נחשפה (עוד) קבוצת פריצה סינית שפעלה באופן מתוחכם ברחבי העולם ופרצה למפעלי תעשייה ולארגונים מהמגזר הביטחוני, לרבות ספקית פתרונות הגנת סייבר אחת – כך חשפו אתמול (ב') חוקרי קספרסקי. ההאקרים השתמשו בו זמנית בשש דלתות אחוריות שונות, שאותן הם כיוונו כלפי שלל קורבנות: מפעלי תעשייה, מכוני מחקר, סוכנויות ממשלתיות ומשרדים. הם לא בחרו צד במלחמת רוסיה-אוקראינה ותקפו מטרות בשתי המדינות, כמו גם בבלרוס ובאפגינסטן. באמצעות הודעות פישינג – שהיו "מעוצבות בקפידה", כהגדרת חוקרי קספרסקי – ההאקרים התייחסו במיילים שנשלחו לקורבנות למידע הרלוונטי לארגון הקורבן, שעדיין לא היה פומבי. בדרך זו הם הצליחו לחדור לעשרות ארגונים, לפגוע או להשתלט על תשתיות ה-IT שלהם – בחלק מהמקרים, ולעשות זאת תוך השתלטות על מערכות המשמשות לניהול פתרונות אבטחה, הסבירו החוקרים. הפגיעות, שנוצלה על ידי ההאקרים במסגרת המתקפה, התגלתה בינואר האחרון. חוקרי קספרסקי ציינו כי היא אפשרה לתוקפים להחדיר נוזקה ללא כל פעילות נוספת מצד המשתמש. במקרה אחד, לדבריהם, התוקפים השתלטו על מרכז שליטה של ספקית פתרונות הגנת סייבר, ששמה לא צוין. או אז, הם הפעילו מתקפת "כרטיס זהב", שהעניקה להם גישה רחבה ועקבית ברשת הקורבן. איך החוקרים זיהו שמדובר בקבוצה סינית? קבוצות מחקר של חברות מודיעין איומים שעוקבות אחרי פעילותה של קבוצת ההאקרים נתנו לה את השם TA428. היא זוהתה על בסיס סימנים טכניים שונים, לצד חפיפה לפעולות תקיפה קודמות. בעבר דיווחה סייבריזן הישראלית שאחד הקורבנות של הקבוצה היה קבלן הגנה רוסי בעל קשרים עם חיל הים הרוסי. חוקרי קספרסקי ציינו בדו"ח שלהם כי "דיוג חנית (Spear phishing) נותר אחד האיומים הרלוונטיים ביותר על מפעלי תעשייה ומוסדות ציבור. התוקפים השתמשו בעיקר בנוזקות שמכילות דלת האחורית, כמו גם בטכניקות סטנדרטיות לתנועה לרוחב רשתות הקורבן ויכולת להתחמקות מפתרונות אנטי-וירוס".

יצרניות הסמארטפונים הבינלאומיות וואן פלוס (OnePlus) והחברה האם שלה אופו (OPPO) הפסיקו את מכירת הסמארטפונים והשעונים החכמים מתוצרתן בגרמניה היום (ג'), וזאת לאחר שהפסידו בתביעת פטנטים מתמשכת שהגישה נגדן חברת הטלקום הפינית נוקיה (Nokia) – לא HMD Global, בעלת מותג הניידים שנקרא נוקיה. נוקיה האשימה את החברות – שנמצאות תחת מטריית התאגיד הסיני BBK Electronics, יחד עם יצרניות אחרות כמו רילמי (Realme), ויוו (Vivo) ו–iQOO – בשימוש בטכנולוגיית הפטנט שלה לעיבוד אותות 4G ו-5G, וזאת מבלי שהחברות שילמו לה עבור רישיון לנהוג כך. בית המשפט בגרמניה קבע כי וואן פלוס ואופו אכן הפרו את פטנטי ה-5G של נוקיה, וכאשר שני הצדדים לא הצליחו לנהל משא ומתן על פיצוי בגין הנזקים, בעיקר משום ש-נוקיה דרשה סכום של 2.5 יורו פיצוי פר-מכשיר, בית המשפט במינכן במאסר על החברות למכור את הטלפונים שלהן במדינה. המהלך האחרון נבע למעשה מהכישלון בדיונים שהתקיימו בין נוקיה ל-אופו על הפטנטים של ה4G וה-5G. פסיקת בית הדין האזורי בגרמניה היא למעשה הראשונה בנוגע לפטנטים השנויים במחלוקת, בזמן ש-נוקיה תבעה את אופו על תשעה פטנטים חיוניים וחמישה פטנטים ליישום בשלושה בתי משפט אזוריים שונים בגרמניה. אופו, על פי דיווחים שונים, עומדת להגיש כעת ערעור על הפסיקה, אם כי בינתיים Oppo Germany כבר הסירה את כל נתוני המכשירים שלה מאתרה. האם כל מותגי BBK יאסרו למכירה באירופה? על פי החוק הגרמני, אופו, וואן פלוס והמותגים הנוספים שנמצאים איתם תחת כנפי תאגיד BBK יצטרכו להיכנס להסכם רישוי עולמי עם נוקיה. מכיוון שמדובר על תביעה לתשלום של 2.50 יורו לכל מכשיר שנמכר ברחבי העולם מבית אופו, וואן פלוס ויתר מותגי BBK אחרים – סביר שהדרישה לא תיענה ואז יוותר רק להגיע לפשרה שהתהיה מוסכמת על כל הצדדים. עניין מורכב לכל הדעות. לשתי היצרניות שחדלו מלמכור כעת במדינה יש טביעת רגל קטנה מאוד בגרמניה מבחינת מכירות, ולמרות זאת לו שילמו לנוקיה כפי בקשתה, עלויות הרישוי העולמיות היו משפיעות על השווקים שבהם יש לחברות הללו נוכחות חזקה – בהודו, אסיה, אפריקה ודרום אמריקה – בעיקר משום שהן מוכרות שם מכשירים בעלות נמוכה. לפי הפרשנויות השונות, החברות לא יהיו מסוגלות לספוג עלויות שכאלה, ויצטרכו להעלות את המחיר של המוצרים – מה שעלול ליצור בעיות בשווקים הרגישים למחירים גבוהים הללו. בגרמניה, הסמארטפונים של וואן פלוס ואופו יהיו זמינים דרך קמעונאים עד גמר המלאי, אך משום שנוקיה הגישה תביעות נוספות נגד החברות הבנות של קבוצת BBK בבריטניה, הולנד, ספרד, צרפת, פינלנד ושוודיה, המשמעות עשויה להיות סיום ה"רומן" של כל המותגים מבית התאגיד BBK באירופה.

חברת הדפסת התלת ממד הישראלית-אמריקנית סטרטסיס הודיעה אתמול (ב') שהיא רכשה את היחידה לחומרים להדפסה פולימרית בתלת ממד של החברה הגרמנית קובסטרו (Covestro). סכום הרכישה הוא 43 מיליון יורו והוא עשוי להגיע ל-80 מיליון, בכפוף להשגת יעדי ביצועים שפורטו בהסכם הרכישה. הרכישה תכלול את מתקני ופעילויות המו"פ, צוותי פיתוח ומכירות באירופה, ארצות הברית וסין, כ-60 חומרי ייצור להדפסה פולימרית בתלת ממד של קובסטרו וכן את הקניין הרוחני שמגיע אתם, לרבות מאות פטנטים ובקשות פטנט. קובסטרו היא חברה שנוסדה בספטמבר 2015 כחברת ספין אוף של התאגיד הדרמני באייר, והמטה שלה יושב בעיר הגרמנית לברקוזן. היא מייצרת מגוון חומרי גלם המבוססים על פוליאוריטן ופוליקרבונט, וכוללת, כאמור, גם את יחידת ההפסה הפולימורית בתלת ממד, שאותה סטרטסיס רכשה. קובסטרו הציגה אשתקד הכנסות של 15.9 מיליארד יורו ורווח נקי של 1.6 מיליארד. נכון לסוף השנה שעברה, היא מעסיקה קרוב ל-18 אלף עובדים. סטרטסיס היא חברה שמורכבת משתי חברות שהתמזגו, שלשתיהן שורשים ותיקים: סטרטסיס עצמה, שנוסדה ב-1989 במינסוטה, ואובג'ט, שהוקמה ב-1998 בישראל. המיזוג ביניהן אירע ב-2012. מדובר בחברת הדפסה בתלת ממד, שפיתחה שיטת הדפסה שמשתמשת בפולימרים רגישים לקרינה אולטרה סגולה. המדפסות שלה מיועדות בעיקר לשוק הארגוני, אם כי יש לה פעילות גם בשוק המדפסות הביתיות – תוצאה של הרכישה של את מרקטבוט. בין היתר, היא פיתחה את המדפסת Infinite Build בשיתוף שני תאגידי ענק אמריקניים – בואינג ופורד.

אפל מתכוונת לחזק בצורה ניכרת את קו המוצרים שלה לבתים חכמים – כך לפי דיווח משלשום (א') של האנליסט מרק גורמן מבלומברג, שמתמחה בחברת התפוח. גורמן פרסם את הדיווח בניוזלטר הקבוע שהוא מפיץ אודות החברה ומהלכיה. אחד הפריטים שהוא מזכיר הוא דגם חדש של הרמקול החכם HomePod, שאמור לחזור – אם כי לא השנה – לאחר שאפל החליטה בשנה שעברה להפסיק לייצר אותו. לפי הדיווח, הדגם החדש, לכשיגיע, ייראה כמו ה-HomePod מ-2018 – הרמקול החכם המקורי של החברה. לצידו מתכוונת אפל להשיק גרסה מעודכנת של דגם המיני, ומעבר לכך אין ממש פרטים על שני דגמים אלה. שני מכשירים נוספים יהיו מסכים חכמים מהסוג שכבר מוכרות החברות המתחרות הגדולות בתחום – גוגל באמצעות החברה הבת נסט ואמזון עם סדרת ה-Echo שלה, כאשר גם לחברות אחרות, כמו שיאומי ולנובו, יש מה להציע בשוק הזה. ההערכה היא שאפל מתכננת שני דגמים של מסכים חכמים – אחד לסלון, שישלב תכונות של אפל TV יחד עם מצלמה והרמקול החכם המוזכר לעיל, ושני, שיהיה מעין שילוב של iPad עם רמקול גדול יחסית. הגאדג'טים החדשים הללו של אפל אמורים להגיע במהלך השנתיים הקרובות, ולפי גורמן הם כבר נמצאים בפיתוח.

"כשלומדים הגנת סייבר, נדרשים לעבוד בשטח. התלמידים חייבים 'ללכלך' את הידיים, להיחשף לכל הטכנולוגיות, ותחת דומיינים שונים. אי אפשר ללמוד הגנת סייבר בתיאוריה, זה כמו ללמוד שחייה בהתכתבות", אמרה סיון תהילה, ראשת הפקולטה ללימודי סייבר בבית הספר למדעים ולבריאות, ישיבה יוניברסיטי בניו יורק. תהילה בת ה-35 היא מומחית עולמית בהגנת סייבר ואבטחת מידע, ובעלת הספק מרשים בתחום. "בצבא", סיפרה, "שימשתי כמנהלת האבטחה בחטיבת המחקר באגף מודיעין, והייתי ראשת מדור אבטחת מידע של חיל המודיעין". ב-2015, לאחר עשר שנים, השתחררה בדרגת סרן, עבדה באבטחת מידע ברפאל, ואז שימשה כיועצת אבטחת סייבר לרכבת ישראל, שם הקימה את ה-SOC, חמ"ל הסייבר של הרכבת. אז הצטרפה תהילה לפרימטר 81 – שבאחרונה הפכה לחד קרן – כמנהלת ארכיטקטורת פתרונות סייבר, שם עבדה עד 2021. לאחר מכן הקימה חברת הזנק, Onyxia, העוסקת באסטרטגיית סייבר. ב-2019 עברה תהילה לניו יורק. "בצבא הכרתי קצין בכיר במודיעין", סיפרה. "הוא הציגני לדיקן האוניברסיטה, הדברים התגלגלו, והתחלתי לפתח קורסים בתחומי אבטחת מידע, ניהול סיכונים ואבטחה בענן". ישיבה יוניברסיטי. צילום: ויקימדיה "סיירת המטכ"ל" של יהדות התפוצות ישיבה יוניברסיטי נחשבת "סיירת מטכ"ל" של יהדות התפוצות. המוסד האקדמי הוקם ב-1886, מונה יותר מ-6,000 סטודנטים ומדורג במקום ה-68 בין האקדמיות המובילות בארה"ב. לדברי תהילה, "כל מי שמעורב בתוכנית הלימודים, כולל המרצים – עובד בתעשייה, חי את שטח ומביא מניסיונו לתוכנית. האקדמיות, לעתים, 'נתקעות' במגדל השן שלהן. בעולם הטכנולוגי המשתנה במהירות, ובטח בסייבר, כשאיומים חדשים צצים חדשות לבקרים – אסור שהאקדמיה תהא מנותקת מהשטח". "כשהתחלתי", אמרה, "הדיקן, ד"ר פול רוסו, רצה שאתמקד בממד החדשני והטכנולוגי ואמר 'תנהלי את החוג כמו שאת מנהלת את הסטארט-אפ שלך'. איני יודעת לעבוד באקדמיה בצורתה המסורתית, כשהכל קורה לאט". "תוכנית הלימודים שלנו היא מוכללת, ומשלבת בין תיאוריה וניסיון מעשי, בהתאם לתקני האבטחה הבינלאומיים, כמו NIST. במסגרת הרצון לחשוף ולהנגיש את התלמידים לטכנולוגיות חדשות", אמרה תהילה, "הקמנו בחוג SOC, מבוסס סימולטור של סייברביט, המשמש את התלמידים כדי לדמות אירועי סייבר בזמן אמת. אין דבר כזה בתוכניות סייבר אחרות. הרעיון הוא שסטודנטים שרוצים להשתלב בתעשייה, צריכים להיות ורסטיליים". תוכנית הלימודים אורכת שלושה סמסטרים, ובקרוב תיפתח שנתה הרביעית. המגזין פורצ'ן דירג את התוכנית במקום השני בקרב האוניברסיטאות בארה"ב. היא כוללת כמה מסלולים וקורסים. אחד מהם הוא CapStone, במהלכו התלמידים עובדים עם ארגונים, כדי לבנות אסטרטגיית הגנה בסייבר. קורס נוסף מסייע לעשות את הצעדים הראשונים בתעשייה – ומכשיר למצוא עבודה. "אני שואלת כל אחד ואחת היכן הם רוצים למצוא עצמם בעוד עשור", ציינה, "ועל בסיס דבריהם.ן, אנו בונים תוכנית קריירה, הכוללת את התפקידים וההכשרות הנדרשים למימוש היעד". לחשוף נערות ל-IT ולסייבר כבר בגיל צעיר לדבריה, "השנה אנו פותחים תוכנית מקוונת, בה סטודנטים מכל העולם ילמדו באופן א-סינכרוני. בעקבות מגיפת הקורונה, הבנו שיש לנו בידיים מרכז ידע מטורף, בעל פוטנציאל עצום. עוד פיתחנו תוכנית לאוכלוסיה החרדית בברוקלין. התוכנית לגברים כבר החלה ובקרוב נחל בתוכנית זהה לנשים". "אנו ממשיכים ללוות את הבוגרים ונמצאים עימם בקשר גם לאחר סיום לימודיהם", פירטה תהילה. "60 סטודנטים כבר השלימו את התואר השני אצלנו. תמהיל הסטודנטים מגוון: התלמיד הכי מבוגר החל ללמוד בגיל 67, ועובד כיום במערך הסייבר של ניו-יורק. בוגר אחר, מהמבריקים שפגשתי, היה שוטר. הוא עשה דרך מטורפת שהשתלמה לו, בסטטוס וגם בשכר, ומשמש כיום יועץ בכיר בארנסט אנד יאנג: הוא מבצע חדירות בהיתר לארגונים. בוגר אחר הוא סגן נשיא בג'יי.פי. מורגן. עוד שניים השתלבו בדלויט, ואחד עובד ביבמ". המגזין והאתר SC Media בחר בתהילה כאחת מ-25 הנשים המשפיעות בארה"ב באבטחת מידע לשנת 2020. "לצד המחסור באנשי סייבר בעולם, קיים פער בלתי נסבל בתמהיל הנשים בתחום. חלקן של הנשים עמד על פחות מ-20% מ-2017 וכיום הוא השתפר, אך עדיין אינו טוב, ועומד על 25%", סיכמה תהילה. "כאשה בתעשייה הבנתי שאחת הבעיות הכי גדולות היא שנערות לא נחשפות בגיל צעיר למקצועות הטכנולוגיים. לכן, ייסדתי את Cyber ​​​​Ladies NYC, וגם פיתחתי תוכנית אבטחת סייבר ייחודית, שהיא בלימודי חובה, בתיכון מנהטן לבנות. דיבורים בנושא לא מספיקים: צריך ללמד, ללמד וללמד – ולהנגיש את החינוך לסייבר לכולן".

הגנים התלויים בבבל (בערך 600 לפנה"ס) שעל גדת הפרת, הקולוסיאום ברומא (המאה הראשונה לספירה), פומפיי באיטליה (בין המאה השישית לשביעית לפני הספירה), טירת שורי ביפן (המאה ה-14 לספירה), פורטה ניגרה בגרמניה (המאה השנייה לספירה) ומקדש השמש בקונארק שבהודו (המאה ה-13 לספירה) – הם שישה אתרי מורשת עולמית של אונסק"ו, ששוחזרו וירטואלית במסגרת תוכנית הסטודנטים Living Heritage של דאסו סיסטמס, שמאפשר לדורות ההווה והעתיד לחוות אותם כפי שהיו אולי בעבר. במסגרת הפרויקט נבחרו שישה צוותים  – מגרמניה, הודו, יפן, מקסיקו, הולנד וארה"ב – שעשו שימוש בפלטפורמת 3DEXPERIENCE של החברה כדי לשחזר וירטואלית את האתרים, בהנחיית מנטורים של החברה. הצוותים יצרו תאומים וירטואליים של האתרים, המועשרים בנתונים מדויקים ומגובים מדעית, תוך יישום מודלים משולבים, סימולציה, בינה מבוססת נתונים ושיתוף פעולה שמציעה הפלטפורמה, ובתוך כך רכשו גם ידע טכני שיסייע להם להיכנס לעולם העבודה. "דאסו סיסטמס היא חברה מבוססת מדע ומונעת מטרה. במשך 40 שנה היינו זרז לקדמה האנושית. התשוקה והיצירתיות שלנו אפשרו לעולם הווירטואלי לשפר ולהרחיב את העולם האמיתי ועוררו שיח הבונה גשר בין הדורות, שאחראים להישגי העבר לבין אלה שמדמיינים את הישגי העתיד" אמרה ויקטואר דה מרג'רי, סמנכ"לית, הון, שיווק ותקשורת בדאסו סיסטמס. Living Heritage היא חגיגה של המורשת המשותפת הזו. המיזם מזמין אותנו לגלות כיצד הפתרונות של היום יכולים להעניק לנו הבנה טובה יותר על העבר בעזרת פתיחת הזדמנויות ללמידה וסיוע לדור הבא ליצור עתיד טוב יותר. אנו מנהלים שותפויות משמעותיות עם העולם האקדמי כבר ארבעה עשורים ותמיד נדהמים מהיצירתיות של הסטודנטים, שמשתמשים בפלטפורמת 3DEXPERIENCE שלנו". מוזמנים לקפוץ לביקור.

חברת ההשקעות הפרטיות ויסטה אקוויטי פרטנרס (Vista Equity Partners) הודיעה אתמול (ב') כי חתמה על עסקה של 8.4 מיליארד דולר, כולל חוב, לרכישת והפרטת חברת אוולרה (Avalara), ספקית מובילה בתחום אוטומציה של תאימות מס לעסקים מכל הגדלים. ויסטה תשלם 93.50 דולר למניה, בפרמיה של 27% על פי מחיר הסגירה של מניות הנרכשת, נכון ל-6 ביולי. "אנו שמחים לשתף פעולה עם ויסטה", אמר סקוט מקפרלן, מנכ"ל אוולרה ומייסד שותף שלה. אנו נמנף את המומחיות שלהם בתוכנה ארגונית, בתוך שאנו מפתחים את פלטפורמת התאימות שלנו לענן". אוולרה, שנוסדה ב-2004, עובדת עם חברות מוכרות כמו זילו (Zillow), פינטרסט (Pinterest) ורוקו (Roku), ועוזרת להן לבצע אוטומציה של רבים מהתהליכים הכרוכים בניהול מסים בכל שוק שבו הן פועלות, ובכך מקצרת תהליכים מסורבלים. ויסטה היא קרן הון סיכון המתמקדת בחברות טכנולוגיה ותוכנה ומנהלת נכסים בהיקף של 96 מיליארד דולר נכון לסוף הרבעון הראשון של 2022. מוקדם יותר השנה, פיתחה ויסטה שותפות של 16.5 מיליארד דולר עם אליוט מנג'מנט (Elliott Management), במטרה לרכוש את סיטריקס (Citrix Systems). "ויסטה צברה מוניטין כשותף המועדף עבור הדור הבא של חברות תוכנה בראשות המייסדים", אמר מונטי סרויה, מנכ"ל ויסטה. אוולרה דיווחה על הכנסות של 208.6 מיליון דולר עבור הרבעון שהסתיים ב-31 במרץ 2022 – עלייה של 23% בהשוואה לאותה תקופה אשתקד – ועל ציפיות הכנסות של 209.4 מיליון דולר ברבעון הבא.

שם ותפקיד: חני עמרם, מנהלת מוצר ב-BEES Tel Aviv by Weissbeerger. ותק בתפקיד: חצי שנה. השכלה ושירות צבאי: שירות לאומי במשרד הביטחון. מה הביא אותך לתחום הטכנולוגיה? מאז שהייתי קטנה אהבתי לפתור חידות. זה היה בשבילי כמו משחק ונהניתי מהאתגר. בתיכון הגברתי מגמת פיזיקה. אלו היו השעתיים האהובות עליי בשבוע, ותמיד רציתי לדעת עוד. אחר כך המשכתי לתואר בהנדסת תעשייה וניהול בטכניון, ועם הזמן גיליתי שפיתוח תוכנה מסקרן אותי ולכן החלטתי להמשיך לכיוון של פיתוח אפליקציות. הטכנולוגיה נמצאת סביבנו כל הזמן, דוהרת בקצב מהיר, אני בוחרת היום להיות בלב העשייה ואין מספק כמו לקום בבוקר בסקרנות לאתגר הבא. האם את חושבת שיש אפליה נגד נשים בתעשייה? אני חושבת שזה תלוי בתחום העיסוק המדובר. ישנם תחומים שנחשבים עדיין יותר גבריים, ובהם כנראה שקבלת הפנים תהיה פחות מסבירה לנשים. אם בוחנים את העובדות, אז גם בתחומי הניהול ישנם אחוזי העסקה גבוהים יותר לטובת הגברים. מה שכן, בהחלט ניכר שבשנים האחרונות מתפתחת מגמת שינוי, גם מבחינת אחוזי הנשים שמכוונות לתפקידים שנחשבו גבריים, וזה בהחלט כיוון טוב! נשים שחשוב להן להשקיע בפיתוח העצמי שלהן בוחרות בזה, ומקיימות את זה, על אף האתגרים שלעיתים כרוכים בכך, כגון יצירת מעטפת משפחתית תומכת. האם נתקלת אישית באפליה נגדך בתעשייה על רקע היותך אישה? מעולם לא. יכול להיות שלא שמתי לב כי הייתי עסוקה רק בהשוואת עצמי לעצמי. זה הטיפ הכי טוב שאני יכולה לתת – לא לבזבז זמן בהשוואות. תמיד עשיתי את המקסימום ושאפתי להיות יותר מקצועית במה שאני טובה בו, ואף פעם לא שאלתי 'למה אני לא?'. היום אני יכולה להגיד שקצב ההתקדמות שלי לתפקיד הנוכחי היה המדויק לי ביותר, ולא הייתי רוצה לשנות שום דבר במסלול שעשיתי – כל הצלחה וכל כשלון הביאו אותי לנקודה בה אני נמצאת ולא הייתי מגיעה לזה אם הייתי מסיטה את הפוקוס מהמטרה האישית שלי.