11:06:19 | ◀︎ | הדודל של גוגל שמנציח את זכרה של אנה פרנק | |
11:55:01 | ◀︎ | AWS מינתה את אבנט תקשורת כמפיצה לשירותי ענן בישראל | |
12:19:47 | ◀︎ | אורי בן ארי בנאום באו"ם: "ממשלות כל העולם, תנו מחשבים למורים" | |
12:26:50 | ◀︎ | איך מגיבים בכירי תעשיית הטק האמריקנית על ההחלטה לאסור הפלות? | |
13:07:17 | ◀︎ | "גוגל תסרב לבקשות לקבלת מידע שיגיעו בעקבות פס"ד ההפלות" | |
13:13:10 | ◀︎ | האם תעשיית הפינטק היא הסוד? | |
13:40:05 | ◀︎ | לא נעים להכיר: רוגלה חדשה בשם 'הרמיט' פוגעת בסמארטפונים | |
14:21:17 | ◀︎ | מתכנתת אתיופית מרוויחה 11,483 שקל פחות מהגבר האשכנזי שלצידה | |
14:45:37 | ◀︎ | חתונה מאוחרת: זנדסק נרכשת בידי קבוצת משקיעים תמורת 10.2 מיליארד ד' | |
14:58:17 | ◀︎ | אפל: ממשק חדש לתפריט המנויים ב-iPhone ו-iPad | |
15:04:12 | ◀︎ | המחוקקים בארה"ב: להגביל מכירת נתוני המשתמשים לסין ולרוסיה | |
15:15:47 | ◀︎ | נשים ומחשבים: מיכל גרוברמן, Blue White Robotics | |
16:47:00 | ◀︎ | פרס שותפת השנה של קומוולט ל-ווי אנקור | |
17:54:34 | ◀︎ | סטארט-אפים – למה כדאי לכם להכיר את ה-Low code? | |
18:04:01 | ◀︎ | היי-טקיסט ומשתתף בנינג'ה ישראל: יום בחיי גל כהן, מהנדס באיירספאן |
The headlines that made most buzz on this page
26/06/22 14:21
11.83% of the views
מאת אנשים ומחשבים
פערי השכר המגדריים במשק הישראלי נותרו גבוהים ויציבים בשש השנים האחרונות ברוב ענפי המשק: נשים כמעט לא ראו שינוי בפערי השכר שלהן אל מול גברים, ובענפי ה-IT וההיי-טק גם ישנן אפליות בולטות לצד שינויים מועטים לחיוב; כך לפי מדד הגיוון של נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה במשרד הכלכלה והתעשייה.
עו"ד מרים כבהא, נציבת שוויון ההזדמנויות בעבודה, הגישה לאלופה (מיל') אורנה ברביבאי, שרת הכלכלה והתעשייה, את מדד הגיוון, הבוחן שוויוניות שכר ושוויוניות ייצוג בשוק העבודה, שנעשה בשיתוף הלמ"ס ואוניברסיטת ת"א. הענפים שנבחנו במדד כוללים כ-50% מהמעסיקים בישראל, המעסיקים כ-1.5 מיליון עובדים. קבוצות האוכלוסייה הנכללות במדד הן: נשים באופן כללי, ערבים וערביות, יוצאי ויוצאות אתיופיה, חרדים וחרדיות, גברים ונשים בני ובנות 45 ויותר.
נשים
אחד הממצאים העיקריים מעלה כי פערי השכר המגדריים במשרדי הממשלה גדלו בשש השנים האחרונות: הפער בין שכר הגברים לשכר הנשים בלא תואר אקדמי עלה מ-22% ל-34%, ומשמעותו – קידום נשים למשרות גבוהות בשירות הציבורי הוא מאוד מצומצם.
הבדלי השכר בקרב הנשים בולטים בעיקר בענפים המשלמים שכר גבוה, ובעיקר עבור הנשים האקדמאיות, שם תקרת השכר גבוהה יותר. בענפים אלו ישנן נשים שמצליחות להגיע לדרגות שכר גבוהות מאוד ביחס לשאר הנשים המועסקות בענף, לדוגמה בענפים כמו תכנות מחשבים, שירותים פיננסים ומחקר ופיתוח, בהם השכר הממוצע של נשים עמד בשנת 2020 על יותר מ-23,000 ש"ח בחודש והשכר החציוני היה כ-20,000 ש"ח. אולם גם בדרגות שכר אלו, גברים בענפים הללו הרוויחו שכר ממוצע ושכר חציוני גדול יותר.
נתון נוסף מצביע על כך שייצוגם של גברים חרדים לא-אקדמאים כמעט ולא גדל ואף רשם ירידה, לצד עלייה בייצוג ובשכר של נשים חרדיות אקדמאיות ולא-אקדמאיות בענפי יוקרה, דוגמת מחקר ופיתוח ושירותי תקשורת.
במגזר הפרטי, בשנת 2020 פערי השכר המגדריים נותרו כמעט זהים לאלו שהיו בשנת 2015, והפער בין שכר הנשים לגברים עמד על בין 55%-80%.
בצד החיוב, הדו"ח מעלה כי בשש השנים האחרונות שולבו בשוק העבודה בעיקר נשים בלא השכלה אקדמית מקבוצות הגיוון – יותר מאשר נשים עם השכלה אקדמית, ויותר מאשר גברים מאותן קבוצות. מלבד נשים ערביות, בכל קבוצות הגיוון, נשים בלא השכלה אקדמית ראו עליות בייצוג במספר הרב ביותר של ענפים. המגזר הערבי
עובדים ערבים הגדילו את השילוב שלהם בעיקר בענפי הצווארון הכחול והמגזר הציבורי. ההשכלה הגבוהה שהם רכשו סייעה להם להגדיל את הייצוג בענפים אלה. בענפי השכר הגבוה בצווארון הלבן, משמע, גם בהיי-טק וב-IT – שילוב העובדים הערבים היה מצומצם יותר.
בענף תכנות המחשבים, נכתב בדו"ח, "ניכר שינוי נרחב במאמצי הגיוון של גברים ערבים אקדמאים". חלה עלייה בייצוג הגברים הערבים האקדמאים ועלייה בשוויוניות השכר, עם נתונים המעידים על "השתלבות מוצלחת של חלק מהגברים הערבים בענף זה במשרות תואמות לכישוריהם".
העדה האתיופית
בשנים 2015-2020 חלה עלייה נרחבת בייצוג יוצאי אתיופיה שאינם אקדמאים, גברים ונשים, ויוצאות אתיופיה אקדמאיות ברוב ענפי המשק הפרטי והציבורי שבהם הועסקו, אולם בלא עלייה בשוויוניות בשכר. יוצאי אתיופיה, בייחוד אקדמאים, עדיין מועסקים בחלקים מצומצמים של המשק וכמעט לא נכנסים לענפי תעסוקה חדשים. אקדמאים יוצאי אתיופיה, גברים ונשים, כמעט לא ראו שיפור בשוויוניות שכרם בשש השנים האחרונות.
חלה עלייה בייצוג של נשים יוצאות אתיופיה אקדמאיות בענפי יוקרה כמו משפטים, פיננסים וביטוח ותכנות מחשבים. אולם עלייה זו בייצוג בענפים אלו אינה מלווה בעליות שכר, ושכרן מאוד נמוך ביחס לשכר הממוצע הכללי בענפים אלו. כך, בענף תכנות המחשבים, השכר הממוצע של נשים אקדמאיות יוצאות אתיופיה הוא 14,385 שקל לחודש, שכרן החציוני הוא 12,451 שקל, ואילו השכר הממוצע בענף זה הוא 25,868 שקל.
המגזר החרדי
לפי הדו"ח, מגמת הריכוז של תעסוקת נשים חרדיות לא-אקדמאיות התגברה. ניתן לייחס זאת לקורסי ההכשרה המקצועיים שהמדינה מובילה, שמטרתם לעודד תעסוקה של נשים חרדיות בענפים אלו, בעיקר בענף תכנות המחשבים.
החל מ-2019 העלייה נעצרה, וייצוגן אף ירד ביחס לשנה הקודמת, מכיוון שעל אף שמספרן עלה – הענף עצמו גדל בקצב גבוה יותר.
"העלייה בייצוגן של נשים חרדיות בענף התכנות לא לוותה בעלייה בשוויוניות שכרן": למרות הוותק הנצבר בענף – הן עדיין מרוויחות בממוצע 55% משכר היהודים, גברים ונשים, הלא חרדים והלא-אקדמאים. בני ובנות 45+
40% מהאקדמאים בגיל העבודה בישראל הם בני 45 ויותר – נשים 21%, וגברים 18%. כשני שלישים מהלא-אקדמאים בגיל העבודה הם בני 45 ומעלה. נשים בנות 45 ויותר, בייחוד אלו בלא השכלה אקדמית, ראו את השיפור הנרחב ביותר בקבוצה זו בייצוג שלהן, בענפי מידע ותקשורת, במסחר ובייצור.
צמצום בפערי השכר המגדריים חל אצל אקדמאיות בגיל 45 ויותר. גברים בני 45 ויותר השתלבו בעיקר בייצור תרופות, בשירותי תקשורת, בתכנות מחשבים ובמחקר מדעי ופיתוח – וייצוגם ירד בעיקר בענפי שכר נמוך.
לדברי השרה ברביבאי, "ממצאי הדו"ח – המצטרפים לנתונים אודות הפערים בחברה הישראלית ובשוק העבודה – אינם מספקים, למרות הגידול היחסי בייצוג אוכלוסיות בשוק העבודה. קבוצות אוכלוסייה רבות מודרות מתעסוקה איכותית, חלקן מתעסוקה בכלל ופערי השכר המגדריים עדיין גדולים".
26/06/22 13:40
8.6% of the views
מאת אנשים ומחשבים
תוכנת ריגול חדשה, המכונה 'הרמיט' (Hermit), קיבלה עזרה של ספקיות שירות אינטרנט לצורך הפצתה, כך נטען בידי קבוצת האיומים של גוגל. בגוגל אף מספרים בפוסט שעלה בבלוג החברה, כי התוכנה כבר זוהתה אצל משתמשים בקזחסטן ובאיטליה.
לפי הדיווחים, החשיפה הזו של גוגל מאשרת ממצאים דומים של קבוצת המחקר לוקאאוט, שחיברה את התוכנה – הנחשבת כתוכנה דומה לזו שמציעה NSO – לבית תכונה איטלקי בשם RCS Labs. בדומה לפגסוס, מציעה התוכנה אפשרויות ריגול חזקות אחרי משתמשים. בלוקאאוט טוענים שהרמיט כבר נרכשה בידי ממשלת איטליה וקזחסטן, וזו הסיבה כנראה שגוגל מצאה אותה אצל משתמשים באותן מדינות.
בגוגל טוענים, כאמור, שבהתקנות שזיהו חוקרי החברה נעזרו התוקפים בספקיות שירות, כך שהם יכלו להתחזות אליהן, לנתק את השירות, ואז לשלוח מסרון שיוביל אותם לגשת לקישור שמוריד את האפליקציה כדי לחדש, לכאורה, את הקישור למערכת. במקרים אחרים הם ניסו להתחפש לאפליקציות לגיטימיות אחרות.
לאחר ההתקנה, הרמיט יכולה להוריד מרחוק תכונות נוספות, והיא יכולה לגשת לכל הנתונים האישיים ששמורים בטלפון בו היא מותקנת, וכן יכולה לבצע הקלטות קוליות, לבצע שיחות, ולקבל שליטה מלאה על ליבת מערכת ההפעלה, וכל זאת מבלי שהמשתמש בכלל מודע לכך שיש בעיה. התוכנה מתחפשת לתוכנה ממקור לגיטימי, והיא יכולה להגיע למשתמשי אנדרואיד ו-iOS כאחד.
החוקרים של גוגל ושל לוקאאוט טוענים שאפליקציות עם הרמיט לא חדרו לחנויות האפליקציות, לא של גוגל ולא של אפל. עם זאת, במקרה של אפל הצליחו התוקפים להפיץ את התוכנה ישירות על ידי רישום מוצלח לתוכנית המפתחים הארגונית שלה, כך שהיא זכתה לאישור עבור כל מכשיר iOS. אפל בינתיים ביטלה את האישורים, וגוגל שחררה עדכון לאפליקציית החנות שלה, כדי למנוע חדירה.
26/06/22 14:58
8.6% of the views
מאת אנשים ומחשבים
בסוף השבוע החלה אפל להפיץ ממשק חדש וידידותי יותר של תפריט המנויים שלה במכשירי iPhone ו-iPad.
העיצוב החדש לא רק תואם את הממשק העדכני ביותר עבור iOS, אלא גם מספק מידע ברור על אילו מנויים פעילים ואילו לא פעילים כרגע.
הגישה לתפריט המנויים מתבצעת על ידי מעבר להגדרות > מזהה Apple שלך > מנויים. שם, המשתמשים יכולים למצוא ולנהל את כל המינויים שלהם לאפליקציות צד שלישי ולשירותי אפל.
על ידי הקשה על אחד המנויים, ניתן לראות מתי הוא יחודש או יפוג. אפל מספקת גם קיצורי דרך לחידוש מהיר של מנוי שפג תוקפו, לביטול מנוי מתמשך, או אפילו לשנות את תוכנית המנוי מבלי לפתוח את האפליקציה, וגם אפשרויות לחלוק מנויים עם המשפחה ולצפות בקבלת על חידוש.
עם זאת, נראה שהממשק החדש של תפריט המנויים זמין רק עבור מכשירים עם iOS 15.5 ואילך (הכולל גם iOS 16 בטא). iOS 15.4 נשארת עם הממשק הישן, למרות שאפל עדכנה את תפריט המנויים מרחוק עבור משתמשי iOS 15.5.
26/06/22 17:54
8.6% of the views
מאת אנשים ומחשבים
כתב: טל גור אריה, מנהל תחום חדשנות ויזמות באמן דיגיטל.
ישראל נחשבת לאומת הסטארט-אפ בזכות קבוצות היזמים המוכשרות שיש בה, שיש להן רעיונות פורצי דרך לפתרון בעיות שכל העולם מתמודד איתן. אולם, מה קורה כאשר יש רעיון, יש תוכנית עסקית ויש תוכנית לגיוס כסף, אבל חסרים היזם או היזמת שמבינים בפיתוח או בכתיבת קוד? קהילות הרשת של הסטארט-אפיסטים מלאות כיום באנשים שמפרסמים שהם מחפשים את ה-CTO השותף שייקח את הרעיון העסקי המבריק ויהפוך אותו למוצר.
במקום לשלם לחברה חיצונית על הפיתוח, להמשיך לחפש יזם שותף שייקח אחוזים מהחברה או פשוט לוותר על הרעיון, יש פתרון אחר: Low code.
מה זה בעצם Low code?
Low code הוא שיטת פיתוח פשוטה, שמתבססת על ממשק ויזואלי ומאפשרת בנייה של תהליכים עסקיים מורכבים – אבל בפשטות. תהליכים כאלה כוללים מסעות לקוחות, תהליכי עבודה, לוגיקות ועוד. היתרון המשמעותי של ה-Low code הוא שלא צריך לדעת לכתוב שורת קוד אחת או לדאוג לאבטחת מידע או לאבטחת קוד.
פתרון מהיר, יעיל וזול ליזמים ולמשתמשים עסקיים
באמצעות פיתוח Low code, יזמים ומשתמשים עסקיים אחרים יכולים לפתח את המוצר שלהם במהירות. הם יכולים לפתח אפליקציות ארגוניות, דפי ווב, אפליקציות מובייל ועוד. הפיתוח הוא מקיף וכולל ממשקים, מבני נתונים, תהליכי עבודה, מסכים, לוגיקות וכל מה שנדרש כדי להרים מוצר MVP (ומעבר). זאת, במהירות גבוהה הרבה יותר מאשר היה נדרש לפתח כקוד, ובטח יותר מהר כשמשקללים את זמן הגיוס של אנשי פיתוח. כתוצאה מכך, העלות נמוכה יותר.
במקביל, Low code מאפשר לשנות את האפליקצה בקלות. יש דרישה חדשה מדיזיין פרטנר? נכנס רעיון חדש שאפשר להוסיף? הגיע פידבק מלקוחות על שינוי בפיצ'ר? ממשק של Drag & drop מאפשר לבצע שינויים מורכבים במהירות ובפשטות.
הפתרון למחסור באנשי הפיתוח
העולם סובל ממחסור באנשי פיתוח. בין אם מדובר במפתחי תוכנה, DevOps או אבטחה – ההיצע מצומצם והתחרות גבוהה. ה-Low code פותר גם את הבעיה הזו: פלטפורמות ה-Low code דואגות לכל נושאי התשתיות, הסביבות, האבטחה ועדכון הגרסאות. כתוצאה מכך, לא צריך את אנשי הפיתוח, האבטחה, ה- DevOps והחומרה – הכול כבר מטופל בבקאנד של הפלטפורמה, ובאיכות הגבוהה ביותר. פלטפורמת Low code טובה תטפל גם בסוגיית הסקלאביליות של השרתים ותאפשר ליזמים להביא את המוצר שלהם לכל המשתמשים בלי חריקות.
עוד לא שוכנעתם? אולי הנתון הבא ישנה את דעתכם: לפי גרטנר, עד 2025, הפיתוח של 70% מהאפליקציות החדשות בארגוני אנטרפרייז יהיה מ-Low code, בהשוואה ל-25% ב-2020.
הסיפור של יוגב אריאלי
מהמספרים הגדולים, בואו נצלול לסיפור מהשטח. לסטארט-אפ Vivi של היזם יוגב אריאלי היה רעיון מצוין: מערכת חכמה להעסקת עובדי משק בית בראש נקי. במקום שהמעסיקים יחשבו את סכומי הפנסיה והביטוח הלאומי שמגיעים להם, Vivi עוקבת אחרי המשמרות, מחשבת את הסכומים ומעבירה אותם בכל חודש לקרנות הפנסיה ולביטוח הלאומי. בנוסף, אחת לשנה המערכת מחשבת פדיון ימי הבראה וחופשה.
הרעיון היה מבטיח, אבל לאריאלי ולצוות שלו לא הייתה אפשרות ליישם אותו, בגלל מחסור באנשי פיתוח. כתוצאה מכך, נוצרה להם בעיית תזרים מזומנים. כדי להתגבר על הבעיה, הם פיתחו את המוצר בפלטפורמת Low code. בתוך זמן קצר הם הצליחו לבנות מוצר שלם מקצה לקצה.
לדברי אריאלי, "באמצעות Low code הצלחנו לבצע פיתוח של אפליקציות ודפי ווב באופן מהיר, תוך התייחסות לממשקים, מבנה נתונים, תהליכי עבודה, לוגיקות ומסכים. צמצמנו משמעותית את הזמן ואת כמות כוח האדם שנדרש לנו להקמת אבטיפוס. בזכות ה-Low code, המוצר שלנו מוכן".
אמן דיגיטל מקבוצת אמן מספקת חוויית UI/UX ופיתוח גם באמצעות Low Code, ומייצגת את אאוטסיסטמס (Outsystems) בישראל.
26/06/22 18:04
8.6% of the views
מאת אנשים ומחשבים
גל כהן הוא מהנדס באיירספאן, שמפתחת תשתיות סלולר עבור רשתות 4G ו-5G, כולל פתרונות חומרה ותוכנה. אם הפנים שלו נראות לכם מוכרות, כנראה שראיתם אותו בנינג'ה ישראל. כהן, שכונה בתוכנית הפופולרית המקאסר, אמנם לא עלה לגמר, אבל הוא השתתף בשלוש עונות של התוכנית. הוא גויס לאיירספאן עוד בהיותו סטודנט ונקלט למשרה מלאה עם השלמת לימודיו, ואוהב לשלב בחיים את הספורט והעבודה. ביקשנו ממנו לתאר יום טיפוסי בחייו.
07:30
"אני מתעורר, נכנס ישירות למקלחת, ולאחר מכן מכין לי קפה שחור ופיתה עם נוטלה לדרך. בדרך אני עובר אצל סבתא שלי, אומר לה בוקר טוב ומבצע ולידציה, כדי לוודא שכל המכשירים הטכנולוגיים עובדים אצלה כשורה. לאחר מכן אני מרגיש בנוח לצאת לעבודה בראש שקט".
08:30
"אני נכנס לרכב לכיוון העבודה. למזלי, אני מתגורר במושב שנמצא כ-30-40 דקות ממשרדי החברה באיירפורט סיטי. את נסיעת הבוקר אני מעביר עם הנוהל הקבוע של שיחת הטלפון לאבא שלי. אם הוא לא זמין, אני מתפשר על האזנה למוזיקה או לרדיו".
09:30 (בערך)
"זו השעה שבה אני מגיע למשרד. אם אין פגישה על הבוקר, לרוב אני יושב עם חבריי לעבודה במרפסת הקומה על כוס קפה.
ההווי החברתי באיירספאן הוא מיוחד וחיובי, ולא דמיינתי שכל כך אוהב את מקום העבודה שלי. חמישה מחבריי לעבודה הם חברים מאוד קרובים שלי עוד מימי שנה א' בלימודי התואר בהנדסת חשמל באוניברסיטת בן גוריון. החברים מהתואר הגיעו לחברה דרכי, ואף זכיתי, עקב המספר הרב של הגיוסים דרכי, במתנה – חופשה זוגית בארץ מטעם החברה. את המתנה הזו העברתי באהבה להורים שלי".
10:00
"אני מארגן לעצמי את המשימות לאותו היום ומתעדף אותן, תוך תיאום עם מנהל הצוות. לאחר מכן, אני מתמרן בין כתיבת קוד במשרד לעבודה פיזית עם החומרה במעבדה. אני מאוד אוהב את העובדה שהעבודה דינמית ומגוונת. אני מוצא את עצמי מפתח אוטומציות וכלים המיועדים לפרודקשן, וזה מרגיש לי משמעותי ואף חיוני למערך הפיתוח של החברה. זה תפקיד שכולל אחריות רבה, בשל סדר הגודל של קווי הייצור וההיקף הנרחב של היחידות שיעברו בסופו של דבר דרך התוכנות שנשגר לקו הייצור, שיושב בווייטנאם.
בנוסף, במסגרת תפקידי כמהנדס ATE יוצא לי לעבוד הרבה עם צוותי פיתוח נוספים במחלקות המו"פ. נדרש ממני לקחת חלק פעיל בתהליכי האינטגרציה וה-ולידציה השונים, בכל שלבי פיתוח המוצר. יש ימים שיוצא לי לשבת על כתיבת קוד 15 שעות רצוף, עד השעות הקטנות של הלילה, ויש ימים שבהם אני נמצא יותר במעבדה ועובד עם הציוד והחומרה בידיים.
יש לציין שבמהלך לימודיי התחברתי הן לעולם החומרה והן לעולם התוכנה, ואני שמח שאני עובד בתפקיד שמשלב את שני העולמות".
12:30
"זמן הפסקת צהריים. בערך פעמיים בשבוע אני משתדל להצטרף לחבריי לארוחה באחת המסעדות באיירפורט סיטי. יש שם מגוון רב ואוכל נהדר. בשאר השבוע אני מעדיף להזמין אוכל למשרד ולאכול תוך כדי עבודה, כי כשאני נכנס לשוונג במשימה מסוימת, קשה לי לעשות הפוגה ארוכה".
13:30
"זמן ישיבת צוות. הישיבות האלה נמשכות בערך שעה, וכל מהנדס מהצוות משתף במהלכן במשימות שבהן הוא טיפל באחרונה ומשתף באתגרים שיש לו נכון לאותו הרגע.
הישיבות מתנהלות במתכונת של סיעור מוחות וסנכרון בין המהנדסים. בנוסף, מנהל הצוות מעדכן אותנו על הפרויקטים העתידיים.
העבודה הצוותית, השיתופיות, התקשורת וההרמוניה בינינו מהווים אלמנטים מהותיים להצלחה. בנוסף, אנחנו חבורה מגובשת, ומקפידים לעשות ערבי גיבוש לפחות פעם בחודש. תוכלו למצוא אותנו מתפנקים בערב על האש, משחקים באולינג, ביליארד או אפילו יוצאים ביחד לטיול בסחנה".
ביחד בהפסקת קפה בעבודה. צילום: עצמי
14:30
"לאחר סיום הישיבה אני חוזר לעבוד על אותן המשימות שהגדרתי לעצמי לאותו היום, ומסמן אילו מהן כבר בוצעו. בערך פעם בשבוע אני נפגש עם מנהל הצוות לשיחה שבועית, שבה אני מעדכן אותו על מצבי במשימות שאותן קיבלתי בשבוע הקודם, ומקבל משימות חדשות לשבוע הקרוב".
16:30
"הפסקת קפה. אחת לשבוע, בימי שלישי, יש לנו האפי האוור של כל מחלקת החומרה. בשעה הזאת אנחנו בעיקר שותים בירות, מפצחים גרעינים, מנשנשים קאבוקים – וצוחקים.
באיירספאן, כולם מדברים האחד עם השני בגובה העיניים – מהג'וניור בן ה-24 שמגיע פעמיים בשבוע למשרת סטודנט ועד למהנדס הכי ותיק ובכיר, שנמצא ככל הנראה בגיל של אבא שלו. אין בכלל אווירת התנשאות ומעמדות. להפך, אני מוצא את עצמי לא פעם לומד המון מאנשים עם ידע ששווה זהב וניסיון רב בתחום. אני בן אדם סקרן מטבעי, וזה כיף לקבל קונטרה. אני מאמין שברגע שמפגישים עובדים שרעבים לידע עם מהנדסים מנוסים שנהנים מתהליך ההדרכה, מדובר בנוסחה מנצחת"
17:00
"אני חוזר לעבוד על המשימות שיש לי. לרוב, ומטבע הדברים, אלה השעות שבהן המשרד מתחיל להתרוקן. לא פעם, מבלי לשים לב, אני נכנס לזון, למצב של ריכוז עמוק, ומוצא את עצמי יושב במשרד מול שורות קוד עד השעות הקטנות של הלילה.
למען האמת, תהליך הפיתוח לא מרגיש לי 'עבודה'. אני נהנה ממנו ומאוד מסופק מהתוצר הסופי. אני רואה בזה תהליך של יצירה וביטוי לחשיבה יצירתית.
משקיפים על הנוף היפה של תל אביב (אחרי הסלפי). צילום: עצמי
פעם-פעמיים בשבוע אני נוסע לתל אביב יחד עם חברי היקר לצוות, עידו נשלחנו מטעם החברה לקורס מקצועי בתחום ה-RF (רשתות רדיו – או"מ). הקורס מרתק ומקנה לנו ידע נרחב יותר ממה שלמדנו בתואר הראשון. הוא מתקיים בבניין שמשקיף לחופי תל אביב וכולל נוף מרהיב. מדובר בשינוי אווירה מרענן. לאחר הקורס אנחנו נוהגים לצאת לשתות בירה בתל אביב, יחד עם חברינו מהלימודים שמתגוררים בעיר".
21:00
"בימים שבהם אני נשאר עד מאוחר, אני משתדל לזכור להודיע לדנה, מנהלת המשרד, שנטרלתי את האזעקה. אחרת מתקשרים להעיר אותה מהמוקד, וזה לא נעים.
כשאני יוצא הביתה ב-20:00, זה נקרא שאני יוצא הביתה מוקדם. בערבים האלה, אני משתדל לעשות דברים שלא קשורים לעבודה, על מנת לנקות לעצמי את הראש ולעשות Reboot לתודעה.
התחביב הבולט שלי הוא הספורט. במהלך תקופת נעוריי הייתי שחיין תחרותי. בכיתה י"א עמדתי בפני צומת דרכים: האם להיות ספורטאי מקצועי או להשקיע מקסימלית בלימודים, על מנת להיות מהנדס. הייתה לי תחושה שהאתגרים המחשבתיים הם שיקנו לי סיפוק ועניין כקריירה מרכזית לטווח הארוך, יותר מהפיזיים. בראייה לאחור, אני סופר שמח על ההחלטה הנכונה עבורי, שקיבלתי אי שם בגיל 17.
עם זאת, קשה להוציא לגמרי את הג'וק של הספורטאי התחרותי. במהלך לימודי התואר צפיתי בעונה הראשונה של נינג'ה ישראל, והחלטתי שממש בא לי לעבור את האתגר הזה. התקבלתי לתוכנית והשתתפתי בשלוש העונות האחרונות עד כה של הפורמט. השילוב של התחביב המשונה עם הלימודים באוניברסיטה היה אתגר לא פשוט בכלל. הייתי מאוד גאה בעצמי על היכולת לשלב בין השניים, משום שהאימונים לנינג'ה מאוד אינטנסיביים, וכללו במהלך שנת ההכנה לעונה 12 אימונים בשבוע ממוצע. תוסיפו לזה את העובדה שצילומי התוכנית מתקיימים ביולי-אוגוסט – בדיוק בתקופת המבחנים.
גל כהן מתאמן חזק לנינג'ה. צילום: פרטי
לאחר שהרגשתי עם עצמי בנוח, עקב העמידה באתגר הנינג'ה, החלטתי להעביר הרצאות לילדים ובני נוער על היתרונות שאני מוצא בשילוב שבין השקעה בלימודים לספורט. יצא לי להעביר הרצאות לבני שכבות א' עד י"ב. אני מוצא סיפוק רב בניסיון להשפיע חיובית על דור העתיד".
"ישיבת צוות" אמיתית. צילום: פרטי
23:00-01:00
"אלה השעות שבהן אני חוזר הביתה ונרגע מול הטלוויזיה. לפעמים מתחשק לי לראות תכנים מדעיים ביוטיוב או לקרוא ספרים שמסקרנים אותי, ולפעמים אני במוד של צפייה בסדרות ובתוכניות ריאליטי, כדי לתת לראש לנוח לחלוטין".
02:00-03:00
"אני נכנס למיטה ונרדם".
26/06/22 12:19
6.45% of the views
מאת אנשים ומחשבים
תארו לעצמכם עולם, שבו במהלך מגיפת הקורונה למורות ומורים אין מחשבים ללמידה מרחוק. למרבה הצער, זו הייתה המציאות שלנו – במרבית המדינות, למורות ומורים פשוט אין מחשבים ניידים.
שמי אורי בן-ארי, ואני מייסד ונשיא קרן אתנה, עמותה ישראלית להעצמת המורות והמורים בעזרת הענקת "ארגז כלים דיגיטלי". ארגז הכלים הדיגיטלי המתקדם כולל מחשב נייד או iPad, הכשרה מקצועית וכלים נוספים. היוזמה שלנו משפרת את הלמידה ועוזרת בסגירת הפער הדיגיטלי שנוצר בין המורות והמורים לבין התלמידים.
מאז הקמתה ב-2006, חילקה קרן אתנה "ארגז כלים דיגיטלי" ל-30,000 מורות ומורים ברחבי ישראל, אשר משפיעים על כ-650,000 תלמידות ותלמידים.
בנוסף, יזמנו תוכנית ייעודית למורות ומורים בחינוך המיוחד. כאשר מורות ומורים אלה מקבלים מכשירי iPad והכשרה, תלמידים עם צרכים מיוחדים מקבלים אפשרות לתקשר יותר טוב עם סביבתם, ללמוד בבית הספר ולרכוש כישורי חיים חיוניים.
עד היום, קרן אתנה סיפקה ארגז כלים דיגיטלי לכ-10,000 מורות ומורים לחינוך מיוחד, תוך שינוי חוויית הלימודים וחייהם של 72,000 תלמידים עם צרכים מיוחדים.
השנה השקנו את הפרויקט פורץ הדרך החדש והחדשני ביותר שלנו, אשר מציג את כיתת העתיד. קראנו לו "מעבדת הדמיון". אחרי הכל, זהו הדמיון שנותן השראה לאנשים לפעול ולעשות את העולם הזה טוב יותר. מעבדת הדמיון כוללת סביבת למידה אופפת (אימרסיבית), המאפשרת לילדים עם צרכים מיוחדים למידה חווייתית, ועוזרת להם ברכישת כישורי המאה ה-21 הנחוצים להם כל כך. אנחנו מאמינים, שהטכנולוגיה האופפת תשנה את חייהם של אנשים רבים, ובדיוק כפי שראינו התקדמות בעזרת ה-iPad, נראה קפיצה אפילו גדולה יותר עבור אנשים עם מוגבלויות עם הכיתה האופפת שלנו.
הטכנולוגיה מסוגלת לשפר את חייהם של ילדים ומבוגרים. אבל המפתח להצלחה הוא להתחיל לצייד את המורות והמורים, ובמיוחד אלה של הילדים עם צרכים מיוחדים, עם כלי טכנולוגיה מודרניים והכשרה מתאימה. מורות ומורים רבים עדיין לא משתמשים במחשבים לצורכי למידה.
לכן, אני קורא לכל הממשלות לספק לכל המורות והמורים מחשבים ניידים, iPad'ים, גישה לטכנולוגיה מודרנית והכשרה מקצועית. מהלך זה ייתן למורות ומורים את ההזדמנות לעזור לתלמידיהם – במיוחד אלה עם צרכים מיוחדים – למקסם את הפוטנציאל שלהם וליהנות מעתיד טוב יותר.
26/06/22 12:26
6.45% of the views
מאת אנשים ומחשבים
ביום ו' האחרון נפל דבר בארה"ב – בית המשפט העליון האמריקני ביטל את הפסיקה ההיסטורית מתקדים 'רו נגד ווייד', שאישרה עריכת הפלות במדינה, וזאת בחלוף כמעט 50 שנה ממועד קבלתה. משמעות הדבר היא שבית המשפט ביטל הלכה למעשה את האפשרות לבצע הפלות ב-34 מתוך 50 מדינות בארה"ב. בפועל ההחלטה אומרת שבעתיד המדינות הפדרליות המדוברות יוכלו לאסור הפלות בשטחן. "החוקה לא מעניקה את הזכות להפלה", נכתב בפסק הדין.
מבחינה פוליטית, מדובר בניצחון עצום לשמרנים ולתנועה שכביכול מקדמת חיי אדם ואפס פגיעה בהם מהרגע הראשון להיווצרותם, וכישלון לדמוקרטים ולפרוגרסיביים במדינה.
האיסור על ביצוע ההפלות נכנס לתוקף מיידית בלואיזיאנה, מיזורי, קנטקי ודקוטה הדרומית.
הפסיקה הנוכחית צברה ביקורת נוקבת מטעם התנועה למען הזכות להפיל וממתנגדיה, בעיקר משום שכאשר הפלה אינה חוקית או זמינה במדינה מסוימת, נשים עומדות בפני סיכונים בריאותיים חמורים, וכן נאלצות ללדת תינוקות שאינם רצויים על ידן ושלעיתים אין ביכולתן לכלכל.
בנוסף, נשים במדינות שנכללות בתיקון, המעוניינות לערוך הפלה, יאלצו לנסוע למדינות המעטות יחסית שיאפשרו זאת, ולשלם על הפלות פרטיות. במקרה של נשים הרות מהמעמד הסוציו-אקונומי הנמוך, מדובר על מהלך לא אפשרי כמעט.
בתגובה ראשונית להחלטה מעוררת המחולקת אמר נשיא ארה"ב, ג'ו ביידן: "לדעתי, מדובר במימוש של אידיאולוגיה קיצונית וטעות טראגית של בית המשפט העליון".
יצוין כי הפיכת פסיקת רו נגד ווייד התאפשרה כעת עקב מינויים של שלושה שופטים שמרנים על ידי הנשיא האמריקני הקודם, דונלד טראמפ.
תעשיית הטק – מתנגדת לשינוי ומציעה סיוע לעובדות
שלל קולות ועמדות בנדון נשמעים מאז יום ו' בכל רחבי הגזרה הפוליטית האמריקנית, אך גם בזירת תעשיית הטק נשמעו יותר קולות ברורים נגד ההחלטה המסיגה לאחור יובל של קדמה.
תעשיית הטק האמריקנית נחשבת כמשוייכת פוליטית יותר לצד השמאלי-דמוקרטי של המפה, ולפי דיווח של רשת CNBC, מספר בכירים בה אכן מיהרו להביא את תחושותיהם הקשות לנוכח המצב.
ביל גייטס, המייסד השותף של מיקרוסופט; סוזן ווייציצקי, מנכ"לית יוטיוב (שנמצאת בבעלות גוגל); מנכ"ל סיילספורס, מארק בניוף; שריל סנדברג, סמנכ"לית התפעול הפורשת של מטא; ובכירי טק אחרים היו בין בכירי התעשייה שהתבטאו בפומבי בגין פסיקת בית המשפט העליון מיום ו'.
מאידך, בכירים רבים בעשייה ששמרו עד כה על שתיקה בנוגע לנושא, שמהווה מחלוקת פוליטית מזה עשורים, עדיין בחרו שלא להתבטא בנדון גם כעת – בין אלו ניתן לציין את ג'ף בזוס, מייסד אמזון; טים קוק, מנכ"ל אפל; ואילון מאסק, מייסד ומנכ"ל טסלה ו-SpaceX. This is a sad day. Reversing Roe v. Wade is an unjust and unacceptable setback. And it puts women’s lives at risk, especially the most disadvantaged.
— Bill Gates (@BillGates) June 24, 2022 רבים בחרו להתבטא לדרך המדיה החברתית. כך למשל צייץ גייטס בחשבון הטוויטר שלו: "זהו יום עצוב. היפוך רו נגד ווייד הוא נסיגה לא צודקת ובלתי מתקבלת על הדעת. וזה מעמיד את חייהן של נשים בסיכון, במיוחד את המוחלשות ביותר".
סנדברג, ה-COO של מטא שעתידה לסיים את עבודתה בחברה בקרוב, פרסמה פוסט בפייסבוק ובו כתבה: "כגדלתי שמעתי סיפורים מאמא שלי על מה שנשים במדינה שלנו עברו לפני רו. לאמא שלי הייתה חברה שעזבה את הארץ כדי לבצע הפלה בטוחה. רוב הנשים לא יכלו להרשות לעצמן לעשות זאת; חלקן עברו הפלות בסמטה האחורית, מה שהוביל לעתים קרובות מדי לסיבוכים בריאותיים חמורים ולפעמים אפילו למוות. כל הנשים ידעו שהן עלולות לעמוד בפני בחירות בלתי אפשריות בין שליטה על עתידן ובריאותן לבין הפרת החוק. מעולם לא חשבתי שהעבר של אמא שלי יהפוך לעתיד של הבנות שלי. אני לא מאמינה שאני הולכת לשלוח את שלוש בנותיי לקולג' עם פחות זכויות ממה שהיו לי".
סנדברג הוסיפה בנחרצות: "פסיקת בית המשפט העליון מסכנת את בריאותן וחייהן של מיליוני נערות ונשים ברחבי הארץ. היא מאיימת לבטל את ההתקדמות שנשים עשו במקום העבודה ולמנוע כוח כלכלי מנשים. זה יקשה על נשים להגשים את חלומותיהן. וזה ישפיע באופן לא פרופורציונלי על נשים שלהן הכי פחות משאבים".
"זהו כישלון עצום. למען עצמנו, בנותינו וכל דור שאחריו, עלינו להמשיך במאבק. יחד, עלינו להגן ולהרחיב את הגישה להפלות", יצאה סנדברג בקריאה לציבור. I believe CEOs have a responsibility to take care of their employees—no matter what. Salesforce moves employees when they feel threatened or experience discrimination. To our Ohana—we always make sure you have the best benefits & care, & we will always have your back. Always. ❤️
— Marc Benioff (@Benioff) June 24, 2022 בניוף, מנכ"ל סיילספורס, צייץ אף הוא ופנה לעובדי החברה בהבטחה: "אני מאמין שלמנכ"לים יש אחריות לדאוג לעובדים שלהם – לא משנה מה. סיילספורס מעבירה עובדים כאשר הם מרגישים מאוימים או חווים אפליה. למשפחה שלנו – אנחנו תמיד דואגים שיש לכם את ההטבות והטיפול הטובים ביותר, ותמיד נשמור על הגב שלכם. תמיד".
בניוף למעשה מציין כאן את מה שחברות טק רבות כבר מיישמות והודיעו עליו בעבר – הן מעניקות סיוע לעובדות שנדרשות לבצע הפלה במדינות שבהן ההליך נאסר.
החברות בחלקן כבר הודיעו כי יעזרו בהעברת הנשים הללו למדינות שבהן מותרות הפלות, יסייעו במימון הפרוצדורה וכן יקחו חלק בהפחתת כלל הקשיים הכרוכים בביצוע הפלות בתקופה זו. סיילספורס בישרה כבר בספטמבר אשתקד שתתמוך בעובדות שלה המעוניינות לבצע הפלה בטקסס, כשחוק האוסר זאת עבר במדינה.
Yelp ו-Airbnb היו בין החברות שהכריזו על הטבות כאלה כבר בספטמבר האחרון, בעקבות חוק בטקסס האוסר על הפלה לאחר שישה שבועות – פרק זמן שבמהלכו למעשה נשים רבות עדיין לא יודעות כלל שהן בהריון.
חברות אחרות, כולל סיטיגרופ, טסלה ואמזון הודיעו גם הן על אימוץ הגישה הזו בחודשים הבאים.
ביום ו' הודיעה גם דיסני שלעובדיה תהיה גישה להטבות לטיפול ברבייה "לא משנה היכן הם גרים". As a CEO I recognize there are a spectrum of opinions on the SCOTUS ruling today. As a woman, it’s a devastating setback. I personally believe every woman should have a choice about how and when to become a mother. Reproductive rights are human rights.
— Susan Wojcicki (@SusanWojcicki) June 24, 2022 "כמנכ"לית אני מכירה בספקטרום של דעות על פסיקת בית המשפט העליון היום. כאישה, זו נסיגה הרסנית. אני אישית מאמינה שלכל אישה צריכה להיות בחירה כיצד ומתי להפוך לאמא. זכויות רבייה הן זכויות אדם", כתבה מנכ"לית יוטיוב, ווייציצקי, ביום ו' בטוויטר.
"פסיקת בית המשפט העליון היום מסכנת את בריאותן של נשים, שוללת מהן את זכויות האדם שלהן ומאיימת לפרק את ההתקדמות שעשינו לקראת שוויון מגדרי במקום העבודה מאז רו", ציין מנכ"ל Yelp, ג'רמי סטופלמן, בציוץ טוויטר. "מנהיגי עסקים חייבים להתבטא עכשיו ולקרוא לקונגרס להכשיר את רו לחוק", המשיך ותבע. It is a dark day in our nation’s history. Stripping away this basic human right disproportionately impacts the most vulnerable women across the country. Both I and Twilio support every woman’s right to choose. https://t.co/YgBPlgc7Rf
— Jeff Lawson (@jeffiel) June 24, 2022 ג'ף לוסון, מנכ"ל טוויליו, צייץ: "זהו יום אפל בהיסטוריה של האומה שלנו. שלילת זכות האדם הבסיסית הזו משפיעה באופן לא פרופורציונלי על הנשים הפגיעות ביותר ברחבי המדינה. גם אני וגם טוויליו תומכים בזכותה של כל אישה לבחור". USA birth rate has been below min sustainable levels for ~50 years pic.twitter.com/v5PSLbvEAE
— Elon Musk (@elonmusk) May 24, 2022 יצוין כי אילון מאסק – מנהיג ויזם הטק אולי המפורסם ביותר כיום המזוהה לא אחת עם הצד הימני של המפה הפוליטית, ואשר לו 99.7 מיליון עוקבים כרגע – הצמיד בראש חשבון הטוויטר המגה-פעיל שלו ציוץ מחודש מאי שאומר: "שיעור הילודה בארה"ב היה מתחת לרמות המינימליות הקיימות במשך 50 שנה בערך".
מאסק ידוע כמי שטוען בתוקף שעל אזרחי כל העולם להגביר את הילודה למען שגשוג כדור הארץ.
26/06/22 15:04
6.45% of the views
מאת אנשים ומחשבים
קבוצת סנאטורים אמריקנים, מהמפלגה הדמוקרטית וכן מהרפובליקנית, פצחה בחקיקה שתיצור בקרות על יצוא נתונים רגישים אודות משתמשים בארה"ב.
מטרת החקיקה היא להגביר את החששות הקיימים מפני מתווכי נתונים – דוגמת מידע בריאותי ונתוני מיקום של אנשי צבא – שמוכרים אותם לגורמים ממדינות עימות.
על פי הצעת החוק, משרד המסחר האמריקני יפעל לפי שורה של הנחיות המפורטת בחוק, כגון, הצורך לזהות אילו סוגי נתונים אישיים עלולים לפגוע בביטחון הלאומי של ארה"ב והיכולת לקבוע אילו מדינות ידרשו לרישוי – בטרם יותר לייצא אליהן את הנתונים הרגישים הללו. הערכת הסיכון תתבסס על חוקי הפרטיות של המדינה, על יכולתה של הממשלה הזרה לאלץ גופים פרטיים לשתף נתונים, ואם אותה מדינה מבצעת "פעולות מודיעין עוינות" (משמע ריגול) נגד ארה"ב.
את הצעת החוק הגישו בסוף השבוע הסנאטור הדמוקרטי רון ווידן, יו"ר ועדת הפיננסים של הסנאט;
סינתיה לומיס, הרפובליקנית מ-ויומינג; שלדון וויטהאוס, הסנאטור הדמוקרטי מרוד איילנד; הרפובליקני ביל האגרטי; והסנטור הרפובליקני מפלורידה, מרקו רוביו.
הגיון בריא
"זה הגיון בריא למנוע מהיריבים שלנו להשיג את המידע האישי הרגיש ביותר של מיליוני אמריקנים", אמר רוביו. "אנחנו לא יכולים לסמוך על חברות פרטיות שיגנו על הנתונים הפרטיים של האמריקנים, במיוחד בהתחשב בכך שחלקן עושות עסקים בסין. הצעת החוק שלנו תטפל באיום הביטחוני הלאומי האדיר הזה, ותגן על הפרטיות של האמריקנים".
אנליסטים המכסים את התחום ציינו כי "החקיקה, אם תושלם, עשויה לדחוף את תעשיית מתווכי הנתונים, שהיא תעשייה בלתי מוסדרת, לאמץ באופן נרחב יותר תקנות וחוקים שיגנו על פרטיות הנתונים הרגישים, ותביא לכך שהם לא ימכרו נתונים אלה לגופים אסורים.
אותם אנליסטים ציינו כי הצעת החוק מתייחסת רק למכירות נתונים המבוצעות באופן ישיר, משמע, היא לא מכסה חשיפות פוטנציאליות אחרות, כמו במקרה של חברה אמריקנית המשתמשת בתוכנה אשר מגיעה ממדינה שאינה כלולה ברשימת המדינות עליהן מוטלים עיצומים.
מומחים אחרים הוסיפו כי הצעת החוק אינה מהווה נדבך לחקיקת פרטיות מקיפה יותר, אולם למרות זאת, "הצעת החוק היא צעד בכיוון הנכון… הגיע הזמן שהקונגרס יחוקק חוק פרטיות חזק ומקיף, אבל בינתיים עלינו להגן בדחיפות על הנתונים האישיים של אזרחי אמריקה מפני מכירה שלהם לחברות ולממשלות זרות".