"בשנים האחרונות אמרו שהטכנולוגיה תפתור את כל הבעיות של מערכת הבריאות. זה לא נכון. מערכת בריאות שזורקים עליה רק טכנולוגיה פשוט תהיה מערכת בריאות ישנה שעולה הרבה כסף. צריך לשנות את התהליך עצמו", כך אמר היום (ד') פרופ' רן בליצר, ראש מערך החדשנות בשירותי בריאות כללית וחבר הצוות לטיפול במגפות במשרד הבריאות. פרופ' בליצר דיבר בכנס בינלאומי, שבו השתתפו בכירי מערכת הרפואה בישראל ובכירים בתחום מחו"ל. האירוע עסק בחדשנות במערכת הבריאות ובתחזיות לשנת 2040. "שנת 2020 נראתה מבטיחה", המשיך בליצר. "ראינו לחץ גדול על הצוותים הרפואיים בעקבות הקורונה. עבודה תחת לחץ משפיעה לרעה על התפקוד של המוח האנושי. זה גם משפיע על היכולת לאמפטיה. יש פה איום על מערכת הבריאות". "הטכנולוגיה לא יכולה לתת מענה לדברים אלה", הזהיר בליצר, והוסיף: "צריך להשתמש במשבר הקורונה כהזדמנות לשנות את מערכות החינוך והבריאות לטובה". עדיין לא עשינו את זה מספיק. למרות החדשנות, צריך לזכור שה-'טכנולוגיה' החשובה ביותר שהייתה מאז ומעולם, ועדיין קיימת, היא האמפטיה האנושית". בהמשך הוא תיאר את האסטרטגיה של שירותי בריאות כללית בתחום החדשנות, ואמר כי היא מבוססת על שילוב של רפואה מרחוק, שדורשת יישום וניתוח מידע ואנליטיקה חכמה, והתקנת רכיבים שונים, שיהפכו את הטכנולוגיה למתאימה לרפואה מתקדמת, באמצעות חיזוי, פרקטיקה קלינית ובריאות פופולרית. פרופ' רוני גמזו. צילום: ניב קנטור פרופ' רוני גמזו, מנכ"ל בית החולים איכילוב ולשעבר פרויקטור הקורונה, אמר כי "אין ספק שהמגמות שישפיעו על עולם הבריאות במידה הרבה ביותר בשנים הבאות הן ה-BI והאנליטיקה החכמה. זאת, בהתבסס על הדטה ובחיבור למגמה הגדולה יותר של שילוב בין הביולוגיה, ההנדסה, המתמטיקה והטכנולוגיה, מה שמכונה ביו קונברג'נס". לדברי פרופ' גמזו, לא מובן מאליו שזה יקרה, משום שיש הרבה אתגרים בדרך. "עלינו להסיר חסמים, לשנות את דרך ההתחברות שלנו לטכנולוגיה, כדי שנדע להתמודד עם השינויים. אנחנו עדיין משתמשים בשיטות הישנות, ויש לחדש אותן", ציין. כדוגמה לקריטיות ביישום אנליטיקות משולבות בביו קונברג'נס תיאר גמזו תמונה שגרתית של רופא שבא למחלקה בבית חולים, לביקור ולטיפול בחולים. "יש לו 20 חולים עם 20 מוניטורים שונים, ויש לו אולי 20 דקות כדי לקבל החלטות קריטיות מצילות חיים לכל מטופל. הוא לא מסוגל לעשות זאת רק בעזרת המוח שלו ולכן, חייבים לתת לו כלים שיעזרו לו לעשות אנליטיקה חכמה, וכלים דיגיטליים לקבלת החלטות", הוסיף. בהמשך הוא הציג טכנולוגיות רלוונטיות ברפואה, שמבוססות על בינה מלאכותית. אחת מהן היא הרובוטים ושילובם בתהליכים רפואיים – שוק שההיקף המוערך שלו הוא 20 ביליון דולר. הוא הדגיש שהרובוטים ייקחו חלק פעיל בתהליכים רפואיים ולא ישמשו רק להדגמה, וזה יפחית בצורה משמעותית את העומס על הצוותים הרפואיים. דובר נוסף בכנס היה פרופ' סלמן זארקא, שגם הוא שימש כפרויקטור הקורונה. פרופ' זארקא סקר את חמשת גלי המגפה שעברנו ולא שלל אפשרות לגל שישי, לאור מספרי החולים ומקדם ההדבקה, שהולכים ועולים בימים האחרונים. הוא הדגיש שצריך להמשיך את מדיניות הממשלה הנוכחית – לחיות לצד המחלה ולהמשיך לשמור על המשק. בכנס השתתפו כ-200 חברי סגל רפואי מהארץ ומחו"ל. נשיא הכנס הוא פרופ' נדיר ארבר, מנהל המרכז לקידום הבריאות במרכז המשולב למחלות סרטן באיכילוב. נושאים נוספים שנדונו בפורומים המקצועיים של הוועידה היו פתרונות למחלת הסרטן, חדשנות בתחום הקרדיולוגיה, מודלים כלכליים לניהול בריאות עולמי ועוד.

הכתבה בשיתוף שחל. הדור הצעיר עובד שעות ארוכות ותחת לחץ. על פי נתוני ה-OECD, בישראל עובדים הכי הרבה שעות שבועיות מבין מדינות העולם המערבי. בנוסף, הרפואה מרחוק צברה תאוצה משמעותית בשנים האחרונות. נוצרה מומחיות בתחום בעקבות טכנולוגיה שהתפתחה ואפשרה זאת. מצבים רפואיים, כגון אירוע לבבי מסכן חיים, עלולים להתרחש גם במקום העבודה ובשעות הפעילות העסקית, לרבות אם עובדים מהבית, וגם בקרב אנשים צעירים. לעתים, מאוד מבלבל להבחין בין התקף חרדה לאירוע לבבי. ואי ההבחנה הזאת מייצרת מצב מסוכן של ממש, שכן כל שנייה חשובה. ייעוץ רפואי ראשוני עם מוקד מקצועי זמין בתוך שניות, שמעניק מענה מתאים, יכול במקרים רבים להרגיע את העובד, לאפשר טיפול נכון וגם להציל חיים. קבלו דוגמה: עובד היי-טק של אחת מחברות הענק בארצות הברית לקה בהתקף לב, ולאחר מכן, על פי הדיווחים, שכב חסר אונים, לבדו על הרצפה, במשך 20 דקות ארוכות שחרצו את גורלו. והנה מקרה נוסף: בדרום קוריאה דווח על 14 עובדים לפחות שנפטרו מהתקף לב או משבץ מוחי, ככל הנראה בשל עבודה מאומצת. נשמע מחריד? אלה רק שתי דוגמאות מתוך מיליוני מקרים שמתרחשים ברחבי העולם במקומות עבודה, של עובדים שמקפחים את חייהם במקום שבו הם מבלים את רוב שעות היום – פשוט משום שלא קיבלו מענה רפואי מתאים. אם אותם עובדים או הסובבים אותם, בהיי-טק או בענף אחר, היו יודעים על שירות חירום שעומד לרשותם במקום העבודה, אולי הם היו יכולים להשתמש בו. כאמור, לעתים, המענה הזה הוא ההבדל בין הצלת חיים לאובדנם. פשוט כל כך, ואכזרי כל כך. "מחקרים שנערכו בשנים האחרונות מראים כי אנשים שאינם מרגישים טוב מתלבטים לעיתים שעות באם לפנות לקבלת טיפול רפואי, או לכל הפחות לייעוץ רפואי", מספר יוסי רון, מנהל מגזר עסקי של חברת הטלרפואה שחל. "במקרה של אירוע לבבי, זמן ההתלבטות הזה עלול להוביל לכך שהטיפול שזקוק לו העובד יגיע מאוחר מדי". לנהל את המצב הרפואי במקום העבודה הסיטואציה שתוארה עד כאן מדאיגה: מצד אחד, כולנו מרגישים לפעמים לא טוב, ולעתים נזקקים גם לטיפול רפואי; מהצד השני, אנחנו לא ממהרים לפנות לקבל טיפול שכזה, אף לא לקבלת ייעוץ רפואי בסיסי כדי לוודא שהכול בסדר. ברור למה: זה לא נוח, זה דורש מאיתנו להפסיד יום או לפחות חצי יום עבודה, וגם מאלץ אותנו להיחשף לסכנות אחרות – הידבקויות, זיהומים וכדומה. "עדיף להישאר בעבודה. זה בטח יעבור בקרוב", אנחנו משכנעים את עצמנו. ופה מתחילה הבעיה. "אף אחד מאתנו לא שש להתפנות לבית החולים, ללכת למיון וכדומה", מוסיף רון. "אנחנו מניחים שנבלה שעות בחדר ההמתנה, ובכלל לא בטוח שנצא משם בריאים – גם אם היינו בריאים יחסית לפני שהגענו לשם". בדיוק בשל כך הוקם שירות שחל עסקים, שמציע, בין היתר, מוקד רפואי מקצועי, שמאפשר לעובד בחברה – וגם לאורחים המזדמנים אליו – לקבל מענה רפואי טלפוני מיידי מרופא או מאחות, שיסייע לו באבחון מצבו, מבלי שיידרש לעזוב את המקום. "השירות שאנחנו מעניקים מאפשר לנו לנהל את המצבים הרפואיים באתרי החברה", מסביר רון. "מרגע שאותו מקום עבודה מקבל מאיתנו מספר מנוי עסקי, זה אומר שכל הנוכחים באותו המקום, כולם כולל כולם, יקבלו חבילת שירותים, שבראשה מוקד הטלרפואה שלנו לרפואה מרחוק, שקיים מאז 1987". "זה לא מוקד רגיל", הוא ממשיך, "אלא מוקד שיושב בו צוות רפואי מיומן. הרי צריך לדעת איך לבצע אבחון מרחוק, לאבחן אירוע לבבי או אירוע מוחי אם הם מתרחשים, חלילה – ומרחוק, דרך הטלפון. באמצעות המוקד הזה אפשר להתייעץ איתנו בכל דבר, וכך נוהגים בחברות שיש להן את השירות הזה: הם מרגישים בנוח לפנות אלינו ולהתייעץ בנוגע לכל שינוי במצבם הרפואי". לפרטים נוספים על שחל עסקים לחצו כאן. רון מוסיף כי "שחל היא גם חברה טכנולוגית, שמפתחת בישראל מכשירי טלרפואה מתקדמים, המאפשרים העברת נתונים רפואיים בזמן אמת ממקום העבודה למוקד הרפואי, דוגמת מכשיר א.ק.ג מלא, '12 ליד', באיכות של בית חולים. כך אפשר לבצע פענוח א.ק.ג של עובד בזמן אמת. בתוך שתי דקות אנחנו יכולים לקבל במוקד תמונת מצב לגבי מצבו הבריאותי". סמארט הארט – מכשיר הא.ק.ג. שעומד לשירות שחל ולקוחותיה. צילום: איתי רייס "היתרון הגדול", לדבריו, "הוא בכך שאנחנו יכולים לקצר משמעותית את זמן התגובה – עניין קריטי כשמדובר באירוע רפואי מסכן חיים. כאן כל שנייה קובעת, וברגע שקיצרנו את אותן שעות של התלבטות אצל העובד, ובמקום זאת הוא מתקשר אלינו מיד וללא היסוסים כדי לקבל ייעוץ – אנחנו עשויים למנוע נזק בלתי הפיך". כאן המקום להבהיר דבר חשוב נוסף: ייעוץ רפואי עם המוקד הטלפוני הוא לא שלב אחד לפני פינוי לקבלת טיפול. אין כל צורך לחכות לרגע האחרון כדי להתייעץ עם המוקד הרפואי. למעשה, רובן המכריע של השיחות במוקד נותנות פתרון רפואי מקצועי מרחוק: "אנחנו חוסכים את זמן ההתלבטות משום שמדובר באפשרות נוחה, נגישה וידידותית", אומר רון, "ואם הכול בסדר, אנחנו יודעים גם להרגיע. כמעט 90% מהשיחות למוקד מסתיימות בייעוץ רפואי מרחוק ובהרגעת המתקשר, לאחר שהבנו שהוא לא במצב מסכן חיים או במצב שמחייב טיפול. ליתר ביטחון, לעתים נתקשר לאחר כשעתיים, לצורך מעקב וכדי לוודא שהכול טוב, כך שאין כל סיבה להימנע מלהתקשר אלינו ולהתייעץ – תמיד". מחר (ה') נפרט על השירותים המשלימים וההדרכות ששחל מעניקה לארגונים, ובכלל זה לחברות היי-טק. לפרטים נוספים על שחל עסקים לחצו כאן.

אפל תשלב בגירסה הבאה של מערכת ההפעלה עבור מחשביה, macOS Ventura, טכנולוגיית ברירת מחדל חדשה שתוסיף שכבה קטנה של אבטחה למערכת. הפעם מדובר בהיבט שימנע את היכולת להעביר נתונים לאביזרי זיכרון חיצוניים, ומהם למחשב, ללא רשות מפורשת של בעל המחשב. זה אומר שבכל פעם שהתקן כלשהו שכולל יכולת אחסון, בין אם באמצעות חיבור Thunderbolt או חיבור USB-C, יחובר למחשב בו תותקן הגרסה החדשה של מערכת ההפעלה, המחשב יחסום את האפשרות להעברת קבצים מכל סוג, אלא אם כאמור המשתמש שהמחשב שייך לו יספק את ההרשאה המתאימה באמצעות סיסמה כזו או אחרת. החסימה הזו, כאמור, תיקבע כברירת מחדל אך היא לא תמנע את שדרוג מחשבי המקינטוש של החברה עבור מי שיבקש לעשות זאת באמצעות קובץ ששמור בכונן חיצוני, אלא רק לאחר השדרוג בפועל. כמו כן החסימה מתייחסת רק להיבט של העברת קבצים. את כל הפעילות האחרת ניתן יהיה לבצע כרגיל, כולל חיבור מסך חיצוני או הטענת iPhone, לדוגמה. היכולת הזו תהיה זמינה במחשבי המקינטוש של אפל שמבוססים על מעבדי החברה, החדש M2 וגם הראשון M1.

בית המשפט העליון של ארה"ב ביקש השבוע (ב') מממשל ביידן לחוות את דעתו האם לאשר המשך העיסוק בתביעה של ווטסאפ (WhatsApp) שבבעלות מטא (Meta) מול קבוצת NSO הישראלית. על השופטים להחליט למעשה האם ווטסאפ יכולה להמשיך בתביעתה המאשימה את קבוצת NSO בניצול באג באפליקציית ההודעות המיידיות שלה לצורך התקנת תוכנת ריגול על מכשירים של משתמשיה. בית המשפט העליון התבקש להכריע בערעור של NSO, לאחר החלטת בית משפט נמוך יותר שאפשרה את המשך קיום התיק. NSO טענה שהיא חסינה מהעמדה לדין, שכן תפקדה לטענתה כסוכנת של ממשלות זרות לא מזוהות כשהתקינה את תוכנת הריגול של פגסוס. מהי 'חסינות ריבון זר' והאם היא רלוונטית ל-NSO? כזכור, בשנים האחרונות מתנהל משפט בתביעה שמטא הגישה נגד NSO. במשפט טענה התובעת כי באפריל ובמאי 2019, כ-1,400 משתמשים שלה הותקפו על ידי הרוגלה של NSO. לפי האפליקציה, יותר מ-100 פעילים אזרחיים וחברתיים, לרבות עיתונאים מהודו, פעילי זכויות אדם ממרוקו, דיפלומטים ופקידי ממשל בכירים, נפגעו מהרוגלה הישראלית. ואולם, הרוגלה נמצאת הלכה למעשה בשימוש ממשלות ומדינות (שאינן מזוהות באופן פורמלי), ולכן מנסה היצרנית, NSO, להסתמך על השאלה האם בכלל יש בתביעה נגדה הצדקה. במקרה הספציפי טוענת NSO לכך שהיא זכאית למה שמכונה 'חסינות ריבון זר' – המוענקת לרוב בין מדינות ולפקידים זרים הפועלים בתפקיד רשמי מטעם ממשלים – ולפיכך, מכיוון שהמוצר שלה נמצא בשימוש של ממשלות זרות וסוכנויות אכיפת חוק, ביניהן גם ה-FBI האמריקני, החברה מוגנת מתביעות אזרחיות על אדמת ארה"ב. בית המשפט העליון ביקש ביום ב' ממשרד המשפטים האמריקני להגיש לו פרשנות עם דעותיו בנושא המשפטי הסבוך. כידוע, NSO טוענת להגנתה מזה זמן רב כי תוכנת הריגול פגסוס עוזרת לאכיפת החוק ולסוכנויות הביון להילחם בפשע ולהגן על הביטחון הלאומי. ביולי 2020 ערערה החברה הישראלית על החלטת בית המשפט שלא להעניק לה את אותה חסינות מבוססת התנהגות. ואולם, באישור ההחלטה הזו שהתקבל בנובמבר האחרון, בית משפט בסן פרנסיסקו כינה את התיק 'מקרה קל', משום שעצם היות פגסוס שייכת ל-NSO, והעובדה שהחברה מספקת תמיכה טכנית לתוכנה, אינם מגנים עליה מפני אחריות על פי החוק הפדרלי. בעקבות פסיקה זו הגיע התיק לבית המשפט העליון, שכאמור, כעת גלגל את ההחלטה האם ל-NSO מגיעה חסינות ריבון זר אל ממשל ביידן. ספרד: מנכ"ל NSO נקרא להעיד היה קורבן של פגסוס. ראש ממשלת ספרד, פדרו סנצ'ס. צילום: ויקיפדיה במקביל להתרחשויות אלו, בית המשפט העליון של ספרד נקרא אתמול (ג') מנכ"ל חברת התוכנה הישראלית NSO, שלו חוליו, להיות עד בתיק על השימוש בתוכנת פגסוס שלה כדי לרגל אחרי פוליטיקאים ספרדים, זאת על פי דיווח של רויטרס. השופט בפרשת הריגול ביקש לנסוע לישראל, כדי לקבל הצהרה מחוליו בסוגיה הסבוכה. הממשלה הספרדית דיווחה בתחילת מאי כי זיהתה רוגלת פגסוס בטלפונים הסלולריים של ראש הממשלה, פדרו סנצ'ס, ושל שרת ההגנה, מרגריטה רובלס.  הממשלה בספרד אמרה שתוכנת פגסוס שימשה לרגל אחרי שרים, מה שגרם למשבר פוליטי בספרד שהוביל לפיטורי ראשת סוכנות סוכנות הביון שלה, פאס אסטבן לופס, בחודש שעבר. ראש ממשלת ספרד סנצ'ס החליט על פיטוריה של אסטבן עקב כמה מקרים שבהם שירותי המודיעין של המדינה השתמשו ברוגלה ההתקפית באישורה, כשחלק מהשימוש נעשה נגדו כמו גם נגד שרים ודמויות פוליטיות בכירות אחרות. "השופט הסכים להאריך את ועדת השופטים שנשלחה לישראל, כך שוועדה שיפוטית בראשות השופט תיסע לאותה מדינה כדי לקחת הצהרת עד ממנכ"ל החברה המשווקת את תכנת פגסוס", ציין בית הדין. עם זאת, בקשות מסוג זה חייבות להיות מאושרות על ידי הרשויות הישראליות, מה שיכול לארוך חודשים עד הוצאת המהלך לפועל.

מאמציו של היזם אילון מאסק להשיג מימון לצורך ההשתלטות המתוכננת שלו על טוויטר (Twitter) הוקפאו, כך על פי דברי אנשים המקורבים לנושא. הגורמים המעורבים אמרו כי הסיבה לשינוי הגישה הזה היא חוסר ודאות לגבי העסקה, שממשיך ביתר שאת לאחר איומים מחודשים מצד מאסק לבטל את הרכישה ב-44 מיליארד דולר, עליה סיכם מול דירקטוריון הנרכשת. מאסק מתכוון לשלם 33.5 מיליארד דולר במזומן, כדי לממן את העסקה, לאחר שארגן מימון חוב לשם כיסוי יתר הסכום. הנזילות של האיש העשיר בתבל מוגבלת, וזאת משום שהעושר שלו, שעומד לפי אמדן פורבס על 218 מיליארד דולר, קשור במידה רבה למניות של חברת המכוניות החשמליות המצליחה שייסד, טסלה (Tesla). עתיד העסקה לוט בערפל מאסק ניהל דיונים להסדרת מימון הון מועדף של בין 2 ל-3 מיליארד דולר מקבוצת חברות הון פרטיות בראשות Apollo Global Management, שיפחיתו עוד יותר את חלקו במזומן בעסקה, כך לפי המקורות עליהם דיווחה רשת CNBC. השיחות הללו נעצרו כעת, עד שעתיד הרכישה יתבהר מעט, כך על פי אחד המקורות. יזם הטק תכנן במקור לממן את רכישת טוויטר באמצעות הלוואות בגיבוי מניותיו, אך לאחר שמחיר מניית טסלה ירד משמעותית בעת האחרונה, הוא רצה להכניס עוד משקיעים לעסקה הלוהטת. כפי שציינו, מאסק איים באחרונה לסגת בו מההשתלטות המתוכננת שלו על טוויטר. במכתב מעורכי דינו שפורסם השבוע (ב') צוין כי טוויטר "הפרה בבירור" את חובותיה במסגרת ההתקשרות בינה לבין המולטי-מיליארדר. פתח בחקירת עניין הבוטים. קן פקסטון – התובע הכללי של טקסס. צילום: ויקיפדיה מאסק דורש לקבל מהרשת המצייצת נתונים מדויקים על שיעור חשבונות הטוויטר המזויפים, וזאת לפני סיכום הרכישה. טוויטר טוענת כי מדובר בפחות מחמישה אחוזים, בעוד שמאסק מניח כי כחמישית או יותר מכלל המשתמשים בפלטפורמה הם למעשה חשבונות בוט, שאינם שייכים לבני אדם אותנטיים. לפי דיווחים מאסק, כמו גם טוויטר, יכולים לפרוש מהעסקה המתוכננת בעלות נמוכה יחסית – במקרה של סיום חד צדדי של העסקה, סוכם על תשלום קנס של מיליארד דולר על ידי המבטל. מאידך, קיימים אפילו דיווחים כי מאסק יוכל אולי לסגת מהחוזה בלא כל קנס, אם שיעור חשבונות הספאם אכן גבוה בהרבה מחמישה האחוזים שעליהם העידה טוויטר. נזכיר כי קן פקסטון, התובע הכללי הרפובליקני של טקסס, אמר כי הוא חוקר את טוויטר לאיתור שימוש מצידה בשיטות מטעות אפשריות בכל הנוגע לבוטים הפעילים בשירות. החקירה של פקסטון נפתחה עקב תלונותיו של מנכ"ל טסלה מאסק על החשבונות המזויפים, דואר הזבל והבוטים שפעילים ללא מפרע ובשפע, לכאורה, בטוויטר. פקסטון מעורב בפרשה משום שמאסק, שעבר להתגורר בטקסס ושיש לו פעילות עסקית משמעותית שם, עם גיגה-טקסס – מתקן לייצור רכבי טסלה שממוקם ליד אוסטין ונמצא בבנייה החל מיולי 2020; סְטַארְבֵּייס שהוא אתר השיגור של SpaceX בדרום טקסס; ועוד. בנוסף, פקסטון נחשב כמקורב לנשיא ארה"ב לשעבר, דונלד טראמפ, שכידוע הורחק לצמיתות מטוויטר בינואר 2021, אך שמאסק הצהיר כי בכוונתו להחזיר לפלטפורמה אם וכשיהפוך לבעליה הרשמיים.

ג'יגה ספייסס (GigaSpaces) מהרצליה הודיעה באחרונה כי מינתה את תמי בן-יעקב לסמנכ"לית משאבי האנוש העולמית שלה. במסגרת תפקידה תנהל בן-יעקב את מערך משאבי האנוש הגלובלי בחברה, בדגש על תרבות ארגונית, גיוס הון אנושי, פיתוח מקצועי וחיבור כלל הארגון ליעדיו העסקיים. בן-יעקב מצטרפת לחברה עם למעלה מ-25 שנות ניסיון בתחום משאבי האנוש, מרביתן בחברות היי-טק גדולות ובסטארט-אפים. בתפקידה האחרון שימשה כסמנכ"לית משאבי אנוש בחברת הפינטק ג'ספר (Jasper), בה הובילה את אסטרטגית משאבי האנוש הגלובלית. תפקידים קודמים כוללים ניהול משאבי האנוש של חברת אמרסון (Emerson) בישראל וסמנכ"לית משאבי אנוש בחטיבה הביטחונית של חברת ורינט (Verint). בן-יעקב היא בעלת תואר ראשון במדעי המדינה מאוניברסיטת תל אביב ותואר שני במנהל עסקים מאוניברסיטת בן-גוריון.

על רקע המחסור הגובר והולך בעובדים טכנלוגיים, חברת האנליטיקה הבינלאומית SAS וחברת לוגיקה-IT משיקות תוכנית הכשרה לתחומי הדטה והאנליטיקה, שבסיומה יועסקו הבוגרים בחברות המובילות בשוק הישראלי. התוכנית תספק מסלול הדרכה מיוחד של כ-200 שעות, הכולל גם הכשרה וחניכה מקצועית וכן מבחן הסמכה בינלאומי. בסיומו, הבוגרים יועסקו בתפקידי ניתוח נתונים ואנליזה בחברות מובילות במשק הישראלי בתחומי הבנקאות, הביטוח, האנרגיה ועוד. הפרויקט יספק למשתתפים דריסת רגל משמעותית בעולמות הדטה והאנליטיקה, והתחלה של מסלול קריירה מבטיח כמהנדסי נתונים. מיומנות זו היא אחת מההתמחויות הנדרשות ביותר כיום כדי לתת מענה לכמויות הנתונים הגדולות הקיימות בכל הארגונים והתובנות שניתן להפיק מהם. בנוסף להכשרה בנושאי הבסיס יינתנו גם העשרות נוספות במגוון תחומים, כגון אלגוריתמים אנליטיים, ניהול סיכונים, איתור הונאות, חיזוי ועוד. לאחר סיום ההכשרה הראשונית, בוגרי הפרויקט, שיחלו כבר בעבודתם בארגונים, ייהנו מליווי מקצועי של מומחי SAS ממיה אנלטיקס במשך שלוש השנים הראשונות. לאחר כשנה של עבודה וצבירת ניסיון, תועבר הכשרת רענון קצרה והגשה למבחן הסמכה של SAS העולמית. "אנו מביאים לשוק הישראלי הזדמנות להתמחות, להתמקצע ולעסוק בתחומים המבוקשים ביותר בשוק הטכנולוגיה העולמית", מציינת רונית לפידור בלו, מנכ"לית מיה אנליטיקס, נציגת SAS בישראל. "שיתוף הפעולה עם חברת לוגיקה-IT בשילוב התוכנית שנבנתה בסטנדרטים המקצועיים הגבוהים בעולם, מבטיח לספק לארגונים המובילים במשק מומחים איכותיים בעולמות הדטה והאנליטיקה החיוניים לכל ארגון שרוצה לצמוח ולהתפתח בשנים הקרובות ולמשק הישראלי כולו". "אנו בונים הכשרות אלו על סמך צרכים נדרשים ומיומנויות רצויות בעולמות הטכנולוגיה באתרי הלקוחות", אומרת  כרמית גיא, מנכ״לית לוגיקה-IT. " חברת לוגיקה פועלת לקידום בוגרים לשוק העבודה ויוזמת הכשרות מגוונות למקצועות המחשוב השונים. מיקוד ההצלחה בפרויקט זה הוא בשילוב שבין האיתור המדויק של העובדים בעלי היכולות אשר רצים למרחקים ארוכים, יחד עם תוכנית ייעודית וממוקדת לרכישת תחומי ידע וניסיון מקצועי בשותפות מלאה עם גוף הידע המוביל בתחומי הדטה בארץ, חברת מיה אנליטיקס".

"אני קוראת להידוק השותפויות בין המגזר הציבורי וזה הפרטי, כדי להילחם בכל סוגי מתקפות הסייבר, שהולכות ונהיות קשות יותר", כך אמרה אבריל דניקה היינס, ראשת המודיעין הלאומי של ארצות הברית. היינס דיברה שלשום (ב') בכנס האבטחה RSA, שנערך השבוע בסן פרנסיסקו. הסוכנות שבראשה היא עומדת מתאמת ומפקחת על 17 סוכנויות מודיעין. בשיחה עם מישל פלורנוי, לשעבר תת מזכיר ההגנה של ארצות הברית, נשאלה היינס האם אבטחת הסייבר נעשית קשה יותר או קלה יותר?, והשיבה: "לטעמי, אבטחת הסייבר נעשית קשה יותר". לדבריה, "יש מגוון, ההולך וגדל, של מתקפות סייבר – מפריצות של מדינות לאום, דוגמת רוסיה, סין, צפון קוריאה ואיראן, ועד לעלייה של פושעי סייבר בינלאומיים". ראשת המודיעין האמריקני ציינה כי "הרוחב והמורכבות של מתקפות הסייבר המודרניות הן בין הסיבות לכך שנדרשות שותפויות חזקות יותר של המגזר הציבורי וזה הפרטי, לטובת שיתוף מידע בזמן אמת על איומים והחלפת רעיונות על לקחים שנלמדו על מתקפות סייבר". היא הוסיפה כי "זה קריטי עבורנו לשמור על ערוצי התקשורת הללו פתוחים". "שיתוף המידע לקראת הפלישה הרוסית לאוקראינה היה יוצא דופן" על פי היינס, "לקראת הפלישה הרוסית לאוקראינה, שיתוף המידע בין שותפים שונים, מקומיים וזרים, היה קריטי לסוכנויות הביון האמריקניות. מידת השיתוף במשך כל התהליך הזה הייתה די יוצאת דופן". כאשר נשאלה על ידי פלורנוי אודות המחסור בכוח אדם מיומן בסוכנויות הביון בפרט ובמגזר הטכנולוגיה בכלל, היא השיבה ש-"הייתי רוצה לראות יותר מקצועני אבטחת מידע והגנת סייבר מהמגזר הפרטי מנסים לעבוד בשירות הציבורי". לדבריה, "על אף שמשרות במגזר הציבורי לא משתלמות מבחינת שכר כמו מה שמקבלים על משרות מקבילות במגזר הפרטי, הרי שאנשים ייהנו מתחושת השליחות והמחויבות של שירות בסוכנות ביון. לא נצליח לעמוד במשימות המוטלות לפתחנו ללא אנשים טובים ומקצועיים". היינס, ששימשה בעבר כסגנית מנהל ה-CIA, והייתה לאישה הראשונה בתפקיד, דיברה גם על פעילות הסייבר הרוסית במהלך המלחמה באוקראינה, ורמזה בדבריה לנושא שרבים העלו – בכנס ומחוצה לו: היעדר מפתיע של מתקפות סייבר אגרסיביות של רוסיה ובעלות בריתה. "המלחמה באוקראינה ממשיכה להתגלגל", אמרה, "ולכן קשה להעריך אילו לקחי לוחמת סייבר נלמדו. אנחנו עדיין צופים לראות כיצד רוסיה פועלת במהלך הסכסוך".