PHI, חברת תשתיות הסלולר המשותפת לחברת פרטנר והוט מובייל, חנכה אתר סלולרי חדש במושב בני נצרים, שיתמוך בדור 4 יספק מענה לתושבי המושבים בני נצרים ונווה והיישוב שלומית. האתר החדש יאפשר שיפור באיכות השיחות ובמהירות הגלישה. "התורן שאנו חונכים היום הוא תורן הכרחי לחיים נורמליים. יותר מדי זמן חיו תושבי האזור בלי היכולת הבסיסים לנהל שיחת טלפון, לשיחת חולין, או חלילה לשיחת חירום. את זה באנו לשנות", ציין שר התקשורת, יועז הנדל.

נחשפו פרטים חדשים על קבוצת הכופרה Black Basta, שפועלת במודל של כופרה כשירות (Ransomware-as-a-Service), ואשר הצליחה לפגוע כבר בעשרות רבות של ארגונים ברחבי העולם. לפי חוקרי סנטינל וואן (SentinelOne), ההאקרים חברי הקבוצה מפתחים ומתחזקים את כלי התקיפה שלהם בעצמם בלא קשר או קבלת סיוע מהאקרים אחרים. זאת, בדומה לקבוצות כופרה "מובילות" כגון Conti – קבוצת ההאקרים הידועה מרוסיה, או Evilcorp. הקבוצה זוהתה בראשונה באפריל 2022, אך עדויות מצביעות על כך שהיא בפיתוח מאז פברואר. פועלה של הקבוצה פורסם באוגוסט האחרון אז עלה, כי מפעילי Black Basta משתמשים בטכניקת הסחיטה הכפולה, כלומר בנוסף להצפנת קבצים במערכות של ארגונים ודרישת כופר, הם גם מחזיקים אתר בדארק ווב, Basta News – שאליו הם מעלים את המידע שנגנב, ובאמצעותו הם מאיימים לפרסם מידע רגיש – אם הארגון לא ישלם את דמי הכופר. אף שמדובר בקבוצה "צעירה" בשוק, הפועלת כמה חודשים בודדים, על פי ההערכות, עד ספטמבר האחרון היא כבר הצליחה לפגוע בכ-90 ארגונים גדולים בתעשיית האנרגיה, התחבורה, החקלאות, סוכנויות ממשלתיות, היי-טק, ביטוח, ייצור ותשתיות – והיד עוד נטויה. הקבוצה תוקפת ארגונים שבסיסם באוסטרליה, קנדה, ניו זילנד, בריטניה, וארה"ב. לפי חוקרי סנטינל וואן, "המהירות ונפח הפעילות שלה מעידים שמפעילי כופרה זו הם פושעי סייבר מנוסים ובעלי אמצעים. בניגוד לקבוצות כופרה אחרות, קבוצה זו לא ניסתה לפרסם את עצמה או לגייס 'שותפים' בפורומים המקובלים בדארקנט". וקטור החדירה הראשוני של הקבוצה, ציינו החוקרים בדו"ח, "בוצע דרך מסמכי וורד המכילים פקודות מאקרו שמנצלות חולשת RCE (Remote Code Execution) בכלי דיאגנוסטיקה של מיקרוסופט, שמותירות בידי התוקפים דלת אחורית לגישה למערכות הקורבן". לאחר מכן, הם מפעילים כלים נוספים, שמאפשרים להם לנוע בארגון מבלי להתגלות על ידי כלי הגנה". החוקרים ציינו, כי כלים דומים לאלה נמצאו בשימוש של קבוצת Fin7, הידועה גם בשם Carbanak. זו כונתה על שם כלי התקיפה שבהם עשו חבריה שימוש. היא פעילה כבר משנת 2012, ותקפה בעבר יותר מ-3,000 קורבנות מארה״ב, בריטניה, צרפת ואוסטרליה. אלה הניבו להם 20 מיליון כרטיסי אשראי והסבו נזקים מצטברים של יותר ממיליארד דולרים. עד כה הובאו לדין שלושה מחברי הכנופייה, אך רבים אחרים נותרו חופשיים, וכפי שחושף המחקר, "הם ממשיכים לתקוף תחת מיתוג אחר".

סייברארק סיימה רבעון מעורב, עם עלייה בהכנסות, אבל גם בהספדים הנקי והתפעולי – כך עולה מהתוצאות שהחברה פרסמה היום (ה'). לפי הנתונים, ההפסד הנקי של החברה עלה ברבעון השלישי של השנה ב-12.4% ל-29.1 מיליון דולר וזה התפעולי זינק ב-41.6% ל-39.3 מיליון. הסיבה לגידול בהפסד הנקי היא שהעלייה בהוצאות הייתה גדולה מזו שנרשמה בהכנסות: בעוד שההוצאות האמירו ב-28.5% ל-191.9 מיליון דולר, ההכנסות צמחו ב-25.6% ל-152.7 מיליון. חלוקתן מעלה כי מכירות המנויים טיפסו ב-110.4% ל-74.25 מיליון דולר ומכירות שירותי התחזוקה עלו ב-2.2% ל-63.3 מיליון, אך ההכנסות ממכירת רישיונות מתמידים פחתו ב-40.15% ל-13.8 מיליון. נתונים נוספים מראים כי ההוצאות הגולמיות הרבעוניות רשמו צמיחה של 38.7%, אלה התפעוליות עלו ב-26.7%, הרווח הגולמי גדל ב-22.4% ל-120.2 מיליון והרווח הגולמי השולי הגיע ל-78.74%. ההפסד הנקי למניה רשם עלייה של כמעט 10% ועמד על 80 סנט. סייברארק פרסמה גם את התוצאות לתשעת החודשים הראשונים של השנה: ההוצאות עלו בתקופה זו ב-30.3% ל-544.9 מיליון דולר, ההכנסות גדלו ב-25.9% ל-422.6 מיליון, ההפסד התפעולי זינק ב-84.1% ל-122.4 מיליון וזה הנקי האמיר ב-61.3% ל-108.2 מיליון. למרות התוצאות המעורבות, אודי מוקדי, יו"ר ומנכ"ל סייברארק, הביע ביטחון ש-"לנוכח הביצועים הרבעוניים שלנו, אני משוכנע שהם ימשיכו להשתפר".

"ניהול אירועי סייבר תמיד היה משימה קשה, אבל כיום המשימה הזו קשה שבעתיים. הפעילות מורכבת, קשה לניהול, לתחזוק ולעיבוד הררי המידע. חוסר היכולת לטפל בנתונים שבאירוע הסייבר הופך את מנהלי האבטחה לחצי עיוורים. אנחנו פועלים בעולם מבוסס דטה, בדיוק כמו שקורה בעולמות הרפואה והתחבורה האוטונומית. גם בעולם הסייבר נדרש לעבור שלב – מנהיגה בכלי רכב שיש בהם תוספות ממוכנות, אבל הנהג הוא במרכז והטכנולוגיה רק עוזרת לו לנהוג טוב יותר, למכונית אוטונומית ולומדת, שבה הנהג מתערב בנהיגה רק אם צריך", כך אמר ניר צוק, המייסד וסמנכ"ל הטכנולוגיות של פאלו אלטו. לדבריו, "מיכון הוא המענה לצונאמי של אירועי הסייבר ולאוקיינוס הנתונים על האירועים. אנחנו עוברים מעולם שבו המיכון עוזר לבני אנוש לעולם שבו המכונות מריצות את הפעילויות – ובני האדם עוזרים להן". צוק דיבר בפתח אירוע שערכה החברה היום (ה') במשרדיה בתל אביב, שבו הושקה פלטפורמת האבטחה האוטונומית החדשה שלה, Cortex XSIAM. הוא אמר כי "כאשר רובוט מבצע ניתוח, תפקיד הרופא המנתח לוודא שהרובוט לא פגע במנותח, חלילה. בעולם התעופה, הטיסות נעשות באופן אוטומטי זה שנים, והטייס נדרש להתערב רק במקרים חריגים, דוגמת הנחיתה על ההדסון (נהר ההדסון בניו יורק – י"ה). בני האדם הופכים להיות ב-'מקום שני' אחרי המכונות, וגם עולם הגנת הסייבר עובר לשם. אנחנו מעוניינים שהמערכת שלנו תלמד מה עשו צוותי ההגנה – ואז זה יקרה באופן אוטומטי". "שכנענו את השוק להפסיק לרכוש מוצרי אבטחה נישתיים" "כשהקמנו את החברה", הדגיש צוק, "הרעיון היה לקחת עוד ועוד יכולות הגנת סייבר ולאחד אותן לפלטפורמה אחת. הצלחנו לשכנע את השוק שפלטפורמת אבטחה מרובת יכולות היא הדרך הנכונה לצרוך הגנת סייבר, ולהפסיק לרכוש מוצרי אבטחה נישתיים. המספרים מדברים: פאלו אלטו היא מחברות האבטחה הגדולות בעולם וחברת הסייבר הגדולה בישראל. זאת, משום שהעולם מבין שבסייבר, להבדיל מכלל ה-IT, אין כל היגיון לצרוך ולהטמיע 50 מוצרים של ספקים שונים. לא מעט ארגונים גדולים בישראל, כולל מהמגזר הביטחוני, זרקו את מוצרי האבטחה מהתוצרת הישראלית שהיו להם (צוק רומז לצ'ק פוינט שנואת נפשו, בלי להזכיר את שמה – י"ה) – ועברו אלינו". מייסד פאלו אלטו ציין כי החברה מונה קרוב ל-13 אלף עובדים, כשכמעט 1,000 מהם – בישראל. כ-3,500 מעובדיה הם אנשי מו"פ. "באתר המו"פ שלנו בארצות הברית ובשלוחה שלו בהודו מפתחים את הגנת הסייבר לעולמות הרישות והענן. באתר בישראל מפתחים את שאר חלקי עולם האבטחה, לרבות כמעט כל פלטפורמת קורטקס", אמר. "התחלנו בתחום אבטחת הרשת, המהווה כיום 60%-70% מהיקף העסקים שלנו, וממשיך לצמוח", ציין צוק. "בתחום השני, הגנת הענן – אנחנו מובילים, עם 77% מלקוחות פורצ'ן 500. לפני שש שנים בנינו פלטפורמה שיושבת בענן. ההצלחה שלנו נבעה, בין השאר, מהיכולת להבין מראש מה האפליקציות הולכות לעשות בענן, וכך לפעול באופן פרו-אקטיבי ולחזות פריצות בטרם הן קרו". "תמיד יימצא התוקף שישלח קבצים בהיקף שלא ניתן יהיה להתמודד אתם" צוק הוסיף כי "קורטקס, הפלטפורמה שלנו למיכון, יצאה לפני 11 שנים, ומאז המתחרים שלנו בתחום נעלמו, בעוד שאנחנו הרחבנו את הפונקציונליות שלה. כיום, במרכז תפעול האבטחה בארגון, ב-SOC – או שהצוותים לא יכולים לפעול כי הם לא יודעים, או שהם לא פועלים באופן מוכלל בשל מצוקות כוח אדם מקצועי. יש להבין מה לחסום ולדעת באילו פעולות לנקוט. אין כיום אף לא SOC אחד בעולם שמסוגל לעשות זאת. תמיד יימצא התוקף שישלח אלפי קבצים 'רעים' ואיש לא יוכל להתמודד עם היקף שכזה". "באופן פרדוקסלי", הסביר, "ההגנה הפכה למורכבת יותר בשל פירוט יתר של ההתרעות. כשעוברים מטכנולוגיות ההגנה הבסיסיות לאלה החדשות – זה בלתי ניתן לתפעול. היינו הראשונים להביא לשוק את בשורת האבטחה כשירות. כך, 'העברנו' את הבעיה מהתשתית למקום הבא, ל-SOC. מרכז תפעול אבטחה ללא מיכון הוא חזרה לשנות ה-90' של המאה הקודמת. עם קורטקס, אנחנו עונים לשני אתגרים: טיפול בהתרעות המגיעות ל-SOC ומענה לריבוי ההתרעות, כאשר כיום מתעלמים מ-99% מהן. אתנו, אין ולו התרעה אחת שלא נחקרת". איפה נכון לעשות אבטחת מידע? בכיר הסייבר דיבר גם על המקום הנכון, לשיטתו, שבו יש לעשות את אבטחת המידע – "היכן שניתן להפיק תובנות מהיכן שהמידע נמצא". "כשיש אירוע סייבר בבית חולים או בחברת ביטוח (צוק רמז לאירועי הסייבר בהלל יפה ובשירביט – י"ה), בסוף מבינים מה קרה. אלא שנדרש להבין מה קורה בזמן אמת. מאוד קשה לחקור מיליון אירועים בשנייה", אמר. "הרעיון בבסיס ההשקה החדשה שלנו הוא שכלל הפעולות ב-SOC ייעשו אוטומטית, על גבי פלטפורמה אחת, ואם צריך – נביא בני אנוש", סיים מייסד פאלו אלטו. "ה-SOC נמצא במוצר החדש בפוזיציה ייחודית, שבה ניתן לראות מה קורה לאורך כל התשתית, ומונע עיכוב והשהייה של התעבורה. SOC הוא המקום למיכון ולזיהוי מתקפות בזמן שהן קורות – ולא אחרי. פלטפורמת האבטחה האוטונומית החדשה שלנו, Cortex XSIAM, בונה מודלים מתקדמים של למידת מכונה, ומספקת תשתית נרחבת, מודיעין איומים ונתוני תקיפה חיצוניים – למאגר נתונים תבוני אחד, שפועל לזיהוי אוטומטי ויעיל אל מול האיומים. כך אנחנו מעצימים את ה-SOC המודרני".

שם ותפקיד: אנה יוסופוב, דטה אנליסט בכירה בסאנביט (Sunbit). ותק בתפקיד: בתפקיד הנוכחי שישה חודשים, אני בונה אוטומציה למניעה וגילוי של הונאות. תפקידים קודמים: בעשר השנים האחרונות ביצעתי מספר תפקידים טכנולוגיים. ניהלתי פרויקטים של מחקר ופיתוח עבור מוסדות פיננסיים מהמובילים בעולם, כמו דויטשה בנק ודלויט. במשך כחמש שנים בתפקידי כאנליסטית נתונים עבדתי עם מערכי דטה גדולים ומורכבים, כולל בניית מודלי דטה והמלצות להנהלה הבכירה, אשר סייעו לפתח אסטרטגיות ולספק תובנות עסקיות משמעותיות. משפחה: רווקה. השכלה/שירות צבאי: אני בוגרת תואר שני בהנדסת חשמל ותואר ראשון במימון מהאוניברסיטה של אוקראינה למדעים וטכנולוגיות. בנוסף, יש לי הסמכת PMP (הסמכת ניהול פרויקטים). לפני כשלוש שנים החלטתי להרחיב את הידע שלי כאנליסטית נתונים ואני בוגרת קורסי דטה אנליסט ודטה סאיינס של פרקטיקום. מה הביא אותך לתחום הטכנולוגיה? מאז שאני זוכרת את עצמי אהבתי טכנולוגיה. השיעורים האהובים עלי בבית הספר היו תכנות, ואני מאמינה שהתשוקה הזו הובילה אותי לעסוק בתחומי הטכנולוגיה. במהלך לימודי באוניברסיטה הייתי בין חמשת הסטודנטים (מתוך מאה) שזכו במלגת לימודים מלאה. במהלך התואר השני התחלתי לעבוד במשרה חלקית, דבר שסייע לי להשתלב ולפתח קריירה מצליחה. לפני כ-5 שנים עליתי לישראל מאוקראינה והשתלבתי בעבודה בתחום ניהול פרויקטים בהתאם לניסיון הרב שצברתי לאורך השנים. אבל הרצון להעמיק את העיסוק שלי בטכנולוגיה ולהתמקד בניתוח דאטה הביא אותי אל פרקטיקום, ללמוד פייתון ולהרחיב את הידע שלי בתחום הדטה אנליסט. האם את חושבת שיש אפליה נגד נשים בתעשייה? כולנו מכירות את הסטטיסטיקה לגבי השתלבות של נשים במשרות מובילות בארץ ובעולם, ואנו יודעות שקיים יחס לא שווה בין גברים לנשים. אני יודעת שקיימת אפליה נגד נשים בתעשייה, ולא פעם אני שומעת סיפורים מקולגות ולא מאמינה עד כמה מנהלי ומנהלות גיוס מוטים מגדרית במהלך קיום ראיונות. אבל אפשר לראות שעם הזמן החברות פועלות לשינוי. באחד מראיונות העבודה שלי בישראל, מנהלת הגיוס אמרה לי לבקש את השכר שאני מאוד רוצה ולא להוריד את הרף. היא הסבירה לי שנשים בדרך כלל מבקשות משכורות נמוכות יותר והיא רוצה לשנות את ההרגל הזה. האם נתקלת אישית באפליה נגדך בתעשייה על רקע היותך אישה? אני אישית לא נתקלתי באפליה נגדי. אני חייבת לומר שהיה לי מזל גדול להשתלב בחברות שהטמיעו תרבות שוויונית, ונשים החזיקו בתפקידי ניהול ותפקידים טכנולוגיים בכירים.

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה היום (ה') נתונים מעורבים על היצוא והשכר הממוצע במשק בכלל ובהיי-טק בפרט. הנתונים מראים כי היצוא של הענף נמצא בירידה, בעוד שהשכר בו ממשיך לעלות. יצוא סך כל השירותים ירד בחודש אוגוסט ב-1.8% לעומת חודש יולי ועמד על 7.1 מיליארד דולר, ואילו יצוא שירותי ההיי-טק קטן בשיעור ניכר יותר – 2.6%. שני הנתונים לא כוללים סטארט-אפים. ענף הטכנולוגיה היווה בחודש המדובר 75% מכלל היצוא של השירותים העסקיים, עם סכום של 4.1 מיליארד דולר. יצוא השירותים של הסטארט-אפים הישראליים לחו"ל הגיע ל-105 מיליון בלבד. יצוין כי לא מדובר במגמה שלילית, שכן בחודש יולי נרשמה עלייה ביצוא השירותים של ההיי-טק הישראלי לעומת חודש יוני, ובחודש שלפני כן – ירידה. לעומת זאת, השכר הממוצע בהיי-טק מוסיף לעלות ולהיות גבוה בפער מהשכר הממוצע במשק. הנתון עמד בחודש אוגוסט על 27,708 שקלים לעומת 26,965 שקלים ביולי – גידול של 2.75%. השכר הממוצע במשק עלה באותה התקופה ב-4% ל-12,258 שקלים.

מוקדם יותר השנה הציגה ווטסאפ את החזון שלה לבניית קהילות במטרה לאפשר לאנשים ברחבי העולם לחבור יחדיו בקבוצות החשובות להם. היום (ה') הציגה החברה את רשמית את Communities, התכונה החדשה, שמציעה הקבוצות דיון גדולות ומובנות יותר ותושק ברחבי העולם במהלך החודשים הקרובים. תכונת Communities מביאה כמה תכונות חדשות לפלטפורמת ההודעות, כולל בקרות מנהל, תמיכה בתת-קבוצות ובקבוצות הודעות ואפשרות לשיחות וידיאו וקול של 32 אנשים, שיתוף קבצים גדול יותר, תגובות אמוג'י וסקרים. קהילות בהן שכונות, הורים בבתי ספר וקבוצות במקומות עבודה יוכלו לקחת חלק במספר קבוצות שירוכזו תחת מטרייה אחת על מנת לארגן את קבוצות הצ'אטים בווטסאפ. כדי להתחיל בבניית קהילה יש ללחוץ על הטאב New communities, ולאחר מכן להתחיל בבניית הקהילה מאפס, או, לחלופין, על ידי הוספת קבוצות קיימות. ברגע שנימצא בתוך קהילה, ניתן בקלות לעבור בין קבוצות זמינות כדי לקבל את האינפורמציה שאנו צריכים, מתי שאנחנו צריכים, בעוד מנהלי קהילות יוכלו לשלוח עדכונים חשובים לכלל הקהילה. Communities. צילום: ווטסאפ בנוסף, ווטסאפ מציגה מספר שיפורים לאופן שבו קבוצות יעבדו – בין אם הן חלק מקהילה ובין אם לאו, בהם Polls – כלי ​ליצירת סקרים בתוך קבוצות, שמסייע בקבלת החלטות בקבוצה ללא יצירת ספאם לכולם בצא'ט; ושיחות וידיאו לעד 32 משתתפים בקבוצה בין אם מדובר בצ'אט המשפחתי או בצ'אט של העבודה.

"השאיפה שלי היא להעביר את נציבות שירות המדינה לעבוד כמו סטארט-אפ. אנחנו פועלים לטובת זה באמצעות ייעול תהליכים, הסתכלות על החזר השקעה (ROI), אף על פי שהנציבות היא לא גוף עסקי, והבאה ושימור של כוח אדם חדשני ואיכותי", כך אמרה רויטל ויצמן, נציבת שירות המדינה. ויצמן דיברה בפאנל שעסק באתגרי המחשוב במגזר הציבורי והממשלתי, ונערך במסגרת ועידת ישראל לקידום ה-IT והעסקים מבית אנשים ומחשבים, שהתקיימה ביום א' האחרון במרכז הכנסים והאירועים לאגו בראשון לציון. השתתפו בו מנהלים בכירים במשרדים וגופים ממשלתיים וציבוריים, ובחברות שעובדות עם מגזר זה. מנחה הפאנל היה יהודה קונפורטס, העורך הראשי של אנשים ומחשבים, ומנחת הכנס כולו – דפנה ליאל, כתבת ופרשנית פוליטית בחדשות 12. לדברי ויצמן, "חדשנות זה אנשים, תהליכים וטכנולוגיה, ובהם אנחנו מתמקדים. הטכנולוגיה פחות בעייתית בהקשר זה. האתגר הוא להביא אנשים טובים ולשמר אותם, איך מוצאים את היזם הארגוני ושומרים שהוא ימשיך לעבוד אצלנו, ואילו תהליכים מנהלים. אי אפשר לבצע כיום פרויקטים עם תהליכי עבודה מלפני 20 שנים. חשוב שהתהליכים יהיו ללא ניירות, עם החזר השקעה טוב ו-ולידציה". רביד שמואלי, מנמ"ר רשות מקרקעי ישראל. צילום: ניב קנטור רביד שמואלי, מנמ"ר רשות מקרקעי ישראל, אמר כי "אנחנו נמצאים בשליש האחרון של הטמעת מערכת הליבה רמ"י-טק. אנחנו מטמיעים בה טכנולוגיות מתקדמות". הוא התייחס לעולמות הבינה המלאכותית ואמר כי "היא יכולה לשרת ארגונים היטב בשימוש בענן. אנחנו משתמשים בבינה מלאכותית בשמאות ובקביעת ערכי קרקע, עושים את זה בצורה ממוכנת. המערכת לומדת ומנתחת את הנתונים, מה שמאפשר לנו לתת שירות מהיר יותר לאזרח". "יישום טכנולוגי נוסף שאנחנו מיישמים בימים אלה הוא מכרזים מקוונים לשיווק קרקעות", אמר. "בעתיד, אנחנו מתכוונים להמשיך להתמקד בדטה, ולשים את הפוקוס על אגמי נתונים, שמאפשרים תובנות רחבות יותר, ועל בלוקצ'יין, בכל הנוגע לחוזים חכמים ולרישום מקרקעין. ברשות מקרקעי ישראל מתעניינים בעולמות ה-AI והבלוקצ'יין לעולם הנדל"ן, וסטארט-אפים וחברות פינטק יכולים לפנות אלינו". יוגב שמני, מנהל ממשל זמין. צילום: ניב קנטור יוגב שמני, מנהל ממשל זמין ברשות התקשוב, המהווה חלק ממערך הדיגיטל הלאומי, אמר כי "האתגר להעביר את הממשלה לענן במסגרת פרויקט נימבוס הוא ענק. הקמנו יחידת ענן, שעוסקת בהעברת הממשלה אליו בצורה נכונה. בצד התפעולי, אנחנו מקימים את פלטפורמת הענן הממשלתית אצל שתי הספקיות שזכו – גוגל ו-AWS. אנחנו עובדים בשתי הפלטפורמות האלה כבר תקופה מסוימת. פלטפורמת הענן הממשלתית כבר כאן, ומשרדי הממשלה יכולים להעלות אליה את המחשוב והשירותים שלהם. חלקם התחילו בכך". מיכאל רוף, מנמ"ר רשות שדות התעופה. צילום: ניב קנטור עוד דיבר בפאנל מיכאל רוף, מנמ"ר רשות שדות התעופה. הוא אמר כי "הדרישות הטכנולוגיות בשמים, אבל האתגר המשמעותי גם אצלנו הוא זה של כוח האדם. ניכנס לנימבוס בשנה הבאה וזה ידרוש מאתנו הרבה עבודה, כי בכל פעם שעוברים דור של טכנולוגיות, צריכים להתחיל את הכול מההתחלה". נתי אברהמי, מנכ"ל מחב"א. צילום: ניב קנטור דובר נוסף היה נתי אברהמי, מנכ"ל מחב"א – מרכז החישובים הבין אוניברסיטאיים. הוא ציין כי הגוף שבראשו הוא עומד אינו עוד גוף של חישובים, אלא ישות טכנולוגית לכל דבר ועניין. השם נשמר מסיבות היסטוריות, אמר. "אנחנו מהווים ספק אינטרנט (ISP) לתחום האקדמיה ויש לנו הרבה מאוד פעילות בתחום התשתיות", ציין אברהמי. "בנוסף, יש מערכות מידע שלנו שנמצאות בימים אלה בפיתוח. עוד פעילויות שלנו הן מיט"ל – מרכז ישראלי לטכנולוגיות למידה, קישור בין חוקרים ישראליים לעמיתיהם בעולם וייצוג ישראל בגופים אקדמיים בינלאומיים". "החינוך משתנה, הסטודנט של היום הוא לא הסטודנט של לפני 10-20 שנה, גם אם המרצים לפעמים כן", הוסיף. "התפקיד שלנו הוא לעזור למרצים להתקדם לשם ולתת לסטודנטים את השירותים בצורה חדשנית וטכנולוגית, ולעזור לחוקרים כדי לשמר את המעמד החזק שלהם ושל ישראל במגזר הבינלאומי. הפוקוס שלנו בשנה הקרובה הוא להרחיב את ההסכמים הטכנולוגיים שיש לנו עם גופים בארץ ובחו"ל, ולהטמיע עוד הרבה מאוד טכנולוגיות". ויקטור אררה, יועץ לתחבורה חכמה. צילום: ניב קנטור אחד התחומים שבהם עסק הפאנל היה תחבורה חכמה. ויקטור אררה, יועץ בכיר ו-ותיק בתחום, אמר כי "המומחים קבעו שצריך להשקיע בתחבורה פי 10 מהתקציב הנוכחי, אבל גם אם יוקצו התקציבים, המימוש ייקח שנים רבות ועד אז, ישראל תהיה משותקת בפקקים. לא נותר אלא להכניס את מיטב כוחות התקשוב מתחת לאלונקה כדי לטפל בתנועה בכבישי הארץ, בין היתר באמצעים טכנולוגיים. זה אפשרי, וזה עניין חירומי ולאומי". אסף סבן, מנמ"ר דן. צילום: ניב קנטור אסף סבן, מנמ"ר דן, ציין כי "אנחנו פועלים על מנת לספק תחבורה ציבורית הרבה יותר טובה ונגישה לכל הנוסעים. צמצום כלי הרכב באמצעות תחבורה ציבורית טובה ונגישה נמצא בראש מעיינינו. אחד הפערים המרכזיים שנצטרך לתת עליהם את הדעת הוא נתינת שירות אמין ונכון בזמן אמת לציבור. פירוט נוסף הוא הכנסת האפשרות לשלם על נסיעה באוטובוס בכרטיס אשראי, ואנחנו נמצאים במהלכו של המהלך הזה. מדובר במהלך מהפכני". "אתגר נוסף, שהוא בעיניי אחת המהפכות הגדולות שנמצאות לפתחנו, הוא החשמול. מדובר בעשרות מגה-ואטים ובעשייה רבה, בשיתוף רשות החשמל. האתגר הכי גדול במסגרתו הוא ניהול הטעינה של האוטובוסים, כדי שהם יצאו בזמן", אמר. דוד ביסמוט, מנהל קבוצת הענן ב-נס. צילום: ניב קנטור שני דוברים נוספים בפאנל היו מחברות עסקיות שעובדות עם המגזר הממשלתי והציבורי. דוד ביסמוט, מנהל קבוצת הענן ב-נס, אמר כי "יש בימים אלה שלושה אתגרים מרכזיים – ניהולי, פיננסי וטכנולוגי. האתגר הטכנולוגי הוא העברה של מערכות לעולם חדש, ובנייה של מערכות ניהול ואבטחה. נס מלווה לקוחות רבים, לרבות במגזר הממשלתי והציבורי, בטרנספורמציה הדיגיטלית, ומבינה את האתגרים האלה. היא מלווה אותם בהקמת מרכזי מצוינות, ברמת השותפים והלקוחות". איתן ספקטור, סמנכ"ל בפעילות הענן של אברא. צילום: ניב קנטור איתן ספקטור, סמנכ"ל בפעילות הענן של אברא (EVP ב-Abra Cloud), אמר כי "אנחנו מציעים הסתכלות כוללת על מה שקורה בארגונים בהיבט הענן. אנחנו פורשים את הענן אצל הלקוח, יחד עם השותפים שלנו, ולאחר מכן דואגים שהוא יממש אותו בצורה אופטימלית". הוא ציין ש-"עדיין יש ארגונים ששואלים למה לעבור לענן. יש מקרים שבהם ארגונים רוצים ללכת לקלאוד, אבל לא יודעים איזה אתגר עסקי הם רוצים או צריכים לפתור באמצעותו. קיימת בעיה של ידע בעולמות הענן, יש הרבה פחד אצל מנהלים טכנולוגיים ואחרים, כי הם מכירים את האון-פרם אבל לא את הענן. יש לנו מכללה שמכינה את האנשים הטכנולוגיים בארגון לענן, כי אנחנו לא רוצים שהם יהיו תלויים בנו".