זמני השבת
עיר | כניסה | יציאה |
---|---|---|
ירושלים | 16:00 | 17:12 |
תל אביב | 16:14 | 17:13 |
חיפה | 16:04 | 17:11 |
באר שבע | 16:19 | 17:16 |
The headlines that made most buzz on this page
02/10/22 17:59
12.09% of the views
מאת אנשים ומחשבים
USB-IF, איגוד התקינה של ממשקי ה-USB, הודיע על מיתוג מחדש. הארגון פרסם שורה של לוגואים חדשים, שילוו מעתה את מוצרי ה-USB השונים. ערכת הסימולים החדשה של האיגוד מוציאה מהתמונה את המיתוג SuperSpeed, שכבר חוגג עשור.
המטרה של האיגוד היא להתאים את הלוגואים שיופיעו על מוצרי ה-USB והאריזות שלהם לעידן הנוכחי של חיבורי USB4, המבוססים על חיבורי USB Type-C – בעוד שהמיתוג של SuperSpeed מתייחס לעידן של USB3, שהיה עדיין מבוסס על ממשקים חיצוניים בחיבור USB Type-A. המטרה, לפי USB-IF, היא לשים במרכז את מה שההתקן יכול לעשות בפועל, ולהתרכז הרבה פחות מאשר בעבר בדור ה-USB שבו הוא תומך – דבר שגרם לדי הרבה בלבול בסימול של ההתקנים בדור הקודם.
שניים מהלוגואים החדשים.
הסימולים החדשים מותאמים לשימוש עם התקנים בעלי חיבור USB, כבלים וגם מטענים, עם צורת זיהוי שונה שתופיע על הקופסה או המארז של ההתקן, סימולים שיופיעו לצד חיבורים במחשבים עצמם וכדומה. כאמור, במקום לציין לאיזה דור שייך ההתקן, במקום המתאים תופיע המהירות המרבית – 5, 10, 20 או 40 גיגה-ביט לשנייה.
הסימולים החדשים ל-USB Type-c.
במקרה של כבלים שמיועדים לקשר בין התקנים למחשבים תצוין רמת ההספק המרבית שניתן להעביר באמצעות הכבל. בארגון קבעו שתי רמות הספק – 60 ו-240 וואט. יצרניות יוכלו לסמן על כבלים, במקביל להספק, גם את מהירות ההעברה המרבית.
המיתוג החדש אמור להיכנס לתוקף באופן מיידי. עם זאת, יש לשים לב שהוא יופיע רק על מכשירים/התקנים שיוגשו לאישור הארגון.
02/10/22 14:11
7.69% of the views
מאת אנשים ומחשבים
ההיי-טק הישראלי מרוכז בגוש דן, ובפרט בתל אביב, ובשרון. למרות המאמצים להעביר חברות היי-טק בפריפריה, או להקים אותן שם, האזורים שמחוץ לבועה נאלצים להסתפק במועט: יש היי-טק בירושלים (קצת ביחס לכלל התעשייה בארץ), קצת בחיפה, לא הרבה חברות בבאר שבע, אינטל בקריית גת ועוד דוגמאות מעטות, לצערנו הרב.
אולם, יש חברות שבחרו להתמקם שם – בין אם הן הוקמו באזורי הפריפריה או היגרו אליה מהבועה החמימה. מנהלים מכמה מהן סיפרו על כך לאנשים ומחשבים – בסדרה של שלוש כתבות, שכל אחת מהן תתמקד באזור אחר בארץ. כתבה זו, השנייה בסדרה, מתמקדת באזור המרכז, ביישובים שאינם חלק מבועת ההיי-טק. לכתבה שהתמקדה בצפון הארץ לחצו כאן.
ארמו
חברת הסייבר ארמו (ARMO) הוקמה ב-2019 על ידי שאולי רוזן, המשמש כמנכ"ל שלה, לאוניד סנדלר, סמנכ"ל הטכנולוגיות, ובן הירשברג, סמנכ"ל המחקר והפיתוח. החברה מפתחת פלטפורמת אבטחת מידע לקוברנטיס שמבוססת באופן מלא על קוד פתוח. הפלטפורמה מאפשרת לאנשי פיתוח ו-DevOps לוודא שהקוברנטיס מאובטח ומוגן מפני מתקפות סייבר לאורך כל שלבי הפיתוח.
מטה החברה נמצא ב-WeWork בירושלים, שיש בה אמנם לא מעט חברות טכנולוגיה וכמה מרכזי היי-טק, אבל היא (עדיין?) לא נחשבת חלק מהבועה של גוש דן והשרון. עם זאת, יש לציין שלארמו יש שלוחה בתל אביב.
מירב צבירן-שלמה, סמנכ"לית משאבי האנוש של החברה, הסבירה על הבחירה בירושלים: "הקמת החברה כירושלמית הייתה טבעית, מאחר ששניים מהמייסדים הם ירושלמים במקור. חלק מהעובדים שלנו הם מירושלים והסביבה. כיום אנחנו יושבים ב-WeWork בבירה ומחזיקים שם שני חללי משרדים קבועים. מודל העבודה בחברה הינו היברידי, אך עדיין המשרדים שלנו מלאים לפחות בשלושה מחמשת ימי העבודה שיש בשבוע".
"לישיבה בירושלים יש כמה יתרונות בעינינו, כחברה: הראשון שבהם הוא הקוסמופוליטיות של העיר, שמקדמת גיוון ומקרינה על ארמו בנושא. יש לנו עובדים מכל המגזרים, ואנחנו חושבים שזה מושפע במידה מסוימת ממיקום המשרדים. שנית, היכולת לתת גמישות לעובדים ולמועמדים. העובדה שהעובדים שלנו מבלים פחות זמן על הכבישים מאפשרת להם יותר איזון בין החיים לעבודה. המון מועמדים מעוניינים מאוד בגמישות הזו במשרדים, גם בעידן ההיברידי שאנחנו חיים בו, ולכן זה הופך אותנו ליותר אטרקטיביים בעיני רבים", ציינה.
גרדנוקס
חברת האוטוטק גרדנוקס מייצרת תשתית שתאפשר לרכבי העתיד להתעדכן ולהתאים את עצמם בהתאם לדרישות הנהג, כך שיהפכו למה שבחברה מכנים "סמארטפון על גלגלים".
גרדנוקס בחרה להתמקם ברמלה ולהקים בה את מטה החברה, בין היתר בשל היתרונות התחבורתיים שמקימיה מצאו בה: משרדי החברה ממוקמים כחמש דקות ההליכה מתחנת הרכבת של רמלה והם בכיוון ההפוך לפקקים – וכך מקצרים לעובדי גרדנוקס (אלה מהם שמגיעים ברכבם הפרטי או באוטובוס) את זמן הנסיעה למשרדים. משרדי גרדנוקס נמצאים אמנם במיקום לא שגרתי לחברת היי-טק, אבל הם מעוצבים בדומה למקובל בענף ומציעים את כל היתרונות הנלווים שנהוגים בחברות בענף, כגון חדר כושר, מטבחונים, מרפסות וגג ענק לאירועים.
משרדי גרדנוקס. צילום: יהב טרודלר
"אנחנו רואים את המיקום שלנו כיתרון כשאנחנו פונים למועמדים מערי הסביבה – ראשון לציון, נס ציונה, רחובות ומודיעין, שמוצאים את המרחק הקרוב לבית, את מיעוט הפקקים ואת החנייה שיש בשפע כיתרונות שמקלים עליהם את ההגעה לעבודה", אמר משה שליסל, מנכ"ל גרדנוקס. לדבריו, "הבחירה במשרדים ברמלה, שמוזילה לחברה משמעותית את השכירות, מאפשרת לה להשקיע את הכספים האלה בעובדים ובמוצר שלה, ותורמת ליציבות החברה".
"כשהתחלנו את הדרך עבדנו בחדר קטן בבניין של חברת תעבורה בעיר, שמקימיה היו משקיעים שלנו מתחילת הדרך. לכן אנחנו, כחברה שעומדת על כתפיהם של ענקים, רואים את עצמנו כממשיכים את חזונו של בונדי (אברהם לבנת, מייסד תעבורה) לשנות את עולם התחבורה בישראל מרמלה. אמנם גדלנו וכיום המשרדים שלנו מתפרסים על שתי קומות, אבל מורשת בונדי עודנה מלווה את החברה, וגם היא היוותה שיקול משמעותי בבחירה שלנו להישאר ברמלה", ציין שליסל.
קונברג' (cnvrg.io)
קונברג׳, מספקת פלטפורמה למפתחי בינה מלאכותית, שבעזרתה יכולים אנשי מדע נתונים, מתכנתים וארגונים לפתח ולנהל מודלים של בינה מלאכותית. משרדה הראשי של החברה ממוקם בירושלים. בחברה כ-50 עובדים, רובם מירושלים וחלקם ממקומות אחרים בארץ, ויש גם עובדים בארצות הברית. במשרד יש חלל פתוח, מקומות ישיבה אישיים וחדרי ישיבות, ומחוצה לו יש הרבה דשא עם פינות ישיבה – מה שמאפשר לעובדים להתאוורר בכיף. יש לציין שקונברג' נרכשה על ידי אינטל, שגם לה יש פעילות בירושלים (ושם היא החלה את פעילותה בארץ).
משרדי קונברג'. צילום: יח"צ
למה קונברג' מיקמה את המשרדים דווקא בבירה? "לאה קולבן ויוחאי אטון, מייסדי החברה, הם מירושלים, למדו באוניברסיטה העברית ועבדו בירושלים, ולכן הם בחרו לייסד בה את קונברג׳. הערך המוסף של העבודה בירושלים הוא ההיצע של בוגרי האוניברסיטה העברית המוכשרים שגרים באזור – מה שמקנה יתרון בגיוס מועמדים שרוצים להישאר לעבוד קרוב לביתם״, אמרה יעל לוי, סמנכ״לית משאבי האנוש של קונברג'.
02/10/22 14:52
7.69% of the views
מאת אנשים ומחשבים
טוני בלווינס, בכיר באפל, לא שיער (וזה מה שרע) שהערה גסה על נשים שסיפר בסרטון טיקטוק תעלה לו במשרתו. אבל זה בדיוק מה שקרה: בלווינס הבין שהוא צריך להתפטר, לאחר סערה פנימית שהתעוררה סביב ההערה, וצעדים שאפל נקטה נגדו בעקבות כך.
בלווינס, סגן נשיא לרכש באפל ומי שעומד בראש פעילות שרשרת האספקה שלה, נראה בסרטון יוצא מרכב המרצדס היקר שלו ואומר: "אני קונה רכבים יקרים, משחק גולף וממשש נשים בעלות חזה גדול". בלווינס אמנם ריפרר לציטוט מהסרט ארתור, אלא שבסרט לא נאמרות המילים "בעלות חזה גדול".
הסרטון המדובר הוא חלק מסדרה של יוצר הטיקטוק והאינסטגרם דניאל מאק, שמצלם סרטונים עם בעלי רכבים יקרים ושואל אותם מהו המקצוע שלהם. אלא שבמקום לענות במה הוא עוסק, בלווינס נתן את התשובה האמורה. הוא גם אמר שיש לו "תוכנית טיפולי שיניים מהגהנום".
מאק עצר את בלווינס כשהוא החנה רכב מרצדס מדגם SLR McLaren, שכבר לא מיוצר ושווה – לפי בלומברג, ששם פורסם הסיפור – מאות אלפי דולרים. הערכות מדברות על מחיר של חצי מיליון דולר.
"מתנצל על הניסיון המוטעה שלי להשתמש בהומור"
על פי הדיווח, ההערה הגסה של בלווינס עוררה תרעומת רבה בקרב עובדים ומנהלים באפל – מהדרגים הנמוכים ועד להנהלה הבכירה. הנהלת אפל החליטה בעקבותיה להעביר ממנו את ששת המנהלים וכ-100 העובדים שהיו תחתיו. נראה שבלווינס הבין לאן נושבת הרוח, והחליט להתפטר לפני שהוא גורם לעצמו עוד נזק.
אפל אישרה שבלווינס עוזב את החברה, אולם לא פירטה מעבר לכך. בלווינס התנצל בתגובה לבלומברג "בפני כל מי שנפגע מהניסיון המוטעה שלי להשתמש בהומור".
עזיבתו של בלווינס היא הפסד לא קטן לאפל, שכן הוא ותיק בחברה ואחד ממספר מצומצם של בכירים שדיווחו למנכ"ל החברה, טים קוק, עצמו. בלווינס אף אחראי לחלק נכבד מהעסקאות המוצלחות שלה בשנים האחרונות, ולפי כתבת פרופיל שנעשתה עליו בוול-סטריט ג'ורנל ב-2020, הוא הביא לכך שאפל תשלם עליהן כמה שפחות. נראה כי כעת ייפתח באפל "קרב" פנימי על איוש התפקיד.
02/10/22 16:22
6.59% of the views
מאת אנשים ומחשבים
אוטומציה החדשה, מקבוצת וואן טכנולוגיות, הפועלת בתחום מערכות המידע לרשויות מקומיות בישראל, תשנה את שמה ותיקרא מהיום – וואן סיטי (ONE city).
אוטומציה החדשה היא מחברות הטכנולוגיה הוותיקות בישראל, העוסקת בפיתוח מערכות מידע והענקת שירותי מחשוב למגזר המוניציפלי. השם החדש שאימצה החברה, וואן סיטי, בליווי המוטו “Inspired by people” מסמן את הכיוון אליו היא צועדת: אספקת שירותים טכנולוגיים ודיגיטליים מתקדמים לרשויות, תוך שימת דגש על הצרכים השונים והמשתנים של התושב.
לטענת בכירים בחברה, הכיוון האסטרטגי החדש שאימצה החברה נובע משינויים ותמורות עמוקים שהחוויה העירונית עוברת בשנים האחרונות, כולל מהפכה עירונית של ממש בתחום טכנולוגיות המידע.
שלי כהן, מנכ"ל וואן סיטי, אמר: "אנו יוצאים לדרך חדשה. לא מדובר בשינוי של שם או לוגו בלבד, אלא בשינוי תפיסתי ואסטרטגי של החברה כולה. הפתרונות שנעניק לתושבים, בשיתוף הרשויות, חייבים להיות חווייתיים, נוחים, אינטואיטיביים, פשוטים ומותאמים אישית. זאת דרישה מובנת מאליה במאה ה-21. כבר בימים אלו, לצד המיתוג החדש, וואן סיטי נמצאת בעיצומם של תהליכי פיתוח של מגוון שירותים ייעודיים לתושב שבמסגרתם התייעלות לרשויות ושביעות רצון גבוהה לתושב".
02/10/22 16:57
6.59% of the views
מאת אנשים ומחשבים
באחרונה קפצו לביקור במאור אסיה אושרי, מנכלי"ת סייפוויי (Safeway), יחד עם הרכש החדש – ה-CTO ומי שמטפל בפיתוח העסקי של החברה, אורן ברט.
אושרי, משמשת כמנכ"לית סייפוויי – חברת אינטגרציה בעולמות אבטחת המידע והסייבר. את תפקידה בקבוצת סלקום החלה כמנהלת תיקי לקוחות אסטרטגיים בנטוויז'ן וצמחה לתפקידי ניהול שונים בקבוצה עד שהגיעה לתפקיד מנכ"לית חברת הבוטיק שאותה סימנה כמטרה מיום היווסדה.
ברט הוא דמות מוכרת בזירת הסייבר הישראלית, אחרי שורה ארוכה של תפקידים בצד המסחרי ובצד ההגנה הלאומית ואחרי ששימש עד לא מכבר כראש מנהל הסייבר של תע"ש, וכיועץ לבכירים ומקבלי החלטות בנושאי הסייבר והמעורבות הארגונית.
אסיה, קודם כל מה זה בכלל סייפוויי?
"חברת סייפוויי היא חברת בוטיק הפועלת משנת 2009 בבעלות מלאה של סלקום, ולמעשה, אנחנו הסיירת של סלקום עסקים בגזרת ההגנה בסייבר, מיגון מערכות ואבטחת מידע, שמבצעת את הליך המכירה בקרב לקוחות האנטרפרייז שלה.
"כבר מעל לעשור שטובי המומחים שלנו מספקים שירותי אינטגרציה, תכנון יישום ותחזוקה של מערכות מתקדמות בתחומי הסייבר ומיגון מערכות IT למיטב הארגונים בישראל. אנחנו מאפיינים ארכיטקטורת מיגון רשת, הן בסביבה הפיזית והן בסביבת הענן. כל זאת תוך שימת דגש על מומחיות, התמקצעות והבאת הפתרונות המדויקים הנחוצים באופן אישי לכל ארגון וחברה.
"סייפוויי מתמחה בפרויקטי 'קצה לקצה' ומבצעת בהצלחה פרויקטים מורכבים ורב מערכתיים תוך מתן דגש לרמת ביצוע מעולה ומתן מענה לסיכונים הניצבים בפני הארגון ברבדים השונים. המשימה שלנו היא לאפשר לארגון המתגונן לפעול באופן בטוח, לתכנן ולהטמיע את הפתרונות המתקדמים ביותר והמתאימים ביותר לארגון וכל זאת תוך ניצול וייעול המשאבים ושיתוף פעולה מלא של יצרני המערכות המובילים במשק".
ואילו שירותים אתם מעניקים ללקוחותיכם ? "ככלל, אנחנו מתמקדים בשלוש חזיתות פעולה מול הלקוח" הגנת הרשת, הגנת המערכות, והגנת התשתית המבוזרת. אנחנו מבצעים תכנון של מערכי הגנה מתקדמים מצד אחד, ומהצד השני מטמיעים, מתחזקים ומפעילים את מערכי ההגנה של הלקוח.
"אנחנו חברה טכנולוגית שמתמקדת ביישום טכנולוגי, זה מאפשר לנו להיות כמעט אדישים לסוג הטכנולוגיה ולשם המערכת שיבחר הלקוח. אנחנו נהיה אלו שיסייעו לו להשיג את מקסימום ההגנה תוך ניצול מקסימלי של הטכנולוגיות אותן ייבחר, וכמובן שאם צריך אנחנו גם יודעים לייעץ ולהכווין.
בנוסף, כחלק מהשירות אנו מציעים ללקוחותינו זמינות מלאה ומענה סביב השעון 24/7 וכן מציבים מומחים מטעמנו באתר הלקוח למשרה מלאה או חלקית, על פי הצורך והדרישה".
אורן, אז מה בעצם הבשורה החדשה שאתה מביא איתך לסייפוויי?
"כל מי שעיניו בראשו ומבין משהו בתחום רואה איך הגבינה זזה לנו… אנחנו בעיצומה של מהפכת הענן, שלאט לאט מזיזה את ציר שיווי המשקל מיישום ואינטגרציה לשירותי מומחה. כמי שכבר שנים מובילה את השוק במצוינות טכנולוגית, סייפוויי קיבלה החלטה למצוא את הכלים והטכנולוגיות שיעזרו לה לעזור ללקוחותיה לצלוח את המעבר הבין דורי הזה.
בעצם, פיתחנו והשקנו לאחרונה שלושה שירותים חדשים ומתקדמים שמשותף להם הוא שהם מתבססים על המון ניסיון וראייה טכנולוגית רחבה שאנחנו מביאים איתנו מצד אחד, ומהמון פתיחות טכנולוגית והבנה עסקית שיש באמתחתנו מצד שני: ייעוץ והכוונה במעבר לענן, צוות תגובה טכנולוגי והגנת מערכות תפעוליות (OT)".
אסיה, לסיכום מה את חושבת הולך להיות הנושא החם בזירה ההגנה בסייבר השנה הקרובה.
בלי ספק ההתאמות של מערכי ה-IT, והמערכים התפעולים לסביבת העבודה המבוזרת מצד אחד ומהצד השנייה התנועה המתגברת מהגנת תשתית להגנת המידע עצמו יהוו את נקודות המשען העיקריות של השנה הקרובה. אנחנו כבר שם עבור לקוחותינו, עם הצוותים המיומנים ביותר ועם כל הניסיון".
02/10/22 17:41
6.59% of the views
מאת אנשים ומחשבים
"הטכנולוגיות לקידום הבריאות של המטופלים קיימות בשפע בקופות ובבתי החולים – מניטור, עבור באבטחה וכלה ביכולות בינה מלאכותית. הקורונה הביאה להרחבת היכולות לעבוד מכל מקום, ובהתאמה, המבוטחים מוכנים לקבל, יותר מבעבר, שירותים דיגיטליים. בריאות דיגיטלית קיימת, אולם לשאלה האם הכול דיגיטלי, התשובה היא לא, עוד לא", כך אמרה רקפת יעקובי, סמנכ"לית מערכות המידע של לאומית שירותי בריאות.
יעקובי השתתפה ברב שיח שנערך באחרונה בנושא חדשנות ו-IT במערכות בריאות, בהנחיית יהודה קונפורטס, העורך הראשי של אנשים ומחשבים.
לדבריה, "יש עוד כברת דרך לעבור כדי שהכול יהיה דיגיטלי. בסוף, זה מגיע לאתגר כוח האדם, שדורש תעדוף של המשימות ושיבוצן בתוכנית העבודה של ה-IT. הקורונה החריפה את המחסור באנשי שירות – לא רק ב-IT. ככל שנאמץ טכנולוגיה בראייה רוחבית – כך ייטב, ולא רק בהיבט העלויות, אף שחיסכון הוא לא מילה גסה. למשל, זה יביא לקיצור תורים בבתי המרקחת, על ידי חלוקת תרופות עד הבית – מה שיקל על עומס העבודה של הרוקחים ברחבי הארץ".
"מה שימשיך להנחות אותנו, בלאומית, לצד החיסכון והצורך להסתייע בהיקף כוח אדם שלא גדל בהתאמה לדרישות, הוא הרצון בשיפור השירות הרפואי. זה יקרה בשל הוספת שירותים דיגיטליים, שיובילו לבריאות טובה יותר של המבוטחים", אמרה.
היא ציינה כי "בעתיד, חלק מהשירות הרפואי עדיין יינתן בסניף של קופת החולים, אבל החלק הזה יפחת בגלל תהליכי הדיגיטל. הטכנולוגיה כבר כאן, ובהינתן שהתגברנו על אתגרי הגנת הסייבר והפקנו את הלקחים הנדרשים מאירוע הסייבר המטריד שהיה בבית החולים הלל יפה, הכיוון מאד מובחן וברור. לצד הגדלת השירותים בדיגיטל, נדאג לשימור המשאב האנושי שלנו".
גבי גדג', מנהל תחום מרכזי תמיכה ושירות בקבוצת מיקור-החוץ של נס. צילום: יח"צ
דובר נוסף ברב שיח היה גבי גדג', מנהל תחום מרכזי תמיכה ושירות בקבוצת מיקור-החוץ של נס. הוא אמר כי "ארגוני בריאות השכילו להתאים את עצמם לדרישות ולשינויים שמגפת הקורונה כפתה עליהם, לרבות באופן של הענקת השירות". "אנחנו מצויים כיום בפרדוקס מסוים", הוסיף, "שבו מצד אחד יש מחסור בכוח אדם ומהצד השני יש היצע של משרות פתוחות. במסגרת זו, אנחנו מבינים שהגידול בהיקף האוכלוסייה יביא להגדלה נוספת בפער ההון האנושי. כל ארגון חי לאורם של שני עקרונות: תמיכת מערכות המידע בצמיחה העסקית של הארגון ומתן שירות טוב יותר, חכם ואיכותי ללקוח, תוך התאמה אישית".
גדג' ציין כי "נס פועלת בשני עולמות בתחום מרכזי התמיכה והשירות: תפעול מוקדי תמיכת משתמשים פנים ארגוניים לעולמות ה-IT ותמיכה בלקוחות הסופיים של ארגונים ברחבי העולם, ובעיקר בגופי מוצר. כדי לענות לאתגרי התקופה נדרשת מומחיות בהטמעת פלטפורמות וטכנולוגיות מתקדמות במרכזי השירות והתמיכה. אלה מאפשרות לנציגים לעשות את עבודתם בצורה חלקה ואיכותית יותר". "ל-נס", אמר, "יש ניסיון רב שנים בתפעול מוקדי תמיכה ושירות בעשרות ארגונים – מסטארט-אפים ועד לארגוני ענק מכל המגזרים. בשל המעבר לעבודה היברידית, ארגונים הפנימו את הצורך בתפעול מוקדי תמיכה ושירות מקצועיים ואיכותיים, כמו גם את הצורך בהעברת מרכזי התמיכה למודל שירות מנוהל. מאות נציגי התמיכה שלנו פועלים בקרב עשרות לקוחות מכלל המגזרים. אנחנו מספקים למוקדי התמיכה והשירות את התשתיות המתאימות, לצורך הצלחת העובדים".
הוא סיים באומרו כי "אנחנו בונים לארגונים מענה בתחום, תוך הבנה שפער כוח האדם ילך ויחריף, ומנגד – טכנולוגיות מתקדמות, דוגמת בינה מלאכותית ולימוד מכונה, יעזרו לנו להפנות תהליכים עסקיים לא חכמים לרובוטים, כדי שכוח האדם האנושי יעסוק בפעילויות חכמות, בתהליכים עסקיים איכותיים ומעניינים. זה יעזור לשימור העובדים".
עוד השתתפו ברב שיח: ליאורה שכטר, סמנכ"לית וראשת חטיבת דיגיטל ומערכות מידע בשירותי בריאות כללית; ליאורה בן אפרים, סמנכ"לית מערכות מידע במכבי שירותי בריאות; קטי בר שלום, מנמ"רית קופת חולים מאוחדת; ראובן בן חיים, מנהל מרכז מצוינות ענן ב-נס; ומיכאל חיון, מנהל חטיבת מיקרוסופט בחברה.
02/10/22 11:32
5.49% of the views
מאת אנשים ומחשבים
כ-60 עובדים ועובדות אואזיס טכנולוגיות, הנמנית על קבוצת טלרד, יצאו לטיול מקיף בן יומיים בחבל הבשור בדרום ובהרי ירושלים.
לאחר ארוחת בוקר מפנקת במשרדי אואזיס יצאה החבורה לדרך.
עצירה ראשונה נערכה בעין הבשור למסיבת קצף, ארוחה טובה ומשחקי חברה. משם המשיכו העובדים למנוחה קלה והתארגנות במלון ארץ צאלים ולאחר מכן יצאו לצפות בשקיעה במצפה גבולות ולארוחה בשרית מפנקת.
הערב הסתיים בסטנדאפ של דניאל כהן ומסיבת ריקודים, בסופה חזרה ללינה במלון. היום השני נפתח בנסיעה למערת הנטיפים בהרי ירושלים, ולאחר נערכה ארוחת צהריים במצפה משואה.
האואזיסים חזרו עייפים ומרוצים.
דיילי ציפי צפתה, נצפתה וחזרה עם תמונות
מימין: חן אגמי, ארז בן ישי, רלי גבע, מירב גולן, נועה פיקאר, תומר שרון, אושר וקסלר ומיטל גריגוס. צילום: יח"צ
חוגגים במדבר. מימין: אריק אפריאט, אבי מדר, יוסי אברהם, אריק ארבלו, חן אגמי, מיטל גריגוס ושלומית פוסמן. צילום: יח"צ
02/10/22 13:02
5.49% of the views
מאת אנשים ומחשבים
אינטל פרסמה ביום ו' האחרון תשקיף לקראת הנפקת החברה הבת הישראלית מובילאיי, שאותה היא רכשה ב-2017 תמורת 15.3 מיליארד דולר. המהלך לא בא בהפתעה, שכן אינטל התכוונה להנפיק את החברה כבר לפני כשנה – והתמהמהה עד כה.
התשקיף לא מציין את מחיר המניה שלפיו הוא נעשה, קרי: את היקף הגיוס הצפוי, אך על פי הערכת מומחים, אינטל מצפה לבצע את ההנפקה על פי שווי שוק של כ-30 מיליארד דולר, כלומר – קרוב לפי שניים ממה ששילמה עבור מובילאיי לפני כחמש שנים. זאת, לאחר שהיא התכוונה להנפיק את מובילאיי לפי שווי של 50 מיליארד דולר, ובחודש שעבר פורסם כי היא הורידה את הסכום בצורה ניכרת.
בתשקיף פרסמה אינטל את ההכנסות של מובילאיי ב-2021, שעמדו על 1.39 מיליארד דולר, לאחר שזינקו ב-43% לעומת 2020, ובמחצית הראשונה של השנה, שהגיעו ל-854 מיליון. כמו כן, היא פרסמה את נתוני הרווח וההפסד של החברה, שמהם עולה כי ההפסד שלה הצטמצם מאוד בשלוש השנים האחרונות: אם ב-2019 הוא עמד על 328 מיליון דולר, ב-2020 הוא ירד ל-196 מיליון ואשתקד צנח ל-75 מיליון בלבד. עם זאת, במחצית הראשונה של השנה הנוכחית המגמה התהפכה ומובילאיי רשמה הפסד של 67 מיליון דולר לעומת רווח של ארבעה מיליון בתקופה המקבילה אשתקד.
התשקיף מבטיח שגם אחרי ההנפקה, לאינטל תהיה שליטה מלאה על מובילאיי, בין היתר מאחר שהיא תשמור לעצמה את המניות מסוג B, שכוח ההצבעה שלהן הוא פי 10 מהמניות מסוג A, שאותן היא תציע למכירה. המניות של מובילאיי ייסחרו תחת הסימול MBLY.
המערכת של מובילאיי מותקנת ב-800 סוגי רכבים
מובילאיי נוסדה ב-1999 על ידי פרופ' אמנון שעשוע והמטה שלה נמצא בירושלים. היא מעסיקה 3,100 עובדים בארצות הברית, גרמניה, ישראל, סין וצרפת – בעיקר אנשי מו"פ. מובילאיי עוסקת בפיתוח טכנולוגיית נהיגה אוטונומית ובמערכות ADAS, שמסייעות לנהגים. מוצר הדגל שלה הוא EyeQ – מערכת על שבב, שמעבדת את המידע שמגיע מחיישני המצלמה שמותקנת ברכב לצורך יישום אפליקציות עזר לנהג. הוא מאפשר בלימת חירום אוטומטית, בקרת שיוט אדפטיבית, סיוע בפקקים, אזהרה מפני התנגשות ועוד. לפי התשקיף, מעל 50 יצרניות של רכבים משתמשות במערכת, ב-800 דגמי רכבים. החברה כבר מכרה 117 מיליון מערכות EyeQ.
עוד נתון מעניין שהתשקיף חושף הוא השכר של בכירי מובילאיי: שכרו של פרופ' שעשוע זינק ב-2021 בשליש ועמד על 263,420 דולר. עם זאת, שלושה בכירים אחרים בחברה משתכרים יותר ממנו: פרופ' שי שלו-שוורץ, סמנכ"ל הטכנולוגיות, שהשכר שלו עמד אשתקד על 761,180 דולר; ענת הלר, סמנכ"לית הכספים, עם 265,780 דולר; וד"ר גבי חיון, סגן נשיא בכיר למו"פ, עם 263,890 דולר.