כחלק מסידרת פעולות שנועדו להגן על קטינים מתחת לגיל 18, גוגל הודיעה כי לא תאפשר עוד לטרגט מודעות על בסיס גיל, מין או תחומי עניין. בנוסף, גוגל מוסיפה אפשרות חדשה למשתמשים בני פחות מ-18 לבקש להסיר תמונות שלהם מתוצאות החיפוש של תמונות במנוע החיפוש שלה, ובנוסף, והעלאת סרטונים ליו-טיוב על ידי משתמשים בגילאים האלה תקבל בהדרגה את הגדרות הפרטיות המחמירות ביותר כברירת מחדל. לדברי החברה, השינויים האלה מבוססים על כללי רגולציה חדשים בכמה מדינות, ומתוך רצון להציע חוויית מוצר ויכולות שליטה אחידות ועקביות בצורה גלובלית. החברה מדגישה, כי בקשה להסרת תמונה לא תגרור את הסרתה מהרשת, אלא רק תאפשר לשלוט על הפצת התמונות. במקביל לשינוי בטרגוט המודעות, גוגל הודיעה כי תרחיב את אמצעי ההגנה כדי להפסיק הצגה בפני הקטינים של מודעות בקטגוריות עם רגישות לגיל. במסגרת הפעולות והשינויים הנוספים בשירותיה לקטינים, אפשרות החיפוש הבטוח תהפוך כעת לברירת מחדל בקרב משתמשים בגילאים שמתחת ל-18. תכונה זו, שחוסמת הצגה תוצאות לא ראויות בתוצאות החיפוש, תתווסף גם לדפדפן של גוגל בטלוויזיות חכמות. בנוסף, משתמשים בני פחות מ-18 לא יוכלו עוד להפעיל את היסטוריית המיקומים שלהם בהגדרות של חשבונות גוגל שלהם. מכשירים חכמים מאופשרי העוזרת של גוגל יוכלו גם לחסום חדשות, פודקאסטים וגישה לרשת בחודשים הקרובים. שינוי נוסף ביו-טיוב הוא, שאפשרות הניגון האוטומטי תהיה כבויה כברירת מחדל עבור צעירים עד גיל 18. בערוץ היו-טיוב לילדים תתווסף אפשרות לניגון אוטומטי שתהיה כבויה כברירת מחדל, וגוגל תוסיף מקורות מידע "לצעירים והוריהם, שיסייעו להם להבין טוב יותר את ההתנהלות בקשר לנתונים". השינויים בטרגוט המודעות וחסימת תוכן במכשירים מאופשרי המסייעת של גוגל יופעלו בעוד כמה חודשים ושאר השינויים יופעלו במהלך השבועות הקרובים.

חברת גיאו-אדג' (GeoEdge) הישראלית חשפה מתקפת סייבר ראשונה מסוגה, בקנה מידה עולמי, שמתבטאת בהתקנת תוכנות זדוניות על מכשירי IoT ביתיים באמצעות מודעות במכשירים ניידים. מקור ההתקפות במזרח אירופה. המתקפה, הראשונה בעולם שמכוונת כנגד מכשירי IoT מאפשרת חדירה לרשת הביתית מבלי שהתקיימה שום פעולה מצד המשתמש. פרסומת שרצה ברקע במכשיר טלפון נייד שמחובר לרשת ה-Wi-Fi מתקשרת עם הרשת הביתית על ידי שליחת HTTP requests, סורקת את הרשת ומנסה לאתר מכשירי IoT שניתן לגשת אליהם מרחוק. הדבר מאפשר גישה למכשירים אלו, השתלטות עליהם מרחוק והתקנה מרחוק של אפליקציות. פרסום זדוני אונליין,Malvertising, הוא שיטה של הפצת תוכנה זדונית באמצעות מודעות אונליין וחשיפה של משתמשים לסיכון פוטנציאלי למתקפה. מודעות אונליין עוברות דרך סוכנויות פרסום רבות – מה שמאפשר לנצל את התשתית כדי לתקוף משתמשים, להוציא מהם פרטים אישיים ועוד מבלי להיחשף. רשתות פרסום לרוב אינן מודעות לכך שהן מציגות תוכן זדוני. במתקפה הנוכחית, משתמשים שסומנו כמטרה להתקפה אפילו לא נדרשו ללחוץ על המודעה הנגועה או לנווט לדף זדוני כדי להתחיל את ההתקפה על התקני רשת ביתית. ההשפעות של מתקפת ה-IoT הרחבה שנחשפה במחקר של GeoEdge כוללות את היכולת לתמרן מכשירי IoT, להוריד אפליקציות ללא הסכמת משתמשים ולהסתכן בגניבת מידע אישי, כולל פרטי אשראי, מידע על חשבונות בנק עוד. הדבר גם פותח פתח למניפולציה של  מערכות ביתיות, כגון מנעולים חכמים ומצלמות מעקב. בגיאו-אדג' מציינים, כי יישומי אנטי וירוס ואפילו פיירוול אינם מספיקים כדי למנוע מתקפות מסוג זה. “זוהי המתקפה הראשונה מסוגה ששמה לה למטרה מכשירי IoT, זאת באמצעות מודעות אונליין על הטלפון הנייד, שדרכן נעשית חדירה לתוך הרשת הביתית” אמר אמנון זיו, מנכ״ל גיאו-אדג'. "עולם הפרסום אונליין מהווה כר פורה למתקפות זדוניות מסוגים שונים, ונדרשים פתרונות מתקדמים מעבר לתוכנת אנטי וירוס או פיירוול. בעזרת שיתוף הפעולה בין גיאו-אדג' לחברות מובילות בעולם הפרסום חשפנו את המקור, התשתית וההיקף הגלובלי של ההתקפות האלה. המשימה המשותפת הזאת בנויה על אמון והבנה עמוקה של האיומים שאפשרו לנו ליצור תקן חדש להגנה על משתמשים". צוות המחקר של גיאו-אדג' חוקר את ההתקפה על מכשירי IoT בבתים חכמים מאז אמצע יוני 2021. וקטור ההתקפה המופץ באופן נרחב הוא הראשון שמשתמש בפרסום מקוון להתקנת אפליקציות במכשירי IoT המחוברים לבית. חברת מחקרי השוק IoT Analytics צופה יותר מ-30 מיליארד חיבורים של מכשירי IoT ברחבי העולם עד שנת 2025, מה שהופך את ה-IoT הביתי והתעשייתי לפגיע במיוחד באמצעות פרסום זדוני.

על רקע האיומים ממדינות עוינות, משרד התקשורת שוקל לתקן את הרישיונות של חברות התקשורת ולקבוע בהם הוראות להיערכות ולניהול ההגנה בסייבר, שיאפשרו להקטין את סיכוני מתקפות הסייבר ולהפחית ככל האפשר את הפגיעה בשירותים של חברות התקשורת. בהתחשב בכך ששירותי התקשורת הם שירותים חיוניים, שסדירותם, היקפם וטיבם הם בעלי חשיבות מרכזית לציבור ולמשק הן בשגרה והן בזמן חירום, רואה משרד התקשורת צורך בהתערבות רגולטורית נרחבת יותר במטרה להגן על הרשתות מפני הסיכונים הנובעים ממתקפות סייבר, שעלולות להוביל לפגיעה או להשבתה של שירותי התקשורת, לפגיעה בנתונים המכילים מידע רגיש ולהשפעה פוטנציאלית על תשתיות קריטיות אחרות. הצוות המקצועי במשרד התקשורת גיבש כמה יעדי אסדרה, בהם הגנה על רשת התקשורת ושילוב מנגנוני פיקוח, ניטור, ובקרה, המאפשרים לבסס תמונת מצב עדכנית של הגנת הסייבר תוך דאגה לפרטיות המידע, שלמות הנתונים וזמינות השירותים; שמירה על עדכניות ורלוונטיות התוכנית; התמודדות עם אירועי סייבר כולל זיהוי האירוע, הכלה, התאוששות וחזרה לשגרה; יצירת מנגנוני ונוהלי דיווח לגורמים בתוך ומחוץ לארגון; והטמעה ותרגול התוכנית בקרב המנהלים, העובדים, הספקים וקבלני המשנה של בעל הרישיון.  שר התקשורת, יועז הנדל, הסביר את מהלך המתוכנן וציין, כי "תקפות הסייבר על מדינת ישראל הן עובדה מוגמרת ואיום אסטרטגי. גורמים שונים, לרבות מדינתיים, מזהים את תשתיות התקשורת כיעד מועדף. מתקפה מוצלחת עלולה לגרום לשיבושים ולנזקים משמעותיים. כחלק מההכנות של מדינת ישראל, בתיאום עם מערך הסייבר ומערכת הביטחון, אנחנו יוצאים לשימוע על רגולציית ההגנה מפני מתקפות בחברות התקשורת. למרות שמדובר בחברות פרטיות, הן מהוות תשתית לאומית בשגרה ובחירום. מטרת הרגולציה היא לסייע לזיהוי, לאיתור ולעצירה של מתקפות לפני שנגרם נזק ממשי. אני מודע למשמעויות הכלכליות, נדייק את הצרכים במהלך השימוע, אך אין ברירה מלבד הגנה על תשתיות חיוניות". לירן אבישר בן-חורין, מנכ"לית משרד התקשורת, אמרה, כי ״משרד התקשורת מבקש להציב את שוק התקשורת  בחזית ההגנה וההערכות לאיומי סייבר. בעולם הדור החמישי, ולא רק, יהיה על בעלי רישיונות תקשורת, שהם ערוץ להתקפות על  משתמשים אסטרטגיים ורגישים ועל המידע של הציבור הרחב,  להצטייד ביכולות היערכות, הגנה והתאוששות מהטובות שיש״.

סלקום פרסמה תוצאות עסקיות משופרות לרבעון השני של השנה, עם גידול דו ספרתי בהכנסות, מעבר לרווח תפעולי וקיטון חד בהפסד הנקי. ההכנסות ברבעון השני הסתכמו ב-1,003 מיליון שקלים, בהשוואה ל-855 מיליון ברבעון המקביל אשתקד – גידול של כ-17.3%. במחצית הראשונה של 2021 הסתכמו הכנסות החברה ב-2,036 מיליון שקלים, לעומת 1,747 מיליון במחצית הראשונה של 2020 – גידול של כ-16.5%. הרווח התפעולי הרבעוני עלה ל-33 מיליון שקלים, בהשוואה להפסד תפעולי בסך 22 מיליון ברבעון השני של שנת 2020. במחצית הראשונה של 2021 הסתכם  הרווח התפעולי ב-83 מיליון שקלים, לעומת הפסד של 4 מיליון במחצית הראשונה של 2020. ה-EBITDA המותאם לרבעון השני של 2021 הסתכם ב-297 מיליון שקלים בהשוואה ל-222 מיליון ברבעון המקביל ב-2020, גידול של כ-33.8%. שיעור ה-EBITDA המותאם מסך ההכנסות לרבעון השני של שנת 2021 הסתכם ב-29.6%, זאת לעומת 26% ברבעון השני של 2020. ההפסד לרבעון השני של שנת 2021 הסתכם ב-14 מיליון שקלים, בהשוואה להפסד של 46 מיליון ברבעון השני של 2020. יצוין, כי ההפסד ברבעון השני נובע מרישום הפרשה חד פעמית בסך של 32 מיליון שקלים לאור פסק דין שניתן כנגד החברה בתביעה ייצוגית. במחצית הראשונה של 2021 הסתכם ההפסד ב-7 מיליון שקלים, לעומת הפסד בסך 89 מיליון במחצית הראשונה של 2020. אבי גבאי, מנכ"ל קבוצת סלקום, אמר בעקבות פרסום התוצאות, כי "סלקום ממשיכה במגמת השיפור גם ברבעון הנוכחי. השיפור נובע מהפעולות שעשינו ומיישום האסטרטגיה של מיקוד בלקוחות שלנו הן בהיבט איכות השירות והן בהוגנות ובפשטות. במדד איכות השירות 2020 שפרסם משרד התקשורת ברבעון זה, מובילה סלקום בפרמטרים המצביעים על היותה החברה ההוגנת ביותר בשוק התקשורת, עם כמות התלונות הנמוכה ביותר ביחס לכמות הלקוחות. כן כולל הדו"ח סקר שערך משרד התקשורת, שעולה ממנו כי החברה מובילה בשביעות רצון הלקוחות בנוגע לשירות הטכני לשנת 2020 בתחומי הסלולר והאינטרנט. נמשיך להשקיע בתשתיות ובשיפור איכות ורמת השירות ללקוחות. גם מצבת לקוחות הסיבים שלנו נמצאת בעלייה, ויש לנו כ-113 אלף משקי בית שמחוברים לרשת הסיבים".

סיסקו הכריזה על רכישת חברת הסטארט-אפ הישראלית אפסגון, בת ארבע בלבד, תמורת סכום המוערך בחצי מיליארד דולר. אפסגון מספקת יכולות ניטור, זיהוי, ניתוח ותיקון תקלות באפליקציות בסביבות ענן. עם סגירת הרכישה יצטרף הצוות של אפסגון לקבוצת האסטרטגיה, האינקובציה והאפליקציות של סיסקו. אפסגון הוקמה ב-2018 על-ידי ניצן שפירא ורן רבנזפט, יוצאי היחידה הטכנולוגית של חיל המודיעין, וגייסה עד היום 26 מיליון דולר. החברה מעסיקה כ-60 עובדים – מתוכם כ-35 במשרדי הפיתוח בתל אביב, והשאר במשרדי ההנהלה בניו יורק. עם לקוחותיה נמנים חברות ענק, בהן דלויט וטויוטה. לדברי סיסקו, החברה הנרכשת תקדם את אסטרטגיית הצמיחה שלה בטכנולוגיות ענן ציבורי ופרטי ותרחיב את מפת הדרכים שלה להשגת יכולת ניטור ופעולה בסביבות ענן מתקדמות. הטכנולוגיה והכישרונות של אפסגון, מציינים בסיסקו, "תואמים את חזונה של סיסקו לאפשר לארגונים לספק חוויית אפליקציה חסרת תקדים, עם פתרונות המובילים את התעשייה בתוך הקשר עסקי מעמיק. היכולת ליצור הקשר וקורלציה בין הממצאים הנצפים לבין התובנות בכל חלקי הסטאק מאפשרת לצוותים לשפר את שיתוף הפעולה ולהבין טוב יותר את המערכות, לפתור תקלות מהר יותר, לטייב ולאבטח את חוויית השימוש באפליקציה ולשמח את הלקוחות". זוהי הרכישה השנייה בגודלה של סיסקו בישראל, כשהגדולה ביותר הייתה של NDS תמורת חמישה מיליארד דולר ב-2012, במסגרת מסע רכישות בישראל שהתחילה ב-1998, כשקנתה את קלאס דטה תמורת סכום של 50 מיליון דולר. רכישת אפסגון היא הרכישה ה-17 של החברה בישראל, כשהרכישה הקודמת הייתה של הסטארט-אפ סדונה בחודש מאי האחרון. אורן שגיא, מנכ"ל סיסקו ישראל, אמר, כי "סיסקו ממשיכה את גל הרכישות בישראל ומפתחת את השירותים והמוצרים שלה באמצעות טכנולוגיות ישראליות. אנחנו ממשיכים את ההתעצמות של סיסקו בישראל על ידי רכישות של חברות ייחודיות, תוך הבעת אמון בחדשנות הישראלית ובמוחות הישראליים. מעבר להתעצמות הטכנולוגית ולאקזיט הישראלי הנוסף יש כאן העברת מסר ברורה כי סיסקו העולמית ממשיכה ומחזקת את פעילותה בישראל. אני מברך את אנשי אפסגון הישראלית על הצטרפותם אלינו לסיסקו".  

פייסבוק החלה לפרוס כמה תכונות חדשות באפליקיית מסנג'ר שלה, בהן הצפנת E2EE מקצה לקצה, לצ'אטים ושיחות קוליות או שיחות וידיאו, בדומה להצפנה בווטסאפ. המשמעות היא שאיש מלבד בן השיחה לא יכול לצפות או להאזין לצ'אטים או לשיחות. עדכונים נוספים יושמו גם בתכונת ההודעות הנעלמות, שהמשתמש יכול לבחור בה באמצעות לחיצה על תמונות הפרופיל שלו בצ'אט, או בשדה של כתיבת ההודעה (אייקון בצורת טיימר). המשתמש יוכל להפעיל את תכונת ההודעות הנעלמות לגבי כל אחד מהמשתתפים בצ'אט ולא רק לגבי עצמו. נוסף על אלה תהיה גם אפשרות לשלוט על זמן "החיים" של ההודעה לפני שהיא נעלמת – בין חמש שניות ל-24 שעות. פייסבוק עובדת על תכונות הצפנת E2EE נוספות, בהן בדיקות של הצפנה בשיחות ובצ'אטים קבוצתיים במסנג'ר, שכנראה תושק בשבועות הקרובים. בנוסף, החברה תתחיל בבדיקה של הצפנת E2EE גם בשיחות מיידיות באינסטגרם.

חברת הסייבר ההתקפי NSO הודיעה על מינוי של איציק בנבנישתי, מנכ"ל פרטנר עד חודש אפריל האחרון, כחבר הנהלה בכיר וכנשיא משותף בחברה, לצד הנשיאה הנוכחית, שירי דולב, ויהיה שותף, בין היתר, לגיבוש ולמימוש הפוטנציאל העסקי הרב של החברה, על מגוון הטכנולוגיות החדשניות בתחומי איסוף המודיעין, האנליטיקה, אנטי רחפנים ובתחומי החילוץ וההצלה. בנבנישתי כיהן כמנכ"ל פרטנר במשך שש שנים, לאחר שכיהן כמשנה למנכ"ל במשך כשנה וחצי, והתפטר מתפקידו במפתיע בחודש אפריל האחרון. בתקופת כהונתו הוביל מהלכים אסטרטגיים לביסוס פרטנר כקבוצת תקשורת כוללת, בהם פריסה של דור 4.5 והשקת דור 5, הקמת תשתית סיבים אופטיים עצמאית והשקת שירות הטלוויזיה פרטנר TV. במהלך כהונתו בלטה פטנר בשוק באיתנותה הפיננסית, גם בתקופות סוערות בשוק התקשורת ועל אף משבר הקורונה בשנה האחרונה. לפני פרטנר כיהן בנבנישתי כמנכ"ל בזק בינלאומי. בנבנישתי הוא בעל תואר ראשון בכלכלה ו-MBA מהאוניברסיטה העברית. שלו חוליו, מנכ"ל NSO, אמר עם מינויו של בנבנישתי, כי "אני שמח מאוד מהחלטתו של איציק להצטרף לחברה. ניסיונו הרב של איציק בניהול בסביבה מורכבת ודינמית, השינויים האסטרטגיים שהוביל בתנאי שוק מאתגרים ותחרותיים וכישוריו הרבים והמגוונים יהוו חיזוק משמעותי להנהלת החברה לקראת המהלכים הפיננסיים והאסטרטגיים שהחברה מתכננת. בחירתו של איציק להצטרף לחברה מהווה הבעת אמון אדירה בחברה ובעובדיה, בי ובחברי ההנהלה, ואנו מצפים להצטרפותו על מנת שנוכל להמשיך להוביל את NSO להצלחות אדירות". בנבנישתי מסר, כי ״אני שמח ונרגש להצטרף לחברת הטכנולוגיה המובילה בעולם בתחומי הסייבר המודיעיני, ומשוכנע כי ביחד נוכל לממש את חזון החברה, להמשיך לפתח את עסקי החברה ולהתרחב לעולמות תוכן חדשניים". בנבנישתי מצטרף ל-NSO, שזכתה לא אחת לביקורת שלילית על תוכנת הריגול שלה פגסוס, בתקופה בעייתית במיוחד על רקע ביקורות חריפות מרחבי העולם בעקבות תחקיר עיתונאי רחב היקף, שלפיו פגסוס משמשת למעקב אחרי פעילי זכויות אדם, עיתונאים ופוליטיקאים. לפי התחקיר הבינלאומי, שמשותף ל-17 ארגוני חדשות מכובדים בעולם, פגסוס שימשה לפריצה לטלפונים חכמים רבים של פעילי זכויות אדם, עיתונאים ואנשי עסקים, ואף הייתה מעורבת בחיסולו של העיתונאי מתנגד המשטר הסעודי, ג'מאל חשוקג'י. לפי הפרסומים, בין המדינאים שנכללים ברשימת היעדים לריגול נמצאים נשיא צרפת, עמנואל מקרון, מלך מרוקו, מוחמד השישי, וראש הממשלה לשעבר של לבנון, סעד אל חרירי. את התחקיר הבינלאומי הוביל ארגון אמנסטי אינטרנשיונל בשיתוף ארגון פורבידן סטוריז, והיו שותפים לו יותר מ-80 עיתונאים מ-10 מדינות. NSO הכחישה את ממצאי התחקיר וטענה שהוא מלא בנתונים לא נכונים. בין היתר, נטען, לא מדובר ב-50 אלף מכשירי טלפון, והמאגר שממנו נשאבו הנתונים שבתחקיר הוא חופשי ופתוח. נאמר שמדובר בכלל במאגר נתונים שנמצא באתר שמקורו בסין.