זמני השבת
עיר | כניסה | יציאה |
---|---|---|
ירושלים | 16:00 | 17:12 |
תל אביב | 16:14 | 17:13 |
חיפה | 16:04 | 17:11 |
באר שבע | 16:19 | 17:16 |
The headlines that made most buzz on this page
23/05/21 16:12
11.21% of the views
מאת אנשים ומחשבים
ההודעה של מיקרוסופט שלפיה היא תוציא ביוני בשנה הבאה מהוורידים שלה לחלוטין את הדפדפן הוותיק אינטרנט אקספלורר מסמנת, במידה מסוימת, את המהפך שעברה החברה מאז השיקה אותו כחלק מ-Windows בשלהי 1995. מחברה אגרסיבית, שנלחמת על כל פינה בשוק התוכנה, שרוצה לשלוט בהכול ושרוצה לקבוע תקנים וכללים הפכה מיקרוסופט לחברה שמשחקת יפה מאוד עם החברים בגינה – יש תקנים ויש מערכות הפעלה אחרות, פעילות במיוחד, בשווקים שהיא כבר לא משחקת בהם.
ויש את הכניעה הגדולה מכולן: ההחלטה של מיקרוסופט לזנוח אפילו את המנוע הראשוני של הדפדפן Edge לטובת שימוש ב-Chromium – המנוע שמסיע במהירות שיא כבר שנים ארוכות את הדפדפן כרום של המתחרה הגדולה גוגל – כדי לבנות Edge חדש.
לזכותה של מיקרוסופט ייאמר שהיא הבינה ב-1995 עד כמה דפדפן האינטרנט הולך להיות אחד הדברים הכי חשובים בחיים שלנו, וכפועל יוצא של ההבנה הזאת קנתה מספייגלאס דפדפן בסיסי בשם מוזאיק ולאחר התאמות קלות שינתה את שמו לאינטרנט אקספלורר. זה עוד לפני שבכלל קם איגוד התקינה WC3, ובשוק שבו הדפדפן הכוכב היחיד היה נטסקייפ (Netscape Navigator) מנוחתו עדן.
המונופול שניצול כוחו עמד בעוכריו
אף אחד לא ממש הכיר את אינטרנט אקספלורר עד לגרסה 3.1 שלו, שאני מודה שהייתה חביבה עליי למדי, ועד שהוא שולב עמוק לתוך הקרביים כחלק בלתי ניתן להפרדה מ-Windows 95 OSR 2.5 כבר בגרסתו הרביעית. התביעה הצפויה של נטסקייפ הגיעה בעוצמה, בדיוק כמו שבמיקרוסופט העריכו שיקרה, והיא עלתה לה לא מעט כסף, אבל את החברה במצבה דאז זה לא ממש עניין – אלה היו ימים שהיא חשבה שהיא עוד תרוויח הרבה כסף מהדפדפן שלה.
לא רק שהיא טעתה – באיחוד האירופי עשו למיקרוסופט צרות לאחר שהיורשים של נטסקייפ היכו בחזרה עם פיירפוקס – הדפדפן של מוזילה, שהיה הרבה יותר טוב מהאקספלורר מהרגע הראשון. אלא שמוזילה התקשתה להתחרות מאחר שבניגוד ליריבו המיקרוסופטי, פיירפוקס לא היה חלק ממערכת הפעלה. לכן, היא פנתה לנציבות האירופית וטענה – בהצלחה – נגד המונופול, שבא לידי ביטוי בשילוב האקספלורר כברירת מחדל לגלישה, ומיקרוסופט הייתה צריכה לשנות את המהדורות האירופיות של Windows כדי שיוצגו למשתמש מבחר דפדפנים לבחירה, והוא יוכל לבחור באיזה מהם הוא רוצה לגלוש.
טיפול לא נכון, כשל בהבנת השוק
אינטרנט אקספלורר לא היה דפדפן רע, אבל מיקרוסופט לא טיפלה בו נכון. הוא היה עמוס באגים ופרצות אבטחה, הוא כל הזמן ניסה להילחם בשוק ולהכריח אותו להשתמש בהמצאות של מיקרוסופט במקום ליישר קו, ובסופו של דבר עבור רבים, הוא פשוט לא ענה על הדרישות.
והכי חשוב – מה שבסופו של דבר הפך לטעות מכריעה: מיקרוסופט לא הבינה מה הולך לקרות לה כשגוגל השיקה את כרום בשלהי 2008, קצץ יותר מ-12 שנים אחרי צאתו של האקספלורר לדרך. משתמשים רבים מיהרו להוריד את הדפדפן הצעיר, שהיה קל ומהיר יותר, עם הרבה תכונות שהיו חסרות במתחרה הוותיק, וארבע שנים בלבד לאחר מכן הוא הפך לדפדפן הפופולרי ביותר, כשהאקספלורר מידרדר משיא של כ-90% נתח שוק עד לכמה אחוזים בודדים בשנים האחרונות. רק בגרסה 11 החליטה מיקרוסופט שזהו זה – הגיע הזמן לחפש דרך חדשה.
היה שלום, אינטרנט אקספלורר
מאז ש-"שיחקתי" יחסית הרבה עם גרסה 3.1, האקספלורר ואני לא חברים טובים. עוד לפני כן השתמשתי במחשבים האישיים שלי בדפדפן הנהדר של נטסקייפ ומהר מאוד עברתי לפיירפוקס כשארגון מוזילה הפך אותו – למיטב זכרוני בגרסה 2 – לשימושי במיוחד.
מאז ועד ימים אלה אני משתמש בעיקר בפיירפוקס או בכרום, אם כי בזמן האחרון אני נותן הזדמנות גם ל-Edge – הדפדפן החדש מבית מיקרוסופט. הסיבה לבחירה שלי להתרחק רוב הזמן מאינטרנט אקספלורר הייתה פשוט כי לא אהבתי את ההתקנה הכפויה שלו ב-Windows, ולא אהבתי, כמו רוב המשתמשים, שהחברה מנצלת את הכוח המנונופוליסטי שלה בתחום זה.
הדעיכה של האקספלורר, עד למותו הקרוב, היא סופה של תקופה, שבה החשיבה בעולם המחשוב הצרכני הייתה שונה לחלוטין. דוגמה נוספת לכך היא הפלאש של אדובי, שהחל את גסיסתו הרבה לפני האקספלורר. שני אלה הם כלים חינמיים, שהיוו את השדרה של האינטרנט במשך שנים, אבל הפכו לאחר מכן לקן צרעות אחד גדול של וירוסים, שהפכו לרושעות ואחר כך לנוזקות. אסור לשכוח את שניהם, ובהחלט יש להם מקום של כבוד בהיסטוריה של האינטרנט, אבל יאללה – מספיק ודי.
23/05/21 12:20
6.03% of the views
מאת אנשים ומחשבים
גוגל (Google) תפתח בניו יורק חנות פיזית לראשונה בתולדותיה. מועד הפתיחה המדויק לא נמסר, אך הוא צפוי במהלך הקיץ.
"חנות גוגל החדשה היא צעד חשוב במסע החומרה שלנו לאספקת חוויית גוגל המסייעת ביותר בכל מקום ובכל זמן שאנשים זקוקים לה", כתבה החברה בבלוג שבישר על פתיחת החנות.
החנות, בגודל כ-500 מ"ר, תיפתח בשכונת צ'לסי במנהטן, בפינת רחוב 15 עם השדרה התשיעית, ויימכרו בה מוצרי החומרה של גוגל, כמו מכשירי ה-Pixel, התקני נסט (Nest) ומוצרי פיטביט (Fitbit). חנות גוגל צ'לסי תהיה גם אתר אירוח של אירועים שונים של החברה, כמו מפגשי פאנל, סדנאות של מוצרי גוגל, שיעורי צילום באמצעות מכשירי Pixel, ותספק גם שירות תיקונים.
בהודעתה ציינה גוגל, כי החנות החדשה "תהיה חלק מהקמפוס העירוני שלנו בשכונת צ'לסי, שהיא הבית של רבים מתוך יותר מ-11 אלף עובדי גוגל בניו יורק. גוגל נמצאת בניו יורק ב-20 השנים האחרונות, ואנו רואים בחנות הרחבה טבעית של מחויבותנו ארוכת השנים לעיר… חנות גוגל החדשה בצ'לסי תהיה מרחב שבו לקוחות יוכלו לחוות את החומרה והשירותים שלנו בדרך שתסייע להם".
גוגל הדגישה בהודעה, כי תשמור בקפידה על הוראות הבטיחות הנוגעות ל-Covid-19 ותחייב לקוחות לעטות מסיכות, לשמור על ריחוק חברתי ולנקות את ידיהם, וציינה כי תדאג לנקות את החללים בחנות כמה פעמים מדי יום. בנוסף, מספר האנשים שיוכלו לשהות בחנות יוגבל, ותהיה אפשרות לאסוף הזמנות שנרכשו בחנות המקוונת של החברה.
23/05/21 16:04
6.03% of the views
מאת אנשים ומחשבים
מוניקה לווינסקי – כוכבת השערוריה המינית-רומנטית של שנות התשעים, שקיימה קשרים מיניים עם לא אחר מאשר ביל קלינטון, נשיא ארה"ב דאז – שוב עשתה כותרות, והפעם, ברוח התקופה, ברשתות החברתיות.
השמועות על הרומן הסודי שניהל קלינטון עם המתמחה הצעירה מהבית הלבן, כשהייתה רק בת 22, החלו בשנת 98' וייצרו מהומת עולם, כולל הקלטות של שיחות, שקרים שהפכו לציטוטים מוכרים, כתמים על שמלות, ועיסוק נרחב של המדיה והציבור בפרשה המטלטלת. כשהשמועות התבררו כנכונות, החל הקונגרס האמריקני אפילו בתהליך הדחה נגד קלינטון, אך לבסוף הוא זוכה. עם זאת השם מוניקה לווינסקי נותר מוכר לכל.
בסוף השבוע האחרון (ו') החלו רבים ברשתות החברתיות לסעור שוב סביב השם המפורסם, והאישה בת ה-47 כיום שניצבת מאחוריו.
הכל החל כשהדף של אתר בשם UberFacts שאל את עוקביו שאלה תמימה: "מה הדבר הכי ריסקי, ועם התגמול הנמוך ביותר, שעשיתם אי פעם?". את השאלה הזאת בחרה לווינסקי לרטווט מהדף הפרטי שלה, ואף לענות עליה.
תשובתה גרמה לעשרות אלפי אנשים להתרגש, ואף לשטוח את דעתם על לווינסקי ופועלה בעבר ובהווה, בעיקר בטוויטר (Twitter), אבל גם ברשתות חברתיות אחרות. הציוץ של לווינסקי זכה לפופולריות עצומה וצבר בפחות מיומיים כ-270,000 לייקים, 56,000 שיתופים ויותר מ-5,300 תגובות. ???? https://t.co/lrr5eCeCsA
— Monica Lewinsky (she/her) (@MonicaLewinsky) May 21, 2021 התשובה שהותירה מקום לעוף בדימיונות – ולהגיב
אבל מה ענתה לווינסקי, אתם שואלים, ומה גרם לאומת המדיה החברתית להשתולל. ובכן, היא לא ממש ענתה. לווינסקי, כאמור, שיתפה את השאלה והוסיפה אליה רק דבר אחד – אימוג'י עם זוג עיניים תמהות/מתגלגלות.
בתגובה לכך החלו רבים מתייחסים לפרשה בת היותר משני עשורים, ואל לווינסקי עצמה, שהיא כיום אקטיביסטית, אישיות טלוויזיונית ומעצבת אופנה. היו מי שטענו שכאז גם היום לווינסקי עדיין רק מחפשת תשומת לב, בעוד שאחרים העריכו את חוש ההומור שלה, ובעיקר ההומור העצמי, כפי שהם פירשו את הדברים. Thinking about unfollowing everyone except Monica Lewinsky so my timeline can just be 100% perfect tweets. https://t.co/2HI6PkdjSI
— Talia Lee ????️???? (@Eelailatan) May 21, 2021 Monica Lewinsky trending because she's making fun of the situation she was in years ago and not being made fun of we love to see it I love that for her that poor woman got way too much shit
— ???? ganondorf lovebot ???? (@shadviio) May 21, 2021 Monica Lewinsky did better PR for herself by opening Twitter than the Clintons could ever do even spending millions
— Sophia Zohar (@maimonides_nutz) May 21, 2021 בין התגובות היו רבים שהתהלבותם מלווינסקי הייתה גבוהה, ואף שטענו שיחסי הציבור שהיא עשתה לעצמה בפתיחת חשבון טוויטר היו טובים מאלו שמנסה קלינטון לעשות לעצמו באמצעות הוצאת כסף רב. בכלל, נראה שמרבית המגיבים תפשו את האקט של לווינסקי כסוג של העצמה נשית, ולפיכך התלהבו ממנו וממנה עד מאוד. אבל אולי כדאי להזכיר שבסך הכל מדובר בסופו של יום באימוג'י קטן ולא באמת ברור, ובהרבה אנשים שממש אוהבים להביע את עצמם.
23/05/21 16:31
6.03% of the views
מאת אנשים ומחשבים
עיריית הוד השרון הפרה את חוק הגנת הפרטיות ואת התקנות שנובעות ממנו – כך קבעה הרשות להגנת הפרטיות שבמשרד המשפטים, בעקבות פעולת פיקוח שביצעה. במסגרת הפעולה גילתה הרשות פריצה שאירעה לשרתים של העירייה.
דיווח לרשות על אירוע אבטחת מידע גילה את אירוע הפריצה לשרתים, שהכילו מידע אישי רב – הן אודות תושבי העיר והן אודות עובדי העירייה. השרתים שנפרצו הכילו, בין היתר, מסמכים, התכתבויות מייל, תלונות של תושבים – לרבות שמות ומספרי זהות – ומידע על עובדים המשתמשים במערכות העירייה.
בחקירה נמצא שהפריצה בוצעה באמצעות רוגלה שאפשרה גישה לכניסה מרחוק לשרתים. בהמשך לכך, הרוגלה הצפינה קבצים שונים, שאפשרו שליטה מלאה במערכת.
ממצאי הפיקוח העלו שהעירייה פעלה שלא בהתאם להוראות תקנות הגנת הפרטיות: במועד האירוע, הגדרות הרשאות הגישה שנקבעו למשתמשים במחשבי העיריה נעשו בצורה כוללת, לא בהתאם להגדרת התפקיד ולא במידה הנדרשת לביצוע התפקיד בלבד. כמו כן, נמצא כי העירייה לא נקטה באמצעים מקובלים כדי לוודא שהגישה למאגר ולמערכות שבו נעשית בידי בעל הרשאה המורשה לכך.
עוד עלה כי במועד האירוע העירייה לא הקפידה על ניהול ותפעול תקינים של מערכות מאגר המידע שנפרץ, ואפשרה גישה לנתונים דרך האינטרנט, מבלי שהיא נוקטת אמצעי הגנה מתאימים מפני חדירה לא מורשית. במסגרת כך, לא בוצעה הפרדה בסביבות העבודה בין מערכות המאגר שבאמצעותן ניתן לגשת למידע למערכות מחשוב אחרות, לא בוצעו עדכונים שוטפים למערכות ההפעלה של המאגר במחשבי החברה ונעשה שימוש במערכות שהיצרן הפסיק לתמוך בעדכוני אבטחת מידע עבורן.
בנוסף, העירייה לא קיימה כנדרש את התקנות הנוגעות לביצוע סקר לאיתור סיכוני אבטחת מידע במערכותיה במועד הדרוש, ולא פעלה כדי לתקן את הממצאים שהתגלו בסקר קודם שקיימה בנושא.
קנס של 10,000 שקלים
לאור כל אלה, הרשות להגנת הפרטיות קבעה כי העירייה הפרה את הוראות חוק הגנת הפרטיות ואת התקנות מכוחו, ונתנה לעירייה הנחיות לתיקון הליקויים שהתגלו במסגרת הליך הפיקוח. על העירייה אף הוטל קנס מנהלי על סך 10,000 שקלים בגין אי-רישום של מאגרי מידע החייבים ברישום מכוח הוראות החוק.
עו"ד עלי קלדרון, מנהל מחלקת אכיפה ברשות להגנת הפרטיות, אמר כי "ברשויות המקומיות מנוהל מידע אישי רב ורגיש ביותר אודות התושבים בתחומי החיים השונים ובכללם חינוך, כלכלה, רווחה ועוד. על מנת לקבל שירותים שונים, התושבים מפקידים את המידע אודותיהם בידי הרשויות, ומכאן שתפקידן, כמי שאמורות להגן עליו, מתעצם. מצופה מכל רשות מקומית להקפיד על קיום הוראות החוק והתקנות מכוחו, ולצמצם את פוטנציאל התרחשותם של אירועי אבטחת מידע ופגיעה בפרטיות התושבים".
טרם התקבלה תגובת עיריית הוד השרון.
23/05/21 17:07
6.03% of the views
מאת אנשים ומחשבים
האירועים האחרונים שהיו בערים המעורבות הציפו את הצורך בהדגשת הדו קיום והשותפות – אלה שקיימים ואלה שכדאי שיהיו – במגזרים שונים בארץ. ההיי-טק הוא אחד הענפים שבהם מתקיים דו קיום, אם כי עדיין לא בהיקף מספיק. לכן, ועל מנת לקדם את הנושא, החלטנו, באנשים ומחשבים, לתת ביטוי בתקופה הקרובה לעובדים ערבים ויהודים שעובדים ביחד בחברות היי-טק.
המשתתף הראשון במדור החדש הוא דאהר קייס, מהנדס בכיר במחלקת אימות חומרה באינטל. קייס עובד בחברה מזה 22 שנים ומנהל קהילה של יותר מ-600 עובדים מהמגזר הערבי שהחברה מעסיקה. בראיון הוא מספר כיצד נראה הדו קיום באינטל, מהם לדעתו החסמים שצריך לטפל בהם כדי לעודד תעסוקה של ערבים בהיי-טק – ומה החלום שלו.
קייס הגיע לאינטל לאחר שסיים לימודי מדעי המחשב באוניברסיטת תל אביב. בהמשך הוא עשה גם תואר שני בחשבונאות – "כי אז עדיין לא הייתה מספיק מודעות ליתרונות שבעבודה בחברת היי-טק ובהמלצת המשפחה עשיתי תואר גם בראיית חשבון, שנחשב למקצוע מכובד".
האם אתה חש שיש שוויון מלא בין העובדים באינטל?
"אני מאמין במדיניות הרשמית של אינטל, שלפיה החברה מגייסת את המהנדסים הכי מוכשרים ללא כל קשר לרקע שלהם, ובלי פשרות. אבל יש אתגרים, ובזה אנחנו עוסקים בקהילה של עובדי אינטל שאני מנהל".
איך אתה מגדיר את מערכת היחסים בין יהודים לערבים אצלכם?
"נושא הגיוון וההכלה תופס מקום חשוב אצלנו. אנחנו מארגנים מגוון פעילויות כדי לקרב בין אוכלוסיות שונות, ומחמם את הלב לשמוע מחבר יהודי סבאח אל ח'יר או סבאח אל נור (בוקר טוב או בוקר אור – י"ק). זה תמיד מעלה חיוך על הבוקר ונותן הרגשה טובה. בנוסף, יש לי חברים יהודים ששולחים לי ברכות חג בערבית, וזה בהחלט מקרב".
האם יש מאפיינים הייחודיים לעובדים מהחברה הערבית?
"בשנים האחרונות אנחנו עדים לכך שיש מאפיינים תרבותיים שקיימים אצל העובדים הערבים, שמצריכים התייחסות מיוחדת מצד ההנהלה. לדוגמה, העובדים הערבים באים בדרך כלל מקהילות שבהן הקולקטיב משחק תפקיד בצורת המחשבה ובתהליך קבלת ההחלטות, כך שיש בהן דגש רב על ה-'אנחנו' במקום על ה-'אני'. זה מתבטא הרבה פעמים בהעדפת הצלחת הצוות על פני הקידום האישי.
שינוי קריירה אצלנו, הערבים, הוא לא דבר מובן מאליו: מה שנראה לך כהזדמנות יכול להיתפס אצלנו כסיכון מסוים. לכן, עובדים רבים מהמגזר עובדים שנים רבות באותו המקום".
כיצד מתמודדים עם זה?
"יש באינטל מודעות רבה לנושא. אנחנו עושים קורסים והכשרות לשינוי קריירה, שעוסקים במשמעות שלה, מה זה אומר ועוד".
איך נעשים הגיוסים מהמגזר הערבי? האם הם ייחודיים לעומת גיוסים של עובדים אחרים?
"רוב הגיוסים הם בשיטת חבר מביא חבר. אנשים בכפר יודעים היכן אני עובד, יודעים שאני במעמד בכיר וזה מעודד צעירים אחרים ללכת וללמוד. האתגר היותר קשה שהם צריכים לעמוד בו, לעומת עובדים אחרים, הוא תהליך הגיוס והראיונות".
מה הקושי? הרי המבחנים הם אותם מבחנים…
"נכון, אבל אתה צריך להבין שבחור.ה ערבי.ה בא.ה ממסגרת לימודים שהשפה הדומיננטית בה היא ערבית, כמעט שלא מדברים עברית. גם כשהם מגיעים לאקדמיה, קשה להם ליצור קשרים חברתיים עם סטודנטים אחרים, וכך הסטודנטים הערבים מתכנסים בתוך עצמם. גם כשמגיעים לראיון עבודה – הוא מתנהל בעברית, מבקשים מהם לספר את הסיפור שלהם וזה קשה. סביר להניח שחלק מהם לא עוברים בגלל זה את הראיונות. זה אתגר שאנחנו מתמודדים אתו ומנסים להכין אותם טוב יותר לקראת ראיונות. אנחנו עושים הרבה מאמצים כדי לסייע בתחום".
מה חשבת כשראית את האירועים האלימים שהיו בשבוע שעבר בערים המעורבות?
"אני בוגר אירועי אוקטובר 2000 ואני יכול להגיד לך שאז זה היה יותר חמור. לצערי, בתקשורת הממוסדת וברשתות החברתיות מצטיירת תמונה הרבה יותר חמורה ממה שהיה באמת, מבלי לזלזל במה שקרה. גם אצלי, בכפר נחף בגליל המערבי, ליד כרמיאל, היו הבערות צמיגים – אבל לא יותר מזה".
היו לך שיחות עם חבריך על הנושא?
"כן. כשקורים אירועים כאלה, כל אחד מנסה לגונן על הצד שלו, אבל צריך לנהל שיח הרבה יותר רציונלי ופחות מתלהם".
לסיום, קייס אמר שהחלום שלו הוא "לראות יותר מיזמי היי-טק בגליל ובנגב, שיאפשרו השתלבות בתעסוקה של נערות ונשים ערביות. האפשרות לעבוד מהבית יוצרת הזדמנויות נפלאות עבור נערות ונשים מוכשרות, שבדרך כלל נתקלות בקושי רב, כי הן צריכוטת להעתיק את מקום המגורים שלהן או לנסוע מרחק רב למקום העבודה, בטח בהיי-טק. אני עובד בימים אלה עם שותפים על הקמת מיזם כזה ומקווה שנצליח".
23/05/21 09:31
5.17% of the views
מאת אנשים ומחשבים
כתב אישום הוגש בשבוע שעבר לבית משפט פדרלי נגד עובדת ה-FBI, בגין גניבת מסמכים מסווגים ושמירתם בביתה, כך הודיעה הבולשת בסוף השבוע.
העובדת, קנדרה קינגסלי, לקחה לכאורה מסמכים במהלך השנים 2004 עד 2017, המפרטים את המקורות והשיטות שהבולשת משתמשת בהם כדי להתמודד עם איומי הסייבר, כמו גם את המקורות והשיטות שבהם היא משתמשת בעבודת סיכול הטרור שלה, כך על פי כתב האישום. בחלק מהמסמכים יש פירוט של חקירות בכמה משרדי שטח של הבולשת, פרטים על מקורות אנושיים ופערים במודיעין על שירותי מודיעין זרים, כך לפי כתב האישום. עוד הוצגו מסמכים המפרטים גם יכולות טכניות שיש בידי ה-FBI שבהן היא עושה שימוש בעבודות איסוף מודיעין ומידע על גופי טרור.
במקרים מסוימים, המסמכים הכילו מידע על חברי אל-קאעידה ואיומי הטרור הצומחים באפריקה, וכן על חשוד המקורב לאוסאמה בן לאדן, נמסר מה-FBI.
קינגסלי, בת 48 מדודג' סיטי בקנזס, עבדה במשרדי הבולשת בקנזס סיטי כמנתחת מודיעין. אף שהייתה בעלת סיווג ביטחוני גבוה, היא לא הוסמכה לקחת את המסמכים המדוברים מחוץ למשרד, נמסר מה-FBI. קינגסלי הואשמה בתחילת השבוע שעבר וכתב האישום נחשף ביום ו' האחרון בעקבות מעצרה והופעתה בבית המשפט.
"רוחב ועומק המידע הביטחוני הלאומי המסווג שנשמר על ידי הנאשמת במשך יותר מעשור הוא פשוט מדהים", אמר אלן קולר, עוזר המנהל הזמני של אגף המודיעין הנגדי של ה-FBI.
זהו אינו המקרה הראשון מסוגו. האל מרטין, לשעבר עובד קבלן של הסוכנות לביטחון לאומי, נידון לתשע שנות מאסר ב-2019 בגין גניבת 50 טרה-בייט של מסמכים, שחלקם נגעו למקורות של ה-CIA וליכולות של ה-NSA. בשנה שעברה הואשם סוכן לשעבר של ה-FBI בגין גניבת מסמכים ממשלתיים רגישים ושמירתם בביתו.
"כאנליסטית מודיעין של ה-FBI, לנאשמת הייתה גישה לחומרים ממשלתיים רגישים", אמר ג'ון דמרס, עוזר התובע הכללי באגף לביטחון לאומי במשרד המשפטים, "איומים פנימיים מהווים סכנה משמעותית לביטחוננו הלאומי, ונמשיך לפעול בלא הפסקה לזיהוי, רדיפה והעמדה לדין של אנשים המהווים איום כזה".
"בהתחשב במשאבים שיריבים זרים מקדישים לניצול, או לשיתוף פעולה של גורמים פנימיים בארגונים שאליהם הם מבקשים לחדור, איומים פנימיים יהוו חלק מתמשך בנוף האיומים והסיכונים עבור גופי התשתיות הקריטיים ביותר לשנים הבאות", נמסר.
23/05/21 10:01
5.17% of the views
מאת אנשים ומחשבים
שם ותפקיד: ברית סעדיה, מנהלת מוצר בפרימטר X.
השכלה ושירות צבאי: תואר ראשון בהנדסת תעשייה וניהול מהטכניון, שירות צבאי כמנהלת רשת.
סטטוס משפחתי: רווקה.
ותק בתפקיד: אני עובדת בפרימטר X כבר יותר מארבע שנים, רובן בתפקידי אנליזה שונים. לאחרונה עברתי לניהול מוצר.
תפקידים קודמים: אנליסטית סייבר ומוצר בפרימטר X ואנליסטית דאטה בפרטיקס (Paretix).
מה הביא אותך לתחום הטכנולוגיה? בחברה הקודמת עבדתי, בין השאר, במניעת הונאות ו"נדלקתי". בעיניי זה היה ממש סוג של פאזל או חידת היגיון. כשחיפשתי את המשרה הבאה, החלטתי לנסות להשתלב באבטחת מידע. אני אוהבת את הדינמיות שבתחום, הכל משתנה כל כך מהר, כך שאף פעם לא משעמם ותמיד יש אתגר חדש.
האם את חושבת שיש אפליה נגד נשים בתעשייה?
אני בהחלט חושבת שיש פערים לרעת הנשים בתעשייה. חלקם עקב אפליה ודעות קדומות של השוק ומעסיקים ואחרים מקורם בחינוך ובחוסר בטחון. הפתרון לפערים הוא בשני המישורים. חשוב להיות מודעים לדעות קדומות שעשויות להשפיע על קבלת ההחלטות ולנסות לנטרל אותן. במקביל, יש חשיבות גדולה בשיתוף הקשיים וההתלבטויות שלנו במהלך הקריירה גם בין לנשים לנשים, כדי שנוכל להעצים ולחזק אחת את השנייה וגם בין נשים לגברים, כדי לקבל פרספקטיבה שונה וחיזוקים גם מכיוון אחר.
האם נתקלת אישית באפליה נגדך בתעשייה על רקע היותך אישה?
לשמחתי יצא לי לעבוד בעיקר עם אנשים שמבינים את החשיבות בקידום שני המינים ובסביבת עבודה הטרוגנית ומכילה, כך שלא יצא לי להיתקל באפליה במקומות העבודה שלי. עם זאת, בתהליך חיפוש עבודה בהחלט נתקלתי בשאלות לא חוקיות (מצב משפחתי, גיל וכו׳) וביחס מזלזל ומקטין. אם בעבר הבלגתי על יחס כזה, כיום אני מתייחסת לכך כאל דרך לעמוד על טיבה של ההחברה, מתוך הבנה שמקום עבודה כזה הוא לא נכון לי.
23/05/21 12:12
5.17% of the views
מאת אנשים ומחשבים
טים קוק, מנכ"ל אפל (Apple), התייצב ביום ו' האחרון לתת עדות בבית המשפט, במסגרת המאבק של הענקית שבראשה הוא ניצב מול יצרנית משחקי הווידיאו אפיק גיימז (Epic Games), שהכותר המפורסם ביותר שלה הוא המשחק פורטנייט (Fortnite). מנכ"לה של אפיק, טים סוויני, נתן עדות באותו משפט לפני שלושה שבועות, כחלק מהסכסוך בין החברות על האופן שבו ישווק או לא ישווק המשחק דרך חנות האפליקציות של אפל, App Store.
בית המשפט באוקלנד, קליפורניה, דן מזה תקופה בתביעת ההגבלים העסקיים שהגישה אפיק נגד אפל בשנה שעברה, ושנפתח במאי 2020. אפיק מאשימה את אפל שניצלה את המונופול על מכשירי ה-iPhone בכדי לכפות את התנאים שלה על מפתחי אפליקציות, מה שאפשר לה לגבות עמלה של 30 אחוז על הכנסות ממכירות בתוך היישומים שהורדו דרכה.
ביום ו', כאמור, הגיע קוק עצמו לבית המשפט והעיד במשך מספר שעות, באירוע נדיר, מסקרן ולעיתים לא פשוט בעבור המנכ"ל. בתחילה הוצגו לקוק שאלות ידידותיות מטעם עורכי הדין של אפל, ואז הגיע שלב החקירה הנגדית, שהייתה, באופן טבעי, עוינת הרבה. אלא שאת השיא ב"צליית" קוק על הגריל רשמה דווקא השופטת, איבון גונזלס רוג'רס, שהטיחה בקוק שאלות לא פשוטות.
השופטת אמרה לקוק במהלך הדיון כי היא מרגישה שאפל מרוויחה "סכום כסף לא פרופורציונלי" מיצרניות המשחקים, ביחס לתשתיות הטכניות שהחברה מספקת להן בחנותה. גונזלס רוג'רס גם הביעה תמיהה מדוע אפל אינה מאפשרת למפתחים להציע הורדות ורכישות בתוך היישום מחוץ לחנותה, עניין שהצית את המאבק המשפטי המדובר. בנוסף ציטטה השופטת סקר שמצא כי 39 אחוזים ממפתחי האפליקציות אינם מרוצים מאפל, ושאלה האם הסיבה לכך היא שאפל לא נמצאת בתחרות בתחום אספקת האפליקציות למערכת iOS שלה, ולכן אינה נאלצת ללכת לקראת המפתחים ומרוויחה למעשה משליטה הבלתי מעורערת במצב.
מלחמה. אילוסטרציה: BigStock
יש אין תחרות לאפל?
"לא נראה לי שאתם מרגישים לחץ או תחרות לשנות בפועל את אופן הפעולה שלכם כדי להתמודד עם החששות של המפתחים", אמרה שופטת המחוז לקוק, והייתה זו רק הערה אחת סדרה של דברים חריפים שהטיחה השופטת בקוק.
קוק טען מנגד כי אפל דווקא כן חשה "תחרות עזה". לדבריו, הוא לא מכיר את הסקר, אך הודה בקיומו של "מתח" מול מפתחים, וקשר את קיומו לכך שאפל מסרבת לקבל לחנותה יישומים רבים שהוגשו ל-App Store, משום שהיא מסננת את חלקם בניסיון למנוע מתוכן לא רצוי ו"בלגן רעיל" מלהשתלט על החנות.
קוק המשיך ואמר שאם החברה שלו תיתן למשתמשים אפשרויות לרכישה מחוץ למערכת התשלומים שלה, היא לא תוכל להחזיר את עלויות החנות. למעשה קוק חזר על הטענה שהעלו נציגי אפל שוב ושוב במהלך המשפט עד היום, כי בקרה קפדנית על המערכת האקולוגית שלהם משרתת את בטיחות המשתמשים, כשבמקרה של אפל זו נחשבת לאחת מהחוזקות המהותיות שלה. לדברי קוק, המנגנון הזה – יקר לתחזוקה.
יצוין עם זאת כי במהלך הדיון שאלה השופטת לעתים קרובות את שני הצדדים שאלות קריטיות, ולכן אי אפשר לחשוד בה שהתכוונה לתקוף דווקא את קוק, או שהתנהלותה נובעת מנטייתה לעבר אחד מהצדדים.
לפי הדיווחים השונים בתקשורת, על אף הקשיים שגונזלס רוג'רס הערימה בפניו, קוק נותר רגוע בעדותו, והפגין שליטה מלאה בתגובותיו. אלא שהדיווחים גם עדכנו כי במקומות מסוימים הפגין קוק, לפחות לכאורה, בורות מפתיעה. למשל בנוגע לשולי הרווח (רווח תפעולי לפני מס/סך מכירות) ב-App Store וזאת בזמן שמומחה מטעם אפיק, שהעיד במשפט, טען שהנתון עומד על עד כ-80 אחוזים. קוק ענה באופן מעורפל וטען ש-אפל לא חישבה את הנתון הזה במדויק עד כה. בנוסף, בתשובה לסוגיה אחרת שבית המשפט עסק בה, ושקשורה להגבלים העסקיים בתחום חנויות היישומים, האיש שמוביל את הענקית מקופרטינו טען כי אינו יודע כמה כסף החברה שלו מקבלת מגוגל (Google) בגין הפיכת מנוע החיפוש שלה לברירת המחדל במכשירי ה-iPhone. ואולם, על פי הערכות של אנליסטים, הסכום עומד על כעשרה מיליארד דולר בשנה.
יוצע או לא יוצע ב-App Store? פורטנייט. צילום אילוסטרציה: BigStock
אפיק רוצה להציע את פורטנייט באופן עצמאי וגם ב-App Store
המאבק בין שתי החברות החל כאשר אפיק ביצעה עדכון במשחק הפופולרי שלה, פורטנייט, שאפשר למשתמשים לשלם על רכישות בתוך המשחק ישירות לה, תוך עקיפת מערכת התשלומים של אפל – מה שהיווה הפרה של כללי ה-App Store. אפל הגיבה בהסרת המשחק מחנות האפליקציות שלה, ואפיק מיד הגישה תביעה נגד אפל ואף ההחלה לנהל קמפיין בשם "פורטנייט חופשי". אפל מצידה מייד פסלה את חשבונות המפתחים של אפיק, ואיימה גם לנהוג כך ביחס לנכסים אחרים של אפיק, כמו מנוע המשחקים Unreal Engine, המשמש לפיתוח משחקים ואפליקציות לפלטפורמה של אפל. צו זמני שניתן בבית המשפט אילץ את אפל לעצור את חסימת מנוע המשחקים, אבל לא פסק נגד אפל בנוגע להעלאת המשחק בחזרה לחנות. בתגובה לתביעה של אפיק, הגישה אפל תביעה נגדית בדרישה לקבלת פיצויים נזיקיים ועונשיים. בהמשך פנתה יצרנית פורטנייט שוב לבית המשפט, בבקשה לצו מניעה מקדמי נגד אפל. בספטמבר אשתקד החליטה השופטת גונזלס רוג'רס לסרב להוציא צו המאלץ את אפל להחזיר את המשחק לחנות האפליקציות שלה.
המשפט אמור להסתיים ביום ב' הקרוב, עת יושמעו טיעוני הסיכום של שני הצדדים. פסק הדין במקרה יינתן על ידי רוג'רס גונזלס, ולא יחרץ על ידי חבר מושבעים.
לקראת תום הדיון ביום ו' אמרה השופטת כי החלטתה במשפט תארך עוד זמן מה, אך ציינה שהיא מקווה להגיש פסק דין עד ה-13 באוגוסט. אלא שהשופטת המנוסה ציינה גם שיש להניח כי לאחר פסיקתה יוגש ערעור, שההליך הנוכחי הוא למעשה רק עוד אפיזודה, וששתי החברות כנראה יפגשו עוד כמה וכמה פעמים בבית המשפט בטרם יוכרע סופית הדין בסוגיה.