The headlines that made most buzz on this page
19/09/22 16:21
11.59% of the views
מאת אנשים ומחשבים
ענקית האוטומציה הדיגיטלית BMC קיימה השבוע במתחם איסט בתל אביב את האירוע השנתי שלה – BMC Day, בשיתוף חברת מטריקס, המייצגת אותה בישראל כבר 30 שנה. BMC Day הוא אירוע עולמי, שמתרחש בכל אזורי פעילות החברה בעולם, והשנה, לראשונה לאחר תקופת הקורונה, שב להתקיים במתכונת פיזית ולא וירטואלית.
מימין: שי עובדיה – מנהל הטכנולוגיות של פתרונות BMC במטריקס, ליאור ג'ורג'י – מנהל מערכות המידע של בנק ישראל. ואבנר מימון – מנהל פעילות BMC ישראל. צילום: נתנאל ישראל
את האירוע אירח יורם אלול – מנכ"ל BMC ישראל ו-EMEA, יחד עם אבנר מימון – מנהל הפעילות בישראל ב-BMC, ויגאל שחק – מנהל פעילות BMC במטריקס. לאירוע הגיעו בכירים ממטה החברה בארצות הברית וכ-300 מקצועני IT מהארגונים המובילים בישראל.
פותח את האירוע, מוטי גוטמן – מנכ"ל מטריקס. צילום: נתנאל ישראל
לאחר קוקטייל ארוחת בוקר, התכנסו האורחים באולם המליאה להרצאות מרתקות של מומחי החברה, בהם רוברט ורביט, סגן נשיא גלובלי למכירות ב-BMC, והמומחים הטכנולוגיים של מטריקס, בנושא התמה המרכזית של BMC: הארגון הדיגיטלי האוטונומי. עוד התקיים פאנל בהשתתפות הלקוחות המובילים של פתרונות החברה בישראל, ששיתפו מניסיונם בשימוש בפלטפורמה של BMC וסיפרו על האתגרים הטכנולוגיים והעסקיים העומדים לפתחם.
יורם אלול, מנהל פעילות BMC ישראל, קפריסין ומזרח אירופה. צילום: נתנאל ישראל
האירוע נחתם בהופעה של גורי אלפי ובשעשועון בנושא הטכנולוגיות של BMC, שבו זכו שני לקוחות מצים – אנטולי גופמן ואלמוג בלום, שהקדימו לענות נכונה וחזרו הבית עם Apple Watch ואוזניות AirPods.
ציפי מודה: היה אירוע מתוקתק ומעניין.
פאנל הלקוחות. מימין: יגאל שחק – מנהל פעילות BMC במטריקס, עומר קידר – ראש חטיבת תשתיות IT וסייבר בכללית שירותי בריאות, רן סגל – מנהל התפעול של מגדל, אבנר מימון – מנהל פעילות BMC ישראל, נתי נפתלי – ראש חטיבת תמיכת ה- IT ברפא"ל, אבי עמר – דירקטור ומנהל תחום השירות והתמיכה בחברת אלביט, ושי עובדיה – מנהל הטכנולוגיות של פתרונות BMC במטריקס. צילום: נתנאל ישראל
19/09/22 17:14
11.59% of the views
מאת אנשים ומחשבים
חברת מחקרי אבטחת הסייבר וקטרה (Vectra) מקליפורניה חשפה פגם שעלול להיות חמור בגירסת שולחן העבודה של תוכנת השיתוף Teams של מיקרוסופט, שבה אסימוני האימות מאוחסנים בטקסט רגיל, מה שהופך אותם לפגיעים להתקפת צד שלישי.
הבעיה משפיעה על אפליקציית Teams, המבוססת על מסגרת Electron של החברה, הפועלת על מכשירי Windows, macOS ו-Linux. תיאורטית, אמרה וקטרה, אישורים אלה עלולים להיגנב על ידי תוקף שיש לו גישה מקומית או מרוחקת למערכת. מיקרוסופט מודעת לפגיעות זו, למרות שנראה כי היא לא ממהרת לתקן אותה.
וקטרה מציינת, כי האקר עם הגישה הנדרשת יכול לגנוב נתונים ממשתמש Teams מקוון ועלול לחקות אותם כשהם במצב לא מקוון. לאחר מכן ניתן יהיה להשתמש בזהות זו באפליקציות כמו Outlook או Skype על ידי עקיפת דרישות האימות הרב-גורמי. וקטרה ממליצה למשתמשים להתרחק מגירסת שולחן העבודה של Teams עד שיהיה תיקון זמין, או, לחלופין, להשתמש בגירסת האינטרנט של התוכנה, אשר כוללת אמצעי הגנה נוספים.
"אף יותר מזיק, תוקפים יכולים להתעסק בתקשורת לגיטימית בתוך ארגון על ידי השמדה, הסתננות או מעורבות סלקטיבית בהתקפות דיוג ממוקדות", אמר קונור פיפלס, אדריכל אבטחה ב-וקטרה. הוא מציין, שהפגיעות הספציפית הזאת קיימת רק בגירסת שולחן העבודה של Teams עקב היעדר "בקרות אבטחה נוספות להגנה על נתונים של קובצי עוגיות".
כדי להבהיר למיקרוסופט את חומרת הפגיעות, וקטרה אפילו פיתחה הוכחת קונספט, המאפשרת לחוקרים לשלוח הודעה לחשבון של אדם שאסימון הגישה שלו נוצל.ב
תגובתה, הפושרת יש לומר, לידיעה, מיקרוסופט ציינה כי פרצת אבטחה זו "אינה עומדת ברף שלנו למתן שירות מיידי מכיוון שהיא דורשת מהתוקף לקבל תחילה גישה לרשת יעד מסוימת". עם זאת, החברה לא שללה את האפשרות של תיקון שיושק בעתיד.
19/09/22 16:52
10.14% of the views
מאת אנשים ומחשבים
ה-"שיבוש", שלא לומר הטלטלה, שהעולם הפיננסי עובר בשנים האחרונות משפיע על הכיס שלנו. לא רק במובן הכספי, אלא גם במובן זה שרבים מאתנו מבצעים חלק ניכר מהפעילות הפיננסית שלנו באמצעות הסמארטפון, שמונח בכיסנו. אם אלה פעילות מול חברת האשראי, מול הבנק ולמתקדמים אף השקעות בבורסה. וזאת רשימה לחלוטין לא מלאה.
הטרנספורמציה הזאת הביאה אתה תחום חדש – הפינטק – ושלל חברות שפועלות בו, וכמו בתחומים אחרים, מציעות פתרונות ללקוחות הפרטיים (B2C), לארגונים (B2B) ולפעמים גם לשניהם. אחת החברות הטריות בשוק הזה קרויה בפשטות אופן פייננס (Open Finance). היא מציעה לגופים פיננסיים – בנקים, חברות אשראי, חברות מימון ועוד – פתרון דיגיטלי מקצה לקצה, המתבסס על תחום הפיננסים כשירות (FaaS) ומאפשר להן לנהל את הפעילות שלהן מול הלקוחות, באופן דיגיטלי. היא פועלת בתחומים רבים שמרכיבים את השוק הפיננסי, ובמרכזם עולמות ההלוואות, התשלומים, ניתוח הנתונים הפיננסיים, החיתום וניהול הכספים.
אופן פייננס מעסיקה 13 עובדים – כולם במשרדיה בתל אביב. המקימים שלה הם שני אנשים בעלי ניסיון רב בעולם ההיי-טק: איציק ג'יני, המשמש כמנכ"ל, ושי בסון, שבינתיים "זז הצידה" מהניהול השוטף שלה, מהסיבה הפשוטה שלפני כחודשיים וחצי הוא מונה למנכ"ל משותף באחת מחברות ה-IT הגדולות במדינה – מלם תים. בסון סגר אז מעגל, כי בין 2007 ל-2010 הוא שימש כסמנכ"ל בכיר במלם תים. בין לבין הוא מילא שלל תפקידים בבנק לאומי, בהם סמנכ"ל בכיר וחבר הנהלת הבנק, ראש חטיבת לאומי טכנולוגיות ודירקטור בפפר (Pepper). הרזומה שלו כולל גם תפקידים בולטים במגדל: משנה למנכ"ל החברה, וכן מנהל חטיבת טכנולוגיות ומשאבים ומנכ"ל מגדל טכנולוגיות. גם לג'יני יש ניסיון ארוך, כיזם סדרתי. בין היתר, הוא הקים וניהל את bGini ואת קואוגניטיב (Coognitive), שאותה הוא מכר לפני כשנה וחצי למיליארדר טדי שגיא.
מדובר בחברה טרייה במיוחד: בסון וג'יני חברו בשנה שעברה, החלו לפתח את המוצר והקימו את אופן פייננס בתחילת השנה. זאת, לאחר שהם זיהו, לדבריהם, את ה-"שיבוש" והטלטלה שהעולם הפיננסי עובר, ואת המעבר מהמודלים הישנים והמסורתיים של הגופים השונים בתחום – לדיגיטל. "התפיסה הנוכחית היא שהלקוח הוא הבעלים של הדטה הפיננסי שלו, ו-'רכבנו' על הגל הזה", אמר בסון. "פיתחנו פלטפורמה שמציעה תהליך דיגיטלי מקצה לקצה בעולם הפיננסים כשירות, בהתבסס על שכבות, שכל אחת מהן מטפלת ברכיב מסוים ומשלימה את האחרות".
"השכבה הראשונה, התחתונה, היא של איסוף הדטה ותזמורו, כולל ניהול ההסכמות של הלקוח, כפי שהחוק מחייב. השכבה השנייה היא זו של הטיפול בנתונים, ההעשרה והטיוב שלהם, והכי חשוב – החיבורים העסקיים, כדי לאכלס את הדטה, לבנות את הנתונים בצורה שמשרתת את הריצה בזמן אמת של המודלים, שהם השכבה השלישית. יש לנו עשרות ואף יותר מודלים שרצים, שמפיקים תובנות מכל מיני סוגים – מתובנות שכיחות כגון 'נכנסת לחריגה במסגרת' ועד לייעוץ, להמלצה על פעולות ולביצוע של פעולות אוטומטיות, לפי כללים שהלקוח קובע מראש. השכבה העליונה היא זו של השירותים והיישומיים", ציין.
בינה מלאכותית-פיננסית
כפי שאפשר לראות, החברה משתמשת בטכנולוגיית הבינה המלאכותית, וזה מתבטא גם בשם המוצר שלה – Open Finance.ai. "הבינה המלאכותית עוזרת להבין האם הלקוח של הבנק או חברת האשראי באמת יכול לבצע את הפעולה הפיננסית שהוא מבקש לבצע, ואם מתקבלת ההחלטה לתת ללקוח את ההלוואה, למשל – היא מסייעת למערכת לעשות זאת באופן אוטומטי. ה-AI במערכת לומד את הלקוח ומגדיר לו פרופיל פיננסי", אמר ג'יני.
צילום מסך מתוך המערכת של אופן פייננס.
חוץ מהלוואות, הפלטפורמה של אופן פייננס מאפשרת פעולות פיננסיות נוספות, כגון העברות כספים מחשבון לחשבון באופן מיידי – לא דרך כרטיסי אשראי, כמו בביט, או העברות בנקאיות רגילות. בצורה זו ניתן להעביר משכורות, תשלומים לרשויות וכדומה.
הפלטפורמה מטפלת גם בנושא החיתום. אופן פייננס משתפת פעולה לצורך כך עם חברה שבסון קורא לה "ספינת הדגל של עולם חיתום האשראי בזמן אמת" – FICO. "בארצות הברית, החברה הזו היא שם דבר. לכל אמריקני יש ציון FICO. בנינו מותג של FICO כשירות, כדי לחתם במודלים שונים ומגוונים", אמר.
אבל גם בבנקים משתמשים ב-FICO.
"נכון, אלא שהם עושים את זה אצלם, און פרמיס. אנחנו משתמשים ביתרונות של הענן".
שירותי הענן שאופן פייננס משתמשת בהם הם אלה של החברה המובילה בתחום – AWS. "הפלטפורמה שלנו נולדה בענן – היא קלאוד נייטיב, והיא בנויה של תפיסה של מיקרו-שירותים וקוברנטיס", ציין בסון.
השוק הפיננסי הישראלי כמודל
הפעילות של אופן פייננס מתמקדת כרגע בישראל, שבה "אנחנו חלוצים בתחום הזה", לדברי בסון. הוא ציין כי אין לחברה מתחרים בשוק הישראלי. "יש גופים פיננסיים שפיתחו בעצמם ולעצמם את נושא הבאת הנתונים, אבל אנחנו מציעים הרבה יותר מזה, ולא מכירים חברה שעושה את מה שאנחנו עושים", אמר. אלא שהשוק הישראלי הוא קטן, וכמו חברות טכנולוגיה אחרות שנוסדו כאן, אופן פייננס מסתכלת לחו"ל ורוצה להרחיב את הפעילות – למדינות שבהן השוק הפיננסי דומה לזה הישראלי, כמו השכנות שלנו במזרח התיכון ובאגן הים התיכון, וכן למדינות אחרות.
צילום מסך מתוך המערכת של אופן פייננס.
ככלל, איך אתם רואים את התחום הבנקאי בימים אלה?
ג'יני: "התחום הזה עובר שיבוש מלא – תהליכים ידניים הופכים להיות דיגיטליים והשוק לומד להכיר את עצמו בתנאים המקרו-כלכליים, אם זה האינפלציה בלי אבטלה, הריביות שעולות וכתוצאה מכך העלות הגבוהה של הכסף, צמצום הסניפים על ידי הבנקים והרבה שחקנים חדשים בשוק, כגון חברות גדולות שנכנסות לעולם האשראי. השוק הופך להיות הרבה יותר מסובך, אבל גם עם הרבה יותר הזדמנויות. אנחנו נותנים כלים לחברות הפיננסיות לממש את ההזדמנויות האלה. באמצעות טכנולוגיות כמו זו שאנחנו מציעים, חברה עם 20 עובדים יכולה להתחרות על אשראי עם חברות פיננסיות גדולות".
בסון: "לא הייתי אומר שהעולם הפיננסי נהיה הרבה יותר מסובך, אלא מפותח, כי השחקנים החדשים יכולים להתחרות עם השחקנים הגדולים והמסורתיים בזכות הבינה המלאכותית ולימוד המכונה. אלה מאפשרים לשחקנים החדשים להכיר את הלקוח כמו הבנקים, ולהתקרב אליהם ביכולות בתחום זה, ולו בשל העובדה שהבנקים צמודים לאסטרטגיות ודרכי פעולה ישנות, ומתקשים לבנות את המודלים מהדור החדש".
ג'יני מונה עוד כמה התפתחויות בתחום: "חברות שאינן פיננסיות מתחילות לתת שירותים פיננסיים ללקוחות ולספקים שלהן. עד עכשיו לא הייתה להן הטכנולוגיה הזאת. גם עולם הקריפטו מתפתח: אם פעם אפשר היה לקנות אותו דרך כרטיסי אשראי, על כל הבעיות שיש בזה, כיום חברות מתחילות לקבל רישיון לפעילות בקריפטו ואנחנו יכולים לבנות להן ממשקים. בנוסף, השוק צמא לאשראי ובבנקים יש מחנק אשראי". לסיכום הוא ציין כי "אני רואה עתיד מאוד טוב בתחומים האלה".
19/09/22 15:40
8.7% of the views
מאת אנשים ומחשבים
מה רע לקבל 250 אלף דולר לחשבון הבנק שלך סתם ככה, "מתנה" מגוגל?
זה מה שקרה לסאם קארי, מהנדס צוות אבטחה בחברת מטבעות הקריפטו יוגה לאבס (Yuga Labs), שסיפר על כך בחשבון הטוויטר שלו.
"חלפו קצת יותר משלושה שבועות מאז שגוגל שלחה לי באקראי 249,999 דולר, ועדיין לא שמעתי כלום מגוגל" כתב קארי, והוסיף, " האם יש דרך שנוכל ליצור קשר, גוגל@?… זה OK אם אתם לא רוצים אותם בחזרה".
מסתבר שגוגל רוצה את הכסף בחזרה, ובתגובתה ציינה, כי התשלום השגוי היה תוצאה של "טעות אנוש".
"הצוות שלנו ביצע לאחרונה תשלום לאדם הלא נכון כתוצאה מטעות אנוש", כתב דובר גוגל בתגובה. "אנו מעריכים את העובדה שזה דווח לנו במהירות על ידי העמית שהושפע ופועלים לתקן את זה".
19/09/22 18:03
8.7% of the views
מאת אנשים ומחשבים
מנכ"לית משרד התקשורת, לירן אבישר בן חורין, מסכמת שנתיים של קדנציה לצידו של השר יועז הנדל, שמילא את התפקיד תחת בנימין נתניהו, נפתלי בנט וכעת תחת יאיר לפיד, ושהודיע בימים האחרונים על פרישתו מהפוליטיקה. היא הגיעה למשרד אחרי ניסיון של שנים לא מעטות בשירות המדינה. בין היתר, אבישר בן חורין עמדה בראש משלחת העלייה של ישראל בניו יורק. אחרי כהונה בלשכת נתניהו היא ניהלה חברה של הסוכנות היהודית, וב-2020 עברה למשרד התקשורת. את הנדל היא הכירה מעבודתה במשרד ראש הממשלה.
בראיון לסיכום הפעילות עד כה, אבישר בן חורין אומרת שהיא הייתה רוצה להיזכר, יחד עם השר הנדל ועובדי המשרד, כמי שהיו אחראים לכמה מהפכות בתחום התקשורת, שישפיעו על המשק כולו. "מהפכת הרישוי והמעבר להיתרים תאפשר לשחקנים חדשים להיכנס לשוק ולהתחרות בחברות הגדולות", היא אומרת. בזמן שנותר עד להקמת הממשלה החדשה אחרי הבחירות, היא עסוקה בהמשך יישום הרפורמות וב-"הכנה מסודרת של המשרד למי שיישב על הכיסא הזה בהמשך".
רגע לפני פיזור הכנסת העברתם את חוק הסטארט-אפים , שעיקרו רפורמה בשוק התקשורת. כיצד זה ישפיע עלינו?
"החוק נועד קודם כל לעודד הכנסת חדשנות לענף התקשורת, בין היתר על ידי מהפכה בתחום הרישוי. כיום יש עודף רגולציה על הרבה מאוד שירותים שאינם בליבת הפעילות של שוק התקשורת: סלולר, קווים נייחים, ואינטרנט. החוק יוריד חסמי כניסה ויפתח את השוק למשקיעים חדשים ולעסקים קטנים ובינוניים, שנרתעו עד כה מפעילות בו בגלל ביורוקרטיה סבוכה וממושכת".
כיצד זה יבוא לידי ביטוי?
"אנחנו עוברים מרישיונות להיתרים. ההבדל הוא שחברות וסוגי פעילות שנגדיר מראש יוכלו לקבל היתר לפעול בשוק בתוך שבועות בודדים, לאחר מילוי טופס גנרי פשוט – ולא עשרות עמודים. אם אותו גורם ימלא את הטופס ולא נחזור אליו בתוך 10 ימים, המשמעות היא שהוא יכול להתחיל לעבוד. זו מהפכה שלא נעשתה מאז קום המדינה".
זה שוק של גדולים. איך תמנעו מהחברות הגדולות לנצל את הרגולציה החדשה ולא לאפשר למתחרות להיכנס לשוק ולהוזיל מחירים?
"מה שקובע הוא גודל החברה, ועל פי זה ייקבע אם היא צריכה לקבל רישיון או היתר. לצורך העניין, חברות כמו בזק בוודאי שלא יוכלו להיות בתחום ההיתרים. מעבר לזה, הרפורמה לא מבטלת את תפקידנו בתחום הפיקוח והאכיפה. מה שהשתנה הוא שער הכניסה לתחרות, שעד כה היה חד כיווני, עם ביורוקרטיה ורגולציה מיותרות".
שר התקשורת, יועז הנדל. צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת
האם מיפיתם את השוק? יש לכם הערכה בכמה חברות מדובר?
"כן, ולהערכתנו יש 70 תחומים שיוצאו מהרישיונות הרגילים ויעברו להיתרים. מדובר בחברות שהן שחקניות אינטרנט של הדברים ודור חמישי, שיושבות על הגדר בגלל הרגולציה".
מתי זה יתחיל לפעול?
"החקיקה תיכנס לתוקף ב-1 באוקטובר. נפרסם קול קורא שבו יוסברו השינויים, ואני בטוחה שתהיה לו היענות רבה, שהשפעתה תורגש היטב. חשוב לי להבהיר כי מטרת השינויים שעשינו היא לעודד יותר חדשנות בשוק שהיה עד כה שוק של ברזלים. הגענו למסקנה שבמדינת הסטארט-אפ אין הצדקה שהשוק הזה יישאר כך. זה שוק של מיליארדי דולרים ואין כל סיבה שישראל תישאר מאחור".
תחום נוסף שהשקעתם בו הוא הדור החמישי. האם את מרוצה מקצב הפרישה שלו? "יש כיום 1,200 אתרי דור 5, שהוקמו על ידי כל השחקנים. אנחנו עוקבים ורואים שיש המשך תוכניות פרישה. השאיפה היא להגיע למצב שבו הצרכן יבחר שירותים לא רק על פי המחיר, אלא גם על איכות השירות וטיב היישומים שהוא מקבל. האם אנחנו מרוצים? תמיד אפשר להאיץ, אבל זה שוק של ביצה ותרנגולת: ככל שתהיה דרישה מצד הלקוחות, לחברות לא תהיה ברירה אלא להקים אתרים ולתת שירותי דור 5. זה המקום שאליו החברות הקטנות ייכנסו, בעיקר לפריפריה, שלאורך הקדנציה, המטרה שלנו הייתה לחזק אותה. עם רוחב פס על בסיס של דור 5, אנשים מהפריפריה יכולים לעבוד כמעט בכל עבודה ללא מגבלת מרחק או נגישות, וכבר אפשר לראות את הערך המוסף של זה".
למשל?
"במערך החירום כבר יש פתרונות שנבחנים, שמאפשרים להתקין מצלמות שיתריעו בזמן אפס על שריפות, רגע לפני שהן מתפשטות. את זה אפשר לעשות על תשתית רוחב פס של דור 5 בלבד. זאת, לצד הפעלת רחפנים ועוד פתרונות טכנולוגיים. פרויקט נוסף מתקיים בבית חולים רמב"ם, שם מנסים טכנולוגיית דור 5 שתיתן מענה לכך שכשעושים בדיקת רנטגן, אי אפשר להעביר את התוצאות מבניין אחד לשני בבית החולים, בגלל מגבלות רוחב פס".
מתי אנחנו צפויים לראות את התוצאות?
"כבר בשנה הבאה נראה הרבה יותר יישומי דור 5, והמשפר ילך ויגדל. יישומי הדור החמישי הם ה-Waze של עולם הטלקום. מי שלא יהיה שם פשוט יישאר מאחור".
מה לגבי קצב פרישת הסיבים האופטיים? יש לא מעט ביקורת על כך.
"אנחנו עומדים כיום על 92 חובות פרישה מצד החברות. בזק נושאת בנתח הגדול ויש לה לפחות עוד ארבע שנים למימוש הפרישה המלאה. בקרוב יהיה מכרז חדש שיאיץ את הפרישה. כיום, 60% מהאוכלוסייה מונגשת לסיבים אופטיים. היכולות של סיבים אלה בלתי מוגבלות. אבל אין ספק שזה תלוי טכנולוגיה, שאותה אנחנו מעודדים בדרכים שונות. גם פה אנחנו נלחמים על הפריפריה והשקענו הרבה אנרגיה להסרת חסמים".
כיצד אתם מוודאים שחברות הסלולר מוגנות מפני מתקפות סייבר?
"אנחנו עם היד על הדופק ובשונה ממה שעשינו ברגולציה בתחומים האחרים, פה הדרישות מחברות הסלולר הן הרבה יותר קפדניות ומעמיקות, שדורשות מהן השקעות לא קטנות. אנחנו מונחים על ידי מערך הסייבר הלאומי, וחברות הסלולר הגדולות, מעצם היותן חברות תשתית קריטיות, מפוקחות על ידי השב"כ. מבחינתנו זוהי זירת מלחמה לכל דבר, וכך אנחנו מתייחסים לכך בבואנו לעשות עליהן פיקוח ובקרה".
19/09/22 18:24
8.7% of the views
מאת אנשים ומחשבים
באופן כנראה לא כל כך מפתיע, יש הרבה מאוד מן הדומה בין לוס אנג'לס לישראל – ולא רק מאחר שיש כאן עיר שנקראת על שמה (קריית מלאכי, למי שלא יודע). הדמיון בא לידי ביטוי בכך שעל אף שיש ימי גשם, הרבה יותר קשה, גם כאן וגם שם, לספור כמותית את הימים שבהם יש שמש קופחת. זו גם זו הן סביבות טבעיות למי שרוצה לרתום את כוח השמש כדי לטעון דברים. כעת ניתן לרכוש בישראל אוזניות אלחוטיות ששמן הוא לוס אנג'לס, ושם זה נגזר בדיוק מכך: שבעיר השמש הבלתי נגמרת, כמו גם בישראל, אפשר להטעין אותן תוך כדי סיבוב עם הכלב בשעות הבוקר. זה מזכיר את השיר הידוע שכתב אהוד מנור, לעולם בעקבות השמש (וההמשך: לעולם בעקבות האור).
לחברה שעומדת מאחורי האוזניות הללו קוראים אורבניסטה, והיא בכלל שבדית. בערך יותר מעשור היא משחררת לשוק מוצרי אודיו שונים, מרמקולים ועד אוזניות נטולות חוטים – כולם על שמות ערים מרחבי העולם. בערך לפני שנתיים היא נכנסה לתחום האוזניות האלחוטיות עם הקשת ועם כריות שמכסות היטב את האוזניים.
אני לא נכנס כאן לוויכוח מה עדיף לרצים בחוצות, לאומני מכשירי הכושר ולמטיילים עם החברים על ארבע – אוזניות בתוך האוזן או מסביב לה, כי זה מסוג הוויכוחים שלא יכול להיות בהם מנצח. אלא שבמקרה של לוס אנג'לס, הפואנטה היא אחרת: להטעין את סוללת ה-750mAh הפנימית באמצעות השמש או האור, תוך שימוש בתאי ה-Powerfoyle שמשולבים בתוך הקשת. אלה האוזניות הראשונות בעולם שמציעות את האפשרות הזו, ובלי להאריך – זה עובד היטב אם משתמשים בהן באופן רציף. לא צריך בכלל לחשוב על הנקודה הזו, וברוב המקרים, במיוחד בשמש, עוצמת הטעינה עולה גם על עוצמת השימוש.
בשורה למי שמשתמש באוזניות מחוץ לבית
עבור מי שמרבה בשימוש באוזניות אלחוטיות מחוץ לבית מדובר בבשורה. אני בטוח שכמוני, כבר נתקלתם במקרים שבהם בדיוק כשבאתם לצאת מהבית שמתם לב שהאוזניות שלכם לא טעונות מספיק. במקרה של לוס אנג'לס, מספיק שהן טעונות קצת, ויציאה לשמש מבטיחה שתחזרו הביתה כנראה עם מטען (חשמלי) עודף.
האוזניות הללו גם התגלו כנוחות לשימוש, לפחות עבורי. הקשת, כנראה בגלל שילוב התאים הסולריים, קצת לוחצת, אבל לא במידה שמציקה, אלא להיפך – במידה שמצמידה את הכריות היטב למקום, כך שאין חשש שהן יזוזו. הכריות עצמן עשויות מפלסטיק דמוי עור, ומכסות היטב ובנוחות את האוזניים. אולם, אחרי חצי שעה של הליכה כבר הרגשתי זיעה, גם כשהלכתי בשעות קרירות יחסית של הבוקר. אלא שגם אז, זה לא גרם לי לרצות לעצור מיד את השימוש. הרגשתי את זה רק כשהורדתי אותן מהראש.
הדרייברים הדינמיים, בקוטר של 40 מ"מ, מספקים איכות מוזיקלית לא רעה בכלל, גם בעוצמות הגבוהות של השימוש, עם איזון מוצלח מאוד בין בסים לקולות גבוהים. נהניתי מאוד כששמעתי באמצעותן רוק כבד עתיר בסים, למשל של בלאק סאבאת', וגם כשהקשבתי למוזיקה אלקטרונית, כמו המופע של גארי ניומן – למי שעוד זוכר.
לאוזניות שקרויות על שם העיר הקליפורנית יש שלושה מצבי השתקת קולות, אם אפשר לומר, שניתן לעבור ביניהם בלחיצת כפתור: ללא השתקת קולות, השתקת קולות מלאה והעברת קולות הסביבה באופן מחודד – כל אחד לפי טעמו. בחירת מצב השמיעה משפיע על איכות המוזיקה, ואהבתי את מצב ההשתקה המלאה, ANC, שהתגלה ככזה שמתמודד היטב עם צלילים מונוטוניים – אבל פחות עם דיבור. אפשר היה קצת יותר כיסוי.
הצד השני של המטבע
אז ה-ANC עובד לא רע, איכות המוזיקה טובה בהחלט, השמש עושה את העבודה, וגם אם השיחות לא היו הטובות בעולם, זו לא בעיה מרכזית באורבינסטה לוס אנג'לס. דרוש קצת מאמץ לדבר לאט, אבל זה בסך הכול סביר. אז להמליץ?
כאן נכנס עניין המחיר: האוזניות עולות בארץ 700 שקלים. זה לא זול. זה מחיר שדורש שגם השימושיות תהיה חלקה ונקייה מבעיות – והיא לא. קודם כל, כפתורי התפעול באוזנייה הימנית צמודים האחד לשני, קטנים ודקים מדי. שוב ושוב עצרתי את המוזיקה כשהתכוונתי לשנות את עוצמת הקול. אי אפשר בכל פעם לגשש, וגם כשמגששים אפשר לטעות.
אבל זה עוד ניחא: מפעם לפעם, באמצע העבודה האוזניות החליטו ללחוץ בעצמן על כפתור העצור, והייתי צריך ללחוץ על הכפתור בעצמי כדי לחזור ולהאזין למוזיקה. בנוסף, אמנם יש בהן תכונה מתקדמת שמאפשרת לעצור את המוזיקה כשמורידים אותן מהראש – אבל רק אותה. האוזניות נשארו מחוברות לטלפון, כך שבשיחות וכדומה צריך לצאת ממצב הבלוטות'. בהתחלה לא שמתי לזה לב, וזה היה די מעצבן – אפילו יותר מהכפתורים.
לפחות בדבר אחד התנחמתי בלוס אנג'לס מבית אורבניסטה: גם אם תחליטו לאפסן את האוזניות למשך זמן מה במקום חשוך, זה לא יהיה נורא. הן מצוידות בחיבור USB-C תקני, ובחיבור למטען טלפוני מודרני הן נטענו מהר מאוד. יש גם תיק לשמירה על האוזניות כשהן לא בשימוש, באריזה.
19/09/22 17:27
7.25% of the views
מאת אנשים ומחשבים
שוק הקריפטו הוא תנודתי מאוד. רק השבוע ירד הביטקוין ביותר מ-10%, לאחר שבשבוע שלפני כן הוא עלה פחות או יותר באותו השיעור. הרגולטורים במדינות שונות, כולל בישראל, פועלים בנושא – מי יותר ומי פחות, ונוהגים בשמרנות מה כלפי השוק הזה – גם כי זה הטבע שלהם וגם בגלל התנודתיות שלו. לפוליטיקאים יש מה לומר גם בנושא הזה, ובכנס שקיים הבוקר (ב') פורום חברות הקריפטו, הבלוקצ'יין וה-ווב 3, בהשתתפות בכירים בעולם זה, הם יצאו נגד הרגולטור בשצף קצף.
הגדיל לעשות ח"כ שמחה רוטמן מהציונות הדתית, שאמר למשתתפים ולמנחה, עיתונאית חדשות 13 ליאור קינן, כי "ישראל בדרך להפוך למעצמת קריפטו, אבל המדינה והרגולטור צריכים לשחרר חסמים. הפכו את כל מי שמתעסק בקריפטו לפושע. אם המדינה תשחרר את החסמים – כולנו נהנה מהפירות".
יו"ר ועדת הכספים, אלכס קושניר מישראל ביתנו, ציין כי "קיים הרבה חשש במערכת הרגולטורית סביב הקריפטו – אולי מחוסר ידע. צריך להסיר כבלים רגולטוריים, והמדינה צריכה להעניק תשתית לפעילות בנושא. הבעיה נמצאת בחשש ממשהו חדש, אך זה התפקיד של נבחרי הציבור. נצטרך להקים שולחן עגול עם כל השחקנים ולמצוא דרך להסיר את החסמים ולקדם את התחום, כמו גם את ההיי-טק באופן כללי".
יו"ר ועדת הכלכלה, ח"כ מיכאל ביטון מהמחנה הממלכתי, אמר כי "העתיד של הכלכלה נמצא במטבעות הדיגיטליים. נושא הקריפטו חדש לכולם, ונע ונד בין כמה רגולטורים. צריך לרכז את הכול אצל רגולטור אחד, וזה עתיד להגיע".
הח"כ הראשון שקידם את הנושא בוועדות הכנסת הוא יעקב אשר מיהדות התורה. ח"כ אשר אמר באירוע כי "כיום, עם תחילת מתן הרישיונות (לפעילות של חברות קריפטו – י"ה), רואים את הפירות של מה שייסדנו. למערכת הבנקאית קשה לעכל את הנושא, המדינה צריכה לדעת לשחרר".
"יש לתת חופש לעולם הקריפטו"
ח"כים נוספים שיצאו נגד הרגולציה הם בועז טופורובסקי מיש עתיד, שקרא "לתת חופש לעולם הקריפטו", סגן השר אביר קארה, שאמר ש-"חופש כלכלי הוא תנאי לעוצמה כלכלית", ויולי אדלשטיין מהליכוד, לשעבר יו"ר הכנסת, שציין כי "אני בעד פחות התערבות של הממשלה. גם בתחום הקריפטו – אני בעד שוק חופשי. הממשלה צריכה לראות איפה יש ניסיון לדיכוי התעשייה החדשה, ושם להתערב."
מהצד השמאלי של המפה הפוליטית, ח"כ רם שפע ממפלגת העבודה הסכים עם מרבית הדוברים האחרים ואמר כי "קיים חשש גדול של המדינה מהשוק המתפתח של הקריפטו, למרות ההבנה שיש פה אפשרויות כלכליות עצומות. צריך לדעת איפה לשחרר, אבל בזהירות". ח"כ מוסי רז ממרצ דיבר על השינוי שעובר בימים אלה האת'ריום וקרא לו "נקודת פריצה בדרך של תעשיית הקריפטו כמובילה בתחום איכות הסביבה. חייבים לחשוב ולכוון לכיוון הסביבתי".
לעומת הפוליטיקאים, ניר הירשמן, מנכ"ל פורום חברות הקריפטו, הבלוקצ'יין וה-ווב 3, לא תולה את ה-"אשם" ברגולציה. הוא ציין כי "בסוף, מי שיחליט אם יש ישראל תלך על קריפטו, טכנולוגיית בלוקצ'יין ו-ווב 3 אלה לא רשות ניירות ערך, לא רשות שוק ההון ולא הבנקים. אלה רק הפוליטיקאים. אנחנו יוצאים לבחירות, שמים פתק ובוחרים את המנהיגים, והם מחוקקים את החוקים ומבקרים את הממשלה הם אלה שיכולים לאפשר לתעשיית הקריפטו הישראלית לכבוש את העולם".
פורום חברות הקריפטו, הבלוקצ'יין וה-ווב 3 הוא ארגון שמאגד גופים וחברות רבים בתחום, במטרה "לאפשר לתעשייה לצמוח ולשגשג כאן, בישראל, להפסיק את האפליה נגד ענפים אלה ולמנוע את בריחת המוחות, הכשרונות והיזמים מהארץ".
19/09/22 10:08
5.8% of the views
מאת אנשים ומחשבים
שניר ניב, סמנכ״ל רגולציה, חשמל וניהול סיכונים בפרטנר, ביקש לפרוש מתפקידו. תחליף אותו יעל גאוני, סמנכ״לית תקשורת בפרטנר, שתשמש מעתה כסמנכ"לית תקשורת ורגולציה של הקבוצה.
ניב הגיע לפרטנר ב-2020 ולאורך הקדנציה קיבל לידיו גם את תחום החשמל וניהול הסיכונים של החברה. כמו כן, שימש כדירקטור בחברv הבת PHI, המנהלת את רשת הסלולר המשותפת של פרטנר. שניר ייסד את פעילות אספקת החשמל בפרטנר והוביל אותה להיות הספק הווירטואלי הגדול בשוק, עם יותר מ-50% נתח שוק. בתחום קשרי הממשל ליווה שניר את כניסת פרטנר לתחומי הרפורמות הגדולות בשוק התקשורת, בין היתר בתחום הסיבים האופטיים, דור 5 והשידורים.
גאוני, המשמשת מזה כשנה כסמנכ"לית תקשורת בקבוצה, תמשיך להוביל את מחלקות הדוברות, היח"צ, הסושיאל, התקשורת הפנים ארגונית והאחריות התאגידית. כאמור, מעתה תשמש גם כסמנכ"לית רגולציה. לפני הגעתה לפרטנר, שימשה יעל במשך כ-11 שנים כסמנכ"לית תקשורת ברשת 13.
מנכ"ל קבוצת פרטנר, אבי גבאי, מסר: ״אני מודה לשניר על הובלת תחום הרגולציה וקשרי הממשל ותרומתו הרבה לפרטנר ומאחל לו הצלחה בהמשך. בהזדמנות זו אני רוצה לברך את יעל. בטוחני כי הישגיה בתחום התקשורת יבואו לידי ביטוי גם בתחום הרגולציה".