The headlines that made most buzz on this page
09/02/23 16:11
9.62% of the views
מאת אנשים ומחשבים
לכודים רבים עדיין מצויים בין ההריסות בעקבות רעידות האדמה שהתרחשו השבוע בטורקיה ובסוריה – רעידות שבהן נהרגו יותר מ-15 אלף בני אדם ואלפי מבנים קרסו. ישראל הוציאה לטורקיה משלחת סיוע בהובלת צה"ל, תחת השם "ענפי זית". המשלחת מונה כ-150 מומחי חילוץ, והיא המשלחת ה-31 במספר לסיוע באסונות מעין זה ב-40 השנים האחרונות.
זוהר אלי, מנהל אגף מוקדים וטכנולוגיה באיחוד הצלה. צילום: יח"צ
בין חברי המשלחת נמצאים 25 רופאים, פרמדיקים וחובשים של איחוד הצלה, שהגיעו לאתרי האסון עם 10 טון ציוד רפואי ומבצעי. זוהר אלי, מנהל אגף מוקדים וטכנולוגיה באיחוד הצלה, שוחח עם אנשים ומחשבים על ההיבט הטכנולוגי במבצע הסיוע, וכיצד זו משמשת להצלת החיים. לדבריו, "אנחנו משתמשים בציוד תקשורת לוויינית, כמו גם במערכות תקשורת נוספות, על מנת לגשר על הפער שנוצר בשל קריסת מערכות הסלולר. אנחנו משתמשים גם ברחפנים תרמיים, לטובת איתור ניצולים על בסיס חום גופם".
מכשירי קשר, ניווט ומיפוי ו-ווטסאפ – באפליקציה אחת
אנשי איחוד הצלה משתמשים במערכת Synch לתקשורת, שליטה ובקרה מבצעית, פרי פיתוח של חטיבת התקשוב של אלביט מערכות. המערכת פותחה על בסיס מערכות תקשורת ושו"ב שפותחו בחברה, במסגרת פרויקט צבא יבשה דיגיטלי (צי"ד). היא מיועדת לניהול הקשר בין כלל גורמי הרפואה באזור האסון – בשילוב חמ"ל איחוד הצלה, שיושב בירושלים. למערכת יש ממשק בחמ"ל, המרכז את העבודה מול כל הגורמים הפרוסים בשטח. כך, במרכז השליטה והבקרה יכולים מנהלי הצוותים לראות את כל צוותי החירום וההצלה של איחוד הצלה באתר על גבי מפה, ולהשתמש בכלים שונים המכוונים ומסייעים להם במשימתם. הצוותים יכולים מצידם להעביר שידור קולי, תמונות ו-וידיאו חי מהשטח, וכן להעביר עדכונים למרכזי השליטה.
המערכת של אלביט בפעולה. צילום: אלביט מערכות
בהיבט הטכנולוגי, המערכת פועלת על כל רשת סלולרית ומאפשרת לפרוס את הצוותים במהירות בכל סביבה שיש בה כיסוי תקשורתי, תוך שהם שומרים על קשר עם גורמים מקצועיים גם בשטח וגם בארץ. היא מותקנת כאפליקציה על מכשירי טלפון סלולריים, וכך הופכת אותם לשילוב של מכשירי קשר, ווטסאפ ומכשירי ניווט ומיפוי – הכול באפליקציה אחת.
מערכת ש-"משפרת את ההתייעצויות ונותנת סיוע מדויק מרחוק"
תמונת חילוץ ממערכת הקרביין. צילום: יח"צ
משלחת איחוד הצלה בטורקיה משתמשת גם במערכת Universe, פרי פיתוח של קרביין הישראלית. המערכת, שמותקנת בתשתיות המוקד של הארגון בירושלים, משמשת לניהול התקשורת בין המתנדבים בשטח למוקדני איחוד הצלה בישראל. היא מאפשרת למתנדבים בשטח לקיים תקשורת אינטראקטיבית, רב ערוצית ומיידית עם המוקד בארץ, שמקבל מיקום מדויק שלהם ותמונת מצב בזמן אמת מהשטח באמצעות וידיאו, אודיו ותמונות. המידע נפרש במוקד על מסך אחד, ומשמש את הצדדים להתייעצות עם רופאים וגורמים מקצועיים נוספים בארץ לגבי פעולות ההצלה המתבצעות שם, בטורקיה.
התקשורת מתבצעת בשיחה רגילה מהטלפון הנייד, על ידי לחיצה על קישור שנשלח למתקשר, בלא כל צורך בהורדת אפליקציה לטלפון. לדברי אלי, "המתנדבים בשטח משתמשים במערכת של קרביין, וכך המוקדנים שלנו מקבלים נתונים מדויקים על המיקום שלהם. אנחנו מסתייעים ביכולת הווידיאו שבמערכת כדי לקבל נראות טובה יותר של האירועים בשטח. זה משפר את ההתייעצויות ונותן סיוע מדויק מרחוק".
לסיכום הוא אמר כי "שיתופי הפעולה שלנו עם ספקיות הטכנולוגיה מסייעים להצלת חיי אדם".
09/02/23 16:24
8.65% of the views
מאת אנשים ומחשבים
מיקרוסופט ממשיכה לשלב שינויים בדפדפן האינטרנט שלה, Edge, ואחד החדשים שבהם הוא הטמעה בו של מנוע הצגת ה-PDF של אדובי, המבוסס על תוכנת ה-Acrobat שלה. המנוע החדש יחליף את המנוע הקיים נכון להיום בדפדפן לצורך הצגת מסמכי PDF, שמיקרוסופט פיתחה עבורו רק לפני כשנה.
לפי שתי החברות, התצוגה של מסמכי PDF באמצעות המנוע החדש אמורה להיות יותר מדויקת ויותר נוחה לשימוש, ומסמכים אמורים להיפתח מהר יותר, כולל כאלה ארוכים ומורכבים. "זה יעניק למשתמשים חוויית PDF שכוללת עיבוד עשיר יותר, וצבעים וגרפיקה מדויקים יותר, ביצועים משופרים, אבטחה חזקה לטיפול ב-PDF, ונגישות רבה יותר – כולל בחירת טקסט טובה יותר וקריינות בקול רם", נמסר מהן.
היכולת לקרוא ולאף לערוך עד מידה מסוימת מסמכי PDF בדפדפן תמשיך להיות חינמית, והיא תשולב ב-Edge החל מהחודש הבא במערכות הצרכניות, המבוססות על Windows 11 ו-Windows 10, כשההשקה תהיה הדרגתית.
ברמה הארגונית יוכלו מנהלי ה-IT לבחור שלא לעבור בינתיים למנוע התצוגה החדש במחשבים שבארגון, וזאת כדי לאפשר להם לבחון את השילוב במשך זמן מסוים על קורא ה-PDF החדש לפני השמתו בכל המחשבים.
09/02/23 16:42
8.65% of the views
מאת אנשים ומחשבים
"ביזור של כספים הוא הליך של ניהול וגידור סיכונים. זהו תהליך פיננסי מוכר בכל חברה שיש לה קופת מזומנים גדולה, על אחת כמה וכמה ביוניקורן שלו יש מאות מיליוני דולרים. לכן, יצירת קשר בין הוצאת כספים מהארץ – כסנקציה על מהלך פוליטי כזה או אחר, מבלי להתייחס לרפורמה המשפטית – היא צעד פסול ולא ענייני, שכל מטרתו לייצר אינרציה, המיטיבה עם יוזם הקריאה. הקריאה היא הבעייתית – הוצאת כסף היא הליך פיננסי שאינו חדש", כך אמר דורון אמיר, מנכ"ל יוניקורן הסייבר סייטקה (CyTaka).
בראיון לאנשים ומחשבים ציין אמיר, יזם הטובים לסייבר, כי "הקריאה להוצאת כספים מהארץ יוצרת סנכרון ואינרציה, המושפעות מפסיכולוגיה ופחדים, שיכולים להביא ליצירת מגמה. זה מהלך המיטיב עם חדי הקרן המוציאים את הכספים, כי ההכנסות הן בדולרים וההוצאות בשקלים – לכן נגזרת הרווח רק עולה. זו לא סנקציה, זו הטבה עבורם. זה בסדר להרוויח, אבל פה זה נעשה כמהלך פופוליסטי אשר איננו ראוי. אין מה לערבב פוליטיקה ומהלכים פיננסיים".
"יש לנקוט במהלכים העוזרים לאזרחים ולאזרחיות ומקדמים את טובתם", הסביר אמיר. "בדמוקרטיה צריך לערער ולהילחם – אבל לא באופן אלים פיננסית והתנהגותית. זו אלימות פיננסית: הוצאת כספים מישראל משמעה תשלומי מס וניהול הוצאות מחוץ לישראל, ובסוף, המשמעות היא פגיעה באזרחים, אשר זוכים להנות מפחות פירות של ההשקעה".
"המהלך עלול להוציא מפה גם את המוחות, ולא רק את הכספים"
"המשקיעים המגיעים לפה", ציין, "אוהבים את המוחות והאיכות שרואים שיש לנו. הם מתוודים שיש כאן רנסנס של אינטליגנציה ויצירתיות, ולכן הם מביאים לפה כסף. המהלך עלול להביא לעוד מהלך – להוציא מפה גם את המוחות, ולא רק את הכספים".
"מי שאוהב את המדינה", אמר, "יודע לעסוק ביצירתיות, בהידברות, בצורך באיחודים, ופחות בתמיכה או שלילה של מדיניות ממשלתית זו או אחרת. בישראל יש אנשים, לא מכונות פיננסיות, ואני קורא למנהיגים הטכנולוגיים והפוליטיים להתחשב באדם הסביר, זה המושפע מאמירות המייצרות פחד וכאוס. כך, נוצרת נבואה המגשימה את עצמה".
"עלינו לקיים שיח בוגר, הן בממד העסקי והן בזה הממשלתי", סיכם אמיר. "רק בדרך זו נוכל להשפיע ולהוכיח שמודל הדמוקרטיה מנצח תמיד – גם כאשר קיימים קונפליקטים בחברה וגם כאשר יש סערה ברוח הציבורית, ונוצרת אווירה לוהטת, אשר מדרדרת את השיח הציבורי לעבר אלימות וחוסר הקשבה. זאת הסכנה האמיתית שיש לנו במדינה – ולא רפורמה כזו או אחרת. ברור לכל בר דעת שצריך להיכנס למשא ומתן בוגר, כאשר כל צד יתפשר ויגלה הבנה כלפי הצד השני. ככל שישראל תבין מהר יותר שאנו מאד חזקים – כך כולנו נצליח לממש את העושר הכלכלי המוצא עניין בישראל, הן בהיבט של גיוס אג"חים והן בהיבט של אקזיטים של מיליארדי דולרים. אנו רבים כל היום, הבעיה היא השיח".
09/02/23 12:16
7.69% of the views
מאת אנשים ומחשבים
מי שמשתמשים ב-Google Translate לבטח נתקלו בתוצאות "מצחיקות" בתרגום משפה לשפה, הנובעות לרוב בשל מילים שיש להן יותר ממשמעות אחת. אמנם, גוגל עשתה כמה צעדים בנושא כדי לאפשר שיחות בין שני צדדים הדוברים שפות שונות, אבל עדיין לא הגיעה לשירות אופטימלי. באירוע AI שנערך בפריז, הכריזה ענקית הטק על כמה כלים קונטקסטואליים משופרים שיגיעו ל-Google Translate, שיכולים לעזור לדוברים להימנע מטעויות בעתיד.
השיפור שגוגל הוסיפה לתוכנה הוא תרגום הקשרי, כששירות Translate יתחיל להציג וריאציות שונות של מילים שיש להן כמה משמעויות, מה שיאפשר לדובר לבחור את האפשרות המתאימה ביותר למה שהוא מנסה לומר.
גוגל הציגה דוגמה עם המילה Novel – שיכולה להיות שלושה דברים שונים (באנגלית): רומן, ספר ומשהו חדש, ולכן כשהתרגום אינו כולל הקשר, קל לראות כיצד האפליקציה יכולה לשבש משפט.
עם השדרוג ההקשרי הזה, השירות של גוגל יספק משמעויות מרובות לכל מילה בעת תרגום משפה לשפה בשפות אנגלית, ספרדית, צרפתית, יפנית וגרמנית. המטרה היא לא רק דיוק – היא גם להבטיח שהמשפט נשמע בצורה נכונה לדוברי שפת אם.
גוגל הצהירה שהיכולות החדשות של התרגום ההקשרי יופצו בשבועות הקרובים בחמש השפות שלעיל, ובמהלך השנה הקרובה בשפות נוספות.
09/02/23 14:25
7.69% of the views
מאת אנשים ומחשבים
HP הכריזה אתמול (ד') על שני מחשבים ניידים הפיכים חדשים במשפחת ה-Fortis, שמיועדים בעיקר לשוק ההוראה והחינוך. שני המחשבים מציעים תכונות מאוד דומות, ובעיקר החברה מתגאה בכך שהם עברו את בדיקות ה-MIL-19, שמוכיחות קשיחות ועמידות גם בנפילות, מכות וחבטות.
כמחשבים שאמורים להיות זולים במיוחד, כמו מחשבים רבים שמיועדים לשוק החינוך, מציעים מחשבי ה-Fortis החדשים תצורה שאינה גבוהה במיוחד, אך כזו שבהחלט אמורה להספיק ויותר לשימוש בידי תלמידים ומורים כאחד.
אלה המחשבים החדשים
Pro x360 Fortis G11 הוא מחשב המבוסס על מעבדי ה-N100 וה-N200 של אינטל, והוא מגיע עם Windows 11. מסך ה-LCD שלו הוא בגודל 11.6 אינץ', והוא מציע רזולוציית HD בלבד, אך מגיע עם הגנת Gorilla Glass. המחשב החדש מציע זיכרון RAM בנפח של עד 16 גיגה-בייט ואחסון שמבוסס על כרטיס SSD PCIe NVMe Value בנפח של 128 או 256 גיגה-בייט. מי שרוצה להוזיל את המחשב עוד יותר יכול לבחור אחסון בנפח של 64 גיגה-בייט מסוג eMCC.
המחשב תומך באפשרויות שונות של קישוריות, עד WiFi 6E ובלוטות' 5.3, ויש לו סוללת 42WHr, שנטענת באמצעות חיבור USB-C, וכן שני חיבורי USB-A. עוד הוא כולל מצלמת HD מקדימה, כשאפשר להוסיף מצלמה "פונה לעולם" באבחנה של 5 מגה-פיקסל עבור מצב שימוש כטאבלט. המשקל: 1.47 ק"ג.
Pro x360 Fortis G3 J הוא, כאמור, מחשב מאוד דומה – אך שונה, בעיקר בכך שמערכת ההפעלה שלו היא Chrome OS של גוגל. גם מבחר המעבדים שונה, כשהמחשב מבוסס על מעבדי פנטיום בדגמי N4500, N5100 ו-N6000. הוא מציע זיכרון RAM של 4.8 גיגה-בייט ואחסון eMMC בלבד, בנפחים של 32 או 64 גיגה-בייט. הסוללה מעט גדולה יותר – 47Whr, והיא אמורה להספיק, לפי החברה, לעד 11 שעות עבודה. יש גם חיבור USB-C.
לפי החברה, צמד המחשבים אמור להיות זמין גם בישראל כבר במהלך הרבעון הנוכחי – אז גם יפורסמו המחירים.
09/02/23 15:50
6.73% of the views
מאת אנשים ומחשבים
אחת הטענות של ראש הממשלה, בנימין נתניהו, בתשובה להתנגדות הנרחבת של כלכלנים ואנשי עסקים לתוכנית המשפטית שלו ושל השר יריב לוין היא שאותה תוכנית תפחית את המשפטיזציה והביורוקרטיה, שמעכבות עשיית עסקים בישראל. לא נראה שאותם כלכלנים התרשמו מכך, וככל הידוע, אף אחד ממאות החותמים לא משך עד כה את חתימתו על מכתב ההתנגדות ל-"רפורמה".
כך או כך, בין אם התוכנית אמנם תפחית את הביורוקרטיה ובין אם זה רק ניסיון של נתניהו לגרום לכלכלנים ולאנשי העסקים לחזור בהם מהתנגדותם לה, החסמים הביורוקרטיים באים לידי ביטוי לא רק בהיבטים הקשורים לבתי המשפט ולמערכת אכיפת החוק. אחד המקומות שהם בולטים בו הוא השירות הממשלתי לציבור. בטיוטת חוק ההסדרים החדש, שכבכל שנה מתלווה לתקציב המדינה, יש פרק שעוסק בצמצום הביורוקרטיה בשירותים הציבוריים, והוא כולל תיקון לחוק התקשורת הדיגיטלית בין הממשלה לאזרח, כך שיבוא סוף לעידן שליטתו הבלעדית של הפקס, ובמקומו ניתן יהיה לשלוח בקשות ולבצע תהליכים שונים מול משרדי הממשלה גם במיילים ובהודעות ווטסאפ.
אבסורדי, שלא לומר מרגיז, שהפקס שולט כדרך לתקשורת בין הממשלה לאזרח ב-2023, הרבה לאחר הולדת הווטסאפ, ובטח שלאחר הולדת המייל. כבר כיום ניתן לתקשר עם הממשלה באמצעים אלקטרוניים במקרים מסוימים, והחוק מרחיב את המקרים הללו. ועדיין, הוא לא מבטל לחלוטין את האפשרות לתקשר עם הממשלה בפקס, לטובת הלא דיגיטליים שבינינו.
ההיסטוריה הארוכה של החוק
אין זו הפעם הראשונה שבה הממשלה והכנסת עוסקות בתחום. החוק המקורי הועלה לדיון כבר ב-2014 על ידי הח"כית לשעבר סתיו שפיר – ולא עבר. הנושא אמור היה להיכלל בחוק ההסדרים לשנת 2021, אולם הוא הופרד ממנו להצעת חוק נפרדת, לאחר ביקורת רבה שהתעוררה מצד גופי זכויות אדם והחברה האזרחית, בעיקר עקב החשש שהדיוור הדיגיטלי לאזרחים יגרום לשמירת מידע בגופי הממשלה, שיפגע בפרטיותם.
זהו ניסיון מצד הממשלה להגדיל את הדיגיטציה בשירות הציבורי, לשכלל את הקשר בין האזרח לרשות ולצמצם את הביורוקרטיה. נכון לעכשיו, נראה שהסיכויים של מאמצים אלה הפעם להניב פירות זהים לאלה שנעשו בעבר – כלומר, אין סיכוי, או שהוא מועט
בחוק ההסדרים המוצע כעת יש הצעה לבטל כמה מגבלות שהיו בחוק המקורי, כדי שמשרדי הממשלה יוכלו לשלוח דיוור דיגיטלי ללא צורך באישורים שונים, שמהווים חסמים. ההצעה הזו מתקבלת בברכה על ידי גורמים שונים, אבל היא גם מעוררת את החשש שהגבולות ייפרצו לחלוטין והאזרחים יקבלו שטף של הודעות. אם תרצו, ספאם שלא נכלל בחוק הספאם. הסעיף הזה גם יוצר בעיה אצל גופים כמו הרשויות המקומיות, שעליהן חלה רגולציה קפדנית של שמירה על הפרטיות ואיסור העברת מידע, ובמרכז השלטון המקומי בוחנים כעת את הנושא.
ה-"פתרון": עוד ועדה
סעיף אחר בחוק ההסדרים עוסק בהסדרת העברת המידע בין משרדי הממשלה, באופן דיגיטלי. אלא שלא נראה שהוא ייתן פתרון בקרוב, משום שהוא כולל את ממסמס התהליכים והרפורמות הממשלתי הידוע: הקמת ועדה. אותה ועדה בינמשרדית אמורה להציע נוסח חוק שיחייב את פקידי הממשלה לשתף מידע. נחכה ונראה האם זה אמנם יקרה.
יחסי הממשלה והשלטון המקומי
פרק נוסף בהצעת חוק ההסדרים עוסק בשלטון המקומי. הוא נוגע בסוגיה רגישה, שנמצאת במחלוקת כבר שנים בין הממשלה לרשויות המוניציפאליות – הנתק המוחלט שקיים ביניהן בכל מה שקשור לפרויקטי ממשל זמין, פרויקטי תקשוב ממשלתיים ומכרזים בתחום המחשוב. המכרזים האלה מתנהלים כיום בנפרד, ואחת הסיבות לכך היא שיש אפליה מתמדת בין התקציבים שהממשלה מפרישה לטובת תקשוב במשרדיה לעומת אלה המוקצבים לרשויות.
הצעת חוק ההסדרים החדשה מנסה לגעת בתפוח הלוהט הזה, אבל לא באופן מיידי. עם זאת, גם כאן מוצע להקים צוות בינמשרדי – הפעם בהובלת מערך הדיגיטל הלאומי ומשרד הפנים, שיבחן מדיניות סדורה לאסטרטגיה דיגיטלית בשלטון המקומי, בנושאים כגון קביעת מדיניות אחידה בתחום של רכש טכנולוגי, לרבות מכרזים מרכזיים, שישמשו ביישומים ממשלתיים שיועתקו לרשויות ומיפוי ממשקים בינו לבין משרדי הממשלה. על פי החוק, הצוות יגיש המלצות עד סוף השנה.
השורה התחתונה: טיוטת חוק ההסדרים מראה על ניסיון מצד הממשלה להגדיל את הדיגיטציה בשירות הציבורי, לשכלל את הקשר בין האזרח לרשות ולצמצם את הביורוקרטיה. נכון לעכשיו, נראה שהסיכויים של מאמצים אלה הפעם להניב פירות זהים לאלה שנעשו בעבר. כלומר, אין סיכוי, או שהוא מועט. ובקיצור, אין חדש תחת השמש.
09/02/23 12:03
5.77% of the views
מאת אנשים ומחשבים
גוגל איבדה במהלך יום האתמול (ד') כ-100 מיליארד דולר משוויה (שהם כ-9 אחוזים ממחיר מניותיה) לאחר שהצ'אטבוט החדש שלה שיתף מידע לא מדויק בסרטון תדמית שבו הוצג לציבור לראשונה.
השגיאה של ה-AI הטריה מבית הענקית ממאונטיין וויו הציפה חששות ש-גוגל לא מסוגלת באמת לספק תשובה ומענה לחזית הבינה המלאכותית הרותחת, ועתידה לאבד גובה מול המתחרה מיקרוסופט ו-ChatGPT מבית OpenAI.
כידוע, מיקרוסופט מגבה את מוצריה בכלי הבינה המלאכותית המגה-מתקדם, אחרי שהשקיעה במפתחת שלו כ-10 מיליארד ד', ואתמול החברה אף שילבה את הכלי החכם החדשני במנוע החיפוש שלה בינג (Bing) והפכה אותו זמין בחינם לתעלת הגולשים. ההנחות הן שיכולות החיפוש החדשות של הענקית מרדמונד עשויות לקדם את שירותי החיפוש שהיא מספקת, וסייע לה לעקוף, או אף לחסל, את הדומיננטיות של גוגל בשוק זה. משמעות חיסול ממוקד שכזה תהיה פגיעה אנושה בתחום הפרסום דרך גוגל, ולכן גם ברווחי החברה, שיותר מ-80 אחוזים מהם מבוססים על מודעות.
מוקדם יותר השבוע חשפה גוגל את Bard, התשובה שלה ל-ChatGPT בתוך שירותי החיפוש, שמטרתה לשפר את Google Search בדיוק באותן יכולות חדשות של המתחרה הנחושה.
Bard של גוגל, שעתיד לעבוד יחד עם מנוע החיפוש של החברה. צילום: עיבוד ממוחשב
Bard עוד לא זמין לציבור וכבר עושה בושות Bard הוא כלי בינה מלאכותית שיחתית (Conversational AI) המופעל על ידי LaMDA (ר"ת Language Model for Dialogue Applications), מודל השפה של גוגל, והחברה בנתה עליו שישדרג את ביצועי מנוע החיפוש המצליח שלה.
בהודעה שגוגל שלחה לתקשורת ושנחתמה בידי המנכ"ל סונדר פיצ'אי – שכותרתה "שלב חשוב נוסף במסע ה-AI שלנו" – פירטה החברה אודות החידוש מטעמה ולרגע נראה היה שהיא כבר מצליחה לספק פייט ומהלך מוצלח משלה למיקרוסופט. אלא שאז הסתבר כי לגוגל עוד יארך זמן מה בטרם יגיע הפיצ'ר לשימוש הרחב של הגולשים. פיצ'אי עדכן כי החברה תאפשר מעכשיו ל"בודקים מהימנים" להתנסות ב-Bard, וזאת לפני שהוא יהפוך זמין לציבור רק "בשבועות הקרובים".
אבל זו, מסתבר, לא הייתה הבעיה היחידה עם Brad.
האירועים המהירים בקרב הצ'אטבוטים המתחולל בין ענקיות הטק גוגל ומיקרוסופט קצת מקשים על מעקב אחרי המתרחש, אבל במקרה המסוים מדענים ערניים היו מי שהבחינו בשגיאה הדי גסה בתשובתו של Bard בסרטון ההשקה שלו.
כחלק מהצגת יכולותיו של הצ'אטבוט שפיתחה, גוגל ציינה בהודעתה עליו, בפירוט חוזקותיו, כי הוא יכול לספק "הסבר על תגליות חדשות מטלסקופ החלל ג'יימס ווב (JWST) של נאס"א לילד בן 9". אלא שהטלסקופ המדובר, בשונה ממה שטען Bard במענה שלו שהופיעה בהשקה, לא צילם את "התמונה הראשונה של כוכב לכת מחוץ למערכת השמש שלנו". התמונה הראשונה נעשתה בכלל ב-2004, ובאמצעים אחרים לגמרי. Not to be a ~well, actually~ jerk, and I'm sure Bard will be impressive, but for the record: JWST did not take "the very first image of a planet outside our solar system".
the first image was instead done by Chauvin et al. (2004) with the VLT/NACO using adaptive optics. https://t.co/bSBb5TOeUW pic.twitter.com/KnrZ1SSz7h
— Grant Tremblay (@astrogrant) February 7, 2023 גרנט טרמבליי ממרכז הרווארד-סמית'סוניאן לאסטרופיזיקה היה הראשון לציין שהתשובה של הצ'אטבוט מבית גוגל שגויה. הוא צייץ את הדברים ועורר את מה שהסתכם בהפסד עצום של גוגל, בעיקר כספי אבל גם קונספטואלי.
טרמבליי אמר ל-New Scientist ש-"למרבה האירוניה, אם אתה באמת מחפש 'מהי התמונה הראשונה של כוכב הלכת החיצוני' בגוגל המקורית, גוגל מהאסכולה הישנה, זה נותן לך את התשובה הנכונה. אז זה מצחיק שגוגל, כשהציגה את ההשקעה העצומה של מיליארדי הדולרים שלה במרחב החדש הזה, לא בדקה את העובדות באתר שלה".
Speaking as someone who imaged an exoplanet 14 years before JWST was launched, it feels like you should find a better example?
— Bruce Macintosh (@bmac_astro) February 8, 2023 ברוס מקינטוש, מנהל מצפה הכוכבים של אוניברסיטת קליפורניה וחלק מהצוות שצילם את התמונות הראשונות של כוכבי לכת, הבחין גם הוא בשגיאה, וכתב בטוויטר: "אני מדבר כמי שצילם כוכב לכת 14 שנים לפני שיגור JWST, זה מרגיש כאילו אתם צריכים למצוא דוגמה טובה יותר?"
"זוהי עדות לכך שהמהלך להשתמש בצ'אטבוטים של בינה מלאכותית כמו זה כדי לספק תוצאות לחיפושים באינטרנט מתרחש מהר מדי", אמרה קאריסה וליז מאוניברסיטת אוקספורד ל-New Scientist. לדבריה, "האפשרויות ליצירת מידע מוטעה בקנה מידה המוני הן עצומות". וליז גם טענה כי השגיאה החמורה, והדרך שבה זו חמקה דרך המערכת, היא דוגמה מקדימה לסכנה שבהסתמכות על מודלים של AI כאשר הדיוק שלהם חשוב.
"אנחנו בהחלט לא מוכנים למה שמגיע. לחברות יש אינטרס פיננסי להיות הראשונות לפתח או ליישם סוגים מסוימים של מערכות, והן פשוט ממהרות בגללו", אמרה וליז. "אז אנחנו לא נותנים לחברה זמן לדבר על זה ולחשוב על זה, והם אפילו לא חושבים על זה בזהירות רבה בעצמם, כפי שמתגלה בדוגמה של המודעה הזו".
דובר גוגל הגיב לתקשורת ואמר כי "זה מדגיש את החשיבות של תהליך בדיקה קפדני, משהו שאנחנו פותחים השבוע עם תוכנית הבוחנים המהימנים שלנו. נשלב משוב חיצוני עם בדיקות פנימיות משלנו, כדי לוודא שהתגובות של Bard עומדות ברף גבוה לאיכות ובטיחות ומבוססות במידע מהעולם האמיתי".
09/02/23 13:15
5.77% of the views
מאת אנשים ומחשבים
שם ותפקיד: מיטל צלניק, מנהלת קבוצת הפיתוח של פנג'יה (Pangea), המספקת מערכות זיהוי ביומטריות ופתרונות דיגיטליים עבור לקוחות ממשלתיים, ציבוריים ועסקיים ברחבי העולם.
השכלה ושירות צבאי: בוגרת תואר במנהל עסקים בהתמחות במערכות מידע מהמכון האקדמי רופין. שירות צבאי בחיל המודיעין.
מה הביא אותך לתחום הטכנולוגיה?
מגיל צעיר התחברתי למקצועות הריאליים. למדתי במגמת מחשבים וכימיה בתיכון. בצבא שירתתי ביחידת מודיעין לא בתפקיד טכנולוגי. במהלך השירות חשתי את החוסר בהתעסקות הטכנולוגית וכתבתי פרויקטים קטנים להנאתי בזמני הפנוי. היה לי ברור שאשוב לעולם הטכנולוגי באקדמיה עם השחרור, וכך אכן עשיתי. סמוך לסיום הלימודים התחלתי לעבוד בפיתוח תוכנה, והתמקצעתי עם הזמן, כשאני מטפסת אט אט בסולם הדרגות. כיום אני מנהלת קבוצת פיתוח בחברה שמחזיקה ומפתחת קו מוצרים בעולם הזיהוי הביומטרי ומעורבת בתהליכי הפיתוח משלב איסוף הדרישות ועד הטמעה אצל הלקוח.
האם את חושבת שיש אפליה נגד נשים בתעשייה?
נושא האפליה של נשים בתעשייה הישראלית נראה בעיניי במגמת שיפור, אך עדיין יש מה לעשות. אמנם נעשתה דרך מסוימת בשילוב נשים בתחומים טכנולוגיים, אם כי לטעמי המספרים עדיין נמוכים. נשים עדיין נשאלות בראיונות עבודה שאלות אסורות על פי החוק, כמו הריונות מתוכננים ואיך תנהלנה ג'אגלינג בין ילדים לעבודה. בהיבט המעשי והכואב מדובר בפועל על תגמול שכר נמוך משל גברים בתחום זהה.
עניין נוסף שלקחתי כאג'נדה אישית עם תחושה של שליחות הוא הנושא של קבלת השונות ושילוב האחר בארגון. אחד העקרונות שלי כאמא לילד עם צרכים מיוחדים הוא שימת דגש שעם השונות הזו באה פרספקטיבה אחרת ויכולות אישיות מדהימות לתרום ערך מוסף יקר לארגון. לפעמים אנשים כאלה לא עוברים את הפילטר הראשוני וזה הפסד כואב לארגון ולחברה בכללה.
האם נתקלת אישית באפליה נגדך בתעשייה על רקע היותך אישה?
כן, לצערי עם השנים נתקלתי באמירות מפלות ולא מקצועיות, ובמשך שנים בתחילת דרכי שכרי היה נמוך משל עמיתיי בתפקיד זהה. כיום אני גאה להיות חלק מקבוצת פנג'יה, שחרתה על דגלה את שוויון ההזדמנויות ומבצעת זאת בפועל ונותנת במה למי שראוי בפן המקצועי והבינאישי ללא הבדלי דת, גזע ומין.
אני נהנית להגיע לעבודה וגאה בפעילות שלנו.