זמני השבת
עיר | כניסה | יציאה |
---|---|---|
ירושלים | 16:00 | 17:12 |
תל אביב | 16:14 | 17:13 |
חיפה | 16:04 | 17:11 |
באר שבע | 16:19 | 17:16 |
The headlines that made most buzz on this page
27/12/21 13:00
11.54% of the views
מאת אנשים ומחשבים
נחשפו פרטים על מתקפת סייבר חדשה, שמתגברת על תיקון קריטי לחולשת אבטחה, ששוחרר באחרונה לחבילת אופיס של מיקרוסופט.
לפי חוקרי סופוס, התוקפים ניצלו את התיקון לחולשה – שתויגה כ-CVE-2021-40444 – כדי ליצור מתקפה חדשה, במסגרתה הפיצו את נוזקת Formbook – ולאחר מכן vo הפיצו את כלי הפריצה דרך הודעות זבל, למשך כמעט 36 שעות, לפני שנעלמו.
חולשת CVE-2021-40444 היא פגיעות קריטית להפעלת קוד מרחוק (RCE), שהתוקפים עלולים לנצל כדי להריץ כל קוד או פקודה במחשב המטרה, בלא ידיעת המשתמש.
בספטמבר 2021, פרסמה מיקרוסופט עדכון אבטחה שנועד למנוע מתוקפים להפעיל נוזקה במסמכי וורד להורדת קובץ ארכיון בפורמט CAB (ר"ת Microsoft Cabinet) – אשר גם הוא מכיל נוזקה. חוקרי סופוס חשפו כי התוקפים ביצעו עיבוד משלהם לפריצה המקורית, כאשר הם מחליפים את מסמך הוורד הזדוני בקובץ RAR מיוחד שיצרו. צורת ה-CAB-less של הפריצה הצליחה לעקוף ולהתגבר על עדכון האבטחה, שנועד למנוע בדיוק מתקפות מהסוג הזה.
כלי הפריצה עלול להופיע שוב באירועי אבטחה עתידיים
כאמור, כלי הפריצה המעודכן פעל בשטח למשך כ-36 שעות. על פי החוקרים, אורך החיים המוגבל של ההתקפה החדשה מצביע על כך שמדובר בניסוי כלים של הקוד, אשר עלול להופיע שוב באירועי אבטחה עתידיים.
"בתיאוריה, הדרך בה פועלת המתקפה – לא הייתה אמורה לעבוד – אבל היא עבדה", אמר אנדרו ברנדט, חוקר איומים ראשי בסופוס. "הגרסאות המקוריות של המתקפה, שפותחו לפני שחרור עדכון האבטחה, החביאו את הנוזקה בתוך קובץ CAB – שהוא פורמט דחיסת נתונים של מיקרוסופט. עדכון האבטחה תיקן את חולשת האבטחה הזאת, אבל אז גילו התוקפים שהחלפת קובץ ה-CAB בקובץ RAR מאפשרת להם לעקוף את מנגנוני האבטחה החדשים ולהמשיך להפיץ את הנוזקה באין מפריע. בעבר כבר נעשה שימוש בקבצי RAR להפצת נוזקות, אבל כאן מדובר במתקפה בדרגת תחכום ומורכבות חדשות".
אינפוגרפיקה לפרצת האבטחה שזוהתה. צילום: סופוס
"נראה כי הצלחת המתקפה נעוצה בשני גורמים: עדכון האבטחה תיקן את חולשת האבטחה רק באופן נקודתי, בעוד שתוכנת WinRAR – המשמשת לחילוץ התוכן מקובץ RAR – מאפשרת לחלץ את התוכן גם אם קיימים ליקויים במבנה קובץ הארכיון, כשאחת הסיבות לליקויים כאלה יכולה להיות שינויים זדוניים בקובץ", הסביר ברנדט.
הודעות הזבל הזמינו משתמשים לפתוח את הקובץ הנגוע
חוקרי סופוס גילו כי התוקפים יצרו קובץ RAR חריג, שהכיל קובץ וורד שבו משובץ סקריפט PowerShell. התוקפים יצרו והפיצו הודעות דואר זבל, אשר כללו את קובץ ה-RAR המשופץ. ההודעות הזמינו נמענים לפתוח את הקובץ, כדי להגיע למסמך הוורד. פתיחת קובץ הוורד הריצה את הסקריפט והתחילה תהליך, שבסיומו נדבקה המערכת בנוזקת Formbook.
"הממצאים מהווים תזכורת מצוינת לכך שתיקוני אבטחה לבדם לא יכולים למנוע באופן מוחלט כל תרחיש של ניצול חולשת האבטחה", אמר ברנדט. "החלת הגדרות למניעת הרצה בשוגג של קוד זדוני במסמכי אופיס היא אמצעי יעיל, אבל תמיד קיים סיכון שהמשתמש יתפתה להקליק על כפתור ה-'enable content' בתוכנות אופיס. לכן חיוני להדריך עובדים באיומי סייבר ולרענן באופן תקופתי את ההנחיות לנקוט משנה זהירות בפתיחת קבצים מצורפים להודעות מייל, ובפרט אם מדובר בקבצי ארכיון בפורמט חריג או לא מוכר, שנשלחו על ידי אדם או גוף לא מוכרים. במקרה של ספק, יש לברר עם השולח – שלא באמצעות מייל – שאכן ההודעה והקובץ המצורף נשלחו על ידם – או לפנות למחלקת המחשוב בארגון לקבלת עזרה".
27/12/21 14:53
9.62% of the views
מאת אנשים ומחשבים
השיח ברשתות החברתיות הולך ונהיה אלים יותר ויותר בשנים האחרונות. לא מעט אנשים מרשים לעצמם להתבטא בצורה יותר חריפה ואלימה, לקלל, לגדף, לעשות שיימינג ולהסית – בין אם הקורבנות שלהם הם ילדים חברים לכיתה בבית הספר, אישי ציבור ופוליטיקאים או מי שלא בא להם בטוב, או מתנגד לדעותיהם הפוליטיות. הנתונים מוכיחים זאת, ובמיוחד כשזה נוגע לקבוצות מאובחנות כגון שמאלנים (ובמידה פחותה ימניים), ערבים, חרדים ולהט"בים.
הרשתות החברתיות, מצדן, טוענות שהן עושות למיגור השיח האלים והמסית בפלטפורמות שלהן – ופייסבוק טוענת שהיא עושה המון ולדבריה גם מצליחה הצלחה פנומנלית, אלא שהתוצאות מראות שמה שהן עושות ממש לא מספיק, טיפה בים. ואין פלא – הן מרוויחות מכך, כפי שהראו לנו המסמכים שחשפה פרנסיס האוגן בקשר לפייסבוק, שבה עבדה.
לריק הזה הממשלה מבקשת להכניס את הרגולציה, את בתי המשפט. החוק למניעת הסתה ברשתות החברתיות, שזכה לכינוי חוק הרשתות החברתיות ושוועדת השרים לחקיקה אישרה היום (ב'), מסמיך את בית המשפט המחוזי להורות על הסרת תכנים שפורסמו בפייסבוק, טוויטר, טיקטוק ובמדיה החברתית האחרת אם הם מהווים, לשיטתו, סכנה לפגיעה בביטחון של אדם, הציבור או המדינה. החוק זקוק כדי לעבור לאישורה של מליאת הכנסת.
לכאורה, מדובר בצעד מבורך: במקום שבו הרשתות החברתיות לא פועלות מספיק, המדינה מבקשת להיכנס, להשליט סדר ולמנוע פגיעה באנשים או בביטחונה היא. להפעיל את הכוח שלה, שהוא גדול הרבה יותר מהכוח של כל אחד מאתנו לעמוד מול האלימים והפוגעים בסושיאל, ולרסן אותם (ומי ממשתמשי הרשתות החברתיות לא ספג לפחות הערה לא נעימה). הצעת החוק נותנת לה את האמצעים לכך, גם אם רק בדיעבד, בעוד שלנו יש רק את המקלדת.
נתניהו מתעלם מהדבשת של עצמו
הימין יוצא נגד הצעת החוק ויו"ר האופוזיציה, בנימין נתניהו, קורא לה "איראנית", "הרס הדמוקרטיה" ופגיעה בחופש הביטוי. אלא שנתניהו מתעלם מהדבשת שלו: הוא עצמו הציע הצעה דומה לפני כמה שנים – ולא המשיך בחקיקתה לאחר שחזר בו. שלא לדבר על שלל הצעות וצעדים שהוא עשה, או איים שיעשה, על מנת לתייג את השמאל ואזרחי המדינה הערבים כפועלים לרעת ישראל, ואף להצר את הצעדים של ארגונים לגיטימיים כגון שוברים שתיקה ובצלם.
יוצא נגד הצעת חוק לאחר שהוא בעצמו קידם הצעה דומה. ראש הממשלה לשעבר, בנימין נתניהו. צילום: BigStock
נתניהו רואה בהצעת החוק הזאת עוד אחת משרשרת הצעות חוק של שר המשפטים, גדעון סער, לפגיעה אישית בו ובימין שהוא עומד בראשו. נראה שהוא בטוח שסער רוצה לנקום בו אישית, לאחר שהוא הפסיד לו בפריימריז בליכוד ועזב את המפלגה לטובת הקמת תקווה חדשה ו-"הפלת שלטונו". הוא מצרף לכך את החוק שימנע מאדם שעומד נגדו כתב אישום מלכהן כראש ממשלה (ושאגב, לא אמור להיות רטרואקוטיבי, ולכן גם אם הוא יעבור הוא לא יחול על נתניהו). ייתכן, אבל לא זאת הסיבה להתנגד לחוק. הוא והימין צודקים בדבר אחד, מהותי: אכן, יש בהצעה פוטנציאל לפגיעה בחופש הביטוי. הצעת החוק מאפשרת לבתי המשפט להורות על הסרת תוכן מהרשתות החברתיות אם הוא "מהווה עבירה פלילית, ובנסיבות העניין יש אפשרות ממשית שהמשך הפרסום כאמור יפגע בביטחונו של אדם, בביטחונו של הציבור או בביטחון המדינה". מה המשפט הזה בדיוק אומר? על זה ההצעה לא מרחיבה. כלומר, היא נותנת מקום נרחב, נרחב מדי, לפרשנות של בתי המשפט.
יש לקוות שיש במפלגות שנמצאות בשלטון ולו ח"כ אחד שיראה את המסוכנות הפוטנציאלית שבהצעת החוק הזאת וירים את היד נגדה. שהרי בקואליציה שברירית כל כך, מספיק ח"כ אחד כדי להפיל את ההצעה
אני לא מטיל ספק בכוונות השופטים שיקבלו את התיקים הרלוונטיים לידיהם, ו-ודאי שאני לא עושה זאת לפני שהחוק עבר ושהוגשה בקשה שמסתמכת עליו. אבל גם בתי המשפט יכולים לפגוע בחופש הביטוי שלא במתכוון. גם הם יכולים לשים שיקולים אחרים לפני חופש הביטוי, שגם ככה העיגון שלו בחקיקה ובפסיקה בישראל חלקי ביותר, בלשון המעטה. אחד הנימוקים של הממשלה לנחיצות של החוק הוא כי מדינות אחרות מסדירות את המצב הזה בחקיקה. זה נכון, אלא שבאותן מדינות יש חוקים אחרים שיאזנו את החקיקה הזאת – מה שבישראל יש, כאמור, באופן חלקי בלבד.
הצעת חוק מיותרת
סיבה נוספת לכך שהצעת החוק הזאת לא צריכה להמשיך ולהתקדם – וכלל לא הייתה צריכה להיות מוגשת – היא שכבר יש את הכלים: ניתן לאכוף את השמירה על ביטחונם של אדם, הציבור והמדינה באמצעות החקיקה והרגולציה הקיימות, וגופים שונים כגון יחידת הסייבר של המשטרה אמנם עושים את זה, גם אם במידה לא מספקת. הסיבה שהרשויות עושות את זה חלקית בלבד נובעת מטעמים שונים, בהם העדר שיניים ואי קיומו של כוח אדם מתאים ומספיק – אבל לא אי קיומה של חקיקה. לכן, ניתן להגביר את האכיפה על בסיס החוקים שכבר חוקקו, ואין צורך בחוק חדש. גם הצעת החוק הנוכחית מודה בכך, גם אם בעקיפין – בדברי ההסבר שמצורפים אליה נטען שהמטרה שלה היא "לייעל". כלומר, זה לא שאין חקיקה שמאפשרת את מה שהממשלה רוצה להגיע אליו, אלא שלטענת השרים, החקיקה הקיימת לא יעילה מספיק. וזה נכון – אבל, כאמור, אפשר לעדכן את החוקים הקיימים, לא צריך בשביל זה חוק נפרד.
ועוד: כל חקיקה או רגולציה שיש בה כדי להטיל מגבלה כלשהי על האינטרנט ועל חופש הפעולה בו היא לא דבר רצוי, או לא אמורה להיות כזאת, אלא אם כן יש הכרח בל יגונה לקיומה. בכל הצעת חוק כזאת יש להעלות על המאזניים אותה, את יעילותה ואת תרומתה אל מול חופש הביטוי, חופש הפעולה או ההתקדמות הטכנולוגית. כאן, עקב הפרשנות הרחבה שניתן לתת לחוק ועקב החקיקה הקיימת, ההחלטה הייתה צריכה להיות שלא להעלות בכלל את הצעת החוק לסדר היום.
חברי הכנסת – זה התור שלכם לומר את דעתכם על הצעת החוק, ולהפיל אותה. צילום: אילוסטרציה - BigStock
עכשיו, לאחר שההצעה אושרה על ידי ועדת השרים לענייני חקיקה, היא אמורה לקבל תמיכה של הקואליציה בקריאות הבאות בכנסת, עד שהיא תאושר סופית. יש לקוות שיש במפלגות שנמצאות בשלטון ולו ח"כ אחד שיראה את המסוכנות הפוטנציאלית שבהצעת החוק הזאת וירים את היד נגדה. שהרי בקואליציה שברירית כל כך, מספיק ח"כ אחד כדי להפיל את ההצעה. ואם במקרה סער או ראש הממשלה, נפתלי בנט, יתעשתו וימשכו את הצעת החוק – מה טוב. לא סביר שזה יקרה, אבל תמיד אפשר לייחל לכך.
27/12/21 16:47
9.62% of the views
מאת אנשים ומחשבים
זה קרה לפני כ-20 שנה, עת הייתי מפקד ממכ"א (ר"ת מרכז מיכון כוח אדם). יחד עם מפקדים בכירים אחרים באכ"א – אגף כוח האדם של צה"ל – הגעתי לשיחה עם סגן הרמטכ״ל דאז (ולימים הרמטכ"ל), גבי אשכנזי .שיחה שעסקה בנושאים שונים, אבל הדבר העיקרי שעלה על השולחן הוא הזלזול של אשכנזי הגולנצ'יק במערך העורף הצה"לי.
גבי אשכנזי, כשהיה רמטכ"ל. צילום: דובר צה"ל
במהלך השיחה ביקשתי את רשות הדיבור והסברתי לאשכנזי שלי עצמי, קצין בכיר, יש פרופיל 31, עקב בעיות אורתופדיות, ושלמרות הבעיה הרפואית, התגייסתי לצבא ועשיתי את המקסימום כדי לתת שירות משמעותי. ציינתי שרוב ככל חיילי היחידה שעמדתי אז בראשה – כאמור, ממכ"א – לא בחרו שלא להיות קרביים, אלא נאלצו ללכת ללמוד על המחשב ולשרת בה עקב פרופיל נמוך. וגם הם התגברו על הבעיות ועשו את המקסימום כדי לתרום לצה"ל.
אשכנזי, כדרכו, לא קיבל את דבריי והתייחס בזלזול למה שאמרתי על שירות משמעותי של אנשים כמוני בצבא.
יצאתי מהפגישה נבוך ועצוב, ועד היום אני נושא את הסיפור הזה על אשכנזי, שמבטא את חוסר היכולת של המפקדים הבכירים בצה"ל להבין שאנשי יחידות המחשב הגיעו לשם כפשרה, כיוון שלא היה ביכולתם להתגייס לקרבי.
גם אני שירתתי בחזית
סיפורי האישי מקבל משנה תוקף בכך שמאחר שלא היה ביכולתי להתגייס לשירות קרבי, בהיותי בממר"ם חיפשתי כל הזמן את האפשרות לתרום למערך הקרבי. ב-1985 עמדה בפניי הבחירה בין שירות כראש מדור מחשב בקריה, בקרבת קצינים בכירים, או שירות בגוף חדש שהוקם – פרויקט אבן מתגלגלת, שעסק במחשוב המנהל האזרחי ביהודה ושומרון וביק"ל (יחידת הקישור ללבנון), שהייתה קיימת החל ממבצע שלום הגליל ועד אחרי שיצאנו מרצועת הביטחון.
אני סבור שלא צריך לתת לחיילים בעלי פרופיל קרבי להגיע ל-8200. אבל מכאן ועד לזלזול שחשתי בהיותי מפקד ממכ"א והמשכו בדברים האחרונים של הרמטכ"ל, רא"ל אביב כוכבי, שלפיהם הטובים לקרבי – ולא לסייבר, הדרך ארוכה
כמי שמאמין בתחיית האומה אחרי 2,000 שנות גלות וכמי שדגל ישראל מתנופף על ביתו 365 יום בשנה, ולא רק ביום העצמאות, בחרתי ללכת לפרויקט במנהל האזרחי – בתפקיד יותר זוטר אך יותר משמעותי לצה"ל ולעם ישראל. במשך שמונה שנים נסעתי לעבוד ביהודה ושומרון, בחבל עזה ובמארג׳ עיון, על מנת לתת תמורה מקסימלית לצה"ל במסגרת המגבלות שלי. חטפתי אבנים רבות על רכבי, סיכנתי את עצמי בנסיעות רבות מאוד בשטח (כ-50 אלף ק"מ בשנה) – והכול על מנת לתרום לצה"ל לא פחות מחיילים קרביים, למרות המגבלה הגופנית שממנה סבלתי.
הרמטכ"ל, רא"ל אביב כוכבי. צילום: דובר צה"ל
"קמפוס רמת גן" וקניון עזריאלי
אחרי שנים רבות במרחבי המחשוב המבצעי הגעתי לממר"ם, על מנת לפקד על ענף בממכ"א ואחר כך על כלל היחידה. שם נחשפתי לדברים שגם לי הייתה ביקורת עליהם: קראו לבסיס בסלנג "קמפוס רמת גן", כאילו מדובר באוניברסיטה ולא בבסיס צבאי, נתנו לחיילים ולקצינים ללכת במשך היום לקניון עזריאלי (דבר שהייתי אוסר בפקודה) ויש חיילים שניצלו את היותם באזור תל אביב-רמת גן כדי לעשות לביתם במקום לצה"ל. אני גם סבור שלא צריך לתת לחיילים בעלי פרופיל קרבי להגיע ל-8200 – יש מספיק חיילים עם פרופיל נמוך שיכולים למלא את תקני היחידה. אבל מכאן ועד לזלזול שחשתי בהיותי מפקד ממכ"א והמשכו בדברים האחרונים של הרמטכ"ל, רא"ל אביב כוכבי, שלפיהם הטובים לקרבי – ולא לסייבר, הדרך ארוכה.
לסיום, אם צה"ל לא ידע לתגמל את חייליו וקציניו המשרתים במערך הטכנולוגי בשכר סביר, אז עם כל הכבוד לדברי הרמטכ"ל, לא יישאר בצבא מערך טכני איכותי. יש להעביר את כלל המערך בכניסה לקבע למערך מקצועי, שיהיה דומה בתנאיו לחברת היי-טק. זה ישאיר אנשים איכותיים בצבא ולא יגרום לתסכול מתמשך לחיילי ולקציני היחידות הקרביות.
הכותב הוא אל"מ (מיל'), לשעבר מפקד ממכ"א וכיום מנכ"ל חברת הייעוץ הטכנולוגי-עסקי Bsd-IT.
27/12/21 13:33
7.69% of the views
מאת אנשים ומחשבים
אפל הציגה את מכשיר הדגל האחרון שלה, ה-iPhone 13, בספטמבר ואת ה-iPhone 14 נקבל רק בעוד חודשים רבים, אבל, יש כבר שמועות ודיווחים המופצים על ה-iPhone 15, שעתיד בכלל להגיע לידינו רק בשנת 2023. על פי מה שמסתמן, ענקית הטכנולוגיה מקופרטינו תוותר במכשיר הבא-הבא שלה על המגרעת שבה יושב כרטיס ה-SIM הפיזי.
פרסום בבלוג ברזילאי ששמו Blog do iPhone, קובע כי לדגמי ה-Pro של ה-iPhone 15 לא יהיו חריצים פיזיים לכרטיסי SIM, והם יהיו תלויים לחלוטין בטכנולוגיית eSIM לקישוריות.
eSIM הוא שבב המחליף את כרטיס ה-SIM הפיזי, הופך אותו לוירטואלי, ומאפשר לחבר את המכשיר לכל ספקית סלולר, בלי הצורך בהזמנת כרטיסון הפלסטיק לשם כך. הטכנולוגיה הזו כבר מוטמעת מזה שנים במכשירי Apple Watch.
המקור העלום שממנו שאב הבלוג את המידע, גם טוען כי מכשירי ה-iPhone העתידיים הללו יגיעו עם תמיכה כפולה ב-eSIM, שתאפשר למשתמשים לקבל שני קווים בו-זמנית. עם זאת, לא ברור אם גם הדגמים שאינם דגמי ה-PRO יסתמכו גם הם על טכנולוגיית eSIM, או ימשיכו להשתמש בחריצי כרטיסי SIM פיזיים.
יש להניח כי גם אם אפל אכן תשחרר את המכשיר המדובר בכל דגמיו ללא חריץ לכרטיס ה-SIM, היא לבטח תציע גם גרסה עם חריץ SIM פיזי במדינות שבהן eSIM לא יהיה זמין עדיין.
בנוסף, טיפ אנונימי הודיע ל-MacRumors כי אפל המליצה לספקיות הגדולות בארה"ב להתכונן להשקת סמארטפונים מבוססי eSIM בלבד עד ספטמבר 2022. הדיווח כלל מסמך לגיטימי לכאורה, המתאר את מסגרת הזמן של יוזמה זו, אם כי המסמך אינו מקושר ישירות לא לאפל או למכשירה.
הרעיון שאפל תוותר בעתיד על חריץ כרטיס ה-SIM הגיוני, לנוכח ההתרשמות כי החברה מתקדמת כל העת למכשיר "נקי" ללא יציאות. מאידך, עד 2023 יכולים להתקבל עוד שלל דיווחים סותרים על תוכניות החברה, ומומלץ לא לפתח יתר ציפיות לפני שנקבל לעניין אישור רשמי ממקורות מוסמכים.
27/12/21 14:46
7.69% of the views
מאת אנשים ומחשבים
כשישבתי לחשוב עם עצמי מהו הדבר הכי מהותי, מנקודת המבט שלי, שאירע ב-2021 בתחום החומרה והשבבים וכל החבר'ה הסמוכים, התברר לי שאל קו הגמר הגיעו שני היבטים שונים, אחד שהתרחש ואחד שלא – אחד ששמים אליו לב יותר כי הוא מושך הרבה רעש, ואחד שנחבא קצת אל הכלים ולא קיבל אולי את הכותרות שהגיעו לו במהלך השנה.
בחרתי בסופו של דבר במה שלא קרה, כי הוא בכל זאת היה משמעותי יותר בהיבט הפיננסי. יש לו גם לא מעט נגיעות במלחמת הסחר בין ארצות הברית והעולם המערבי, אם תרצו, לסין ולכלכלה הדרום-מזרח אסייתית בגדול – הקרב שמובל בידי משרד המסחר האמריקני גם בתקופתו של ג'ו ביידן.
ומה שלא קרה זאת שהעסקה בה אנבידיה (NVIDIA) רוכשת את ARM, תמורת סכום של 40 מיליארד דולר אם מישהו שכח, פשוט לא מתממשת. אני לא מבין מדוע אנבידיה ממשיכה להתעקש, במקום לפתח טכנולוגיות משל עצמה, או אולי לחפש חברה אחרת, שאולי תספק לה משהו חלקי לפחות.
ויש עוד משהו שלא קרה השנה, או שאולי בעצם לא הגיע לסיומו – משבר השבבים. מי שעקב אחר הידיעות השונות בתחום, ראה שהדבר היחיד שהחברות יודעות בקשר הזה הוא שהן לא יודעות מתי הוא יסתיים
אני לא רואה כיצד העסקה הזו יכולה להיסגר טוב מבחינתה של אנבידיה, אחרי שכבר עברה יותר משנה. אחרי כל כך הרבה דחיות, ואחרי שכל כך הרבה רגולטורים בעצם מראים לה את האצבע הכי מעניינת בכף היד, אני לומד כי בסופו של דבר סופטבנק, למרות שהייתה שמחה לממש רווח של 8 מיליארד דולר על הרכישה שלה לפני מספר שנים, תחליט שהיא מתייאשת, ותהפוך את ARM לחברה ציבורית, תוך שמירה על רוב המניות. אנבידיה תוכל קצת 'לנקום' עם רכישה מסיבית של מניות, אבל זה לא יעניק לה את השליטה שהיא כל כך רוצה.
פחתו מאוד הסיכויים לעסקת הענק בעולם השבבים – לרכישת ARM על ידי אנבידיה.
משבר השבבים והפתעת מדיה-טק
ויש עוד משהו שלא קרה השנה, או שאולי בעצם לא הגיע לסיומו – משבר השבבים. מי שעקב אחר הידיעות השונות בתחום, ראה שהדבר היחיד שהחברות יודעות בקשר הזה הוא שהן לא יודעות מתי הוא יסתיים. יש כאלה שמצביעים על המחצית השנייה של 2022, יש כאלה שמכוונים אפילו עוד שנה קדימה, ומה שבטוח הוא שההתפרצות הנוכחית של זן האומיקרון מוכיחה שגם אם אין תוכנית – תמיד יכולים לצוץ שינויים. כך או כך, היכונו לעליית מחירים. מתישהו יצרניות המחשוב יספיקו לספוג, או שמחירי הרכיבים פשוט יעלו, כמו בכל שוק של ביקוש גבוה והיצע נמוך מדי.
הפתיעה השנה. מדיה-טק. צילום: פליקר
אז מה כן קרה? קודם כל מדיה-טק. אחת ההצהרות המפתיעות של החודשים האחרונים בתחום ייצור המעבדים לשוק הטלפונים, שנע בין הצהרות על ביקושים גואים עד חשש למיתון מוחלט, הייתה שייכת לקוואלקום שנחשבת ליצרנית המובילה בתחום. ראשיה הכריזו שבמבט לעתיד הם רואים את החברה יותר כיצרנית מעבדים לשוק המחשבים. הצהרה מאוד מפתיעה על פניו, אבל אז בא עוד דו"ח רבעוני, בו התברר שיצרנית המעבדים המובילה כיום לשוק הטלפונים, מבחינת כמויות, היא בכלל מדיה-טק הצנועה.
אז נכון שהיא באה מאוד מלמטה, משוק הטלפונים הזולים והזולים עוד יותר, אך גם קוואלקום הכניסה הרבה מאוד כסף לכיסה ממעבדי סדרת ה-Snapdragon 400 שלה. אבל כעת מדיה-טק לא רק מוכרת בזול – לקראת 2022 היא השיקה מעבד שיכול, על פניו, להתחרות ראש בראש עם מעבדי הדגל החדשים בשוק, קרי ה-Snapdragon 8 Gen 1 של קוואלקום, וגם ה-Exynos 2200 של סמסונג, שישמש אותה בדור הבא של מכשירי הדגל שלה.
הענקיות עוברות לייצר מעבדים למכשיריהן
וקוואלקום גם צריכה להתמודד עם מגמה: לא רק סמסונג מייצרת את המעבדים בשביל עצמה, כמו שגם עשתה וואווי לרוב לפי שנדרסה בידי ארצות הברית, וגם לא כמו אפל שמתכננת את מעבדיה באמצע כבר זמן רב. עכשיו נכנסה לתמונה גם גוגל, ויש עוד חברות שמדברות על שליטה מלאה בתכנון המעבדים שלהן. מה יישאר בסוף לקוואלקום? כן, היא צריכה להתחיל לחפש דרכים חדשות.
הענקיות עברו לייצור עצמי. המעבד של אפל, ה-M1. צילום מסך מארכיון. צילום: נחמה אלמוג
ומה שהכי חשוב הוא שמי שמנצחת על הכל, היא TSMC, שהפכה לא רק למובילה טכנולוגית, אלא גם ליצרנית של רוב המעבדים לשוק הטלפונים, כשסמסונג מגרדת לה בזנב, אבל רוצה הרבה יותר. לא פלא שביידן מוכן להשקיע מיליארדים על מיליארדים כדי לבנות עוד מפעלי ייצור בארצות הברית. עם כל המגיפות והמלחמות הכלכליות, חייבים שייצור המעבדים יהיה קרוב לבית. המכונות והבינה המלאכותית הרי הופכות ליותר חשובות מתמיד, ואם אתם לא זוכרים – תלכו לקולנוע או תחפשו בנטפליקס.
עוד דבר חשוב הוא השתנות. מצד אחד רואים הרבה יותר מחשבים ניידים מעניינים שמגיעים לשוק, ואני לא יודע מה יישאר מתערוכת CES הקרובה, אבל הדברים שצריכים להיות מוכרזים שם ממש מעניינים מבחינת תצורות ועיצובים – כשכל חברה רוצה להיות מאוד מיוחד. מצד שני, גם מה שבפנים מתחיל להיות הרבה יותר מעניין מתמיד: פלוטון מעבדי האבטחה של מיקרוסופט מצד אחד, ומצד שני הדור ה-12 של מעבדי ה-Core של אינטל, שמציגה לראשונה יישום של תפישת ליבות הביצועים וליבות היעילות, עם שילובים כמעט אינסופיים של תצורות שמשלבות ליבות כאלה וכאלה, או רק אלה או אלה, ועם הבטחה שהולך להיות מעניין גם במעבדים החדשים שיגיעו לתחום השרתים.
הרבה מאוד מהתהליכים הללו התרכזו בחודשים האחרונים של השנה, כך שיש הרגשה ש-2022 תיפתח בסוג מסוים של באנג, שאולי יישלח אותות עד הסוף לשנה מאוד מעניינת.
27/12/21 11:49
5.77% of the views
מאת אנשים ומחשבים
הליך הבחירות לוועד המנהל של איגוד האינטרנט הישראלי (ע"ר) לשנת 2021 הסתיים בבחירתם של שלושה חברים חדשים לוועד המנהל: ד"ר שרון בר-זיו, מרצה וחוקרת בתחומי הממשק שבין משפט וטכנולוגיה; עו"ד ורד זליכה, שותפה וראשת תחום סייבר ובינה מלאכותית במשרד עורכי הדין ליפא מאיר ושות' ועמיתת מחקר במרכז פדרמן לחקר הסייבר בפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית; וד"ר תומר סיימון – המדען הראשי של מיקרוסופט ישראל מחקר ופיתוח.
הוועד המנהל של איגוד האינטרנט הישראלי אמון על התוויית המדיניות והאסטרטגיה של האיגוד. הוועד מונה שבעה חברים ותקופת הכהונה של כל חבר ועד נמשכת שלוש שנים. כל חברי הוועד המנהל מכהנים בתפקידם בהתנדבות.
ד"ר בר-זיו, מרצה בבית הספר למשפטים, המכללה האקדמית ספיר. היא מתמחה בממשק שבין משפט וטכנולוגיה, ועוסקת במחקר והוראה בתחום דיני המידע, דיני קניין רוחני, חדשנות ויזמות. מאמריה של ד"ר בר-זיו מתפרסמים בכתבי עת מובילים והיא מוזמנת להשתתף בכנסים בתחומי מומחיותה בישראל ובחו"ל.
עו"ד זליכה היא מומחית במשפט ובמדיניות סייבר, ובעלת ניסיון רב בעיסוק במשפט, סייבר וטכנולוגיה, בזירה הבינלאומית, במגזר הציבורי ובמגזר הפרטי. בתפקידה כיום היא מובילה את פרקטיקת הסייבר והבינה המלאכותית במשרד ליפא מאיר, ואמונה על ייעוץ משפטי למגוון ארגונים וחברות במשק. כיהנה בעבר כראשת תחום מדיניות בינלאומית במערך הסייבר הלאומי, וייצגה את ישראל בקבוצות עבודה לסייבר באו"ם וב-OECD. כן היתה יועצת משפטית לענייני טכנולוגיה וסייבר בצה"ל. בנוסף, כיהנה בעבר כחברת וועדת ההיגוי של המרכז לחקר הסייבר – משפט ומדיניות, באוניברסיטת חיפה.
ד"ר סיימון, שמונה לתפקיד המדען הראשי של מיקרוסופט ישראל מחקר ופיתוח השנה, כיהן בתפקידו הקודם כסמנכ"ל טכנולוגיות לאומיות במיקרוסופט ישראל. ד"ר סיימון הינו מומחה בתכנון והובלת תהליכי טרנספורמציה דיגיטלית ובטכנולוגיות ענן ציבורי, בינה מלאכותית ומחשוב קוונטי, וחוקר שנים את תחומי האוטומציה ועתיד שוק העבודה. ד"ר סיימון מלווה כיום בכירים רבים במערכת הלאומית הישראלית והבינלאומית בבניית אסטרטגיות ארגוניות ולאומיות. ד"ר סיימון משמש מזה שנתיים כנציג ציבור בוועדת ההיגוי לשירותי התשתית של האיגוד.
פרופ' קרין נהון, נשיאת איגוד האינטרנט הישראלי. צילום: ויקיפדיה
בסיומה של 2021, תסיים פרופ' קרין נהון את תפקידה כנשיאת האיגוד בתום חמש שנות כהונה. הוועד המנהל החדש ייתכנס בחודש ינואר ויבחר בנשיא, או נשיאה, חדשים.
פרופ' נהון בירכה את חברי הוועד הנכנסים: "אני מסיימת את תפקידי בתחושת סיפוק גדולה. האיגוד היום הוא גוף משפיע, עצמאי, בלתי תלוי ומקצועי. אני מברכת את שלושת חברי הוועד שנבחרו, מדובר באנשים איכותיים ומקצועיים, ואני יודעת שהאיגוד בידיים טובות".
27/12/21 12:37
5.77% of the views
מאת אנשים ומחשבים
BMC, מובילה עולמית בפתרונות תוכנה עבור הארגונים הדיגיטליים האוטונומיים (Autonomous Digital Enterprise), הוכרה כמובילה בריבוע הקסם של גרטנר לשנת 2021 בתחום ה-ITSM (ר"ת IT Service Management Tools), זו השנה השמינית ברציפות. פלטפורמת ה-BMC Helix ITSM v. 21.02 קיבלה גם את הציון הגבוה ביותר ב-Advanced-Maturity Infrastructure and Operations (I&O) Case Use בקטגוריית היכולות הקריטיות של ITSM Tools 2021.
הדו"ח מציין את החוזקות של BMC, שבגינן הוכרה כמובילה: ITSM מתקדם: BMC Helix ITSM הינו פתרון ITSM מהדור החדש, בפלטפורמת Helix בענן, שתומך בצרכים של ארגונים ותיקים וגדולים, באמצעות תמיכה מתקדמת בתהליכי ITSM ו-CMDB.
גמישות וחדשנות באספקת השירות: BMC הינה מהחברות היחידות בעולם שמספקות כלי ITSM – תשתית מבוססת קונטיינרים, המאפשרת אופציות מגוונות להטמעה הן בענן והן בתשתיות הארגון.
תוכנית פיתוח לטווח ארוך: יש ל-Helix BMC תוכנית פיתוח ארוכת טווח, המבוססת על טכנולוגיות AI, לצורך תמיכה בתהליכי ה-ITSM של הלקוחות שלה. כמו כן, היא מציעה אינטגרציה נרחבת עם מערכות נוספות בארגון, ללא צורך בכתיבת קוד ותוך כדי הנגשת היכולת מתקדמות למשתמש דרך Digital Workplace. "BMC ממשיכה לקדם את פורטפוליו ה-BMC Helix עם הטכנולוגיות הכי מתקדמות הקיימות כיום של בינה מלאכותית לתחום ה-ITSM – טכנולוגיות AISM – וגם לעולמות ה-AIOps. טכנולוגיות אלה יעזרו לארגונים המתקדמים ביותר בעולם להיות פרודוקטיביים יותר, לפתור בעיות מהר יותר ולספק חוויות דיגיטליות ועכשוויות לעובדיהם", אמרה סבטלנה סטוליארוב, יועצת תוכנה ראשית (Principal Software Consultant) לאזור EEMEA ב-BMC. "אנחנו מאמינים שהמיצוב שלנו בפעם השמינית ברצף כמובילה בריבוע הקסם של גרטנר הוא הכרה במחויבות, בחדשנות ובנאמנות שלנו כלפי לקוחותינו. ביצועים אלה מנועים על ידי שימוש בבינה מלאכותית ובאוטומציה חכמה. BMC Helix מספקת ללקוחותינו שירות עצמי מתקדם, ידידותי ויעיל, הכולל אוטומציה והיפר אוטומציה מובנות, שמאפשרות הקטנת סיכונים בסביבות שמשתנות במהירות. באופן זה אנחנו מסייעים ללקוחותינו להתקדם ולהפוך לארגון דיגיטלי אוטונומי".
יגאל שחק, מנהל פעילות BMC במטריקס. צילום: סטודיו דבש
לדברי יגאל שחק, מנהל פעילות BMC במטריקס, "זו השנה השמינית ברצף ש-BMC מובילה בטבלאות דירוגי האנליסטים בתחום ה-ITSM בעולם, וכך גם בישראל. אני מכיר ומלווה את פעילות השוק בישראל בתחום הזה בעשור האחרון. הלקוחות שלנו שאימצו את הפורטפוליו של BMC הצליחו לעבור את משבר הקורונה והדביקו את קצב ההאצה הדיגיטלי בזכות ניהול התהליכים והאוטומציה שאנחנו מציעים להם. כיף לראות את ההכרה של גרטנר שנה אחר שנה, וזה מחזק את הבחירה ב-BMC כפלטפורמה המובילה בתחום. אני צופה שגם בשנה הקרובה נוכל לקחת את הלקוחות שלנו בבטחה עם BMC אל המסע לענן, ניהול התהליכים, שיפור הבקרה, הדיגיטל והאוטומציה".
27/12/21 13:52
5.77% of the views
מאת אנשים ומחשבים
ועדת השרים לחקיקה אישרה היום (ב') פה אחד את הצעת החוק שמבקשת למנוע הסתה ברשתות החברתיות ומסמיכה את בתי המשפט המחוזיים להורות להן להסיר תכנים כאלה. משמעות ההחלטה היא שהקואליציה תתמוך בהצעה בהמשך הליכי החקיקה בכנסת.
מדובר בהצעת חוק ממשלתית, שהוגשה על ידי שר המשפטים ויו"ר הוועדה, גדעון סער. ראשיתה בהצעה פרטית של ח"כ מאיר יצחק הלוי (תקווה חדשה), שעברה בקריאה טרומית, וכעת תורד מסדר היום. לאחר שההצעה הממשלתית תאושר בכנסת, בתי המשפט יוכלו להורות לגוגל, טיקטוק, טוויטר ופייסבוק על השירותים שלה ולשאר הרשתות החברתיות להסיר תכנים מהפלטפורמות שלהן אם הם מהווים עבירה פלילית או יש בהם כדי סכנה פוטנציאלית לפגיעה באדם, בביטחון המדינה או בביטחון הציבור.
ההצעה מחייבת להזמין את מנהלי הרשתות החברתיות ונציגים של ספקי השירות לדיון שיתקיים בבית המשפט בבקשה להסיר את התוכן המדובר, אולם מתירה לבית המשפט לקבל החלטה במעמד צד אחד אם הוא מוצא לנכון או אם המשיבים, או חלקם, הוזמנו לדיון אך לא התייצבו אליו. יצוין כי ניתן יהיה להגיש בקשה להסרת התוכן רק אם היועץ המשפטי לממשלה נתן את הסכמתו לכך.
ההצעה רחבה יותר מזו של ח"כ יצחק הלוי, שנתנה לבית המשפט אפשרות להורות על הסרת התכנים במקרים נוספים.
נתניהו: "חוק איראני"; סער: "ביבי, שתה מים קרים"
הצעת החוק והחלטת ועדת השרים לחקיקה זוכה להתנגדות נרחבת בימין ומצד גורמי מקצוע. ראש הממשלה לשעבר, בנימין נתניהו, כתב בחשבון הטוויטר שלו כי "הדמוקרטיה הישראלית בסכנה. גדעון סער העביר היום בוועדת השרים לחקיקה את החוק האיראני לצנזור הרשתות החברתיות בישראל. במקביל הוא מקדם חוק שיאפשר חיפוש בבתי אזרחים בלי צו שופט וחוק לפסילת מועמדים לראשות הממשלה".
סער השיב לנתניהו בציוץ משלו: "ביבי, תשתה מים קרים. זה אותו חוק שהממשלה שלך העבירה בכנסת ה-20 עד שהתחרטת, רגע לפני אישורו בקריאות שנייה ושלישית. כולם יודעים שאתה מגן על עבריינות ועל הסתה ברשתות, ולא על הדמוקרטיה. במדינות מערביות ומתקדמות כבר חוקקו הסדרים בנושא. אנחנו נחוקק את החוק הזה ונגן על הציבור".
גם באיגוד האינטרנט הישראלי הביעו התנגדות לחוק. בחשבון הטוויטר שלו נכתב כי "הצעת חוק הפייסבוק שאושרה הבוקר פותחת פתח מהותי ופרוצדורלי לצנזורה שלטונית. יתרה מזאת, הצעת החוק מאפשרת להסיר תכנים גם מאתרי תוכן ממוסדים, כמו עיתונים ישראליים וזרים, ברמת חודרנות שאינה קיימת באף מדינה אחרת בעולם הדמוקרטי".