אחד הדברים הראשונים שעלו במחשבתי אחרי שחרור ההודעה הרשמית של מיקרוסופט בנוגע לרכישת אקטיוויז'ן בליזארד זה שהרוכשת הולכת לטעום את מה שאנבידיה עוברת מאז שהודיעה שהיא רוצה לרכוש את ARM. העסקה הזאת עברה ועוברת אי אילו טלטלות, כולל חקירות על ידי רגולטורים, עד כדי כך שיש שאלה האם היא בכלל תצא לפועל בסופו של דבר. באנבידיה הגנו בימים האחרונים על העסקה, באמרם ש-"זו הזדמנות של פעם בדור", אבל לא בטוח שזה יעזור להם מול הרגולטורים. הרכישה של אקטיוויז'ן בליזארד, שסכומה הוא 68.7 מיליארד דולר, היא לא עוד רכישה של חברת הפצה של משחקים. זו עסקה שמשנה את חוקי המשחק בשוק. זו עסקה ששמה בידיים של מיקרוסופט כמה ממותגי המשחק החזקים ביותר בכל היבט של שוק הגיימינג, שניתן לשחק אותם על כל הקונסולות ועל מכשירים רבים בשוק. הרוכשת היא חברה שיש לה עוד אינטרסים, מעבר למכירת משחקים לכשעצמה: מיקרוסופט היא היצרנית של קונסולת המשחקים Xbox והיא זו שפיתחה את Windows, שהיא לא מונופול בשוק מערכות ההפעלה כמו פעם, אבל עדיין נמצאת על הרוב הגדול של המחשבים האישיים – השולחניים והניידים. מכאן, הנוכחות שלה כבר עתה בשוק הגיימינג היא עצומה, בלשון המעטה, והרכישה של אקטיוויז'ן בליזארד תעצים את הנוכחות הזו עוד יותר. במיקרוסופט חוזים שהיא תביא אותה למקום השלישי בשוק. לא סתם הענקית מרדמונד מוכנה לשלם תמורתה הרבה מאוד דולרים. סאטיה נאדלה, מנכ"ל מיקרוסופט. צילום: בריאן סמייל באקטיוויז'ן בליזארד יודעים על איזה צד של הדונאט מרוחה הריבה אז נכון, לעסקה הזו של מיקרוסופט לא ידביקו אפשרות לסיכון ביטחוני, כמו במקרה של רכישת ARM על ידי אנבידיה, אבל אפשר לראות בה בפירוש את החשש העיקרי שהובע נגד העסקה ההיא: היכולת של מיקרוסופט להשפיע על השוק לאחר ביצועה מבחינת היצע המשחקים. האם יש שחקן משחקי וידיאו אחד שלא שאל את עצמו מיד עם היוודע הרכישה מה יקרה עם המשחקים לפלייסטישן, היריבה הגדלה של ה-Xbox? מסופקני. מה יוכל למנוע ממיקרוסופט, לדוגמה, להפסיק לפתח את הגרסאות של המשחק הכה פופולרי Call of Duty עבור הקונסולה היריבה? מה יכול למנוע ממנה להציע אותו רק ל-Xbox ול-PC? וצריך לזכור שהרכישה הזו מגיעה פחות משנה לאחר שחברת משחקים אחרת, בת'הסדה, הפכה ליצרנית משחקים עבור מיקרוסופט, על שלל כותריה המצליחים, מבחינת איכות וגם מכירות. זו שאלה שהרגולוטרים יצטרכו לבחון היטב, כי על אף שהעסקה תיחתם רק לקראת סוף 2023, המשחקים שיגיעו כבר מפותחים בפועל, ועל אף ששתי החברות ממשיכות לפעול לחלוטין בנפרד, באקטיוויז'ן בליזארד כבר יודעים על איזה צד של הדונאט מרוחה הריבה. אבל למיקרוסופט שווה לנסות. הסכום העתק, שהוא לדעתי פשוט מטורף, יכול להתברר בסופו של דבר ככסף קטן. אני יכול להבין את ההתלהבות מהמטאברס, האומניברס או כל שם אחר שמתאר עולם וירטואלי, ואני יכול להבין למה כל מי שהיה קשור לעסקה הזכיר את מילת הבאזזז הזאת, שדומה שהפכה להכרחית, אבל אני לא ממש מתרגש מזה. יעברו עוד הרבה מים בירקון, בהדסון או בכל נחל או נהר גדול אחר שבא לכם לפני שהמשחקים יהיו באמת כאלה שמתאימים לשימוש בעולם שלאף אחד עוד לא ממש ברור כיצד הוא יפעל ויתפקד. כמו שהמציאות המדומה כאן אבל לא משפיעה כמו שחשבו בתחילה, זה צפוי להיות הגורל של המטאברס בדור הנוכחי. אבל זה נושא לדיון אחר. למיקרוסופט שווה לנסות. הסכום העתק, שהוא לדעתי פשוט מטורף, יכול להתברר בסופו של דבר ככסף קטן. אלא שיעברו עוד הרבה מים בירקון, או בהדסון, עד שעולם המטאברס יכה שורש האם הדיבידנד של מיקרוסופט מהרכישה יהיה מיידי? מיקרוסופט לא השקיעה כמעט 70 מיליארד דולר כדי לגבות ממנה דיבידנדים בעוד חמש שנים. היא רואה בדיוק מה שרואה כל אחד בשוק הבידור: עולם משחקי המחשב הוא התחום הכי מכניס שיש בו כיום. המספרים הם עצומים ומגיעים ברמה עולמית כבר לכ-150 מיליארד דולר – תלוי איזו חברת ניתוח שוק שואלים. תרמה לכך רבות הקורונה, שאילצה את כולנו להישאר בבית. לפי סטטיסטה, כבר ב-2021, בארצות הברית בלבד, הגיע שוק המשחקים להכנסות של כ-86 מיליארד דולר – והיד עוד נטויה, עם צמיחה בלתי פוסקת משנה לשנה, ובקפיצות של אחוזים רבים. הכסף הגדול שם בחוץ, ואם העסקה תצליח למיקרוסופט היא מהר מאוד תגרוף הכנסות שכנראה יעזרו לה לכסות די מהר את הסכום הלא הגיוני הזה. מנכ"ל אקטיוויז'ן בליזארד, בובי קוטיק. צילום: מתוך פליקר ולגבי שערוריית ההטרדות המיניות בחברה הנרכשת – זה לא ממש מטריד את מיקרוסופט. כמו במקרים אחרים, טיפות המים יגלשו מהר מאוד מהמעיל שלה. החברות הדגישו שעד לסיום העסקה כל אחת מהן פועלת בפני עצמה, כך שהפרשה נשארה בלעדית בידיים של אקטיוויז'ן בליזארד והמנכ"ל שלה, בובי קוטיק, שעובדים בחברה ואחרים קראו לו להתפטר עקב הפרשה הזאת – ובצדק. בינתיים קוטיק נשאר, אבל יש מצב גדול שכשהאיחוד יגיע להשלמה, הוא כבר לא יהיה שם, והנושא כבר יהיה מאחוריהם. כך לפחות מקווים במיקרוסופט. אה… ומישהו עוד בכלל זוכר שטייק טו רכשה את זינגה תמורת 1.27 מיליארד דולר רק לפני שבוע?

כמה מבעלי המניות של יצרנית כלי הרכב החשמליים טסלה דורשים ממייסד החברה ומנכ"לה המפורסם, היזם אילון מאסק, להחזיר את המניות בשווי 13 מיליארד דולר, אותן רכש במסגרת ההשתלטות של טסלה על יצרנית הפאנלים הסולאריים סולאר-סיטי (SolarCity), בשנת 2016. בעלי המניות, שאת תביעתם הגישו קרנות הפנסיה של האיגודים ומנהלי הנכסים, עתרו לבית המשפט העסקי המרכזי של דלאוור, ה-Delaware Court of Chancery, משום שהם סבורים כי על השופט להגיע למסקנה ש-מאסק אילץ את חבר המנהלים של טסלה לבצע את הרכישה המסוימת, על אף שהיא התגלתה ככושלת. עורכי דינם הפצירו בשופט לפסוק לטובתם בדיון המסכם שנערך אתמול (ג'), כך דיווחה כעת רויטרס. הרכישה של סולאר סיטי בכ-2.5 מיליארד דולר נחתמה, כאמור, לפני כ-6 שנים. טסלה שילמה את מחיר הרכישה במניותיה, שעלו בחדות מאז. שווי המניות שרכש מאסק במסגרת עסקה זו מוערך כיום בכ-13 מיליארד דולר – הסכום שבעלי ניירות הערך רוצים שהוא ישיב לכיסם. מוצרי סולאר-סיטי המוצעים על ידי טסלה כיום. צילום מסך מאתר החברה רכישה מניפולטיבית או כזו שתשתלם לטווח רחוק? כזוכר, העותרים, שהם שבעה משקיעים של ענקית הרכבים החשמליים, טענו במשפט, שהתקיים בקיץ האחרון, כי מאסק גרם לטסלה לרכוש את סולאר-סיטי – חברה המייצרת לוחות סולאריים, אותה ייסדו לינדון רייב ופיטר רייב, בני דודו של מאסק, שהיה שותף בהקמתה, וכן שכיהן כיו"ר הדירקטוריון שלה – כדי להציל אותה מפשיטת רגל. לטענתם, המהלך היה רצוף בניגודי אינטרסים, התעלם מנקודות תורפה בסיסיות של הנרכשת, ולא הפיק את הרווחים שמאסק צפה לחברה. כמו כן האשימה התביעה גם את דירקטוריון טסלה ב"ממשל תאגידי חלש", במובן של התכופפות בפני מאסק ובחירה להשקיע ביודעין ב"עסקה גרועה" תחת הנהגתו הדומיננטית. המשקיעים התובעים קוראים למאסק ולחברים אחרים בדירקטוריון טסלה לתקן את "ההפרות של חובת הנאמנות ובזבוז נכסי התאגיד". הם גם מאשימים את הנתבע במה שמכונה "העשרה בלתי צודקת". בחוקי הון, העשרה בלתי צודקת מתרחשת כאשר אדם אחד מתעשר על חשבון אחר בנסיבות שהחוק רואה כלא צודקות. כאשר נמצא כי אדם "הועשר" שלא בצדק, החוק מטיל חובה על ה"מועשר" לפצות את הנפגעים. אוון צ'סלר, אחד מעורכי הדין המייצגים את מאסק, טען מנגד כי העסקה לא הייתה על תקן סיוע כספי לחברה בקשיים וכי סולאר סיטי הייתה רחוקה מחדלות פירעון. "חילוץ, בתזמור של אילון מאסק" "התיק הזה תמיד עסק בשאלה האם רכישת סולאר-סיטי הייתה חילוץ ממצוקה כלכלית, חילוץ, בתזמור של אילון מאסק", אמר רנדי ברון, עורך הדין של בעלי המניות, בתחילת טיעוני הסיכום שלו למשפט אתמול. בטיעוני הסיום הוזכרו גם ממצאים מרכזיים מהמשפט בן עשרת הימים שנערך בנדון כבר ביולי, ושבמהלכו "בילה" מאסק יומיים על הדוכן בהגנה על המהלכים שלו בנוגע לרכישת יצרנית הפאנלים הסולאריים. לדברי מאסק עצמו, הרכישה הייתה חלק מתוכנית אב בת עשור, שהיא ארוכת טווח בהווייתה, ליצירת קבוצה שתביא לשינוי באופן ייצור וצריכת החשמל באמצעות מכוניות וסוללות חשמליות של טסלה, ופאנלים סולאריים מתוצרת סולאר סיטי. "הם בנו מיליארדי דולרים של ערך לטווח ארוך", אמר עורך הדין צ'סלר על סולאר-סיטי והרווחים העתידיים אשר צפויים, לדבריו, לטסלה ולבעלי מניותיה עקב הרכישה הוותיקה.

מפעילות הסלולר האמריקניות AT&T ו-ורייזון הודיעו כי ידחו את הפעלת שירותי דור 5 שהייתה מתוכננת להיום (ד') בסביבות כמה שדות תעופה, זאת בעקבות המכתב ששלחו חברות התעופה הגדולות לגורמי ממשל, שבו התריעו כי בשל שיבושים בציוד המטוסים שנגרמים מדור 5, הפעלת הרשתות החדשות תגרום לתוצאות הרות אסון לתעופה ולכלכלה. בהודעה שפרסמה AT&T נכתב, כי "אנו מתוסכלים מאי יכולתה של רשות התעופה הפדרלית לעשות מה שעשו כמעט 40 מדינות, שהוא לפרוס ולהפעיל בביטחון את טכנולוגיית דור 5 מבלי לגרום לשיבושים בשירותי התעופה, ואנו מבקשים מהרשות לעשות זאת בזמן". גם ורייזון מסרה הודעה דומה, ושתי החברות הודיעו כי ימשיכו להשיק את שירותי דור 5 בכל האזורים האחרים כפי שתוכנן. מהבית הלבן נמסר, כי הממשל מצוי בשיחות עם רשות התעופה ועם ועדת התקשורת, עם מפעילות הסלולר, חברות תעופה ויצרניות של ציוד מטוסים כדי למצוא פתרון שיאפשר את השקת הרשתות מבלי להקריב את בטיחות הטיסות.

מינהל אוצרות טבע במשרד האנרגיה משיק בימים אלה את אתר ה-PRIME – מאגר מידע לאומי חדש המכיל נתונים שנאספו במהלך עשרות שנים של חיפושי נפט וגז טבעי בים, ואשר לא היו נגישים באופן דיגיטלי עד כה. בכך מצטרפת ישראל למדינות רבות אחרות בהן קיים תיעוד דומה, בהן אנגליה, נורבגיה ואוסטרליה. האתר כולל, בין היתר, את "ספר הנפט", המכיל את המידע על בעלויות וזכויות החיפוש וההפקה בתחום הגז הטבעי והנפט בישראל, שעד היום לא היה זמין לציבור באופן מקוון ומיידי.  בנוסף מנגיש האתר החדש נתונים גיאולוגים וגיאופיסיים רבים מקידוחים וסקרים שונים בים וביבשה, אשר נאספו במשרד ובארכיונים שלו. האתר הפתוח לציבור הוא שלב אחרון וחלק מפרויקט רחב, שכלל את הקמת מאגר המידע, המכיל בין היתר תיעוד וניהול מידע מזכויות נפט וגז טבעי. המידע נועד לסייע, בין השאר, לפיקוח אחר הפעילות השוטפת המתקיימת בנושא. האתר החדש של מינהל אוצרות טבע במשרד האנרגיה. צילום מסך בפרויקט הושקעו חמישה מיליוני שקלים המערכת פותחה במשך שלוש שנים על ידי החברה הבינלאומית שלומברג'ה (Schlumberger) – החברה הגדולה בעולם בתחום אספקת שירותי תוכנה וציוד לתעשיית הנפט והגז הטבעי – שהסכימה לשתף פעולה עם ישראל. השיתוף נעשה באמצעות חברת מלם תים מישראל ובהובלת צוותים מקצועיים ממינהל אוצרות הטבע ואגף מערכות מידע במשרד האנרגיה, בראשותו של ניר צנטנר. על פי ההערכות, בפרויקט כולו כולל פיתוח האתר הושקעו חמישה מיליוני שקלים. "מדובר בפרויקט טכנולוגי מורכב, המאפשר חשיפת מידע לציבור בעולמות הנפט והגז הטבעי. לאתר יכולת מיפוי מתקדמת, אשר מציגה מידע בתלת-ממד, בנוסף על אופטימיזציה של בסיסי הנתונים ועיבוד מידע המאפשר ניווט מהיר וחיפוש מידע רב באתר – יחד עם יכולת הורדת קבצים לשימוש עצמי באופן מהיר", כך אמר צנטנר בשיחה עם אנשים ומחשבים. עוד הוא הוסיף כי "באתר יכולת הפקת מידע סטטיסטי על חיפושי הגולשים, המאפשר מיקוד המידע לעולמות הרלוונטיים, כאשר עדכון המידע באתר נעשה בתדירות גבוהה ובזמן אמת. בנוסף קיימת יכולת פנייה מקוונת דרך האתר לגורמי המקצוע במשרד, על מנת לקבל חומרים נוספים או הבהרות. המערכת והאתר מהווים קפיצת מדרגה טכנולוגית לחשיפת מידע איכותי לציבור". ד"ר מיקי גרדוש, מנהל תחום גיאולוגיה, גיאופיסיקה ומידע במינהל אוצרות הטבע במשרד האנרגיה בירך אף הוא על הפרויקט ואמר: "האתר מנגיש בפעם הראשונה מידע רב החיוני ללימוד ולחקר של תת הקרקע למטרות שונות, בהן מחקר גיאולוגי וגיאופיסי, חיפושי גז טבעי, אגירה תת-קרקעית ועוד".

בבוקר לא לח, בשנת תשי"ג, ערכה מפ"ם מסיבת עיתונאים מפתיעה: נתן פלד, מזכיר המפלגה, הניף בדרמטיות משדר קטן. העיתון חרות יצא למחרת בכותרת: "מכשיר האזנה סודי אלחוטי הותקן בחדרו של מאיר יערי (מנהיג המפלגה דאז – י"ה)". הפורצים אמנם נתפסו, אולם למרבה ההפתעה, הוטלו עליהם קנסות ועונשי מאסר קלים ומגוחכים. ראש הממשלה דאז, דוד בן גוריון, וראש השב"כ המיתולוגי, איסר הראל, הכחישו את ההאשמות שהפורצים נשלחו בהוראתם. יערי לא היה לבד: טענות למעקבים, האזנות ופריצות הושמעו גם מפי הח"כים מנחם בגין וחיים לנדאו (חרות) ומאיר וילנר (מק"י). גם לו האזינו. מנחם בגין. צילום: צבא ארצות הברית, מתוך ויקיפדיה עשורי שנים לאחר מכן, מסמכים מסווגים שנחשפו העלו שהשב"כ ראה בכנענים – תנועה שפעלה באותן השנים והעדיפה את הכנעניות, מלשון ארץ כנען, על פני היהדות – כת מסוכנת. סוכנות הביון הישראלית נוצלה על ידי ההנהגה לטובת ריגול פוליטי, ארוך שנים, אחרי הפושעים ה-"מסוכנים" וה-"בוגדניים": אהרן אמיר, יונתן רטוש, עמוס קינן ובנימין תמוז. ועוד מקרה: ג'יימס קלאפר היה ראש ה-NSA – הסוכנות לביטחון לאומי של ארצות הברית. ב-2013, בדיון של ועדת המודיעין של הסנאט, הוא נשאל: "האם ה-NSA אוספת נתונים כלשהם על מיליונים או מאות מיליוני אמריקנים?". קלאפר השפיל באי נוחות את עיניו, חכך בידיו והשיב: "לא, אדוני… (זה ניתן להיעשות, ויש מקרים בהם זה נעשה – י"ה) בשגגה, אבל לא בכוונה". לימים סיפר אדוארד סנואודן כי השקר של קלאפר בקונגרס היה הרגע המכריע שהניע אותו לבצע את הדלפת הענק. סנואודן חשף מסמכי מעקב בעולם, ביניהם צו בית משפט – סודי ביותר – שמראה שה-NSA אספה רשומות טלפוניה על יותר מ-120 מיליון מנויי וריזון. למחרת הודה קלאפר שהסוכנות אוספת מטא-דטה של טלפוניה על מיליוני אמריקנים, בחסות סעיף בחוק. בחלוף השנים קלאפר הודה ואמר כי "כן, טעיתי – ובגדול – באופן שבו הגבתי, אבל לא שיקרתי. עניתי באמת את מה שהבנתי". רבים וטובים קראו להתפטרותו, מאחר ששיקר בשבועה בקונגרס, אך הפרשה הסתיימה בהתנצלותו. מסקנתי מהתחקיר הנוכחי: לא התגובות האוטומטיות של התדהמה מהחשיפה הן מה שנדרש. לא צקצוק השפתיים הטהרני – חשוב ונכון ככל שיהיה – הוא מה שחסר. מה שחייבים הם עוד כלי בקרה, בממשלה ומחוצה לה התחקיר הפתיע אתכם? איפה הייתם בשנים האחרונות? תושבי ישראל שקראו אתמול (ג') בבוקר את כלכליסט או נכנסו לאתר של העיתון נחרדו לגלות: המשטרה מאזינה לאזרחים! אמצעי התקשורת האחרים הדהדו את ממצאי התחקיר, שלפיהם המשטרה עוקבת אחרי אזרחים ישראלים, באמצעות הרוגלה הנודעת לשמצה פגסוס של חברת הסייבר ההתקפי הישראלית NSO, ועושה זאת ללא פיקוח ובקרה ראויים. שנאמר: בוקר טוב אליהו. את מי שזה הפתיע אותו, אם בכלל זה הפתיע מישהו, כדאי לשאול: איפה היית בשנים האחרונות? כבר שנים שרוגלת פגסוס עומדת בעין הסערה. השיא הגיע בשנה שעברה, עם קמפיין תקשורתי חזק ועוצמתי ביותר שהתנהל נגד NSO. חברת הסייבר ההתקפי הישראלית ספגה ביקורות חריפות מרחבי העולם בעקבות תחקיר עיתונאי רחב היקף שלפיו פגסוס משמשת למעקב אחרי פעילי זכויות אדם, עיתונאים, אנשי עסקים ופוליטיקאים, ואף הייתה מעורבת בחיסולו של העיתונאי מתנגד המשטר הסעודי ג'מאל חשוקג'י. וכך כתבתי עם חשיפת התחקיר ההוא: "הבה נודה על האמת – פגסוס היא לא סתם 'תוכנה', אלא רוגלה, כלי סייבר התקפי, כלי פריצה. גם אם התחקיר נכון, היא מסייעת במלחמה בטרור ובמניעתו, מצילה חיים, תורמת למאבק במסחר הסמים העולמי, בסחר בנשים ובעבדים, כולל עבדות ילדים ופדופיליה. צודקים – אבל, יש אבל… לחברת הסייבר ההתקפי הישראלית אין יכולת לעקוב אחרי השימוש – החוקי והלא חוקי, המוסרי והלא מוסרי – בפגסוס. זאת האחריות המלאה של לקוחות NSO – ממשלות וגופי אכיפה ברחבי העולם. אז מה…?". טענתי שהכתובת לטענות כלפי NSO ודומותיה היא מי שאישר לעשות זאת – ממשלת ישראל. כלי בקרה במקום תדהמה וצקצוק טהרני מסקנתי מהתחקיר הנוכחי שונה: לא התגובות האוטומטיות של התדהמה מהחשיפה הן מה שנדרש. לא צקצוק השפתיים הטהרני – חשוב ונכון ככל שיהיה – הוא מה שחסר. מה שחייבים הם עוד כלי בקרה, בממשלה ומחוצה לה: דיונים שקופים, גם אם חסויים, בקבינט ובוועדת המשנה למודיעין ולשירותים החשאיים בכנסת. בנוסף, צריך לחזק ולבצר את מעמדם של שומרי הסף – מארגוני זכויות אדם ועד כלי תקשורת. מארק טוויין. צילום: מתוך ויקיפדיה יאמרו הציניקנים: אין חדש תחת השמש, מה שהיה הוא שיהיה. נקווה שלא, כדי שלא תתגשם אמרתו של מארק טוויין: "את האמת לא קשה להרוג – שקר טוב עלול להתקיים לנצח". לידיעת הקוראים נ. בנט ור. בן ברק.

"עד 2017-2018 היו בצבא בדרג השטח מחשבים שפותחו לפי מפרט ייעודי. הדבר גרר זמני פיתוח, תכנון וייצור ארוכים, כך שלעתים, עד שהם הגיעו למשתמשים, הם כבר לא היו טובים מספיק. זאת, כי היישומים, התוכנות וכוח העיבוד גדלו בקצב מהיר יותר מהמחשב הייעודי. בשלוש השנים האחרונות זרוע היבשה בצה"ל עברה שינוי תפישתי בשני היבטים: מעבר ממחשוב טקטי, שפותח ייעודית, למחשוב מבוסס מוצרי מדף, ופיתוח תוכנה ויישומים מבוסס ארכיטקטורת מחשוב פתוחה", כך אמר סגן אלוף גיא שטרייט, ראש ענף דיגיטל טקטי מחלקת לי"ד (לוחמת יבשה דיגיטלית) בחטיבה הטכנולוגית ליבשה, זרוע היבשה, צה"ל. סא"ל שטרייט דיבר בכנס ITforIDF – טכנולוגיה בשלישי. הכנס, בשיתוף אנשים ומחשבים, התקיים אתמול (ג'), ונושאו היה עולמות המחשוב המוקשח. את הכנס הנחה סא"ל (מיל') אודי קאוף, חבר העמותה להנצחת חללי חיל הקשר והתקשוב. לדברי סא"ל שטרייט, "חטיבת הטכנולוגיה ליבשה בזרוע אמונה על פיתוח אמצעי לחימה וטכנולוגיות הבאות לידי ביטוי בזרוע יבשה". "האתגרים מולם ניצבת זרוע היבשה", אמר, "הם עמידות למול תנאי סביבה הכוללים חול, אבק, חום וקור קיצוניים, ועמידה בטלטולים והקפיצות שיש בכלי רכב צבאיים". הוא ציין כי "החלק הארי של המחשבים הוא בתוכנית צי"ד, שם יש עשרות אלפי מחשבים, הפרוסים בכל זרוע, ובכל הרמות, מהמחלקה ועד החטיבה והאוגדה". הפעלת המחשבים נמשכה דקות ארוכות  "המחשוב הטקטי הצבאי היה מצוי במגמה הפוכה לעולם האזרחי", אמר סא"ל שטרייט, "חוק מור פחות עבד בצבא. בממוצע, גיל המחשב עמד על כמעט שבע שנים, ומשך הזמן הנדרש להפעלתו היה 5-7 דקות. המחשבים הייעודיים הללו היו בעלי פחות זיכרון, יכולת עיבוד ומחשוב, ואחסון – לעומת אלה שבאזרחות". "אנשי זרוע היבשה", ציין, "הבינו שנדרש שינוי תפישתי. התחלנו בבדיקת היתכנות ובחנו חומרות מדף רבות, בדגש על כוח עיבוד, הקשחה, התאמה לסביבה וחוויית משתמש. לאחר שפסלנו חלק מהחומרות, יצאנו למכרז גדול, שמטרתו הצטיידות בחומרות טקטיות מבוססות מוצרי מדף. אלה החליפו את המחשבים שבפיתוח הייעודי". "בהיבט התוכנה", אמר, "הלכנו לעבר ארכיטקטורה פתוחה. עד אז, לא ניתן היה לפתח יישומים על גבי תשתית צי"ד, שהיא רוב המחשוב הטקטי. הבנו שלא ניתן להמשיך בדרך זו, בשל ריבוי היישומים המאפשרים יכולות מבצעיות, עם תובנות המופקות מהנתונים לרבות אלה הבאים מחיישנים. לכן, שינינו את תפישת התוכנה והפיתוח, וכיום אנו מאפשרים לפתח פיתוחים לכל מי שיכול ורוצה – בצבא ומחוצה לו". "הבאנו עוד שכל ועוד יכולות – לשטח" "טיפלנו", ציין סא"ל שטרייט, "בכמה וקטורים: האחד, טכנולוגי. בנינו ארכיטקטורה שכבתית, עם ריבוי של מיקרו-שירותים. הכל מבוסס תקינה לטובת יישור קו בין המפתחים ותיעוד טכני לטובת קהילתיות ושיתוף. הווקטור השני הוא תהליכים. הזרוע הולכת לכיוון אג'ייל, עם יכולת לבדוק את עצמה בכל עת. בממד הארגוני, לקחנו אנשים בעלי רקע מבצעי, שעברו הכשרה טכנולוגית, כדי שאלה יאמרו מה השטח צריך, אילו אפיונים – לטובת תהליכים מבצעיים". הוא הוסיף כי "בנינו את התשתית שתתאים לעבוד על גבי הענן הצה"לי. עשינו שימוש בכלים אזרחיים קיימים סטנדרטיים, כדי להקל על המפתחים לפתח – אבל גם שילבנו כלים חדשים. בנינו סביבת בדיקות המדמה את השטח הטקטי. בנינו סביבות פיתוח זהות לכלל המפתחים". "כך", סיכם סא"ל שטרייט, "התקרבנו לאזרחות בהבטי עיבוד, אחסון, זיכרון וחוויית משתמש. שיפרנו את כלל המדדים, לרבות ביצועים וזמינות. הפחתנו את גיל המחשב הממוצע משבע שנים לשנתיים וחצי. קיצרנו את משך עליית המערכות מחמש דקות לדקה. הבאנו לחיסכון של יותר מ-200 מיליון שקלים, כי עלויות הפיתוח ירדו משמעותית, וכך גם היקף ההדרכות. שינויי התפישות ברמות החומרה והתוכנה הביאו להגדלת היכולות המבצעיות של המחשוב הטקטי בזרוע היבשה. הבאנו עוד שכל ועוד יכולות – לשטח".

היו שלום, פייראיי: קרן ההשקעות STG, הבעלים של החברה הממוזגת מק'אפי-פייראיי, החליטה לפצל אותן ולהרוג את המותג הוותיק. החברה הראשונה תיקרא טרליקס, והיא תפעל בעולם ה-XDR (ר"ת Extended Detection and Response). שמה של החברה השנייה, שתבצע את פעילות ההגנה על הקצוות בארגונים של מק'אפי, והזהות של מי שיעמוד בראשה טרם נבחרו. המהלך מגיע קצת יותר משלושה חודשים בלבד לאחר המיזוג בין שתי החברות. STG מסרה אז שהמיזוג ייצור ענקית אבטחה בעלת מחזור שנתי של כמעט שני מיליארד דולר, 5,000 עובדים ו-40 אלף לקוחות. המצדדים בצעד כינו אותו "(הולדת – י"ה) ענקית הגנת סייבר", והשוללים אותו הדביקו לחברה הממוזגת את הכינוי "היפופוטם IT" (הם השתמשו במילה Behemoth – כינוי למשהו בגודל עצום ואף מפלצתי). כמה חודשים קודם לכן, במרץ 2021, מק'אפי התפצלה: החברה עצמה המשיכה להציע פתרונות לשוק הצרכני, בעוד שהחלק הארגוני שלה נמכר ל-STG תמורת ארבעה מיליארד דולר במזומן. מק'אפי מכרה את העסקים הארגוניים שלה לאחר שנים שבהן היא ראתה כיצד הם מניבים לה הפסדים, או רווחים מאוד מצומצמים. בריאן פלמה, מנכ"ל טרליקס. צילום: יח"צ כעת, החברה המאוחדת מפצלת, כאמור, את שתי החברות, כאשר לזו הראשונה נבחר שם חדש, "שמשקף יותר את המקום שאליו היא רוצה להגיע", אמר המנכ"ל, בריאן פלמה. "אנחנו באמת ובתמים מאמינים שהרבה מהדברים שאנחנו עושים שונים מאוד ממה שעשתה כל אחת מהחברות בעבר. עלינו להתמקד לטובת הלקוחות שלנו ולהעניק להם פתרונות מותאמים ופרטניים. הקמת שתי חברות נפרדות תסייע לנו בכך". מה תעשה כל אחת מהחברות? פלמה הסביר שבחודשים האחרונים עמלו במק'אפי-פייראיי על בניית מערך הגנה אחד, שכן שתי החברות סיפקו פתרונות שונים: מק'אפי התמקדה באופן היסטורי במניעת התקפות על נקודות הקצה באמצעות תוכנת אנטי וירוס, בעוד שפייראיי התמחתה באיתור ובבניית תגובה לפריצות לנקודות קצה. הלוגו של טרליקס לאחר השלמת הפיצול, טרליקס תפעל בעסקי ה-XDR – כלי גילוי וניטור אירועי סייבר והתגובה להם – של מק'אפי ופייראיי, והיא תהיה הקו העסקי הגדול יותר מבין שתי החברות המפוצלות. החברה ה-"אחות" שלה תספק את יכולות מק'אפי להגנה על הקצוות בארגונים, SSE (ר"ת Secure Service Edge). היא תכלול את CASB, המתווך לגישה המאובטחת לענן – יכולת שיש למק'אפי לאחר שרכשה ב-2018 תמורת 590 מיליון דולר את סקייהיי נטוורקס, לצד יכולות ונכסים בעולמות ההגנה על הווב (Secure web gateway – SWG) ונכסי ZTNA (ר"ת zero trust network access). מומחים הזכירו כי מהלך הפיצול של שתי החברות, שנמצאות תחת אותה בעלות – של STG, מזכיר מהלך דומה שקרן ההשקעות עשתה לאחר שרכשה את RSA: אז היא פיצלה את הנרכשת לארבע חברות נפרדות – ארצ'ר, נט וויטנס, אאוטסיר ו-SecurID. פלמה הבטיח בדבריו שכלי ה-SIEM של מק'אפי לא יוצאו מהשוק. "חשוב לנו בטרליקס לפגוש את הלקוחות היכן שהם נמצאים ולתמוך בצרכים הטכנולוגיים שלהם – ללא קשר אם הם בענן או בדטה סנטר המקומי שלהם", אמר. הלוגו החדש של צ'ק פוינט. בתוך כך, ענקית סייבר אחרת – צ'ק פוינט הישראלית – השיקה היום (ד') בכנס CPX360 לוגו חדש, שיחליף את זה הישן, ששימש אותה מאז הקמתה ב-1993. החברה צירפה ללוגו את התמה המרכזית שלה – You Deserve The Best Security (מגיעה לך האבטחה הכי טובה).  

שוב בפסגה: ברבעון הרביעי של 2021 כבשה אפל שוב את ראש רשימת יצרניות הסמארטפונים, עם נתח של 22% משוק הסמארטפונים העולמי – כך לפי חברת המחקרים קנאליס. לפי חברת המחקרים, ביקוש גבוה לדגמי ה-iPhone 13 ותמחור תחרותי בסין סייעו לענקית הטכנולוגיה לתפוס מחדש את ההובלה במקום סמסונג, שסיימה את הרבעון המדובר במקום השני, עם נתח שוק עולמי של 20%. שיאומי נותרה במקום השלישי – עם נתח של 12%, ושתי היצרניות הסיניות הנוספות אופו ו-ויבו – סגרו את חמשת המקומות הראשונים, עם נתחי שוק של 9% ו-8%, בהתאמה. לדברי סאניאם צ'אוראזיה, אנליסט בקנאליס, "לאחר שלושה רבעונים, אפל חזרה לצמרת שוק הסמארטפונים בזכות ביצועים מבריקים של ה-iPhone 13. בנוסף, אפל חוותה ביצועים חסרי תקדים בסין בזכות תמחור אגרסיבי של דגמי הדגל שלה, תוך שמירה על הצעת ערך חזקה". עוד צוין בדו"ח, כי הבעיות בשרשרת האספקה עיכבו את צמיחת השוק, ותוצאות הרבעון הרביעי של 2021 היו גדולות רק ב-1% לעומת התקופה המקבילה ב-2020. החברה צופה, כי תורגש הקלה במחסור ברכיבים רק במחצית השנייה של השנה.