג, לשעבר שגריר ארה"ב במרוקו, אמר כי "טלגרם מתבלטת בפני עצמה כמפיצת על (של שנאה – ג"פ), אפילו בהשוואה לפארלה. טלגרם הוא שירות פופולרי בגלל ההצפנה שלו מקצה לקצה, שהפכה אותו לאפליקציה פופולרית עבור אלה המחפשים פרטיות נתונים. עם זאת, אותה טכנולוגיה הפכה את האפליקציה גם לשירות פופולרי עבור קיצונים ימניים וקבוצות אלימות אחרות".
כאשר אפל הדירה את פארלה מחנות האפליקציות שלה, היא אמרה כי "למרות שאין מערכת מושלמת שתמנע תכנים מסוכנים או מלאי שנאה של כלל המשתמשים, יישומים נדרשים להכין תכניות חזקות לניהול תוכן, כדי לטפל באופן יזום ויעיל בנושאים אלה". גינזברג טוען כעת כי יש להרחיק את טלגרם מה-AppStore מאותן סיבות ממש.
פאבל דורוב, מייסד טלגרם. צילום: ניק לובושקו, מתוך ויקיפדיה
יצוין כי בשנת 2018 אפל סילקה זמנית את טלגרם מחנות האפליקציות, משום חשדות שהיא סייעה להפצת פורנוגרפיית ילדים. מאז שיפרה החברה את הליך מיתון וניטור (moderation) התכנים שלה בנושאים דומים, אך תחום השיחות הפרטיות באחד-על-אחד או בקבוצות נותר, לפי טענת הקואליציה, לא מספיק מפוקח
מייסד טלגרם, פאבל דורוב, התייחס לטענות נגד היישום בהובלתו בערוץ האישי שלו באפליקציית המסרים. הוא גילה כי הצוות של היישום קיבל מספר דיווחים על פעילות ציבורית הקשורה לארה"ב באפליקציה, קלט את מי שהסיתו לאלימות בשבועיים האחרונים, ואף נקט בפעולה נגדם.
"בשבוע שעבר הסוקרים שלנו חסמו והשביתו מאות קריאות פומביות לאלימות, שאחרת היו יכולות להגיע לעשרות אלפי מנויים. הצוות ממשיך לעבד דו"חות ממשתמשים, בנוסף להסרה יזומה של תוכן המסית ישירות לאלימות", התחייב דורוב.
21/01/21 15:50
5.17% of the views
מאת אנשים ומחשבים
דיילי ציפי התרגשה להשתתף הבוקר (ה') במפגש של יזמים מישראל ומחמש המדינות שעשינו אתן שלום באחרונה – מרוקו, סודן, בהוטן, בחריין וכמובן, איחוד האמירויות הערביות. על שותפויות בין יזמים מישראל ומדובאי (טוב, מאיחוד האמירויות…) כבר שמענו, אבל לדיילי ציפי לא זכור אירוע שבו יזמים מהארץ ומכל הידידות החדשות שלנו כולם תחת קורת גג אחת. או, יותר נכון, בזום אחד. בכל זאת, קורונה.
את האירוע אירחה קהילת היזמות הפתח תקוואית The Nest – שזה היה, בעצם, המפגש הדו חודשי של פורום החדשנות שלה. חן זוהר הקים את הקהילה לפני חמש שנים ומנהל אותה. מספר המשתתפים אמנם היה 20, אבל באקו-סיסטם של The Nest יש 3,500 חברים ו-20 מיזמים. נציגי אילו חברות השתתפו במפגש? זה המקום לניים דרופינג: אורקל, קיידנס, איירובוטיקס, סרוויס נאו, אינטל, יבמ, טרונובייט, סייברארק, אינטואיט ועוד. הייתה שם גם נציגות של חברה גדולה מתחום אחר, לא היי-טק – שטראוס.
חן זוהר, המקים והמנהל של The Nest. צילום: פלי הנמר
כמו במפגשים האחרים של הפורום, מנהלי שני מיזמים הציגו הבוקר בפני המשתתפים את מרכולתם. ראשון היה גלן הווארד מאלגודריבן, שפועלת באיחוד האמירויות. הווארד הציג את המוצר של החברה, שנותן לחברות ואתרי אינטרנט שמוכרים רכבים מענה איך לתמחר אותם נכון. מדובר באפליקציה שסורקת את לוחית הרישוי של הרכב, מתממשקת למערכות מידע רלוונטיות ומעדכנת את המשתמש מהו מחירו. המוצר של החברה כבר מותקן בתשע מדינות, כולל בקרב ענקיות רכב כמו טסלה ואאודי. באלגודריבן מדווחים שדווקא בתקופת הקורונה יש עלייה בביקוש למוצר שלהם. זה מעניין, בהתחשב בעובדה שרבים מאתנו מבלים את התקופה הזאת בעיקר בבית.
טכנולוגיה ישראלית ברצועת עזה
המיזם השני שהוצג בפגישה הוא של הסטארט-אפ ווטרגן – מוצר שמייצר מים מאוויר. כן, קראתם נכון.מיכאל רוטמן, משנה למנכ"ל וסמנכ"ל השיווק והמכירות של החברה, הדגים את מגוון הפתרונות למים לשתייה שהיא מספקת, עם מים באיכות טובה, ללא צורך בשינוע וללא צורך להשתמש בפלסטיקים שבהם ממלאות חברות המים המינרליים את המשקה המרווה. כך שבעצם, ווטרגן מסייעת גם להגנת הסיבה ולאיכותה.
המוצר נותן מענה למדינות, לעיריות, למצבי חירום וגם למכוניות חשמליות. הוא נוכח ב-80 מדינות וא-פרופו שלום ושיתוף פעולה אזורי (או לא), גם ברצועת עזה. נכון, במדינת החמאס.
The Nest היא קהילה שמטרת הפעילות שלה היא לתת מעטפת ליזמים ולעזור להם בכל שלבי המיזם. היא מציעה מגוון פעילויות – הרצאות, סדנאות מקצועיות, ערבי משקיעים, שיתופי פעולה עם 20 חברות היי-טק שפועלות בפתח תקווה, עזרה בחיבורים עסקיים ועוד. בכל שנה היא מקיימת אירוע במסגרת שבוע היזמות העולמי, שבו היא מארחת חברה מצליחה אחרת, שעוסקת בהיי-טק או שהיא לפחות מאוד טכנולוגית. על החברות האלה נמנות מובילאיי, סודה סטרים ו-Space IL.
21/01/21 16:08
5.17% of the views
מאת אנשים ומחשבים
אמת ברמור השלימה באחרונה פרויקט ליישום פתרון הניהול והגנת הנתונים של קומוולט בכלל ביטוח. הפרויקט ארך כמה שבועות והסתיים באחרונה. היקפו הכספי לא נמסר לפרסום, אולם גורמים בשוק העריכו אותו במיליוני שקלים.
במסגרת הפרויקט הוחלפו מערכות הניהול והגנת הנתונים של EMC ו-וריטאס, שהיו מוטמעות בכלל ביטוח. למערכות גיבוי אלה לא היו פונקציות שירות עצמי או יכולת להשתלב בענן ציבורי. בכלל ביטוח יש כ-200 מפתחים, שכל אחד מהם נדרש לשחזר נתונים עבור סביבת הפיתוח שלו על פני 300 מערכות מדי יום. לפני הטמעת הפתרון של קומוולט, התהליך נמשך זמן רב.
המניע לפרויקט היה הגידול בנתוני החברה, שעומדים על נפח של יותר משני פטה-בייט, כמו גם תוכנית להעברת מערכות ה-CRM שלה לענן במהלך השנה. בשל פונקציית השירות העצמי שנמצאת בפתרון, זמן ההמתנה נעלם לחלוטין ומפתחים יכולים כעת לשחזר נתונים באופן מידי. הפתרון מתממשק עם מערך האחסון של נט-אפ. בכלל ביטוח מציינים כי הוא הביא לצמצום עלויות האחסון של החברה, להגדלת היעילות ולתגובה מהירה יותר לרגולציות בתחום.
"פתרון גיבוי אמין וחסכוני להגנה מפני מתקפות סייבר"
"כלל ביטוח נמצאת בימים אלה בעיצומה של מהפכה דיגיטלית, שבסופה היא תאפשר ללקוחות שלה שירות בכל מקום ובכל זמן. ביקשנו לפשט את תשתית הגיבוי ולהשתמש בפתרון יחיד לניהול גיבויים עבור סביבות ענן מקומיות", אמר חיים אינגר, סמנכ"ל הטכנולוגיות של החברה. "על ידי שילוב של Commvault Complete Data Protection עם האחסון של נט-אפ הורדנו את עלות הדיסק בכמעט 70% לטרה-בייט בהשוואה למערכות הגיבוי הקודמות שהיו לנו. כעת יש לנו פתרון גיבוי אמין וחסכוני להגנה מפני מתקפות סייבר".
לדברי עמוס חגי, מנהל צוות שירותים מקצועיים בקומוולט ישראל, "יכולות הדיווח המובנות שלנו הן פשוטות ואינטואיטיביות, ומאפשרות לנו ליצור דו"חות ביקורת במהירות ולהוכיח לרגולטורים שהנתונים שלנו מגובים וניתן לשחזר אותם במהירות. בכלל ביטוח הוטמע פתרון אחוד, שמשלב את מגוון הפתרונות בניהול המידע שלה, תוך כדי מחשבה קדימה אל האתגרים הטכנולוגים העתידיים. בעקבות תקופה זו והמגבלות הקיימות, כלל וצוות מערכות המידע שלה נרתמו לפרויקט בצורה מלאה – החל מתכנון מפורט של רכיבי המערכת ועד להטמעה מלאה שלה. אנחנו מספקים כיום הגנה מלאה לנתונים של כלל, שכוללים גיבויים, העתקי משנה וניהול תהליכים בסביבות הפיתוח והייצור שלה".
אסף שירין, מנהל מכירות באמת ברמור, ציין ש-"כלל ניצבה בפני אתגרים רבים בתחום הגיבוי, ועלה הצורך במערכת גיבוי מתקדמת ואחודה, שתומכת ביכולות חדשות יחד עם פשטות ניהולית. היא השיגה זאת באמצעות הפרויקט הזה".