התאחדות התעשיינים, המייצגת את המעסיקים הגדולים במשק ממגזרים שונים, כולל ענף ההיי-טק, תומכת בכוונת הממשלה לחייב את העובדים להתחסן או לערוך בדיקות, כתנאי להמשך הגעתם לעבודה. כמו כן, אומרים המעסיקים, כי עובד שלא יתחסן ויסרב לבצע בדיקות לא יוכל להגיע לעבודה, וזכותו של המעסיק גם לא לשלם לו. בהודעה שפרסם בערב החג נשיא התאחדות התעשיינים, ד"ר רון תומר, נאמר, בין היתר: "הדרישה שעובדים יתחסנו או יעשו בדיקות הינה צעד לגיטימי, שהיינו מהחלוצים לבקשו מהממשלה, עם הגעת חיסוני הקורונה לישראל". ומוסיף: "אנו תומכים על כן באופן מלא ביוזמה החדשה, אשר נועדה ליצור סביבת עבודה בריאה ובטוחה לעובדים בישראל ולציבור בכללותו, תוך חיזוק הסביבה העסקית והכלכלה הישראלית." בהמשך, מנמק ד"ר תומר את  עמדתו וטוען, כי כל עובד שמסרב לשמור על סביבת עבודה בטוחה בהימנעות מחיסון או בדיקה פוגע בבריאות הציבור, ועל כן זוהי זכותו של המעסיק למנוע ממנו להגיע למקום העבודה, ובוודאי שלא לשלם לו שכר על הימים שבהם הוא נעדר מעבודה". הודעת ההתאחדות באה בעקבות החלטת הממשלה בתחילת החודש, המחייבת עובדים במוסדות ציבור, בבתי חולים, במוסדות הוראה ובמשרדי ממשלה להציג אישור שהם מחוסנים, או שביצעו  בדיקות. למרות שמדובר בעובדי מדינה, ההחלטה העקרונית משליכה כל מגזרי המשק, ולכן גם יש חשיבות להודעת המעסיקים. באותה ישיבת ממשלה הוטל על שרת הכלכלה והתעשיה לקדם תיקון לחוק הפיצויים, שלפיו עובד שלא התחסן, סירב לבצע בדיקות ולא יוכל להגיע לעבודה על פי הוראת המעסיק, המהלך ייחשב להתפטרות שאינה בגדר פיטורים, ולכן לא יהיה זכאי לפיצויי פיטורים. הכוונה לחייב עובדים להצהיר האם הם מחוסנים או לערוך בדיקות כבר נדונה באחרונה בבית הדין האזורי לעבודה. על פי פסיקה של בית הדין, מעסיק אינו רשאי לחייב עובד להתחסן, אבל רשאי לדרוש ממנו להציג בדיקת קורונה שלילית. הפסיקה ניתנה בעקבות עתירה שהגישה סייעת בבית ספר, שלא התחסנה וסירבה לערוך בדיקות. בית הדין קבע, כי זכותם של ההורים, הילדים והצוות החינוכי לחיים, ובריאות גוברת על זכות העובד על פרטיות ולחופש העיסוק. בתוך כך, בדיון שנערך הבוקר (ד') בוועדת החוקה של הכנסת, הביע יו"ר הוועדה, ח"כ  גלעד קריב, התנגדות לסעיף בתקנות התו הירוק, שמאפשר למעסיקים לפטר עובדים לא מחוסנים המסרבים להיבדק ללא דמי פיצויים. "יש כאן חציית קו אדום, מקווה שצעדים אלו ייעצרו עוד לפני שהממשלה תגיש אותם לכנסת", אמר ח"כ קריב. "יש להקפיד על עקרונות מידתיות ולא להימצא במדרון חלקלק… זו בדיוק השעה להבדיל בין צעדים ראויים ערכית ומשפטית לצעדים שיש בהם חצייה של קווים אדומים".

אירוע גדול יותר משירביט? וויסנטר (Voicenter) הישראלית, המספקת שירות מוקד לקוחות, חוותה בסוף השבוע מתקפת סייבר. בהודעה שהחברה שלחה ללקוחותיה בשבת נמסר כי "מתקפת סייבר התגלתה על המערכות שלנו. המתקפה בוצעה על ידי קבוצת האקרים מחו"ל, אך ככל הידוע לנו האירוע לא כלל דליפת מידע מהארגון". החברה, הקורבן האחרון הישראלי של מתקפת הסייבר, מספקת מוקד שירות לקוחות בענן, לרבות משלוח הודעות, ניתוב והקלטת שיחות. קבוצת ההאקרים טענה בחג (ב') כי פרצה לחברה בסוף השבוע (ש'). על לקוחותיה של קורבן המתקפה נמנות חברות ישראליות רבות, ביניהן גט, 018, אי-טורו, פרטנר, מובילאיי וצ'ק פוינט. בערוץ טלגרם שהקימו חברי הקבוצה, פרסמו ההאקרים – המכנים עצמם Deus – קבצים ובהם הקלטות של שיחות עם לקוחות ומידע אישי. לטענתם, יש ברשותם מאגר נתונים בהיקף 15 טרה בייט – והם מציעים אותו למכירה ברשת. עם תחילת האירוע אנשי וויסנטר עדכנו את הרשויות. נכון למועד כתיבת שורות אלו אתר החברה אינו באוויר. מהקבצים שפרסמו ההאקרים שפלשו למערכות וויסנטר. צילום מסך מהקבצים שפרסמו ההאקרים שפלשו למערכות וויסנטר. צילום מסך מהקבצים שפרסמו ההאקרים שפלשו למערכות וויסנטר. צילום מסך "מעלה שאלות קשות לגבי יכולת החברה לזהות חריגות ברשת שלה" עינת מירון, יועצת לחוסן בסייבר. צילום: יח"צ לדברי עינת מירון, מומחית לחוסן בסייבר ויועצת לארגונים בנושא, "לצערי, לא לומדים פה דבר. עד שלא נראה עוד חברה שתקרוס בגלל מתקפת סייבר ומי יודע כמה עוד, כנראה שדבר לא באמת ישתנה כאן. האירוע הנוכחי מכעיס בגלל הדברים שמתגלים כבר עכשיו: בעיקר מעלה האירוע הזה שאלות לגבי מידת המעורבות של הנהלת הלקוח בהבנת סוג המידע ועצם הגישה שהיא מאפשרת לספקי צד ג'. מדוע מלכתחילה מתאפשר לספק לשמור אצלו מידע של לקוחותיו? מה עושה הלקוח כדי להבטיח שהמידע שהוא מספק לספק לטובת עבודתו, אכן מוגן בצורה המיטבית?". מירון ציינה כי "העובדה שצילומי המסך הם מחודש יוני, חודשיים לפני חשיפת מימוש המתקפה – מעלה שאלות קשות לגבי היכולת של החברה לזהות חריגות ברשת שלה עצמה. בנוסף, צילום וידיאו שמראה את פנים החברה, את העובדים במהלך יום עבודה, מעיד על היכולת של התוקף לשוטט בין המערכות ותחנות העבודה השונות, שככל הנראה לא הוגדרו בהן, לכל הפחות, סיסמאות שונות והרשאות גישה נפרדות". היא הוסיפה כי "משך הזמן שבו שהה התוקף אפשר לו להוציא מידע רב מאוד בתהליך שלא נוטר ולא זוהה, דבר שמעלה שאלה לגבי נוכחות מערכת למניעת דלף מידע, ובכלל לכל הנוגע לניהול הרשאות, תהליכים והנחיצות האמיתית שלהם". לדבריה, "שניים מהקבצים (26.6 ו-3.7) מעידים על ביצוע צילום המסך בימי שבת, דבר שמעיד על היעדר ניהול של תפקוד תחנת עבודה, שלכאורה אמורה הייתה להיות כבויה ונעולה בסיסמה… מצער מאוד שמנהלים בוחרים ביודעין להמשיך ולהתעלם מהסיכון ולא לוקחים אחריות על טיוב התהליכים הפנים-ארגוניים שלהם, רק בשל המחשבה שאצלם זה לא יקרה, או בגלל שהם מאמינים שתקן ISO או יישום של כל רגולציה אחרת – נותן להם מענה".  

בספר ביוגרפי חדש העוסק במייסד פייפאל, המיליארדר פיטר ת'יל, נכתב שלמארק צוקרברג, מייסד ומנכ"ל פייסבוק, היה הסכם שרחק עם ג'ארד קושנר, יועץ בכיר לנשיא ארצות הברית לשעבר. צוקרברג ופייסבוק הכחישו את הנאמר מכל וכל. על פי הספר, ששמו The Contrarian (בתרגום חופשי 'המתנגד'), של העיתונאי מקס צ'פקין אודות ת'יל – היזם הטכנולוגי המפורסם הידוע כרפובליקן תומך טראמפ – צוקרברג הבטיח לקושנר לשמור על הנשיא במדיה החברתית שבבעלותו, ובתמורה הייתה פייסבוק אמורה לזכות להקלות בפיקוח ובדרישות מטעם ממשל טראמפ. לפי המתואר בספר, ב-2019, בטרם פרוץ מגיפת הקורונה ולפני הבחירות לנשיאות בהן הפסיד לבסוף טראמפ, התקיימה ארוחת ערב סודית בבית הלבן. באירוע נוכחו צוקרברג, טראמפ ורעייתו מלניה, וכן יועץ הנשיא וחתנו, קושנר. דונלד טראמפ, לשעבר נשיא ארצות הברית. צילום: BigStock בדרך לקונגרס עוצרים אצל טראמפ צוקרברג שהה בוושינגטון, כיוון שזומן לדיון בקונגרס בנושא המטבע הדיגיטלי שפייסבוק עמדה להשיק – ליברה שמו והוא הוצג ביוני 2019 ובינתיים התפייד עקב מתקפת הוירוסים שחווה העולם. בעודו בעיר נענה "צוקי" להזמנתו של טראמפ לארוחת ערב בבית הלבן שם הושגו ההסכמים המדוברים. בהצהרה רשמית וישנה מטעם פייסבוק וצוקרברג לא הוכחש דבר קיומה של הסעודה, אלא שזו תוארה כ"שגרתית" לחלוטין. "כרגיל למנכ"ל בחברה אמריקנית גדולה, מארק קיבל הזמנה לארוחת ערב עם הנשיא והגברת הראשונה בבית הלבן", אמר דובר פייסבוק ל-NBC News בשנת 2019, מבלי למסור פרטים נוספים על המקרה. אלא שספרו החדש של צ'פקין, שפורסם אתמול (ג'), ושעניינו כאמור הוא בכלל משקיע עמק הסיליקון פיטר ת'יל שתמך בטראמפ גם כלכלית, שופך אור על מה שנדון בארוחת הערב. ת'יל, מסתבר, נכח בארוחת הערב המסוימת גם הוא. על פי קטע הביוגרפיה שפורסם ביום שני ב-NY Mag, ת'יל סיפר אחר כך ל"גורם עליו סמך" על ההבנה שהושגה במפגש בין צוקרברג לקושנר. this week's @bw cover is an excerpt from my new book. It asks: What did Peter Thiel get out of his 2016 endorsement of Donald Trump? Answer: A lot! https://t.co/PQ7o3xejI8 — Max Chafkin (@chafkin) September 15, 2021 ההסכם קבע שהענקית ממאנלו פארק "תמשיך להימנע משליטה" בתכניו הפוליטיים של טראמפ וממשלו, משמע לא תסמן אותם, לא תנזר אותם ולא תתערב בהם בכל דרך. ובתמורה, כך על פי צ'פקין, טראמפ לא יכפה עליה ועל נכסיה את "התקנות המחמירות" אותן ביקש אז הקונגרס להחיל. ה-NY Magazine סיפק את הפירוט מהספר, וציין כי על אף ש-צוקרברג מפריך את הסיפור, "הפעולות של פייסבוק לקראת הבחירות גרמו לכך שההכחשה אינה נראית אמינה במיוחד". לפי הכתבה, במהלך מחאות Black Lives Matter של 2020, למשל, טוויטר הסתירה פוסט של טראמפ שאמר: "כשהביזה מתחילה, הירי מתחיל". פייסבוק, לעומת זאת, השאירה אותו על כנו – ונתקלה בביקורת משמעותית על כך, כשצוקרברג מגונן על החברה והתנהלותה זו. מנהל התקשורת של פייסבוק, אנדי סטון, הגיב בציוץ שהקדים את הפרסום ועלה ביום ב', ובו כתב כי "מדיניות פייסבוק הוכרזה לפני ארוחת הערב הזו". The policy was announced before this dinner ever took place. — Andy Stone (@andymstone) September 20, 2021 לא נגעה באף פוליטיקאי? עם זאת יצוין כי בספטמבר 2019 ניק קליג, סגן נשיא לעניינים גלובליים בפייסבוק, הודיע ​​כי החברה לא תבדוק אמינות בפוסטים של פוליטיקאים – הודעה שחוללה מהומת עולם בזמנו.  באותם ימים הובהר כי למרות המדיניות של פייסבוק נגד פייק ניוז ומודעות שמכילות מידע שגוי במכוון בתחום הפוליטי, היא לא תטפלת במידע שמפרסם גוף פוליטי או פוליטיקאי, אלא אם כן הוא הפר את החוק – וגם אז, רק אם היא מקבלת צו משפטי – או את המדיניות שלה. בהתאם, החברה לא תשלח את אך לפי מועד הדיון ההוא בקונגרס נראה שארוחת הערב המתוארת בספר התקיימה באוקטובר 2019, חודש לאחר מכן, כך שיש גם חיזוק לטענת פייסבוק כי התנהלותה הייתה יוזמה מקורית שלה, ולא נבראה במטרה לרצות את טראמפ ולקנות לה שקט מטעם ממשלו. בזמנו, כאמור, הייתה פייסבוק עסוקה מאבקה נגד דיסאינפורמציה ופייק ניוז – או שמא בתיוגה כמנהלת מאבק זה. החברה נהגה לצנזר תכנים רבים שהגדירה כשגויים בפלטפורמה שלה, בתקווה להיתפש כמספקת מידע "אמין" לקהילה שלה. פרויקט זה זכה לביקור רבה באותה עת, שכן בנוסף ל-CBS, NBC או וושינגטון פוסט, הפלטפורמה שיתפה פעולה גם עם גורמי תקשורת מהימין הקיצוני, למשל ברייטברט (Breitbart) השמרנית ביותר, שנמצאת בבעלות סטיב באנון, ושמפורסמת בנטייתה לחדשות מזויפות. הסיכום עם קושנר אולי קשור לכך, או לאו. בכל אופן, לא ברור כמה זמן – אם בכלל, התמשך הסכם זה ומתי תם, וזאת משום שלו היה עדיין בתוקפו אחרי הפסדו של טראמפ בבחירות, היה אמור כנראה למנוע מצוקרברג ללכת בעקבות טוויטר בתחילת 2020 ולחסום את חשבונו של נשיא ארצות הברית לשעבר עד להודעה חדשה – מה שדווקא כן קרה, כזכור. בכל מקרה, אפשר שברגע שטראמפ הפסיד, ולכן גם לא הייתה לו יותר השפעה על החלטות הממשל בענייני מונופולים או ספציפית בנוגע לכוחן של ענקיות הטק וכוחה של המדיה החברתית, איבדו ההסכמות את הרלוונטיות שלהן בלאו הכי.

אם אתם בעלי iPhone ונוהגים לרכוב איתו על אופנוע, מסתבר שיש סיכוי שהמצלמה שלו  תינזק כתוצאה מתנודות המנוע. אפל פרסמה באחרונה אזהרה על תקלות אפשרויות במערך הצילום ב-iPhone, שעלולות לנבוע מתנודות בעלות משרעת (אמפליטודה) גבוהה, כמו אלה שנובעות ממנוע עוצמתי של אופנוע, המשפיעות בעיקר על דגמי ה-iPhone בעלי טכנולוגיית פוקוס, כמו ייצוב אופטי ואוטופוקוס, המאפשרים לצלם תמונות חדות גם במצבים לא יציבים. בניגוד לתוכנית התיקונים החינמית שהחברה הציעה לפני שבועות אחדים, הנוגעת לתקלות קול בזמן שיחה, הנובעות מבעיות ברכיב השמע הקדמי (מקלט), במקרה הזה היא לא מציעה תוכנית תיקונים. לדברי ענקית הטק, על אף שתכונות הייצוב האופטי והאוטופוקוס בנויות לתפקוד עמיד וממושך, חשיפה מוגברת לתנודות בעלות משרעת גבוהה בתדירויות מסוימות תוביל בסופו של דבר להפחתת האיכות בצילומי תמונות ווידיאו. ההסבר של החברה הוא, כי "מנוע עוצמתי של אופנוע מייצר תנודות בעלות משרעת גבוהה, המועברות באמצעות גוף האופנוע וידיות האחיזה שלו. לא מומלץ לחבר את ה- iPhone לאופנועים עם מנוע חזק או בעל נפח גדול בשל אותן תנודות שהוא מייצר. חיבור ה-iPhone לכלי רכב בעלי נפח מנוע קטן, או חשמליים, כמו קורקינטים או אופנייים חשמליים, יכולים להוביל לתנודות נמוכות יותר יחסית, אבל גם במקרה זה מומלץ לעמעם את הכמות כדי להפחית את הסיכון לגרימת נזק למערכות המושפעות במצלמה. בנוסף, מומלץ להימנע משימוש תדיר ולמשכי זמן ארוכים כדי להפחית עוד יותר את הסיכון לנזק". אפל ציינה גם, כי הבעיה הזאת דווחה לגבי מוצרים אלקטרוניקה רבים אחרים עם טכנולוגיות הצילום הללו והתקלות האלה לא ייחודיות ל-iPhone.

מחאת רשת ויראלית מקומית פרצה במהלך חג הסוכות ושוטפת את טוויטר ופייסבוק. הקמפיין החל אחרי שעלאא סרסור, צעיר בשנות ה-20 לחייו, נורה למוות ביום ב' במהלך חתונה בטייבה. הרוצח התפרץ לאירוע ופשוט פתח באש לעבר קהל האורחים. הוא פצע כמה מהם, וגרם למותו של סרסור. מקרה זה היה אקורד הסיום של יממה עקובה מדם שבמהלכה נוספו שלושה קורבנות רצח ואלימות מהחברה הערבית לרשימה של עשרות מקרים דומים. הרשימה הארוכה, שלמעשה מצטיירת כאינסופית, של נרצחים אחרים מהחברה הערבית – 88 מקרים נמנו רק בשנה החולפת – מעלה את השאלה כיצד מצב כזה בכלל נסבל, ומדוע רשויות אכיפת החוק בישראל לא מצליחות לספק מענה ראוי והגנה לערבים בארץ, ולמעשה מפקירות את דמם, כך לטענת המוחים. משתמשי פייסבוק, אינסטגרם ורשתות חברתיות אחרות, אך כרגיל בעיקר המצייצים בטוויטר, החלו משתפים פוסטים וציוצים הקוראים להעלאת המודעות לאלימות הקשה והלא מטופלת בחברה הערבית, כשאליהם הצטרפו גם מפלגות, למשל מרצ, פעילים חברתיים כמו גם אזרחים "פשוטים" ומאוד מוטרדים. עשרות שנים של הזנחה, התעלמות ופחד להיכנס לעובי הקורה של בעיות המגזר הערבי, וההנחה שרווחה ש״כל עוד הם הורגים אחד את השני, אז זו בעיה שלהם״. ב100 ימי הראשונים בתפקיד עשיתי יותר משנעשה בעשרות השנים האחרונות בהתמודדות עם הפשיעה במגזר הערבי. כן, #חיי_ערבים_חשובים #Arab_Lives_Matter>> — עמר בר-לב (@omerbarlev) September 21, 2021 עומר בר-לב, השר לביטחון הפנים שלמעשה אמון על שלום הציבור כולו – ערבים ויהודים כאחד – הפתיע בתיוג ציוץ משלו בנושא, בהאשטאג #חיי_ערבים_חשובים – או Arab_lives_matter# באנגלית וכמובן #حياة_العرب_مهمه – שאליו צירף את הציוץ המבהיר: "עשרות שנים של הזנחה, התעלמות ופחד להיכנס לעובי הקורה של בעיות המגזר הערבי, וההנחה שרווחה ש'כל עוד הם הורגים אחד את השני, אז זו בעיה שלהם'. ב-100 ימי הראשונים בתפקיד עשיתי יותר משנעשה בעשרות השנים האחרונות בהתמודדות עם הפשיעה במגזר הערבי". *נעדר* החברה הערבית מבקשת את עזרת הציבור בחיפוש אחר השר לביטחון פנים @omerbarlev. כל המוצא יש להחזירו בזה העת למשרד שלו ולנעול עד שהוא ידאג להחזרת הביטחון של האזרחים הערבים. 88 נרצחים ערבים מתחילת השנה.#חיי_ערבים_חשובים #حياة_العرب_مهمه #Arab_lives_matter — Nadin Abou Laban (@Nadin_ab) September 20, 2021 לבר-לב, פועלו וציוצו, הגיבה עיתונאית הארץ נדין אבו-לבן בציוץ משלה ובו כתבה: "*נעדר* – החברה הערבית מבקשת את עזרת הציבור בחיפוש אחר השר לביטחון פנים @omerbarlev. כל המוצא יש להחזירו בזה העת למשרד שלו ולנעול עד שהוא ידאג להחזרת הביטחון של האזרחים הערבים. 88 נרצחים ערבים מתחילת השנה". המוחים, רובם ככולם, מצביעים על ממשלות ישראל לדורותיהן כמקיימות וכלא ממגרות את המצב הביטחוני המופקר מבחירה, ומטעמיהן שלהן, ודורשים שינוי מהותי ומיידי ביחס גורמי אכיפת החוק לאלימות הכל כך חריפה שחווה החברה הערבית בארץ, כשמרבית הקורבנות הם אנשים חפים מפשע. ריכזנו בכתבה זו מספר פוסטים להתרשמותכם, שכולם כוללים את הקריאה והפנייה לכלל תושבי המדינה לחבור לקמפיין ולסייע בהפצתו. Yesterday another Arab citizen was violently taken from us. 88 now dead… violent crime in our Arab communities must end. Any government has the moral obligation to protect all citizens. #חיי_ערבים_חשובים#حياة_العرب_مهمه#Arab_lives_matter pic.twitter.com/NaPfNLnHpr — David 'Dudi' F ???????? דודי (@DavidFrank35) September 21, 2021 אם מי מכם עוד לא צייץ, אז בבקשו צייצו. זה הכלי היחיד שיש בידינו.#חיי_ערבים_חשובים #Arab_lives_matter — Fadi Maklada פאדי מקלדה (@FMaklada) September 20, 2021 אם מערכת הביטחון יכולה לתפוס אסירים שברחו מהכלא ביעילות רבה, היא יכולה להפסיק את הרציחות בחברה הערבית. הממשלה רק צריכה להחליט שזאת מטרה בעדיפות עליונה ואנחנו צריכים לדרוש זאת ממנה#חיי_ערבים_חשובים#حياة_العرب_مهمه#Arab_lives_matter — Hagar Sides ‏‎هاجر سيدس (@hagarsi) September 21, 2021   View this post on Instagram   A post shared by Jamal Kiwan (@jamalkiwan) נזכיר כי קמפייני מחאות רשת כמו Me_Too# – שעסק בחשיפת מקרי הטרדה מינית בעיקר כלפי נשים – או black_lives_matter# – אשר לשמו מרפרים בקמפיין המקומי, ושעסק בדרישה של קהילת השחורים בכל העולם לשוויון זכויות ויחס הוגן, והושק אחרי רצח ג'ורג' פלויד על ידי שוטר – הצליחו לייצר השפעה ניכרת על השיח הציבורי והתודעה ולשנות באופן מוחשי את גישת רשויות החוק והתנהלותם. אלו הוכיחו למשתמשים הרשתות החברתיות כי נקיטה בפעולה עוזרת לשינוי. עם זאת הדרך לתיקון שלם של מצבי קיפוח ועוולות מתמשכים עדיין ארוכה.   

בעצרת הכללית של האו"ם, שהתכנסה זו הפעם ה-76, אמר הנשיא ג'ו ביידן, בנאום בן כמחצית השעה, כי "הרגע הנוכחי הוא נקודת כיפוף, נקודה מכרעת, משפיעה בזמן". הנשיא פירט כמה מהאתגרים, אשר לדבריו, "מחייבים תגובה מאוחדת, כולל סיום המגיפה הזו, התמודדות עם משבר האקלים, ניהול שינויים בדינמיקת הכוח העולמית, עיצוב תפקידו של העולם בנושאים חיוניים כמו סחר, סייבר, טכנולוגיות מתפתחות והתמודדות עם איום הטרור כפי שהוא כיום". לדברי ביידן, "תוך כדי כך שאנו מתמודדים עם משברים אלה, אנו נתקלים גם בעידן חדש, בעידן של טכנולוגיות ואפשרויות חדשות, שיש בהן פוטנציאל לשחרר ולעצב מחדש כל היבט של הקיום האנושי. מצב זה נתון בידי כולנו, ולנו יש היכולת לקבוע אם הטכנולוגיות הללו הן כוח שנועד להעצים אנשים או להעמיק את הדיכוי". אף שהממשל החדש יחסית היה טרוד בענייני המשבר הכלכלי העולמי וברצון לסיום משבר האקלים, הרי שהוא בילה חלק ניכר מהשנה הראשונה שלו במציאת מענה לנגיף הקורונה ובהתמודדות מול שורה של מתקפות סייבר בפרופיל גבוה. במאי השנה הנפיק ממשל ביידן צו נשיאותי לאבטחת התשתית הקריטית של המדינה והרשתות הממשלתיות. צו זה מהווה את הבסיס לאופן שבו הממשלה הפדרלית תחזק את אבטחת הסייבר במדינה, כולל באמצעות מדיניות, תקנים, מסגרות אבטחה ושותפויות חדשות. הממשל הפדרלי, אמר הנשיא, "מקשיח את התשתיות הקריטיות שלו, כדי להתמודד טוב יותר נגד מתקפות סייבר. אנו משבשים את פעילות מפעילי הכופרות ופועלים להקמת כללים ברורים לכל המדינות הנוגעת למרחב הסייבר". הנשיא הוסיף, כי "אנו שומרים לעצמנו את הזכות להגיב באופן נחרץ למתקפות סייבר המאיימות על בני עמנו, בני בריתנו או כאלו הפוגעות באינטרסים שלנו. נמשיך לבנות כללים חדשים למסחר העולמי ולצמיחה כלכלית". כזכור, ביידן פעל להגדיל את המימון למחקר ולפיתוח על בסיס טכנולוגיות מתפתחות. בקשתו לתקציב הכספי לשנת 2022 כללה דרישה לגידול של 9% בהוצאות המו"פ הלא-הגנתי ויותר מ -171 מיליארד דולר בהוצאות המו"פ הכוללות. ביידן הבהיר שהוא מעוניין להתמודד עם אתגרי הטכנולוגיה ברחבי העולם עם בעלות ברית דמוקרטיות – ולא עם מדינות הפועלות בניגוד לאינטרסים אמריקניים. "ככל שטכנולוגיות חדשות ימשיכו להתפתח, נעבוד יחד עם השותפים הדמוקרטיים שלנו, על מנת להבטיח את ההתקדמות בתחומים חדשים, דוגמת ביו-טכנולוגיה, מחשוב קוונטי, דור 5, בינה מלאכותית ועוד טכנולוגיות המקדמות את האנושות ומביאות לפתרון בעיות ולקידום חופש של בני האדם – לא כדי לדכא את ההתנגדות, או להתמקד ולפגוע בקהילות של מיעוטים", אמר ביידן. נשיא ארה"ב סיים את נאומו באומרו, כי "ארה"ב מתכוונת לבצע השקעה עמוקה במו"פ, תוך שיתוף פעולה עם מדינות (המצויות) בשלבי פיתוח כלכלי שונים, כדי לפתח כלים וטכנולוגיה חדשים. אלה יעזרו לנו להתמודד עם האתגרים של הרבעון השני של המאה ה-21 ואילך".

"יצאנו בקמפיין בשווי של מיליוני דולרים, לאיתור מתכנתים ישראליים שיעברו הסבה לעבודה בהגנת סייבר", כך אמר דורון אמיר, מנכ"ל סייטאקה (CyTaka). בראיון לפודקאסט אנשים ומחשבים, אמיר מספר על המיזם השאפתני של הישראלים שרוצים לשנות את מפת הגנת הסייבר העולמית. מנחה הפודקאסט: יהודה קונפורטס, העורך הראשי של אנשים ומחשבים. העורך: אורי אלון. "לבנות קהילה בת מיליוני מפתחי תוכנה, בעלי יכולות בהגנת סייבר"  "החזון שלנו", אמר אמיר, "הוא לבנות קהילה בת מיליוני מפתחי תוכנה, בעלי יכולות בהגנת סייבר, לתת מענה הולם למתקפות הסייבר ולהביא לקירוב בין היהודים והמוסלמים בעולם". אמיר, יזם מוכר בענף ההיי-טק המקומי, המתמחה בפרויקטים ייחודים בתחומי הסייבר והתוכנה, חבר לדימטרי רובינוב וגיא אניש – אנשי עסקים בעלי קשרים בינלאומיים רבים. השלושה הקימו חברה, וחברו לגופים מדינתיים ובינלאומיים נוספים למימוש החזון שלהם. החברה מתמקדת בהשקעות ובפיתוח מוצרים טכנולוגיים ייעודיים להגנת סייבר, אבטחת מידע וחדשנות. "אנו מאמינים כי רק דרך ריבוי השקעות בטכנולוגיות, ישראליות ואחרות בעולם, ניתן יהיה לאזן את המאבק בין הטובים והרעים בסייבר ולהביא פתרונות שיהפכו את העולם למאובטח ולבטוח יותר", אמר אמיר. לטובת בניית הקהילה השיקה החברה בכנס בדובאי את האפליקציה CyTaka. האפליקציה, מבוססת בינה מלאכותית, נועדה לאגד את קהילת המפתחים ואנשי הסייבר הגלובלית ולהעצים את הידע של חבריה בעולמות תוכן אלה. האפליקציה מציגה אתגרי תוכנה וסייבר, והמנגנון שלה מזהה את רמת הידע והקושי של המפתחים בתחום. כך היא מספקת ניתוח ודו"ח בזמן אמת על היכולות והידע של כל מתכנת בתחום הסייבר, בנוסף לדירוגים הנהוגים בעולם התכנות. לפתור סכסוך בן מאות שנים בין המוסלמים והיהודים מימין: דורון אמיר, מנכ"ל סייטאקה, וחביב נורמגומדוב "העיט", אלוף העולם ב-MMA. צילום: יח"צ למיזם התגייס גם חביב נורמגומדוב, אלוף העולם ב-MMA – אמנות לחימה משולבת. נורמגומדוב, המכונה "העיט", הוא מוסלמי יליד דאגסטן, נערץ על הדור הצעיר, והתפרסם בכך שניצח 29 פעמים בתחרויות MMA – בלא שהפסיד בקרב מעולם. כדי לעורר עניין בשוק, המקומי והבינלאומי, החלה החברה בהענקת חסויות לתחרויות של מפתחי תוכנה בעלי יכולות סייבר, שבמסגרתה יחולקו פרסים בשווי עשרות אלפי דולרים. בדובאי נערך לפני שבועות אחדים השלב המקדים בתחרות. בישראל תיערכנה שתי תחרויות: ב-30 בספטמבר וב-31 באוקטובר. השלב האחרון בתחרות העולמית ייערך ב-30 בנובמבר בדובאי, ובמסגרתה יוענק לזוכים פרס בסך מיליון דולר. "להקמת קהילת המפתחים הגדולה נדרשות מנהיגות ויכולות בינלאומיות יוצאות דופן. אנו רוצים לפתור סכסוך בן מאות שנים בין המוסלמים והיהודים", סיכם אמיר. "המיזם מעניק תקווה לעתיד. נתגמל יותר מפתחי תוכנה שיתמודדו עם האתגרים וילמדו וישפרו ביצועים בתחום הסייבר. העצמת הקהילה היא בראש מעיינינו. תוך כשנה נשיג את היעד של עשרה מיליון חברים בקהילה. נזרים מאות מיליוני דולרים בתמיכה בינלאומית להקמת מוסדות אקדמיים לתחום. נקדם את התחומים הרגישים ביותר לאנושות: תוכנה, סייבר, רפואה, חלל ואנרגיה ירוקה".

יוסי רודריק, מנכ"ל קבוצת UCL כיצד אתה מסכם את השנה בתחומי ההיי-טק והטכנולוגיה? "האירועים של השנה האחרונה, ובמיוחד הקורונה, האיצו את ההתפתחות הטכנולוגית, בעיקר בתחומי הדיגיטל, השירות העצמי והתקשורת. מגמת העבודה מהבית המשיכה והמושג עבודה היברידית הפך לשגור גם בארגוני אנטרפרייז עתירי עובדים ומבוססי מחשבי מיינפריים. דבר נוסף שהיה מעניין לראות הוא שבעוד שמגזרים מסורתיים נפגעו כתוצאה מהקורונה, הקטר של ההיי-טק לא אכזב, אימץ דפוסי עבודה חדשים והמשיך לדהור. הוא גם זה שהחזיק את הבורסות בעולם, כולל בתל אביב, ודאג שכלכלות עולמיות, לרבות הכלכלה הישראלית, לא יתרסקו בעקבות מהלכי סגר דרסטיים, שפגעו בשווקים בכל העולם". איזו תובנה רלוונטית אתה לוקח אתך מהשנה האחרונה? "אני לוקח אתי שתי תובנות מהשנה וחצי האחרונות: האחת היא שהמשפט בכל יום יש לכוון את המצפן מחדש עבד בתקופה זו של אי ודאות, והשנייה היא שבעקבות מצב עסקי קיצוני של חוסר ודאות, עסקים שלא היו איתנים וקרטעו נסגרו מהר יותר, ועסקים מבוססים, שהתנהלו בצורה אחראית, שרדו את התקופה ואף הגדילו את פעילותם לאחר שהתאימו את עצמם לתנאים המשתנים". יוסי רודריק, מנכ"ל קבוצת UCL. צילום: יח"צ אילו מגמות אתה צופה לשנה הבאה? "בהנחה שהמגפה עדיין לא מאחורינו ואחרי זן הדלתא יגיעו זנים נוספים, ניאלץ להמשיך לחיות לצד המגפה. אני צופה המשך האצה של טכנולוגיות מתקדמות המאפשרות עבודה מרחוק, בעיקר בתחומי התקשורת, הרפואה המקוונת, העבודה מרחוק והשיווק הדיגיטלי. בנוסף, אני מאמין שהמגמה שעצרה כמעט לחלוטין את הטיסות העסקיות תימשך. הטכנולוגיות לקיום פגישות מרחוק כמו טימס או זום הפכו לשגרה ברוכה וחסכו לארגונים זמן ומשאבים רבים. ולבסוף, אני מניח שככל שהריחוק החברתי ימשיך במתכונות כאלה ואחרות, הוא ימשיך להשפיע גם על הביקוש לנדל"ן המסחרי, וזה משפיע על הטכנולוגיות בענף זה". מיהם לדעתך אנשי השנה בהיי-טק הישראלי? "אנשי השנה בהיי-טק הם המורים למדעי המחשב, שהצליחו, למרות כל האתגרים, להעביר את החומר לתלמידים כך שיעברו את הבגרות במדעי המחשב בהצלחה מרובה. תלמידים אלה הם התשתית האנושית של ענף ההיי-טק הישראלי העתידי". הילה רות, מנהלת הקהילות הגלובלית ב-Waze כיצד את מסכמת את השנה בתחומי ההיי-טק והטכנולוגיה? "השנה החולפת הייתה שנת חדשנות, שנבעה מאתגר. החזרה לשגרה לא הגיעה ועובדי ההיי-טק עדיין מנסים לעבוד בצורה יעילה ככל הניתן מהבית. חברות הבריאות הדיגיטליות, אבטחת הסייבר, האוטומציה וחברות סטארט-אפ רבות נהנות כולן מהביקוש שהביאה המגפה, מה שהוביל לעלייה בביקוש למשרות היי-טק וגידול בשכר שמקבלים העובדים בתפקידים רבים". איזו תובנה רלוונטית את לוקחת אתך מהשנה האחרונה? "שהכול יכול להשתנות בכל רגע ולכן, בעבודה בסביבה טכנולוגית ובכלל, צריכים להיות מאוד יצירתיים ומהירים בביצוע החלטות כאשר מגיבים לשינויים גלובליים. אני מרגישה יותר מתמיד שללכת אחרי התשוקה שלך זה דבר חשוב מאוד. לכו תמיד בעקבות מה שאתם הכי מתחברים אליו והשתמשו בחוזקות שלכם כדי לקבל את התמורה הטובה ביותר לזמן ולאנרגיה שלכם". הילה רות, מנהלת הקהילות הגלובלית ב-Waze. צילום: יח"צ אילו מגמות את צופה לשנה הבאה? "תשפ"א הייתה שנת שיא של סטארט-אפים לאחר השקת תוכנית המימון החדשה של רשות החדשנות בשנה שעברה. כעת יש בישראל יותר מ-70 חדי קרן, ואני צופה ששוק ההנפקות יתרחב עוד יותר בתשפ"ב, כאשר חברות אלה יתכוננו לרשום את עצמן בבורסות ולגייס שם הון. בנוסף, הרכבים חזרו לכבישים במספרי שיא. התנועה עמוסה יותר מהתקופה שלפני הקורונה והנתונים שלנו מראים עלייה של 23% בהשוואה ל-2020. אנשים קונים ומסתמכים על רכבים משלהם, מכיוון שהתחבורה הציבורית מציבה אתגרים רבים, כמו אי יכולת לשמור ריחוק חברתי. בתגובה, יש תנועה בתחום הרכב החשמלי: ישראל קיבלה בחודש מאי האחרון את משלוח המכוניות החשמליות הגדולות ביותר שלה עד היום מטסלה ושוק הליסינג הישראלי עומד להרחיב את צי הרכבים החשמליים שלו. לצד קארפול, כלי רכב חשמליים הם הפתרון המהיר ביותר לטיפול בהתחממות הגלובלית, ועם עליית העניין בסין ברכבים חשמליים, השוק רק ימשיך לצמוח". מיהי לדעתך אשת השנה בהיי-טק הישראלי? "עינת גז, מנכ"לית פפאיה גלובל, מעוררת בי השראה רבה. גז השתמשה ברקע שלה כמנוע, מה שחוותה בשלבי ההתבגרות שלה עיצב אותה ודחף אותה קדימה. היא הקימה את החברה הראשונה שלה בגיל 28 וגייסה 45 מיליון דולר לפפאיה תוך כדי הריון, יצרה פתרון טכנולוגי עולמי לניהול שכר והצליחה להגיע לפסגה בשוק ש-90% ממנו הם גברים". אפרים רייך, יו"ר אימג'סטור מערכות ומייסד ליבונאה כיצד אתה מסכם את השנה בתחומי ההיי-טק והטכנולוגיה? "תשפ"א הייתה אחת השנים המשמעותיות בתחומי ההיי-טק והטכנולוגיה, בעולם ובמיוחד בישראל. ניתן לומר שהשנה האחרונה הייתה אחת השנים הפרדוקסליות שבמסגרתה, מצד אחד, העולם כולו חי תחת סגרים ממושכים, לכאורה מושבת, ומהצד השני התקיימו במהלך השנה תהליכים טכנולוגיים מואצים. העולם כולו, כולל מערכות החינוך, עבר למצב של לימודים מרחוק והיה צריך להתאים את עצמו ברמת התשתיות וברמת המוכנות של המשתתפים. כמו כן, בשל הצורך בהעברת סוגים שונים של מידע באופן מהיר, ברור ונהיר נעשתה קפיצה ברמה של מהפכה תעשייתית-דיגיטלית – הן בקרב חברות הענק והן אצל האדם הפשוט. בהתאם לכך נחשפנו לטכנולוגיות פורצות דרך מחויבות המציאות, כאלה שהצטרכו לתת פתרונות מהירים ואיכותיים לצו השעה". איזו תובנה רלוונטית אתה לוקח אתך מהשנה האחרונה? "השנה האחרונה לימדה אותי שהכוח העליון הוא הכוח הגדול ביותר שיש. אם ידענו עד היום שאנחנו יכולים לתכנן טיסה, מקום על הטיסה ואולי גם איזו ארוחה נעדיף לאכול במהלכה, בא הכוח העליון ושיבש את כל מה שידענו. יחד עם זאת למדתי שאותו כוח עליון העניק לנו אתגרים על מנת שנלמד להתמודד אתם בצורה הטובה ביותר. מה שהבנתי הוא שלא משנה עד כמה הגל גדול וחזק – ראשון, שני, שלישי או רביעי – ברגע שאתה נכנס למים אתה צריך ללמוד להתנהג בהתאם, לכופף את הראש ואת הגוף כדי להגיע לחוף מבטחים, תמיד להסתכל קדימה ובכל מקום שבו נראה בעיה – נדע גם שיש פתרון. הפתרון הוא הכלי שלנו להתקדם". אפרים רייך, יו"ר אימג'סטור מערכות ומייסד ליבונאה. צילום: רפי דלויה אילו מגמות אתה צופה לשנה הבאה? "אני צופה קפיצה אדירה בתחום ניהול הדטה – גם ברמת החומרה וגם ברמת התוכנה. אני צופה עליית מדרגה בכל הקשור ללימוד מכונה וללמידה עמוקה, שימוש בבינה מלאכותית בכל הקשור לניהול המידע – החל משלבי הסריקה והדיגיטציה ועד לשלבי פיענוח הטקסטים וחילוץ הישויות, והכול כדי לתת מענה לגופים גדולים בכל הקשור לזמינות, מהירות והנגשת המידע". מיהו לדעתך איש השנה בהיי-טק הישראלי? "איש השנה בהיי-טק הישראלי הוא כל מי ששם לו למטרה להכשיר את דור העתיד, את תושבי הפריפריה ואת אוכלוסיות המגזרים השונים שאינם חשופים דיים למקצועות הטכנולוגיה, כך שתינתן להם הזדמנות שווה להצליח בעולם שבו טכנולוגיה גבוהה, חדשנות ויזמות הן מילות הקוד. גם בעולם החרדי, שבו אני חי, מבינים שאנחנו צריכים להכשיר את הצעירים שלנו לעבודה במקצועות טכנולוגיים. במקצועות שיש בהם אופק תעסוקתי. זה כלל לא סותר את האמונה שלנו ואת אורח החיים שלנו. נהפוך הוא, אנחנו מאמינים ומשלבים רוחניות ואמונה עם טכנולוגיה". רן רייכברג, מייסד ומנכ"ל טינגז, חטיבת הדיגיטל של וואן (One) כיצד אתה מסכם את השנה בתחומי ההיי-טק והטכנולוגיה? "זו לא הייתה שנת קורונה בלבד, אלא שנת קורונה ודיגיטל. זו הייתה השנה הראשונה שבה ראינו שיכולת דיגיטלית טובה היא תשתית קריטית של ארגונים וחברות, כלי מרכזי המאפשר להגדיל עסקים ולפרוח בתנאי שוק משתנים. מי שהיה ערוך וידע לעבוד בדיגיטל – במקרה הרע לא נפגע ובמקרה הטוב הרוויח בגדול, ומי שלא היה ערוך לכך – נפגע. למשל, בענף הקמעונאות, רשתות וחנויות שכבר היו ברשותן אתרי מסחר דיגיטלי ושירותי לוגיסטיקה ומשלוח יעילים הצליחו, ובגדול. כמו כן, אתרי התוכן, המשחקים והבידור פרחו והמניות שלהם טסו לשמיים. תשפ"א הייתה השנה הדיגיטלית המוצלחת ביותר שחווינו בארץ ובעולם בכלל, והמסקנה היא שמי שיודע לעבוד בדיגיטל מבחינתו, השמיים הם הגבול. תראו למשל את ג'ף בזוס, שהגיע השנה לחלל". איזו תובנה רלוונטית אתה לוקח אתך מהשנה האחרונה? "התובנה הכי חשובה בעיניי שלמדתי בשנה האחרונה היא לגלות גמישות למצב ולהפגין יכולת אדפטיבית מהירה למצבים משתנים. בענף ההיי-טק, החברות והעובדים נדרשים להגיב במהירות וגמישות לשינויים ולחידושים בלתי פוסקים, לזוז מהר ולשנות כיוון אם הם נתקלים במחסום, על אחת כמה וכמה בשנת קורונה. כך, בשנה האחרונה בחנו בענף, תוך כדי תנועה, מה עובד ומה לא. למשל, עסקים קטנים שמיד עם פרוץ המשבר פתחו חנות באמזון או באי-ביי – שרדו. מסעדות שהפקיעו את המטבחים המאובזרים שלהן לטובת מטבחי רפאים או מטבחים שיתופיים, בישול של שלוש ארוחות ביום על ידי שפים וטבחים שונים, וידעו לגייס מערך משלוחים ראוי – זכו, ואלה שלא הסתגלו ולא חשבו באופן יצירתי – קרסו". רן רייכברג, מייסד ומנכ"ל טינגז, חטיבת הדיגיטל של וואן. צילום: יח"צ אילו מגמות אתה צופה לשנה הבאה? "תחום הבינה המלאכותית יתפוס תאוצה בתשפ"ב, יכולות AI יתנו את הדחיפה הבאה לעולם הדיגיטלי ויאפשרו לו להמשיך ולפרוץ גבולות. לצד זה, הרובוטים האוטונומיים והרחפנים ייכנסו למסלול ונתחיל לראות בתחומים אלה יותר פרויקטים בשטח. הפריחה בדיגיטל, באי-קומרס ובאוטומציה תמשיך, ובקצב מהיר. גם המגמה של עבודה מרחוק תמשיך להתחזק, ותגלוש לענפים שלא התחברו למודל עבודה זה בעבר". מיהו לדעתך איש השנה בהיי-טק הישראלי? "זו ללא ספק השנה של היזמים ולכן, איש השנה שלי הוא היזם הישראלי, שהוא יצירתי, חרוץ ונועז, בין אם מדובר ביזמים בתחילת הדרך ובין אם כאלה שהביאו את החברות שלהם להנפקות ענק בנאסד"ק. היזמות הישראלית היא מנוע הצמיחה המרכזי של ישראל, משאב מדהים, שצריך לעשות הכול כדי להעצים אותו". נמרוד רייכנברג, סמנכ"ל השיווק של סימפליפיי כיצד אתה מסכם את השנה בתחומי ההיי-טק והטכנולוגיה? "זו הייתה שנה ששברה כל שיא אפשרי – החל מגיוסים, הערכות שווי והנפקות, וכלה בתחרות חסרת תקדים על כוח אדם בהיי-טק. זו הייתה גם שנת בגרות להיי-טק הישראלי, שבה הוכחנו סופית שישראל היא כבר לא רק אומת סטארט-אפ, אלא למדה להצמיח ולפתח חברות גדולות ומובילות בתחומן ברמה עולמית". איזו תובנה רלוונטית אתה לוקח אתך מהשנה האחרונה? "התובנה העיקרית היא שגמישות ותגובה מהירה לשינויים הן דברים חיוניים מאי פעם. שוק הטכנולוגיה משתנה במהירות ולכן, תכונות אלה טבועות באופן טבעי בחברות ההיי-טק. עובדה זו אפשרה למרבית החברות להסתגל לאתגרים הבאמת ייחודיים של השנה שעברה, ולהמשיך להתקדם ולצמוח". נמרוד רייכנברג, סמנכ"ל השיווק של סימפליפיי. צילום: יח"צ אילו מגמות אתה צופה לשנה הבאה? "אם לרגע היה נדמה שהקורונה מאחורינו, ניאלץ לחיות בצילה זמן רב. מצד אחד אלה בשורות טובות להיי-טק, מכיוון שההאצה של הטרנספורמציה הדיגיטלית בכל המגזרים תמשיך ביתר שאת ותייצר ביקושים. מהצד השני, חברות יהיו חייבות לפצח את מודל העבודה המרוחק וההיברידי – במיוחד בכל מה שקשור להכשרה ולפיתוח של עובדים פחות מנוסים". מיהו לדעתך איש השנה בהיי-טק הישראלי? "היו בשנה החולפת כל כך הרבה הצלחות והבחירה קשה. כחברה שפועלת בתחום הסייבר, הבחירה שלי היא בתומר ויינגרטן, מנכ״ל סנטינל וואן, שהוביל את החברה להנפקת הסייבר הגדולה בהיסטוריה". אבי שאולי, סמנכ"ל הפיתוח של פיקסלוט כיצד אתה מסכם את השנה בתחומי ההיי-טק והטכנולוגיה? "השנה הייתה בסימן חיסוני הקורונה ומעבר לנורמליות החדשה, שלוותה בצמיחה מהירה של חברות. ביקוש גבוה לעובדים הורגש בכל העולם, והמצב האיץ חברות לבנות מרכזי פיתוח מרוחקים ולייצר גמישות ניהולית. בנוסף, עם הסגרים, בתשפ"א נשברו מוסכמות בכל הקשור לצורת העבודה וחלה האצה בשילוב כלים ושיטות לקבוצות שהיו מאחור – מה שאפשר את המשך המודל ההיברידי במשרדים ושילוב של עובדים מרוחקים. בפן הטכנולוגי, שירותי הענן והלמידה הממוחשבת המשיכו להיות התחומים החמים של התעשייה. בתחום הלמידה הממוחשבת ניתן לראות הטמעה של כלי בינה מלאכותית ברוב החברות, ברמות שונות – משירות ללקוח הסופי ועד לכלים פנימיים בחברה. בתחום שירותי הענן, החברות יצרו כלים ושירותים שמאפשרים בנייה של שירותים מבוזרים בקלות רבה יותר, ושירותים נטולי שרתים, שמאפשרים תחזוקה נמוכה יותר וצמיחה מהירה יותר. חברות ממשיכות להמיר את השירות לארכיטקטורה מבוזרת ככל הניתן". איזו תובנה רלוונטית אתה לוקח אתך מהשנה האחרונה? "חשיבות ההיברידיות – שימור היכולות ההיברידיות של הצוותים לשם הגדלה של התפוקה של הצוותים ולשם גמישות גיוס העובדים מבחינת מיקום. בנוסף, בניית כלים ותהליכים בפיתוח שתומכים ומנטרים, כדי לבנות ארגון שמסוגל לצמוח מהר יותר". אבי שאולי, סמנכ"ל הפיתוח של פיקסלוט. צילום: מיכה לובטון אילו מגמות אתה צופה לשנה הבאה? "המשך מחסור באנשים שמתמחים בשירותי ענן ולמידה ממוחשבת, צמיחה של חברות שמתמחות בכלים לבניית שירותי AI, שיעזרו לשיפור יעילות העבודה בתחום, על מנת לנסות ולפצות על המחסור בכוח האדם, ותפקידים שתומכים בתהליכים אלה, כגון MLOps, יתפתחו ויקבלו משנה חשיבות". מיהו לדעתך איש השנה בהיי-טק הישראלי? "אריק שטילמן, שבנה יחד עם ארקדי קרפמן ועומר פריאל את רפיד – חברה שפרצה השנה קדימה והפכה ליוניקורן עם השיווי הגבוה ביותר בארץ". יוני שטיין, יזם סדרתי ומנכ"ל לגונה הלת' כיצד אתה מסכם את השנה בתחומי ההיי-טק והטכנולוגיה? "הקורונה היא מגפה וטרגדיה עולמית, שהאיצה את אימוץ הטכנולוגיה במגוון תחומים לשנים רבות. בנוסף לשערי ריבית נמוכים, ההון שזורם להון-סיכון ולהשקעות בטכנולוגיה שובר שיאים. המומנטום הזה מדהים באופן כללי, ובפרט בישראל. הוא בהחלט מציף קשת של אתגרים – מהיצע כוח אדם מוגבל ועד לפערים חברתיים, אבל הכיוון מדהים. בתחום שלנו, של הבריאות הדיגיטלית, השנה האחרונה הייתה שנת מפנה, שנותנת תקווה גם ליזמים בתחום וגם לכל המשתתפים במערכות הבריאות, משום שדיגיטציה ומודרניזציה של מערכות בריאות יובילו לטיפול רפואי טוב בעלות נמוכה יותר". איזו תובנה רלוונטית אתה לוקח אתך מהשנה האחרונה? "האמרה המפורסמת של וינסטון צ'רציל – אף פעם אל תיתן למשבר טוב להתבזבז (Never let a good crisis go to waste) – נראתה לי מצחיקה בתחילת משבר הקורונה, אבל בראייה לאחור, היא נכונה גם במקרה זה. מגפת הקורונה יצרה אינספור הזדמנויות בעולם הטכנולוגיה, ויזמים ומשקיעים מינפו אותן לצמיחה אדירה". יוני שטיין, ממייסדי ומנכ"ל לגונה הלת'. צילום: יוסי אלטרמן אילו מגמות אתה צופה לשנה הבאה? "שד הבריאות הדיגיטלית יצא מהבקבוק והוא לא הולך לחזור אליו בקרוב. ראינו אימוץ רחב של בריאות דיגיטלית וטלה רפואה, כולל בענפים שנתפסו בעבר ככאלה ששמורים למפגשים פנים מול פנים כמו בריאות הנפש. הדיגיטציה תאפשר חדשנות רחבה של מערכות בריאות וחברות ביטוח. בפרט אני צופה חדשנות סביב מודלים עסקיים מבוססי סיכון או הצלחה, שיתרמו ליישור האינטרסים של כלל המשתתפים". מיהם לדעתך אנשי השנה בהיי-טק הישראלי? "עוז ונעמה אלון, היזמים והמייסדים של האניבוק. האופן שבו הם בנו את הסטארט-אפ הצומח שלהם בשנים האחרונות מעורר הערצה, ובשנה האחרונה ראינו אותם נוסקים לגבהים חדשים". גיל שיינפלד, מנהל הטכנולוגיות הראשי של פייבר (Fiverr) כיצד אתה מסכם את השנה בתחומי ההיי-טק והטכנולוגיה? “בשנה החולפת ראינו את המשך ההבשלה של הטרנדים של השנים האחרונות: טכנולוגיות ענן, מערכות מבוזרות, מיקרו-שירותים, ריבוי נתונים, ובעיקר יותר ויותר שירותים מנוהלים. יש מספר גדול של שירותים ומערכות המונגשים כשירות מנוהל ומאפשרים לבצע פיתוח מהיר, בקנה מידה גדול מאי פעם. עוד מגמה שראינו השנה היא המעבר למודל היברידי. אם בתש"פ עברנו לעבודה מרחוק, תשפ"א שיקפה מעבר לעבודה משולבת בבית ובמשרד". איזו תובנה רלוונטית אתה לוקח אתך מהשנה האחרונה? "התובנה שלי היא שאין תחליף לעבודה עם אנשים באותו החדר. עבודה מרחוק היא טובה לפרקי זמן מסוימים, אבל בסופו של דבר החדשנות, היצירתיות וההנאה מתרחשות במפגש פנים אל פנים. ראינו את כל הדברים האלה באים לידי ביטוי בהאקתון שארגנו לפני כחודש. המפגש בין אנשים הוביל לרעיונות הכי יצירתיים ומקוריים". גיל שיינפלד, מנהל הטכנולוגיות הראשי של פייבר. צילום: תומר פולטין אילו מגמות אתה צופה לשנה הבאה? "הבינה המלאכותית והנגשתה דרך שירותים מנוהלים יפרצו קדימה. הכוונה היא לזיהוי קול, זיהוי תמונה, Generation של קול ותמונה ותרגום אוטומטי". מיהו לדעתך איש השנה בהיי-טק הישראלי? "לא איש אחד, אבל אני רואה לנכון לציין את אותם עשרות יזמים ומנכ"לים שעבדו קשה והפכו את החברות שלהם לציבוריות. זה כבוד גדול מאוד להיי-טק הישראלי ולמדינת ישראל בכלל, ומגיע להם להיות אנשי השנה". טלי שם טוב, מנכ"לית ומייסדת חברת הענן ספידוולי כיצד את מסכמת את השנה בתחומי ההיי-טק והטכנולוגיה? "זו הייתה שנה שבה ענף ההיי-טק המשיך לפרוח, למרות הקורונה ואולי גם בגללה. ההיי-טק הישראלי שבר שיאים של גיוסים והנפקות, בהן אנחנו, ספידוולי, שהצטרפנו בשנה החולפת לבורסה הישראלית. הטכנולוגיה הואצה, בעיקר בעולמות הענן והדיגיטל. מנכ"לי חברות, ואף המסורתיות שבהן, מבינים שצריך להשקיע משמעותית בטכנולוגיה על מנת להוביל את השוק בתחום שבו הם נמצאים, ועל מנת לספק למשתמשים את המוצר הטוב המאובטח והידידותי ביותר". איזו תובנה רלוונטית את לוקחת אתך מהשנה האחרונה? "שלא לעולם חוסן ושגם בשעות משבר אפשר למצוא את ההזדמנויות לצמוח". טלי שם טוב, מנכ"לית ומייסדת ספידוולי. צילום: שי אוקנין אילו מגמות את צופה לשנה הבאה? "דיגיטציה, השקעה במעבר לענן, אינטרנט של הדברים, בינה מלאכותית, ועבודה מרחוק והיברידית. הקורונה נתנה לגיטימציה למעבר לעבודה מרחוק , והמעבר לענן האיץ תהליכים טכנולוגיים שמצריכים טרנספורמציה דיגיטלית שנוגעת בכל הארגון. אני צופה שהמגמה הזו תימשך ואף תתחזק. העולם ימשיך להיות דיגיטלי, תקציבי ה-IT ימשיכו לגדול, וכך גם ההשקעה של אנשים פרטיים על טכנולוגיה, שכבר עכשיו היא גדולה מבעבר. זאת הסיבה שמשקיעים נכנסו ועוד ייכנסו לתחום הזה". מיהם לדעתך אנשי השנה בהיי-טק הישראלי? "רונן סמואל, מנכ"ל קורנית דיגיטל, ושלומי בן חיים, מנכ"ל ג'ייפרוג". נתיב שמואלי, מנכ"ל דנאל פתרונות פיננסיים כיצד אתה מסכם את השנה בתחומי ההיי-טק והטכנולוגיה? "בתשפ"א, הכול קרה יותר מהר ויותר חזק. הקורונה האיצה תהליכים של שימוש בדיגיטל ובעזרת מימושים טכנולוגיים רחוק הפך קרוב, פקקים היו קריטיים יותר ברשת האלחוטית מאשר בכבישים, ועובדים מנוסים בהיי-טק הפכו למוצר מבוקש. השנה האחרונה הוכיחה שענף ההיי-טק הוא קטר לשימור היציבות הכלכלית בארץ גם בעתות משבר, ושהקורונה גרמה להאצת הבערה בו ולקפיצה של דור קדימה באימוץ טכנולוגיות ודיגיטל". איזו תובנה רלוונטית אתה לוקח אתך מהשנה האחרונה? "הקורונה לימדה אותנו שניתן לעבוד מרחוק בהצלחה; שלהיות בפגישה עם זיפים, ג'ינס וטריקו יכול להיות טוב לא פחות מאשר להיות בה מעונב וחנוט בחליפה; שיש חשיבות לעצירה ולהפנמה שאין כמו משפחה וחברים, ויש לטפח את שניהם לצד העבודה; ושאם אתה מחשיב את העמיתים בעבודה למשפחה ואת הלקוחות לחברים – ההצלחה שלך מובטחת". נתיב שמואלי, מנכ"ל דנאל פתרונות פיננסיים. צילום: שרונה אברהם אילו מגמות אתה צופה לשנה הבאה? "פער גדל והולך במחסור בעובדים מנוסים; הפנמה שאיזון בית-עבודה הוא עמוד התווך לשימור עובדים לטווח ארוך; המשך הכבדה ברגולציה במגזר הפיננסי – מה שיוביל לכך שארגונים יחפשו ביתר שאת מענה בצורת שירותים מנוהלים; והתחזקות העבודה מרחוק, שתהיה אחת הסיבות לכך שהענן, וכתוצאה מכך גם הסייבר ואבטחת המידע, ימשיכו לככב בכותרות". מיהו לדעתך איש השנה בהיי-טק הישראלי? "ברק עילם, מנכ"ל נייס. הוא מוכיח שהמעז מנצח". ריכז: יניב הלפרין. לחלק א' לחצו כאן. לחלק ב' לחצו כאן. לחלק ג' לחצו כאן. לחלק ד' לחצו כאן. לחלק ה' לחצו כאן. לחלק ו' לחצו כאן. לחלק ז' לחצו כאן. לחלק ח' לחצו כאן. לחלק ט' לחצו כאן. לחלק י' לחצו כאן. לחלק י"א לחצו כאן. החלקים הבאים של הפרויקט יפורסמו בהמשך.