09:51:17 | ◀︎ | לינור שוסט-מגן מונתה לראשת תחום משאבי אנוש בקרן YL Ventures | |
10:35:33 | ◀︎ | סיטריקס תירכש על ידי קרנות – ותהפוך לפרטית | |
12:17:53 | ◀︎ | פועלים היי-טק: מפגש קליל על אתגרים כבדים | |
12:40:38 | ◀︎ | בפעם השלישית החודש: תקלה בשירותי AWS | |
13:15:48 | ◀︎ | נשים ומחשבים: דנה שבתאי, סקיוריטינגס | |
14:20:56 | ◀︎ | הנדל: "אלחם בראשי רשויות שיתנגדו לאנטנות סלולריות נוספות" | |
14:54:08 | ◀︎ | ה-SMS הראשון שנשלח אי פעם נמכר כ-NFT בכ-150 אלף ד' | |
15:52:46 | ◀︎ | העדכון הקטן בדפדפן Chrome שסוגר את הפער מול המתחרים | |
16:31:54 | ◀︎ | פרקטיפרוג׳קט זכתה בתואר Top Atlassian Solution Provider ל-2021 | |
16:34:12 | ◀︎ | מי עומד מאחורי מודעת "הטובים לסייבר" שהרגיזה את הרמטכ"ל? | |
16:45:43 | ◀︎ | "אנחנו מאפשרים לארגון ריטייל יכולות שהוא לא ראה בעבר" | |
17:27:07 | ◀︎ | סקר: פישינג לגניבת זהות – ההונאה שהכי מפחידה גופים פיננסיים | |
18:10:33 | ◀︎ | סערת כוכבי: הטובים לקרבי, המצוינים – לסייבר | |
18:42:26 | ◀︎ | "אם נפספס את ההזדמנות לעבור לענן הציבורי ניצור נזק של עשור" | |
19:00:35 | ◀︎ | העדכון הקטן לדפדפן כרום שסוגר את הפער מול המתחרים |
The headlines that made most buzz on this page
23/12/21 15:52
16.67% of the views
מאת אנשים ומחשבים
גוגל משנה פרט קטן בדפדפן Chrome שלה, שיכול להקל על המשתמשים ולשפר את הנראות והשימושיות של הגלישה בדפדפן בגירסתו השולחנית.
השינוי הוא בממשק הורדת הקבצים של הדפדפן. נכון לעתה בכל פעם שמורידים קובץ, אם הוא הראשון בהרצה המסוימת של Chrome, נפתחת שורה בקצה הדפדפן ובה תיבה ייעודית לקובץ, ועם כל קובץ נוסף נפתחת תיבה נוספת. בקצה כל תיבה יש חץ שמציג מספר אפשרויות שניתן לבצע עם הקובץ המורד.
הבעיה בשיטה הזו היא, שהשורה שנפתחת כדי להכיל את התיבות המציינות את ההורדות רחבה מאוד יחסית, כך שהיא גוזלת שטח תצוגה מהדפים שאליהם גולשים כל עוד היא פתוחה.
כעת גוגל משנה את הממשק, כך שההורדות יוצגו עם לחיצה על חץ קטן שיוצג בסמיכות לשורת הכתובת/פקודות של הדפדפן. הוא יוצג בצבע כחול כשתהיה הורדה פעילה, ולחיצה עליו תציג את כל ההורדות האחרונות שעדיין לא טופלו עם מספר אפשרויות לצידן.
גוגל לא פורצת דרך בהיבט הזה. מדובר בתכונה שפיירפוקס אימצה מזמן, וגם Edge של מיקרוסופט, שמבוסס כזכור על מנוע התצוגה כרומיום שעליו מבוסס גם כרום, משתמש בחץ דומה. גוגל במקרה הזה בסך הכל סוגרת פער.
23/12/21 19:00
13.64% of the views
מאת אנשים ומחשבים
גוגל משנה פרט קטן בדפדפן כרום שלה, שיכול להקל על המשתמשים ולשפר את הנראות והשימושיות של הגלישה בדפדפן בגירסתו השולחנית.
השינוי הוא בממשק הורדת הקבצים של הדפדפן. נכון לעתה בכל פעם שמורידים קובץ, אם הוא הראשון בהרצה המסוימת של כרום, נפתחת שורה בקצה הדפדפן ובה תיבה ייעודית לקובץ, ועם כל קובץ נוסף נפתחת תיבה נוספת. בקצה כל תיבה יש חץ שמציג מספר אפשרויות שניתן לבצע עם הקובץ המורד.
הבעיה בשיטה הזו היא, שהשורה שנפתחת כדי להכיל את התיבות המציינות את ההורדות רחבה מאוד יחסית, כך שהיא גוזלת שטח תצוגה מהדפים שאליהם גולשים כל עוד היא פתוחה.
כעת גוגל משנה את הממשק, כך שההורדות יוצגו עם לחיצה על חץ קטן שיוצג בסמיכות לשורת הכתובת/פקודות של הדפדפן. הוא יוצג בצבע כחול כשתהיה הורדה פעילה, ולחיצה עליו תציג את כל ההורדות האחרונות שעדיין לא טופלו עם מספר אפשרויות לצידן.
גוגל לא פורצת דרך בהיבט הזה. מדובר בתכונה שפיירפוקס אימצה מזמן, וגם Edge של מיקרוסופט, שמבוסס כזכור על מנוע התצוגה כרומיום שעליו מבוסס גם כרום, משתמש בחץ דומה. גוגל במקרה הזה בסך הכל סוגרת פער.
23/12/21 12:40
12.12% of the views
מאת אנשים ומחשבים
כשהענן של אמזון, AWS (ר"ת Amazon Web Services), חווה תקלה היא בעצם משפיעה על חלקים גדולים של האינטרנט. כשזה קורה בפעם השלישית באותו חודש כבר מדובר בסיפור גדול ומטריד במיוחד.
ואכן, שירותי AWS הושבתו שוב אתמול (ד'), בפעם השלישית בדצמבר (שטרם הסתיים), כשגם הפעם AWS סבלה מהפסקה מסיבית בפעילות הענן שלה, כך דיווחה התקשורת העולמית.
שירותי אינטרנט רבים – כמו בורסת הקריפטו קוינבייס; הולו – המסק סרטים ותוכניות טלוויזיה לצפייה על פי דרישה; סלאק – פלטפורמת העברת מסרים מיידיים נים-ארגונית; משחקי חברת אפיק גיימז וגם החנות שלה, ה-Epic Games Store – הושפעו מהתקלה. לפי גיזמודו, משתמשים רבים דיווחו על התקלות בשירותים השונים הנשענים על ענן AWS ל-Down Detector החל משעות הבוקר של יום האתמול (לפי שעון החוף המזרחי של ארה"ב). מאוחר יותר דיווח האתר כי אמזון טוענת שמצאה את הבאג שגרם לתקלה החדשה.
בעמוד הסטטוס של AWS נאמר שמקור הבעיות יכול להיות מרכז נתונים במערב וירג'יניה, שם התרחשה הפסקת חשמל קטנה, אשר תוקנה במהירות רבה, כך לטענת אמזון. "עכשיו החזרנו את החשמל לכל המקרים והתקני הרשת במרכז הנתונים המושפע, ורואים התאוששות עבור רוב מופעי EC2 ונפחי EBS בתוך אזור הזמינות המושפע", כתבה AWS. החברה הוסיפה כי "כל השירותים מתחילים לראות התאוששות משמעותית".
גם The Verge דיווח כי לוח המחוונים הרשמי למצב השירות של AWS תלה את האשם בהפסקות החשמל במרכז הנתונים הבודד, אשר השפיעה על אזור זמינות אחד. לפי דיווח זה, בשעה 12:28 הספקית "החזירה את הקישוריות הבסיסית לרוב המערכות הנותרות".
בדף הטוויטר של AWS לא התייחסו כלל לאירוע החמור.
עקץ את היריבה. לארי אליסון, מייסד אורקל וסמנכ"ל הטכנולוגיות שלה. צילום: יח"צ
חודש אחד – שלוש תקלות
אלא שהכשל שחווה ענן אמזון אתמול, כאמור, אינו תקרית בודדה שאירעה במהלך חודש האחרון.
בתחילת דצמבר התרחשה תקלה דומה, שהביאה לעצירת פעילותן של אפליקציות היכרויות ופלטפורמות סטרימינג, בין השאר. אפילו הרשתות הלוגיסטיות של אמזון הושפעו מהאירוע.
אמזון הסבירה בדיעבד כי פעולה אוטומטית שהתבצעה באחד השירותים המתארחים ב-AWS היא זו שהובילה לשרשרת התקלות, שגרמה להשבתה הארוכה של חוות השרתים של החברה באזור US-EAST-1 בשבוע שעבר.
התקרית הבאה שהתרחשה הייתה באמצע דצמבר, ושוב הדגימה כמה שירותי AWS קריטיים לפעילות באינטרנט. בפעם הזו, על פי דיווחים שונים, היה מדובר בבעיה לא מוגדרת שגרמה לשיבושים הרבים.
אם התקלה האחרונה ב-AWS היא רק בשל הפסקת חשמל, הרי שזהו עניין שאי אפשר להמנע ממנו מן הסתם, אבל זוהי הדוגמה השלישית שקיבלו לקוחות החברה שאסור להם לפתח תלות בחברה אחת ויחידה לצורך התשתית הטכנית שלהם. וכאן כבר טמונה בעיה עבור אמזון.
כזכור, כבר אחרי התקרית הראשונה החודש עקץ לארי אליסון, מייסד אורקל וסמנכ"ל הטכנולוגיות שלה, את AWS, יריבתו בתחום הענן. אליסון שחרר הצהרה יומרנית שלפיה לקוח של חברת טלקום גדולה – שהוא לא נקב בשמה – אמר לו שהענן של אורקל "אף פעם, אבל אף פעם, לא נופל".
23/12/21 16:34
10.61% of the views
מאת אנשים ומחשבים
דבריו אתמול של הרמטכ"ל לגבי העדפות מקצועות הסייבר על פני הלוחמים, המשקפת אובדן ערכים, הפתיעו רבים. את דורון אמיר, מנכ"ל מיזם סייטאקה (CyTaka) שפרסמה את השלט שהרגיז את הרמטכ"ל, זה העליב ואפילו הרגיז.
אמיר מקדם בחודשים האחרונים פרויקט שנועד לקדם מצוינות בסייבר והכשרת צעירים וצעירות, כולל לוחמים ותומכי לחימה, למקצועות הסייבר. זאת באמצעות תחרות שמנוהלת על ידי מערכת שמלווה את המתחרים. דורון מקים קהילה של מפתחי סייבר, המונה היום 40 אלף איש מכל העולם. המטרה היא לתת להם הזדמנות להיחשף לתחום החם ביותר שמקדם מצוינות וערכים. עד כה נערכו מספר תחרויות, שאחריהן המצטיינים מופנים לעבודה. "עד כה כל זוכה בתחרות נחטף על ידי המעסיקים תוך 24 שעות. יש לנו 500 מתמודדים שיתחרו בתחרות הבאה בישראל", הוא אומר.
כרזת "הטובים לסייבר" צילום: שמעון גליאנצשפיגל
אמיר מביע פליאה כיצד הרמטכ"ל יוצר השוואה בין פגיעה בערכים לגבי מי שרוצה ללכת לסייבר ובין הצורך לקדם ולהאדיר את החיילים הלוחמים. "ההתייחסות לערכים היא זו שהרגיזה אותי ופגעה בי, ואני מתפלא כיצד הרמטכ"ל, בטקס הכי יוקרתי בצה"ל, קורס טיס שהוא כולו מבוסס על מצוינות וערכים, בוחר לדבר לא על איראן, לא על סוריה ולבנון, לא על תקציבי צה"ל, אלא על סייבר, זאת מבלי שירד לעומקם של הדברים שהמודעות האלו משדרות", אומר דורון אמיר. "המיזם שלנו מונע קודם כל מערכים, לאומיות והרצון לתת לצעירים, כולל לוחמים קרביים, הזדמנות להשתלב אחרי השחרור בתחומים הכי מבוקשים והכי חשובים היום גם לגבי צה"ל", הוא אומר.
"אין זה סוד, שהלוחמים והלוחמות, תומכי ותומכות לחימה, מוזנחים באופן חמור מזה שנים ביום שהם משתחררים מצה"ל", אומר דורון. מדובר בצעירים שנותנים למדינה את שלוש השנים הכי יפות והכי נמרצות שלהם, ובסוף הם מקבלים סכומי כסף כמענק שחרור אבל חלק מהם כבר שכחו את לוח הכפל, ואז שולחים אותם לקורסים למקצועות היי-טק, אבל מגלים שפערי הידע שלהם עצומים, והם נוטשים, והחברה הישראלית מפסידה אנשים טובים שרוצים להצטיין" אומר אמיר. לדבריו, הגיע הזמן שהצבא יתגמל בצורה הרבה יותר טובה את הלוחמים הקרביים וייתן להם תואר ראשון מלא, כדי שיוכלו להתמודד מול רבים אחרים שלא מתגייסים לקרבי", הוא אומר.
הרמטכ"ל, רא"ל אביב כוכבי. צילום: ארכיון - דובר צה"ל
הדיבור על ערכים פוגע ומעוות, אומר דורון. "אני, שעומד מאחורי המודעה והמיזם, לוחם קרבי, וכל חיי עד כה מוקדשים לקידום אותם ערכים שהרמטכ"ל מכוון אליהם. במשך שנים שירתתי במילואים, יחד עם עוד הרבה אנשים שאף אחד לא דואג להם, והם לא אנשי 8200 ולא סייבר, וזה גם נושא שהייתי מצפה שצה"ל יטפל בו", אמר אמיר
לגבי הסוגיה של הסייבר לעומת שירות קרבי, אומר דורון: "אנחנו בדור אחר. פעם הטובים היו הציידים, אחר כך מגלי הפחם ומגלי הזהב, אחר כך הטייסים עם האימרה המפורסמת, וכעת הגיע הזמן להודות שלוחמי הסייבר הם גיבורים, הם אלו שמבצעים פעילות מבצעית במחוזות רחוקים, הם אלו שיודעים לחזות פעולות שונות, שמצילות חיי אדם מדי ערב. במבצעים האחרונים, כמו שומר חומות או עופרת יצוקה, לוחמי כיפות ברזל הם אלו שנשאו בנטל, אז להגיד עליהם שאין להם ערכים?" שואל אמיר. "אמנם יש מאחורי חברה מסחרית, אבל הפעילות שלי לניהול וליווי קהילת אנשי סייבר היא בהתנדבות מלאה בגלל הערכים שאני מאמין בהם", אומר דורון.
23/12/21 12:17
6.06% of the views
מאת אנשים ומחשבים
יו״ר בנק הפועלים, ראובן קרופיק, אירח כ-35 יזמים ושותפים בקרנות הון סיכון מתעשיית ההיי-טק לשיחה פתוחה סביב ארוחת בוקר במתחם המיקסר, במסגרת סדרת מפגשי ארוחת בוקר, שמארח פועלים היי-טק בהשתתפות יו"ר הבנק. האירוע הינו השני מתוך סדרת מפגשים עם בכירי התעשייה, יזמים ומשקיעים, שמטרתה היכרות ופיתוח הזדמנויות וקשרים ליזמים ויצירת שיח סביב האתגרים וההזדמנויות השונות בתעשייה.
עוד השתתפו: רוני זהבי – מייסד ומנכ"ל הייבוב, אביב פרנקל – מנכ"ל Enroute, נבות וולק – מנכ"ל Vox Studio, נועם קייזר – דירקטור אינטל קפיטל, מעין נאור – CFO Rapid, שאול רוזן – מנכ"ל Armo, שרית פירון – שותפה ב-Team8, בועז דן – מנהל מערך מרכזי עסקים בצמיחה, בנק הפועלים, תומר נוטקין – מנהל מרכז עסקים היי-טק בבנק הפועלים, בת שבע משה – ראש תחום פועלים הייטק, רועי דויטש – מנכל ג'ולט, לוטן לבקוביץ – שותף בקרן גרוב, ועוד.
23/12/21 14:20
6.06% of the views
מאת אנשים ומחשבים
שר התקשורת, יועז הנדל, יילחם "ראש בראש" בראשי רשויות מקומיות שיביעו התנגדות להקמת אנטנות סלולריות נוספות בשטחן – כך הוא אמר היום (ה') במסיבת עיתונאים לסיכום השנה. השר הנדל התייחס באירוע לשלל נושאים, בהם פריסת הסיבים האופטיים והדור החמישי, וחקיקה שהוא מתכוון להוביל, שתחייב את הרשתות החברתיות להציע שירות לקוחות.
האמירה של הנדל כי הוא מתכוון להתעמת עם ראשי הרשויות רלוונטית בעיקר לרשויות חרדיות, ערביות וליישובים קטנים, שההתנגדויות למהלך שכזה שיש בחלק מהן מצד תושבים רבות יותר מאשר ביישובים גדולים יותר. לדבריו, ההתנגדויות האלה הן אחת הסיבות לכך שבחלק לא קטן מהיישובים במגזרים אלה אין קליטה סלולרית מספיקה.
"העברנו רפורמה שמסירה את חסמי הפריסה של הטכנולוגיות הסלולריות המתקדמות כדי לעצור את ההתנגדויות האלה ואת התירוצים של החברות מדוע הן לא פורסות", אמר הנדל. "בשנים האחרונות הפסיקו להשקיע בתשתיות בגלל הורדת המחירים ומשרד התקשורת לא אכף את זה, מה שיצר מצב שבאזורים נרחבים בארץ עדיין יש קליטה לא ברמה מספקת. חוסר האכיפה נבע מכך ששרי התקשורת הקודמים נמנעו מחיכוך עם ראשי הרשויות ועם התושבים, שמפחדים מריבוי אנטנות, במקום להבין שריבוי אנטנות מוריד קרינה".
"בשנה הקרובה אלך לכל מקום שבו אין מספיק אנטנות בגלל התנגדויות של הרשויות ואומר לכלל התושבים, לרבות אלה שלא מתנגדים: אין אנטנות, וכתוצאה מכך אין מספיק קליטה סלולרית, כי ראש הרשות המקומית שלכם לא מוכן להעביר אותן תהליכי רישוי. אני הולך להתמודד ראש בראש עם ראשי הרשויות".
הנדל מתבסס על הרפורמה שעברה בחוק ההסדרים האחרון, שמעבירה חלקית את האחריות על נתינת רישיון לחברות לבנות את האנטנות הסלולריות מהרשויות המקומיות למשרד התקשורת.
"נעודד אזרחים לעבור לחברות שעומדות בפריסת הדורות הסלולריים המתקדמים"
שר התקשורת אמר כי המשרד מתכוון בנוסף לאכוף בצורה חזקה יותר את הרגולציה על הפריסה הסלולרית מצד החברות. "אני בא בשיטות המקל והגזר", ציין. "אני פותח להן אפשרויות נוספות להרוויח, כי זה בסופו של דבר האינטרס של כולנו, אבל השנה משרד התקשורת מתכוון להטיל סנקציות על חברות שלא יפרסו כפי שהן מחויבות. הודענו שעד פברואר 2023 נגיע לכך ש-95% מהמדינה תהיה מכוסה ברשתות דור רביעי. נבצע תהליכי אכיפה ופיקוח משמעותיים אם החברות לא יתקדמו לשם". איך זה ייעשה? לדברי הנדל, "יש לנו כלים טכנולוגיים שעוזרים לנו לדעת מה מצב הקליטה והכיסוי של כל חברה ובכל מקום. השנה נחשוף אותם ונעודד אזרחים לעבור לחברות שעומדות ביעדים של פריסת הדורות הסלולריים המתקדמים, כי יש לנו אינטרס לעודד את החברות להשלים אותה". לצד זאת, במשרד התקשורת ממשיכים במהלכים לסגירת רשתות הדור השני והדור השלישי הסלולריים עד סוף 2025.
הנדל התייחס גם למחירי חבילות הסלולר – שלא עלו בהרבה, בניגוד למה שראשי החברות איימו בעבר – ואמר כי "אני מעריך שהמחירים לא יעלו גם בעתיד. אלא שישראל נמצאת אחרי המדינות המתקדמות בתשתיות התקשורת שיש בה, כי החברות לא השקיעו בכך עקב המחירים הנמוכים של חבילות הסלולר, וצריך למצוא את האיזון, כך שגם אם תהיה עליית מחירים קלה – זה בסדר".
חברות שיעמדו ביעדי פריסת הסיבים האופטיים יזכו לעידוד פרסומי ממשרד התקשורת. צילום: BigStock
"המטרה: שישראל תהיה הקטר של הדור החמישי"
נושא מרכזי נוסף בפעילות משרד התקשורת הוא הסיבים האופטיים. בדצמבר אשתקד נחקק בכנסת מתווה הסיבים האופטיים, שביטל את חובת הפריסה האוניברסלית שלהם והקים קופת תמרוץ לפריסתם ב-18% משטח המדינה, שכולם בפריפריה. לפי המשרד, הסכום שהחברות העבירו השנה לקופה זו ויעבירו בימים הקרובים יסתכם בכ-90 מיליון שקלים. בפברואר הקרוב המשרד מתכוון לפרסם את המכרז הראשון לפריסת הסיבים האופטיים באזורים שכלולים בקופת התמרוץ.
בזק אחראית לפריסת הסיבים ב-82 האחוזים האחרים של המדינה. כרגע, אמר הנדל, מחצית מהמדינה מונגשת לסיבים אופטיים, והיעד הוא להגיע בשנה הקרובה ל-70%. כמו כן, בשנה האחרונה נרשם גידול של 83% במספר מנויי האינטרנט על גביהם, לעומת ממוצע גידול של 14% במדינות ה-OECD. עם זאת, חלק ממדינות הארגון נכנסו לתחום הסיבים האופטיים הרבה לפני ישראל והמספר הכולל של לקוחות האינטרנט מבוסס הסיבים כאן קטן הרבה יותר מהנתון בהן.
לירן אבישר בן חורין, מנכ"לית משרד התקשורת. צילום: לע"מ
מנכ"לית משרד התקשורת, לירן אבישר בן חורין, אמרה כי "אחד היעדים שלנו לשנה הקרובה הוא חדשנות במודלים עסקיים וביישומי דור 5. זה לא יפסח על מדינת ישראל. אנחנו מצפים לראות את חברות התקשורת משתתפות במשחק ומפתחות מודלים עסקיים חדשים. כלכלת הדור החמישי תהיה ענקית, זה לא סתם מייצר מלחמה קרה בין ארצות הברית לסין, ויש לישראל שאיפה להיות קטר בעולם הזה, שבא לידי ביטוי בבתי חולים, תחבורה חכמה, ערים חכמות ועוד".
האם יש בוועדה לנושא הרשתות החברתיות התנגדות לעמדת שר התקשורת?
לפני חודשים אחדים הקים שר התקשורת ועדה בינמשרדית לנושא הרשתות החברתיות. הוועדה טרם הגישה את המלצותיה, אולם בישיבה נטען כי גורמים בה יוצאים נגד הגישה של השר הנדל אל מול הרשתות. הנדל טען כי הוא לא שמע על כך וכי "דלתי פתוחה". הוא אמר ש-"אנחנו מנהלים דיון ממשלתי על השקיפות והאחריות שצריכה להיות מוטלת על הרשתות החברתיות. נביא לחקיקה שני נושאים: חוק הבוטים, שמגדיר מה זה בוט ומחייב שקיפות מלאה לגביהם, וחיוב הרשתות החברתיות להקים מרכזי שירות לקוחות. כך, למשל, יהיה לאזרח ישראלי לאן לפנות במקרה שהחשבון שלו נחסם".
לשאלת אנשים ומחשבים על טענות האופוזיציה שלפיהן חקיקה דוגמת הצעת החוק של בן סיעתו של הנדל, ח"כ מאיר יצחק הלוי, שנוגעת לרשתות החברתיות עלולה להביא לפגיעה בחופש הביטוי ולסתימת פיות של הימין אמר הנדל כי "אומרים שאנחנו מייצרים פה צפון קוריאה. אני לא מתרגש מזה, אני לא יודע להתווכח עם שטויות ובניגוד לטענות של בנימין נתניהו, אנחנו לא סוגרים את האינטרנט". עוד אמר הנדל, שהיה לתקופה מסוימת שר התקשורת גם בממשלה הקודמת, כי "כללית, בעוד שאז הייתי צריך להילחם מול צרכים פוליטיים, בממשלה הנוכחית אני מקבל יותר חופש פעולה".
נושא נוסף שעלה הוא הצורך בקידום תשתיות התקשורת האזרחיות אל מול הצרכים הביטחוניים, ובפרט של צה"ל. מימון שמילה, ממלא מקום מנכ"לית משרד התקשורת, שהיה אחראי על התדרים בצה"ל, אמר כי "יש לנו שיתוף פעולה מצוין עם הצבא. בכל פעם שאנחנו מעלים בפני צה"ל צורך בפינוי או הזזת תדרים לצרכים אזרחיים – הוא עושה זאת. אנחנו יודעים לתת מענה גם לצרכים הביטחוניים וגם לצרכים האזרחיים-מסחריים".
שמילה התייחס גם למתקפות הפישינג באמצעות הודעות SMS, שהולכות וגוברות. "קיימנו באחרונה שולחן עגול בנושא עם חברות הסלולר, מערך הסייבר הלאומי, השב"כ והמשטרה. אלא שזאת הריגת יתוש, בעוד שצריך כאן לייבש ביצות. זה לא נושא עיקרי בפעילות שלנו, אבל אנחנו על זה ונקדם את המלחמה בהודעות האלה ב-2022", ציין.
23/12/21 18:10
6.06% of the views
מאת אנשים ומחשבים
דבריו של הרמטכ"ל, רא"ל אביב כוכבי, אתמול (ד') בטקס סיום קורס טיס נגד שלט חוצות שקבע ש-"הטובים לסייבר" עוררו סערה בקרב מומחים בענף. בראשם, איך לא, עומד מי שאחראי על השלט – דורון אמיר, מנכ"ל מיזם סייטאקה.
הדברים של רא"ל כוכבי מעוררים כמה תמיהות. ראשית, בבחירת המקום והעיתוי לאמירתם: טקס מסיימי קורס טיס, שהוא סמל המצוינות של צה"ל. הרמטכ"ל לא שם באירוע דגש על נושאים כמו איראן – שטייסי חיל האוויר הם אלה שיבצעו את התקיפה על מתקניה הגרעיניים, אם וכאשר תהיה, סוריה – שעל פי פרסומים זרים, הם אלה שתוקפים שם את משלוחי הנשק לחיזבאללה, תקציבים ואפילו לא על איומי הסייבר המרובים. הוא בחר להעמיד במשוואה אחת את לוחמי הסייבר והלוחמים הקרביים. את אלה ששומרים על גבולות המדינה מפני מתקפות של צבאות וארגוני טרור עם אלה ששומרים על "גבולות" הסייבר שלה מפני מתקפות מקוונות, שמסוכנות אף הן.
כוכבי בעצם התייחס לכך שצריך לעודד גיוס ליחידות הקרביות. אולם, הוא לא התייחס למחסור בחיילים ביחידות הטכנולוגיות של צה"ל – ולא רק 8200. כך או כך, הרבה מומחים הרימו גבות כי הם לא הצליחו להבין מה הקשר בין שני אתגרים אלה.
הרמטכ"ל יודע שלא כל החיילים מתאימים לשרת בגולני, בסיירת מטכ"ל או בצנחנים, וסביר להניח שהוא גם יודע שיש חיילים במערך הטכנולוגי שכן מתאימים לשירות קרבי. צריך לצאת מתוך הנחה שביחידות העילית הטכנולוגיות צריכים לשרת רק חיילים שיש להם את הכישורים והפוטנציאל הגבוהים ביותר לתרום ללוחמת הסייבר של צה"ל. ואם משרתים שם כאלה שלא מתאימים, ושאפשר להעביר אותם ליחידות הקרביות – יואיל הרמטכ"ל לבקש שתיערך בדיקה כדי לתקן את המעוות.
לוחמי הסייבר של צה"ל לא פחות טובים מהלוחמים הקרביים. צילום: אילוסטרציה - BigStock. למצולם אין כל קשר לכתבה
לתת לחיילים אופק
צה"ל הוא לא מחנה צופים והחיילים לא עושים את מה שהם רוצים – אלא אם כן זה מתאים לצרכי הצבא. לכן, צה"ל יכול לנתב לשירות קרבי גם חיילים שיש להם חלומות להתקבל לחברות ההיי-טק, כולל לחברות הסייבר, ורוצים לצבור את הניסיון שלהם ב-8200 או ביחידה טכנולוגית צבאית אחרת. הם נותנים את שלוש השנים הטובות ביותר בחיים שלהם, שבהן הם יכולים להגן על המדינה, ואחר כך לממש את החלומות לגבי הקריירה שלהם.
אולם, ייתכן שפה קבור הכלב, שכאן טמונה הבעיה – כפי שאמר אמיר: רבים חולמים על שירות ב-8200 ולא על הליכה לקרבי. אם פעם שירות בקרבי היה נחשב מאוד והמילה ג'ובניק הייתה נחשבת למילת גנאי, כיום המצב הוא הפוך, כשזה נוגע ליחידות הטכנולוגיות. נכון, החיילים ביחידות אלה הם לוחמים – לוחמי סייבר, אבל רבים עדיין מחשיבים כחיילים קרביים רק כאלה שנמצאים בשדות הקרב הפיזיים ועל הגבולות. בנוסף, אם פעם האידיאל היה לתרום למען המדינה, כיום רבים מסתכלים על השירות הצבאי כהזדמנות להתחיל לפתח את הקריירה שלהם אחרי שהם יפשטו את המדים. שהרי בוגר 8200 או כל יחידה טכנולוגית אחרת הוא בעל סיכויים טובים יותר להשתלב בשוק ההיי-טק ולבנות את חייו. לעומתו, חייל קרבי (או לא קרבי) מסיים את שירותו אחרי שלוש שנים, מקבל סכום מסוים – ודי זהו. ברוב המקצועות, את הקריירה שלו הוא צריך לבנות לבד, בהמשך.
אם משרתים ביחידות הטכנולוגיות חיילים שלא מתאימים, ושאפשר להעביר אותם ליחידות הקרביות – יואיל הרמטכ"ל לבקש שתיערך בדיקה כדי לתקן את המעוות
אם צה"ל רוצה לעודד צעירים ללכת לשירות קרבי, הוא צריך לתת להם אופק לשנים שאחרי השחרור: שכר גבוה יותר (נכון ששכר החיילים הקרביים עלה בשנים האחרונות, אבל לא מספיק), לימודי תואר ראשון בחינם, סיוע רב יותר בהכוונה למקצועות ובכלל, ליווי צמוד.
צבא הוא לא רק אוסף של חיילים ולובשי מדים בכלל, אלא חלק מהחברה הישראלית, וכדאי שיהיה כך גם באלמנטים שונים שקשורים בקריירה של החיילים אחרי השחרור. איך הוא צריך לעשות זאת? את זה עליו להחליט בעצמו. הדהוד הנושא בצורה כללית ושטחית, מבלי לעשות שיעורי בית, לא תורמת לשכנוע ולו של צעיר אחד לרצות לשרת ביחידה קרבית. זה כן פוגע, ללא כל סיבה, בחיילי היחידות הטכנולוגיות, שמי כמו הרמטכ"ל יודע עד כמה הם תורמים ללחימה בשטח – בין אם הם מונעים מתקפות של גורמים עוינים ובין אם הם מספקים ללוחמים ולמפקדים בשטח מידע חשוב, שמונע אבידות. וכמו חיילים קרביים "רגילים", גם הם מבצעים פעולות עלומות אי שם.
לצה"ל יש כלים שיסייעו בצמצום הפערים החברתיים – ועליו להשתמש בהם
צה"ל יכול וצריך לשתף יותר פעולה עם גורמים אזרחיים, כמו סייטאקה והיזמים שחברו אליה, שמגשימים חלומות לצעירים שרוצים לעבוד בהיי-טק. חלק מאותם צעירים, אגב, הם בוגרי יחידות קרביות.
ועוד דבר: ראוי שכוכבי וצה"ל שבראשותו יפנו משאבים לשילוב של יותר נשים וצעירים מהפריפריה ביחידות הטכנולוגיות. בכך הם יתרמו הן לצה"ל והן לחברה הישראלית כולה. יש לצבא את הכלים לצמצם את הפערים והוא יכול, וצריך, להוות חלק משינוי כללי, שכל החברה הישראלית חייבת לעבור. שינוי שיביא לכך שהטובים ילכו לחילות הקרביים והמצוינים – ליחידות העילית הטכנולוגיות, שלוחמות בשדה הקרב הווירטואלי, זה שגם לכוכבי ידוע שהוא שדה הקרב העתידי. לשם צריך כוכבי לכוון, מבלי להתבלבל. למרבה הצער, מי שהתבלבל הפעם זה הוא עצמו, הרמטכ"ל – וחבל.
23/12/21 18:42
6.06% of the views
מאת אנשים ומחשבים
"ישראל פספסה עשור של אספקת שירותי דיגיטל ממשלתיים לאזרחים. אם נפספס את ההזדמנות שנקרתה בפנינו כעת, עם מכרז נימבוס, לעבור לענן הציבורי – ניצור נזק של עוד עשור", כך אמר שחר ברכה, ראש רשות התקשוב הממשלתי במערך הדיגיטל הלאומי.
ברכה דיבר בכנס שערך היום (ה') בירושלים הסניף הישראלי של גוגל קלאוד ללקוחות מהמגזרים הממשלתי והציבורי.
לדבריו, "כל תפיסת העבודה שלנו מונעת מכך שהטכנולוגיה דוהרת קדימה. אם רק ניקח תהליכים מנהלתיים ונמחשב אותם – לא נביא להם ערך. מטרת פרויקט נימבוס היא לעשות אותנו רלוונטיים היום וגם מחר, על מנת שנוכל להיערך ולהתמודד עם כל שינוי עתידי".
"הנתונים מעלים שבעוד שבעולם, היקף השימוש של מגזרי הממשלה בענן הציבורי עומד על כ-12%, הרי שבארץ הנתון עומד על 1% בלבד. הסופה מתקרבת, העולם משתנה ואסור שלא נהיה שם", הזהיר ברכה.
"עלינו להבטיח את ריבונות ישראל על המידע שלנו"
לדבריו, "הלכנו למכרז נימבוס משלושה טעמים: הרצון לשפר ולהגדיל את היקף השירותים הדיגיטליים שאותם אנחנו מעניקים לאזרחים, העובדה שיש יותר ויותר מוצרים ושירותים שעובדים רק בתצורת ענן, כי לשם העולם הולך, ואבטחת המידע, הגנת הפרטיות וההלימה לרגולציות. יש בעיה מהותית בכך שכל המידע אודות האזרחים ישב באירופה ויהיה חשוף לחקיקה. עלינו להבטיח את ריבונות ישראל על המידע שלנו".
ברכה סיכם באומרו כי "נאפשר לכלל הגופים הציבוריים, גדולים כקטנים, ליהנות מיתרונות הענן – בלי לסבך אותו. נעשה זאת באופן מושכל: נאפשר למגזר הציבורי יכולות ענן אחודות ונספק עצמאות לאותם גופים. כך נייצר גשר בין משרדי הממשלה לעננים, עם תשתית מרכזית, שתניב הגנה טובה יותר, כי אנחנו מותקפים כל הזמן. מדובר בשינוי אחד בדור. הוא כה גדול, עד שבעשור הקרוב לא יהיה בממשלה שינוי נוסף בסדר גודל שכזה".
אביתר פרץ, מנהל מחלקת חדשנות ודיגיטל במינהל הרכש הממשלתי. צילום: תומר פולטין
אביתר פרץ, מנהל מחלקת חדשנות ודיגיטל במינהל הרכש הממשלתי, אמר כי "מכרז נימבוס כולל ארבעה רבדים: אספקת שירותים בענן, מדיניות, חידוש מערכות והגירה, וניטור ומיטוב. לצידם הוספנו רובד חמישי, של שירותי צד ג' על גבי תשתית הענן".
פרץ ציין ש-"יש חשיבות לאזור ענן ייעודי-ציבורי בישראל, בהיבט ההמשכיות והשרידות". לדבריו, "היו לנו לא מעט אתגרים בדרך: נדרשנו לשכנע את הספקים להשקיע בעלויות הקמה של מיליארדי שקלים, לענות לדרישות אבטחת מידע מחמירות, להגן על הפרטיות ולמלא אחר דרישות משפטיות נוספות".
הוא סיים באומרו כי "ההתקשרות עם נימבוס אינה התקשרות רגילה, והיא תביא לכך שכלל גופי הציבור יימצאו במקום אחר – בענן".
שי מור, מנהל המגזרים הממשלתי והציבורי בגוגל קלאוד ישראל. צילום: תומר פולטין
שי מור, מנהל המגזרים הממשלתי והציבורי בגוגל קלאוד ישראל, אמר כי "אנחנו נבדלים מהעננים האחרים. אנחנו חברת החדשנות מספר אחת בעולם, ואנחנו נושמים ומתנהגים כסטארט-אפ. הענן שלנו חכם ומטפל בנתונים עם בינה מלאכותית ועם יכולות חיקור, קטלוג, חיזוי והפקת תובנות מושכלות. החדשנות מגיעה מהקוד הפתוח וגוגל קלאוד היא מהשחקנים הגדולים בתחום".
"המטרה שלנו", ציין, "היא לסייע לארגונים ציבוריים ולמשרדי ממשלה להאיץ את היכולות שלהם, ולעשות זאת באופן מבוסס נתונים. מכרז נימבוס, שבו אנחנו אחת הזוכות, יביא להאצת ההנפקה של השירותים המוצעים לאזרחים ולשיפור השירותים הקיימים. זאת, כי כלל השירותים יהיו מבוססי נתונים – שנאספו, עובדו והופקו מהם תובנות מושכלות לפעולה. נביא לעולם הארגוני את כל הניסיון שצברנו בעולם הסטארט-אפים ונסייע לאותם ארגונים מסורתיים להפוך לדיגיטליים".
"המסע לענן דרכנו עונה לכל תרחיש: העברת עומסי מחשוב חדשים, הגירה מסביבת און-פרמיס או מסע דיגיטלי כולל. יש לנו את הכלים לעזור ללקוחות עם הנתונים שלהם, ולעבוד במודל היברידי, ובאופן מאובטח וידידותי לסביבה", סיכם מור.