מאנדיי – החברה הישראלית שפיתחה את מערכת ההפעלה לעבודה Work OS – השיקה אתמול (ג') יכולת חדשה לחלוטין והציגה את הדור הבא של מסמכים, המשמשים כלי עבודה מרכזי עבור מיליארדים ברחבי העולם. באמצעות פיתוח מאפס, שימוש במגוון טכנולוגיות שונות, ועל בסיס תובנות וניסיון מצטבר של עבודה עם ארגונים בכל העולם ובמגוון תעשיות, בנו במאנדיי את Monday Workdocs, שלטענתה מציג יכולות ותכונות אשר "מגדירות מחדש את האופן שבו ניתן לעבוד על מסמכים, ואת מקומם בתהליכי העבודה". לפי החברה, הצורך בפיתוח היכולת החדשה של פלטפורמת העבודה שלה נבע מתוך ההבנה שפעמים רבות מסמכים משמשים כנקודת פתיחה – "דף חלק", קנבס להנעת תהליכי עבודה. באמצעות monday workdocs, החברה מאפשרת ללקוחותיה לנהל את עבודתם, הרעיונות שלהם והמידע שלהם, באופן בלתי מובנה ופתוח לחלוטין, כולל יכולות מתקדמות מבוססות real time engine ו-connectivity. מעבר להעמקת השימוש בפלטפורמה, בחברה רואים בכך גם הזדמנות מצוינת להגדיל את הנגישות ולהרחיב את אופן ההתנסות והאימוץ של מאנדיי על ידי לקוחות חדשים. טל הרמתי, Tech Leader, מאנדיי קרדיט צילום: נתנאל טוביאס "אנו יודעים שעבודה עבור צוותים יכולה להתחיל בכל מיני דרכים, בדרך מובנית כמו בורד (board), או תהליך שיתופי כמו סיעור מוחות", אמר טל הרמתי, Tech Lead במאנדיי. "Monday Workdocs הוא השלב הטבעי הבא להעצמת צוותים באמצעות מערכת הפעלה לעבודה. עם Monday Workdocs, לצוותים בכל גודל יש קנבס ריק, על מנת להניע את הרעיונות שלהם ולהפוך את המילים לפעולות ותהליכי עבודה. כעת, לשיתוף פעולה באמצעות מסמכים יש כוח להניע את העבודה ולסייע לצוותים להתקדם". ב-Workdocs – עבודה משותפת, בזמן אמת מתוך ההבנה, ששיתוף פעולה המבוסס על מסמכים הוא קריטי לתהליכי עבודה רבים, בנו במאנדיי "מנוע בזמן אמת" – טכנולוגיה חדשה לגמרי המאפשרת למאות אנשים לעבוד יחד. במאנדיי צופים כי המנוע מעניק בסיס חזק, שיאפשר שימושים חדשים ובלתי צפויים במסמכים. במאנדיי מסבירים כי לא משנה כמה אנשים משתפים פעולה או מקלידים בו-זמנית, ב-Workdocs, המשתמשים אינם "דורסים" זה את זה בעת העבודה המשותפת, או יוצרים דיליי כלשהו.  חידוש נוסף הוא בדרך ההסתכולת על מסמכים כבלוקים ולא כטקסט אחד. התפישה של מאנדיי היא שמסמכים אינם טקסט אחד רציף, אלא בנויים מ'בלוקים'. ב-Monday Workdocs, כל פסקת טקסט מעוצבת כבלוק, אליו ניתן להוסיף ווידג'טים ולקשר נתונים. המשמעות היא עריכה קלה, גרירה ושחרור של משפטים, יכולת לערוך בנפרד כל בלוק, ואפשרות להוסיף אובייקטים מתוך הפלטפורמה. בנוסף, המסמכים כוללים יכולות של "מסע בזמן", המסייעות למשתמשים לחזור אחורה לגרסאות קודמות של בלוקים במסמך (למשל לפסקה ספציפית) מבלי לשנות את שאר המסמך. החברה מסבירה כי למעשה מדובר במסמך מחובר ומקושר מאי פעם, המעודכן תמיד. המסמכים של Monday Workdocs כוללים קישוריות לאובייקטים שונים, המתעדכנים בזמן אמת (live objects), כחלק משכבת ​​הקישוריות שמספקת מערכת ההפעלה של מאנדיי. ב'מסמך המחובר' ניתן לשבץ במסמכים כל אובייקט וודיג'ט של המערכת, כגון תרשימים וטבלאות, אשר יעודכנו בכל פעם שמקור הנתונים שלהם משתנה. תכונה זו הופכת את Workdocs לעוד אופן עבור המשתמשים לבנייה של יישומי עבודה על גבי מאנדיי, ללא צורך בקוד (no code). באמצעות חיבור המסמכים לשאר המרכיבים של מאנדיי, המסמכים הופכים למרחב חי ונושם לעבוד עליו, עם נתונים המעודכנים כל הזמן, ללא כל צורך בהעלאה, הורדה או עדכון ידני בכל שינוי. על אף שחלק גדול מתהליכי עבודה ופרוייקטים מתחיל באמצעות מסמכים וכתיבת טקסט, הריי שבפועל המסמכים מנותקים בדרך כלל מהמקום שבו העבודה מתרחשת בפועל (למשל, יש צורך "לצרף" מסמך לדוא"ל או לפתוח אותו מיישום אחר). Workdocs מאפשר את נקודת הפתיחה של העבודה, אך לא פחות חשוב מכך – את המשך עבודה. הטקסטים ושיתוף הפעולה הבלתי מובנה של צוותי העבודה על גבי המסמכים יכולים להפוך בקלות לפריטים הניתנים לביצוע, למשימות, לפרויקטים ולתהליכי עבודה. בחברה מבטיחים חוויה דיגיטלית אמיתית, מאחר שהמסמכים במתכונתם עד כה לא תוכננו לשמש בדרך שבה צוותים רבים משתמשים בהם כיום. לפי ההסבר, המסמכים נבנו במקור כך שבסופו של דבר ניתן יהיה להדפיס אותם. לעומת זאת, Monday Workdocs מיועדים לשימוש שוטף ודינמי בעבודה, והם בנויים כמו יישומים, כך שחווית המשתמש, לפי הבטחת המפתחת, טובה יותר, וקיים חיבור חלק ורציף בין מסמך העבודה – לעבודה. במאנדיי רואים הזדמנות להפוך את המסמכים ההתחלתיים לכלי עבודה אמיתיים, ויעילים שאנשים יכולים להשתמש בהם לעבודה משותפת וטובה יותר.  הכלי החדש זמין כמובן למשתמשי מאנדיי הקבועים וכן, בחינם, במסגרת החבילה הבסיסית free tier.

פרטנר פרסמה את התוצאות העסקיות לרבעון השני ולמחצית הראשונה של שנת 2021, עם גידול חד-ספרתי בהכנסות בשתי התקופות, וגידול דו-ספרתי ברווח הנקי הרבעוני, אך ירידה ברווח הנקי החצי שנתי, בין השאר בגלל עלייה בהוצאות המימון ועלייה בחבות המס. בסוף הרבעון היו לחברה 2.97 מיליון מנויים – עלייה שנתית של כ-9% – שהם 262 אלף מנויים חדשים. במהלך המחצית הראשונה של השנה ההוצאות הכלליות גדלו ב-5.9%, ל-1.62 מיליארד שקל – עלייה של 90 מיליון ש'. ההכנסות גדלו יותר, ב-92 מיליון, ל-1.67 מיליארד – עלייה של 5.82%. הרווח התפעולי גדל ב-3.6%, ל-58 מיליון, אך גידול של 3 מיליון בהוצאות המימון, ל-35 מיליון ש', ושל 2 מיליון שקל בחבות המס, ל-9 מיליון, פגע ברווח הנקי, שירד ב-17.765%, ל-14 מיליון שקל. במהלך הרבעון השני ההוצאות הכלליות גדלו ב-7.42%, ל-810 מיליון – עלייה של 56 מיליון שקל. ההכנסות גדלו יותר, ב-66 מיליון, ל-840 מיליון – עלייה של 8.53%. מתוך סכום כללי זה, ההכנסות משירותים הסתכמו ב-649 מיליון שקל – עלייה של 5% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד, כאשר הצמיחה היא גם בהכנסות משירותים בקווי (עלייה של 7%) וגם בהכנסות משירותים בסלולר (עלייה 3%). ההכנסות מציוד הסתכמו ב-191 מיליון ש' – עלייה של 21% בהשוואה לרבעון המקביל, כאשר הצמיחה היא בשיעור זהה (21%) גם בהכנסות מציוד בקווי וגם בסלולר. יותר ממחצית ממנויי תשתית פרטנר כבר מחוברים לסיבים אופטיים ההוצאות הגולמיות הרבעוניות גדלו ב-6.58%, ל-696 מיליון ש'. הרווח הגולמי גדל ל-144 מיליון – עלייה של 19.0%, רווח גולמי שולי של 17.14% לעומת 15.63% ברבעון המקביל אשתקד. במהלך אותם שלושה חודשים, ההוצאות התפעוליות גדלו ב-12.87%, ל-114 מיליון שקל. הרווח התפעולי קפץ ב-50%, ל-30 מיליון. עלייה בהוצאות המימון וחבות המס הראשונה, ב-23.1%, ל-16 מיליון, ואילו חבות המס הסתכמה ב-5 מיליון, לעומת אפס ברבעון המקביל אשתקד. הרווח הנקי גדל ב-28.6%, ל-9 מיליון. רווח נקי למניה מדולל של 0.05 שקל – עלייה של 25%. במהלך הרבעון המגזר הקווי המשיך להתחזק, עם תוספת נטו של 18 אלף מנויי סיבים ועשרת אלפים מנויי טלוויזיה, בנטרול מחיקה. יותר ממחצית ממנויי התשתית של פרטנר כבר מחוברים לסיבים אופטיים – יותר מ-180 אלף מנויים נכון להיום (ד') גולשים על תשתית פרטנר פייבר. אבי צבי, מנכ"ל פרטנר. צילום: בארי סרני, מתוך ויקיפדיה אבי צבי, מנכ"ל קבוצת פרטנר, אמר בעקבות פרסום התוצאות: "ברבעון השני המשיכה פרטנר להוביל את שוק התקשורת הישראלי בחדשנות ובצמיחת הפעילות העסקית, תוך שמירה על רווחיות גם בתקופה בה עדיין מורגשת השפעת הקורונה. במקביל לבניית האסטרטגיה והמבנה החדש של פרטנר, התחלנו כבר במהלכים שנועדו לקדם עוד יותר את המובילות של פרטנר בשירות ללקוח, ולהגדיל את הרווחיות בקווי המוצר ובמגזרי הפעילות של החברה".

חברת הפינטקס האמריקנית מסן פרנסיסקו, ברקס (Brex), ששוויה 7.4 מיליארד דולר, רוכשת ב-50 מיליון דולר את וויב (Weav) – סטארט-אפ ישראלי, שגייס לראשונה 4.3 מיליון דולר באפריל האחרון. ברקס תקים מרכז פיתוח בישראל, לאחר השלמת העסקה, ואליו תגייס עשרות עובדים מקומיים חדשים. את המרכז יוביל מנכ"ל הנרכשת, נדב לידור. ברקס מציעה פתרונות כרטיסי אשראי וניהול פיננסי לעסקים, אשר מאפשרים לנהל מעקב אחרי הוצאות, וכך לחסוך ולהרוויח כסף בצורה חכמה יותר. החברה, שנוסדה ב-2017, גייסה רק לאחרונה 425 מיליון דולר, לפי הערכת שווי של 7.4 מיליארד דולר. המשקיעים הבולטים בחברה כוללים את Y Combinator ,Kleiner Perkins, DST Global, את מייסדי פייפאל, מקס לבצ'ין ופיטר ת'יל, Lone Pine Capital, ו-Ribbit Capital. הטכנולוגיות של ברקס כבר משמשות לא מעט חדי-קרן ישראלים, לרבות Wiz, Gong, Next Insurance ועוד. וויב הוא סטארט אפ ישראלי-אמריקני צעיר, שהוקם בשנת 2020. באפריל האחרון הכריזה החברה על גיוס ראשון בהיקף של 4.3 מיליון דולר, בהובלת הקרן האמריקנית Foundation Capital ובהשתתפות Abstract Ventures Y Combinator, LocalGlobe, Box Group, Operator Partners, Commerce Ventures ו-SV Angel. בגיוס ההון השתתפו גם קבוצת יזמים מובילים בתחום הפינטק, מחברות כמו סקוור, Ramp, GoCardless, Plaid, Pagaya, ו-ברקס עצמה. החברה הוקמה על ידי שלושה יזמים, אביקם עגור, אמביקה אצ'ריה, ולידור, ופועלת מתל אביב ומניו יורק. "הרכישה של וויב – הזדמנות אסטרטגית ל-ברקס להתרחבות גלובלית" הנריקה דבורגס, מייסד ומנכ"ל ברקס. צילום: ברקס בשנים האחרונות עסקים רבים עברו תהליכי טרנספורמציה דיגיטלית דרמטיים, שהובילו לאימוץ נרחב של טכנולוגיות ענן ו-SaaS (כיום בקרב כ-77% מעסקים קטנים, ובקרב כ-99% מעסקים בינוניים וגדולים). המידע העסקי והפיננסי של העסקים השונים נשמר במגוון מערכות, כמו מערכות משאבי האנוש, הסליקה והתשלומים, ניהול החשבונות ופלטפורמות המכירה, אך אינו נגיש לשימוש של חברות חיצוניות (צד שלישי, third parties). הסטארט-אפ  וויב פיתח API, שבעזרתו מוסדות פיננסיים וחברות פינטק מקבלים גישה למידע פיננסי ולתובנות (data-driven insights), באישור בעל העסק, דרך פלטפורמות מכירה וסליקה, כמו Stripe, Shopify ו-פייפאל. כך, הן יכולות לבנות מוצרים פיננסים חדשניים למען עסקים.   נדב לידור, מייסד-שותף ומנכ"ל וויב: "וויב מעניקה את החיבוריות הדיגיטלית הנדרשת לעסקים בעידן המודרני, עם API שמשתף ומנתח מידע באופן אוטומטי דרך מודלים חישוביים. בעזרת וויב, עסקים זוכים לשירותים פיננסיים נחוצים ולמוצרים חדשים בצורה מהירה מאי פעם. המטרה שלנו מאז ומעולם הייתה לחבר בין עסקים ויזמים לבין עולמות הפינטק, כדי לקדם גישה פיננסית חדשנית – ההצטרפות ל-ברקס תאפשר לנו להציע את שירותנו לקהל רחב, ואנחנו נרגשים לקראת המשך העבודה המשותפת". הנריקה דבורגס, מייסד ומנכ"ל ברקס: "אחרי שיתוף הפעולה המוצלח עם וויב, אנחנו מאוד נרגשים להפוך את החברה לחלק משמעותי מהצוות שלנו. הטכנולוגיה של Weav הופכת את ברקס לטובה יותר, ומאפשרת לנו להרחיב את האופן בו אנחנו מסייעים לעסקים קטנים ברחבי העולם לצמוח ולהצליח. הרכישה של וויב הינה הזדמנות אסטרטגית ל-ברקס להתרחבות גלובלית. אנו מתרגשים להקים מרכז פיתוח בישראל על בסיס עובדי החברה המבריקים, ונגייס במקביל עשרות עובדים חדשים".  

חברת הנדל"ן והפינטק רילי (Reali) הודיעה היום (ד') כי השלימה סבב B בסך 250 מיליון דולר, בהובלת קרן זאב ונצ'רס (Zeev Ventures) של אורן זאב, ובהשתתפות אקדיאן ונצ'רס, סיניה ונצ'רס וקרנות נוספות. סך הגיוסים של החברה מסתכם כעת ביותר מ-300 מיליון דולר, כאשר זאב ונצ'רס הובילו גם את סבבי הגיוס קודמים. סבב הגיוס כולל 100 מיליון דולר הון וחוב ו-150 מיליון דולר קווי אשראי למוצרי החברה – הלוואות, Trade-In ו-Cash Offer. רילי הוקמה ב-2016 על-ידי עמית הלר ועמי אברהמי. החברה מעסיקה כ-180 עובדים במשרדיה בארצות הברית וכ-25 בארץ. התוכנה (Web/אפליקציה) אותה פיתחה חברת רילי מספקת לבעלי נכסים, בין אם מוֹכרים ובין אם רוכשים, שירות לכל התהליך ולכל שלב בתהליך הרכישה או המכירה, במטרה שתהליך זה יהיה פשוט, זול, מהיר וללא מתחים. בנוסף מציעה רילי תכניות מימון, כגון Reali Trade-In ו-Reali Cash Offer, שמאפשרות להפוך מקונה למוכר, ולהיפך. לדברי החברה, הפתרונות האלו מאפשרים לקונים ולמוכרים יתרון במימון עסקאות אלה והליך מהיר יותר, וחוסכים בממוצע ללקוחותיהם 16,000 דולר. "הפתרון אותו מציעה רילי בולט בנוף הנדל"ן-טק העולמי" מאז השקתה באוקטובר 2016, התפתחה רילי והרחיבה באופן דרמטי את היצע השוק שלה. רק בשנת 2020, החברה חוותה צמיחה של יותר מ-פי שבעה משנה לשנה, הכפילה את מספר הלקוחות שלה משנה לשנה, והגדילה את ההכנסה הממוצעת למשתמש (ARPU) פי שלושה. עמי אברהמי, מייסד שותף וחבר במועצת המנהלים, רילי. צילום: בריאנדה סימונס : "הגיוס הנוכחי יאפשר לרילי להתרחב לשווקים חדשים ולהרחיב את היצע המוצרים אותו החברה מציעה, כדי לענות על צרכי הלקוחות שלנו. תפקידה של רילי הוא לפשט את אחת העסקאות המורכבות והחשובות ביותר עבור רוב האוכלוסייה, באמצעות האתר או האפליקציה, אשר מקלים, מייעלים ומוזילים את הליך רכישות ומכירות נכסים". אורן זאב, מייסד זאב ונצ'רס: "הפתרון אותו מציעה רילי בולט בנוף הנדל"ן-טק העולמי, בכך שהיא מתמקדת בצרכי צרכן הקצה, ובמחויבותה לשנות את ההליך המסובך הכרוך ברכישת או מכירת נכסים. מאז הקמתה, החברה מיטבה את התהליך ופיתחה פתרונות פיננסיים חדשניים, שמתאימים לצרכים הייחודיים של הצרכנים של ימינו. אנחנו גאים להרחיב את ההשקעה שלנו ברילי, כל זמן שהחברה ממשיכה לשנות את שוק הנדל"ן בקנה מידה גדול בהרבה".

ברשות להגנת הפרטיות במשרד המשפטים התקבל באפריל אשתקד מידע, אשר הצביע על חולשות אבטחה באתר האינטרנט של התאחדות הכדורגל בישראל. בעקבות זאת, ביצעה הרשות הליך פיקוח, שממצאיו העלו כי חולשת האבטחה אפשרה לכל גולש לבצע שינוי בכתובת האתר (URL) באתר ההתאחדות, ולצפות במידע אישי, הכולל פרטים אישיים, תמונות פספורט וצילומי תעודות זהות של שחקנים, שופטים ובעלי תפקידים בקבוצות ובמועדונים. נמצא, כי במועד האירוע, אשר נחשף כאמור באפריל 2020, התאחדות הכדורגל לא קיימה את נהליה הפנימיים בתחום אבטחת המידע, הכוללים התייחסות לאופן התגובה לאירועי אבטחת מידע ולפיתוח מאובטח, לא ביצעה סקר לאיתור סיכוני אבטחת מידע ומבדקי חדירות למערכות המאגר, לשם בחינת עמידותן בפני סיכונים פנימיים וחיצוניים, לא נקטה באמצעים מקובלים כדי לוודא כי הגישה למאגר ולמערכותיו נעשית בידי בעל הרשאה בלבד, ולא יישמה מנגנון תיעוד אוטומטי, המאפשר ביקורת על הגישה למערכות המאגר, הכל כנדרש בתקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע). מחויבות לשמור עליהן. תקנות הגנת הפרטיות. אילוסטרציה: BigStock האתר חובר לאינטרנט ללא אמצעי הגנה נדרשים כמו כן, הממצאים העלו כי ההתאחדות לכדורגל חיברה את אתרה לרשת האינטרנט, בלא התקנת אמצעי הגנה מתאימים מפני חדירה לא מורשית, או מפני תוכנות המסוגלות לגרום נזק או שיבוש למחשב או לחומר מחשב, כנדרש בתקנות, ולא קבעה במפורש בהסכם עם ספק מיקור חוץ את הנדרש בהוראות התקנות לעניין זה. בנוסף, ההתאחדות לא דיווחה לרשות על אירוע האבטחה החמור מיד עם היוודע לה, כנדרש בתקנות. בעקבות ממצאי הפיקוח קבעה הרשות להגנת הפרטיות כי ההתאחדות לכדורגל הפרה את הוראות חוק הגנת הפרטיות והתקנות מכוחו, והעבירה לה הנחיות לתיקון הליקויים. מהרשות נמסר כי היא רואה חשיבות בפעולות בהן נקטה ההתאחדות מאז האירוע, לצורך אבטחת המידע המצוי ברשותה, ולמניעת הישנות מקרים אלו בעתיד.  הרשות להגנת הפרטיות מבהירה כי אימוץ נהלי אבטחת מידע הינו אפקטיבי, אך על ארגונים חלה חובה למלא אחר נהלים אלה ובאחריותם לוודא כי הם מיושמים בפועל. כמו כן, מיפוי מערכות המאגר משרת את הארגון, שכן הוא מציג את המערכות שיש ברשותו ואת הקשר בין המאגר למערכת, ממנו נגזרים אמצעי האבטחה אותם יש ליישם בכל אחת מהמערכות. עוד נמסר כי "הרשות להגנת הפרטיות מגבירה את האכיפה ופועלת למיצוי כלל הכלים והסמכויות שבידה, במקרים שבהם ישנה אינדיקציה ברורה להפרה של הוראות חוק הגנת הפרטיות והתקנות מכוחו. הרשות מבקשת להדגיש, כי ככלל, כל דיווח על אירוע אבטחה חמור נבחן ברשות לגופו, ובהתאם מתקבלת החלטה אם אירעה הפרה של הוראות החוק או תקנותיו". בהודעתה תקשורת סיכמה הרשות ואמרה כי "במקרה זה, בחינת נסיבות המקרה, אופן התנהלותה של החברה ורמת עמידתה בתקנות אבטחת מידע, הובילו לקביעת הרשות כי החברה הפרה את הוראות החוק".

חברת פורסייט אוטונומס הולדינגס, המתמחה בתחום מערכות ראייה ממוחשבות לרכב ואשר מניותיה נסחרות בבורסת נאסד"ק ובורסת תל אביב, הודיעה השבוע כי וונדר רובוטיקס – חברת סטארט-אפ העוסקת בתכנון ובפיתוח של מערכות אוטונומיות לרחפנים – החלה בפרויקט הוכחת היתכנות (POC), ובחינת מערכת הראייה הממוחשבת QuadSight שלה. וונדר רובוטיקס תבחן את יכולות הגילוי הסטריאוסקופיות התרמיות של פורסייט, לשימוש בכלי טייס בלתי מאוישים (כטב"מ) הממריאים ונוחתים אנכית (VTOL drones), על מנת לשפר את יכולות הטיסה, הניווט והנחיתה האוטונומיות שלהם. עוד במסגרת הקשר הנרקם בין שתי החברות הישראליות, וונדר רובוטיקס תשתמש בפתרון הכיול האוטומטי של פורסייט, כדי להבטיח שמצלמות הסטריאו יישארו מכוילות למרות התנודות של הרחפן. לאחר סיום מוצלח של הפרויקט, הצדדים ישקלו לשלב את הטכנולוגיה של פורסייט במוצריה של וונדר רובוטיקס. לספק לרחפנים מודעות סביבתית וונדר רובוטיקס. צילום מסך מדף הלינקדאין המוצרים של וונדר רובוטיקס משתמשים בחיישן תלת-ממדי ואלגוריתמים קנייניים כדי לספק לרחפנים מודעות סביבתית של 360 מעלות, לרבות במהלך הירידה והנחיתה שלהם, על מנת לוודא כי אתר הנחיתה נקי ממכשולים – כולל מכשולים בעלי פרופיל נמוך, כגון כבלים, ואפילו מכשולים דינמיים בתנועה כגון אנשים או בעלי חיים. הטכנולוגיה הסטריאוסקופית התרמית המתקדמת של פורסייט מייצרת מפת עומק ברזולוציה גבוהה, המספקת מידע מדויק על סביבת הרחפן, לרבות המיקום והמרחק של כל אובייקט בשדה הראייה. בנוסף, פתרון הכיול האוטומטי הייחודי של פורסייט התברר כגורם מרכזי בשילוב מצלמות סטריאו לטווח ארוך על רחפנים, על מנת לוודא שהמצלמות יישארו מכוילות תוך עמידה בתנודות הרחפן. פתרון זה מבטל את הצורך בממשקים מכניים כבדים וקשיחים ועונה לדרישות המשקל הנמוך הרצוי עבור כטב"מים ממריאים ונוחתים אנכית. חיים סיבוני, מנכ"ל ומייסד פורסייט. צילום: יח"צ "פרויקט ה-POC הזה עם וונדר רובוטיקס פותח שוק חדש בפני פורסייט. הטכנולוגיות המתקדמות שלנו נועדו להתאים לתעשיות שונות המשתמשות במערכות המבוססות על מצלמות סטריאו, וניתנות ליישום מיידי בשווקים שונים, כגון רחפנים אוטונומיים", אמר חיים סיבוני, מנכ"ל פורסייט. "בחנו מקרוב את תעשיית הרכב ואת ההתקדמות המואצת בטכנולוגיית החיישנים הנתמכת על ידי הביקוש המוגבר ליכולות אוטונומיות", אמר עידן שמעון, מייסד ומנכ"ל וונדר רובוטיקס. "מהפכת הרחפנים המסחריים מתקדמת בקצב מהיר עכשיו, ואנו מאמינים כי הפתרון של פורסייט מתאים באופן מושלם לדרישות הקפדניות של שוק הרחפנים, הודות לביצועיו מצד אחד והגודל והמשקל המינימליים מאידך, אשר הינם משמעותיים לרחפנים יותר מאשר לכל תחום ניידות אחר". על פי מחקר מחודש אפריל 2021, שנערך על ידי חברת המחקר Research and Markets, גודל שוק הכטב"מים, הממריאים ונוחתים אנכית, הוערך בכ-4.4 מיליארד דולר בשנת 2020, וצפוי להגיע ל-15.6 מיליארד דולר עד שנת 2027, עם צמיחה שנתית ממוצעת של 19.6% משנת 2020 עד 2027. גודל שוק זה בארצות הברית הוערך בכ-1.3 מיליארד דולר בשנת 2020, וגודל שוק זה בסין צפוי להגיע ל-2.7 מיליארד דולר עד שנת 2027.

חברת האב סקיוריטי (HUB Security) הודיעה הבוקר כי קיבלה הזמנה ראשונה מאחת מחברות התקשורת הגדולות בארה"ב, עם עשרות מליוני משתמשים. להערכת האב סקיוריטי, להתקשרות הזו יכולה להיות השפעה מהותית שתבוא לידיי ביטוי במכירות של מיליוני דולרים במהלך שנת 2022. המוצר אותו תספק האב לחברת התקשורת האמריקנית המובילה, ששמה לא נחשף לעת עתה, הוא פתרון סייבר אשר יגן על מערכת בינה מלאכותית למערכות הליבה בתחום ה-Confidential computing. זאת הזמנת מערכת ראשונה, עם פוטנציאל התרחבות משמעותי בהקשר של הגנות Confidential computing, עולם שנמצא בתחילת דרכו, ולכן החברה מעריכה כי יהיו לכך השפעות מהותיות על הזמנות נוספות בהמשך. מטרת ההסכם בין החברות היא לספק ללקוח מאות ערכות, בעלות של 45,000 דולר האחת, לצורך גיבוש שירותי אבטחת סייבר מתקדמים לחברה האמריקנית, ובסך כולל של מיליוני דולרים. ההזמנה – אחרי המיזוג עם ALD האב סקיוריטי השלימה לפני כחודשיים את המיזוג עם חברת ALD והיא נסחרת בבורסת תל-אביב. עם השלמת המיזוג, מכהן אייל משה כמנכ"ל החברה הממוזגת, וכמשנה למנכ"ל מכהן דותן משה. כסמנכ"ל הטכנולוגיות של החברה משמש אנדרי יארמנקו. האב סקיוריטי הוקמה ב-2017 על ידי יוצאי יחידות המודיעין 8200 ו-81, ביניהם אייל משה, המנכ"ל. בין בעלי המניות בחברה נמנים חברת הביטוח העולמית AXA, קרן ההשקעות OurCrowd וגופים מוסדיים ישראלים נוספים. החברה מתמחה בהגנה על מידע מסחרי רגיש של חברות, ובידיה פתרון מחשוב מוצפן מתקדם עבור חברות וארגונים, שמטרתו מניעת חדירה עוינת והגנה על המידע המסחרי הרגיש של החברות. בין השאר מציעה האב פתרונות אבטחת סייבר לתחומי ה-AI, הדטה, הפינטק והתשתיות. פלטפורמת הסייבר שלה מתוכננת ומיוצרת על ידי החברה בישראל, ונותנת לארגונים לדבריה, "הגנה ברמה צבאית". הנחת היסוד של החברה היא שהמערכות עליהן היא מגינה הן כבר פרוצות, ולכן יש לספק הגנה בסטנדרט גבוה יותר למידע הרגיש ביותר. הפתרון של החברה מאפשר לחברות וארגונים הרגישים ביותר להריץ אפליקציות של בינה מלאכותית ברמת האבטחה הגבוהה ביותר, כפי שנדרש עבור שירותי בריאות, תשתיות קריטיות ופיננסים.