זמני השבת
עיר | כניסה | יציאה |
---|---|---|
ירושלים | 16:00 | 17:12 |
תל אביב | 16:14 | 17:13 |
חיפה | 16:04 | 17:11 |
באר שבע | 16:19 | 17:16 |
The headlines that made most buzz on this page
21/10/21 12:17
10.42% of the views
מאת אנשים ומחשבים
סא"ל אורית קורמן נגרי, ראשת ענף תכנון באגף התקשוב וההגנה בסייבר, תמונה לראשת מחלקת התכנון באגף ותועלה לדרגת אלוף משנה, כך החליט השבוע הרמטכ"ל, רב אלוף אביב כוכבי. המינוי מותנה באישור בני גנץ, שר הביטחון. כך, באגף תשרתנה בתפקידים בכירים שש קצינות בדרגת אלוף משנה.
סגן אלוף קורמן נגרי התגייסה בשנת 2000 למסלול ייעודי לקצונה בבה"ד 7. בשנים 2004-2006 היא שירתה כמפקדת פלוגת תקשורת באוגדה 162. לאחר מכן, בשנים 2006-2008 שירתה סא"ל קורמן נגרי כקצינת הקשר החטיבתית של החטיבה המרחבית עציון. בשנים 2008-2009 היא שימשה כקצינת הקשר החטיבתית של חטיבת התותחנים 215. בשנים 2009-2010 היא הייתה סגנית מפקד גדוד התקשוב באוגדת אזור יהודה ושומרון, ולאחר מכן, בשנים 2014-2016, היא שימשה כקצינת אג"ם תקשוב בפיקוד המרכז. בין 2016-2018 קורמן נגרי הייתה מפקדת גדוד 372 בפיקוד המרכז. מאז ועד היום היא משמשת ראשת ענף תכנון באגף התקשוב וההגנה בסייבר.
נגרי בעלת תואר ראשון בהנדסת תעשייה וניהול, עם התמחות במערכות מידע ממכללת אפקה בתל אביב, ולה גם תואר שני במנהל עסקים מהמרכז האקדמי פרס.
עם מינויה החדש של נגרי קורמן, יהיו באגף התקשוב שש קצינות בכירות, בתפקידי מטה ומבצעיים, ביניהן, אלוף משנה י', מפקדת ממר"ם, וטלי כספי-שבת, מפקדת יחידת שחר ביחידת לוטם שבאגף.
עוד החליט הרמטכ"ל כוכבי על מינויו של אל"מ ע' למפקד מרכז המימד בחטיבת ההגנה באגף התקשוב.
21/10/21 16:40
10.42% of the views
מאת אנשים ומחשבים
משרד האוצר פרסם אתמול (ד') תזכיר חוק להערות הציבור, שכולל כמה הטבות לענף ההיי-טק. מדובר בתיקוני חקיקה, שנכללו בתחילה בטיוטת חוק ההסדרים, שמגיע בכל פעם יחד עם התקציב, אולם מאחר שהם זכו לביקורת, הם הועמדו כעת לעיון הציבור ויוגשו לכנסת כהצעת חוק נפרדת. הסעיפים כוללים הטבות מס למשקיעים, הקלות לאנג'לים ופטור ממס לגופים מוסדיים שישקיעו בהיי-טק – דבר שהם כמעט שלא עושים אותו כבר 30 שנה.
מבין שלושת הסעיפים רק אחד יכול לסייע לתעשייה היצרנית המקומית, ושני הסעיפים האחרים נועדו להקל על משקיעים ואנג'לים, כדי לעודד אותם להשקיע בחברות בשלבים ראשונים. הסעיף היחידי שיכול לסייע לתעשייה היצרנית הוא זה שמציע הקלות לגופים מוסדיים – וגם כאן מדובר בסיוע עקיף.
הביקורת של גורמים בתעשייה על תזכיר החוק החדש הוא לא על הסעיפים שקשורים במשקיעים, אלא על מיעוט ההטבות לחברות שלהם. יש לא מעט, בעיקר כאלה שאינם מעורים בהיי-טק, שטוענים שההטבות למשקיעים הן בבחינת "שוב מיטיבים עם העשירים". אלא שמדובר בעידוד, מוצדק, שנותנת מדינת ישראל להשקעות בסטארט-אפים, והדרך להגדיל אותן היא לתת הקלות במס למשקיעים.
הגורמים בענף שמבקרים את תזכיר החוק על העדר הטבות מספיקות לתעשייה היצרנית הם אלה שנמצאים בראשה – בעיקר מנכ"לי חברות היי-טק שמייצרות, ושמעסיקות חלק נכבד מעובדי התעשייה הטכנולוגית הישראלית. הביקורת היא קודם כל ברמת הנראות: שוב הממשלה מחזקת חברות צעירות, שבסופו של דבר חלק מהן נרכשות על ידי חברות זרות, שמוציאות את הקניין הרוחני של החברות המקומיות מכאן – גם אם העובדים נשארים לעבוד בישראל.
לא לפגוע באקזיטים, כן לסייע לחברות הגדולות יותר
המדינה לא צריכה לפגוע באקזיטים, אבל נשאלת השאלה האם היא צריכה לעודד את זה במסגרת החוק, במיוחד כאשר בצד השני של המשוואה היא לא עושה מספיק כדי לחזק את התעשייה המקומית. יש "על הראש" של תעשיית ההיי-טק היצרנית המקומית לא מעט בעיות, חלקן הגדול חמורות, שהטיפול הממשלתי בהן לוקה בחסר, במקרה הטוב: העיקריות שבהן אלה משבר הדולר והמחסור הגדול בכוח אדם בענף, שבחלקו נובע מתחרות עם אותם סטארט-אפים. אגב, בדרך כלל הסטארט-אפים מצוינים כמפסידים בהקשר זה, שכן הם לא יכולים לשלם לעובדים סכומים מטורפים, שהחברות הגדולות כן יכולות לשלם אותם. אלא שלמטבע יש שני צדדים.
לא רק אקזיטים. צילום אילוסטרציה: BigStock
בחזרה לתזכיר החוק: הוא, ושאר הפעילות הממשלתית בתחום, אמנם משדרים שאנחנו אומת הסטאראט-אפ, אבל לא עושים מספיק כדי לוודא שהחברות יישארו פה – בין אם כתוצר של ההטבות הכלולות בחוק החדש ובין אם לאו. כדי שזה יקרה, הממשלה צריכה לעשות שורה ארוכה של פעולות, בתחומי התשתיות וההון האנושי – כולל החינוך הטכנולוגי ועידוד של צעירים ללמוד מקצועות מדעיים וטכנולוגיים, הגברת השוויון בחברות ההיי-טק ומענקים גם למנהלי החברות היצרניות ולא רק למשקיעים בחברות הזנק.
הסעיף יוצא הדופן
כבר נכתב כאן שהסעיף השלישי, שקובע פטור ממס למוסד פיננסי, הוא הסעיף היחיד בתזכיר החוק שעשוי לסייע לתעשייה היצרנית. אבל, כאמור, הגופים המוסדיים לא משקיעים בהיי-טק כבר שנים, ואף נמנעים מלתת הלוואות לחברות בענף. ניתנו להם אין סוף הטבות – אבל לא היה מי שייקח אותן. המוסדיים מגדירים את ענף ההיי-טק כמסוכן, אבל מעדיפים להשקיע בנדל"ן, שלפעמים רמת הסיכון בו גדולה עשרות מונים מאשר בענף הטכנולוגיה.
גם כאן הממשלה יכולה לעשות הרבה יותר מאשר לתת להם הטבות מס. חלק מאותם גופים מחזיקים בכספי הפנסיה ובכספים אחרים ששייכים לכלל אזרחי מדינה, ופועלים תחת רגולציה ממשלתית – ולמרות הכול, המעורבות שלהם ונכונותם לסייע לקטר של המשק בטלה בשישים, ו-ודאי קטנה בהרבה ממה שהם יכולים.
אנחנו מתקרבים לנקודת האל חזור
שלושת סעיפי תזכיר החוק לא המציאו שום דבר חדש. הם קיימים ומסתובבים בכנסת ובממשלה ב-ורסיות שונות כבר כמה שנים. כל ממשלה מבינה את הצורך לעודד את ההיי-טק, אבל הולכת לפתרון הנגיש יותר, של עידוד משקיעים ובעלי הון, ופחות מתאמצת לתת מענה לאתגרים של המסה הגדולה של ענף ההיי-טק – זו שאחראית ל-45% מהייצוא של ישראל, זו שמעסיקה את מרבית העובדים בענף. הבעיות שעומדות בפניה מתקרבות לנקודה הקריטית, שממנה נלך לאחור, ויהיה קשה לחזור ולעלות.
ראש הממשלה, נפתלי בנט. צילום: נעם מושקוביץ, דוברות הכנסת
הערה לקראת סיום: את תזכיר החוק אמנם ניסח משרד האוצר, אבל דבר כזה לא יכול לעבור מבלי שראש הממשלה ידע על כך, שלא לומר ייתן לו את ברכתו. וראש הממשלה, נפתלי בנט, מגיע מההיי-טק. אמנם, הניסיון שלו הוא בסטארט-אפים, אבל בנט מבין את הבעיות של ענף ההיי-טק בכללותו. לכן, מפתיע שתזכיר החוק הזה הוא מה שיוצא מתחת ידו וממשלתו בנדון.
השורה התחתונה: חשוב שהממשלה תקדם סיוע לסטארט-אפים ולמשקיעים בהם, אבל עוד יותר חשוב שהיא תסייע לתעשייה היצרנית של ההיי-טק – לפחות במידה שווה, אם לא יותר מזה. סביר להניח שהחלק מההערות שיגיש הציבור על תזכיר החוק יעסקו בסוגיית העדפת התעשיה המקומית, ויש לקוות שזו אכן תקרה בעקבותיהן. ואם זה יקרה, זה יהיה חלק מאותו שינוי שהממשלה הזו הבטיחה עם הקמתה.
21/10/21 09:31
8.33% of the views
מאת אנשים ומחשבים
פגסוס, הרוגלה פרי פיתוחה של NSO הישראלית, זוכה לביקורת שלילית זה כמה שנים, וביתר שאת בחודשיים האחרונים, מאז פרסום תחקיר הענק אודותיה של אמנסטי אינטרנשיונל. אתמול (ד') חברת הסייבר ההתקפי קיבלה תמיכה גבית מכיוון מפתיע: מזכיר המדינה הבלגי להגנת הפרטיות.
מתיה מישל, הנושא בתואר "מזכיר המדינה לסדר יום דיגיטלי, פישוט המינהלה, הגנת הפרטיות וניהול נכסים", התארח בתוכנית הבוקר של רשת RTL.
הרקע לראיון: טיוטת חוק שהכין וינסנט וואן קוויקנבורן, שר המשפטים והים הצפוני הבלגי. טיוטת החוק דנה בדרכים להחלשה של הצפנת הודעות ביישומים להעברת מסרים, דוגמת ווטסאפ וטלגרם. זאת, כדי לאפשר למשטרה להאזין לשיחות של משתמשים מסוימים – באישור בית משפט. בתשובה למראיין אמר מתיה, כי "מבחינתי, אי אפשר לפגוע בפרטיות של כלל הבלגים כדי להקל על משימת המשטרה. אני מחזיק בדעה של וואן קוויקנבורן, שלפיה עלינו לקבל כלים יעילים לחקירה ולהאזנה. ראינו את זה, שוב, בפשיטה משטרתית שהייתה השבוע על סוחרי סמים כבדים במחוז ליאז'. אבל אני לא מסכים להפחית את רמת האבטחה והסודיות של ההודעות של כל הבלגים – כדי שמדי פעם, המשטרה תוכל לבצע בירורים". לדברי מישל, "כיום, יש לנו אמצעים טכנולוגיים להשיג נגישות (לשיחות שהמשטרה רוצה להאזין לתוכנן, י.ה.), בלא לפגוע בפרטיות של כל הבלגים. תראו את תוכנת פגסוס".
כשנשאל על רמת ההגנה הנמוכה בפלטפורמה כמו טיק טוק, אמר מזכיר המדינה להגנת הפרטיות, כי "אנו בוחנים, יחד עם הרשות להגנת הצרכן והרשות להגנת הנתונים, אילו צעדים ננקוט להעלאת רמת ההגנה – בין השאר, הטלת קנסות". הוא סיים באומרו, כי "אני חושב שצעירים הוא ציבור שאינו תמיד בעל אותה חשיבה ביקורתית כמו ציבור מבוגר יותר. לדעתי, עלינו להקפיד מאוד להבטיח את אותה רמת הגנה עבור הצעירים האלה בעולם הווירטואלי, כמו, אם לא יותר – בעולם האמיתי. זה נכון לגבי טיק טוק, אבל זה נכון גם לפייסבוק ולשורה של מפעילי יישומים להעברת מסרים. רבים מהצעירים שלנו מבלים זמן רב מול המסכים, משתפים בפומבי נתונים פרטיים. ההגנה על הפרטיות היא דבר חיוני ברשתות החברתיות".
21/10/21 11:35
6.25% of the views
מאת אנשים ומחשבים
שירות התשלומים האינטרנטי פייפאל (PayPal) מתכנן השתלטות על פינטרסט (Pinterest), כך לפי דיווחים המתבססים על גורמים יודעי דבר. לפי הדיווחים, היקף העסקה כ-45 מיליארד דולר. העסקה עדיין אינה בטוחה ומימושה לא וודאי. עם זאת, פייפאל מקווה להצליח להביא את המשא ומתן לסיומו עד ה-8 בנובמבר, אז תציג את הרווחים הרבעוניים שלה, כך אמרו האנשים שמכירים את התהליכים ל-Bloomberg News אתמול (ד'). הבשורה על ההשתלטות המתגעשת הזניקה את מניית פינטרסט.
על פי הטענות, פייפל הציעה 70 דולר למניה של פינטרסט, לכן חושב מחיר הרכישה ככזה שיעמוד בסופו של דבר על 45 מיליארד דולר. אם תצא לפועל, העסקה תהווה את ההשתלטות הגדולה ביותר של קבוצת מדיה חברתית עד כה, ותאפיל על רכישתה של לינקדאין בידי מיקרוסופט.
השראה ורעיונות, כמו גם הצעות לרכישה מיידית. פינטרסט. צילום מסך
שתי חברות שהרוויחו וגדלו בזכות הקורונה
שתי החברות נחשבות למי ש"חגגו" בעיתות מגיפת הקורונה. הגבלות היציאה מהבית והריחוק החברתי גרמו ליותר ויותר אנשים לעבורך לעשות את הקניות שלהם באינטרנט כשעל נתח נכבד מרכישות אלו שילמו הגולשים באמצעות חשבון הפייפאל שלהם.
פייפאל מחזיקה גם בשירות התשלומים הניידים Venmo, והתרחבה במגזר 'קנה-עכשיו-שלם-אחר כך' (BNPL) כשבחודש שעבר רכשה את פיידי (Paidy), שירות יפני המתמחה ב-BNPL, תמורת 2.7 מיליארד דולר.
פינטרסט – רשת חברתית שמאפשרת שיתוף של תכנים ויזואליים – נוסדה בסן פרנסיסקו לפני 11 שנים. כיום יש לה יותר מ-478 מיליון משתמשים פעילים. הפלטפורמה העסיקה רבים בעת הסגרים, והיו מי שקיבלו דרכה השראה בין היתר לפרויקטים לשיפוץ ביתם או לעיסוקי DIY שונים.
בתחילת דרכה הייתה פינטרסט מקום שבו משתמשים יכולים לשמור תמונות מהאינטרנט על מה שנקרא 'לוח נעצים', בתוך חלוקה לנושאים מסוימים – למשל, כאשר הם מתכננים חופשה או רוצים לעצב מחדש את הבית שלהם. אולם במשך הזמן פינטרסט הלכ והפכה למעין מנוע חיפוש ויזואלי, בעיקר בזכות הכישורים הטכניים שהתווספו לשירות, שיכולים לזהות אובייקטים דומים. על בסיס יכולת זו, הפלטפורמה התחילה למלא תפקיד חשוב יותר ויותר במסחר אונליין, כשידעה להציע למשתמשים אפשרויות לרכוש את הפריטים שהוצגו בפניהם באופן מיידי.
בשנה שעברה חתמה פינטרסט על הסכם עם Shopify, פלטפורמת מסחר אלקטרוני לקמעונאים מקוונים, כדי לאפשר ללקוחותיה גם ליצור קטלוגים באפליקציית Pinterest.
האבולוציה הזו כנראה מושכת את פייפאל, משום שאם תתמזג עם פינטרסט, הרוכשת עשויה להרוויח מכך שיותר ויותר גולשים רוכשים סחורות כיום דווקא עקב התקלות בהם במדיה החברתית, שבה הם פוגשים גם "המלצות" של "משפיעני רשת" על הסחורה הקמעונאית.
למעשה, אימוץ פינטרסט אל חיקה החם של פייפאל יכול למנף את הנרכשת לכדי מתחרה אמיתית של פייסבוק, שגם היא מתחזקת – בעיקר באינסטגרם שבבעלותה – רשת חברתית שמהווה כר פורה לפעילות מסחר אלקטרוני.
מניות פינטרסט זינקו, כאמור, בסך הכל בכמעט 13% מאז הדיווחים על העסקה המתגבשת, והדבר מהווה הוכחה נוספת שהרכישה יכולה להזניק באופן ניכר גם את שווי השוק של פייפאל, שעומד כיום על 304 מיליארד דולר.
לפי שעה, לא נמסרה כל תגובה על החדשות מפייפאל או מפינטרסט.
21/10/21 12:28
6.25% of the views
מאת אנשים ומחשבים
אילון מאסק הוא האיש העשיר ביותר בעולם, עם הון של 219.6 מיליארד דולר, נכון להבוקר (ה'). אלא שלפי מורגן סטנלי, אחד הגופים הפיננסיים החשובים בעולם, הוא צפוי להיות האדם הראשון בעולם שהשווי שלו יעמוד על יותר מטריליון דולר. ובמילים אחרות: הטריליונר הראשון בעולם.
מאסק השיג את הונו עד כה בעיקר בגלל חברת הרכבים החשמליים שלו, טסלה, שרושמת עליות מטאוריות, וגם אמש דיווחה על תוצאות כספיות מצוינות. החברה אמנם פספסה את תחזיות האנליסטים בסעיף הכנסות הרבעון השלישי, שעלו "רק" ב-56.9% ל-13.8 מיליון דולר (הצפי עמד על 14 מיליארד), אבל עברה אותן ברווח הנקי למניה Non-GAAP, שעמד על 1.86 דולר לאחר זינוק של 433.33%. האנליסטים חזו שהוא יגיע ל-1.58 דולר. הרווח הנקי של טסלה לפי GAAP זינק כמעט פי ארבעה – ב-388.8% – ל-1.6 מיליארד. החברה ייצרה במהלך הרבעון כ-237.8 אלף מכוניות – הישג מרשים לנוכח השיבושים בשרשרת האספקה, בגלל הקורונה – ומכרה 241.3 אלף כלי רכב.
אלא שבמורגן סטנלי אומרים שהקפיצה הבאה בהון של מאסק צפויה להגיע לא מטסלה, כי אם מחברת החלל שלו, SpaceX. מאסק הוא איש עם הרבה מוטיבציה, שבמקרים רבים נובעת מתחרות. לכן, הוא נוהג ללעוג למי שאותו הוא עבר וכיום מזנב בו בצמרת עשירי העולם – ג'ף בזוס, הבעלים של אמזון ושל חברת חלל משלו, בלו אוריג'ין. הונו הנוכחי של המתחרה עומד על 199.6 מיליארד דולר – 20 מיליארד פחות מזה של מאסק. לא מזמן מאסק שלח לבזוס מדליית כסף – סימן להיותו העשיר מספר 2 ולא מספר 1, שהוא, כאמור, מאסק עצמו.
בדרך לעבור את הרף של 200 מיליארד דולר
אדם ג'ונס ממורגן סטנלי ציין שהסיבה המרכזית לקפיצה הצפויה בפעילות – ובתוצאות הכספיות – של SpaceX היא שהחברה "מאתגרת כל תפיסה של מה שאפשרי, בכל הנוגע לטילים, רכבים (הכוונה היא לרכבי חלל – י"ה) ותשתיות תומכות".
לפי בלומברג, נכון לעכשיו, SpaceX אחראית ל-17% בלבד מהונו של מאסק. מוקדם יותר החודש שווי השוק שלה עבר את הרף של 100 מיליארד דולר ולפי ג'ונס, היא שועטת בדהרה אל עבר הרף של 200 מיליארד. האנליסט ציין שהוא רואה את SpaceX כקבוצה של חברות, שפעילות בתשתיות חלל, צפיות על כדור הארץ, חקר מעמיק של החלל ותעשיות נוספות – ולא כחברה אחת.
בתוך כך, מאסק קיבל אתמול חדשה טובה נוספת, שמימושה צפוי להגדיל עוד יותר את ההון שלו: הרשויות במחוז קלארק שבמדינת נבדה נתנו אישור ראשוני לחברה אחרת שלו, בורינג, לבנות רשת של מנהרות מתחת ללאס וגאס, שתאפשר לרכבי טסלה לעבור בתוכן.
מכל אלה נראה שעתידו של מאסק ורוד והתחזית של מורגן סטנלי, הגם שהיא שאפתנית, היא בהחלט ברת מימוש.
סייע בהכנת
21/10/21 12:38
6.25% of the views
מאת אנשים ומחשבים
הכירו את הרשת החברתית החדשה ששמה TRUTH Social ("האמת החברתית") של נשיא ארה"ב לשעבר, דונאלד טראמפ, שתושק בחודש הבא במצב בטה, ורק לחברים מוזמנים, כך לפי הודעתו של טראמפ הלילה. ההשקה המסחרית מתוכננת לרבעון הראשון של 2022.
לפי ההודעה, הרשת תוקם תחת קבוצת TMTG (ר"ת Trump Media & Technology Group) שטראמפ יהיה היו"ר שלה, והיא מתכננת להתמזג בחברת הספאק Digital Acquisition Corp כדי להפוך לציבורית ולהיסחר בבורסה. "ערך העסקה הראשוני במיזוג", צוין, "יהיה 875 מיליון דולר, עם אפשרות להוספה של 825 מיליון דולר במניות נוספות, ועד ערך מצטבר של 1.7 מיליארד דולר, בתלות בביצועי המניה לאחר השלמת העסקה". בהודעה נמסר, כי TMTG מתכננת גם להשיק שירות וידיאו לפי דרישה.
"יצרתי את האמת החברתית ואת TMTG כדי לעמוד מול עריצותן של חברות הטק הגדולות", אמר טראמפ, שנחסם מטוויטר, מפייסבוק, מאינסטגרם, מיוטיוב וגם מסנאפצ'ט על רקע אירועי גבעת הקפיטול האלימים שביצעו תומכיו בינואר השנה, לאחר שהפסיד בבחירות לנשיאות. "אנו חיים בעולם שבו הטאליבן הוא בעל נוכחות בטוויטר, אבל נשיא אמריקני אהוב מושתק. זה בלתי מתקבל", הוסיף.
מאז שנחסם ברשתות החברתיות המובילות בתגובה להסתות שהובילו להשתלטות על הקונגרס בינואר, הצהיר טראמפ לא אחת כי יקים פלטפורמה משלו. בחודש מאי האחרון הוא השיק בלוג בשם "משולחנו של דונאלד ג'יי טראמפ", שלא זכה להצלחה, ונסגר לאחר חודש.
דרך אגב, גם עוזרו לשעבר של טראמפ, ג'ייסון מילר, השיק מוקדם יותר השנה רשת חברתית בשם Gettr, אך הבוס שלו לשעבר עדיין לא הצטרף אליה.
21/10/21 13:52
6.25% of the views
מאת אנשים ומחשבים
גם בסייבר, התזמון הוא קריטי, והסיפור הבא מדגים זאת – יצרנית סוכריות אמריקנית בשם פררה קנדי (Ferrara Candy Company) הותקפה בכופרה ממש זמן קצר לפני האלווין. היצרנית המותקפת, מהגדולות בארה"ב, מתמחה בייצור Brach's Candy Corn – סוכריות ספציפיות שאותן נהוג לחלק בחג.
סוכריות תירס, כך לפי ויקיפדיה, הן "סוכריות המורכבות מבלילה של סוכר, סירופ תירס ודבש עם קמצוץ מלח. הן מעוצבות בגודל, בצבע ובצורה של גרגירי תירס שנשרו מהקלח, כולל פאת הגרגיר בצהוב בהיר, גוף הגרגיר בצהוב־כתום, אדום או סגול וקצה הגרגיר בלבן. הסוכריות מחולקות באופן מסורתי בתקופת ליל כל הקדושים בארצות הברית וקנדה".
אתמול (ד') נודע כי היצרנית הותקפה בתוכנת כופר, אשר שיבשה את פעילות מפעל הייצור של סוכריות התירס של בראץ' – המותג שעליו חתומה פררה קנדי הפועלת משיקגו. לדברי החברה, היא הותקפה מוקדם יותר החודש והבחינה בפריצה ב-9 באוקטובר.
מלבד סוכריות התירס המפורסמות החברה ידועה גם במוצרים פופולריים אחרים כמו Gobstoppers Everlasting, SweeTarts, Red Hots, Boston Baked Beans, candy Lemondhead, Nerds, ועוד.
דובר החברה הגיב בדוא"ל ועדכן את התקשורת ואת חובבי האלווין המודאגים – בעיקר ילדים המסתובבים בחוצות הערים ומחפשים אחרי "ממתק או תעלול" – כי פררה הצליחה לחדש את הייצור, אך רק בכמה מתקנים שלה. מאידך, בחברה הבטיחו שלא צפוי מחסור בסוכריות התירס המיתולוגיות בליל כל הקדושים הקרוב, שחל ב-31 באוקטובר.
לא פורסם האם פררה שילמה כופר לתוקפים כדי לחדש את הפעילות במפעליה, ואם כן – באיזה סכום מדובר. Can you tell that we’re excited it’s officially candy corn season? ???????? pic.twitter.com/5uK6znVnRA
— Brach's (@BrachsCandy) October 1, 2021 כופר בכל החזיתות – מבשר מעובד לסוכריות
כידוע, במהלך השנים האחרונות, מניין מתקפות הכופר הולך וגדל ברחבי העולם, כשאפילו מגזרי מזון במדינות השונות הפכו לקרבן בעבר פושעי הרשת.
על פי דיווח של חדשות NBC מאתמול, פררה היא חברת המזון האחרונה שחוותה פריצת כופרה.
היצרנית הגדולה מכולן שחוותה עד כה פריצה, ואף שילמה כופר כדי לשוב לתפעל את קו המוצרים שלה בשיא המהירות היא JBS – חברת ייצור הבשר הגדולה בעולם.
JBS חוותה ביוני מתקפת כופרה, שהשביתה חמישית מהיקף פעילותה בארה"ב. החברה הודתה מאוחר יותר כי שילמה דמי כופר עצומים בגובה 11 מיליון דולר, כדי לחזור לפעילות מלאה לאחר מתקפת הסייבר של ה-1 ביוני.
הממשל האמריקני טען שמאחורי תקיפה זו של מה שמכונה גורם ב"שרשרת האספקה" התזונתית עומדים האקרים רוסים שאינם שלוחי מדינה.
ממשלת ארה"ב פרסמה ביום ב' האחרון הודעה ובה הזהירה חברות תשתיות קריטיות בארה"ב, כולל יצרני מזון, כי קבוצה ספציפית של תוקפי תוכנות כופר, כנופיית BlackMatter, דורשת תשלומים מופקעים של בין 80,000 ל-15 מיליון דולר אחרי שהיא נועלת מערכות בתוכנת כופרה. לא ידוע מדוע ההאקרים מכנים עצמם בשם המתכתב עם התנועה BLM הפועלת למען שיוויון זכויות לשחורים בארה"ב ובעולם.
"התקפות תוכנת כופר שמכוונות אל תחום המזון והחקלאות משבשות את הפעולות, גורמות לאובדן כספי ומשפיעות לרעה על שרשרת אספקת המזון", נכתב בהודעה כאזהרה ליצרניות.
21/10/21 14:09
6.25% of the views
מאת אנשים ומחשבים
DJI ידועה אולי בעיקר בזכות הרחפנים שהיא משלחת אל עבר השוק הצרכני, אבל החברה עוסקת גם בצילום, ומערכת הצילום החדשה שלה Ronin 4D ממש לא מיועדת לשוק הצרכני: החברה שולחת אותה ישירות לעולם הקולנוע, עם אפשרות לצלם ברזולוציה של 6K או 8K ועם גימבל, כדי לשמור על היציבות כל הזמן, ועם מאתר טווח של חברת LiDAR וכל זאת כדי להבטיח חוויית צילום "חדה יותר, מהירה יותר ואמינה יותר, אפילו בתנאי צילום פחות נוחים".
המצלמה במערך הזה היא Zenmuse X9. מדובר במצלמה הראשונה של הסדרה שאינה מיועדת לשימוש ברחפנים שלה, אלא רק ב-Ronin 4D, והיא מאפשרת החלפת עדשות עבור מערכות שונות, וכן כוללת תשעה מסננים מובנים לשליטה בחשיפה. ה-X9 יכולה לצלם בפורמט RAW, ב-ProRes בתקן 422HQ או בקידוד H.264 עבור סרטים מוגבלים בנפח.
מצלמת הקולנוע Ronin 4D של DJI. צילום מסך מחנות DJI
כאמור, אפשר לרכוש את המצלמה באבחנת צילום של 6K או 8K. זה בא כמובן לידי ביטוי בתוצר הסופי. מצלמת ה-6K יכולה לצלם ברזולוציה המלאה שלה בקצב של 60 פריימים/לשנייה, או ברזולוציית 4K בקצב של 120 פריימים/לשנייה. המצלמה האחרת יכולה ברזולוציה המלאה שלה לצלם ב-75 פריימים/לשנייה למרות הרזולוציה הגבוהה יותר.
הסיבה שב-DJI קוראים למערכת 4D היא שהגימבל לטענתה מספק יציבות מושלמת על 4 צירים – קדימה, אחורה, למעלה ולמטה.
גרסת ה-6K תהיה זמינה בדצמבר במחיר של 7,199 דולר, כשבחבילה יש גם ידית אחיזה ומוניטור, תיק נשיאה וסוללה. גרסת ה-8K תהיה זמינה מאוחר יותר, לא ברור מתי, תמורת 11,499 דולר. כן, בהחלט לא ציוד המיועד לצרכנים מהשורה.