ילדים אוהבים לצייר – כך הבינו גם במטא, החברה האם של פייסבוק, ופיתחו פיצ'ר שמבקש לשדרג את הציורים שלהם ו-"להפיח בהם רוח חיים", כך לפי החברה, באמצעות בינה מלאכותית. הוא מאפשר לציורים שנמצאים על הדפים להפוך אחרי תהליך שנמשך דקות בודדות לדמויות ממוחשבות, שיכולות לזוז, לקפוץ, לרקוד ולשחק. היישום הנחמד הזה פותח על ידי צוותי הבינה המלאכותית של מטא, שיושבים גם בישראל. הוא מאפשר לילדים ולהורים להוריד את הציורים למכשירים שלהם ולשתף אותם עם אחרים. מהצד של מטא-פייסבוק, הציורים האלה משמשים על מנת לאמן ולטייב את מודל ה-AI. המודל של מטא בבלוג של החברה נכתב כי הצוותים עובדים על מנת לאפשר זיהוי של ציורים והפיכתם לממוחשבים, גם כאשר ילדים, כמו ילדים, מציירים בצורה אבסטרקטית ושמים את שתי ידיו של האדם נשוא היצירה שלהם באותו הצד של הגוף, למשל. או, כלשון מטא, הם עובדים "כדי שמערכות AI יוכלו לזהות בצורה טובה יותר ציורים של דמויות אנושיות בדרכים הרבות והשונות שילדים מציירים אותן". ככלל, צוותי הבינה המלאכותית של מטא עובדים על מחקרים ופיתוחים בתחום ה-AI במגוון סקטורים, כמו בריאות, אי-קומרס וראייה ממוחשבת. בשנים האחרונות הציגה החטיבה כמה מודלים חדשים, בהם מודל לזיהוי התפרצות מוקדי קורונה ופיתוחים בעולמות זיהוי הדיבור, בקרת התוכן, הרובוטיקה ועוד. להתנסות בטכנולוגיה לחצו כאן.

האם קבוצת ההאקרים החדשה Sharp Boys מחזיקה יותר מארבעה מיליון רשומות של מידע על ישראלים? חברי הקבוצה טוענים שכן, בעוד שמומחים מעלים ספקות וטוענים שיכול להיות שהם דוברים אמת, אבל גם שמדובר בהתרברבות ותו לא. חברי הקבוצה פרסמו אתמול (ב') הודעה בטלגרם ובה כתבו כי "אתר bus.co.il ומערכת ה-CRM שלו נפרצו. הדטה זמין למכירה. (יש שם – י"ה) יותר מארבעה מיליון רשומות, כולל שמות, תאריכי לידה, כתובות, מספרי טלפון והרבה קבצים". ההודעה שפרסמו חברי Sharp Boys על הפריצה בקבוצת הטלגרם שלהם כתובת לא נכונה של בנט על פי צ'ק פוינט, בקבצים שההאקרים שחררו יש 2.5 מיליון רשומות של משתמשים וכ-3,000 הקלטות של שיחות – ככל הנראה מהמכשיר הנייד של מישהו. בין היתר, חברי Sharp Boys פרסמו קובץ ובו תמונות ופרטים, לכאורה, של פוליטיקאים, בהם ראש הממשלה, נפתלי בנט, ראש הממשלה החליפי ושר החוץ, יאיר לפיד, וראש הממשלה לשעבר, אהוד אולמרט. פוליטיקאים ישראליים והפרטים, לכאורה (שבכל מקרה מחקנו) שחברי Sharp Boys פרסמו עליהם הקבצים שהדליפו ההאקרים מעלים כמה תהיות האם מדובר במידע אמין והאם הפריצה שהם טוענים שביצעו אמנם קרתה. כך, הכתובת המצוינת של ראש הממשלה בנט בקובץ שדלף היא בחיפה. בנט אמנם נולד בחיפה, אבל הוא גר במשך שנים ברעננה. בנוסף, הכתובת המצוינת של לפיד היא במרכז תל אביב – והוא בכלל גר בצפון העיר. סיבה נוספת שמקשה על קביעה שהפריצה אמנם בוצעה היא, לפי מומחים, שאתר כמו bus.co.il לא אמור להכיל נתונים כגון כתובות ומספרי טלפון, מאחר שהוא מציג למשתמשים מידע על קווי תחבורה ציבורית ועל מסלולים מכתובת מסוימת שהם רוצים להגיע ממנה, או מהיכן שהם נמצאים, ועד ליעד שלהם. יצוין שבעבר היו מקרים שבהם האקרים פרסמו מאגרי מידע וטענו שמדובר בפריצות חדשות, אולם בסופו של דבר התברר שמדובר במאגרים שנפרצו עוד לפני כן. עוד סיבה שמעוררת את החשד שלא מדובר בפריצה עדכנית היא שההאקרים לא העבירו לאתר, ככל הידוע, דרישת כופר – אם כי הם כן טענו, כאמור, שהמאגרים זמינים למכירה. מערכת אנשים ומחשבים פנתה לחברה שמפעילה את אתר bus.co.il, אולם טרם קיבלה תגובה. כך או כך, האתר עובד נכון לפרסום שורות אלה כסדרו. Sharp Boys היא קבוצת האקרים שהייתה לא מוכרת עד לשבת האחרונה, ומומחים משערים שמדובר בקבוצת ההאקרים האיראנית Black Shadow בשם חדש. בשבת פרסמה הקבוצה החדשה שחבריה פרצו למאגרי המידע של שני אתרים של למטייל: האתר הראשי של החברה ואתר טיולי, ששייך אליה, וגנבו פרטי מידע של שלושה מיליון ישראלים. במקרה זה הם כן פרסמו דרישת כופר – של 300 אלף שקלים. ההאקרים הדליפו מידע על כמה מאות משתמשים, ולא נראה שנגרם נזק משמעותי מפריצה זו.

אריאלה שחר (60) מונתה למנהלת לקוחות בכירה ולמנהלת מגזר הבריאות בסאפ (SAP) ישראל. במסגרת תפקידה תהיה אחראית שחר על הרחבת השימוש בפתרונות סאפ הייחודיים לתחום הבריאות, על ניהול קשר עם לקוחות במגזר הבריאות ומענה לצרכיהם. לשחר ניסיון של כ-35 שנים בחברות ישראליות וגלובליות. בעבר שימשה כמנהלת לקוחות אנטרפרייז אסטרטגיים במיקרוסופט ישראל. בנוסף, ניהלה את מגזר הטלקום, ההיי-טק והבריאות באורקל ישראל. בחמש שנים האחרונות ניהלה שחר את עסקי חברת אינפוסיס (Infosys) ההודית בישראל, תוך התמקדות בתחום מדעי החיים. שחר בוגרת בי"ס להנדסאים בטכניון במגמת מחשבים.

דל מינתה באחרונה את אורן לוי למנהל קבוצת פתרונות מחשוב קצה לעסקים (CSG) בישראל ובצ'כיה. בתפקידו החדש יעבוד לוי בשיתוף פעולה עם צוותי המכירות המקומיים של המחלקות השונות, כדי להמשיך ולפתח את עסקי קבוצת פתרונות המחשוב של החברה במדינות אלה. הוא התחיל את דרכו ב-דל ב-2015 כמומחה מכירות פתרונות מחשוב קצה ללקוחות עסקיים. בתפקידו הקודם בחברה הוא ניהל את עסקי מכירת פתרונות ומוצרי המחשוב לארגונים במגזרי הצבא, הממשלה, הביטחון והאנטרפרייז בישראל. בעברו שימש לוי במשך כ-15 שנים בתפקידי מפתח שונים ב-HP, בהם מנהל שירות, מנהל קו מוצרים, ומנהל שותפים וערוצי הפצה.

מנכ"ל טסלה, אילון מאסק, הודיע ​אחרונה ​בטוויטר כמה מיסים הוא עתיד לשלם בארה"ב. "למי שתוהה, אני אשלם יותר מ-11 מיליארד דולר מיסים השנה", צייץ היזם המפורסם, ודבריו אלו כמובן הפכו את הציוץ לוויראלי בתוך זמן קצר. כידוע, מאסק הוא האיש העשיר בתבל כיום, והונו עומד על כ-236 מיליארד דולר, לפי מדד המיליארדרים של בלומברג. שוויו של היזם הסדרתי והתזזיתי צמח מתחילת השנה בכ-70 מיליארד דולר, כשרוב הונו קשור ביצרנית המכוניות החשמליות הפופולריות שייסד, טסלה, אך גם בחברת החלל שלו SpaceX. על אף עדותו על תשלום 11 המיליארד שהוא עתיד להעביר למדינה השנה, לפי חישובי ה-CNN, מאסק יצטרך לשלם מיסים בגובה של לפחות 7.6 מיליארד דולר בעבור 2021. For those wondering, I will pay over $11 billion in taxes this year — Elon Musk (@elonmusk) December 20, 2021 התכסח עם הסנאטורית וורן על ענייני המס בשבוע שעבר, מאסק ניהל "ויכוח" עם הסנאטורית הדמוקרטית אליזבת וורן, שהצהירה כי הגיע הזמן לעשות שינוי שיחייב את המולטי-מיליארדר לשלם יותר מיסים למדינה. "בואו נשנה את המס המזויף כך שאיש השנה ממש ישלם מיסים ויפסיק לטעון בחופשיות נגד אחרים", צייצה וורן בהתייחס למאסק, שהוכתר באחרונה בתואר איש השנה על ידי מגזין טיים. בתגובה התכתש מאסק עם הסנאטורית, ובין השאר השיב לה אז שהשנה הוא ישלם יותר מיסים מכל אמריקני אחר בהיסטוריה. הדיון החל לנוכח דיווחים לפיהם מאסק שילם מעט מס הכנסה פדרלי אם בכלל בשנים האחרונות, מצב שאינו שונה מאשר אצל מיליאדרים אחרים בארה"ב. בשנת 2018, חקירה של פרופבליקה (ProPublica) העלתה כי מאסק ומיליארדרים אחרים שילמו אפס מס. באותה שנה, לא היה לו הכנסה חייבת במס, בהתחשב בכך שלא מכר מניות ממניותיו ולא קיבל משכורת או בונוס במזומן. ממשיכה להתנצח עם אילון מאסק – או, יותר נכון, הוא ממשיך להתנצח אתה. הסנאטורית אליזבת' וורן. צילום: BigStock נזכיר כי בנובמבר ערך מאסק סקר בטוויטר. הוא שאל את 67.1 מיליון עוקביו ברשת חברתית האם למכור עשרה אחוזים מהמניות שלו בטסלה ונענה בחיוב על ידם. עקב כך אכן מכר מאסק את שהבטיח, אלא שלפי הסברה אפשר שבעצם הייתה סיבה אחרת ל"תרגיל" הסקר המסוים – כמו כמה וכמה מבכירי ענקיות הטק, מאסק לא מקבל משכורת ולא בונוסים מטסלה, ומתוגמל באמצעות מניות ואופציות למניות של החברה. ב-2012 קיבל המייסד מהחברה 22.8 מיליון מניות במחיר של 6.24 דולר האחת. מאחר שמחיר המניה של טסלה עומד כרגע על כ-1,000 דולר ליחידה, איל ההון צריך לשלם מס על הסכום הזה כפול מספר המניות שיש ברשותו. מכאן שאם יהיו ברשותו פחות מניות של טסלה – הוא ישלם פחות מיסים. בנוסף, כחודשיים קודם לסקר, מאסק הודיע ​​כי יממש חלק מכמעט 23 מיליון האופציות שלו בטסלה – המשמשות, כאמור, כמשכורתו היחידה מהחברה – משום שתוקפן יפוג באוגוסט 2022. אנליסטים העריכו כי פדיון האופציות הוא שחייב את מאסק במיסים במיליארדים, ועל מנת שיוכל לשלם זאת, היה עליו למכור חלק מהמניות בלאו הכי.

"המאה ה-19 התאפיינה בשימוש מסיבי בטלגרף לעולם התקשורת ובפחם לתעשייה. המאה ה-20 הייתה המאה של הרדיו, הטלפון והטלוויזיה, ובעולם האנרגיה – של הדלקים הפוסיליים (מאובנים). כעת אנחנו עוברים לעידן האינטרנט של הדברים ורשתות הדור החמישי, ובעולם האנרגיה – לשימוש באנרגיות מתחדשות, במכוניות חשמליות או מבוססות מימן", כך אמרה ד"ר יעל הרמן, ראשת אגף מו"פ ביחידת המדען הראשי במשרד האנרגיה. ד"ר הרמן דיברה בפתח כנס EDC 2022 – הוועידה המרכזית לתשתיות מחשוב וענן. הכנס, בהפקת אנשים ומחשבים, התקיים היום (ג') באולם האירועים לאגו בראשון לציון והנחה אותו יהודה קונפורטס, העורך הראשי של הקבוצה. "כאשר יש שינוי חובק עולם", אמרה ד"ר הרמן, "הוא בא בהפתעה ובבת אחת, והכי חשוב – לא ניתן לחזות את היקפו. כך, בעשור השני של המאה הקודמת, רחובות הערים המרכזיות כבר לא היו מלאים בכרכרות. ב-1985, אנשי AT&T שאלו את האנליסטים של מק'ינזי כמה מכשירים סלולריים יהיו בשנת 2000 ונענו שהנתון יעמוד על פחות ממיליון. הם טעו בסדר גודל של פי 120 – מספר הסלולריים ברחבי העולם עמד אז על 109 מיליון".  צילום ועריכת וידיאו: יוסי ציפקיס לדבריה, "חוק מור מ-1965 גורס שכוח החישוב מכפיל את עצמו, בעלות קבועה, מדי שנתיים. מחשב בעוצמה של iPhone X היה עולה ב-1997 כמיליון דולר, וב-1977 – כמיליארד דולר. חוקים דומים קיימים בעולם האנרגיה. עלות שימוש באנרגיות מתחדשות וחדשות למאמצים המוקדמים שלהן היא יקרה". השינויים שנעשו ב-"דלק החדש" ד"ר הרמן תיארה את השינויים שנעשו בחלוף השנים בשימוש במימן, שמכונה "הדלק החדש". היא אמרה כי "כבר כיום יש אפשרות לנצל את המימן כדי לייצר, לאגור ולהשתמש באנרגיה בדרכים שונות". המימן הראשון, אמרה, מכונה מימן חום, שבמסגרתו מפיקים גז זה מפחם – "תהליך שכרוך בפליטות גבוהות של פחמן דו חמצני. הוא עונה לבעיה של הצורך לאגור אנרגיה, כי אנרגיה מתחדשת לא עוזרת למצבים בין עונתיים". השלב הבא, הסבירה, הוא "מימן כחול – כזה שהופק מדלקים פוסיליים, כאשר לתהליך ההפקה נוסף גם תהליך של תפיסת הפחמן וספיחה שלו או הטמנתו או אחסונו. זאת, כדי למנוע מגזי החממה להיפלט לאטמוספירה". היא ציינה כי השלב שלאחריו הוא "מימן ירוק – כזה שהופק מתהליך אלקטרוליזה למים. כאן, תוצר הלוואי של התהליך הוא חמצן ולא פחמן דו חמצני, אולם רק כשההפקה מבוצעת באמצעות חשמל מאנרגיה מתחדשת. השוק הולך למימן ירוק". "לפני כמה שנים", אמרה, "פרופ' לילך עמירב מהטכניון פיתחה טכנולוגיה שמפיקה דלק ממים באמצעות אנרגיית שמש. היא הצליחה לקחת אור שמש, לעשות לו אלקטרוליזה ולפרק אותו, וכך להפוך מימן לחמצן. התהליך מוריד את עלות הייצור של המימן והופך את הטכנולוגיה לתחרותית". "כולם הולכים לשימוש במימן" עוד אמרה ד"ר הרמן כי "השימוש במימן מסייע לאגירה בין עונתית של אנרגיה. הוא מספק גיבוי לארגונים שונים, בהם חברות טלקום ובתי חולים. יש כלי רכב פרטיים ממונעי מימן בקליפורניה. גם בארץ תוקם תחנה מימנית – בכפר חסידים. כולם הולכים לשם". לסיכום היא ציינה ש-"הטכנולוגיות משתנות במהירות רבה מאוד. עלינו לשמור על קצב העדכונים הטכנולוגיים ולהשקיע בהם בתבונה. אני קוראת למנהלי התשתיות והדטה סנטרים לעקוב מקרוב אחר החדשנות בתחום האנרגיה הירוקה, ולאמץ פתרונות חלופיים לצריכת חשמל".  

בשנים האחרונות חווה עולם התקשורת האלחוטית גידול מסיבי ועבור ארגונים רבים רשת האלחוט (WiFi)  מוגדרת כתשתית Mission Critical. רבים מהארגונים רואים ברשת האלחוטית את אחד הכלים הנוחים, המהירים והשימושיים ביותר למתן גישה משולבת לשירותים ויישומים – חיבור עובדי החברה לרשת הארגונית עצמה ולשירותי Mission Critical פנים-ארגוניים מצד אחד, וכן הנגשת אותו תווך אלחוטי לצרכי גלישה ושירותי אינטרנט, עבור משתמשי קצה מזדמנים ואורחים מצד שני. כמובן שרשת משולבת הפועלת על גבי תדרים אלחוטיים שיתופיים (un-licensed bands), הינה חשופה יותר לפריצות אבטחה לרשת בפרט ולארגון עצמו בכלל. גישה אוטומטית ומאובטחת וניהול משתמשים, מכשירים ותעבורה ברשת על מנת לאפשר הגדרת מדיניות אבטחת מידע אחידה וניהול תהליך ההתחברות של משתמשים ומכשירי קצה בצורה אוטומטית, מאובטחת ומהירה לרשת האלחוט והרשת הקווית, פיתחה ראקאס נטוורקס, את RUCKUS Cloudpath Enrollment System. Cloudpath היא פלטפורמת Network Access Control המאפשרת הגדרה וניהול של מדיניות אבטחת המידע וגישה מאובטחת ומוצפנת לרשת הקווית והאלחוטית עבור משתמשים והתקנים דוגמת מחשבים ניידים, מסופונים, IoT Sensors, מצלמות, מכשירים סלולריים, טאבלטים וכדומה. המערכת מציגה תמונת מצב מלאה של כל ההתקנים המחוברים לרשת, מנטרת אותם, שולטת על משאבי הרשת אליהם יכולים המשתמשים לגשת, מתריעה על פרצות אבטחה וחוסמת משתמשים על פי המדיניות הארגונית. פלטפורמת Cloudpath המגיעה בשתי תצורות – כמערכת מבוססת ענן, או לחילופין כמערכת וירטואלית מקומית (On-premise) – תומכת בציוד תקשורת מבית ראקאס, כמו גם בסביבות מרובות יצרנים (Vendor agnostic), מאפשרת הפקת תעודות דיגיטליות (CA) באופן עצמאי, או לחילופין התממשקות למערכות CA ארגוניות, שרתי Active Directory ו-Radius. בנוסף, מאפשרת המערכת התממשקות מלאה לסביבות ענן כגון Google Cloud, AWS ו-Azure. בימים אלו השיקה ראקאס נטוורקס תכנית המאפשרת קבלת רישוי חינם לביצוע בדיקות PoC. גטר הינה הנציגה של ראקאס בישראל והיא מציעה ללקוחותיה אפשרות להדגמות וביצוע היתכנות Proof of Concept באתר הלקוח

מאת: רוני שדה, מנכ"ל מד-1 כיום ארגונים מחפשים יותר מתמיד גמישות, יעילות כלכלית ומענה לצרכים משתנים. טרנד ההיברידיות – המשלב בין שימוש בדטה סנטר לשימוש בענן ציבורי – מאפשר את הגמישות הנחוצה לחברות שאינן מעוניינות לעבור לענן באופן מוחלט, אך צריכות להגדיל משאבים, וכך הן יכולות לעבוד בשני המישורים. גם במקרה שארגון מחליט לעבור לענן באופן מלא, המעבר לא נעשה ביום אחד, ולכן ישנה חשיבות יתרה לתהליך הדרגתי שבמסגרתו הארגון ממשיך לעבוד On Premise (בחצר או באתר הלקוח), ברמה מסוימת לזמן מה. מד-1 (MedOne) דואגת להקים את מתקני הדטה סנטר ושירותי הענן המאובטחים והטובים בישראל. ארבעת מתקני הדטה סנטרים של החברה הם תת-קרקעיים, ממוגנים ומוגנים מפני נזקי אדם וטבע, ומארחים מערכי מחשוב מורכבים של חברות גדולות ובולטות במשק הישראלי – כולל חברות בינ"ל – על כל מגזריו: ממשל וציבור, בריאות, פיננסים, היי-טק ועוד. ההיברידיות מספקת הדרגתיות במעבר לענן יתרונות המעבר לענן הם רבים, החל מהיכולת לעבוד בצורה אג'ילית וכלה בביטול הצורך להתעסק בהתקנת, תפעול ותחזוקת ציוד – מה שמפנה כוח אדם למשימות חשובות יותר. ההיברידיות מספקת הדרגתיות במעבר, אפשרות לאחסן חומרים רגישים על שרתי הלקוח ולא בשרתים מרוחקים, וכן את היכולת להתאים את סביבת השימוש לצרכים נקודתיים. ארגון הבוחר בפעילות היברידית יכול להשתמש רוב החודש בעיקר במשאבי ה-On Premise שלו, וכמעט ולא להשתמש בענן. אז בסוף החודש – כשנעשות פעולות שנועדו לסכמו וצורכות משאבי מחשוב רבים – הוא יכול לעבור לעבוד באופן נקודתי בענן הציבורי למשך כמה ימים, להעלות את משאביו שם בעשרות אחוזים, להשתמש בכוח המחשוב שהענן מציע לו כדי לקבל תוצאות מהירות, וכשהוא מסיים – להתנתק מהענן ולחזור לעבוד On Premise בעבודת השגרה. פעילות כזאת חוסכת לו כסף רב, שכן הוא משלם רק על מה שהשתמש בו. באמצעות תשתית מתקדמת, התומכת בכל תחומי הפיתוח השכיחים כיום בסביבת הענן, כולל DevOps ו-Kubernetes, ארגונים יכולים לנהל מערך פיתוח חדשני ולקבל זמני תגובה מהירים במיוחד. משום שהשרתים נמצאים בגבולות ישראל ולא מעבר לים, התשתית היא בעלת התקנות המחמירות ביותר בישראל ומותאמת לרגולציות המקומיות. נקודה זו חשובה גם בהיבט של הרגשת הביטחון שיש לארגונים כאשר המידע שלהם מאוחסן בישראל ולא במדינות זרות. מאפשר גמישות מלאה לארגונים. ענן היברידי. אילוסטרציה. צילום: BigStock הסייבר – חייב להיות במרכז השיקולים של כל ארגון השנה האחרונה הוכיחה יותר מעל לכל כי נושא הסייבר חייב להיות במרכז השיקולים של כל ארגון ובייחוד בהקשר של התאוששות מאסון (Disaster Recovery). אם פעם היה צורך בבניית חדר מחשבים תואם, תוך שכפול המשאבים, הרי שהיום ההמשכיות העסקית עוברת לענן ציבורי, במקום לשרתים פיזיים של הארגון, שמשלם רק על המשאבים השוטפים המועטים שהוא צורך, מה שבהכרח מאפשר חיסכון עצום בעלויות – של 40%-50% לעומת פתרון ההמשכיות העסקית המסורתית של פעם. בנוסף, פעמים רבות בעת מתקפת סייבר והעתקת דטה מאתר אחד לאחר – משתכפלת גם המתקפה, למשל בתוכנת כופרה, כך שגם העותק הנוסף למעשה נהרס. גם כאן הענן מהווה יתרון, שכן ניתן ללכת אחורה עד לפני המצב שבו הווירוס הופעל, לנטרלו ולהחזיר את הארגון מהר מאוד למצב הנקי בו עבד לפני המתקפה, כמעט בלי לאבד מידע. אין ספק שמבחינות רבות המענה המחשובי הטוב ביותר כיום הוא המשולב-היברידי. ארגונים שכבר החלו בתהליך מבינים היטב את היתרונות, וארגונים נוספים מצטרפים לשירותים אלו מדי יום. אני מאמין שבשנת 2022 תהיה תאוצה בתחום זה. במקביל בשנה הקרובה יהיה גם דגש על קיימות, המהווה כיום טרנד חזק בעולם בכל הקשור להורדת פליטות פחמן והורדת צריכת חשמל. חשוב שהדטה סנטרים יגובו בטכנולוגיות שיאפשרו זאת, ויקטינו מהותית את ה-Overhead שהדטה סנטר מוסיף לכל קילוואט חשמל שהלקוח צורך, הנובע מאלמנטים תומכים ודרושים כמו קירור אוויר מאסיבי. אני מעריך שחברות נוספות יצטרפו למגמה זו בעולם.