מאגר מאסיבי של כ-100 יחידות מחשב אותר באקראי על ידי משטרת ווסט מידלנדס, לאחר שהשוטרים פשטו על מחסן באחוזת התעשייה של העיר טיפטון, הסמוכה לברמינגהם. השוטרים בכלל סברו שהם עומדים לפרוץ למעבדת קנאביס סודית, אולם בִמקום גילו את המתחם שבו, לפי הסברה, משתמשים במעבדים הרבים לצורך כריית הביטקוין. המקום, מעין מחסן נטוש, נחשף אחרי שהמשטרה הבחינה שאנשים רבים ביקרו בו כל העת. השוטרים, שסברו בטעות כי מדובר בלופט בו מגודל קנאביס בסתר, חקרו ונתקלו בצינורות חיווט ואוורור, שניתן היה להבחין בהם מחוץ למקום. רחפן משטרתי שהועלה לאוויר זיהה גם מקור חום מרכזי. אלא שההנחה שבמחסן מגדלים קנאביס התגלתה כטעות מיסודה עם הפריצה אליו. מעבדים, צינורות וחיווטים באתר כריית הביטקוין בבריטניה. צילום: משטרת ווסט מידלנדס אחרי החשיפה, בבירור שערכה המשטרה מול Western Power – חברת החשמל של המחוז – נמצא שהחשמל בו השתמשו הכורים להפעלת המחשבים, בשווי מוערך של אלפי פאונד, נגנב. המשטרה תפסה את המחשבים להמשך חקירת המקרה. סמלת ג'ניפר גריפין מהמחוז אמרה לתקשורת: "זה בוודאי לא מה שציפינו לו. היו שם כל הסממנים של מערך לגידול קנאביס". היא הוסיפה וסיפרה כי זהו מכרה הקריפטו השני שאותר על ידי המשפטה בווסט מידלנדס. "ההבנה שלי היא שכריית מטבעות קריפטוגרפיים אינה בלתי חוקית כשלעצמה", אמרה גריפין שהסבירה כי מה שלבטח אינו חוקי היא גניבת החשמל הרב שנדרש לצורך הכרייה. "תפסנו את הציוד ונבדוק אפשרות לתפוס אותו לצמיתות במסגרת חוק הכנסות הפשע", עדכנה גריפין. "איש לא היה ביחידה בזמן (ביצוע – ג"פ) צו החיפוש, ולא נעשו מעצרים – אבל אנו נבצע בירורים עם בעלי היחידה". כסף חסר נוכחות פיזית. ביטקוין. אילוסטרציה: 3DSculptor, BigStock איך מייצרים מטבע וירטואלי ובלתי נראה? נזכיר כי כריית ביטקוין אינה כרוכה באמת בחפירה בעומק האדמה, אלא שלמעשה זהו תהליך של אימות עסקאות ביטקוין ממוחשב, המבוצע באמצעות פתרון חידות מתמטיות שלצורכו נדרש כוח חישוב רב, משמע שימוש בחשמל בהיקף אדיר. אחרי אימות העסקה, הכורים מתוגמלים במטבעות ביטקוין חדשים, השווים כיום כסף רב, וזאת למרות תנודתיות רבה בערך המטבע הווירטואלי המפורסם ביותר. לפי אתר CoinDesk, הבוקר (א'), ואחרי צניחה בשווי הביטקוין בסוף השבוע, שער הביטקוין ממשיך להיות נמוך יחסית ועומד על 35,918 דולר, וזאת לאחר שבאמצע אפריל כבר נסק וחצה את רף ה-63,000 דולר לאסימון.

במהלך מבצע שומר החומות, ובעיקר לאחריו ונוכח תמונות ההרס וההרג המזעזעות מעזה, קיבלו באחרונה הנהלות אפל, גוגל ואמזון פניות מעובדיהן, שתבעו מהן להכיר בסבל העם הפלסטיני, למחות על התנהלות ישראל, ובמידה שיש חוזים בין החברות לבינה (למשל, במקרה של גוגל ואמזון, מכרז הענן הממשלתי הענקי נימבוס, שבו הן זכו באחרונה) – לבטלם. הנהלות החברות לא נעתרו לקולות הללו, אבל הם זכו לתהודה, בדמות תגובות זועמות, לצד תמיכה והסכמה. עמיתי, יוסי הטוני, הביע בטורו בנושא את הדעה שהמחאה לא מקובלת. הטוני אף הרחיב והסביר שההתנגדות להפרות זכויות אדם בעמק הסיליקון סלקטיבית וספציפית נגד ישראל – היא לא נשמעת במיוחד או בכלל נגד עוולות אחרות. אני סבורה אחרת. בעצם, לא אני, אלא העובדות: ענקיות הטק ועובדיהן מביעים מזה שנים תמיכה בזכויות להט"בים, בגיוון תעסוקתי ובמאבקים חברתיים נוספים – למשל משבר האקלים, שהוא לחלוטין לא רק נושא סביבתי. כך, למשל, ג'ף בזוס, האדם העשיר בתבל ומי שייסד ומוביל את אמזון, הודיע בפברואר האחרון כי הוא משקיע 10 מיליארד דולר מהונו האדיר להקמת קרן כדור הארץ שנקראת על שמו – The Bezos Earth Fund. זאת, לאחר שהוא ספג ביקורת מעובדים בחברה, שלפיה הוא לא עושה מספיק כדי להילחם בהתחממות הגלובלית. אלה אף התארגנו בקבוצה אקטיביסטית, שכל עניינה משבר האקלים. הקבוצה פועלת באמצעות דף טוויטר, וכן החתימה אלפי עובדים על עצומה, ונציגיה התייצבו בישיבת בעלי מניות של אמזון והביכו מאוד את המנכ"ל וההנהלה. לאחר מכן, אמזון אמנם פיטרה שלא כדין, לכאורה, שתיים מהעובדות שלה, מאחר שביקרו את השפעתה של ענקית הקמעונאות אונליין על משבר האקלים, אבל המלאכה נעשתה: לצד הקמת הקרן על שם בזוס, הענקית תקזז פליטות ותשמור יותר על הפלנטה. נראה שזה נעשה פן יבולע לה בדעת הקהל, אבל גם אם מתוך שלא לשמה בא לשמה – דיינו. בכלל, מחאות עובדים בהיי-טק העולמי כבר נשמעו וקצרו הצלחות בנוגע לנושאים אחרים ומגוונים, ביניהם המחאה נגד מנוע החיפוש המצונזר שפירית, שגוגל פיתחה עבור סין ונסוגה ממנו עקב לחץ עובדים. אמנם, כמו אמזון, החברה פיטרה חלק מהמוחים, אבל המהלך הצליח והחוזה נעצר. כמו כן, ב-2018 ביטלה גוגל חוזה ענק מול הפנטגון, כחלק מפרויקט Maven, שהעובדים חששו שיהיה הצעד הראשון לקראת שימוש בבינה מלאכותית ל-"מטרות קטלניות". הצלחה טרייה ומהירה במיוחד מהחודש היא סילוקו מאפל של בכיר שידוע כמיזוגן – ובלחץ עובדים הוא פוטר מיד. סיפורים אלה מדגימים יפה מדוע עובדים של ענקיות טק כה דומיננטיות כגון אמזון, אפל וגוגל צריכים להביע דעה ולדרוש מהמעסיקות שלהם להיות טובות יותר – חברתית, סביבתית ומוסרית. דברים שרואים משם לא רואים מכאן תגידו: אבל ישראל היא המותקפת ואין סימטריה, אלא ש-מה לעשות – דברים שרואים משם לא רואים מכאן. מחוץ לישראל נשמעת ביקורת הולכת וגואה על המכה הכה עוצמתית שהנחיתה מדינתנו על עזה ועל כשני מיליון תושביה, שחייהם גם כך לא קסומים במיוחד. בין הקורבנות 67 ילדים חסרי ישע. הטענה הרווחת – והצודקת – היא שהתקיפות לא היו מידתיות. כאנלוגיה, אם יבוא אדם לדקור אתכם בסכין, האם תפעילו נגדו ונגד כל מי שבסביבתו טנק? אבל גם אם בעיניכם זה בסדר, וישראל רק פעלה באקט של התגוננות טהורה וכירורגית, האם לא ניתן להבין מדוע מבחוץ יש זכות לכל חפץ לבקר את המהלך של ישראל? הפגנת תמיכה בפלסטינים. צילום ארכיון: BigStock ניתן לקשר את ההתנגדות של עובדי ענקיות הטק למתקפות הישראליות בעזה למגמת הגיוון וההכלה, שהולכת וצוברת אחיזה בענף הטכנולוגיה, ושחברות משקיעות בה יותר ויותר משאבים, מתוך הבנה שהעסקה מגוונת תורמת לשורה התחתונה של החברה (באחרונה פורסם מחקר שמוכיח בדיוק את זה, בהקשר של הקהילה הלהטב"קית). משמעות הביטוי פשוטה: לא להעסקה הכמעט אינהרנטית בהיי-טק בפרט ובמשק בכלל של גברים לבנים, בני הדת השלטת במדינה, סטרייטים ומצבע עור מסוים, אלא הקפדה מכוונת על העסקה מגוונת. בעמק הסיליקון, ובמידה פחותה גם בישראל, כבר הבינו שאי אפשר להיות מלכי העולם בלי להיות יותר מסתם פוליטיקלי קורקטיים, אלא לתרגל הלכה למעשה הכלה וגיוון – ויפה שעה אחת קודם. לפיכך, מוצאים את עצמם בשורות ענקיות הטק הרבה יותר שחורים, נשים, להטב"קים, אסיאתיים, היספנים ובני מיעוטים שונים, או קבוצות אוכלוסייה מוחלשות. גם פלסטינים נכללים בין קבוצות עובדי החברות הללו, "אפילו" בישראל. לא להאזין לתחינתם על אחיהם מעזה, להקשיב למצוקתם הקשה ולסרב לראות את שהם מצביעים עליו כעל עוול – זה לחטוא לגיוון ולהכלה, ובענק. תמיכה במחאת השחורים כן – והתנגדות להרג אזרחים פלסטינים לא? צביעות! צילום אילוסטרציה: BigStock אתם יכולים לדמיין שאפל, גוגל ואמזון היו אומרות לעובדיהן השחורים שלא מעניין אותן מה שעוללה המשטרה לג'ורג' פלויד, או שהחברות הללו היו בוחרות לשתוק לנוכח מחאת BLM או MeToo#? אני מניחה שלא. אז ניוז פלאש: גם חיי הפלסטינים נחשבים. האם המחאות האלה ידליקו נורה אדומה אצל ממשלת ישראל? נכון, חוזה נימבוס וחוזים אחרים של אספקת טכנולוגיות לישראל ו/או לצבאה כנראה שלא יבוטלו. מדובר בכסף גדול ובקשרים שחשובים לכל הגורמים המעורבים בדבר. אבל, וזה האבל החשוב – איומים שכאלה, הלחץ הציבורי שהם מחוללים ואולי גם תנועות אי-רצוניות של חוסר נוחות מצד טים קוק, סונדר פיצ'אי ובזוס – שלא טוב להם ולמוניטין שלהם לצאת אדישים לסבל ולאי צדק – ידליקו נורה אדומה אצל ממשלת ישראל ואולי, רק אולי, ימנעו ממנה תקיפות כה אגרסיביות והרות אסון להבא. עוד קודם לכן, פעילות כזו עשויה להאיץ תהליכי רגיעה, הסדרה והפחתה בשימוש בנשק. בפרט אם הממשלה הבאה תכלול מפלגות שמתיימרות לדבר בשם זכויות האדם, אבל גם אם לא. לכן, המהלכים של העובדים ראויים להערכה גדולה, ולא לגינוי או סלידה. בתיקון עולם לטובה מדובר, ואולי אפילו בקולות שיביאו אלינו מהר יותר את השלום והשלווה.

הביטקוין צנח ביום ו' האחרון לשווי הנמוך ביותר שלו מזה שבוע, שהגיע לכ-35,800 דולרים ליחידה. למחרת, ביום ש', הוא המשיך בצלילתו, והגיע לערך הנמוך ביותר שלו באחרונה – 33,633 דולר. נזכיר כי רק באמצע אפריל האחרון חצה הביטקוין את רף 63,000 הדולרים לאסימון, והגיע לערך שיא שלו. הנפילה הזו, שגרמה מן הסתם להפסדים למשקיעי הקריפטו המפורסם, נובעת לפי הסברה, מכמה וכמה סיבות. הראשונה היא יחסה ההולך ומחמיר של סין כלפיי הקריפטו המפורסם. המסחר במטבעות קריפטו לא היה חוקי בסין מאז 2019, במטרה לרסן הלבנת הון, אבל התושבים עדיין מסוגלים לסחור במטבעות כמו ביטקוין באינטרנט, ועניין זה מטריד את שלוותה של בייג'ינג. ביום ד' האחרון, כך לפי ה-BBC, שלושה ארגונים הנתמכים על ידי המדינה – בהם האגודה הלאומית למימון אינטרנטי בסין, איגוד הבנקאות בסין ועמותת התשלומים והסליקה של סין – פרסמו אזהרה ברשתות החברתיות בנושא. בהודעתם ציינו כי לצרכנים לא תהיה שום הגנה, אם הם יקלעו להפסדים מעסקאות השקעה במטבע הקריפטו. הארגונים הוסיפו כי תנודות פרועות אחרונות במחירי מטבעות קריפטו "מפרות את בטיחות הנכסים של האנשים" ומשבשות את "הסדר הכלכלי והפיננסי הרגיל". בנוסף, הצעת התקציב של נשיא ארצות הברית, ג'ו ביידן, לשנת 2022, שהתפרסמה ביום ו', כוללת כמה דרישות דיווח קריפטו חדשות. התקציב החדש והראשון של ממשל ביידן כולל, על פי הדיווחים ומסמכים שפורסמו בתקשורת, שתי הצעות שיעניקו למשרד האוצר האמריקני אפשרות לקבוע דרישות נוספות סביב איזה סוג מידע מוסדות פיננסיים חייבים לדווח לשירות הכנסות הפנים של ארה"ב, ה-IRS, או למחלקות משנה אחרות של האוצר. בהצעה הראשונה, שהוזכרה בתקציב הבית הלבן עצמו, נכתב כי זו "תרחיב את דיווחי המידע של הברוקר ביחס לנכסי קריפטו". טלטלות דרמטיות בשווי הביטקוין באפריל האחרון. צילום מסך מאתר CoinDesk סיבה אחרת ולא פחות משמעותית היא התגברות החששות הסביבתיות שנלוות לכריית המטבע, עניין שעלה לכותרות באחרונה בזכות, או בגלל, אילון מאסק, מנכ"ל ומייסד טסלה ו-SpaceX, העוסק במטבעות הווירטואליים כל העת. לפני כשבועיים הודיע היזם הדרום-אפריקני הכל כך מדובר, שנחשב כתומך הפופולרי ביותר של הביטקוין, בציוץ פעוט כי הוא מתחרט וחוזר בו – טסלה לא תקבל עוד תשלומים בביטקוין בעבור המכוניות החשמליות שלה, משום שכרייתו גורמת, כאמור, נזק לאיכות הסביבה. הודעה זו גרמה למטבע הדיגיטלי כמעט מיידית לאבד מערכו. עם זאת, מאסק הודיע באחרונה כי נפגש עם כורי ביטקוין ואלו התייחבו להשתדלות לכרייה יותר ירוקה בקרוב. כל אלו יחדיו הם שגרמו לירידה של כמעט 40 אחוזים בשווי המטבע בתוך כחודש, כך סבורים אנליסטים בתחום, שלא סיפקו הערכות האם מגמת הירידה תימשך. ואולם הבוקר (א') כבר שב הביטקוין ומתאושש, וערכו עומד על כ-36 אלף דולר לאסימון, נכון לשעה 12:00 בצהריים ועל פי נתוני אתר CoinDesk. אגב יצוין כי ביום ו' גם מחירי מטבעות קריפטו מוכרים אחרים, כמו האת'ריום והגדוג'קוין נפלו. האת'ריום צנח ב-9.3% ל-2,501.16 דולר למטבע, בעוד שמחירו של הדוג'קוין צנח ב-4% ל-32 סנט ליחידה. נכון להבוקר מחיר האת'ריום אף נמוך יותר והגיע ל-2,460 דולרים ליחידה, ואילו שווי הדוג'קוין עומד על כ-30 סנט כעת, וזאת על פי נתוני CoinDesk.

מסמכים חדשים בתביעת הגבלים עסקיים נגד גוגל (Google) קובעים, לכאורה, כי המנהלים והמהנדסים של החברה עצמם ידעו עד כמה קשה למשתמשי הטלפונים הניידים מבוססי האנדרואיד לשמור על פרטי המיקום שלהם חסויים. על פי הדיווח, גוגל המשיכה לאסוף נתוני מיקום, גם אם משתמשים השביתו הגדרות שונות לשיתוף מיקומם. כמו כן נטען כי החברה הינדסה את הגדרות הפרטיות הפופולריות, כך שלמשתמשים יהיה קשה במיוחד למצוא אותן, ואפילו הפעילה לחץ על LG ויצרניות סמארטפונים אחרים להסתיר את ההגדרות הללו במכוון. סגן נשיא לשעבר בגוגל, שהיא אמון על שירות המפות Google Maps, הודה במהלך תצהיר כי הדרך היחידה שגוגל לא תוכל לגלות היכן משתמש גר ועובד היא שאותו אדם יבלבל במכוון את ענקית החיפוש, על ​​ידי הגדרת כתובות הבית והעבודה שלו כמיקומים אקראיים אחרים. עוד על פי המסמכים, מנהל מוצר בכיר בגוגל, האחראי על שירותי המיקום, לא ידע להסביר בכלל כיצד רשת ההגדרות הפרטיות המורכבת של החברה פועלת, ואיך השירותים השונים של החברה, והפרטים שהם אוספים אודותנו, מתקשרים אלו עם אלו. מתקדם בתביעת ההגבלים העסקיים נגד גוגל. התובע הכללי של אריזונה, מארק ברנוביץ'. צילום: ויקיפדיה המסמכים הם חלק מתביעת הגבלים עסקיים שהגיש התובע הכללי של אריזונה, מארק ברנוביץ', נגד גוגל במאי 2020, בטענה כי הענקית ממאונטיין וויו אוספת באופן בלתי חוקי נתוני מיקום ממשתמשי הסמארטפונים, גם אם הם התנגדו לכך, או לפחות ניסו – באמצעות שינוי הגדרות פרטיות. דובר גוגל, חוסה קסטנדה, הגיב בדוא"ל ל-The Verge וציין כי התובע הכללי ברנוביץ' "והמתחרים שלנו שמנהלים את התביעה הזו, עשו הכל כדי להציג את השירותים שלנו בצורה שגויה. תמיד בנינו תכונות פרטיות במוצרים שלנו וסיפקנו בקרות חזקות על נתוני המיקום". הדובר הוסיף ואמר שהחברה מצפה שהדברים יסתדרו ושהאשמות יבוטלו.

ניר דבורי, הכתב הצבאי של חדשות 12, מונה ליועץ לחברת הרחפנים האוטונומיים סייבר בי (CyberBee), לאחר שהשקיע בה כחלק מסבב גיוס ההון הנוכחי שלה, שאותו היא מקיימת בימים אלה באמצעות פלטפורמת מימון ההמונים פיפלביז. ההשקעה והמינוי החדשים הם הכניסה של דבורי לעולם ההיי-טק. העיתונאי בן ה-49 משמש ככתב הצבאי של חברת החדשות מזה 16 שנים – לצד הפרשן הצבאי, רוני דניאל. סקר שנערך ב-2014 עבור העיתון גלובס מצא כי הוא נחשב על ידי הציבור ככתב המוצלח ביותר בסיקור מבצע צוק איתן. את שירותו בצה"ל הוא עשה ביחידה 669. הפיתוח של סייבר בי הוא טכנולוגיית ניווט אוטונומית לכלים זעירים – מיני רחפנים – לצורך פיצוח בעיית הניווט וההתמצאות בתוך מבנים. באמצעות תבונה מרחבית מתקדמת, לרבות ניתוח וידיאו ובינה מלאכותית, הפתרון של סייבר בי מאפשר לרחפן להיות אישי, נישא ולפעול באופן אוטונומי. הוא מסוגל לנווט בתוך מבנה ללא GPS. סייבר בי פועלת מרמת החייל בתל אביב והיזם שעומד מאחוריה הוא ד"ר חגי קליין. עד היום החברה התמקדה בשוק הצרכני – פיתחה ושיווקה אלפי רחפנים אוטונומיים זעירים ברחבי העולם. כעת היא עוברת להתמקד בחברות וארגונים בעולמות הביטחון, האבטחה והתעשייה. "יש צורך ופוטנציאל ברחפנים זעירים אוטונומיים" דבורי אמר כי "כיום ברור, יותר מתמיד, שעליונות טכנולוגית היא המפתח לניצחון. חשוב שנהיה ראשונים בהשגת יכולות, שנחזיק ביתרון הטכנולוגי ונפתח את הדבר הבא לפני כולם". "באופן אישי", הוסיף, "אני מגיע תמיד ראשון לשטח, רואה ומדווח. אני מבין ומכיר את הצרכים. כשאני רואה את הטכנולוגיה של סייבר בי ואת הכלי הקטן והחכם שמפתחים, אני מתמלא בגאווה כחול לבן. כלי אוטונומי זעיר שמצלם, מנטר, סורק ומשדר הוא צורך חיוני – ולא רק בביטחון, אלא גם בתעשייה, באבטחה ובחקלאות. אני מכיר את הצורך והפוטנציאל שיש ברחפנים זעירים אוטונומיים, ולכן החלטתי להשקיע, להצטרף ולסייע לסייבר בי". ד"ר קליין ציין ש-"כמישהו ששנים נמצא בלב ההתרחשויות, יש לנו הרבה מה לקבל וליהנות מניסיונו העשיר של דבורי בתחומים הרלוונטיים".

דל סיימה את הרבעון הראשון של שנתה הכספית עם תוצאות מצוינות: עליות דו ספרתיות בהכנסות וברווח התפעולי, כמו גם קפיצה של פי חמישה ברווח הנקי – כך עולה מהדו"חות הכספיים שהחברה פרסמה בסוף השבוע. על פי הנתונים, ההוצאות של ענקית הטכנולוגיה גדלו ברבעון ב-9% ל-23.1 מיליארד דולר וההכנסות עלו ב-12% ל-25 מיליארד. מתוכן, מכירות המוצרים גדלו ב-12% ל-18 מיליארד דולר ומכירות השירותים – ב-10% ל-6.5 מיליארד. כתוצאה מכך, הרווח הנקי של דל האמיר ל-938 מיליון דולר לעומת 182 מיליון ברבעון הראשון של השנה הכספית 2020. הרווח המיוחס לבעלי המניות זינק ביותר מפי שישה ועמד על 887 מיליון בהשוואה ל-143 מיליון. עוד עולה מהדו"חות כי ההוצאות הגולמיות של החברה גדלו ב-12% ל-16.8 מיליארד דולר, הרווח הגולמי עלה בשיעור דומה ל-7.66 מיליארד והרווח הגולמי השולי נותר ללא שינוי – 31.3%. בסעיפים התפעוליים, ההוצאות גדלו ב-2% ל-6.3 מיליארד דולר והרווח זינק ב-96% ל-1.4 מיליארד. החברה עברה לחבות מס של 49 מיליון דולר לעומת החזר מס של 46 מיליון ברבעון המקביל אשתקד. ג'ף קלארק, סמנכ"ל התפעול של דל וסגן יו"ר החברה, אמר לאחר פרסום התוצאות כי "יש האצה משמעותית בטרנספורמציה דיגיטלית ברחבי העולם, והדבר בא לידי ביטוי בהכנסות שיא רבעוניות שרשמנו, כאשר יותר ויותר צרכנים פונים אלינו כדי לבנות עתיד דיגיטלי. הטכנולוגיה הופכת יותר ויותר מרכזית בכלכלה ובחברה בעולם".

אודליה לבנון, מנכ"לית מרכז החישובים הבינאוניברסיטאי (מחב"א), פורשת מתפקידה בתום ארבע שנות כהונה – כך נודע לאנשים ומחשבים. מחב"א הוא עמותה שהוקמה על ידי אוניברסיטאות מחקר על מנת לשמש כגוף מייעץ ולספק פלטפורמה לשיתוף פעולה בין מוסדות האקדמיה בישראל, בין היתר ביצוע רכש משותף. בנוסף, מחב"א משמש כספק שירותי האינטרנט (ISP) של גופי האקדמיה, לרבות חיבור ישיר לרשתות בינלאומיות. העמותה מציעה גם מאגרים אלקטרוניים (מלמ"ד) לכלל האוניברסיטאות ומפעילה את המרכז לטכנולוגיות למידה (מיט"ל), שמטפל בקידום נושאים אלה באקדמיה. מחב"א מגלגל פעילות בהיקף של 200 מיליון שקלים בשנה והיו"ר שלו הוא פרופ' איל יניב מאוניברסיטת בר אילן. יש לציין שלבנון היא אחת המנמ"ריות הוותיקות והמוערכות בענף ה-IT ומאחוריה ניסיון ניהולי רב. בעבר היא כינה כסמנכ"לית טכנולוגיות מידע בחברות בעולמות הריטייל, המזון והאופנה, שבהן היא הקימה והובילה פרויקטי אי-קומרס. לבנון אף ניהלה קרן הון-סיכון פרטית. בנוסף, היא חברה בוועדה לאיתור המנמ"ר המצטיין של אנשים ומחשבים, בראשותו של פרופ' גדי אריאב מאוניברסיטת תל אביב, מרצה באקדמיה ומשמשת דירקטורית בחברות ציבוריות גדולות. שיפורים ברמה הטכנולוגית בעולם האקדמי לבנון אמרה בשיחה עם אנשים ומחשבים כי החליטה לפרוש לאחר ארבע שנים אינטנסיביות, שבהן הגיע מחב"א להישגים רבים והביא לשיפורים ברמה הטכנולוגית בעולם האקדמי. "אני פורשת בסיפוק רב ממוסד חשוב זה וממשיכה הלאה, לאתגרים חדשים", אמרה. היא ציינה בראיון פרויקטים שהמרכז ביצע ורעיונות שהיא קידמה בתקופת כהונתה: "ניצלנו את תקופת הקורונה והגדלנו את היקף השירותים בכלי טכנולוגיות למידה, עם סל טכנולוגיות שכולל כלי הנגשה, בדיקות מקוריות, כלי למידה למדעים מדויקים, כלים ללמידה סינכרונית וא-סינכרונית, ועוד", אמרה לבנון. "בנוסף, אנחנו נותנים שירותי ענן וייעוץ לענן לכ-150 חוקרים ממוסדות המחקר – גידול של מאות אחוזים בפעילות זה. נתנו שירותי תמיכה וטכנולוגיה ליותר מ-20 מכללות שנוסף לשמונה האוניברסיטאות שאנחנו נותנים להן שירותים". פרויקטים נוספים שאותם ציינה לבנון הם הטמעת מערכת לניטור פרסומים, לצורך מדידת חוקרים ותקצוב מוסדי בהתאם, וכן רכש מרכזי של תשתיות ומאגרים דיגיטליים. טרם נקבע מחליף ללבנון, ו-ועדת האיתור ממיינת בימים אלה פניות של מועמדים.

בבית החולים רמב"ם החלו לבצע באחרונה, בינתיים בפיילוט, מעקב מרחוק אחרי חולי סוכרת ומטופלים בעלי נטייה להשמנה. המעקב מבוסס על איסוף מידע מחיישנים מבוססי אינטרנט של הדברים שמוצמדים לחולים ועל מעקב מרחוק של הרופא. הטיפול מבוצע באופן היברידי – מה שאומר שהמטופלים מצמצמים את מספר הפעמים שהם צריכים להגיע לבית החולים – ובאופן עקיף גם מדויק יותר. על המיזם החדש סיפרו בראיון לפודקאסט אנשים ומחשבים פרופ' נעים שחאדה, מנהל המכון לסוכרת, אנדוקרינולוגיה ומטבוליזם ברמב"ם, ושרה צפריר, מנהלת אגף המחשוב בבית החולים. פרופ' שחאדה, מהו המכון שאתה עומד בראשו ובמי הוא מטפל? "המכון מתמחה בטיפול בחולים שיש להם נטייה להשמנה, סוכרת או בעיות הורמונליות. הוא משרת חלק מ-10,000 חולים כאלה שמאושפזים ברמב"ם בכל שנה, וגם בחולים אחרים מאזור הצפון. מחלת הסוכרת נפוצה בישראל, כ-10% מהבוגרים חולים בה, ובסך הכול יש בארץ כ-600 אלף מאובחני סוכרת". מדוע החלטתם לבצע מעקב מרחוק ואיך הוא נעשה? "הקורונה דחפה את הנושא. הריחוק של מטופלים ממרכזי מעקב יצר אתגר, והמחלה גרמה לעלייה משמעותית בהשמנה, שהיא, בדרך כלל, גורם מרכזי למחלת הסוכרת. בעקבות פנייה שקיבלנו מחברת IMNA, שפיתחה פלטפורמה למעקב אחרי חולים, ובעזרת אנשי המחשוב של רמב"ם החלטנו לצאת לדרך, ואנחנו כעת בשלב הפיילוט". איך זה עובד? "המערכת שפותחה מתקשרת עם רכיבים שונים שמוצמדים לגוף החולה, וזה מאפשר לרופא לבצע כמה פעולות מרחוק, מבלי שיצטרך לזמן את החולה פיזית אליו: הוא יכול לראות בזמן אמת את ערכי הסוכר שלו ולעקוב ברמה יומית האם הוא ביצע את הטיפולים שניתנו לו – הליכה, ספירת צעדים ועוד. בזכות זה הרופא יכול לעדכן את תהליכי הטיפול בחולה והכי חשוב – הוא מקבל נתוני אמת, ישירות למחשב שלו, שעוברים לתיק הרפואי. היתרון הוא לא רק בצמצום חובת ההגעה של המטופל פיזית לרופא, שדורש בזבוז ימי עבודה ופקקים, אלא גם מפני שהנתונים שהוא מקבל הם נתוני אמת. לרוב, המעקב נעשה על פי דיווח החולה, שלא תמיד זוכר ולא תמיד מדייק. אנחנו בודקים גם את איכות השינה – פרמטר מאוד חשוב במחלה". איזה אחוז מהמטופלים כבר מקבלים את הטיפול מרחוק? "אנחנו בפיילוט. עלינו עם המערכת בתחילת השנה. רק באחרונה החלנו להפעיל את המערכת עם חיישנים, אנחנו עדיין לא יכולים לקחת אחריות על כל תהליכי הרפואה מול החולה, ואם יש צורך באשפוז או בניידת מגן דוד אדום – זה ברמת הקהילה. אני מאמין שבעתיד נרחיב את תחומי האחריות הכוללת". עד כמה המטופלים, שיש להניח שמגיעים מקבוצות גיל שונות, מתחברים לטכנולוגיה שמאפשרת לכם לבצע את הטיפול? "התחלנו עם כאלה שמסוגלים להתמודד עם טכנולוגיה, אבל עם הזמן אנחנו רואים שגיל המשתמשים עולה, כלומר – יותר מבוגרים מתחברים לזה, וזה יפה". שרה צפריר, מנמ"רית בית החולים רמב"ם. צילום: יח"צ שרה צפריר, מנמ"רית רמב"ם, מה היו השיקולים בבחירת הפלטפורמה הזו? "מדובר בפלטפורמה של ניהול מטופל על ידי איסוף נתונים, המשלבת איסוף ידני ודיגיטלי, באמצעות חיישני IoT. העקרון החשוב הוא שהרופא יכול לעבוד בצורה שקופה והנתונים שמתקבלים מהמערכת משוקפים גם בתיק הרפואי שיש לחולה בבית החולים. למעשה, הרופא מקבל עוד מכלול נתונים על המטופל שלו, אבל הייחוד הוא שהוא רואה זה ממקום אחד. יתרון נוסף של המערכת הוא היכולת שלה לבצע אנליטיקות על המידע הרב שמצטבר מהמטופלים – בעזרת אלגוריתמים, יכולות של לימוד מכונה ועוד. כמובן ששמנו דגש על כך שמאחר שהמערכת היא בסביבה עננית, היא תהיה מאובטחת ברמה גבוהה". הקורונה האיצה תהליכים דיגיטליים במערכת הבריאות. מה הלאה? "צריך להבחין בין בית חולים לבין הטיפול בקהילה. בית חולים מקפיד לטפל בחולים שאושפזו אצלו והוא לא מחליף את רפואת הקהילה. אבל, יש תחומי התמחות מסוימים שהטיפול בהם נעשה גם אצלנו, ופה נכנסת הרפואה ההיברידית, הטלה רפואה – וזה מה שיקרה בעתיד. המערכת למעקב אחרי חולי סוכרת היא דוגמה לכך". צפריר ופרופ' שחאדה יהיו בין הדוברים בכנס הבריאות הדיגיטלי השנתי של אנשים ומחשבים, שייערך ביום ד' הקרוב. לפרטים נוספים ולהרשמה לכנס לחצו כאן.