גוגל ניצחה את מיקרוסופט במאבק לרכישת מנדיאנט. ענקית החיפוש קונה את ענקית הייעוץ ומודיעין האיומים בסייבר תמורת 23 דולר למניה, נתון המשקף היקף עסקה של 5.4 מיליארד דולר – במזומן. "אבטחת סייבר היא משימה, ואנחנו מאמינים שהיא אחת החשובות בדור שלנו. גוגל קלאוד חולקת את התרבות שלנו – להביא אבטחה לכל ארגון", אמר קווין מנדיה, מנכ"ל מנדיאנט, "יחד, נספק את המומחיות והבינה שלנו, כך שפלטפורמת Mandiant Advantage SaaS תהיה חלק מהיצע האבטחה של גוגל קלאוד. מאמצים אלה יסייעו לארגונים לנהל ולהגדיר באופן יעיל ומתמשך את התמהיל המורכב של מוצרי האבטחה שלהם". "מנדיאנט הוא שם נרדף לתובנות שאין כמותן, עבור ארגונים המבקשים לשמור על עצמם בסביבה המשתנה ללא הרף", ציין תומאס קוריאן, מנכ"ל גוגל קלאוד. "הרכישה מהווה עבורנו הזדמנות לספק חבילת אבטחה מקצה לקצה. יחד נוכל להשפיע עמוקות על עולם אבטחת הענן, להאיץ את האימוץ של מחשוב ענן ובסופו של דבר להפוך את העולם לבטוח יותר". מאז ששינתה את שמה, נפרדה ממוצרים ומספקת ייעוץ ומודיעין איומים בסייבר, צמח מעמדה של מנדיאנט, לשעבר פייראיי. כעת עומד שווי השוק שלה על 5.08 מיליארד דולר – מה שאומר שסכום הרכישה גדול ב-5% ממנו. לא רכישה ראשונה בכיוון החדש גוגל הייתה השנייה להצטרף לקרב על רכישת מנדיאנט. זאת, לאחר שכמה מבכירי ענקית החיפוש דנו בינם לבין עצמם על הצורך בחיזוק תחום מודיעין האיומים ועל רצון החברה לתת מענה אבטחתי טוב יותר לעומת AWS ומיקרוסופט. כחלק מזה, גוגל רכשה בינואר השנה את סימפליפיי הישראלית בכחצי מיליארד דולר, ועומדת להקים על בסיסה חטיבת סייבר בארץ. הייתה זו הרכישה הראשונה שביצעה גוגל של חברת סייבר בישראל. הפלטפורמה של סימפליפיי, SOAR, מאפשרת לארגונים לאחד באופן אוטומטי את כלי האבטחה השונים שלהם במקום מרכזי אחד, מייצרת נראות והקשרים, וכוללת תרחישי טיפול ותגובה לסוגים שונים של אירועים. הצטרפותה של גוגל למאבק על רכישת מנדיאנט פורסמה אתמול – חודש לאחר דיווח אחר, שלפיו מיקרוסופט בוחנת את הרכישה של מנדיאנט כדי לחזק את מוצריה ולעזור להגן על הלקוחות מפני פריצות ופרצות. ג'ף פולארד, סגן נשיא ואנליסט ראשי בפורסטר, אמר אז כי "לפני כמה שנים חזינו שענקיות הטכנולוגיה ישלטו בעולם אבטחת הסייבר. והנה, מיקרוסופט ממשיכה במשימתה לעשות בדיוק את זה. הגנה בסייבר היא חלק מרכזי באסטרטגיה הארגונית הכוללת של מיקרוסופט". מומחים הסבירו שבעקבות המיזוג שבוצע בעשור הקודם בין מנדיאנט לפייראיי, "מנדיאנט 'בילתה' משך שנים כשהיא 'כלואה' בסביבה הטכנולוגיות של פייראיי. רק בשנה האחרונה, לאחר הפיצול בין עולם המוצרים לעולם המודיעין והייעוץ, היא פתחה את שירותיה לטכנולוגיות שאינן של פייראיי. מנדיאנט מוצאת את עצמה עם היצע שירותים חזק, אבל צריכה להתחדש, והיא לא יכולה לעשות זאת לבדה". עסקי הגנת הסייבר של מיקרוסופט גדולים משמעותית מאלה של גוגל, ועמדו בשנה החולפת על כ-15 מיליארד דולר – כך חשף סאטיה נאדלה, מנכ"ל מיקרוסופט, בינואר השנה. הנתון משקף עלייה שנתית של 45%. אנליסטים ציינו כי מחזור עסקי האבטחה של מיקרוסופט הוא הגדול בעולם – בערך פי שלושה מאלה של פאלו אלטו, שהיא ספקית אבטחה "טהורה", שמוכרת רק מוצרי ושירותי אבטחה. היקף עסקי האבטחה של גוגל לא ידוע. על פי מומחים, רכישת מנדיאנט תניב לרוכשת, בין אם תהיה זו גוגל או מיקרוסופט, "ערכים רבים בעולם הסייבר. הרוכשת תקבל מותג אבטחת סייבר עם יוקרה עצומה ומורשת חזקה, עם מענה אבטחה לעולמות ניטור וניהול איומי הסייבר והתגובה להם (MDR), וכן זיהוי ותגובה מורחבים לאיומי סייבר מקצה לקצה (XDR)". קווין מנדיה, מנכ"ל מנדיאנט. צילום: יח"צ קצת היסטוריה מנדיה הקים את מנדיאנט ב-2004. הוא שימש כסגן נשיא לתפעול בפייראיי, ולאחר מכן היה מנכ"ל החברה. המיזוג בינה לבין מק'אפי בוצע באוקטובר האחרון ויצר ענקית אבטחה בשווי של כמעט שני מיליארד דולר, עם 5,000 עובדים ו-40 אלף לקוחות. במרץ 2021 מק'אפי התפצלה: החברה עצמה המשיכה להציע פתרונות לשוק הצרכני, בעוד שהחלק הארגוני שלה נמכר לקרן ההשקעות והאחזקות STG (ר"ת Symphony Technology Group). מק'אפי מכרה את העסקים הארגוניים שלה לאחר שנים שהם הקנו לה הפסדים. שלושה חודשים לאחר המיזוג, הקרן החליטה לפצל את החברה המאוחדת מק'אפי-פייראיי ולהרוג את המותג הוותיק. החברה הראשונה נקראת טרליקס, והיא פועלת בעולם ה-XDR (ר"ת Extended Detection and Response). שמה של החברה השנייה, שמבצעת את פעילות ההגנה על הקצוות בארגונים של מק'אפי, עדיין לא נמסר. ביוני האחרון פייראיי מכרה את קו המוצרים שלה ל-STG תמורת 1.2 מיליארד דולר. מכירה זו ביטלה את רכישת מנדיאנט, שאותה פייראיי ביצעה תמורת מיליארד דולר ב-2014. בנוסף לרכישת קו מוצרי ההגנה על הרשתות, המיילים, נקודות הקצה ואבטחת הענן של החברה, STG קנתה גם את השם פייראיי ואת פלטפורמת ניהול האבטחה והתזמור שלה. השנים האחרונות לא האירו פנים לענקית האבטחה המועמדת להירכש. עסקי המוצרים, המנויים והתמיכה של פייראיי (שאז כללה את מנדיאנט) חוו צמיחה מועטה. לעומת זאת, עסקי השירותים המקצועיים של החברה – משמע, השירותים של מנדיאנט – הניבו צמיחה נאה. חלק מהפסדי מנדיאנט נבעו מכך שלקוחות פוטנציאליים רצו את שירותיה – אולם לא רצו את מוצרי פייראיי. התחקיר שפרסם עוד יותר את מנדיאנט מנדיאנט זכתה לפרסום בינלאומי נרחב ב-2013, כאשר תחקיר שהיא ביצעה עבור הניו יורק טיימס העלה שצבא סין קשור למתקפות על מערכות של חברות וסוכנויות בארצות הברית. העיתון, מהנחשבים בעולם, "ניצל" מתקפה ארוכה שאירעה על המחשבים שלו ושכר את שירותי מנדיאנט במטרה לגלות מהיכן מבוצעות מתקפות על חברות וסוכנויות ממשל אמריקניות. התחקיר מצא שבבניין משרדים בן 12 קומות בשנגחאי פועלת יחידה 61398 של צבא סין, וש-"אחוז מדהים" מהמתקפות נגד ארגונים בארצות הברית מבוצע משם. העיתון ערך את התחקיר לאחר שנפל קורבן למתקפה מקוונת בת ארבעה שבועות, שבמסגרתה גנבו האקרים סיסמאות של עובדים בניסיון להגיע למקורות של ידיעה על ראש ממשלת סין, וון ג'יאבאו. החברה, בשבתה תחת כובע פייראיי, זכתה שוב לפרסום עולמי, כאשר חשפה כי היא – לצד מיקרוסופט – הייתה מהקורבנות הראשונים של מתקפת הענק הרוסית על מערכות סולארווינדס לפני כשנתיים.

פרויקטים שביצעה חברת קליק ישראל (Qlik Israel) במכבי שירותי בריאות וב-UPS בישראל זכו בטקס מצטייני המיחשוב, IT Awards, של אנשים ומחשבים.  הפרויקט שביצעה קליק ישראל לפיתוח אפליקציה לניהול מתחמי חיסונים במכבי שירותי בריאות זכה בקטגוריית טרנספורמציות דיגיטליות וחדשנות. פלטפורמת ה-BI המתקדמת, Qlik Sense, משמשת את מכבי למודלים שונים, אשר משרתים את הלקוחות, העובדים והמפתחים, ומציגים בפניהם במחשב ובמובייל דו"חות, גרפים ודשבורדים. קליק ישראל נקראה על ידי מכבי כדי לייצר אפליקציית מובייל למנהלי חיסונים. תוך כשבועיים הוקם שרת חדש, בוצע סנכרון בין מערכות זיהוי שונות, בוצע פתרון לבעיות אבטחת מידע ונבנה מודל מובייל (Mobile), אשר מעניק למנהלי המתחמים נתונים בזמן אמת על כל מתחם חיסון בארץ 24/7. בפרויקט היו מעורבים מספר רב של גורמים, הן מתוך מכבי והן מתוך קליק ישראל, לטובת המאמץ המשותף לתת כלי עבודה למנהלי המתחמים, אשר מאפשר להם קבלת החלטות מושכלות בזמן אמת. הפרויקט UPS Call Center Success Platform בחברת OPSI – קבלנית מורשית של UPS בישראל – זכה גם כן כפרויקט מצטיין בקטגורית דטה ואנליטיקה. במסגרת הפרויקט שולבה פלטפורמת ה-BI המתקדמת Qlik Sense, המבצעת ניתוח אנליטי של כלל האינטראקציות של הלקוחות של UPS (במתכונת Call by Call), ובהתאם לכך מספקת תובנות והמלצות על פי מאפיינים ייחודיים של כל לקוח ולקוח. במוקד השירות של UPS בישראל מתקבלות בכל חודש עשרות אלפי פניות במגוון ערוצים: בצ'אט, בוואטסאפ, בפייסבוק ובטלפון. באמצעות טכנולוגיה חדשנית המשלבת בינה מלאכותית (AI), מצליחה Qlik Sense לנתח את הקונטקסט של השיחות, לזהות את נושאיהן וכן תבניות שיחה בקונוטציה חיובית או שלילית, המתבצעות בכל ערוצי התקשורת. מנהלי ומוקדני השירות של UPS מקבלים את המידע בצורה פשוטה וברורה על המסך, ובהתאם לכך יכולים לספק שירות איכותי ומהיר. על פי מאפייני הלקוח שזוהו במערכת ניתן להתאים את נציג השירות ללקוח וצרכיו. לקוחות הצורכים שירות מסוג מסוים יטופלו על ידי מי שמתמחה בסוגי שירות זה. בנוסף, מאפשרת המערכת לתחקר פניות שירות שטופלו במשך זמן רב מן הצפוי. באופן זה מקבל כל לקוח שירות מדויק יותר, וכזה המתאים עבורו באופן אישי. "להעניק חווית לקוח ברמה גבוהה ולהשיג יתרון תחרותי" לדברי אילן גת, מנכ"ל קליק ישראל: "אנו גאים כי שני פרויקטים מוצלחים במכבי שירותי בריאות וב-UPS בישראל זוהו כמצטיינים על ידי צוות השיפוט וזכו ב-IT Awards. במכבי שירותי בריאות אנו מטמיעים טכנולוגיות פורצות דרך, המאפשרות לספק חווית לקוח טובה בהרבה, וכן מערכות המשמשות את צוות מכבי להתמודדות עם מגיפת הקורונה כמו הפתרון שזכה לניהול מתחמי החיסונים. גת הוסיף והתייחס לפרויקט ב- UPS ואמר: "הפרויקט שבוצע על ידי חברת Solid Bi, בליווי וייעוץ צוות המומחים שלנו, זהו פרויקט המהווה דוגמה מצויינת כיצד ארגון משתמש בנתונים, מערכות בינה עסקית וניתוחים אנליטיים על מנת להתייעל, להעניק חווית לקוח ברמה גבוהה ולהשיג יתרון תחרותי". גת סיכם ואמר: "אנו גאים על כך שלקוחותינו נהנים מהיתרון שמקנות מערכות Qlik, המספקות לחברה קלות יישום, ממשק נוח ואפשרות לתת למשתמשים להגדיר ולאפיין את הדו"חות, המדדים ולוחות המחוונים באופן עצמאי". דיילי ציפי צפתה, התרשמה וחזרה עם תמונה

מאת גל ראובן   מנהלי בית ספר, הורים, אנשי חינוך ותלמידים – כולם מסכימים שתחום החינוך השתנה בשנים האחרונות. הטכנולוגיה של היום פותחת דרכים חדשות ומרגשות לרוץ קדימה, שלא נראו בעבר. תהליך הלמידה כיום אינו מוגבל עוד לארבעת הקירות של כיתת הלימוד. היכולות של התלמידים וההזדמנויות שניתן לספק להם מתרחבות באמצעות כלים אינטואיטיביים המותאמים לכיתת הלימוד המשתנה של היום – המאפשרת קבוצות קטנות, למידה פרטנית ומענה לצרכים אישיים. הכלים הזמינים כיום, כמו פלטפורמות שיחות וידיאו למשל – הם אמנם כלים מוצלחים לקיום תקשורת, אך לא בהכרח מספיקים או אופטימליים ללמידה. אז מה חסר לנו, ומה הם התחומים המרכזיים שיש לקחת בחשבון בעת בחירה של יישומים טכנולוגיים בהם התלמידים יעשו שימוש? היכולת לשמוע ולהישמע. יש להבטיח שכל תלמיד יוכל לשמוע ולהישמע בכל זמן ולא משנה באיזה מיקום בבית או בכיתה הוא נמצא. כך נסגרים פערי למידה ומתאפשרת תקשורת, הבנה ושיתוף. היכולת לראות, להיראות ולשתף תוכן. תלמידים ומורים זקוקים לתוכן ויזואלי. תוכן ויזואלי הופך כל שיעור לאינטראקטיבי יותר, ומאפשר למורים לזוז בחופשיות ועדיין להיראות בבירור. היכולת לקיים אינטראקציה. תלמידים ומורים צריכים לשתף פעולה לא רק עם התוכן, אלא זה עם זה, בדרכים טבעיות ודינאמיות. התפיסה החדשה של לוג'יטק לכיתת הלימוד מאפשרת קיום של מרחבי למידה מגוונים, בהתאם לצרכים הייחודיים המותאמים לזמן, לתוכן, למיקום ולכלל השיקולים החינוכיים. כך, יוכלו אנשי החינוך ליצור מבנים דינמיים של למידה, כאשר ביום אחד כיתת הלימוד יכולה להתקיים בשלט-רחוק, וביום אחר – פרונטלית, או היברידית. כיתה מלאה: בסביבה זו המחנכים והתלמידים לוקחים חלק באותה פעילות כל הזמן. בין אם מדובר בלמידה היברידית, פרונטלית או מרחוק – את מרכז הבמה יקבלו קול, נגישות ובהירות ויזואלית. כאשר מורה כותב משהו על הלוח וחוסם את הראייה של חלק מהתלמידים, או שחלקם לא יכולים לשמוע את המורה – יפחתו יעילות השיעור והבטחון של התלמידים בחומר הנלמד. תוספת פשוטה של רמקולים, מיקרופונים או לוח דיגיטלי – ימשכו את התלמידים בחזרה פנימה אל השיעור. קבוצות קטנות: פרויקטים קבוצתיים יכולים לספק לתלמידים הזדמנויות עשירות ללמוד אחד מהשני וליצור קשרים חברתיים. הודות לטכנולוגיה, מתאפשרים שיתופי הפעולה האלה גם כאשר תלמידים לומדים בצורה עצמאית או אחד על אחד עם מורה ובאופן המביא לידי ביטוי מגוון שיטות למידה בו זמנית, הודות לציוד מתאים ותכנון מקדים של עזרי הלימוד הטכנולוגיים בהם נעשה שימוש. מרחב ללמידה עצמאית: תפיסת החינוך של Logitech מאפשרת למידה עצמאית ברמה חדשה ומאפשרת לתלמידים לעבוד בקצב שלהם ובדרך הנכונה ביותר עבורם. חסימת רעשי רקע בכיתה באמצעות אוזניות מאפשרת את המיקוד הדרוש למרחב זה ובמקביל מתירה לתלמידים אחרים לעבוד באופן עצמאי באותה הסביבה. יישומי למידה מסוימים, כמו לימודי שפות, דורשים מהתלמידים לדבר ולהקליט אודיו. סט של אוזניות ומיקרופון יאפשר לתלמידים לקבל את הביטחון שהם צריכים ולדעת שהם נשמעים בבירור. כלים רב-שימושיים ללמידה הכלים התומכים בתלמידים ובמורים משתנים בהתאם לצורך ולמטרות ואנו חייבים להיות מודעים לכך ולאפשר יותר ויותר מבני למידה גמישים, המאפשרים לתלמידים לעבור בצורה חלקה בין מרחבים ומבנים כדי להעמיק את המעורבות שלהם בלמידה, ולתמוך ביכולת שלהם לשגשג. "עכשיו" הוא נקודה מרכזית בחינוך. הטכנולוגיה מציעה דרכים חדשות ומתקדמות לבתי ספר להפיק את המיטב מהרגע הזה, ליצור עתיד פרודוקטיבי ולהתכונן כראוי לבואו.    הכותב הוא מנהל שותפים עסקיים ותחום החינוך בחברת לוג'יטק ישראל.

DreamVPS – ספקית שירותי ענן ואחסון אתרים – הקימה את מערך הענן בחוות השרתים המתקדמת של בזק בינלאומי אפק. "מדובר במהלך מתבקש שבו החלטנו לשדרג את עצמנו ולעבור לדטה סנטר (Data Center) מתקדם יותר", אמר לי רוט, הבעלים והמנכ"ל של DreamVPS. הדטה סנטר של בזק בינלאומי בפארק אפק שבראש העין נחנך לפני כשנה וחצי בהשקעה של כ-40 מיליון שקל. חוות השרתים החמישית של בזק בינלאומי מספקת שירותי אירוח, שירותים מנוהלים תחת קורת גג אחת, בתנאי פרימיום במתקן המתקדם ביותר בארץ. "מדובר בדטה סנטר שנהנה מהסטנדרטים הכי גבוהים", אמר לירן מזרחי, Data center Business Unit Manager בבזק בינלאומי. "החווה מחולקת לשלושה אולמות ומציעה כ-1,100 מ"ר, עם הספק חשמל של 1.6 מגה וואט. החווה מצויה במדרג של Tier3 ועומדת בכל התקנים, כמו ISO 9001 ו-ISO 27001. בבזק בינלאומי רואים בעולם הדטה סנטרים מנוע צמיחה מרכזי – וכמו שניתן לראות בחוות השרתים בפארק אפק, ההשקעה בהתאם". "ההחלטה לעבור לדטה סנטר חדש היא לא דבר של מה בכך", אמר רוט. "זה מהלך שכולל עבודה מאומצת והשקעה כלכלית. הפרויקט מורכב, אבל זה בדיוק המקומות שחשוב להשקיע בהם. ארגון כמו DreamVPS, העומד תחת התקנים המחמירים בתחום הענן, מתגאה ביכולת לספק תשתיות ענן ואוטומציה להקמת שרתים ושירותים וירטואליים ברמה הכי גבוהה שיש בישראל, אינו יכול להתפשר על שירות לא מושלם – ובשביל זה חייבים לעבוד עם שותפים ברמה הגבוהה ביותר, כמו בזק בינלאומי". בהקשר זה, פירט רוט, המעבר לבזק בינלאומי מגיע אחרי שלמד על בשרו את המשמעות של עבודה עם דטה סנטר שלא מנוהל. "מבחינת ארגון כמו DreamVPS, חוות שרתים אמינה זה בסיס מהותי לעבודה, ולצערי, בשנה האחרונה גיליתי שלא כולם מסוגלים לעמוד בסטנדרט שאני דורש". דטה סנטר אמין: להשקיע ביסודות רוט, חשוב לציין, בנה לעצמו מוניטין בינלאומי בזכות העמידה הבלתי מתפשרת בסטנדרטים מקצועיים. "כשהקמתי את DreamVPS ב-2015", סיפר, "הגישה מראש הייתה לתת את השירות האופטימלי על ידי אנשי System מקצועניים ברמת DevOps ,שעובדים 24/7 צמוד ללקוח ומספקים פתרונות פרקטיים ומהירים". במקביל, הסביר רוט, הוא דאג להשקיע בהצטיידות בטכנולוגיה המתקדמת ביותר, ולהקפיד להתעדכן בכל תחומי האחסון: שירותי ענן המתבססים על מעבדי Xeon Platinum של אינטל (Intel), בשילוב שרתי סטורג' מבוססי דיסקים SSD NVMe, המנוהלים על ידי תוכנת Excelero מבית אנבידיה (Nvidia). "המוטו שלי היה בלי פשרות על איכות", אמר רוט. מהם השיקולים לבחירת מתקן דטה סנטר חדש? "כל מי שעוסק בתחום של שירותי ענן יסביר לך שהכשל הכי נוראי שיכול להיות זה חוסר זמינות, שזה דבר שלא אמור לקרות בשום סיטואציה. במהלך השנה האחרונה סבלתי מכשלים טכניים בדטה סנטר הקודם שבו השרתים שלנו היו מאוחסנים. ביצעתי חקר שוק ולאחר בדיקה לעומק גיליתי שבזק בינלאומי מציעים את המתקן ברמת שרידות וזמינות הגבוהה ביותר, לצד שירות איכותי וצוות מיומן, באופן שלא מזכיר מה שקורה בחברה הקודמת. כבר התחלתי להיערך למעבר, אבל לצערי לא הספקתי לעבור לפני שהגיעה הפסקת החשמל השנייה". מתמחים בניהול רשת של דטה בנטר בישראל "לי רוט הגיע אלינו אחרי שחווה תקלות לא פשוטות במקום אחר", סיפר מזרחי מבזק בינלאומי. "מה שעניין אותו זה נושאי הליבה: היתירות של הדטה סנטר, השרידות שאנחנו מציעים – הן בהיבטי המיזוג והן בהיבטי החשמל – השירות שאנחנו מספקים, הניטור, הבקרה. הוא הגיע לסיור בחוות השרתים של בזק בינלאומי. הצגנו בפניו את התנאים שמצפים לו, עברנו על כל הפרמטרים והנתונים הטכניים. הצגנו בפניו שרטוטים שתאמו את הדרישות המקדימות, הראנו לו איפה בחווה ייבנו הכלובים והשארנו שטח עודף לגדילה עתידית". עופר פיבושביץ, מנהל אגף שיווק עסקי בבזק בינלאומי: "אנחנו מבינים את סביבת ה-IT של הלקוח 360 מעלות, ויודעים לספק לו מתקן ברמה הגבוהה ביותר, ניהול מקצועי של הדטה סנטר, התקשורת וה-IT, ומיגרציה לציוד ה-IT בתוך המתקן. היתרון לעבוד עם חברה שמתמחה גם בעולם ה-IT וגם בעולם הדטה סנטר וההוסטינג – זאת המקצוענות וההתמחות של בזק בינלאומי. בימים אלו אנו מקימים דטה סנטר חדש עם חברת Serverfarm העולמית, שיהווה את הדטה סנטר העתידי של ישראל, ויהיה זמין בעוד כשנה וקצת", הבטיח פיבושביץ. המידע בחסות בזק בינלאומי, חברת התקשורת והאינטגרציה, המספקת פתרונות IT מקצה לקצה ומפעילה את רשת DATA CENTERS הכוללת 6 חוות השרתים בישראל

מאז שנשיא ארה"ב, ג'ו ביידן, הודיע בינואר כי הוא מתכונן לשחרר צו מנהלי, שייתן לסוכנויות הפדרליות את הכוח לחקור היבטים שונים של נכסים דיגיטליים, קהילת הקריפטו ממתינה בנשימה עצורה, מחשש להשפעת המהלך על השוק. כעת דווח שהצו המסקרן ייחתם עוד השבוע על ידי הנשיא האמריקני. כאשר ייחתם, יהיה זה המסמך הרגולטורי הרשמי הראשון הקשור לנכסי קריפטו ששוחרר בארצות הברית. אנליסטים מצפים שהצו יספק הנחיות לסוכנויות פדרליות רבות אודות חקירת שינויים רגולטוריים אפשריים עבור מטבעות קריפטוגרפיים. הצו צפוי גם לגעת בנושאי הביטחון הלאומי ובהשפעות כלכליות רחבות יותר של מטבעות קריפטו על ארה"ב והעולם. בכירי הבית הלבן סירבו עד כה להגיב על צו הקריפטו המתוכנן. ובכל זאת, לחצים חיצוניים גוברים מצביעים על כך שהצו עשוי לכוון לטפל בבעיות מסוימות במיוחד. ראשית, אנליסטים העלו חששות לגבי השימוש בקריפטו כדרך להתחמק מסנקציות פיננסיות בינלאומיות, ממש כמו אלו שארה"ב ובעלות בריתה הטילו על רוסיה בעקבות פלישתה לאוקראינה. באופן רחב יותר, בכירים בתעשייה הביעו דאגות לגבי חוסר הבהירות בגישה של ממשלת ארה"ב להסדרת המטבעות הווירטואלים. הצו צפוי להתחיל להקצות תפקידים לסוכנויות ממשלתיות, בנוגע לרגולציה של אסימוני הקריפטו, והמהלך כנראה גם ידרוש מהסוכנויות האלו לספק דו"חות מעודכנים על התוכניות שלהן בנדון לשנות 2022. הדרישה לרגולציה וההליכה לקראתה כאמור, על פי דיווחים בתקשורת, הצו המנהלי החדש צפויה להעניק למשרד התובע הכללי, למחלקת המדינה ולמשרד האוצר של ארצות הברית את הסמכות לבחון את ההשפעה של השקה פוטנציאלית של מטבע דיגיטלי של הבנק המרכזי (CBDC). לפי ההשערות מדובר בצעד ראשון לכיוון רגולציה על תחום הקריפטו במדינה. לפי המסתמן, הצו המנהלי של ביידן ינחה את המועצה לפיקוח על יציבות פיננסית, ה-FSOC (ר"ת Financial Stability Oversight Council) לבחון סוגיות הקשורות ליציבות פיננסית עקב הכנסת המטבעות הווירטואליים לשימוש רחב. בנוסף, סוכנויות פדרליות מובילות – כמו הרשות האמריקנית לניירות ערך, ה-SEC, הוועדה למסחר בחוזים עתידיים בסחורות, ה-CFTC, הפדרל ריזרב, תאגיד ביטוח הפיקדונות הפדרלי ומשרד מבקר המטבע – ינסו להטמיע אמצעים שיפחיתו סיכונים בעת מסחר בקריפטו. השפעת הבשורה המוקדמת אודות הצו נראה שהדיווחים החדשותיים אודות חתימתו הקרבה של ביידן על הצו המנהלי, שהחלו לפני כשבועיים, השפיעו אז על השוק, ומטבעות קריפטו מובילים כמו ביטקוין ואת'ריום חוו נפילה בשווים. הנפילה הושפעה, כמובן, גם מהמצב המתוח אז בין אוקראינה לרוסיה, שבינתיים הפך למלחמה של ממש. שער הביטקוין –  שהוא המטבע הווירטואלי המפורסם ביותר – כבר עמד בעבר על כמעט 69 אלף ד', אך ירד לפני שבועיים עד כ-34.5 אלף דולר ליחידה. הירידה הוכיחה שוב את רגישותו של המטבע הדיגיטלי למתרחש בעולם, וכן את חוסר יציבותו, שאולי באמת מצדיקה רגולציה. הלחץ מצד רגולטורים בארה"ב ובעולם לבחון את הקריפטו מקרוב יותר הולך וגובר כל העת. ימים יגידו אם הצו של ביידן יהפוך את השוק למפוקח יותר – אם לאו, אך קודם לכן נראה כנראה כיצד השינוי משפיע על שוק הקריפטו העולמי ועל שערי המטבעות המובילים בו.

המון מילים כבר נכתבו והמון מחקרים כבר נעשו על פערי השכר בין נשים וגברים, בהיי-טק ובכלל. לפעמים זה כבר מרגיש קצת מעייף ונדוש, אבל מכיוון שזה עדיין המצב, צריך להמשיך ולצעוק שהפערים האלה לא מתקבלים על הדעת. את המחקר האחרון שבהם פרסמה רשות החדשנות הבוקר (ג'). הפערים ואי השוויון נכונים בכלל, ובחברה הערבית בפרט. על […]

דו"ח אינטגרטיבי, ראשון מסוגו, של רשות החדשנות, שמתפרסם היום (ג'), מתאר את שיעור ההשתתפות הנמוך של נשים בהיי-טק הישראלי ולאורך כל שרשרת הערך שמובילה לתפקידים טכנולוגיים בתעשיית החדשנות. על פי ממצאי דו"ח נשים בהיי-טק 2022, נשים מהוות רק: 49.4% מכלל התלמידים.ות ל-5 יחידות מתמטיקה ו-35% מהניגשים.ות לבגרות במדעי המחשב; 23% מהמשרתים.ות בתפקידי פיתוח וסייבר בשירות חובה בצה"ל; 30.7% סטודנטיות לתואר ראשון במקצועות ההיי-טק המורחבים; 33.4% מהעובדים.ות בתעשיית ההיי-טק; 28% מהעובדים.ות בתפקידי ליבה טכנולוגיים; 16.5% מהשותפים.ות בקרנות ההון סיכון הגדולות והפעילות בישראל, וכן ב-57% מקרנות ההון סיכון הגדולות והפעילות בישראל בשנים האחרונות אין אף אישה שמונתה לשותפה; 9.4% מכלל המנכ"לים.ות שהקימו סטארט-אפים בשנים 2010-2021; 22.6% מחברות ההנהלה (במדגם חברות טכנולוגיה ישראליות ציבוריות). בנוסף, סבבי הגיוס של הסטארט-אפים אשר בראשן עומדות נשים נמוכים משמעותית מאלו בהובלת גברים. שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה, אורית פרקש הכהן. צילום: מתוך ויקיפדיה שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה, אורית פרקש הכהן: "מדובר בדו"ח חשוב של רשות החדשנות, שמציב לכולנו מראה לאתגר שילוב הנשים בתעשיית ההיי-טק בישראל. מאז כניסתי לתפקיד, אנחנו פועלים במשרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה יחד עם רשות החדשנות בתחום זה. קבענו יעדים נוקשים להגדלת כמות הנשים בהיי-טק בשנתיים הקרובות, והגדלה ל-45% נשים בהכשרות של הרשות. לרשות החדשנות מגוון כלים לקידום סוגיה חשובה זו ויחד נעשה שינוי. במשרד המדע הכפלנו את תוכנית מדעניות העתיד, תוכנית לעידוד מצוינות בקרב בנות נוער בתחומי ההנדסה והמדעים המדויקים. בנוסף, מחקרים מראים שהעניין במקצועות המדעים יורד אצל בנות כבר ביסודי, על כן אנחנו עובדים ביחד עם משרד החינוך על תוכנית חינוך להיי-טק, שתחל כבר בשנת הלימודים הבאה מגן חובה לכלל התלמידים. המטרה היא לפנות אל הבנות מגיל צעיר עוד טרם ירידת העניין בתחום 'ההיי-טק'. הבנה של האתגרים הניצבים בפנינו תאפשר לנו לגבש דרכי פעולה שיביאו לשיפור אמיתי בתחום. אני מאמינה שכל מרכיבי הממשלה צריכים לפעול בנושא חשוב זה". דרור בין, מנכ"ל רשות החדשנות. צילום: חנה טייב "בכל הקשור לשוויון המגדרי – ההיי-טק הישראלי עדיין מאחור" דרור בין, מנכ"ל רשות החדשנות, אמר עקב ממצאי הדו"ח כי: "נשים הן רק 23% מהמשרתים בתפקידי פיתוח וסייבר בצה"ל, רק 30.7% מהלומדים באוניברסיטאות למקצועות היי-טק, רק 16.5% מהשותפים בגופי ההשקעה בישראל, ורק 9.4% מחברות ההזנק הוקמו על-ידי יזמיות – כדי להביא לשינוי חייבים לגבש מאמץ משותף של תעשיית ההיי-טק וגופי הממשלה הרלוונטיים. האחריות היא על כלל הגורמים המעורבים באקוסיסטם". מנכ"ל רשות החדשנות, הוסיף: "שיעור ההשתתפות של נשים בהיי-טק בישראל, וההון שהן מצליחות לגייס, נמוך גם בהשוואה עולמית. על מנת לצמצם את הפער המגדרי יש להאיץ את התהליכים ולפעול בכל אחד מהשלבים במאמץ משותף של תעשיית ההיי-טק וגופי הממשלה השונים. תעשיית ההיי-טק הישראלית היא חוד החנית של החדשנות הישראלית ושוברת בהישגיה שיאים מדי שנה. עם זאת, בכל הקשור לשוויון המגדרי – ההיי-טק הישראלי עדיין מאחור. כשליש מהמועסקים בו הם נשים, ושיעור זה אינו עולה לאורך שנים. בכל שלב בדרך לתעשיית ההיי-טק ולאחר מכן בתוכה, נשים מהוות מיעוט. ככל שעולים בדרגות הבכירות, ובוחנים את שיעור המייסדות של סטארט-אפים או השותפות בקרנות ההון סיכון, המצב רק גרוע יותר. בשנים האחרונות ישנם ניצנים לסימנים מעודדים של צמיחה בקצב ההצטרפות של סטודנטיות לתארים במקצועות ההיי-טק המורחבים, עליה בשיעור הניגשות לבגרויות במדעי המחשב ומדדים אחרים. אך ההתקדמות היא איטית. השתתפות גבוהה יותר של נשים בהיי-טק היא מפתח לטיפול בבעיית המחסור בהון אנושי לתעשייה זו".

סייגייט טכנולוגיות, המספקת פתרונות תשתית לאחסון מידע בהיקפים גדולים, השיקה בסינגפור את שירותי Lyve Cloud – פלטפורמת אחסון-ענן-כשירות הראשית של החברה, ואת Lyve Labs – מרכז חדשנות שיתופי. בראש מרכז החדשנות ההחדש בסינגפור תעמוד נועה פנקו-אוחנה, מנהלת מרכז החדשנות Lyve Labs בסיגייט ישראל, והיא תנהל את שני המרכזים במקביל. סיגייט בחרה בסינגפור כאתר הראשון באסיה להרחבת הפעילות הגלובלית של Lyve Labs, ותחבר בין חדשנות וחברות סטארט אפ השואפות לפתח פתרונות בתחום רתימת נתונים לשימושים עסקיים. בנוסף, מרכז החדשנות יטפח שיתופי פעולה כדי לעודד פיתוח פתרונות טכנולוגיים פורצי דרך. מעבדת החדשנות תאפשר לסטארט-אפים לפתח תשתית לניהול נתונים על Lyve Cloud, עם זמינות גבוהה לנתונים שלהם, יכולות ניטור וחיזוי, עלויות נוחות וגמישות בענן. ביחד עם המעבדות בישראל ובארה"ב, מרכז החדשנות בסינגפור ישמש גשר בין היכולות הטכניות הגבוהות בסינגפור ליזמים אחרים, בעלי דעות דומות, המבקשים לחולל שינוי חיובי בעולם. המרכז בסיסנגפור יפעיל תוכניות ואירועי האצה וטיפוח של חברות סטארט-אפ בסינגפור, כולל תחרות סטארט-אפים וסידרה של סמינרים ואירועים, לצד סיוע לחברות הצעירות בתהליך הוכחת היתכנות לרעיון שלהם. פרנקו-אוחנה אמר לרגל המינוי: "אני נרגשת מההרחבת הפעילות של Lyve Labs לסינגפור, שבה אקוסיסטם טכנולוגי תוסס. הפעילות של Lyve Labs בסינגפור, כזרוע של סיגייט באקוסיסטם היזמי-טכנולוגי, תאפשר לנו להעריך ולתקשר טוב יותר עם עם סטארט-אפים ומפתחי טכנולוגיות חדשניות, במיוחד כשהטכנולוגיות הללו מתאימות לאינטגרציה עם Lyve Cloud. אני מתכוונת לנהל את Lyve Labs בסינגפור ותל אביב כצוות אחד. אני נרגשת מהאפשרויות ומשיתוף הפעולה בין ישראל לסינגפור". הבחירה בסינגפור כאתר הראשון באסיה שבו סיגייט משיקה את פלטפורמת האחסון-ענן-כשירות ומרכז חדשנות נעשתה על רקע השאיפה לתמוך בחזון ה"מדינה הדיגיטלית", שעתיד לשנות את סינגפור באמצעות טכנולוגיה, ולהאיץ את צמיחת הכלכלה הדיגיטלית המתרחבת שלה. בנוסף, סיגייט עתידה להרחיב את פעילותה העסקית באתרים אחרים בדרום מזרח אסיה. "Lyve Cloud ו-Lyve Labs מייצגים את האבולוציה של סיגייט, המשרתת מערכות אקולוגיות של נתוני עתק", אמר דייב מוסלי, מנכ"ל סיגייט. "סינגפור הייתה בחירה טבעית מכיוון שהיא מרכז אזורי לעסקים גלובלים מובילים, אך גם מרכז תוסס של חדשנות וחברות סטארט-אפ".