The headlines that made most buzz on this page
09/03/21 10:49
9.9% of the views
מאת אנשים ומחשבים
מאת: הילל יוסף
"רוב החברות המחזיקות במידע רגיש – של הארגון או של לקוחותיהן – מבינות את חשיבות המחיקה הטוטאלית של המידע, וממנות לכך פונקציה בחברה, שזו אחריותו. מסתבר שלא תמיד המידע הושמד באופן אבסולוטי, כי לא כל כך פשוט להשמיד את כל המידע ולדעת שהמשימה עברה בהצלחה", אמר רנה ג'רבי, מנהל ITAD בחברת שורו.
לדברי רובן ויין, מומחה לשחזור מידע, "כאשר מוחקים מידע, מונעים ממערכת ההפעלה לקרוא את המידע, אבל האמת היא שהמידע עדיין מוסתר אי שם בכונן הקשיח. כל בעל ידע טכני יכול לשחזר את המידע הזה בקלות, וכך עלול לקרות חלום בלהות ארגוני, אם המידע יגיע לידיים הלא נכונות".
לדבריו, "השאלה היא האם פירמוט, השיטה הנפוצה בקרב חברות רבות, באמת מוחק לחלוטין את הנתונים באופן אבסולוטי? ניהול קבצים הנשמרים על גבי התקן אחסון מתבצע דרך מנגנון לוגי, מערכת קבצים – File System. בזמן מחיקת קובץ, מערכת הקבצים 'משתחררת' מתפקידה כשומרת של מקטעי המידע המאוחסנים. מה שמערכת הקבצים אינה עושה, הוא למחוק את התוכן שנרשם בכתובות הפיזיות. כך, גם פעולת פירמוט רגילה איננה מוחקת את המידע, אלא את האינדקס הכללי של מערכת הקבצים. ישנם כלים פשוטים וזמינים היודעים לבצע חיפוש והבנייה מחדש של מקטעי המידע, כדי לשחזר את כלל הקבצים. עם כלים אלה ניתן לבצע שחזור מידע כמעט מלא של קבצים אחרי מחיקתם. גם פירמוט Low Level אינו הפתרון המוחלט, שכן בנסיבות מסוימות לא ניתן להשלים את הפעולה, משום שהחומרה אינה תקינה והפונקציונליות שלה מוגבלת. חומרה כזו, בתנאים הנכונים, תחת ידיו של משחזר מידע מיומן – תביא לכך שהוא יוכל להשיג גישה ולבצע שחזור מידע איכותי, המקנה גישה מלאה אל המידע שבכונן.
בעיה נוספת בשיטות הפירמוט והמחיקה הנהוגות נוגעת למחסור בתיעוד. אין אפשרות לדעת אם המידע בהתקן אכן נמחק ואם כן, באיזה אחוז. כך, ייתכן שחלק מהמידע נמחק, או שכלל לא ניתן היה למחוק נתונים".
על פי ג'רבי, שיטות כמו מחיקה ופירמוט מהיר וסטנדרטי, אינן יכולות להיחשב לשיטה בת סמכא, מבחינת השמירה על המידע של הארגון. זאת מכיוון שאינן עומדות באף תקן מקצועי, ואינן מספקות הוכחה לכך שהמידע אכן נמחק כליל ואינו ניתן לשחזור. לכן שיטות אלו אינן קבילות מקצועית בכל הקשור לטיהור והשמדת נתונים.
האם הפירמוט משמיד בביעילות את המידע בציוד המחשוב שלכם? אילוסטרציה: BigStock
הסיכונים באי השמדה תקנית של נתונים
"גניבת נתונים מתרחשת עקב נוזקות, פריצות של האקרים או מכשירים שנגנבו מבעליהם. מה שרבים לא יודעים, הוא שיש באחרונה לא מעט מקרים של גניבת מידע ונתונים בציוד מחשוב שהגיע לסוף דרכו, בעקבות מחיקה, או השמדה חלקית של נתונים", אמר ג'רבי. "כך, Blancco, העוסקת במחיקת נתונים מקצועית, הצליחה לשחזר 78% מהמידע מתוך 200 כוננים קשיחים וכונני SSD משופצים, או משומשים. המידע שהיה בכוננים אלו היה רגיש ביותר. גם בארץ קרו מקרים דומים".
"יש לדאוג לכך שתבוצע השמדת מידע מקצועית", סיכם ג'רבי. "לא די בפירמוט או במחיקה, בלא תיעוד. אם חברה מחליטה למכור מכונות צילום, פקסימיליות או מדפסות ישנות – עליה להשמיד גם את הנתונים שבהן. ארגונים יכולים לנסות לבצע ההשמדה בעצמם, אך ייתכן שכדאי להשאיר זאת למומחה".
ג'רבי הבהיר כי "שירותי ITAD מקצועיים פועלים לפי סטנדרטים ונהלים בינלאומיים, ומעבר לשקט הנפשי שהם מעניקים, הטיפול והאסמכתאות שמונפקים עבור כל נכס IT וכל התקן, מהווים הגנה מפני תביעות בתחום הפרטיות, כמו גם הגנת הסביבה. יתרון נוסף הוא שטיפול של מומחה חיצוני מאפשר להפנות את משאבי הארגון לעיסוק בליבה שלו, מה שמייעל את התנהלותו. כאשר חברת ITAD מקצועית, מנוסה ואמינה – מטפלת בגריעת הנכסים בארגונכם, אתם יכולים להיות רגועים, כי לא יוותרו עקבות נתונים במכשירים האלקטרוניים הישנים שלכם".
09/03/21 14:46
8.91% of the views
מאת אנשים ומחשבים
האם הוא גיימר? קלינט באטלר שברח מהכלא הפתוח של ספרינג היל. צילום: משטרת ווסט מידלנדס
משחקי וידיאו הם עניין ממכר למדי, זאת יודע כל גיימר גם אם הוא מתכחש לכך, אבל במקרה המסוים שאירע בבריטניה התשוקה למשחק גרמה לאסיר נמלט להיתפס ולהישלח שוב לכלא.
האסיר הנמלט הבריטי בן ה-36, קלינט באטלר, ברח מהכלא הפתוח של ספרינג היל ב-28 בנובמבר, והציבור הוזהר שלא להתקרב אליו אם יתקל בו באקראי. לפי ההערכות הוא הסתתר מהמשטרה אחרי שהצליח לברוח מבית הסוהר השוכן במחוז בקינגהמשייר, שם ריצה עונש של 17 שנים בגין עבירות שוד ונשק.
אלא שבינואר האחרון הוא הגיח ממקום מחבואו משום מה. באחד הימים באותו חודש הבחינה משטרת ווסט מידלנדס בבאטלר ובחברו שוהים ברחוב בלב בירמינגהם. לאחר מאבק קצר הצליחו השוטרים ללכוד את האסיר הנמלט, שנשלח אחר כבוד בחזרה לתאו בבית המאסר.
כשבאטלר נשאל מדוע שהה במרכז העיר, ועוד בתקופה של סגר, חברו סיפר לחוקרי המשטרה שהשניים הגיעו העירה כדי "להשיג את קול אוף דיוטי (Call of Duty) החדש". החבר אף הסביר שהם רצו את המשחק – המכונה Call of Duty: Black Ops: Cold War – כיון שהתקשו "לשבת בהסגר" בחיבוק ידיים.
Call of Duty: Black Ops Cold War הוא משחק וידיאו שעניינו יריות, אשר פותח על ידי Treyarch ו-Raven Software והופץ על ידי חברת Activision. הוא שוחרר ברחבי העולם ב-13 בנובמבר 2020 – בדיוק כשבאטלר היה בכלא ותכנן את הבריחה שלו, שאולי גם היא קשורה לתאוותו אל המשחק. הכותר האחרון מתאים למשחק בשולחן העבודה במחשב הנייח, וכן בקונסולות פלייסטיישן 4, פלייסטיישן 5, Xbox One וב-Xbox Series X ו-S. מדובר במשחק השישי בסדרת Black Ops, ובפרק השבעה-עשר בסדרת Duty.
אחרי שנלכד, לא רק שהאסיר הנמלט חזר להיות כלוא, גם בלי שסגר קורונה הביא עליו שעמום – חיבתו של באטלר-החופשי-לרגע למשחק הווידיאו הביאה גם להארכת עונשו ב-19 חודשים תמימים.
ניצב רו, מפקח משטרת ווסט מידלנדס, אמר לתקשורת: "מדוע בדיוק הוא החליט להסתכן בהחזרתו לכלא על ידי קבלת ההחלטה האידיוטית להגיע לעיר במהלך סגר עם חבר לרכישת משחק וידאו, יישאר על תקן תעלומה". ייתכן עם זאת שאם השוטרים היו מתחקרים את חובבי "קול אוף דיוטי", הם יכלו כנראה להבין בדיוק מה היה הדחף הבלתי נשלט לשים את הידיים על גרסתו החדשה האחרונה, גם במחיר אובדן החופש.
09/03/21 15:31
8.91% of the views
מאת אנשים ומחשבים
30 מנמ"רים קיבלו היום (ג') אותות הצטיינות על פועלם המחשובי בארגונים שלהם ב-2020. האותות ניתנו להם במסגרת IT Awards 2021 – תחרות מצטייני המחשוב לשנת 2020 של אנשים ומחשבים. טקס הענקת הפרסים נערך באולם האירועים East בתל אביב ושודר אונליין. הנחו אותו פלי הנמר, יזם ומנהיג אנשים ומחשבים, ונטלי גבאי, סמנכ"לית השיווק, הכנסים והאירועים של הקבוצה.
בראש ועדת האיתור של המתמודדים על התואר עמד פרופ' גדי אריאב מהפקולטה לניהול על שם קולר באוניברסיטת תל אביב. לצדו השתתפו חברי הוועדה דן תל ניר, לשעבר מנמ"ר נחל שורק; איריס נחשוני, מנמ"רית אורמת; איריס שיפרין, מנמ"רית סונול; אודליה לבנון, מנכ"לית מחב"א; ואיתי זימן, מנמ"ר ברינקס ישראל.
להלן המנמ"רים שזכו כמודלים לחיקוי ונימוקי השופטים לבחירה בהם:
ליאורה בן אפרים, מנהלת שעמ. צילום: מקס מורן
ליאורה בן אפרים, שעמ – זרוע המחשוב של רשות המסים
"התמודדה עם ניהול משבר ממושך וקושי עצום, תוך עבודה ללא תקציב. ניהלה את העובדים ללא בונוסים, למול ציפייה לתת מעצמם את המקסימום. בנתה מנהיגות לשמה – ללא אמצעים. הובילה את המהפך התפיסתי בטכנולוגיות ובדיגיטל, שכלל מעבר תוך כדי תנועה מגוף גובה לגוף נותן מענקים. הביאה לקפיצת מדרגה בדיגיטל ובשירות הלקוחות. ניהלה בהצלחה היערכות לעבודה מרחוק באוכלוסיית עובדים, חרדית ברובה, ללא תשתית דיגיטלית – מה שהפך את המובן מאליו לאתגר ניהולי וטכנולוגי. התמודדה עם שינוי יוצא דופן במערכות וביכולותיהן, בזמן קצוב מבית ומחוץ, תוך מענה מהיר לצורך ועמידה בלחצים גבוהים. יצרה שינוי בארגון ה-IT ושינוי תרבות עבודה. בעלת יכולת ניהול ראויה להערכה".
רונן הורוביץ, המנמ"ר המשותף של פלאפון, יס ובזק בינלאומי. צילום: רמי זרנגר
רונן הורוביץ, פלאפון, יס ובזק בינלאומי
"התמודד השנה עם אתגר ענק, לבניית צוות משותף לשלוש חברות רוויות 'פוליטיקות', במקביל למשבר הקורונה ותוך ביצוע מלא של תוכנית העבודה ל-2020. הוביל היערכות לעבודה מרחוק עוד לפני הסגר הראשון, ל-2,500 עובדים ובכל מוקדי השירות. הוביל סינרגיה עסקית לבניית תהליכים משותפים בין החברות במערכות אחודות, תוך בניית תהליך עבודה ועמידה בלוח זמנים. הוביל העברת דטה סנטר של פלאפון בלא הפרעה בשירות והשקיע בדיגיטל. בנה צוות שמסוגל להרים עצמאית פרויקט, ללא אינטגרטור. חזק בצד הטכנולוגי, במקביל לצד העסקי".
אירנה פורטניק, סמנכ"לית הטכנולוגיות של Cal, עם הגביע בטקס מצטייני המחשוב בשנה שעברה. צילום ארכיון: ניב קנטור
אירנה פורטניק, Cal
"הדגימה ניהול והובילה אסטרטגיה של גוף מאוד גדול, תוך הישענות על כלי מערכות מידע וטכנולוגיות. הובילה המשכיות עסקית, עם פריצת דרך בעולמות התשלומים והארנק הדיגיטלי ופרויקטים דיגיטליים מתקדמים שקפצו דור – והכול במהלך שנה עמוסה טכנולוגית, שנת הקורונה ואיומי הסייבר. ליוותה ותמכה במעבר לעבודה מהבית של כ-1,000 עובדים. העבירה את חדר המחשב תוך כדי תנועה. יצרה ראשוניות בעולם כרטיסי האשראי מול תחרות בחברות כרטיסי אשראי אחרות, באמצעות הטכנולוגיה. הביאה להנפקת כרטיס וירטואלי בתוך דקה וחצי. מובילה בעולמות הפיננסים ואמצעי התשלום. בעלת יכולת הנעה ואנרגיה גבוהה, שמובילה לתוצרים רבים ומגוונים".
טל נתנוביץ', סמנכ"ל מערכות מידע, בקרה ותפעול בשיכון ובינוי – סולל בונה. צילום: פלי הנמר
טל נתנוביץ', שיכון ובינוי – סולל בונה
"מדבר 'רווחים', מפגין ראייה עסקית חדה. הוביל הכרה במערכות המידע כמרכזי רווח וכיצרניות ערך עסקי בתפיסה חדשה ומרעננת. השתמש בטכנולוגיה כאמצעי למתן ערך מוסף לחברה וליצירת מציאות ארגונית חדשה. הביא לפריצת דרך, כשהתרחב, מעבר לתפקיד המנמ"ר, לתפקידי ניהול בכירים בחברה. הבטיח המשכיות עסקית מלאה בקורונה, תוך מאמץ מרשים בחדשנות. הוביל לפיתוח זירת מסחר בעולם הבנייה, עם צמצום פחת ושיפור רווחים, לצד שימוש ברחפנים לבטיחות. בעל יכולת מרשימה ואנרגיה גבוהה להובלת שינויים טכנולוגיים ותפעוליים משמעותיים בארגון מסורתי ושמרני, תוך הטמעת סל מוצרים חדש ומתקדם".
אורן בן חורין, מנהל אגף תקשוב ומערכות מידע ברשות הטבע והגנים. צילום: נתי כהן
אורן בן חורין, רשות הטבע והגנים
"הוביל טרנספורמציה דיגיטלית מורחבת ללקוחות ולארגון. הקים פרויקטים בספרינטים מואצים. בעל יכולת הנעה ויוזמה, תוך שינוי תפיסה תהליכית מורכבת הנתמכת במערכות הארגון, עם החיבור לעסק. הוא מספק לארגון יכולות לעמוד מול העולם החיצוני באופן מעורר הערצה. מרשים באלתור פתרונות טכנולוגיים לעסק שלו, בעלויות נמוכות ובצוות יחסית קטן. מסייע לארגון בטיפול במיליוני מבקרים בשנה, כולל טיפול מהיר בשינויי הרגולציה".
שי מיקהל, מנמ"ר תנובה. צילום: יח"צ
שי מיקהל, תנובה
"הוביל את שינוי תפיסת הארגון, תוך הסדרת תוכנית חומש למערכות המידע, עם השפעה דרמטית על תהליכי הארגון, שחלקה בוצע השנה. זוכה להערכה מאוד גבוהה בארגון. הוביל בניית ארכיטקטורה לתשתיות חדשות ולסייבר, עם שיפור עולם הנתונים. הדגים יכולת גבוהה בהנעת תהליכים אסטרטגיים בארגון ורתימת ההנהלה והדירקטוריון, תוך הסתכלות ארוכת טווח. במקביל לניהול כ-240 מערכות, ביצע הסבה למערכת ERP מרכזית, קידם נושאים בוערים לחברה שלא טופלו קודם לכן, הקים גוף תשתיות חדש מרכזי והטמיע BI אחיד לכל הארגון".
אבי בר זכאי, מנהל אגף טכנולוגיות, מערכות מידע וסייבר בשלמה חברה לביטוח. צילום: יח"צ
אבי בר זכאי, שלמה חברה לביטוח
"נערך היטב לתקופת הקורונה מבעוד מועד, וכך הארגון פעל בזריזות רבה בשוק שהשתנה. הוביל לכניסה לעולמות תוכן חדשים דיגיטליים. פעל ליוזמות IT שהביאו לשינויים ולשיפור תהליכים. הביא ל-'צביעת' הארגון בדיגיטל מלא, ולעבודה ללא ניירת. היתווה תוכנית לבניית תהליכים לשירות הסוכנים, הקים מערכת הפצה חכמה, דיגיטלית, בכל הערוצים, והקים מערכות CRM ו-BI חדשות. פעל להחלפת מערכת הליבה".
מיהם המנמ"רים שזכו באותו הצטיינות מיוחדים למגזרי הבריאות? בתואר ראויים להוקרה? וראויים לשבח? התשובות – בכתבות הבאות, שיפורסמו מחר (ד').
השתתף בהכנת
09/03/21 14:50
6.93% of the views
מאת אנשים ומחשבים
חברת הביטוח מנורה מבטחים היא אלוף האלופים ב-IT Awards 2021, תחרות מצטייני המחשוב לשנת 2020 של אנשים ומחשבים. צוות ה-IT של החברה, בראשות משה מורגנשטרן, משנה למנכ"ל ומנהל אגף מערכות מידע וטכנולוגיה במנורה מבטחים, קיבל את הפרס בטקס בהפקת אנשים ומחשבים, שנערך היום (ג') באולם האירועים East בתל אביב. את הטקס הנחתה נטלי גבאי, סמנכ"לית שיווק, כנסים ואירועים של הקבוצה.
תחרות מצטייני המחשוב מתקיימת זו השנה ה-18 על ידי אנשים ומחשבים, שחוגגת 40 שנות פעילות בקהילת ה-IT. במהלך כל שנות התחרות הגישו ארגונים מובילים במשק יותר מ-4,300 פרויקטים. גם השנה נשבר שיא של מספר הפרויקטים שהוגשו – 847, ב-11 קטגוריות. הפרויקטים שונים ומגוונים, ומגיעים ממגוון ארגונים ממשלתיים, עיריות, כוחות הביטחון, מוסדות ממשלתיים, ארגונים מסחריים, בנקים, מוסדות רפואיים, חברות ביטוח, מוסדות להשכלה גבוהה, ועוד.
הפרויקטים בהם זכתה מנורה מבטחים הם: שדרוג מערך תפעול המסמכים, בביצוע קורקטו; שימור לקוחות עם RPA, ומיכון מוקדי קשרי לקוחות, שניהם בביצוע קריון; ניהול מסמכים – פוליסות ותביעות – IFN מקבוצת יעל; פרויקט נקסט לטרנספורמציה דיגיטלית – סאפיינס; תשתית הפקת דו"חות תקופתיים ללקוחות – קבוצת אמן; אפליקציית מכירות – ONE BI; מעבר לענן – Vision BI; פרויקט שו"ב ואבטחה – אינוסק; תשתית ניהול זהויות – קבוצת UCL; תחקור אירועי סייבר – פייראיי; מערך אחסון מרכזי – Dell-EMC; הטמעת פיירוול מבית פאלו אלטו; ניטור תעבורת התקשורת – נס; אוטומציה בתשתיות – Vmware; שדרוג שדרת התקשורת – סיסקו; הטמעת טימז – מיקרוסופט; מיקרו-פילוח לסביבה הווירטואלית – Vmware; לימוד מכונה בייצור – מיה אנליטיקס; אימות דיגיטלי בנקאי; תשתיות אינטגרציה בענן; הפקה והפצת דו"חות למעביד; Connect; Control; חידושים דיגיטליים בפוליסות ביטוח רכב; API – הצטרפות לפנסיה; תהליכי מכירה וניהול ביטוחי משכנתא; משיכת כספים בדיגיטל; Digital Owl; כניסה לאתר מידע אישי באמצעות זיהוי פנים.
עיריית רמת גן דורגה שנייה בכמות הפרויקטים שזכו – 18 במספר. לאחריה: בנק דיסקונט, עם 13 פרויקטים זוכים. משרד המשפטים ומגדל, כל אחד מהם – עשרה פרויקטים. UPS ישראל, בנק הפועלים ומשרד הבריאות – כל אחד מהם עם תשעה פרויקטים זוכים.
65 ספקיות IT פרסו את חסותן על טקס מצטייני המחשוב: אלעד מערכות, אורקל, יבמ, נוטניקס, מטריקס, VMware, מיקרוסופט, אינטל, דל, פייראיי, סיסקו, IFN מקבוצת יעל, יעל, רילקומרס, בינת, פיונט, נס, פאלו אלטו, אמת, טלדור, וואן, מטרופולינט, WEDO, קריון, טנגרם סופט, רד האט, ZIGIT, קוגניטיב, ez-roi, מונסייט, גיב, פריוריטי, וריטאס, SQLink, אמן, בזק בינלאומי, זנסיטי, מד וואן, נובידאה, פרוסיד, קראטיו, BMC, טקיוניטי, DM הנדסה, UCL, CommIT, אינוסק, י.א. מיטווך ובניו, מינרבה, היטאצ'י, גספצ'ו, אורפלייר, סיימולייט, מלם תים, מלם שכר, אווייה, אבנט, ספלאנק, Xioma, SIT, UBTECH, סלוסיין, SAS, קליק ו-callvu.
השתתף בהכנת
09/03/21 14:34
5.94% of the views
מאת אנשים ומחשבים
שורה של פרויקטים זכו בתחרות מצטייני המחשוב IT Awards של אנשים ומחשבים, שתוצאותיה הוכרזו היום (ג') באירוע שהתקיים באופן היברידי – באולם האירועים East בתל אביב ואונליין. את התחרות הנחו פלי הנמר, יזם ומנהיג אנשים ומחשבים, ונטלי גבאי, סמנכ"לית האירועים והשיווק של הקבוצה.
התחרות מתקיימת זו השנה ה-17 על ידי אנשים ומחשבים, שחוגגת 40 שנות פעילות בקהילת ה-IT. במהלך כל שנות התחרות הגישו ארגונים מובילים במשק יותר מ-4,300 פרויקטים. גם השנה נשבר שיא של מספר הפרויקטים שהוגשו – 847, ב-11 קטגוריות. הפרויקטים שונים ומגוונים, ומגיעים ממגוון ארגונים ממשלתיים, עיריות, כוחות הביטחון, מוסדות ממשלתיים, ארגונים מסחריים, בנקים, מוסדות רפואיים, חברות ביטוח, מוסדות להשכלה גבוהה ועוד.
כתבה זו היא החלק הראשון בסדרת כתבות, שתפורסם בימים הקרובים, ומפרטת את החברות והפרויקטים שזכו.
בנק דיסקונט
בנק דיסקונט
הבנק קטף 13 פרסים, בהם: מעבר מ-250 מרכזיות אנלוגיות למרכזיית IP אחת, מימוש תקשורת אחודה בעזרת ג'אבר, הטמעת מערכת שיחות לעובדי הבנק שעבדו מהבית והקמת סביבת פיתוח בענן – פרויקטים אלה בוצעו בעזרת בינת. פרויקט נוסף היה בניית מערכת HR בענן המתמקדת באנשים, תהליכים וחוויית העובד – ובוצע בעזרת אורקל; הקמת מערכת לזיהוי וניהול הרשאות וזהויות, בצוותא עם יבמ; הגנה פרו-אקטיבית לתהליכי חיבור מרחוק – פרויקט שביצעה מינרבה; הקמת אתר משכנתא דיגיטלית, בעזרת רילקומרס; שיפור ההגנה על תחנות הקצה, בעזרת BMC ומטריקס; ובניית קטלוג מוצרי תוכנה אחיד.
בלו סנאפ החברה זכתה בגין פרויקט הקמת מערך הגנה על האפליקציה בשכבה הגנה נוספת, למניעת התקפות. הפרויקט בוצע על ידי אמת מיחשוב, בשיתוף F5.
אדמה
החברה זכתה בארבעה פרויקטים, שבוצעו בשיתוף אלעד מערכות: מערכת דיווח, טיפול וניהול של אירועי בטיחות במפעלים; שני פרויקטים בחדשנות במעבר לענן – הנגשת ציות לכלל עובדי הארגון, ומערכת להנגשת הידע הקיים בחברה לכלל העובדים; ופרויקט טרנספורמציה דיגיטלית לקבלת החלטות בצורה אפקטיבית וטובה – שבו השתתפה גם אקסלנדו.
UPS
UPS ישראל
הסניף הישראלי של חברת השילוח זכה בגין כמה פרויקטים: פישוט תהליך השילוח הפנים ארצי עבור אוכלוסייה שעד כה לא השתמשה בשירותים אלה; הפיכת תהליך איסוף הנתונים בארגון למקוון, אוטומטי ומבוסס טריגרים תפעוליים – פרויקט שבוצע בשיתוף סלוסיין; הקמת מערך אבטחת מידע באמצעות יצירת מעגלי אבטחת מידע רבים ושונים, בנוסף למערכות ניטור מתקדמות – פרויקט שבוצע עם סימיולייט; שדרוג מרכזיית הטלפון בקול סנטר, בשיתוף אוויה ובזק בינלאומי; הקמת אתר DR, בשיתוף MedOne, נוטניקס ובזק בינלאומי; מערכת ניהול וירטואליזציה, באמצעות נוטניקס ובזק בינלאומי; ופרויקט RPA לשילוב כלי אוטומציה בתשתית הטכנולוגית של UPS ישראל – בעזרת UIPATH.
חברת החשמל
חברת החשמל
החברה קיבלה את האותות בגין שלושה פרויקטים: מערכת לשמירה ולניהול של חומר ארכיוני בתצורה דיגיטלית, בשיתוף IFN מקבוצת יעל; פרויקט ניתוח נתונים ו-BI, כבסיס להפיכתה לארגון מכוון מידע – בעזרת יבמ; והטמעת מערכת להפקת דו"חות כספיים, באמצעות יעל אקטיביו.
סאפיינס
החברה זכתה עקב פרויקט להטמעת פתרונות שיתופיות לתמיכה בעבודה מרחוק ולשיפור התשתיות של שיחות ועידה בווידיאו – שבוצע בעזרת Comm-IT.
בנק לאומי. צילום אילוסטרציה: BigStock
בנק לאומי
חמישה פרויקטים של הבנק זכו בתחרות: פלטפורמה לתמיכה בעובדי הבנק בנושאים תפעוליים בשילוב תהליכי אוטומציה לביצוע פעולות בשירות עצמי – פרויקט שבוצע יחד עם קוגניטיב; יישום רכיב WCM לטובת ביצוע הגדרות הג'ובים – בעזרת BMC; הקמת תשתית מרכזית לניהול תוצרים וחבילות קוד צד שלישי ומתן מענה אבטחה; חתימה דיגיטלית; וכן מערכת לזיהוי וטיפול בתקלות – שגם הוא בוצע בעזרת קוגניטיב.
OPC Energy
החברה זכתה בפרויקט בקטגוריית שו"ב, להגנת סייבר על מתקני אנרגיה ובניית תוכנית הגנת סייבר לתחנת כוח תוך שימוש במומחיות בעולמות הסקאדה. הפרויקט בוצע בעזרת Comm-IT.
עיריית נתניה
עיריית נתניה
זכתה בשני פרויקטים: הטמעת פתרון משלים להגנת הקצה, בשיתוף 2BSecure מבית מטריקס, ושדרוג סביבת הענן המאובטחת של העירייה.
משרד הבריאות
משרד הבריאות
המשרד זכה בתשעה פרויקטים: עריכת מבחנים ממוחשבים בעולמות הסיעוד, בעזרת טלדור; הקמה, ניהול ותחזוקה של פלטפורמת מחשוב מרכזית לתכלול כלל הפעילות האפידמיולוגית; הקמה, ניהול ותחזוקת פלטפורמת ייצור ממוחשבת לטובת קבלת החלטות מונחית מידע ויצירת מאגר מידע תפעולי לשימוש צרכנים פנימיים וחיצוניים, אנושיים וממוכנים; הקמה, ניהול ותחזוקת פלטפורמת תחקור עצמי, המאפשרת לכל משתמש רלוונטי לגשת לנתונים בכל עת ולתחקר אותם באופן עצמאי; ניהול תשתית מבוססת ענן לתמיכה ביישומים אפליקטיביים ובנתונים; הקמה, ניהול ותחזוקה של מערך מרכז השליטה והבקרה של המשרד למאבק בנגיף הקורונה; הקמת פלטפורמה המחברת בין המשרד לרשויות המקומיות, להצגת תמונת מצב אמינה, עדכנית, אחידה ומשותפת; הנגשת נתוני המאבק בקורונה לציבור, בשיתוף סיסטמטיקס ודלויט; והטמעת מערכת טימס של מיקרוסופט בבתי החולים הממשלתיים, שבוצעה על ידי נס.
דלק
החברה קיבלה את הפרס בגין שני פרויקטים: שדרוג תשתית קווי הנתונים בין המטה שלה לכ-250 מתחמי התדלוק שלה הפזורים ברחבי הארץ – בעזרת מלם וסיסקו; ואפליקציית דלק לשימוש לקוחות החברה – פרויקט שאותו היא ביצעה יחד עם Zigit.
הרשות הממשלתית למים
הרשות זכתה בשני פרויקטים: פרויקט לשיפור מערך אבטחת המידע – בשיתוף VMware, בינת, HPE ובזק בינלאומי; ומערכת לניהול פרויקטים הנדסיים, תוך האחדת תהליכים וקישור לממשקים – בשיתוף אקסיומה.
משטרת ישראל
משטרת ישראל
המשטרה קיבלה את האות על פרויקט הקמת מוקד 110, שנותן מענה בתחומים כגון דו"חות קורונה, קנאביס ודיווחים – בשיתוף קוגניטיב. המוקד הוקם במטרה לתת שירות טוב יותר לאזרח וכדי שמוקד 100 ישמש לדיווחי חירום בלבד.
אנבידיה
אנבידיה
אלעד מערכות ביצעה בחברה פרויקט להגירת אפליקציות שונות של 365 לענן – שזכה באות.
עיריית חדרה
זכתה בפרויקט בקטגוריית פרויקטי קורונה, לשמירה על איכות המזון וייעול החלוקה שלו, תוך שימוש במערכת חגי, שבוצעו בה התאמות.
בזק
בזק
וואן ערכה בחברה פרויקט לקבלת הסמכה לתקן ISO 27001 – התקן הבינלאומי הנפוץ בעולם לניהול אבטחת המידע בארגון.
אוניברסיטת בן גוריון
טקיוניטי ערכה באוניברסיטה פרויקט טרנספורמציה דיגיטלית לניהול "מסע התורם", המממש את אסטרטגיית פיתוח המשאבים של המוסד האקדמי.
גילת טלקום וואן הטמיעה בחברת הלוויינים מערכת NetSuite ליישום תהליכים עסקיים מקצה לקצה במערכת מרכזית אחת.
המשרד לשירותי דת
המשרד זכה בפרויקט לניהול משגיחי הכשרות באמצעות טלפון "כשר" – טלפון נייד שמותאם לציבור הדתי. את הפרויקט ביצעה מלם תים.
השתתף בהכנת
09/03/21 15:07
5.94% of the views
מאת אנשים ומחשבים
להחזיק זוגיות יציבה במשך 50 שנה זה דבר לא קל – בטח שלא במציאות של היום, שבה הרבה יותר לגיטימי מבעבר להתגרש ולהחליף בני.ות זוג. אלא שעבור רבים זו עדיין משאת נפש, וזוגות שמצליחים לעשות זאת נתקלים לפעמים במבטי הערכה, שלא לומר הערצה. זה בוודאי לא קל כשבני הזוג לא רק חיים ביחד באותו הבית, אלא גם עובדים ביחד. בני זוג ש-"עשו זאת" בשני המובנים הם פלי הנמר ודליה פלד הקוסמת: הם הקימו את קבוצת אנשים ומחשבים, שאותה הם מנהלים אותה מאז ועד היום.
השניים נתנו במפגש של פורום הנשים בטכנולוגיה WIT מבית אנשים ומחשבים כמה עצות מועילות מה כדאי לעשות כאשר בני הזוג חולקים גם את אותו הבית וגם את אותו מקום העבודה. המפגש נערך אתמול (ב'), יום האישה הבינלאומי, בהנחיית גילי שלזינגר-מורן, בכירה באורקל.
לדבריהם, כשבני זוג עובדים בצוותא, ועל אחת כמה וכמה מנהלים ביחד חברה, "אחד הדברים הראשונים והחשובים הוא חלוקה ברורה של תחומי האחריות, מתוקף הניסיון וההתמקצעות של כל אחד. אצלנו, למשל, דליה היא 'שרת הפנים' – המנכ"לית האחראית על ניהול ענייני הכספים, משאבי האנוש, חוזים והסכמים ועוד…, ופלי הוא הנמר העוזר, 'שר החוץ' – האחראי על היזמות, השיווק, הלקוחות והמערכת, שמוציאה את האתר והניוזלטר היומי DailyMaily".
"חשוב שיהיה שוויון בעבודה, שאחד מבני הזוג לא יהיה בכיר מהשני", הם ממשיכים. "כמו כן, חובה שבני הזוג יסמכו זה על זה ב-100%, כי אם לא סומכים ב-100% מהנושאים ב-100% מהזמן – זה לא יעבוד. בנוסף, הערצה והערכה הדדיים, וכן הכלה וחמלה – הם הסוד לחיים מוצלחים מאוד". אצל הנמר הכול ר"ת: הכל"ה היא הערכה, כבוד לזולת הדדי, וחמל"ה – חמור מי לקחתי היום (פרפרזה על דברי שמואל הנביא). כלומר, מה עשיתי רע, גם אם לא בכוונה תחילה.
מה לגבי חלוקת התפקידים בבית?
דליה: "אם לומר בחיוך, החלוקה לא באמת שווה ואני לא מאמינה שהיא יכולה להיות שווה. מרבית מטלות הבית באחריותי. פלי אחראי לרוקן את מדיח הכלים ואם הוא שכח, יש רמזים – אני משאירה את מגירת המדיח פתוחה (כאן הנמר מזכיר את הפרסומת הייחודית שגרמה למכירות שיא של מדיחי כלים אוטומטיים בראשית דרכם: Don't be a dishwasher, buy one). אבל, פלי היה שותף מלא בגידול הילדים ועכשיו הנכדים. נשארה לו נשמה של ילד".
"אם עד כאן הכול נראה פשוט", דליה מוסיפה, "אז הנה הנקודה הקשה ביותר: איך מפרידים בין העבודה והבית? התשובה שלנו ברורה: אנחנו לא מביאים הביתה את הדיונים על ענייני עבודה ולא מביאים לעבודה את הוויכוחים מהבית".
פלי מסכם את הדברים היטב: "בני זוג לא צריכים תמיד להבין ולא להסכים האחד עם השני, הם צריכים רק תמיד לכבד ולהעריך הדדית. הכל"ה כבר אמרנו". וזה, כך נראה, הדבר החשוב ביותר, והנקודה שממנה אפשר להתחיל לבנות זוגיות טובה, בריאה וארוכה. העיקר שכל אחד ימצא את הקוסם.מת שלו.ה. פלי ודליה, למזלם, מצאו.
09/03/21 16:18
5.94% of the views
מאת אנשים ומחשבים
ענקית האבטחה מק'אפי מתפצלת: החברה עצמה תמשיך להציע פתרונות לשוק הצרכני, בעוד שהחלק הארגוני שלה יימכר לחברת האחזקות STG תמורת ארבעה מיליארד דולר. מק'אפי תמשיך לפעול תחת שמה ו-STG תצטרך למצוא שם אחר למוצרים הארגוניים שהיא רוכשת. מדובר בעסקת מזומנים מלאה, שמימושה המלא עתיד להתרחש עוד לפני סוף השנה הנוכחית.
מק'אפי מוכרת את העסקים הארגוניים שלה לאחר מספר שנים שבהן היא ראתה כיצד הם מקנים לה הפסדים, ולפי ההערכות היא חיפשה חברה שתרכוש אותם ממנה. הכנסות החטיבה צמחו ב-2020 ב-1.2% בלבד לעומת 2019, לסכום של 1.35 מיליארד דולר, אך ההפסד הנקי גדל מ-151 ל-180 מיליון דולר – זינוק של 19.2%. עיקר ההכנסות של החברה הן מהחטיבה הצרכנית, עם צמיחה של 19.6% ב-2020 ל-1.56 מיליארד דולר וזינוק של 20.2% ברווח התפעולי ל-333 מיליון.
צעד נוסף שאותו מק'אפי נקטה הוא צמצום בכוח האדם בהנהלה הראשית שלה בכ-150 עובדים, לאור התוצאות העסקיות. הפיטורים נכנסו לתוקף בתחילת החודש הנוכחי.
"STG היא השותפה הנכונה להמשך חיזוק עסקינו הארגוניים, והתוצאה היא עדות לפתרונות המובילים בתעשייה של החברה", אמר נשיא ומנכ"ל מק'אפי, פיטר לאב. "העסקה הזו תאפשר לנו להתמקד בעסקים שלנו בעולם הצרכני שלנו".
גם RSA שלה
כחברת אחזקות, STG היא שחקנית יחסית חדשה בתחום האבטחה, אבל היא כבר רשמה רכש משמעותי בו: בשנה שעברה היא קנתה את RSA תמורת 2.08 מיליארד דלר. כמו כן, היא ביצעה כמה רכישות קטנות של חברות – החל ב-2019.
מק'אפי, כחברה, כבר עברה פעם אחת מכירה מפורסמת מאוד: באוגוסט 2010 היא נרכשה במלואה בידי אינטל בסכום עתק, לאותם ימים, של 7.68 מיליארד דולר. זאת, כדי לפעול כחטיבה עצמאית, שתאפשר לה למכור פתרונות מלאים שכוללים אבטחה, בעיקר לשוק הארגוני. אינטל אמנם הפכה את שם החברה לאינטל סקיוריטי, אבל היא לא הצליחה עמה מסחרית ומכרה אותה ב-2016 לחברת האחזקות TPG תמורת כ-4.2 מיליארד דולר בלבד. מק'אפי חזרה לשמה ולמעמד של חברה ציבורית בהמשך אותה השנה, כשלאב משמש כמנכ"ל שלה מאז ועד היום.
09/03/21 16:31
5.94% of the views
מאת אנשים ומחשבים
אחת הזוכות בטקס IT Awards של אנשים ומחשבים, שהתקיים היום (ג') בהשתתפות צמרת תעשיית ה-IT, היא קבוצת SQLink – מחברות התוכנה הגדולות בישראל. החברה קיבלה את פרס מצטייני המחשוב לשנת 2020 עבור טרנספורמציה דיגיטלית ומעבר לסביבת עבודה ירוקה ובריאה יותר, שהובילה מחלקת משאבי האנוש שלה.
ההחלטה להעניק ל-SQLink את הפרס התקבלה בעקבות פעילותה למען "עולם ללא נייר". הטקס הציב באור הזרקורים את התהליך המרשים שעברה הקבוצה – תהליך שהחל כבר ב-2019 והגיע לשיאו במהלך 2020.
"לפני כשנה וחצי החלטנו ליישם תהליכי טרנספורמציה דיגיטלית ב-HR שלנו", מספרת יעל ברק כהן, סמנכ"לית משאבי אנוש בקבוצה, "ובמסגרת זאת הוסבו כל תהליכי הגיוס וה-HR לתהליכים ללא נייר. הקבוצה השקיעה משאבים בהטמעת מערכות ממוחשבות לקליטת עובדים, וביניהן מערכת מבית מלם שכר שמטפלת בהפקת חוזים, בטפסי 101, בנהלי קליטה ועוד, וכן מערכת ממוחשבת לפניות עובדים".
סנכרון ואינטגרציה בין המערכות הפכו את תהליך הגיוס לפשוט ונוח יותר: עובד שמתקבל לעבודה מקבל קישור למסמכים הרגולטוריים והארגוניים. באפשרותו למלא אותם בזמנו הפנוי ומכל מכשיר, והם נשלחים ישירות למערכת ה-HR של הקבוצה ומתויקים בתיקו האישי (והדיגיטלי). תהליך הגיוס והקליטה מסתיים בקלות – והכול ללא פיסת נייר אחת.
"מהר מאוד ראינו כי טוב", מספרת ברק כהן, "והרחבנו את הטרנספורמציה לתחומים נוספים. חיפשנו פתרונות שיעשירו את חוויית העובדים שלנו וייצרו איתם ערוצי תקשורת אפקטיביים ואינטראקטיביים – ולכן השקנו את SQ4U, אפליקציה ארגונית (מבית Connecteam). באמצעות האפליקציה אנחנו מתקשרים טוב יותר עם העובדים, מחברים אותם בזמן אמת לכל מה שקורה בקבוצה, מנגישים מידע ארגוני ומאפשרים תקשורת דו כיוונית במהירות, ביעילות ובצורה חווייתית".
מודעות סביבתית וערך עסקי בעת ובעונה אחת
התהליך, שהחל מתוך מודעות סביבתית מפותחת ורצון ליצור שינוי של ממש, הביא עימו ערך עסקי ותועלות לקבוצה. "המחוברות הדיגיטלית המאפיינת כיום את מחלקת ה-HR מאפשרת לנו להציג נתונים מספריים מדויקים", מעידה ברק כהן, "ובעזרתם אנחנו יודעים לבנות דשבורד ניהולי כבסיס לקבלת החלטות, לערוך ניתוח אנליטי כדי לנבא מגמות עתידיות ולקשר בין מדדי ה-HR לתוצאות עסקיות כגון עלויות של תחלופת עובדים והחזר השקעה (ROI). בארגון שמונה אלפי עובדים, יש לכך חשיבות עצומה. בנוסף, זמן קליטת עובד חדש קוצר ב-50%, מדי חודש נחסכות 320 שעות עבודה וה-SLA של השירות הפנים ארגוני השתפר ביותר מ-20%".
היא מוסיפה שמשבר הקורונה הבליט אף יותר שההחלטה שהתקבלה הייתה נכונה: "המשק עבר לעבודה מרחוק, והשינויים שהטמענו הפכו את תהליכי הגיוס לפשוטים ומהירים יותר. התהליכים הבירוקרטיים הישנים הוזזו הצידה לטובת דיגיטציה מהירה ויעילה – מה שהוביל להסתכלות עסקית מעמיקה, לחיסכון בזמן ובכסף, וכמובן לחוויית מועמד ועובד נעימה ומקצועית יותר".
עשרות עצים ניצלו מכריתה
אך SQLink לא עצרה כאן. כחלוצה בתחום היא החליטה לפרוץ גבול נוסף: השימוש במדפסות הופסק לחלוטין. בצעד חסר תקדים הוצאו כל המדפסות ממשרדי הקבוצה, והעובדים עברו לשמירת מסמכים בארכיב דיגיטלי ייעודי. בסך הכול, מתגאים בקבוצה, נחסכו עד כה לא פחות מרבע מיליון (!) דפים במהלך השנה שחלפה, וכ-40 עצים ניצלו מכריתה והשמדה.
צעד נוסף היה הוצאת כל הכלים החד פעמיים ורכישת סט כלים לשימוש רב פעמי עבור כל עובד. השימוש בפלסטיק הופסק לגמרי, ובמידת הצורך נרכשים כלים מתכלים. בנוסף, נעשה שימוש בחומרי ניקוי וסניטציה "ירוקים", שלא פוגעים בסביבה ובבריאות העובדים.
"הפרס בהחלט מחמיא לנו, והוא מהווה הכרה ציבורית באג'נדה הסביבתית שלנו כקבוצה," מסכמת ברק כהן. "הצורך לשמור על העולם הופך ליותר ויותר קריטי ככל שעובר הזמן, והדרך שבה בחרנו מתאימה לתפיסה שלנו – שאצלנו, ב-SQLink, המחר פה כבר מאתמול".