לא יודע מה איתכם, אבל המחשבות על סגר נוסף שמתקרב לא נוטשות אותי לאחרונה. סגר נוסף, לימודים מרחוק, לא משנה איך יקראו לזה, אבל נראה שהילדים שוב יבלו זמן רב בבית. וילדים בבית יותר זמן זה גם אומר, כמעט במתאם ישיר, יותר משחקים עם המחשב והקונסולות – ואם לא הם – בסדר להודות שזה אתם. פעם היה מוזר לספר על אנשים מבוגרים שמשחקים במחשב, היום זה מוזר אם אתה לא. אם אתם רוצים לפנק, את הילדים, כמובן, תוכלו להציע להם את רמקול המשחקים החדש UltraGear GP9 של LG, שיגיע לשוק הישראלי באוקטובר, לקראת עונת החגים הגלובלית. לפי החברה מדובר ברמקול שמספק קולות וצלילים תלת ממדיים, שאופפים את השחקנים שיושבים מולו, בין אם הם משחקים במחשב או בקונוסלה, כאמור. הוא יגיע גם עם מיקרופונים איכותיים מובנים, כדי לאפשר לשוחח עם הקבוצה או עם הצופים ללא צורך במיקרופון ייעודי, ויש גם אלגוריתמים פנימיים, שעוזרים להתאים את החוויה למשחק שאותו משחקים, באופן מקיף, וירטואלית. ואם כן רוצים להשתמש באוזניות, הרמקול תומך ב-DTS: X, כדי לספק צליל היקפי ברמה של 7.1 ערוצים. יש גם כמה שעשועי תאורה וצבע המבוססים על RGB, ויש כמה אפשרויות חיבור, אבל עדיין אין מחיר. הוא ייקבע כשהרמקול יגיע בפועל לארץ.

צ'ק פוינט הודיעה היום (ב') כי היא רוכשת את חברת הגנת המיילים מבוססת הענן עב ענן (Avanan). מהחברה לא נמסר סכום הרכישה, אולם על פי הערכות בשוק הוא עומד על 280 מיליון דולר, שהם כ-900 מיליון שקלים. מדובר ברכישה הגדולה ביותר שמבצעת חברת הסייבר הישראלית הוותיקה בשנים האחרונות. באחרונה ספגה צ'ק פוינט ביקורת רבה על כך שבניגוד לחברות אבטחת מידע וסייבר אחרות, שהעסקים שלהן זינקו בתקופת הקורונה, הדו"חות הכספיים שלה הציגו עליות מתונות בלבד, ובחלק מהמקרים גם ירידות. הרכישה של עב ענן מבססת את נוכחותה בתחום שהוא בין הצומחים ביותר בסייבר מאז פרוץ הקורונה, אם לא הצומח שבהם: הגנת העבודה מהבית. בצ'ק פוינט טוענים כי הפתרון של עב ענן, שישולב בפלטפורמות ה-Infinity שלה, "יהיה היחיד בתעשיית הגנת הסייבר שיגן על עבודה מרחוק מפני מתקפות פישינג, שמספרן הוכפל ב-2020, וקבצים זדוניים על מיילים, אפליקציות שיתוף ארגוניות דוגמת טימס, סלאק וגוגל דרייב, רשתות ארגוניות ונקודות קצה". עב ענן נוסדה ב-2015 על ידי גיל פרידריך, המשמש כמנכ"ל החברה, רועי רותם, אבי זלוביץ' ומיכאל לנדאו. מאז הקמתה היא הפכה לחברה צומחת ומובילה – על פי דלויט, הפייננשל טיימס, גרטנר ואחרים. החברה מעסיקה כ-100 עובדים, מהם 30 בישראל ו-70 בארצות הברית, והיא פיתחה טכנולוגיה מבוססת פטנט שחוסמת את המיילים הזדוניים עוד בטרם נחתו בתיבת הדואר הנכנס. מספר הלקוחות של עב ענן עומד על יותר מ-5,000 והיא מגינה על מעל 2.5 מיליון תיבות דואר. הצוות הישראלי של עב ענן. צילום: יח"צ בצ'ק פוינט אומרים כי הפתרון המשולב שלה ושל הנרכשת יבטיח רמת הגנה למיילים הגבוהה ב-30% מכלל הפתרונות בשוק, התקנה והטמעה ארגונית בתוך חמש דקות וסינרגיה של הגנות על כלל השימוש בתשתיות הדואר האלקטרוני ואפליקציות השיתוף הארגוניות למיניהן. הרכישה השישית בשלוש השנים האחרונות העסקה צפויה להיסגר בימים הקרובים, והיא הרכישה הגדולה ביותר של חברה שצ'ק פוינט מבצעת מזה שנים. זוהי החברה השישית שצ'ק פוינט קונה בשלוש השנים האחרונות, וה-16 בסך הכול. בין היתר, בדצמבר 2019 היא רכשה את פרוטגו הישראלית תמורת 140 מיליון דולר. החברה הנרכשת פיתחה טכנולוגיית הגנה עבור אפליקציות נטולות שרת, שמונעת מתקפות זדוניות עליהן בזמן ריצה ומונעת הטמעה של קוד פגיע בסביבת הייצור. בינואר באותה השנה היא קנתה את פורסנוק, שפיתחה טכנולוגיית אבטחה שמבוססת על בינה מלאכותית ולמידת מכונה, תמורת כמה מיליוני דולרים. שלושה חודשים לפני כן הצטרפה לפורטפוליו שלה Dome9, שמציעה מערכת לגילוי, תיקון ואכיפה של מדיניות אבטחה בענן הציבורי – תמורת יותר מ-150 מיליון דולר. דורית דור, סמנכ"לית מוצרים, מחקר ופיתוח בצ'ק פוינט, אמרה כי "יותר ויותר ארגונים בעולם עוברים למייל מבוסס ענן ובמקביל, המייל הפך לערוץ מרכזי לתקיפות סייבר. אנחנו מכירים מקרוב את הטכנולוגיה של עב ענן והשתמשנו בחלקים ממנה בשנים האחרונות. עכשיו, עם רכישת כלל היכולות שלה ושילובן בארכיטקטורת ה-Infinity שלנו, נציע פתרון הגנה מקיף וחזק". לדברי פרידריך, הרכישה על ידי צ'ק פוינט היא "פרק חדש וחשוב במסע שלנו. יכולות ההגנה והמודיעין של צ'ק פוינט גבוהות מכלל המתחרות בשוק, והשילוב שלנו בתוכן יבטיח שנעצור מתקפות מיילים מתוחכמות, שכל האחרים מפספסים".

"האויב הכי גדול של ענף ההיי-טק הינו הוא עצמו. הענף נתפס כמגזר של מצטיינים, עשירים, מצליחים, הקטר שמוביל את המשק ויכול להסתדר ללא תמיכה מצד המדינה – ולא כך הדבר. אנחנו קוראים למדינה לעזור לנו ולעצמה במקומות שבהם אנחנו לא יכולים לעזור לעצמנו", כך אמר מריאן כהן, יו"ר איגוד ההיי-טק בהתאחדות התעשיינים. כהן, נשיא קבוצת מר, דיבר בפתח רב שיח לסיכום השנה בענף, שנערך היום (ב') במערכת אנשים ומחשבים בהנחיית יהודה קונפורטס, העורך הראשי של הקבוצה. "הענף שלנו מהווה את חוד החנית של תעשיה מובילה, המהווה את עתידה של מדינת ישראל", אמר כהן. "על מנת שהתעשייה תוכל להמשיך לפרוח, לצמוח ולהוביל את המשק הישראלי – יש לתמוך בה ולסייע לה. בכירי איגוד ההיי-טק, ואני בתוכם, קוראים למקבלי ההחלטות לטפל בדחיפות במחסור הקריטי, החמור, בכוח אדם בתעשייה. מאוד משמח אותי שהממשלה והעומד בראשה מבינים את הצורך במתן מענה לבעיות שעומדות לפתחה של תעשיית ההיי-טק ובחשיבותה לעתידה הכלכלי של מדינת ישראל". באחרונה נועדו בכירי התאחדות התעשיינים ואיגוד ההיי-טק עם שר האוצר, אביגדור ליברמן, והציעו כמה צעדים שנועדו לקדם את תעשיית ההי-טק הישראלית ולעודד את צמיחתן של חברות נוספות באקו-סיסטם. בין הנקודות שעלו בפגישה דובר על מינוי גורם אחד מרכז עבור תעשייני ההיי-טק, שהסמכויות הנוגעות אליו מפוזרות כיום בין מגוון רשויות ומשרדים ממשלתיים. בנוסף, דובר על יצירת כתובת אחת שתגבש, בשיתוף התעשייה, תוכנית אסטרטגית לפיתוח ההיי-טק ושתרכז את פעילות כל הגופים הרלוונטיים, תוך קביעת מנגנון עבודה ומעקב שוטף. "רק יבוא עובדים – פלסטר למחלה קשה" כהן התייחס ליוזמה האחרונה של שרת המדע, הטכנולוגיה והחדשנות, אורית פרקש הכהן, לייבא עובדי היי-טק מחו"ל על מנת לצמצם את המחסור הכרוני בעובדים בענף. "עמדתי לגבי ההצעה מורכבת", אמר. "רק יבוא עובדים זה פלסטר למחלה קשה. אני בעד יבוא זמני של עובדים, למשך תקופה קצובה, למשל שנה. לטווח הארוך נדרש פתרון כולל: תוכנית ממשלתית מגובשת ומתוקצבת משמעותית. בחוק ההסדרים אין בשורה משמעותית לענף. לפתרון מעמיק יש להכשיר עובדים. מצבת כוח האדם בתעשיית הטק עומדת על מעל 300 אלף עובדים ויש להעלות אותה כך שתעמוד על כחצי מיליון עובדים בתוך חמש שנים. כדי לעמוד ביעד דרושה תוכנית לאומית כוללת. זה לא דבר שיקרה מעצמו, כי אנחנו, התעשיינים, לא יכולים לעשות זאת – רק הממשלה". הוא הוסיף כי "יש לשנות את אופן החשיבה, ולשבור פרדיגמות ישנות ולא רלוונטיות. הגיעה העת להכיר במציאות החדשה: ישנו צורך אקוטי בתעדוף לאומי של מקצועות טכנולוגיים. הכשרה אורכת זמן, התוצאות לא יהיו מחר בבוקר. לכן, יש לפעול פעמיים: לטווח הקצר לייבא עובדים לפרק זמן קצוב, ולטווחים הבינוני והארוך לעסוק בחינוך ובהכשרה מעמיקה". לסיום אמר כהן כי "לצד הטיפול בנושא המחסור בכוח אדם מקצועי, יש לטפל בהיבטי התשתיות החכמות. התשתיות בארץ לא עומדות בתקן הבינלאומי, הן מפגרות אחריו. יש לפתח ולקדם אותן – תשתית תקשורת מתקדמת היא חיונית לטובת כלל ההיי-טק, לרבות לעולם האינטרנט של הדברים. עוד יש לטפל בעולם הסייבר". מירב קינן, מנכ"לית איגוד חברות ההיי-טק בהתאחדות התעשיינים. צילום: פלי הנמר מירב קינן, מנכ"לית איגוד חברות ההיי-טק בהתאחדות התעשיינים, ציינה שבאיגוד חברים 300 ארגונים שמונים עשרות אלפי עובדים, וכי הוא נמצא במגמת גידול מתמדת. לדבריה, "עם פרוץ משבר הקורונה נלחמנו כדי שהענף לא ייסגר כמו שאר המשק, והצלחנו להעביר את המסר שההיי-טק חייב להמשיך לעבוד – והחרגנו אותו". לדברי קינן, "המעבר לעבודה היברידית יצר מציאות מורכבת עבור תעשיית ההיי-טק בכל הארץ. אמנם יש יתרונות רבים ברמה הארגונית, אך חברות רבות ברחבי הארץ מאבדות עובדים לטובת חברות במרכז והמחסור מורגש בכל שכבות התעשיה. המחסור בעובדים ושימורם הופכים להיות נושא בעדיפות עליונה". "כאשר השווקים הבינלאומיים חזרו לתפקד, מצב התעשייה המקומית השתפר", ציינה קינן. "העצירה בשרשראות האספקה הפכה את השוק הישראלי לאטרקטיבי עבור חברות בינלאומיות. מרגישים את הצמיחה הזאת בעיקר בתעשיות שתומכות בייצור ובפיתוח עבור תעשיית ההיי-טק, שמקבלות פניות מחברות בינלאומיות לייצר במדינת ישראל". המשך סיקור הרב שיח – מחר.

דקה לפני המועד הצפוי של השקת ה-iPhone 13 של אפל, פורסם דיווח על תכונה חדשה ומעניינת שהוא כנראה יכלול, שעשויה לפתוח פער ענק בינו ובין מתחריו. לפי דיווח חדש, האנליסט מינג-צ'י קאו, בעל מוניטין אמינים על תחזיותיו הקשורות למכשירי אפל, צופה, כי ה-iPhone 13 הצפוי בסתיו יתמוך בתקשורת לוויינית הודות להתאמות ייעודיות שנעשו בשבב ה-X60 של קוואלקום, שהחברה צפויה להשתמש בו במכשיר החדש, כאשר מדובר על תקשורת של לווייני מסלול נמוך. המשמעות היא, שהמשתמשים יוכלו להשתמש במכשיר הסלולר לשיחות ולהודעות גם במקומות שאין בהם רשת סלולרית. בדיווח למשקיעים, שהגיע לידי AppleInsider, כתב קאו, כי תחזיתו מבוססת על שיתוף פעולה בין קוואלקום לגלובלסטאר, וציין, כי "יש תסריטים רבים למודל עסקי של שיתוף פעולה בין אפל לגלובלסטאר", ציין קאו. "התסריט הפשוט ביותר הוא, שאם המפעיל של המשתמש עובד עם גלובלסטאר, יוכל המשתמש להפעיל שירות של תקשורת לוויינית במכשירו ישירות באמצעות השירות של המפעיל". ראוי לציין, כ אם הדיווח של קאו מדויק, ה-iPhone 13 לא יהיה המכשיר הראשון שתומך בתקשורת לוויינית, אבל יהיה הדגם הראשון בקרב מכשירי הסלולר הנפוצים שיכלול את התכונה. בהקשר זה ציין קאו, כי יצרניות אחרות שיבקשו לכלול תקשורת לוויינית במכשיריהן ייאלצו לחכות לפחות שנה, עד 2022, ויהיה עליהן להשתמש בשבב X65 הצפוי. אין מידע מדויק על השינויים שאפל ביצעה ב-X60 כדי שיתמוך בתקשורת הלוויינית, ואין מידע גם על כיצד תיישם שינויים דרושים במערך האנטנה לצורך התמיכה – שכן יש הבדלים טכנולוגיים בין אנטנה לסלולר ובין אנטנה ללוויין. עוד ציין קואו, כי זהו הניסיון הראשון של אפל עם הטכנולוגיה, "והכללתה ב-iPhone 13 תציע חוויית משתמש חדשנית, שניתן לשלבה במוצרים חדשים נוספים".

אפל הכריזה ביום ה' האחרון על כמה שינויים ב-App Store שלה – חנות האפליקציות למכשירי iPhone ו-iPad. השינויים יכולים לאפשר למפתחי אפליקציות להימנע חלקית מתשלום העמלות שהיה נהוג עד כה, של 15 עד 30 אחוזים על כל העסקאות. החברה הודיעה על החדשות בתדרוך "רקע" לעיתונאים, בו התעקשה על אנונימיות למנהלים המשתתפים ואסרה על ציטוטים ישירים מפיהם. הודעת הענקית מקופרטינו – אשר מרחיבה את ההקלות החדשות, ואף מזכירה כמה "ויתורים" שכבר נעשו ביוני – מגיעה לאחר שהיא הגיעה להסכם משפטי עם קבוצת מפתחים מארצות הברית, שהגישה לפני כשנתיים תביעה ייצוגית נגדה בגין שיטות הפעולה שלה ב-App Store. ההסכם וההקלות בנהלי החנות, עם זאת, יחולו לא רק על התובעים אלא על כלל מפתחי האפליקציות. יזכו בפיצויים והקלות. מפתחי אפליקציות ל-iPhone. צילום אילוסטרציה: BigStock אז מה נשתנה ב-App Store? בין השינויים שיכנסו לתוקף נמצאת ההחלטה המרכזית ש-אפל תאפשר למפתחים לפרסם את מרכולתם, ולהציע אופציות זולות יותר רכישת מנויים ומדיה דיגיטלית. המפתחים יוכלו מעתה לעשות זאת באמצעות כמה ערוצי תקשורת מחוץ לאפליקציות שלהם, למשל במייל. אפשרות זו הייתה אסורה עד כה על פי כללי ה-App Store, ומדובר למעשה באישור לעקיפת מערכת העמלות הדרקונית של אפל, שמייצרת הכנסות של מיליארדי דולרים בשנה ליצרנית ה-iPhone. הוספת היכולת לשלוח למשתמשים דוא"ל, ולהסביר להם מדוע כדאי להם לשלם מחוץ לאפליקציה, היא פריצת דרך עבור מפתחים, שהתלוננו על העמלות של אפל כסוג של הכתבת מחירים מטעמה. בנוסף, מפתחי האפליקציות יקבלו גמישות רבה יותר לקבוע מחירים שונים בתוך האפליקציות שלהם, ולהרחיב את האפשרויות מכ-100 ל-500. עוד סוכם כי אפל תקים קרן ייעודית בהשקעה של 100 מיליון דולר, לתשלום לאלפי מפתחי אפליקציות שנפגעו ממנה, לכאורה, עד כה. מדובר בתשלומים הנעים בין 250 ל-30 אלף דולר למפתח. אפל כבר נאלצה לשנות, כאמור, נהלים בחנותה, והורידה את עמלות האפליקציות שלה מ-30% ל-15% בעבור מפתחים עם הכנסה שנתית של פחות ממיליון דולר – מהלך המכסה את רוב האפליקציות בחנותה. במסגרת ההסדר שהוכרז ביום ה', אפל הבטיחה שהעמלה הנמוכה יותר למפתחים קטנים תוארך בעוד שלוש שנים לפחות. טים קוק, מנכ"ל אפל, והשופטת, איבון גונזלס רוג'רס. צילום מעובד. מקור: ויקיפדיה השופטת הפדרלית שאפל "הסתבכה" איתה על התביעה הייצוגית הזו ניצחה השופטת הפדרלית, איבון גונזלס רוג'רס, שמעורבת גם במשפט חשוב נוסף הנוגע לחנות האפליקציות של אפל, בו תבעה אותה יצרנית פורטנייט, אפיק גיימס, שהאשימה את אפל בכך שהקימה מונופול. הדיונים במשפט המאוד מתוקשר אפל-אפיק גיימס התקיימו בחודשים האחרונים וגזר הדין צפוי להגיע עד סוף השנה. אחד מאירועי השיא שדווחו אודות משפט אפיק-אפל היה הופעתו של טים קוק, המנכ"ל, מול גונזלס רוג'רס במאי האחרון. במסגרת הדיון – במשפט העוסק בבלעדיות להצעת אפליקציות ב-App Store, וכמובן בקופון השמן שאפל גוזרת מכך – "צלתה" השופטת את קוק, הטיחה בו שאלות קשות, ואף אמרה שלדעתה אין לענקית מקופרטינו די תחרות, שהייתה מונעת ממנה להתנהל כפי שהיא מתנהלת. הפשרה שהושגה בתביעה הייצוגית של המתפחים מול אפל מתייחסת לנושא שהשופטת גונזלס רוג'רס העלתה שוב ושוב במהלך המשפט המתוקשר של אפל ואפיק גיימס – עניין העמלות הגבוהות שמועברות לענקית מקופרטינו, והיעדר האפשרות של מפתחים להציע את האפליקציות שלהם מחוץ לחנות אפל. אפיק נגד אפל. מי תנצח במלחמה? אילוסטרציה: BigStock כזכור, אפיק גיימס "הסתכסכה" עם אפל בדיוק בגין ניסיון כזה. החברה ניסתה למכור את פורטנייט ולאפשר את הרכישות בתוכו בחנות פרטית שלה, מבלי ש"תתרום" את העמלה לענקית הטכנולוגיה. איך ולאן כל זה התפתח כולם יודעים. למרות מה שדווח מהמשפט, בכתבה שעלתה באחרונה ב-Market Watch עם זאת נכתב כי מומחים משפטיים צופים שהשופטת הפדרלית גונזלס רוג'רס דווקא תעמוד לצד אפל במאבק המשפטי שלה עם אפיק. המומחים, ביססו את תחזיותיהם על קו החקירה של רוג'רס במהלך טיעוני הצדדים שסיכמו את המשפט במאי האחרון, סבורים שהשופטת תסרב לבקשות העיקריות של יצרנית פורטנייט לאפשר לה להציע אפליקציות דרך נ-App Store, אך באמצעות מערכת תשלומי צד שתפעל בתוך החנות הדיגיטלית. ואולם בכתבה נטען גם כי גונזלס רוג'רס יכולה להפעיל את חוק התחרות הבלתי הוגנת של קליפורניה, וכתוצאה מכך לגרום לצרות משפטיות בהמשך הדרך בעבור אפל. שני הצדדים צפויים כמעט בוודאות לערער על ההחלטה, תהיה אשר תהיה, ולהמשיך ביניהן את המאבק בתהליך שיימשך עוד שנים רבות. יצוין כי גונזלס רוג'רס גם תהתה בגלוי, במשפטים בעניין אשר ניהלה, מדוע אפל לא תוכל לאפשר למפתחים להציג מגוון אפשרויות תשלום בתוך האפליקציות שלהם, כמו שקמעונאים יכולים להראות ללקוחותיהם מגוון כרטיסי אשראי שהם מקבלים, בנוסף למזומן. אפל, נכון להיום, עדיין לא מאפשרת למפתחים להשתמש בהתרעות בתוך האפליקציה כדי לגרום לצרכנים לבחון אפשרויות תשלום שונות. האם המשפט מול אפיק גיימס יגרום לגולנזלס רוג'רס לאלץ את הענקית גם לשינוי הזה? ימים יגידו.

יובל אלמוגי, סמנכ"ל פיתוח עסקי בחממת טרהלאב כיצד אתה מסכם את השנה בתחומי ההיי-טק והטכנולוגיה? "השנה האחרונה הייתה שנת מבחן מאתגרת במיוחד, שהטכנולוגיה צלחה במובנים רבים. אציין שניים עיקריים: הראשון הוא הפיתוח המואץ של החיסונים, באופן שטרם נראה עד כה ושהתאפשר כתוצאה מההתקדמות הטכנולוגית של השנים האחרונות. החיסונים אפשרו התגברות מהירה על גלי תחלואה גדולים, ועכשיו הם מסייעים בהתגברות על הגל הרביעי. השני הוא מהפיכת הדיגיטציה, שאפשרה מניעת השבתה עולמית טוטאלית והמשך פעילות של המשק. בנוסף, השנה האחרונה הייתה שנת התבגרות של ההיי-טק הישראלי, שהראה הן חוסן מדהים – ביכולת להמשיך ולפעול בשיא הכוח ולמשוך את הכלכלה קדימה, למרות הסביבה המשתנה והאילוצים, והן קפיצת מדרגה – ביכולת לגייס הון משמעותי ולהצמיח חברות בינלאומיות גדולות. יש בישראל כיום כ-70 חדי קרן – מספר מדהים, שדומה למספר חדי הקרן באירופה כולה, במיוחד בהתחשב בעובדה שכחצי מהם הצטרפו למועדון חדי הקרן השנה". איזו תובנה רלוונטית אתה לוקח אתך מהשנה האחרונה? "אני לוקח אתי כמה תובנות: ראשית, העולם הוא גלובלי – משק כנפי פרפר (או עטלף, לפי אחת התיאוריות) בקצה אחד של העולם יכול להשפיע על העולם כולו. התובנה השנייה היא לא לקחת שום דבר כמובן מאליו והשלישית – אסור לשחק עם הטבע. ההתחממות הגלובלית היא עובדה מוגמרת, היא כאן והשפעותיה מרחיקות לכת. העולם הוא עדין, עלינו לשנות את האופן שאנחנו נוהגים בו, לשמור עליו ולרתום את גלגלי הטכנולוגיה, במאמץ עולמי, לשם כך". יובל אלמוגי, סמנכ"ל פיתוח עסקי בחממת טרהלאב. צילום: גלעד בן שץ אילו מגמות אתה צופה לשנה הבאה? "המשך מגמת הדיגיטציה בכל תחומי חיינו – בריאות, תעשייה 4.0, מסחר ושירותים, חינוך ועוד; גידול במספר ובהיקפי ההשקעות בתחומי ה-Climate Tech – איכות סביבה, אנרגיה מתחדשת, מקורות מזון חלופיים והקטנת הבזבוז, חקלאות מדייקת וירוקה, וניצול יעיל ובר קיימא של משאבי הטבע; וצמיחת טכנולוגיות בתחומי התחבורה, בדגש על רכבים אוטונומיים ורכבים חשמליים, והחלל". מיהי לדעתך אשת השנה בהיי-טק הישראלי? "עינת גז, יזמית ומנכ"לית פפאיה גלובל, שאותה היא הביאה השנה לשווי של חד קרן. גז היא המנכ"לית הראשונה בישראל של חברה שצמחה ליוניקורן. נקווה שנשים רבות יבואו בעקבותיה, דרך הפתח שהיא פתחה בתקרת זכוכית זו". שמעון אלקבץ, מנכ"ל אקסנצ'ר ישראל כיצד אתה מסכם את השנה בתחומי ההיי-טק והטכנולוגיה? "למרות מגפת הקורונה, ואולי דווקא בגללה, השנה החולפת תיזכר ככזו שבה השוק שבר את כל השיאים האפשריים: החל מגיוסי ענק של חברות טכנולוגיה, שהובילו להיווצרותם של עשרות יוניקורנים תוצרת ישראל, ועד לפריחה חסרת תקדים בתחומי מערכות המידע והענן. הקורונה האיצה תהליכים, וחברות רבות הבינו שהן חייבות לזרז פרויקטים שהתעכבו שנים ולהוציא אותם אל הפועל. היכולת לעבוד מרחוק, לנהל חברה מרחוק, שיווק, שרשרת אספקה, המסע שהלקוח עובר, אבטחת הארגון ועוד – כל אלה הם תהליכים שחברות נדרשו להוציא לפועל בבת אחת כדי לצמצם פערים ולא להישאר מאחור". איזו תובנה רלוונטית אתה לוקח אתך מהשנה האחרונה? "בשנה האחרונה ראיתי כיצד שתי תובנות שתמיד הולכות אתי הלכו והתחדדו: התובנה הראשונה היא שכל עסק הוא בבסיסו טכנולוגי. ההשקעה בטכנולוגיה מתבטאת בשורת הרווח ואלה שלא השקיעו בתשתיות הטכנולוגיה לחברה שלהם יישארו מאחור. התובנה השנייה היא שהעובדים הם הלב של החברה – צריך להשקיע בהם, לתת להם תחושת סיפוק מקצועית, משמעות, שייכות ואופק התפתחותי". שמעון אלקבץ, מנכ"ל אקסנצ'ר ישראל. צילום: רפאל בן משה אילו מגמות אתה צופה לשנה הבאה? "הקורונה חיזקה את התפיסה שהתשתית הטכנולוגית של הארגון היא הכוח המניע שלו. אם בשנה שעברה, כשהיא הגיחה לחיינו, ראינו כיצד הענן הפך לכוח מאחורי הישרדותם של עסקים רבים, בשנה הבאה אני צופה שהמגמה הזו תימשך ותעמיק פנימה אל תוך יסודות ארגונים וחברות. תחום מערכות המידע יעבור לחזית הארגון, כזה שמניע את החדשנות בו, וחברות יבינו שעליהן לחבור לחברות שיכולות לעבוד אתם לכל אורכה של שרשרת הערך של הארגון, וכי הראייה הטכנולוגית צריכה להיות הוליסטית ולא ממוקדת פר מחלקה. כבר לא מדובר בתחזוקת מערכות מחשוב אלא בלב הטכנולוגי של החברה, הקשור לשורת הרווח שלה בצורה ישירה". מיהם.ן לדעתך אנשי.נשות השנה בהיי-טק הישראלי? "אנשי ונשות השנה שלי הם.ן היזמים והיזמיות הישראליים.ות, שהוכיחו שאנחנו לא רק סטארט-אפ ניישן, אלא גם מדינת היוניקורנים. היזמים והיזמיות שבנו כאן חדי קרן מעסיקים אלפי עובדים ומוכיחים בכל יום שתעשיית ההיי-טק הישראלית התבגרה, הבשילה וכעת בונה כאן חברות ענק ולא רק מחפשת אחרי עוד אקזיט מהיר. אנחנו שומעים על האנשים האלה בדרך כלל רק לאחר שסגרו איזה סבב גיוס ענק או יצאו להנפקה, אבל דרך החתחתים שהם עוברים היא דוגמה לעבודה קשה, נחישות ומסירות. היזמים והיזמיות האלה מוכיחים.ות בכל פעם מחדש שהחדשנות הישראלית כאן כדי לשמש דוגמה לעולם". עדי אנגל, סמנכ"לית השיווק של וסיטה כיצד את מסכמת את השנה בתחומי ההיי-טק והטכנולוגיה? "מנקודת המבט שלנו, השנה האחרונה הייתה שנת הפינטק, עם הרבה שחקנים חדשים ששמו לעצמם למטרה להמציא מחדש את הסטטוס קוו של ההתנהלות הפיננסית. מה שמעניין בעיניי במיוחד במהפכת הפינטק הוא שהיא מובלת על ידי שווקים שהיסטורית נחשבו חלשים יותר, על ידי הרבה מאוד חדשנות שמגיעה מאפריקה, דרום אמריקה ואסיה. בבסיסה, טכנולוגיית הפינטק היא טכנולוגיה 'רזה', ששמה את המשתמש במרכז, שנולדה כדי לשרת את הלקוח על ידי חיבוריות ונגישות גבוהה". איזו תובנה רלוונטית את לוקחת אתך מהשנה האחרונה? "כבר כמה שנים מדברים על המהפכה התעשייתית הרביעית, ואחרי שנה וחצי של חיים, עבודה ולמידה מרחוק הרגשתי היא שהפוקוס שלנו בתור קהילה צריך להיות על טכנולוגיה ששמה את האדם במרכז, מרחיבה ומעצימה את היכולות של המשתמשים ומייצרת עבורם ערך. בעולם שלנו, הייתה במהלך התקופה האחרונה צמיחה דרמטית של מספר הלקוחות הרשומים להרבה כלים דיגיטליים לניהול עסקים קטנים, אבל החלק שפחות מדברים עליו הוא מי משתמש בכל הכלים האלה חודש או חצי שנה מהיום שבו הוא נרשם, ואיזה ערך הם יצרו עבור הלקוח. זה המקום שהייתי רוצה שנתמקד בו". עדי אנגל, סמנכ"לית השיווק של וסיטה. צילום: יח"צ אילו מגמות את צופה לשנה הבאה? "אני רוצה לחשוב שהרבה מהתקציבים וההבטחות שניתנו בעולם לתמיכה בעסקים קטנים וקהילתיים ימצאו את הנתיב הנכון ללקוחות שזקוקים לתמיכה הזאת. מאז תחילת הסגרים ראינו התגייסות חסרת תקדים של ממשלות וחברות ענק סביב העולם לסיוע לסגמנט הזה, שמהווה עמוד השדרה של הכלכלה העולמית, ואני מאמינה שהרבה מהפרויקטים האלה יתחילו לייצר בשנה הקרובה השפעה אמיתית על חייהם של בעלי עסקים קטנים". מיהי לדעתך אשת השנה בהיי-טק הישראלי? "עינת גז, יזמית סדרתית, שהפכה השנה את פפאיה גלובל ליוניקורן הישראלי הראשון בניהול אישה". אברהם (לולו) אסף, יו"ר קבוצת אמנת כיצד אתה מסכם את השנה בתחומי ההיי-טק והטכנולוגיה? "בסביבה של אי ודאות מתמשכת ומתעצמת, תחום ההיי-טק והטכנולוגיה הוכיח שוב את עוצמתו, חשיבותו ואיכויותיו: התאמות ניהוליות גובשו ויושמו במהירות, פתרונות טכנולוגיים אפשרו זיהוי מגמות והעמדת מידע לקבלת החלטות, וגובשו ויושמו פתרונות לבעיות ולצרכים שצצו". איזו תובנה רלוונטית אתה לוקח אתך מהשנה האחרונה? "להיות ערוכים לשינויים ולאירועים בלתי צפויים, לפעול לזיהויים ולהתאים את עצמנו לכך. יש אכזבות משנויים ועיכובים, אך יש גם צרכים והזדמנויות שהאירועים יוצרים". אברהם (לולו) אסף, יו"ר קבוצת אמנת. צילום: יח"צ אילו מגמות אתה צופה לשנה הבאה? "צפויה שנה דומה. לרגע חשבנו שצפויה תקופה רגועה, הודות לחיסונים, ומצאנו שהרוגע זמני וחלקי. יש להמשיך באותן ערנות ותרבות שפיתחנו השנה, כאשר בעיות נוספות צצו, כגון קשיי גיוס כוח אדם". מיהו לדעתך איש השנה בהיי-טק הישראלי? "ערן זינמן, ממייסדי מאנדיי, שזיהה צורך – סנכרון משימות יועצים ותכנון תהליכים ללא תכנות, קידם פתרון, שדרג היערכות ניהולית, זכה להערכה בהנפקה מדהימה ופרסם נתונים שהביאו לשיפור נוסף". ארן אראל, מנהל הפעילות של F5 בישראל, יוון וקפריסין כיצד אתה מסכם את השנה בתחומי ההיי-טק והטכנולוגיה? "השנה האחרונה הייתה שנה של פריצת דרך טכנולוגית בענף ההיי-טק הישראלי. היקפי הגיוסים וההנפקות של חברות ישראליות הגיעו לשיאים חדשים, אך יתרה מכך, השנה הופיעו והתחזקו חברות חדי קרן ישראליות, שבחרו להשאיר את פעילות הפיתוח שלהן בארץ. זוהי מגמה שהשוק נבנה לקראתה במשך תקופה ארוכה, והיוותה התפתחות טבעית של סצנת ההיי-טק המקומית. ההיי-טק הישראלי, שתמיד היה אטרקטיבי בשוק העולמי, נפתח לעולם בשנה האחרונה באופן שונה, בין היתר בזכות ההתמודדות החיובית של ישראל עם מגפת הקורונה והיכולת של המשק להסתגל למודלים חדשים של עבודה מרחוק, שאפשרו ליזמים לסגור עסקאות מסלון ביתם ולקצר את משך הזמן בין גיוס לגיוס". איזו תובנה רלוונטית אתה לוקח אתך מהשנה האחרונה? "התובנה החזקה ביותר היא שניתן ואפילו מומלץ לשנות את דפוס העבודה המסורתי. ענף ההיי-טק הוכיח שמודל עבודה היברידי, המשלב עבודה מהמשרד ומהבית, מביא לרמת פרודוקטיביות גבוהה ולאיזון בית-עבודה נכון יותר. מהצד האחד, העובדים זוכים לגמישות שהם זקוקים לה, ומהצד השני, המעסיקים זוכים למיקוד גבוה יותר, בשל ניצול מיטבי של יום העבודה. יתרה מכך, המודל ההיברידי מאפשר בניית מערכת יחסים בין עובד למעסיק המושתתת על אמון מעל לכל. אני מאחל שכל אחד מאתנו יוכל לנצל את האיזון היפה שנוצר כדי למצוא את הפן היצירתי שלו לצד העשייה במקום העבודה". ארן אראל, מנהל הפעילות של F5 בישראל, יוון וקפריסין. צילום: גבריאל בהרליה אילו מגמות אתה צופה לשנה הבאה? "בשנה הקרובה אני צופה שימשיכו להופיע טכנולוגיות חדשות שיתמכו במודל העבודה ההיברידי, באמצעות ייעול התקשורת ושיתוף הפעולה בין הצוותים. רוב העובדים מעוניינים בהמשך עבודה במודל היברידי ורוב מקומות העבודה מוכנים לאפשר זאת, כך שגם לאחר מגפת הקורונה, לא צפוי שהמודל ייעלם, אלא רק ימשיך להשתכלל. חשוב לציין שבנוסף, תחול עלייה במספר מתקפות הסייבר ובתחכום שלהן, וכך גם גידול באימוץ פתרונות אבטחת מידע מתקדמים, שיכולים לתמוך במודל העבודה ההיברידי. נראה גם האצה באימוץ מודלי ענן היברידיים, שמשלבים בין הדטה סנטר המקומי לבין הגמישות של הענן הציבורי. כמו כן, צפויה להתגבר מגמת המודרניזציה של יישומים ואימוץ טכנולוגיות בינה מלאכותית ולמידת מכונה. ארגונים יצטרכו לבנות מערך כוח אדם בעל כישורים הנדרשים למטרה זאת, על מנת לא להחמיץ תובנות מפתרונות הניטור שלהם. מגמה זאת, שזכתה להאצה בשל מגפת הקורונה, מלווה בגידול גם בשימוש במחשוב קצה, שהפך לכלי אסטרטגי בארגונים רבים". מיהם לדעתך אנשי השנה בהיי-טק הישראלי? "אנשי השנה שלי הם היזמים המובילים את חברות חדי הקרן הישראליות, שמחזקים את הכלכלה הישראלית, ורובם משאירים את מרכז הפעילות שלהם בישראל, במטרה לבנות כאן תעשיה אמיתית ובוגרת יותר". ראובן (רובי) ארונשוילי, מייסד ומנכ"ל CYE כיצד אתה מסכם את השנה בתחומי ההיי-טק והטכנולוגיה? "זוהי ללא ספק שנת ההתפתחות והבגרות של ההיי-טק הישראלי. המשק הישראלי הצליח לצאת ולנפץ את הקונספציה של האקזיטים והתחיל לגדל חברות בוגרות, גלובליות, מוכרות ואפילו רווחיות. יזמים לא רצים אחרי הכסף, מצליחים 'לנשום' על ידי עסקאות סקנדרי ובונים חברות ענק". איזו תובנה רלוונטית אתה לוקח אתך מהשנה האחרונה? "רבים מדברים על בועה, על שוי מנופח של חברות. בסוף, כל עסקה עומדת בפני עצמה, ויש מאחוריה המון תנאים שכשמנתחים אותם, העסקה שמאחורי המספרים בכותרת דווקא עושה שכל. אין משקיעים טיפשים – אנשים מוציאים את כספם אחרי עבודה מקצועית ועמוקה של בדיקה. התובנה החזקה ביותר שלי היא עד כמה משמעותי לבנות חברות שמייצרות ערך אמיתי ללקוח, שפותרות בעיה אמיתית רחבה ולא נישתית. אלה החברות שהצליחו ושיצליחו". ראובן (רובי) ארונשוילי, מייסד ומנכ"ל CYE. צילום: יוקאן סטודיו אילו מגמות אתה צופה לשנה הבאה? "אני לא רואה שינוי במגמות ב-12 החודשים הקרובים. השוק רווי בכסף של משקיעים, הרבה יותר מבשנים עברו, יש בו הרבה דלק שיחזיק את החברות לזמן רב. אני כן רואה מגמה של קונסולידציה, וחברות גדולות יתחילו לממש כספים שלהן על ידי רכישות של חברות קטנות ובינוניות. אני צופה בשנה הקרובה ירידה בכמות ההנפקות, ייתכן אפילו תיקון קל, אבל אני לא רואה שינוי בסבבי הגיוס הענקיים שאנחנו רואים כיום. יהיו חברות שיהיו שוות הרבה יותר, אבל יישארו פרטיות". מיהו לדעתך איש השנה בהיי-טק הישראלי? "עמית בן דב, מייסד ומנכ"ל גונג". רן אשל, דירקטור מו"פ ב-PTC כיצד אתה מסכם את השנה בתחומי ההיי-טק והטכנולוגיה? "זאת הייתה שנה יוצאת דופן לתעשיית ההיי-טק העולמית, ובמיוחד לחברות ישראליות. עשרות חברות הונפקו, נמכרו או גייסו לפי הערכות שווי שרק לפני כמה שנים נחשבו דמיוניות. יש נהירה של עובדים לתחום, שעדיין לא מצליחה להדביק את הביקוש, שרק ממשיך לגדול. הגאות הזאת מעוררת השוואות לבועה של סוף שנות ה-90, וקשה להתעלם מקווי הדמיון, אך לפחות עבור חלק מהחברות, הצמיחה בשווי משקפת גידול אמיתי ברווחים. למשל, בתחום הטכנולוגיה התעשייתית, משבר הקורונה גרם לחברות רבות להבין את החשיבות של יכולת שליטה מרחוק במכשירי קצה, והאיץ תהליכים של אימוץ טכנולוגיות אינטרנט תעשייתי של הדברים (IIoT)". איזו תובנה רלוונטית אתה לוקח אתך מהשנה האחרונה? "הקורונה דחפה שינויים בשוק העבודה, שבלעדיה היו קורים אולי בעוד עשור. העולם למד שעבודה מהבית היא אפשרית, ושבמקרים רבים תפוקת העובדים מהבית לא רק שאינה יורדת, אלא אפילו עולה. עם זאת, אני חייב לצנן קצת את ההתלהבות בנושא הזה: המעבר לעבודה מהבית של קבוצות עובדים שכבר היו מגובשות קודם לכן אכן פעל בצורה קלה וחלקה, באופן מפתיע. אבל לאחר יותר משנה של עבודה מרחוק, כאשר יותר ויותר עובדים מצטרפים לארגון מבלי להיות נוכחים במשרד, מתגבשת גם תובנה הפוכה: שיש חשיבות גדולה למפגש הפיזי, ושהטכנולוגיות הקיימות לעבודה מרחוק לא באמת יכולות להוות תחליף מלא לקשר אנושי ישיר. לכן, אני מאמין שבחברות שמאפשרות כיום עבודה מלאה מהבית תהיה פגיעה בלכידות של הצוותים, ובמידת ההזדהות והמחויבות של העובדים לחברה. בסופו של דבר, נראה שהמודל ההיברידי, שחברות רבות בחרו בו, יהפוך לסטנדרט החדש ויישאר אתנו לאורך זמן". רן אשל, דירקטור מו"פ ב-PTC. צילום: יח"צ אילו מגמות אתה צופה לשנה הבאה? "אני מעריך שנמשיך לראות מגמה של מעבר מהעולם הפיזי לווירטואלי, ואימוץ מוגבר של טכנולוגיות מציאות רבודה ואינטרנט של הדברים. כמו כן, נראה דרישה מוגברת מצד לקוחות להעביר עוד ועוד מוצרים למודל תוכנה כשירות (SaaS). זה תהליך שנמשך כבר כמה שנים ויש בו יתרונות ברורים ללקוח – קלות בהטמעה, נוחות בשימוש וגמישות בתשלומים, אבל לא פחות מכך ליצרניות התוכנה, שיכולות באמצעותו להעלות את רווחיותן. מגמה נוספת שצפויה להתרחב היא דרישת הלקוחות למוצרים פשוטים ונוחים לשימוש, שהשימוש בהם לא דורש הכשרה ארוכה ויקרה". מיהי לדעתך אשת השנה בהיי-טק הישראלי? "עינת גז מפפאיה גלובל – עם סיפור אישי מרשים, היא מתבלטת כאישה היחידה שמובילה חברה בתוך גל ההצלחות האחרון. הקושי להוביל חברה מאפס להצלחה משמעותית מוכפל כאשר מדובר באישה בעולם המאוד גברי של קרנות הון-סיכון, ולכן ההצלחה שלה מרשימה יותר". נועה אשר, מנכ"לית מעבדת החדשנות של NTT בישראל כיצד את מסכמת את השנה בתחומי ההיי-טק והטכנולוגיה? "השנה האחרונה התאפיינה במיוחד במעבר מסטארט-אפ ניישן לסקייל-אפ ניישן, כאשר מנוע הצמיחה העיקרי הוא סבבי גיוס גדולים של חברות בשלבי צמיחה. המגמה הזו לא פסחה על המשך המומנטום החיובי ביחסים בין ישראל ליפן, וראינו זאת בהיקף ההשקעות היפניות בישראל ואת האמון הרב שלהם בהיי-טק הישראלי". איזו תובנה רלוונטית את לוקחת אתך מהשנה האחרונה? "כושר ההתאוששות שהפגין ההיי-טק הישראלי במהלך משבר הקורונה והיכולת להגיב מהר ולהתאים את סביבת העבודה לעולם החדש הם בעיניי מעוררי השראה. מהתקופה המאתגרת הזאת למדתי שאפשר לחזק קשרים עם שותפים זרים גם ללא מפגשים פנים מול פנים והעסקים ממשיכים כהרגלם". נועה אשר, מנכ"לית מעבדת החדשנות של NTT בישראל. צילום: עינת דון אילו מגמות את צופה לשנה הבאה? "בעקבות מגפת הקורונה, אני צופה המשך של מגמות הטרנספורמציה הדיגיטלית וחיפוש פתרונות בריאות דיגיטלית. בנוסף, הקורונה, ואתה מודל העבודה ההיברידי, זימנו אתגרים רבים בתחום אבטחת הסייבר. לדוגמה, שימוש של עובדים בציוד אישי (BYOD – Bring Your Own Device) וברשת תקשורת אישית (BYON – Bring Your Own Network) והעברת חלקים ניכרים מהתעבורה לענן. מציאות זו מזמנת מתקפות וסיכונים רבים, שחברות רבות מחפשות פתרונות עבורם בעולמות הסייבר, בדגש על סייבר לארגונים". מיהו לדעתך איש השנה בהיי-טק הישראלי? "איש השנה שלי הוא נפתלי בנט – במקור יזם ואיש היי-טק, שמניותיו נסקו במהלך השנה החולפת והוא עשה פיבוט מוצלח כשהגיע לכיסא ראש הממשלה. הוא ללא ספק איש היי-טק בבסיס ואני מקווה שנראה את היכולות שלו ככזה גם בתפקיד הנוכחי". אלי בז׳רנו, מנכ״ל ומייסד בורסת הקריפטו Bit2C כיצד אתה מסכם את השנה בתחומי ההיי-טק והטכנולוגיה? "בכל מקום בעולם ובכל זמן בהיסטוריה האנושית, הטכנולוגיה הובילה שינויים מהאופן שבו התפתחה התבונה האנושית, ואתם גם אספקטים חברתיים וכלכלים כאחד. הכוח שמניע את העולם הוא הטכנולוגיה, והיא לא עוצרת לרגע. בעולמות המטבעות הדיגיטליים, אנחנו עדים לשינוי, להתבגרות כלכלית גלובלית, בהיקפים שטרם ידענו. רשתות מטבע מבוזרות מובילות תנועת סחף ודוהרות בתוך שנים בודות מרעיון מופשט לשימוש בר קיימא, שכבר מאומץ על ידי חברות מהגדולות בעולם. בנוסף, מיזמים פיננסיים, כמו אפליקציות מבוזרות על רשתות בלוקצ׳יין (dApps), מאפשרות למפתחים ברחבי העולם לשרטט גרסה חדשה לעתיד שלנו – זה הפיננסי אבל לא רק. קחו למשל את הנפקות הטוקנים הייחודיים (NTF). האפשרות של אדם ליצור תוכן דיגיטלי ולתעד את האוטנטיות שלו היא קפיצת דרך בקשת רחבה של נושאים: מאומנות דרך פיסות היסטוריה ועד למנגנון זכויות יוצרים שמתאים למאה ה-21". איזו תובנה רלוונטית אתה לוקח אתך מהשנה האחרונה? "הקריפטו פה והוא כבר משנה את העולם. אני חוזר על זה בכל שנה מאז שנחשפתי לביטקוין בפעם הראשונה". אלי בז'רנו, מייסד ומנכ"ל Bit2C. צילום: יח"צ אילו מגמות אתה צופה לשנה הבאה? "מגמת כניסת עולם הקריפטו למיינסטרים ברורה והיא תואץ בשנה הקרובה. התשואה תמשיך לעורר את עניין הציבור והתקשורת, מה שיביא לעוד רגולציה. צריך להזכיר כאן גם את כניסת הבנקים, חברות הביטוח, חברות האשראי ושאר הגופים הפיננסיים הגדולים לתחום, אם כנותני שירותים ואם כמחזיקי נכסים דיגיטליים". אורי בייטלר, מייסד ומנכ"ל פליופס כיצד אתה מסכם את השנה בתחומי ההיי-טק והטכנולוגיה? "תשפ"א הייתה שנה מכוננת. זו השנה שבה כל תפיסות העולם והנחות היסוד שלפיהן אנחנו חיים אותגרו ונבחנו מחדש – דבר שהוביל לגל חדשנות וצמיחה חסר תקדים בישראל. נוצרה שכבה משמעותית של חברות טכנולוגיות פורצות דרך, שנבנות להיות חברות גדולות ומובילות שוק גלובליות ושדוחפות את כל התעשייה קדימה, למקומות מדהימים. מגפת הקורונה והשינויים שהיא הביאה אתה שימשו זרז משמעותי לטרנספורמציה הדיגיטלית, שמצדה הביאה להגדלה משמעותית בצריכת שירותי הענן ובדרישות אחסון המידע. המחסור החמור בשבבים בחודשים האחרונים הוא פועל יוצא, בין השאר, של הגדלות הביקושים הללו". איזו תובנה רלוונטית אתה לוקח אתך מהשנה האחרונה? "כל אתגר ומכשול הוא הזדמנות להמציא את עצמך מחדש. בנוסף לכך, הגענו לשלב המדהים שבו עולם הטכנולוגיה מסוגל לתת מענה למשברים גלובליים שבעבר השפיעו באופן גורף על כל המשק, ולכן הוא הולך והופך לסיגמנט דפנסיבי בכלכלה העולמית". אורי בייטלר, מייסד ומנכ"ל פליופס. צילום: בני גם זו לטובה אילו מגמות אתה צופה לשנה הבאה? "אני מאמין שבניית העולם החדש תימשך, ופתרונות חדשניים ויצירתיים רבים ימשיכו להופיע ולדחוף קדימה את תעשיית ההיי-טק ואת כל התעשיות המשיקות לה, בקצב חסר תקדים. חברות ימשיכו לגדול בקצב מואץ ויבססו שיווי משקל חדש במשק הישראלי, תוך מציאת פתרונות יצירתיים לבעיות כוח האדם המקצועי. כל שאר המשק – העולם המשפטי, עולם החשבונאות והכספים, עולם הבידור ועוד – יקבל רוח גבית מכך, ושכבה חדשה של סטארט-אפים יקומו ויגדלו בקצבים שוברי שיאים. כמו כן, אני צופה שטכנולוגיות שקשורות למהפכה הדיגיטלית יחוו צמיחה משמעותית. בין הטכנולוגיות האלה אפשר למנות אבטחת נתונים בענן, תשתיות ענן, אחסון נתונים ולמידת מכונה. גם טכנולוגיות הקצה יזכו לצמיחה חסרת תקדים, בד בבד עם גידול בשימוש בענן הציבורי, והן ישמשו קרש קפיצה למעבר ולשימוש בענן בקרב חברות עתירות מידע בתחומים כמו רכבים אוטונומיים ואסדות קידוח. חברות שישכילו לתת פיתרונות לכמה מהסגמנטים המוזכרים לעיל ייהנו מצמיחה חסרת תקדים". מיהו לדעתך איש השנה בהיי-טק הישראלי? "אורי פרנק. הבאת זרוע החומרה של גוגל לישראל שמה את החותמת על תחיית תעשיית השבבים המקומית, ועל הצורך ההולך וגובר בחדשנות מבוססת חומרה. יחד עם גופים גדולים נוספים וחברות סטארט-אפ רבות, ענף השבבים ימשיך לצמוח בקצב חסר תקדים בכל התעשיות הצומחות בעולם". ריכז: יניב הלפרין. לחלק א' לחצו כאן. החלקים הבאים של הפרויקט יפורסו בימים הקרובים.

יום של אקזיטים בשוק הישראלי: לצד הרכישה של צ'ק פוינט את עב ענן הישראלית ב-900 מיליון שקלים, חברה אחרת תוצרת כחול לבן – DSPG – נרכשת על ידי סינאפטיקס תמורת יותר מ-500 מיליון דולר במזומן. הנתון משקף פרמיה של 18%-20% ממחיר המניה של DSPG ביום המסחר האחרון שלה. שוויה של סינאפטיקס עומד על כשבעה מיליארד דולר. הנרכשת עוסקת בתכנון רכיבי מוליכים למחצה. בסיסה נמצא בסן חוזה שבקליפורניה והיא מתמחה במעבדי אות ספרתיים (DSP – Digital Signal Processor). מרכז הפיתוח העיקרי של החברה יושב בהרצליה והיא נסחרת בנאסד"ק. הפיתוחים שלה משמשים מכשירים של סמסונג, אמזון, אפל, גוגל ועוד. DSPG הוקמה בקליפורניה ב-1987 על ידי היזם דוידי גילה לאחר שרכש את קולטוק מישראל. קולטוק הוקמה ב-1986 על ידי בועז משעולי, על בסיס צוות פיתוח של קומברס, שמשעולי היה בין מייסדיה, שהתמחה בעיבוד ספרתי של אותות. כמנכ"ל DSPG משמש עופר אליקים. בחלוף השנים, מתוך החברה הוקמו שלוש חברות נוספות כספין אוף, כשהבולטת שבהן היא די.אס.פי קומיוניקיישן (DSPC), שעסקה אף היא בשבבים לטלפונים ניידים ושנמכרה לאינטל ב-1999 ב-1.6 מיליארד דולר – האקזיט הגדול ביותר לאותה התקופה. חברות נוספות ש-"נולדו" מ-DSPG הן אודיוקודס וסיוה. ב-2011 החלה קרן הגידור סטארבורד לרכוש מניות של DSPG, לאחר שמניית החברה דשדשה במשך כמה שנים והכנסותיה ירדו מכ-300 מיליון דולר ב-2008 לכ-160 מיליון ב-2012. יש לציין ש-DSPG חוותה בשנים האחרונות ירידה בפעילות הליבה שלה – שבבים לטלפונים אלחוטיים, ואז היא שינתה כיוון בפעילות שלה ופנתה בין השאר לתחום השבבים לבית החכם.

למרות העלייה בתחלואת הקורונה, הגיע לאחרונה לישראל בכיר במערך החדשנות העולמי של חברת שניידר אלקטריק (Schneider Electric), המתמחה בעולמות ניהול האנרגיה והאוטומציה התעשייתית. ז'אן לואי סטאסי, סגן נשיא בכיר לשותפויות וחדשנות בשניידר אלקטריק, הגיע לביקור בן ארבעה ימים בארץ, ומדובר בביקור פיזי ראשון בישראל של בכיר במערך החדשנות של החברה העולמית, מאז פרוץ הקורונה לחיינו. הביקור, שנוהל על ידי דורון קרופמן, מנהל תכנית החדשנות של שניידר אלקטריק בישראל, כלל מפגשים עם כ-15 סטארט-אפים ישראלים מעולמות הבנייה החכמה – Construction Tech או ConTech – נושא בעל חשיבות לשניידר אלקטריק, הפעילה בעולמות הבניינים החכמים, באמצעות פיתוח והפצה של פלטפורמה ייעודית לניהול יעיל של בניינים ולחסכון אנרגטי. עוד כלל הביקור השתתפות של סטאסי כדובר באירוע של סטארט אפ ניישן סנטרל בתחום של תעשייה 4.0, שבו גם כן פעילה שניידר אלקטריק כשחקנית עולמית בתחום וכפעילה באקוסיסטם הסטארט-אפים המקומי. באירוע, שהתקיים בבניין הבורסה לניירות ערך, סטאסי סיפר על תכנית האינקובציה שניהלה החברה בישראל במהלך החצי הראשון של השנה, בהשתתפות חברות סטארט-אפ מובילות בתחום, ואשר הופעלה בשיתוף עם SOSA. במסגרת הביקור סטאסי גם נפגש עם קרנות הון סיכון מקומיות, דוגמת גרוב ונצ'רס של דב מורן. יש לציין כי במהלך ביקורו הקודם של סטאסי בישראל, בפברואר 2020, הכריזה שניידר אלקטריק על השקעה של 10 מיליון דולרים בקרן גרוב ונצ'רס – המתמחה בין השאר בהשקעה בסטארט-אפים בעולמות התעשייה 4.0, לימוד מכונה וטכנולוגיות AI, ושיש לשניידר אלקטריק עניין בהם. דיילי ציפי ביקרה באירוע, שהתקיים בבית הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צפתה וחזרה עם תמונה מימין לשמאל: ז'אן לואי סטאסי, סגן נשיא בכיר לשותפויות וחדשנות בשניידר אלקטריק, ודורון קרופמן, מנהל תכנית החדשנות של שניידר אלקטריק בישראל. צילום: יח"צ