לכל יצרנית אוזניות כמעט יש דגמים יקרים יותר ויקרים פחות, עם יותר ועם פחות אפשרויות. Life Note 3 של סאונדקור מבית אנקר הן אוזניות נטולות חוטים לשוק הביניים, שמציעות יכולות השתקת רעשים עם איכות מוזיקלית סבירה, ובמקרה שלהן עם נטייה טבעית להגברה קלה של הבס – ועם תג מחיר שלא מיועד רק לעשירים. האוזניות מגיעות במארז טעינה יחסית שטוח ונוח לשימוש שלא בולט מדי בכיס. הצימוד שלהן, ולאחר מכן ההתחברות שלהן בחזרה אל הטלפון, מתחילים מיד עם פתיחת הקופסה – וזה קורה מהר מאוד. מדובר באוזניות עם "זרועות" ארוכות, שמכילות את מערכת המיקרופונים, עם כיסוי סיליקון בקצוות שלהן שנכנסות לתוך האוזן, והשימוש בהן הוא באמצעות מגע ללא כל כפתורים פיזיים. סאונדוקר שילבה בהן דרייברים בגודל 11 מ"מ, אבל עוצמת השמע אינה מהגבוהות ביותר, אם כי בהחלט מספקת רוב הזמן. בקופסה, מעבר למארז הטעינה ולאוזניות שבתוכו, יש עוד ארבעה זוגות אטמים, שיחד עם האוזניות המורכבות מראש מכסות את המרחב שבין XS ועד XL. כדאי לבדוק היטב את המבחר הזה כדי להבטיח, שמצד אחד האוזניות יאטמו היטב את האוזניים ומצד שני יהיו נוחות ויציבות. במהלך הבדיקה, בשני הגדלים שהתאימו עבורי פחות או יותר, הייתה לי תחושה מדי פעם שהן עומדות ליפול, כך שהיד הושטה באופן אינסטינקטיבי להחזיר את האוזנייה הפוחזת למקומה, אבל רוב הזמן הן ישבו היטב גם אחרי שעות של שימוש, אם כי בהתחלה קצת הרגשתי לחץ על התנוך – עד להחלפת ברירת המחדל בגודל קצת יותר קטן. בנוסף הן מציעות עמידות בתקן IP5, כך שזיעה לא תגרום לתקלה כזו או אחרת באוזניות, ומניסיון, גם לא טיפות של גשם. Soundcore Life Note 3 – אוזניות עם "זרועות" ארוכות שמכילות את מערכת המיקרופונים. צילום: יח"צ אנקור האוזניות מלוות באפליקציה שמאפשרת שליטה משמעותית מאוד באוזניות, ולמעשה האפליקציה עצמה מעלה את השימושיות רמה מעלה ואף יותר: מקביעה של איזה אקולייזר יהיה פעיל, ויש כמה וכמה הגדרות מצוינות מוכנות מראש, ועד מה תבצע לחיצה בודדת, כפולה או השהיה של האצבע על כל אוזניה. יש גם אפשרות לבדוק האם האוזניות יושבות טוב במקומן ומספקות אטימה ראויה. אפשר אפילו לבחור מצב משחק שמספק זמן שיהוי קצר יותר. אחת האופציות הטובות היא אפשרות לבחור את סוג השתקת הרעשים עם התאמה למשרד, רחוב או נסיעה בתחבורה ציבורית. מעבר לזה אפשר כמובן לבטל את מצב ההשתקה וכן לבחור מצב "שקיפות", שבו דווקא רעשי הרקע חודרים היטב לשמע הכללי כדי להבטיח מודעות סביבתית למי שרוצה בכך. בבדיקות השונות התגלה מנגנון השתקת הרעשים כיעיל ועובד היטב, והצליח להשתיק ברמת יעילות גבוהה רעשים מונוטוניים ואף דיבור של אנשים בסביבה. רעשים חזקים חדרו את חומת ההשתקה הכבדה ביותר, אבל בסך הכל החוויה טובה מאוד, כמו גם הדיבור – עם שלושה מיקרופונים בכל אוזנייה, שעוזרים בהשתקת הרעשים, השיחות היו ברורות לחלוטין בתוך המשרד וטובות רוב הזמן בתנאי"שטח", אם כי אז הורגש קצת גוון מתכתי בצליל בשני הכיוונים. האוזניות בדרך כלל הגיבו היטב לנגיעות, ולמרות שאני באופן אישי מעדיך כפתורים פיזיים, הסתדרתי היטב לאחר תרגול מאוד קצר. אבל מדי פעם, ולא רק באופן אקראי, נגיעה אחת רכה הורגשה בכל זאת כלחיצה כפולה וזה היה קצת מעצבן. החברה מבטיחה שבע שעות שימוש בכל טעינה של האוזניות, ומארז הטעינה אמור לספק עוד ארבע טעינות – כלומר עד 35 שעות עבודה רציפות בלי צורך לבצע טעינה. בפועל, הכי הרבה הגעתי לחמש וחצי שעות בכל טעינה של האוזניות, אבל כנראה בגלל שהקשבתי למוזיקה בעוצמת קול של כ-75% ולא רק 50% כפי שמודדים בדרך כלל בחברות. המוזיקה לא מפסיקה כשמוציאים אוזנייה מהאוזן, או את שתיהן, וכך גם לא הקישוריות מול הטלפון. כדי לנתק אותן באופן זמני או קבוע יש להכניס אותן למארז הטעינה ולסגור את המכסה. למעשה מעבר למנגנון השתקת הרעשים, הדבר הכי חכם שיש להן להציע הוא הודעה שהסוללה עומדת להתרוקן וזה מתחיל בערך מתחת ל-20%. Life Note 3 הגיעו לסקירה מהיבואנית הרשמית פיוצ'ר סל, שקבעה את מחירן על 499 ש"ח. לא זול, אבל גם לא יקר מדי, או אם תרצו, אוזניות עם מחיר שוק ביניים.

כמו היריבה שלה אפל, גם גוגל פרסמה בימים אלו את אפליקציות ומשחקי שנת 2022 שלה, אבל ב-Google Play נתנו העורכים ביטוי להרבה יותר אפליקציות: לא פחות מ-20 קטגוריות שונות. כן קיבל ציבור המשתמשים אפשרות לבחור את מה שהם אוהבים. והבחירה העיקרית, באופן אולי מפתיע, כמעט זהה: כאפליקציית השנה נבחרה BeReal, שהייתה גם אחת האפליקציות הזוכות המרכזיות של אפל, וכמשחק השנה נבחר Apex Legends Mobile. גם העורכים בחרו בו כמשחק השנה, אבל כאפליקציית השנה של אנשי גוגל נבחרה Dream by WOMBO, האפליקציה שיודעת להכין תמונות מהוראות טקסטואליות של המשתמשים. נשימה נכונה, שיחות על בריאות הנפש והמון משחקים כאמור, אנשי גוגל בחרו אפליקציות ב-20 קטגוריות ומעבר לכך ציינו בכל נושא כמה אפליקציות נוספות שראוי לדעתם להתייחס אליהן, כלומר גישה שונה מאוד מאפל, שצמצמה את הבחירה ל-16 אפליקציות/משחקים בלבד. כך, לדוגמה נבחרה האפליקציה Breathwork, שמספקת תרגילי נשימה נכונה ולהרגעה, כמנצחת באפליקציות לצמיחה אישית. The STIGMA App נבחרה כאפליקציה הטובה ביותר בהיבט של לעשות טוב, והמשימה שלה לנרמל שיחות על בריאות הנפש במרחבים בטוחים עבור אנשים. עוד דוגמה היא PetStar, שנבחרה כאפליקציית הבידור של השנה, והיא מאפשרת לצלם סרטונים של החיות שלכם שרות כשהן מחופשות, וכמובן להפיץ אותם. בחירות נוספות היו 'דברים החשובים ליום יום', 'יהלומים נסתרים', שראויים לציון למרות שהם לא כה מוכרים, וכן נבחרו אפליקציות השנה עבור שעוני Wear OS, טאבלטים מבוססי אנדרואיד, וגם מחשבי כרומבוק (לראשונה השנה). Dilyte נבחר כמשחק מרובה המשתתפים של השנה, ובו נלחמים לצד גיבורים בעלי כוחות אלוהים בסוג של משחק תפקידים אורבני מסוגנן. כמשחק הקז'ואל נבחר Angry Birds Journey, וכמשחק האינדי של השנה נבחר Dicey Dungeons, שגם הוא סוג של משחק תפקידים אבל הגיבורים בו הם קוביות ענק. השנה נבחרו משחקים גם בשלוש קטגוריות חדשות: Papers, Please כמשחק בעל הסיפור הטוב ביותר, Genshin Impact כמשחק המתמשך הטוב ביותר, ו-Very Little Nightmares כמשחק הטוב ביותר במנוי בתשלום Play Pass. כמשחק הטאבלט הטוב יותר נבחר משחק התפקידים Tower of Fantasy, וכמשחק הכרומבוק הטוב ביותר, עוד קטגוריה חדשה, נבחר Roblox. מעבר לכך בחרו אנשי גוגל שורה ארוכה של ספרים רגילים וספרים מוקראים.

יוטיוב (YouTube) סיכמה באחרונה השנה, עם דירוג הסרטונים והקליפים הטרנדיים ביותר בישראל ב-2022. הדירוג כולל את המוזיקה, היוצרים והתוכניות שליוו את כולנו בשנה הלועזית החולפת. המנצחים הגדולים של השנה במוזיקה הם שחר סאול, אגם בוחבוט ונורוז עם 'דובשנייה', שיר השנה ביוטיוב. בסך הכל התברגו לרשימת עשרת הקליפים הגדולים של 2022 ארבעה שיתופי פעולה מוזיקליים. השנה, נשים זכו לשישה מקומות בעשירייה הראשונה – הישג חסר תקדים מאז החלה הפלטפורמה לפרסם את סיכומי השנה שלה. זו גם השנה השנייה ברציפות שבה זמרת תופסת את המקום הראשון ברשימה, לאחר שבשנה שעברה הייתה זו עדן בן זקן עם השיר 'מועבט', שחברה לדיג'יי איתי גלו.   אנה זק ניצבת במקום השני עם 'מי זאת'; שירז אברהם ובנאל בן ציון עם 'חסרה לי ברמות' אמנם לא הגיעו לפלייליסט של מרבית תחנות הרדיו, אך כבשו את המקום הרביעי ברשימת יוטיוב; ו'פעמון' של נועה קירל ואיתי גאלו הוא השיר שסגר את החמישייה הראשונה. קירל כבשה מקום נוסף בעשירייה הראשונה, כאשר השיר 'פנתרה' שלה התברג למקום השמיני. אישה נוספות ברשימת עשרת הגדולים היא נונו, ששיתוף הפעולה שלה עם שגיא קריב, 'Cute Boy', כבש את המקום השישי ברשימה. עשרת הקליפים הטרנדיים ביותר בישראל 2022 שחר סאול – דובשנייה מארח את אגם בוחבוט ונורוז (Prod. by Ishta, Triangle) אנה זק – מי זאת || Anna Zak – Mi Zot עומר אדם – לבד על המיטה (Prod By Gil Vain & Tal Castiel) בנאל בן ציון ושירז אברהם – חסרה לי ברמות נועה קירל & איתי גלו – פעמון | Noa Kirel X Itay Galo – Paamon Nunu X Sagi Kariv – Cute Boy | נונו X שגיא קריב – קיוט בוי עדן חסון – עושה לי צרות | Eden Hason – Osa Li Zarot נועה קירל – פנתרה (Prod. By Jordi) אושר כהן – אהובי לב אדום אייל גולן – בזמן האחרון (Prod. by Offir Cohen & Nadav Asulin) *הדירוג מבוסס על צפיות מישראל של קליפים רשמיים שהועלו ב-2022, בין החודשים ינואר-נובמבר. אתה ראשון, יא פאודה בראש רשימת הסרטונים הטרנדיים ביותר השנה נמצא הפרק הראשון בעונה הרביעית של 'פאודה' (yes). הפקות מקור נוספות שהתברגו השנה ברשימה הן פרק הבכורה של 'משפחת שדה' (Hot) שנמצא במקום החמישי והפרק הראשון של 'שעת אפס' (כאן 11) שהתמקם במקום השמיני.   במקום השני ברשימת הסרטונים התברג שיר האליפות של פלד למכבי חיפה, אלופת המדינה 2021/22. גם במקום השלישי נמצא סרטון מוזיקלי מעולמות הספורט: מופע המחצית של גמר הסופרבול בכיכובם של ד"ר דרה, סנופ דוג, אמינם, מרי ג'יי בלייג', קנדריק לאמאר ו-50 סנט בערוץ ליגת הפוטבול האמריקנית.   זק, שכבשה את המקום השני ברשימת המוזיקה, מככבת באופן עקיף גם ברשימת הסרטונים, עם שני דיבובי מחווה מצחיקים שהוקדשו לה על ידי ערוץ מדובבים (מקום רביעי) ואמיר חכים (מקום שישי).  עוד ברשימה: סרטון ההכרזה על ההריון של אשת היוטיובר קווין רובין, שגם כיכב ברשימת הסרטונים בשנה שעברה עם סרטון הצעת הנישואין שלו, במקום השביעי. את הרשימה חותמים שני סרטונים מז'אנר "מה עשיתי ב-24 שעות" של יוטיוברים מצליחים: "אוכלים רק קינוחי פיסטוק במשך יום שלם", של Inde Game, ו-"קניתי להומלס כל מה שהוא רוצה במשך 24 שעות", של Festivy.  יוטיוב דיווחה גם שתכני Shorts נצפים על ידי למעלה מ-1.5 מיליארד משתמשים רשומים מידי חודש, עם 30 מיליארד צפיות מדי יום בממוצע. בנוסף החברה הכריזה ששילמה למעלה מ-50 מיליארד דולר ליוצרים, אמנים וחברות מדיה בשלוש השנים שקדמו ליוני 2022. כמו כן למדנו מהסיכום כי יותר משני מיליון אנשים משתתפים בתכנית השותפים של יוטיוב ברחבי העולם וכי ל-YouTube Premium ו-YouTube Music יותר מ-80 מיליון משתמשים מרחבי העולם.  לפי גוגל, הבעלים של יוטיוב, המשימה של הפלטפורמה, שהושקה ב-2005, היא לספק לכולם קול ולהראות לכולם את העולם. "אנחנו מאמינים שלכולם מגיעה הזכות להשמיע את הקול שלהם ושהעולם הוא מקום טוב יותר כשאנחנו מקשיבים, משתפים ובונים קהילה דרך סיפורים", ציינה החברה בהודעתה לעיתונות.  עשרת הסרטונים הטרנדיים ביותר בישראל 2022  פאודה 4 ???? | פרק 1 המלא! – yes tv (יס) פלד – שיר האליפות 21/22 של מכבי חיפה -.Maccabi Haifa F.C Dr. Dre, Snoop Dogg, Eminem, Mary J. Blige, Kendrick Lamar & 50 Cent FULL Pepsi SB LVI Halftime Show – NFL אנה זק – לך לישון (Prod. By Jordi) – דיבוב מצחיק – מדובבים משפחת שדה – פרק הבכורה המלא! – HOT אנה זק – מי זאת || Anna Zak – Mi Zot – דיבוב מצחיק – אמיר חכים  דניאלה בהריון – קווין רובין  שעת אפס ????‍???? | פרק 1 – השיעור– כאן 11 – תאגיד השידור הישראלי אוכלים רק קינוחי פיסטוק במשך יום שלם !!! – Inde Game קניתי להומלס כל מה שהוא רצה במשך 24 שעות!! – Festivy *הנתונים מבוססים על צפיות בישראל בסרטונים שהועלו ב-2022 בניכוי סרטוני Shorts, קליפים, טריילרים ותכני ילדים. 

מחרתיים (ש'), ה-3 בדצמבר, יצוין היום הבינלאומי לזכויות אנשים עם מוגבלות. יום זה מוקדש להעלאת המודעות לתועלת שבהכללת בעלי מוגבלות, ולצורך בתמיכה בכבודם, בזכויותיהם ובשלומם. סביב היום הזה יש את מה שמכונה "הלילה הסגול". מכירים? בתאריך זה או בסמוך אליו (השנה זה יהיה הערב) מאירים בניינים רבים בארץ בסגול – הצבע המזוהה עם בעלי המוגבלות. ואני מציעה: הבה "נאיר" את המשרדים שלנו כל השנה – מבפנים. לענף ההיי-טק הישראלי יש פוטנציאל אדיר לשילוב עובדים עם מוגבלות. זו דרך מצוינת להרוויח עובדים נאמנים ותורמים, ובאותה הנשימה לעזור לאנשים בעלי כישורים מתאימים לעבוד במשרות נחשקות, רווחיות ומכובדות. איך הדברים נראים כיום בהיי-טק הישראלי? בתור מי שמתעסקת בגיוון והכללה שנים רבות, אני יכולה להגיד שיש לנו הרבה סיבות להיות מרוצות ומרוצים. אני עובדת בתוך תעשיית ההיי-טק (גדלתי בה כמתכנתת), ורואה מקרוב איך התחום תופס תאוצה ואיך הענף הולך ומתבגר עם השנים, גם בהיבט הזה. למה הכוונה ב-"מתבגר?" פעם, לא כל כך מזמן, השיח היה ברמת ה-"למה?" כלומר: למה בכלל צריך גיוון והכללה? מה להיי-טק ולזה? אלא שעם השנים, בענף הבינו שגיוון והכללה זה לא רק אנושי ואידיאולוגי, בהיבט של שוויון, אלא גם עסקי. ארגוני היי-טק נוכחו לדעת את מה שמחקרים רבים מוכיחים: שארגון מגוון יותר – מצליח יותר. שלחברה מגוונת יש מיתוג מעסיק טוב יותר, עובדים נאמנים יותר, שהיא חברה מבוקשת יותר, יצירתית יותר ומרוויחה יותר. היתרונות ברורים עוד יותר עכשיו, בעולם העבודה החדש, של אחרי הקורונה. ההגדרה של העובד האידיאלי השתנתה, וגם העובדים השתנו – בפרט הצעירים שבהם, שמחפשים משהו אחר ממה שהדורות הקודמים להם חיפשו. אם פעם הם הסתכלו על המאמצים של הארגון לגוון ולהכליל כיתרון נחמד, כיום זו כבר דרישה. לפי סקר של גלאסדור, ל-76% מהעובדים ומחפשי העבודה חשוב לבחור ארגון ששם דגש על גיוון. כמי שעוסקת בגיוון תעסוקתי, אני רואה את זה בשטח. לא למה – אלא איך אחרי שבתעשייה הבינו את היתרונות, ארגונים ומנהלים עברו לשאול איך – ולא למה. אולי אפילו איך בדיוק. או, קצת יותר באריכות: איך בדיוק משלבים בארגון בעלי מוגבלות? שילוב עובדים עם מוגבלות הוא האקסטרים של גיוון והכללה. למה? כי במקרה זה, נדרשת תשומת לב ארגונית לתהליכי המיון, הקליטה והשילוב לאורך זמן. מועמדים צריכים הזדמנות להגיד מה הם צריכים כדי להצליח להוכיח את היכולות שלהם. מגיע אליכם אדם עם מוגבלות לראיון עבודה? זה בהחלט יכול להוות יתרון. צילום: BigStock נדרשת נגישות פיזית למי שזקוק לה, ונדרשות התאמות אחרות, לפי סוגי המגבלה של העובדת או המועמד לעבודה. נדרש למצוא את המקום הנכון לאדם: לעובדת עם מוגבלות שמיעה קל יותר בצוות שנפגש הרבה במשרד, ואילו עובד שמתמודד עם חרדות זקוק למנהל. שרואה אותו, שמבין.נה שצריך להקפיד אתו על חיזוקים רבים ותהליך הדרגתי יותר של שילוב בתפקיד. אני רואה את השינוי והרצון לפעול נכון אצל החברות שאני מייעצת להן בנושא, וגם ברשתות החברתיות. כמנהלת וכחברה בכמה קבוצות בנושא של גיוון והכללה, אני מתרגשת לראות את הרמה הגבוהה של השאלות והדיונים בהן. למשל, בקבוצת הווטסאפ גיוון והכללה – זה עובד, שאני מנהלת יחד עם שירלי שטיין מור, אוהד יפרח ואורין שטרסמן, מנהלות ומנהלים שמקדמים גיוון והכללה בארגון שלהם מעלים דיונים מעניינים ומעוררי מחשבה בנושאים שונים. כך, לדוגמה, בזמן האחרון נשאלות שם שאלות כגון: איזו תוכנת תמלול מועדפת לסרטונים שהארגון מפיק? או באיזו טרמינולוגיה מדויקת נכון להשתמש בפנייה למועמדים עם מגבלה מסוימת? היום הבינלאומי לזכויות אנשים עם מוגבלות הוא מועד טוב להזכיר לעצמנו שחשוב שנשאיר לילדים שלנו עולם שוויוני יותר. אנחנו בדרך הנכונה, אבל צריך להרחיב את הנתיב הזה מודלים לשילוב אנשים עם מוגבלות יש שלושה מודלים מובילים לשילוב עובדים עם מוגבלות: העסקה "רגילה" מותאמת – עובדים עם מגבלה שמתקבלים במסלול הגיוס הרגיל וזוכים להתאמות סבירות, שיסייעו להם לעבור את תהליכי המיון ולהשתלב בהצלחה בחברה. העסקה קבוצתית מלווה בגורמי מקצוע – גיוס קבוצתי מייצר קבוצת שייכות לעובדים שייקלטו ומגדיל מאוד את הסיכויים של כל העובדים להשתלב בחברה. מודל זה מתאים במיוחד לתפקידים שאליהם אפשר לפתוח מספר גדול יחסית של תקנים במועד אחד. לרוב, הפוקוס בו הוא בכל פעם על מוגבלות ספציפית. תוכניות הכשרה ארגוניות – מדובר בתוכניות הכשרה בתוך הארגון, שיוצרות "היצע" של עובדים רלוונטיים ומקלות בהמשך על תהליכי המיון, הקליטה והשילוב בו. רוצים לקרוא עוד על אותם מודלים, ואולי להבין איך אפשר ליישם אותם בארגון שלכם? היכנסו לפוסט שכתבתי בנושא, שכולל דוגמאות. מה עכשיו? האם אפשר לנוח על זרי הדפנה? התשובה לשאלה הזאת היא: לא. תעשיית ההיי-טק הישראלית אמנם צועדת קדימה, אבל יש עדיין דרך ארוכה לפנינו. המכון הישראלי לדמוקרטיה ומשרד הכלכלה פרסמו מוקדם יותר השנה מחקר חשוב בנוגע לחסמים להשתלבות אנשים עם מוגבלות בענפי ההיי-טק בישראל. המחקר חושף מגוון חסמים, גם מצד מועמדים עם מוגבלות וגם מצד המעסיקים, בהם שיעור נמוך של בעלי מוגבלות שיש להם תארים אקדמיים; שיעור נמוך של השתלבות בענפי ההיי-טק גם בקרב האקדמאים שבהם; חוסר בקשרים שיש לאנשים עם מוגבלות בתוך התעשייה; חוסר ידע של מעסיקים איך למצוא עובדים עם מוגבלות; וקצב עבודה איטי של עמותות שמבינות בגיוון אבל לא בהיי-טק. החוקרים מציעים שלל המלצות, כמו הקמת מרכזי תמיכה עבור בעלי מוגבלות במוסדות אקדמיים, כדי לצמצם נשירה, שילוב התמחויות בחברות היי-טק במהלך הלימודים, יצירת קהילה תומכת, שכנוע מעסיקים לתת לעובדים עם מוגבלות לעבוד מהבית ועוד. נכון שחלק גדול מהפתרונות המערכתיים צריך לבוא מלמעלה, ממקבלי ההחלטות. אבל עדיין, זה בידיים שלנו, ולא רק אם אנחנו מנכ"לים או סמנכ"לים. יש אנשים מוכשרים עם מוגבלות שמתקשים מאוד להתקבל לחברות היי-טק, מתקשים מאוד לקבל סיכוי אמיתי להצליח. היום הבינלאומי לזכויות אנשים עם מוגבלות הוא מועד טוב להזכיר לעצמנו שחשוב שנשאיר לילדים שלנו עולם שוויוני יותר. אנחנו בדרך הנכונה, אבל צריך להרחיב את הנתיב הזה. בואו נמשיך בכל הכוח!

שירותי תשלומים הוצעו במשך שנים רבות על ידי בנקים בלבד, אולם ב-10-15 השנים האחרונות השתנה שוק התשלומים. רגולציות בתחום, כמו בנקאות פתוחה (Payment Service Directive – PSD2 באירופה), כמו גם המעבר לענן האיצו את הצמיחה, ולשוק הצטרפה שורה ארוכה של שירותי תשלום, כמו תשלומים מיידיים, ארנקים דיגיטליים ופתרונות נוספים של שחקנים חדשים, כמו חברות צד ג' (PSP – Payment Service Providers). על פי דו"ח של חברת המחקר מקינזי, שוק התשלומים צמח להיקף שנתי של 1.9 טריליון דולר (2020). במקביל, וכתולדה ישירה של צמיחה זו, גדל היקף הפשיעה הפיננסית, ובראשה הלבנת כספים. על פי דו"ח של האו"ם, קשה מאוד לאמוד את היקף הלבנת ההון בעולם, אך היא ללא ספק מתרחבת, והיקפה כ-5% מהתוצר המקומי הגולמי – בין 800 מיליארד דולר ל-2 טריליון דולר בשנה! לאור זאת, הבנקים מעדכנים כיום את מערכות התשלומים שלהם על מנת שיוכלו לתת מענה לדרישות השוק והלקוחות, כמו תמיכה בתשלומים מיידיים, מעבר ל-ISO20022 ועוד. נוסף לכך, הבנקים מתחילים לעבוד עם חברות צד שלישי על מנת לבנות אקו-סיסטם שיכול לספק שירותים חדשניים ומענה טוב לדרישות הלקוחות, כמו ארנקים דיגיטליים, תשלומים מהסלולר, תשלומים מיידיים וכדומה. לבנקים ברור, אם כן, שהם לא יכולים להיות אחראים על כל שרשרת הערך ועל כלל השירותים שניתנים ללקוחות שלהם. רגולציה הולכת ומחמירה על הבנקים רשויות רגולטוריות בכל העולם, לרבות בישראל, מתייחסות לבנקים כאל שומרי סף ומטילות עליהן רגולציה הולכת ומחמירה לזיהוי מלביני הון, דיווח לרשויות וחסימת פעילותם, הן בהעברות כספים בינלאומיות והן מקומיות. על פי המחלקה המשפטית של אוניברסיטת קורנל, הלבנת הון מתייחסת לתשלום פיננסי, אשר מסתיר ביודעין את זהות המקור והיעד של התשלום. אתגר הלבנת ההון מתעצם לאור צמיחתם של מטבעות הקריפטו, שהמעקב אחרי תנועותיהם מורכב יותר לעומת מטבעות מסורתיים. אולם בעקבות היטשטשות הגבולות בין שירותים שהבנקים מספקים לבין שירותים של חברות צד שלישי שהבנק משתף איתן פעולה, נוצרת מורכבות בשוק זה בכל הנוגע לאחריות למניעת הלבנת הון. יש היום צורך חזק יותר לעבוד בשיתוף פעולה ושכל צד יישא בנטל כדי למנוע פשיעה כלכלית. הבנקים חייבים לשתף פעולה עם חברת צד שלישי כדי לספק שירותים טובים יותר. עם זאת, האם עליהם להסיר את החשש להלבנת הון שתתרחש בשרשרת התשלומים שבהם מעורב צד ג'? ישראל חוקקה בשנת 2000 את החוק לאיסור הלבנת הון, ובעקבותיו השקיעו גם הבנקים בישראל משאבים אדירים ליישומו, לרבות מערכות מחשוב, כוח אדם ויישום תהליכים רלוונטיים חדשים. בדומה לבנקים רבים ברחבי העולם, הבנקים בישראל מתקשים להתמודד עם ההיקף הגדול והתחכום של העבריינים. עדות לכך הם הקנסות האדירים שהבנקים סופגים עקב אי גילוי הלבנות הון, כמו קנס של 3.9 מיליארד דולר שהוטל על גולדמן זאקס בשנת 2020, קנס של 1.3 מיליארד דולר שהוטל על יוניקרדיט בשנת 2019, קנס של 2.5 מיליארד דולר שהוטל על ברקליס בשנת 2016 ועוד. "הטמעה בבנקים של מערכות למניעה הלבנת הון על ידי חברות פינטק… שמציעות כיום פתרונות מתקדמים מסוגם מבוססי פונטיקה ולינגוויסטיקה מותאמים למשימה של זיהוי פעילות הלבנת הון שמאפשרות הקטנה של האבחנות החיוביות השגויות, תוכל לבלום את הפשיעה הפיננסית המתגברת, שהופכת למתוחכמת יותר" הבעיה המרכזית טמונה בעובדה, שהבנקים מפעילים מערכות מחשוב ישנות למניעת הלבנת הון, והניסיון לפתור זאת עם תוספת של חוקים ובינה מלאכותית לא צלחה ברגע שהמערכות ישנות. תהליכי הבדיקה מתבססים על עבודה ידנית, לעיתים על ידי מחלקות של אלפי עובדים, שבודקים את התשלומים החשודים, מעכבים בכך את התשלומים ומתסכלים את הלקוחות. כלומר הגידול בתשלומים בעקבות המעבר לתשלומים דיגיטליים ושיתופי פעולה של הבנקים עם חברות צד ג', מגדיל גם את שיעור האבחנות החיוביות השגויות (false positive). על פי דו"ח של חברת המחקר סלנט, ההוצאה על הפעילות של המחלקות הללו צמחה מ-15 מיליארד דולר בשנת 2016 ל-25 מיליארד דולר בשנת 2021. חמור מכך, מערכות המחשוב הישנות והתהליכים הידניים מניבים שיעור מדהים של 70% אבחנות חיוביות שגויות (false positive), ולצידם מקרים רבים של אבחנות שליליות שגויות (false negative) – דהיינו פספוס של תשלומים של הלבנת הון שבגינם הבנקים נקנסים. מכאן עולה השאלה האם הבנקים יכולים להסתמך על מערכות למניעת הלבנת הון שהטמיעו חברות צד שלישי? האם זה מספיק? מה קורה כשהבנק מעוניין לעבור לענן כדי לתת שירותים טובים יותר? או אולי לעבוד עם פלטפורמות בנקאות פתוחה שמאפשרות שירותים טובים יותר? בנקודת זמן זו על הבנקים לקבל החלטה ולמצוא את האיזון הנכון. אין ספק שהבנקים צריכים להתייעל במערכות חדשניות שיכולות לתת מענה טוב לעצירת הלבנת הון כמו גם הקטנת ה-false positive ולאו דווקא להסתמך על מערכות של חברות צד שלישי (במיוחד לאור כך, שהרגולציה שמחייבת חברות צד ג' להטמיע מערכות הלבנת הון עדיין בתחילת הדרך). נוסף לכך, כאשר הבנקים עובדים עם פלטפורמות דיגיטליות, עליהם לוודא שיש אימות טכנולוגי והרשאות לקבל תשלומים מחברות צד שלישי על מנת למנוע פשיעה כלכלית. הבנקאות הפתוחה, מודל בנקאות כשירות (BaaS – Banking as a Service), שיתופי פעולה עם חברות צד ג' ושימוש בפלטפורמות פיננסיות הם הזדמנות גדולה לבנקים, לרבות בנקים ישראליים, לבצע קפיצת מדרגה בתחום מתן שירותי תשלום חדשניים ללקוחותיהם. הטמעה בבנקים של מערכות למניעה הלבנת הון על ידי חברות פינטק, וביניהן חברות ישראליות כמו Fincom.co, שמציעות כיום פתרונות מתקדמים מסוגם מבוססי פונטיקה ולינגוויסטיקה מותאמים למשימה של זיהוי פעילות הלבנת הון שמאפשרות הקטנה של האבחנות החיוביות השגויות, תוכל לבלום את הפשיעה הפיננסית המתגברת, שהופכת למתוחכמת יותר.   הכותבת היא מנהלת פיתוח עסקי בחטיבת התשלומים של חברת פינסטרה העולמית ומנהלת שיתופי פעולה עם חברות פינטק.

הבחירות לכנסת התקיימו בדיוק היום (ה') לפני חודש, אלא שפיתוח אחד שקשור בהן כאן כדי להישאר – ובגדול. הכוונה היא למערכת של הסטארט-אפ SPS, שנבחר על ידי המדינה להוביל את המצביעים אל הקלפיות – הן בבחירות האחרונות והן באלה הקודמות, שהתקיימו במרץ 2021. SPS פיתחה פלטפורמת ניווט לעסקים ו-GIS Transportation הראשונה מסוגה בעולם, שמציעה יכולת ניהול קהל בזמן אמת (Real time crowd management). היא כבר מסייעת לעסקים להגדיל את ההכנסות מתנועת המבקרים בסניפים שלהם ומונעת זליגת מידע פרסומי יקר ערך למתחרים. כיצד? לפני שנשיב על השאלה הזאת, כדאי לדעת שהסטארט-אפ הישראלי SPS הוקם לפני שלוש שנים על ידי שגיב לוי ודרור שקד. לצוות מייסדי החברה הצטרפו שורה של מובילי היי-טק עם ניסיון מוכח בפיתוח וצמיחה של חברות טכנולוגיות. החברה הציבה לה כמטרה לשמש כפלטפורמה טכנולוגית לחברות מסחריות, גופים ממשלתיים ועסקים שמחפשים פתרון ורסטילי ליצירת חוויית משתמש ייחודית ולסיוע בניהול קהל בזמן אמת, ללא צורך בהורדת אפליקציה. הפלטפורמה מאפשרת למשתמשי הקצה לנווט בכל מערכות הניווט, כולל תחבורה ציבורית, למקום היעד. ארגונים שמשתמשים בטכנולוגיה הייחודית של SPS מקבלים גישה למידע יקר ערך ושימוש בשירותי הפרימיום המגוונים של החברה, כגון: אפיק הכנסה ייחודי נוסף עבור עסקים, שכבת הגנה נגד זליגת דטה למתחרים, יכולת ניהול קהל בזמן אמת, ויסות חניונים לאירועים גדולים, הצגת הסניף הקרוב ללקוח בצורה אוטומטית, ERTM המעדכן את העסקים על זמן ההגעה של הלקוחות (במייל או API), ניתוחים עסקיים גיאוגרפיים עם תובנות עסקיות מבוססות מיקום, וקידום והעלאת אחוזי ההמרה לשימוש במערכות תורים.  הפלטפורמה של SPS מאפשרת לחברות וארגונים בעלי סניפים או משרדים לייצר לינקים לניווט ללא עלות, לכלל המיקומים של הארגון – מחברות כנסים, עבור במשרדי כרטיסים, רשתות סניפים ועד לחברות זימוני תורים. סיפורי הצלחה בבחירות, בממשלה ובשירותי בריאות כללית בבחירות האחרונות, משרד הפנים השתמש בפלטפורמה של SPS על מנת להנגיש את המידע של מיקומי הקלפיות עבור האזרחים, כולל מידע בזמן אמת על כל הדרכים להגיע למיקום הקלפי, מידע המשכי (קומה, משרד, כניסה וכדומה) וזמני הגעה בכל אמצעי הניווט והתחבורה. סיפור הצלחה נוסף הוא השימוש במערכת בניווטים לרופאים ולמרפאות של שירותי בריאות כללית. המערכת משמשת את לקוחות ארגון הבריאות הגדול בישראל, שמספרם עומד על מעל ארבעה מיליון. עוד גופים שמשתמשים בשירות של החברה הם חברות וארגונים ממשלתיים במשק הישראלי, עם מיליוני ניווטים בשנה. ברשות החדשנות הבחינו ביעילות של הפלטפורמה ש-SPS מציעה וזיכו אותה במענק בשווי של חצי מיליון דולר, כהכרה בחדשנות יוצאת דופן, בצוות יזמים עתיר ניסיון ובפוטנציאל שוק אדיר. יחד עם קבוצת משקיעים טכנולוגיים מוכרים בתעשייה, החברה הכריזה בימים אלה על תחילת גיוס בסבב A, להרחבת הפעילות באירופה ובארצות הברית. מעוניינים לדעת עוד? לאתר החברה לחצו כאן.

וואן פלוס מתחייבת לעדכוני אנדרואיד בסמארטפונים שלה לארבע שנים, שנה אחת יותר ממה שגוגל מספקת למכשירי ה-Pixel שלה. בנוסף, החברה הודיעה כי ממשק Oxygen OS 13.1 שלה יושק גלובלית במחצית הראשונה של השנה הבאה. הממשק החדש יציע שיפורים שונים, כמו אודיו מרחבי, שתי אפשרויות חדשות לתצוגת always-on ועוד. החברה לא פירטה אילו דגמים מהסמארטפונים שלה יקבלו ארבעה סבבים של עדכוני אנדרואיד, אבל כרגע רוב המכשירים שלה תומכים בעדכוני אנדרואיד לשלוש שנים. לשם השוואה, גוגל מציינת בתיעוד התמיכה שלה שהיא מציעה עד שלוש שנים של עדכוני תוכנה ועד חמש שנים של עדכוני אבטחה עבור מכשירי ה-Pixel שלה, מה שאמור לעזור לאפשר לחברה לסייע למשתמשים במכשירים ישנים ככל שהחומרה מתבגרת. סמסונג, שמוכרת הכי הרבה מכשירי אנדרואיד בארה"ב, מבטיחה ארבע שנים של עדכוני תוכנה וחמש שנים של עדכוני אבטחה עבור דגמי הדגל שלה ומכשירי הביניים הפופולריים ביותר.

אפשר לנשום לרווחה – אילון מאסק, הבעלים והמנכ"ל החדש של טוויטר, ומנכ"ל אפל, טים קוק, השתתפו במפגש עסקי יחדיו ויישרו את ההדורים ביניהם. מוקדם יותר השבוע, ביום ב' האחרון, פרסם מאסק סדרת ציוצים ארוכה ותוקפנית במיוחד, שבה התייחס לקשרי טוויטר ואפל. יזם הטק הדומיננטי תייג את מנכ"ל ענקית הטכנולוגיה מקופרטינו בציוציו, בהם טען כי אפל עצרה בגדול את הפרסום בטוויטר ושאל את ​​קוק האם החברה והוא נגד חופש הביטוי באמריקה. כדי להסביר את חשדותיו אלו, מאסק סיפר גם ש-אפל איימה על טוויטר כי אם לא תחזיר את מיתון התוכן הנרחב לפלטפרומה, זה שמאסק מנסה לצמצם כדי לאפשר לכל הדיעות להישמע – היא תורחק מה-App Store, חנות האפליקציות של אפל. בהמשך שאל מאסק בציוציו האם יש עוד מפתחי אפליקציות שצונזרו על ידי יצרנית ה-iPhone וכתב גם באופן די מובהק שלתפישתו אפל פועלת כמו מונופול. מאסק המשיך למתוח ביקורת על אפל בציוצים נוספים, ואף הזדעק על המדיניות שלה לחייב מפתחי אפליקציות ב-30% עמלה על רכישות בתוך היישומים שלהם. ההתקפה נשמעה קיצונית ונדמה היה שבעוד זמן מה יתגלגלו הדברים לכדי מאבק משפטי בסגנון זה שניהלה אפיק גיימז (Epic Games), יצרנית המשחק פורטנייט, מול אפל בעבר הלא רחוק, ואף ניצחה בו. אבל למרות זאת, כעת נראה שהפרשה כבר מאחורינו. קוק, כך מסתבר, הזמין את מאסק לשיחה פנים אל פנים במטה החברה, והשניים פתרון את הקונפליקט, כך לפי הדיווחים בתקשורת העולמית. Good conversation. Among other things, we resolved the misunderstanding about Twitter potentially being removed from the App Store. Tim was clear that Apple never considered doing so. — Elon Musk (@elonmusk) November 30, 2022 המולטי-מיליארדר מאסק צייץ אמש (ד') כי פגש את מנכ"ל אפל במטה בקופרטינו, וסיפר כי הייתה לשניהם שיחה טובה שהביאה את הבעיות לכדי פתרון. בציוצו כתב מאסק: "שיחה טובה. בין היתר, פתרנו את אי ההבנה לגבי טוויטר, שעלולה להיות מוסרת מחנות האפליקציות. לטים היה ברור שאפל מעולם לא שקלה לעשות זאת". בהמשך הוא אף הודה ל-קוק בסגנון חברי על שערך לו סיור בקמפוס "היפה" של אפל, והעלה סרטון המתעד את הנסיעה ברחבי המקום. מדובר בהחלט בקמפוס של ענקית טכנולוגיה שנחשב מהמפוארים והחדשניים בעולם, הן בשל גודלו והן בזכות האדריכלות המתקדמת שלו, כשהמתחם כולו תוכן ונבנה בקפידה רבה ונהוג לכנותו 'אפל פארק'. אפל לא התייחסה למפגש בפומבי, וקוק לא הגיב לציוציו המפוייסים של מאסק. קוק סירב לרכוש את טסלה מ-אילון מאסק, מנכ"לה. צילום: וויקיפדיה קוק לא תמיד הסכים להיפגש עם מאסק מעניין להיזכר כי לא תמיד רצה קוק להיפגש עם הקולגה מאסק, או כך לפחות טען האחרון. יזם הטק הוא כידוע מנכ"ל ומייסד החברות טסלה (Tesla), נוירלינק (Neuralink), חברת החלל SpaceX וחברות אחרות. ב-2020 הוא סיפר לעוקביו שבעבר הלא רחוק רצה לקיים פגישה עם מנכ"ל אפל, במטרה להציע למכור לאפל את טסלה. מדובר על התקופה שבה פותח ה-Model 3 של המכונית החשמלית הנחשקת מבית טסלה, אשר נתקלה אז בקשיים רבים בתהליך. על אף שמאסק לא ציין על איזו שנה בדיוק מדובר, הרי שסביר שהתכוון לפרק הזמן שבין השנים 2017-2019. "בימים האפלים ביותר של תוכנית Model 3 פניתי לטים קוק כדי לדון באפשרות שאפל תרכוש את טסלה", צייץ מאסק אז, והוסיף וסיפר: "הוא סירב להיענות לפגישה". הפלטפורמה הפתוחה לכל מרתיעה רבים ההתכתשות שיזם מאסק עם יצרנית ה-iPhone הגיעה מאחר של-אפל יש כללים נוקשים לגבי ניהול תוכן, ואילו למאסק, שפיטר את רוב צוותי הניהול של טוויטר ואת ממתני התוכן שלה, יש כוונה מוצהרת לגרום לרשת החברתית המצייצת להיות פלטפורמה חברתית של "כולם", לדבריו, ולשוות לה אופי חדש ופתוח בהרבה. מאסק – אחרי סקר משתמשים שערך – גם הודיע כי החזיר את דונלד טראמפ, נשיא ארה"ב לשעבר, לטוויטר, אחרי שסולק ממנה בינואר 2021, וככל הנראה ישיב לשירות רבים מהמשתמשים שהושעו ממנו לצמיתות במימי המנכ"לים הקודמים, ג'ק דורסי ופרג אגראוול. האיחוד האירופי גם הוא דרש מטוויטר להגביר את הצנזורה שלה, ולא להיפך, כפי שמעוניין הבוס החדש שלה, והזהיר את מאסק כי יחרים את טוויטר או יקנוס אותה אם לא תמלא אחר החוקים של אירופה לגבי מיתון תוכן, שייכנסו לתוקף ב-2023.