השבוע שודר בערוץ 12 סרטה של שי לי שינדלר, המתעשרים החדשים, שעסק בחייהם של כמה אנשים ש-"עשו קופה" בהיי-טק, בעיקר לאחר שמכרו את החברות שהקימו. הסרט עורר, כצפוי, הרבה מאוד תגובות – חלקן ענייניות, אבל חלקן אמוציונליות, בעיקר סביב הטענה עד כמה "קשה לה" ההתרגלות למעמד החדש. שינדלר, מנחת טלוויזיה ומעצבת אופנה, נשואה לליעד אגמון, איש היי-טק, יזם סדרתי, שעשה כמה אקזיטים בקריירה שלו. האחרון שבהם היה מכירת הסטארט-אפ דיינמיק יילד – חברה שהקים ב-2012 יחד עם עמרי מנדלביץ', והשניים מכרו אותה ב-2019 למקדונלד'ס תמורת 300 מיליון דולר. דרך הפריזמה של ההצלחה של בעלה ושל החיים המשותפים שלהם הכניסה שינדלר את המצלמה לחיים הפרטיים שלהם ושל עוד כמה כאלה שעשו אקזיטים. הבכיר שבהם הוא איל ולדמן, מייסד מלאנוקס, שמכר את החברה לאנבידיה לפני כשלוש שנים תמורת 6.9 מיליארד דולר. המטרה של הסרט הייתה להעלות לדיון נושא שקשור בתדמית ובתחושה שצריך להסביר, לפחות לשיטתם של היוצרים והמשתתפים: למה התעשרנו, והאם אנחנו מרגישים נוח עם זה? הביקורות העלו ספקות האם יש בכלל סיבה לדיון שכזה, ולא מעט פוסטים מלגלגים הועלו לרשתות החברתיות בעקבות שידור הסרט – עד כדי כך ששינדלר הגיבה על כך. לא צריך להתמקד בסקטור מסוים שינוי קיצוני במצב כלכלי של משפחה מחייב התמודדות עם אתגרים רבים, למשל בניהול נכון של חיי המשפחה וחינוך הילדים. אבל זה יכול להיות נושא לסדרה שלמה, ללא התמקדות בסקטור מסוים. מה גם שאותם אנשים שהתעשרו אחרי עבודה קשה ותובענית, מה שנקרא ב-10 אצבעות. עשיר וטוב (גם) לנו. צילום: BigStock (אילוסטרציה) צריך לציין ששינדלר לא המציאה את המושג "המתעשרים החדשים". הוא שגור בכמה ערוצי טלוויזיה, אתרי אינטרנט ועיתונים, שמריצים אותו מזה זמן רב – משיקולי רייטינג. אלה מציגים את העובדים בענף ההיי-טק בכלל, ואת אותם מתעשרים חדשים בפרט, כפריווילגים וכאשמים בשלל בעיות שהחברה הישראלית מתמודדת אתן: פער חברתי, פערי שכר, אפליה מגדרית, אפליה עדתית ועוד. גם במחירי הדיור בתל אביב. עוד זילות בענף: התוכנית הכרישים בימים אלה משודרת בערוץ 12 תוכנית נוספת שיוצרת, גם אם לא בכוונה, זילות של ענף ההיי-טק. הכוונה היא לתוכנית הכרישים, שבה יושבים כמה יזמים מפורסמים, מתעשרי היי-טק, ובוחנים השקעות בכל מיני רעיונות ליזמות. מעבר לשואו הנחמד שיש שם, התוכנית מייצרת אשליה שכך עובד ענף ההיי-טק וכך מגייסים כסף, ושזוהי רמת היזמות שמאפיינת את הענף. אשליה שההיי-טק הישראלי מסתכם במיטה חכמה, נעלי ספורט ומתכונים. מבלי לזלזל במיזמים שמוצגים בכרישים, זה לא המצב. יתרה מכך, זה רחוק מאוד מהמציאות: ההיי-טק הישראלי עוסק כמעט בכל תחום בחיים – מסייבר ועד אוטומוטיב, מפינטק (פיננסים) ועד משחקי מחשב, ועוד ועוד. אפרים קישון כתב אחרי מלחמת ששת הימים את הספר "סליחה שניצחנו". אם מסע השיימינג המזויף לענף ההיי-טק, שהסרט של שינדלר הוא חלק ממנו, יימשך, עוד מעט כל יזם שיעשה אקזיט ילך עם חולצה שעליה יהיה כתוב: "סליחה שהצלחתי" אם נחזור לסרט של שינדלר, בעיניים של שידורי קשת – החברה שמפעילה את ערוץ 12 – הייתה הצדקה לשידור הסרט, מתוך הנחה שהוא יביא רייטינג וייצור באזזז – וכך אמנם קרה. זה הביזנס של הערוץ הזה, הוא חי מזה. אבל לגוף שידור, ובפרט לזה שהרייטינג שלו הוא בדרך כלל הגבוה ביותר, צריכה להיות גם אחריות ציבורית מסוימת. מסע ההכפשה נגד ההיי-טק וכל מי שקשור בו בדרך כלשהי פוגע לא רק באותם אנשים שמתפרנסים בענף ושעשו את הונם בדרכים לגיטימיות, אלא גם בכלכלה ובחברה הישראליות בכללותן. ההיי-טק אחראי ל-45% מסך כל הייצוא הישראלי ומפרנס אקו-סיסטם ענק, עם מגזרים נוספים במשק: ענף הנדל"ן, תעשיית המזון והמסעדנות, ועוד. השיח צריך להיות לא סביב המתעשרים החדשים בהיי-טק, אלא סביב המתעשרים החדשים בכלל, ואודות צמצום פערים והעלאת רמת החיים של עובדי המגזרים האחרים. כלומר, לא איך מגבילים את השכר בהיי-טק, כי אחרים מרוויחים פחות, אלא כיצד מגדילים לאחרים את השכר. זה יכול להיעשות, ורצוי שייעשה, יחד עם הגדלת הפריון, עוד הכשרות ועוד השקעות בהון האנושי – מה שיעזור גם לצמצום המחסור החמור והכרוני של עובדים בענף. הפתרון – לא רק אצל ראשי ההיי-טק צריך להודות שיש לראשי ענף ההיי-טק עוד הרכה מה לעשות כדי לסייע להתמודד עם האתגרים החברתיים של ישראל, אבל לא צריך לגרום לציבור להבין שהפתרון לבעיה זו נמצא רק אצלם. הוא נמצא גם במוסדות ממשלה, שצריכים להשקיע בתשתיות לתעסוקה בהיי-טק, בחינוך לטכנולוגיה ועוד. מהצד השני, באופן כללי, יש בין העשירים והיזמים שמתלוננים על ההתעניינות, שלא לומר מציצנות, הציבורית בחיים שלהם. אל להם להתלונן על כך. בין שלל הביקורות על הסרט של שינדלר מצאתי ביקורת קולעת, שפרסם היזם זוהר לבקוביץ', שכתב: "גם אני עשיתי אקזיט, אבל לא רצתי לספר לחבר'ה". הסרט הוא כל כולו "לספר לחבר'ה", ומי שעושה זאת, שלא יתפלא שמציצים לו ולחייו. השורה התחתונה: היוצר הגאון אפרים קישון כתב אחרי מלחמת ששת הימים את הספר סליחה שניצחנו. אם מסע השיימינג המזויף לענף ההיי-טק, שהסרט של שינדלר הוא חלק ממנו, יימשך, עוד מעט כל יזם שיעשה אקזיט ילך עם חולצה שיהיה כתוב עליה: "סליחה שהצלחתי". כדאי מאוד שלא נגיע לשם.

ליאור אשכנזי נבחר באחרונה לתפקיד מנמ"ר משרד התיירות, וינהל את מערכות המידע של המשרד. הוא יגיע לשם מהמשרד לשירותי דת, שבו הוא מכהן כמנמ"ר בשמונה השנים האחרונות. אשכנזי יחליף את ד"ר נועם קוריאט, שפרש בסוף השנה שעברה ועבר לבנק דיסקונט. טרם מונה לאשכנזי מחליף במשרד לשירותי דת, וזה ייבחר במכרז של הממשלה. אשכנזי מסיים קדנציה משמעותית כמנהל מערכות המידע של המשרד לשירותי דת, שבמסגרתה הוביל בין היתר את הטרנספורמציה הדיגיטלית במשרד, והיה אחראי על הקמת מערכת שירת הים למחשוב המועצות הדתיות ברחבי הארץ, לרבות חברות הקדישא הכפופות למשרד. בתקופת הקורונה ניהל אשכנזי את ההיערכות של המשרד לשירותי דת לאפשר לעובדיו לבצע את עבודתם מהבית, כדי לא לפגוע במגוון הרחב של השירותים שהוא מעניק לאזרחים. בשנה האחרונה הוא רתם את ה-IT למהפכת הכשרות של השר לשירותי דת, מתן כהנא, והוביל יישום של מערכות שמאפשרות לאזרחים לבצע פעולות אונליין, במקום להגיע פיזית למשרד. כמו כן, בדומה לעמיתיו המנמ"רים האחרים בממשלה, הקדיש אשכנזי מאמצים בהיערכות של המשרד לשירותי דת למעבר לענן, במסגרת פרויקט נימבוס. "הייתה לי הזכות לעבוד עם אנשי המשרד לשירותי דת, שהם חבורה איכותית ומסורה של אנשים, ולהיות חלק ממשרד מקצועי ושירותי, שעושה רבות למען אזרחי ישראל", אמר אשכנזי לאנשים ומחשבים. הוא ציין כי "מנכ״לי המשרד, עודד פלוס ומוני מעתוק, תמכו בי וגיבו אותי לאורך כל הדרך". לדבריו, "בתום תקופה שהתאפיינה באתגרים ובהצלחות טכנולוגיות ודיגיטליות חסרות תקדים במשרד, בשלה מבחינתי העת לקחת אתגר חדש, ובעזרת ה', אני מקווה ומאמין שיחד עם הנהלת משרד התיירות נוכל להצעיד אותו לפסגות חדשות". ב-2018 קיבל אשכנזי את אות המנמ"ר המצטיין בתחרות מצטייני המחשוב IT Awards מבית אנשים ומחשבים. בנימוקים לקבלת האות כתב יו"ר הוועדה, פרופ' גדי אריאב: "אשכנזי מוביל מהפכה דיגיטלית במשרד ממשלתי, תוך התמודדות עם סביבת יישום מורכבת מבחינת התרבות הארגונית. הוא הוביל שיפורים טכנולוגיים כדי להנגיש מידע לציבור ולמערך המידע הממשלתי; הטמיע מערכות בהיקף כלל ארצי, תוך שימוש בכלי קוד פתוח; מימש את מיפוי בתי העלמין, גם בעזרת רחפנים; וכן בנה וקיים קורס הכרת מערכות מחשוב לרבני ערים. אשכנזי הוא מנמ"ר מצטיין בסביבה קשה". פערים בשכר אשכנזי הוא בעל התפקיד הטכנולוגי הבכיר השלישי מהמגזר הממשלתי שהודיע על פרישה או תזוזה מתחילת השנה. שחר ברכה, ראש רשות התקשוב, הודיע בפברואר האחרון על פרישתו מהתפקיד, על רקע אכזבתו מכך שלא נבחר לעמוד בראש מערך הדיגיטל הלאומי. מי שנבחרה לתפקיד זה היא שירה לב עמי, לשעבר מנמ"רית משרד הבריאות. כמו כן, בחודש שעבר מסרה מוריה זיסוביץ', מנהלת חטיבת תכנון ואסטרטגיה ברשות התקשוב, על החלטתה לסיים את תפקידה. על פי הערכות, בתקופה הקרובה תהיה תזוזה של בכירים טכנולוגיים נוספים בשירות הממשלתי. זאת, עקב הפערים המשמעותיים בשכר שמקבלים מנמ"רים בכירים בממשלה לעומת עמיתיהם בסקטור הפרטי. זאת גם סיבה מרכזית לכך שהממשלה מתקשה לגייס עובדי טכנולוגיה ומנמ"רים בכירים, ומכרזים לתפקידי טכנולוגיה בשירות הממשלתי נמשכים זמן רב. לפחות בשני מכרזים לגופי ממשלה גדולים שהיו בשנתיים האחרונות הוצעו תפקידים למנמ"רים מגופים עסקיים גדולים במשק, אולם הם העדיפו לוותר בגלל רמת השכר.      

גוגל השיקה את גירסת הבטא הציבורית הראשונה של Android 13, הזמינה להורדה לבעלי מכשירי Pixel. כמובן, כדאי לקחת בחשבון שהיא עדיין עשויה לכלול באגים ומוזרויות אחרות, ותמיד רצוי לגבות את המכשיר לפני התקנה של גירסת בטא. גוגל בוודאי תציג את המערכת במלואה בכנס המפתחים Google I/O 2022, שעתיד להתחיל ב-11 במאי, בעוד כשבועיים. Android 13 מציגה הרשאות מפורטות יותר עבור קובצי מדיה, והמשמעות היא, שגוגל התאימה את מערכת ההרשאות המקורית כך שלא תהיה הרשאה מוכללת, וכעת יש הרשאות משנה, שמאפשרות לברור אותן. הרשאות המדיה ב-Android 13 פוצלו לשלושה חלקים: תמונות, וידיאו וקובצי אודיו. יש להעניק הרשאה אישית לכל אחד משלושת האלמנטים האלה לפני שלאפליקציה תהיה גישה אליהם. אמנם, המשמעות היא הופעה של חלונות קופצים בכל פעם שמתקינים אפליקציה, אבל זו הדרך שבה מערכת ההפעלה מבקשת הסכמה לפני הגישה למשהו, והשיטה הזאת גם מסייעת לנעול גישה לדלת אחורית. עוד שינוי בגירסה החדשה הוא הוספה של תמיכת MIDI 2.0, כך שניתן לחבר ציוד היקפי ל-Android. ניתוב האודיו החדש של מערכת ההפעלה קודד כדי לעזור לאפליקציות לזהות אילו פורמטי אודיו ניתן להפעיל ולעבד ישירות. יש גם חדשות טובות למפתחים בהיבטים של Keystore ו-KeyMint, ש-Android משתמשת בהם לאחסון מפתחות קריפטוגרפיים. שני מאגרי האבטחה יציעו כעת כביכול יצירת מפתחות חוזרת טובה יותר אם האפליקציה היא כזו שמייצרת מפתחות. Android 13 תאפשר גם לכבות הודעות לפני שהן מתרחשות, בדומה לאישור הרשאות מפורטות, והיא כוללת גם ממשק API חדש להגדרות מהירות, כך שניתן לגלות בקלות רבה יותר לאילו מהאפליקציות יש Quick Tiles הניתנים להגדרה.

שם ותפקיד: אליאנה סמוליאן, ראש צוות BI ב-Rewire. ותק בתפקיד: שלוש שנים. תפקידים קודמים: תפקיד ראשון לאחר קבלת התואר האקדמי. השכלה ושירות צבאי: שירות צבאי – סמב"צית חי"ר ומש"קית מודיעין בחטיבה צפונית עזה; השכלה: תואר ראשון בהנדסת תעשייה וניהול, טכניון. מה הביא אותך לתחום הטכנולוגיה? מגיל צעיר נמשכתי למקצועות מדויקים, ובחטיבת הביניים ובתיכון למדתי חמש יחידות במתמטיקה ובפיזיקה. אחרי השירות הצבאי הייתה התלבטות בין לימודי אמנות לבין לימודים ריאליים יותר, ובסוף החלטתי ללכת לכיוון ריאלי, כי הרגשתי שזה כיוון שבו אוכל למצות את הפוטנציאל שבי. נרשמתי באופן טבעי לטכניון ובחרתי בלימודי תעשייה וניהול, תחום שמאפשר לי לממש את הכישרון שלי לפתור בעיות ולהסתכל על הדברים באופן יצירתי יותר, שעל פי רוב שונה ואף מוצלח יותר מאשר הפתרון שנשמע ברור מאליו. כיום אני משמשת כמהנדסת נתונים (Data Engineer) ומתמודדת עם אתגרים שונים הקשורים לניהול דטה באפליקציה של Rewire והפקת ערך כלכלי ממנו. האם את חושבת שיש אפליה נגד נשים בתעשייה? כללית, יש מגמת שיפור במעמדן של נשים בתעשייה, בהכרה ביכולותיהן, במקצועיותן ובתרומתן להצלחת פרויקטים וחברות. עם זאת, הדרך עוד ארוכה. אני שומעת על מקרים רבים שנשים חוששות להחליף עבודה בגלל שיקולים של תכנון משפחה וילדים נוספים, וחברות רבות עדיין מהססות למנות נשים לתפקידים ניהוליים בגלל הסוגיות הללו. שמעתי על מקרים מצערים של נשים שהגיעו לראיונות עבודה בלי טבעת כדי לנסות להימנע מהנושא המשפחתי. ולבסוף, האפליה בשכר גם היא עדיין רווחת בלא מעט חברות. נקודת האור היא שהמודעות גברה פלאים, וקבוצה גדולה מאוד של חברות חותרות בנחישות לבטל כל סממן – ולו הקטן ביותר – של אפליה וליהנות מהיתרונות העצומים הגלומים בגיוון מגדרי. צריך לציין לשבח גם גברים רבים, שרוצים כיום להיות מעורבים בעצמם בגידול הילדים ובניהול משק הבית המשותף – וגם אם הם לא מתכוונים לכך ביודעין – הם מחזקים את מעמדן של בנות הזוג ותורמים להעסקה שוויונית יותר. האם נתקלת אישית באפליה נגדך בתעשייה על רקע היותך אישה? לפני שהתקבלתי למשרה הראשונה שלי ב-Rewire התראיינתי במספר חברות ונשאלתי על זוגיות ועל תוכניות לעתיד. פסלתי את החברות הללו על הסף, כי גם אם השאלות נשאלו בסגנון תמים, הרי ברור שהן מעידות על יחס מפלה שאינו מקובל עלי. בראיון העבודה ב-Rewire הנושא לא עלה אפילו ברמז. כשהתחלתי לעבוד הבנתי למה: נשים מהוות 40% מכלל מצבת העובדים ו-32% מצוות המו"פ. במרכז המו"פ מכהנות חמש מנהלות צוותים מתוך שמונה צוותים, וכולנו רותמות את היכולות והכישורים שלנו להצלחת החברה ונמדדות על כך ורק על כך. מעבר לכך, השוויון המגדרי בחברה הוא מרכיב בולט בתפיסת הגיוון וההכלה הכללית ש-Rewire מיישמת, וכן, נשים, להט"בים ואף מהגרים משובצים בתפקידי מפתח שונים – החל מההנהלה הבכירה, דרך תפקידי ניהול זוטרים ועד כלל חברי הצוות המרכיבים את Rewire. אפליקציית הפינטק שלנו מאפשרת למאות אלפי מהגרי עבודה בישראל ובעשרות מדינות ברחבי העולם לבצע פעולות פיננסיות שונות והיא מוצעת להם בשמונה שפות. כדי לתמוך במגוון כה רחב של משתמשים, החברה מעסיקה בישראל עובדים ממגוון מדינות, ו-34% מהעובדים בארץ הם מהגרי עבודה בעצמם, המספקים תמיכה למהגרים מסין, תאילנד, פיליפינים, ניגריה, הודו ועוד.

מטא, החברה האם של פייסבוק, סיימה את הרבעון הראשון של השנה עם תוצאות מעורבות – כך עולה מהדו"חות שהיא פרסמה אמש (ד'): ההכנסות של החברה אמנם עלו, אך עלייה בולטת בהוצאות הביאה לירידה דו ספרתית ברווחיות הנקייה והתפעולית. עם זאת, שוק ההון הגיב בחיוב לתוצאות והמניה של החברה עלתה במסחר שמעבר לדלפק (לאחר סגירת שערי וול-סטריט) רשמה עלייה. זאת, עקב גידול של 4% במספר המשתמשים היומיים בפייסבוק ל-1.96 מיליארד, שעקף את תחזיות האנליסטים. מטא עקפה את התחזיות גם בסעיף הרווח הנקי למניה. על פי הנתונים הכספיים, ההוצאות של מטא רשמו זינוק של 31% ל-19.4 מיליארד דולר, ואילו ההכנסות גדלו בשיעור נמוך בהרבה – ב-6.6%, ל-27.9 מיליארד. כתוצאה מכך, הרווח הנקי של החברה פחת ב-21.4% לפחות מ-7.5 מיליארד דולר והרווח למניה קטן ב-17.6% ל-2.72 דולר, אל מול ממוצע תחזיות של 2.56 דולר. הירידות ברווחיות באו לידי ביטוי בירידה של 28.1% בחבות המס ל-1.44 מיליארד. עוד נתונים מראים שההוצאות הגולמיות רשמו עלייה של 4.1% ל-21.9 מיליארד דולר, הרווח הגולמי גדל ב-17% לשישה מיליארד והרווח הגולמי השולי עמד על 21.52%. בסעיפים התפעוליים, ההוצאות זינקו ב-38.5% ל-13.4 מיליארד דולר והרווח פחת ב-25.1% ל-8.5 מיליארד. מארק צוקרברג, מייסד ומנכ"ל מטא, אמר לאחר פרסום התוצאות כי "רשמנו התקדמות בכמה מהתחומים המועדפים עלינו, ואני משוכנע שהתוכנית העסקית שלנו תפתח עוד הזדמנויות צמיחה. יותר ויותר אנשים משתמשים בשירותים שלנו".

בימים האחרונים מתרבות ההדלפות על ה-Pixel Watch הצפוי של גוגל. אין עדיין ודאות לגבי תאריך ההשקה שלו בפועל – אם כי נראה כי כנס המפתחים הצפוי בחודש הבא עשוי להיות במה מתאימה להכרזה עליו. מה שתומך בכך הוא אישור ברשימת Bluetooth חדשה בשם BT Wearable Design-Controller Subsystem, המציגה את מה שנראה כאישור להשתמש בקישוריות Bluetooth בשעון. ברשימה הזאת מופיעים שלושה מספרי דגמים: GWT9R, GBZ4S ו-GQF4C במקום מספר דגם אחד בלבד, מה שמעלה את ההשערה שגוגל עשויה להשיק שלושה דגמים בווריאציות מעט שונות, אבל יכול להיות שהמספרים מייצגים דגמים בווריאציות אזוריות של אותו שעון. עד כה הגישה גוגל בקשה לסימן מסחרי של השם Pixel Watch בשבוע שעבר, ובקשה למשרד הפטנטים והסימנים המסחריים של ארה"ב. כעת, לאחר אישורי ה-Bluetooth, התחנה הרגולטורית הבאה עשויה להיות בקשה לאישור ה-FCC – ועדת התקשורת הפדרלית האמריקנית, שבה יש לציין כל דגם בנפרד, מה שיחשוף את ההבדלים בין הדגמים. אם גוגל אכן מתכוונת להשיק את השעון החכם שלה בכנס הקרוב, בוודאי יתבררו הפרטים בימים הקרובים.

נגזר דינו של הנאשם הראשון שהורשע בפרשת טלגראס, והוא הולך לכלא לתקופה ארוכה. בית המשפט המחוזי מרכז הטיל היום (ה') 33 חודשי מאסר על רז קרוננברג בן ה-37, לאחר שהוא הורשע בריבוי עבירות של תיווך לסחר בסמים, שיבוש מהלכי משפט, החזקת סמים לצריכה עצמית ושלא לצריכה עצמית, והלבנת הון. ההרשעה הייתה במסגרת הסדר טיעון. כמו כן, נגזרו עליו מאסר על תנאי, קנס בסך 25 אלף שקלים, וחילוט של כספים ומדיה דיגיטלית שנתפסו ביום מעצרו. מרבית המאסר בפועל – 32 חודשים – נגזר על קרוננברג בגין חלקו בפרשת טלגראס וחודשיים נוספים (מתוכם חודש במצטבר) עקב תיק הפרת תנאי שחרור שנפתח נגדו במהלך ניהול הפרשה. הפרקליטות הגישה את כתב האישום נגד קרוננברג לפני כשלוש שנים, יחד עם 26 נאשמים נוספים, שהמשפטים בענייניהם מתנהלים בימים אלה באותו בית משפט. חמישה חודשים לאחר מכן היא הגישה כתב אישום נגד מייסד טלגראס, עמוס דב סילבר. זאת, לאחר שהוא ברח לאוקראינה והוסגר לישראל. טלגראס הוקמה על ידי סילבר ושותפיו בתחילת 2017 , עלתה לטלגרם והפכה לפלטפורמה המובילה לתיווך אונליין לסחר בסמים, בדגש על קנאביס אך גם סמים פסיכדליים מסוגים שונים. במסגרת הפלטפורמה פעלו מעל 3,000 סוחרי סמים וכ-200 אלף משתמשים, והכנסותיה נאמדו בשיא תקופת הפעילות ב-1.5 מיליון שקלים בחודש בממוצע. הכספים התקבלו מעמלה ששילמו סוחרי הסמים שפעלו בה והתחלקו בין דרג הניהול הבכיר, המנהלים והעובדים של טלגראס. עונש חמור למתכנת זוטר – כדי להרתיע על פי החלק שיוחס לקרוננברג בכתב האישום, הוא שימש כמתכנת בטלגראס במשך כשנה ועסק בתכנות של בוטים ששימשו את צרכני הסמים ואת מנהלי הפלטפורמה. יש לציין שקרוננברג לא היה חלק מההנהלה הבכירה של טלגראס, ובמעמדו כמתכנת לא פיתח את הבוטים העיקריים של הפלטפורמה. עם זאת, לפי כתב האישום, הפעולות שביצע היו חלק מהאופרציה שאפשרה את פעולותיה, ומשכך הורשע בעבירות של תיווך לסחר בסמים ונידון לעונש מאסר בפועל. במחלקת הסייבר בפרקליטות המדינה ציינו שפלטפורמת טלגראס ייעלה והקלה על ביצוע עסקאות הסמים, ומשכה אליה את סוחרי הסמים, שביקשו לפעול באמצעותה תמורת כסף ששולם לארגון בתמורה לפרסום הסחר שהם ביצעו. בפרקליטות אומרים כי "בעונש שנקבע למתכנת זוטר יחסית יש כדי לשדר מסר מרתיע, שלפיו כל מי שמניע, גם בעקיפין ומאחורי מקלדת, סחר בסמים מסוכנים, דינו עונש מאסר משמעותי. כך גם מי שמייעל, מקל והופך את הסחר בסמים למנגנון מקוון שמגיע בקלות לכל אדם, לרבות קטינים". את התיק מנהלים עורכי הדין שירי רום ויוני חדד ממחלקת הסייבר בפרקליטות המדינה.

סמסונג פרסמה היום (ה') את התוצאות העסקיות לרבעון הראשון של השנה, שמראות על עליות דו ספרתיות בהכנסות וברווחים הנקי והתפעולי כאחד. בין הסיבות לעלייה בהכנסות נמצא הגידול החד במכירות השבבים והסמארטפונים בדרגת פרימיום. כחברה דרום קוריאנית, סמסונג פרסמה את התוצאות במטבע המקומי, ה-וון, והן מתורגמות לפי שער נוחות של 1,220 וון לדולר. הדו"חות מעלים שההכנסות הרבעוניות של החברה צמחו ב-19% ל-77.8 טריליון וון, שהם 63.8 מיליארד דולר, והרווח הנקי זינק ב-58.5% ל-11.3 טריליון וון, או 9.3 מיליארד דולר. סמסונג עקפה את תחזיות האנליסטים, שהעריכו שהרווח הנקי שלה יעמוד על 10.1 טריליון וון בלבד. עוד נתונים מראים שההוצאות הגולמיות גדלו ב-13.4% ל-47.1 טריליון וון (38.58 מיליארד דולר), הרווח הגולמי צמח ב-28.55% ל-30.7 טריליון וון (25.2 מיליארד דולר), הרווח הגולמי עמד על 39.48% והרווח התפעולי רשם עלייה של 12.8% ל-22.5 טריליון וון (18.45 מיליארד דולר). חבות המס האמירה ב-43.7% ועמדה על 3.75 טריליון וון, שהם קצת יותר משלושה מיליארד דולר. סמסונג לא הסכימה לפרסם תחזית לגבי הרבעון השני של השנה, שכן, כפי שהסביר ג'ינמן האן, סמנכ"ל בחברה, "בתקופה הסוערת שעובר עלינו קשה להעריך את ההשפעות של ההתפתחויות המקרו-כלכליות והזמן שהן תימשכנה. אני מתכוון בעיקר למלחמה באוקראינה ולהשפעות של האינפלציה הגואה".