לפני כמה שנים, אמיר אליחי, יזם צעיר ואיש היי-טק, נשדד בחוף הים של תל אביב. כשהתקשר למשטרה, הוא נתקל בתקשורת מסורבלת: מהקושי להסביר את מקום הימצאו המדויק ועד לחוסר יכולת להעביר מידע מצולם מהשטח בווידיאו בזמן אמת. כל זה גרם לעיכוב בהגעת השוטרים למקום, מה שמנע, בסופו של דבר, את העזרה המיידית ואת תפיסת השודד בזמן אמת. כמו הרבה יזמים, אליחי הפך את המקרה האישי שלו ואת הצורך שגילה בעקבותיו לסטארט-אפ, והקים את רפורטי, שלימים שינתה את שמה לקרביין. "אירוע זה גרם לאליחי להבין שבין אם מדובר באירוע טרור, פלילי, אסון טבע או מפגע אחר – חייבת להיות דרך יעילה ומונגשת יותר לציבור לקבלת סיוע מהיר ויעיל יותר בעת אירוע חירום", הסביר רועי דונסקוי, מנהל מכירות ישראל ואירופה בקרביין. אליחי, מנכ"ל ויו"ר קרביין, הקים את החברה יחד עם אלכס דיזינגוף, סמנכ"ל הטכנולוגיות, יוני יטאסון, ראש צוותי פיתוח, וליטל לשם, שהיא בעלת מניות. נשיא החברה הוא ארז צור, לשעבר מנכ"ל EMC ישראל. קרביין מונה יותר מ-200 עובדים, שכמחציתם בישראל, והיא גייסה עד היום יותר מ-100 מיליון דולר ממשקיעים כגון ראש הממשלה לשעבר, אהוד ברק, ודיוויד פטראוס, שהיה ראש ה-CIA. כך זה עובד דונסקוי מסביר על הפתרון של החברה ועל הצורך שממנו הוא נולד. "כיום, מרבית הארגונים מבוזרים יותר", אמר. "עובדים בבית פונים לקבלת מענה, קופות חולים מטפלות באנשים מרחוק, עובדי עיריות מתקשים לקבל מידע מדויק ואמין מהשטח, במקרה של הצפת ביוב, למשל, וחברות ביטוח רוצות מידע על תאונות ב-ווידיאו בשידור חי. ואלה רק דוגמאות. אנחנו עונים לצורך שנוצר, כאשר, למשל, עובד העירייה מתקשר למוקד – אלא שלמוקדן אין יכולת לראות היכן הוא נמצא ומה קורה. המערכת שלנו מאפשרת גישה מיידית של העובד למרכז השליטה, עם העברת וידיאו. זאת, בלי צורך באפליקציה שמאפשרת חיוג מספר מקוצר. ברגע שהעובד מחייג – המערכת מנתבת את השיחה למוקד". לדבריו, "אנחנו מאגדים ומנגישים למוקדי החירום את המידע החיוני שמגיע מהאזרח שהתקשר, ובכך מקצרים את זמן התגובה באירוע חירום ומגדילים את יעילות התגובה של כוחות החילוץ וההצלה שמגיעים לשטח. הרחבנו את הפלטפורמה שפיתחנו, שבמקורה נועדה לביטחון הציבור, לשימושים נוספים, תפעוליים". המערכת של קרביין. צילום: אתר החברה אוהד רובינשטיין, מנהל שותפים עסקיים גלובלי בקרביין, ציין כי "באמצעות קישור שנשלח לטלפון הנייד בעת ההתקשרות למוקד, ללא צורך בהורדת אפליקציה, נוצר קשר חי עם האזרח, וכך הוא יכול להעביר למוקדן תמונת מצב מהירה, שכוללת מיקום מדויק שלו. האזרח, מצידו, יכול להעביר למוקדן בזמן אמת, באמצעות הסמארטפון שלו, וידיאו, תמונות והודעות מיידיות, וגם לנהל אתו צ'ט, במקרה שאי אפשר לדבר קולית". לדבריו, "תהליך העברת המידע עומד בתקני הגנת הפרטיות המחמירים ביותר. כלל הנתונים מאוגדים ומנוהלים על פלטפורמה מאוחדת ואינטראקטיבית, מבוססת ענן, עם ארכיטקטורה של מיקרו-שירותים. זה מאפשר לנו לפרוס את השירות בכל רגע נתון, ולהגיע ליכולות שרידות וזמינות גבוהות של חמש תשיעיות – עם אחסון מידע עשיר באופן בלתי מוגבל". "ממשק התוכנה הפתוח שלנו מאפשר אינטגרציה חלקה, והפלטפורמה תומכת בארכיטקטורת אמון אפס להגנה מפני גורמי איום ברשת", הוסיף רובינשטיין. "הנתונים מוקלטים, ואז אפשר לנתח אותם באמצעות בינה מלאכותית ו-NLP – עיבוד שפה טבעית". מקולומביה ועד ירושלים "מדי שבוע נעשים עשרות שימושים בטכנולוגיה שלנו, על ידי יותר מ-100 לקוחות ברחבי העולם, בהם גופי ביטחון ציבורי, גופי חילוץ והצלה, שירותי חירום, שירותי תחבורה וארגוני B2B", ציין דונסקוי. "יותר מ-400 מיליון אנשים הסתייעו בשירותים שלנו עד היום". הוא נתן כדוגמאות שימושים במערכת בכמה מקומות בעולם: "במדיין שבקולומביה יש מצב ביטחוני רעוע, אולם התוספת של המערכת שלנו למוקדי השליטה והבקרה של גופי החירום שם אפשרה לייעל את הפעילות מאוד: שירותי הכיבוי בעיר לא יוצאים לשטח בלי המערכת של קרביין, כי היא מביאה לצמצום של התראות שווא. לקוחות נוספים הם בכמה ממדינות ארצות הברית – למשל קונטיקט, ג'ורג'יה ומשטרת ניו אורלינס, ובמדינות באמריקה הלטינית. על לקוחותינו בישראל נמנים עיריית ירושלים, איחוד הצלה, צוות 3 ועוד. מוקד 106 בעיריית תל אביב-יפו עובד עם המערכת שלנו, לטובת טיפול במפגעים שונים". דונסקוי ורובינשטיין אמרו כי "לקחנו טכנולוגיה של ביטחון הציבור ואנחנו רוצים להנגיש אותה לרשויות מקומיות, לארגוני בריאות, למוסדות חינוך ולגנים. יש איומים על עובדי ציבור, עובדי מדינה, צוותים רפואיים בבתי חולים ועוד, ואנחנו נותנים פתרון טוב למצבים אלה. אנחנו נמצאים בעיצומו של גיוס גדול, של 80 עובדים, מחציתם בישראל".  

חוקרי אבטחת מידע זיהו באחרונה פעילות חדשה של שחקן איומים ותיק: קבוצת האקרים המזוהה עם צפון קוריאה זוהתה מטמיעה באופן נרחב נוזקות בדפדפני אינטרנט מבוססי כרום. החוקרים, אנשי חברת הסייבר וולקסיטי, שזיהו את פעילות ההאקרים, כינו את הקבוצה "חדת לשון", SharpTongue – אף על פי שהיא מוכרת כ-Kimsuky. החוקרים ציינו כי הם צפו בהאקרים חברי הקבוצה מכוונים את המתקפות שלהם נגד עובדים עבור ארגונים בארצות הברית, אירופה ודרום קוריאה. ייעוד המתקפות החדשות, העריכו, הוא לפגוע באנשים ובחברות שעובדים על נושאים הקשורים לצפון קוריאה, סוגיות גרעין, מערכות נשק ועניינים אחרים המהווים עניין אסטרטגי לשלטון בפיונגיאנג. לפי המחקר החדש, "בעוד מערכת כלי התקיפה והפריצה של חדת לשון מתועדת היטב באופן פומבי, הרי שמאז ספטמבר 2021 התחלנו לצפות במשפחת נוזקות לא מתועדות ששימשה את חברי הקבוצה, המכונות Sharpext". הם הסבירו כי משפחת הנוזקות החדשה שונה ממתקפות שתועדו בעבר, אשר נעשו על ידי ההאקרים חברי Kimsuky, בכך שהיא לא מנסה לגנוב שמות משתמש וסיסמאות. "במקום זאת, הנוזקה מחלצת נתונים באופן ישיר מחשבונות המייל של הקורבנות, בזמן שהם גולשים", אמרו. לפי החוקרים, מאז שהם גילו את הנוזקה החדשה, היא הספיקה להתפתח, וכעת היא כבר בגרסה 3.0. גרסאות ראשונות של Sharpext תמכו רק בכרום, הדפדפן של גוגל, בעוד שהגרסה האחרונה תומכת גם באדג' של מיקרוסופט וב-Whale – דפדפן מבוסס כרום שמשתמשים בו כמעט אך ורק בדרום קוריאה. טקטיקת ההפעלה של הנוזקה, הסבירו חוקרי וולקסיטי, מבוססת על כך שהתוקפים מחלצים תחילה באופן ידני קבצים הנדרשים להתקנת התוסף מתחנת העבודה הנגועה. לאחר מכן, Sharpext מותקנת ידנית על ידי סקריפט שנכתב על ידי התוקף. "בדרך זו", הסבירו, "המתקפה מוסתרת מספק המייל – מה שהופך את הזיהוי למאתגר מאוד". קבוצה עם היסטוריה עשירה של מתקפות לקבוצת Kimsuky יש היסטוריה עשירה של מתקפות סייבר, המתועדות מאז 2012 – אז עיקר התקיפות כוון אל דרום קוריאה. מאז הם הרחיבו את מערך היכולות שלהם, עם הפעלה של כלים מתקדמים והרחבת יעדי המתקפות. בעבר פורסם כי ההאקרים חברי הקבוצה ריגלו אחרי ממשלות וגופים פרטיים בארצות הברית, אירופה, יפן, רוסיה וכמובן, דרום קוריאה. הארגונים שהקבוצה תקפה הם, בין היתר, חברות פארמה ומחקר שעבדו על חיסון לקורונה, משרדי וגופי ביטחון של מדינות, מועצת הביטחון של האו"ם, עיתונאים וארגונים למען זכויות אדם. הצפון קוריאנים השתמשו כבר בעבר בכלים חדשים, בעלי יכולות מתקדמות, שלא נראו קודם לכן, ביניהם הקלטת פעולות המשתמש במחשב, על מנת לגנוב סיסמאות ומידע רגיש ולאחר מכן לשלוח את המידע הגנוב לשרתים מוצפנים של הקבוצה. למרות השימוש בכלים מתקדמים, חברי Kimsuky השתמשו בטכניקות פשוטות של הנדסה חברתית כדי לחדור לארגונים, כמו פישינג. מומחים ציינו כי המשטר הצפון קוריאני מפעיל כמה קבוצות תקיפה שונות, לרבות כאלה שגונבות מיליונים רבים של דולרים, במטרה לממן את פעילותו. Kimsuky, לעומתן, עוסקת בפעולות ריגול מתקדמות לאיסוף מידע בנושאי מדיניות חוץ וביטחון לאומי, לצד ריגול אחרי עיתונאים, פוליטיקאים, מתנגדי משטר ופעילי זכויות אדם.

מוצר סודי של גוגל התגלה בקרב המסמכים שהוגשו לאישור רשות התקשורת הפדרלית, ה-FCC בארצות הברית. לפי התיאור של המכשיר במסמכים, מדובר בהתקן אלחוטי, מבוסס סוללה, עם אפשרות לטעינתה באמצעות חיבור USB-C – כלומר ללא חיבור לחשמל – והטעינה יכולה להתבצע באמצעות מטען קיר, או בחיבור למכשיר שתומך בטעינה הפוכה, כדוגמת מחשב מודרני עם יציאה מתאימה. מעבר לכך לא ברור למה המכשיר מיועד, אך אחת ההערכות היא שמדובר בתוספת חדשה למשפחת מוצרי ה-Nest, חברת בת של גוגל המתמקדת במוצרי בית חכם, כולל רכזות וכולל מצלמות אלחוטיות שמבוססות חלקן על סוללה. גוגל אמורה לחשוף במהלך החודשים הקרובים את טלפוני Pixel 7 החדשים שלה, וכן את שעון ה-Pixel הראשון שלה, וייתכן שבאותו אירוע היא גם תסיר אל הלוט מעל המכשיר, שבינתיים מצליח להיות מסתורי למדי.

"לפני קצת יותר מעשור, מל"ט אמריקני נחת או הונחת באיראן, והאיראנים העתיקו את הטכנולוגיה שהוא היה מבוסס עליה. ב-2014 הם טסו טיסה ראשונה על בסיס הטכנולוגיה הזאת, והראו את המבצעיות של זה. הם וגורמים אחרים מנסים לעשות דברים דומים גם מול ישראל, וזה אחד האיומים הבולטים שאנחנו צריכים להתמודד אתם. הגניבה וההעתקה של הטכנולוגיה של ישראל עלולות להשפיע השפעה דרמטית לרעה על ביטחונה", כך אמר יאיר הורביץ, ראש מינהל הגנת סייבר למערכות בחטיבת כלי הטיס של אלביט. הורביץ דיבר בכנס IT For IDF של אנשים ומחשבים, שהתקיים באחרונה במרכז הכנסים והאירועים לאגו בראשון לציון. לדבריו, "הפתרון הוא שינוי תפיסתי. השינוי הזה נכון לא רק ברמה המדינתית, כי אם גם לכל עולם הסייבר. מרחבים שלמים בעולם התקיפה בסייבר נמצאים תחת סיכון ויש צורך לשנות פרדיגמה – לא עוד לעסוק במרחב הפריפריאלי ובהגנה על התקשורת, אלא להגן אחרת על המערכות". אל"מ (מיל') רם דור, מנכ"ל RDEye. צילום: ניב קנטור יחד עם הורביץ דיבר על הבמה אל"מ (מיל') רם דור, מנכ"ל RDEye, שפועלת בעולם הסייבר ומציעה פתרונות אבטחה משולבים. לדבריו, "המלחמות השתנו ונמצאות בתהליך של מעבר, באופן משמעותי, לממד הקיברנטי. המלחמה הקיברנטית וזו הקינטית – הפיזית – מתכתבות זו עם זו. הן מתנהלות במשולב. אנחנו לא עושים מספיק בנושא". בממד הארגוני, אמר אל"מ (מיל') דור, "במשך שנים עושים הצפנה, הקשחה ועוד פעולות, אבל לא באמת חושבים איך לחסן את המערכות. צריך לחבר את עולמות ההגנה והתקיפה, להסתכל על המערכות שרוצים להגן עליהן ומהצד השני – על התוקפים. יש לראות את האיומים והתרחישים ולהגיע לתוצאה שמגנה על היעדים הקריטיים, לרבות על מערכות הנשק". הורביץ ציין כי "הן ברמה המדינתית והן ברמה הארגונית, בארגונים הרלוונטיים, צריך להבין שהרבה יותר קל לתוקף לתקוף מרחוק את מערכות ה-IT של עולם הנשק, ולדעת אילו מערכות הגנה צריך לשים למול זה. אם זה מובן, אפשר להבין איך לתת את המענה". לסיום הוא מנה את האיומים המרכזיים על מערכות נשק: מחשבי טיסה, מערכות ניווט, לינקים לדטה ותחנות שליטה על הקרקע.

דיילי ציפי אוהבת עתיקות. לכן, היא מרבה לטייל באזור ציפורי – שם נחתמה המשנה, ישבה הסנהדרין ונמצאו לא מעט ממצאים ארכיאולוגיים. שלא לדבר על הקרבה שלה לאתרים בעלי חשיבות לציונות כגון פסל אלכסנדר זייד ובית הקברות של אנשי השומר. אלא שבאחרונה היא הגיעה למקום הנפלא הזה למטרה אחרת לגמרי, חדשנית – השקת אתר סלולרי חדש. את האתר השיקה סלקום, בטקס במעמד שר התקשורת, יועז הנדל, שהתפנה לאירוע בין פגישה פוליטית לקמפיין בחירות. עוד נכחו באירוע ראש המועצה האזורית עמק יזרעאל, אייל בצר, ונציגי היישובים ציפורי והושעיה האתר הוקם בתום הליך ממושך של התדיינות עם תושבי היישובים, תכנון, מדידות ובדיקת הקרקע באזור. התורן שבו מתנשא לגובה של 54 מטרים, ובסלקום צופים כי הוא ישפר דרמטית את התקשורת סלולרית מציפורי והושעיה ועד לנצרת, עילוט וריינה. זאת, לדברי החברה, לאחר שנים שתושבי האזור סבלו מקליטה לקויה. זה רלוונטי, כמובן, גם לגופי החירום וההצלה ולכוחות הביטחון שפועלים באזור. יש לציין שהחברות פלאפון ו-PHI יצטרפו לאתר בקרוב. "מימוש הציונות" הנדל אמר כי "להקים אנטנה, אחרי 20 שנה, ולוודא שלתושבי האזור יש איכות חיים גבוהה, עם תשתיות תקשורת מתקדמות – זה מימוש הציונות. העובדה שאפשר לקלוט ולדבר מכל מקום מפתחת ומצמיחה את התל"ג ואת שוק התעסוקה". בצר ציין כי "לאחר פניית נציגי התושבים לפני כשנה וחצי, המועצה נרתמה לקידום הנושא, תוך לימוד יסודי של הקשיים ובאמצעות הליך של שיתוף ציבור, למתן מענה מיטבי לפתרון הבעיה, שיאפשר הן קליטה סלולרית והן שמירה על בריאות הציבור. לשמחתנו, השבוע מתחילה לפעול אנטנה חדשה, שתבטיח כיסוי אופטימלי תוך הקפדה על בטיחות ומניעת קרינה מסוכנת לתושבים. מדובר במהלך חשוב לתושבי ציפורי, הושעיה והיישובים הסמוכים". לדברי מנכ"ל סלקום, דניאל ספיר, "האתר יביא לשיפור דרמטי באיכות השיחות ובגלישה הסלולרית, והוא פרי מאמץ משותף של הגורמים השונים, שהבינו את החשיבות שבהקמתו. תקשורת סלולרית היא מצרך בסיסי בעידן שלנו. היא לא רק כלי שמחבר בין אנשים במקומות שונים בארץ ובעולם, אלא גם מביאה חדשנות ותשתיות דיגיטליות מתקדמות לכל האזרחיות והאזרחים".

דו"ח ועדת מררי, שבדקה את הטענות להאזנות סתר לא חוקיות על ידי המשטרה, חושף כשלים טכנולוגיים שקיימים בעבודתה – כשלים שהיו הסיבה לטענות שהועלו בפרשה, או לפחות לחלק מהן. באופן כללי, הוועדה, בראשות המשנה ליועצת המשפטית, עו"ד עמית מררי, מקבלת את עמדת המשטרה שלפיה גם אם היו כשלים, וכתוצאה מכך חריגות מצויים שיפוטיים – זה נעשה בתום לב. הוועדה העדיפה להתמקד פחות בקביעת עמדה על כך ויותר בבדיקת תהליכי העבודה במשטרה. הדו"ח בן עשרות העמודים שלה כולל מסקנות והמלצות חשובות, שמן הדין שכל מי שמעורב כך יפעל על מנת ליישם אותן ולתקן את הדרוש תיקון. זה כולל את המשטרה עצמה, אבל גם את המשרד לביטחון פנים, שמפקח עליה, ואת כל הגורמים הנוספים. שרשרת הכשלים הכשלים מופו בין היתר בפרק בדו"ח שעוסק בשרשרת ההאזנה – כלומר, התהליך שמתבצע מהרגע שמתקבלת ההחלטה לבצע את ההאזנה ועד לביצועה בפועל, הסקת המסקנות והפקת הדו"חות. השרשרת מתחילה בצורך שמעלים גורמי חקירה לבצע פעולות שקשורות בתקשורת בין מחשבים, לרבות, במקרים מסוימים, האזנות באמצעות תוכנת סייפן, שהיא גרסה משונמכת של רוגלת פגסוס של NSO, שעמדה בלב סדרת הפרסומים  בכלכליסט. השלב הבא הוא בדיקת היתכנות טכנולוגית של ביצוע ההאזנות, בהתאם לתנאים ויעדי החקירה. השלב השלישי מוגדר כהכנה לביצוע ההאזנות, והוא כולל את הפנייה לבתי המשפט על מנת לקבל אישורים לביצוען. ליקויים בשימוש של המשטרה בפגסוס של NSO, אבל לא דרמטיים במידה שעלתה מסדרת התחקירים. צילום: BigStock השלבים הבאים הם התקנת ההאזנות במכשירים שמהווים יעדים לביצוען – מה שקרוי בשפה המקצועית הדבקה, איסוף המידע, ניתוחו והפקת הדו"חות. את התהליך הזה מבצע גורם מוסמך במשטרה, ותפקידו לוודא שהמידע שמגיע ליחידה שהזמינה את ההאזנה הוא רק מה שהיא ביקשה ורק מה שרלוונטי למטרת הבקשה. עליו לסנן מידע לא רלוונטי, שלא קשור לחקירה. כאן מצביעה הוועדה על כך שלא בוצעו תהליכים של ניוונים טכנולוגיים. הכוונה היא לכך שהגורמים במשטרה שמפעילים את המערכת צריכים לדעת שיש לה יכולות רחבות יותר, שאם לא יודעים להשתיק אותן – מה שקרוי בדו"ח ניוון – היא עלולה להפיק תוצרים שחורגים בהרבה מעבר למה שהחוק מאפשר. חברי הוועדה ציינו כי היכולות האלה היו ידועות לגורמים במשטרה שהיו חשופים למערכת, והיה ברור להם שהיה צריך לבצע שינויים בתוכנה כדי שלא תהיה חריגה מהחוק. עם זאת, צוין, "הלכה למעשה לא נוונו יכולות טכנולוגיות שחורגות מסמכויות, כגון היכולת לקבל מידע לא רלוונטי. התפקיד הזה מוטל על חטיבת הסייבר של המשטרה, שלא עשתה מספיק כדי להבהיר ולוודא שאכן, התוכנה מכוונת ליעדים הנכונים". האזנות סתר הן כלי מרכזי למלחמה בפשיעה חמורה, ולכן הן נחוצות. ועדיין, יש למשטרה הרבה עבודה כדי לשפר את הכשלים הרבים, מבוססי הטכנולוגיה, שגילתה ועדת מררי עוד כשלים ההיבט הטכנולוגי מופעי במקומות נוספים בדו"ח. כך, נכתב שהכשלים היו גם ברמת התיאום בין הגורמים השונים, בין ה-"לקוח" – יחידות המשטרה החוקרות – לבין הגורמים שביצעו את ההאזנות בפועל. הבקרות היו ברמת הפיקוד, על ידי דגימות ולא באמצעות בקרה שוטפת. תהליכי עבודה מבוססי טכנולוגיה הם אתגר שקיים בכל ארגון ולכן, כל הטמעת כלי משמעותי מלווה בהדרכה ושינוי תהליכי עבודה, תוך הקפדה שהם יהיו ברורים לכולם. בפרשה הזו נוצר הרושם שכולם היו ממוקדי מטרה – להגיע לחקר האמת בעזרת מערכת סייפן, אבל לא היו הגורמים המתאימים שיפנו את תשומת ליבם להדרכות ברורות וממוקדות. לכן, אחת מסקנות בדו"ח לגבי העתיד היא הגברת המודעות במשטרה לאוריינות טכנולוגית, שמשמעותה הגברת הידע והכשרה של השוטרים והמפקדים בהיבטים הרלוונטיים שקשורים למשפט וטכנולוגיה, תוך עדכונים שוטפים על מה שקורה בעולם בנושאי איסוף ועיבוד מידע פרטי על אנשים, תפקידם של גופי האכיפה ועוד. השורה התחתונה: העיסוק בפרשה עורר סערה ציבורית רחבה, על רקע הפרסומים בכלי התקשורת, ובמקרים מסוימים, כלל האזנות הסתר הוצגו כלא לגיטימיות – ולא היא. האזנות סתר הן כלי מרכזי למלחמה בפשיעה חמורה, ולכן הן נחוצות. גם הוועדה ציינה זאת. ועדיין, יש למשטרה הרבה עבודה כדי לשפר את הכשלים הרבים, מבוססי הטכנולוגיה, שגילתה ועדת מררי. זאת, ללא קשר לתוכן הפרסומים בכלכליסט, שעורכיו עומדים מאחוריהם. זה יתברר בבית המשפט, בתביעה ש-NSO הגישה נגד העיתון.

"כחלק מהמסע למעבר לענן, ארגונים נדרשים לפתרון המשלב את תשתיות המחשוב המקומיות עם סביבות ענן ציבוריות ומגוונות, תחת פלטפורמה אחת, בצורה פשוטה לניהול ושקופה למשתמש, וזה מה שאנו מספקים", כך אמר ירון כהן, מנהל צוות ההנדסה בנוטניקס ישראל, טורקיה, יוון, וקפריסין. כהן דיבר במסגרת כנס IT4IDF – ועידת הפסגה השנתית לתקשוב, צבא וביטחון. הכנס, בהפקת אנשים ומחשבים, נערך באחרונה באולם אירועים לאגו בראשון לציון. את האירוע הנחה סא"ל (מיל') אודי קאוף, יוצא אגף התקשוב. כהן סיפר לקהל: "נוטינקס היא חברת תוכנה אשר הוקמה בשנת 2009. בשנת 2012 הוצאנו לשוק את המוצר הראשון שלנו, ובשנת 2015 הכרזנו על ה-הייפר וויזור שלנו". הוא ציין כי "בתחילת דרכנו בנינו את הדטה סנטר המודרני, העתידי, כאשר במסגרת זו התבססנו על תשתיות IT מסורתיות, להן סיפקנו תוכנה, לטובת יכולת לייצר את רבדי התשתיות, הווירטואליזציה והרישות". סיפורי הצלחה בעולם ובארץ, גם במגזר הביטחוני "בשלב מאוחר יותר", ציין, "הבנו כי זה לא מספיק, כיוון שארגונים נדרשים למערך מוצרים בדטה סנטר שיהיה מוכלל וקל לניהול. או אז, הוספנו את המרכיבים החסרים, תוך מימוש תפיסת 'מוגדר תוכנה', SD". "הצעדים אותם ערכנו במסגרת המסע לענן", אמר כהן, "כללו: חידוש של התשתיות; מימוש והפעלה של אסטרטגיית IT כשירות; שילוב ענן ציבורי; הפיכת הענן ל'בלתי נראה', ועבודה מול שלושת העננים הציבוריים הגדולים בצורה שקופה, כחלק מיצירת אותו 'ענן בלתי נראה'". "בעת מימוש הפתרון שלנו", אמר כהן, "אנו מספקים ללקוח הארגוני חופש בחירה, קלות מימוש ויכולות ניהול. אנו מספקים פתרון אשר מתמקד בפשטות, שיפור חוויית לקוח, יכולת בחירה בעולם החומרה, וכל זאת תוך מעטפת של מודל עסקי". "פלטפורמת הענן שלנו", ציין, "מעניקה מודל עקבי לתפעול כל סוגי הענן: ציבורי, פרטי והיברידי, והיא מקלה על הלקוחות הארגוניים בביצוע מהלכי טרנספורמציה דיגיטלית, על ידי מתן מערך של פתרונות קלים לשימוש". "נוטניקס מסייעת לארגונים לפעול בסביבה היברידית, מרובת עננים, עם פתרונות תשתית אחודה (HCI), מה שמאפשר ללקוחות להתמקד בתוצאות העסקיות שלהם באופן מיטבי. ארגונים משתמשים בתוכנות שלנו כדי למנף פלטפורמה אחת לניהול כל אפליקציה בכל מקום, עבור הסביבות מרובות העננים ההיברידיות שלהם", סיכם כהן. "יש לנו כמה סיפורי הצלחות בארץ, לרבות בקרב גופים ביטחוניים".

כתבה: נופר גספר, מנהלת בינה מלאכותית בכל מקום וראשת תחום מוצרים בארגון המצוינות ב-AI של אינטל. מחקרים שונים, למשל של גרטנר, מציגים כבר כמה שנים סטטיסטיקה שמדאיגה את הארגונים שכבר משתמשים בבינה מלאכותית או שוקלים להשתמש בטכנולוגיה זו: מעל 85% מפרויקטי ה-AI שארגונים יוזמים – נכשלים. הסטטיסטיקה הזו יכולה להרתיע אנשים וארגונים נוספים מלהיכנס לתחום, אבל זו לא גזירת גורל, ויש הרבה מה לעשות על מנת להגדיל את אחוזי ההצלחה ואת ההחזר על ההשקעה שמניבה הטכנולוגיה הזו – כפי שלמדנו, באינטל, ב-12 שנים של ייזום והוצאה לפועל של פתרונות מבוססי בינה מלאכותית עבור החברה. ארגון המצוינות בבינה מלאכותית של אינטל נוסד לפני 12 שנים, מונה יותר מ-200 מהנדסים ומהנדסות ברחבי העולם ומנוהל מישראל. המיקוד של הארגון הוא בייצור פתרונות מבוססי בינה מלאכותית בתוך אינטל, על מנת לשפר את תהליכי העבודה המרכזיים בחברה: פיתוח ובדיקת המעבדים, ייצור, שיווק ומכירות, ועוד. בנוסף, הארגון מייצר אלגוריתמים של AI, שנמצאים בתוך המעבדים של אינטל והופכים אותם לאדפטיביים וחכמים יותר, וכתוצאה מכך לבעלי ביצועים משופרים. יש לארגון מעל 500 פתרונות בינה מלאכותית מתקדמים ועמוקים, שמוטמעים בתהליכים הכי קריטיים לאינטל העולמית. ב-2021, סך התרומה של פתרונות הבינה המלאכותית של הארגון לאינטל עלה על 1.5 מיליארד דולר של חיסכון בעלויות או הכנסות נוספות שהתאפשרו הודות לפתרונות השונים. מאז שנוסד, ארגון המצוינות בבינה מלאכותית של אינטל צמח והתפתח, למד ושיפר את תהליכי העבודה, ושכלל שיטות וכלים, שמאפשרים יעילות מקסימלית, כך שמרבית עובדיו (כ-80%) עוסקים בפיתוח והרחבה של פתרונות חדשים ללקוחות חדשים. יתרה מכך, יש לארגון שיטות מוכחות לבחירה וניתוח הזדמנויות ורעיונות חדשים לשימוש בבינה מלאכותית, כך שאחוזי ההצלחה גבוהים בהרבה מאלה שמצוטטים על ידי חברות המחקר. שיטות העבודה שפותחו מבוססת על אלפי פרויקטים, שכללו הצלחות וכשלונות כאחד. חלק מרכזי אחד מתקיים עוד לפני שמתחיל הפרויקט באופן רשמי, והוא כולל בדיקה מדוקדקת של מידת ההיתכנות והערך העסקי הפוטנציאלי של פתרון לפני שמתקדמים לשלב המחקר, כמו גם השקעה משמעותית של זמן ומשאבים ברעיון. גורם מפתח מרכזי נוסף הוא עבודה בצוותים רב מקצועיים עם מטרה מוגדרת היטב, כך שכל בעל מקצוע מתמחה בהיבט אחר של העבודה: מדעני נתונים, מהנדסי מכונות לומדות ומנהלי מוצרי בינה מלאכותית. הצטרפו לכנס Future of AI של אנשים ומחשבים, שייערך מחר (ג'), ושמעו עוד על שיטות העבודה, ואיך "מנצחים את הסטטיסטיקה" ומעלים את שיעורי ההצלחה של פרויקטי הבינה המלאכותית בהתבסס על הניסיון שלנו – של ארגון המצוינות ב-AI של אינטל.