בתחילת השבוע (א') נודע כי מארק צוקרברג, מנכ"ל מטא – החברה האם של פייסבוק, אינסטגרם, ווטסאפ וחברות בת אחרות – עתיד להוציא לפועל סבב פיטורים נוסף, וזאת אחרי שהצהיר ש-2023 תהיה "שנת ההתייעלות" של החברה שייסד. הסבב המתוכנן, שיצא לפועל לפחות בחלקו כבר החודש, מצטרף לעובדה שרק בנובמבר בשנה שעברה פוטרו כבר, מאותה סיבה עצמה, כ-13% מכלל 87 אלף עובדי מטא אז – שהם 11,000 מועסקים. מעבר לקיצוצים בכ"א, ההתייעלות על פי צוקרברג כוללת גם בקשות מבכירים לשנות סטטוס העסקה מול החברה ועיכובי תקציבים. העובדים יושבים בחיבוק ידיים? קמפוס מטא במנלו פארק. צילום: ויקימדיה על רקע מהלכים אלו, שניים מעובדי ענקית המדיה החברתית שוחחו באנונימיות עם הפייננשל טיימס וטענו כי נכון לכעת בחברה מתבצעת "אפס עבודה", מאחר שהמנהלים לא מצליחים להתמודד עם הרה-ארגון שמתחולל בה. "החלטה שלקח ימים לאשר, מצריכה כעת חודשים", אמרו הדוברים, שציינו כי התופעה נראית גם בכמה מתחומי המפתח של העסק, ביניהם המטאברס (Metaverse) ותחום הפרסום. העבודה המתכונת הרגילה – השתבשה העובדים העידו בפני הטיימס על תסכול הולך וגובר בצוותים, בגלל אי הוודאות שפקדה את מטה החברה במנלו פארק שבקליפורניה בשבועות האחרונים לנוכח כך כשההנהלה הבכירה מעכבת את אישור התקציבים הדרושים ומשבשת את העבודה במתכונת שהתרגלו לה. התוכניות של צוקרברג לפיהן מטא עתידה להפוך לחברה "רזה" יותר, עם כוח אדם מצומצם, זכו בשבוע שעבר למחמאות מטעם משקיעי החברה, אלא שהעובדים מגיבים לכל אלו בתסכול, בלבול וכעס, כך דיווח הטיימס עקב דברי המרואיינים שלו. בשיחת הרווחים של החברה צוקרברג הוסיף והסביר כי הסביבה המאקרו-כלכלית הקשה פגעה גם בענקיות טכנולוגיה אחרות, שפיטרו רבבות מעובדיהן באחרונה, ביניהן: אמזון, טוויטר, גוגל, מיקרוסופט ואחרות. התוכניות לקידומו גררו הפסדים של עשרות מיליארדים. המטאברס. צילום: BigStock "בשלב הבא, אנחנו עובדים על שיטוח המבנה הארגוני שלנו והסרת כמה שכבות של ניהול ביניים, כדי לקבל החלטות מהר יותר", הסביר צוקרברג את כוונתיו הניהוליות בשיחת הרווחים האחרונה. מדובר תהליך המכונה "השטחה" הכולל הסרת שכבות בתוך היררכיה ארגונית, כדי להאיץ את קבלת ההחלטות ולשפר את היעילות. המנכ"ל הוסיף והצהיר כי מטא תהיה "פרואקטיבית יותר" בביטולם של פרויקטים שמפגינים ביצועים נמוכים, אם כי לא נראה שהתכוון למטאברס.  הסיבות למהלכים עליהם מדבר ושאותם מבצע צוקרברג נעוצות בעובדה שמניות מטא ירדו ביותר מ-70% בשנה האחרונה. שוי החברה צנח ביותר מ-60% ב-2022, והחברה הפסידה מיליארדים, בעיקר עקב השקעתה בתוכניותיה לעתיד המטאברס. דו"ח חדש חשף כי ההפסדים שנגרמו בתחום המטאברס של החברה שולשו בין 2019 ל-2022, וייצרו לחברה הפסד שיא של 35 מיליארד דולר בארבע שנים. כמו כן החברה סבלה מצמצום משמעותי במספר משתמשיה, בעיקר בגלל תחרות מול פלטפורמות כמו טיק-טוק ש"גנבו" ממנה ומשירותיה את בני הדור הצעיר. אז האם באמת מטא מתייעלת? "בכנות, זה עדיין בלאגן", אמר אחד מהעובדים לטיימס. "שנת ההתייעלות מתחילה בכך שקבוצת אנשים מקבלים תשלום כדי לא לעשות כלום", הוא סיכם את תחושתיו ותחושות חבריו לחברה.

לראות משפחות להט"ביות עם ילדים זה כבר לא מחזה נדיר גם בישראל, ובפרט בתל אביב. למעשה, בבירת הליברליות של המדינה מדובר במראה די שכיח. רבים מההורים הלהט"בים במשפחות הללו הם אנשי היי-טק, כולל בכירים, ורבים מהם הביאו את הילדים לעולם בתהליך פונדקאות, שהוא בין האפשרויות הבודדות שיש ללהט"בים להעמיד צאצאים. אחד מהם, פרי גליקמן שבתאי, לקח את זה צעד אחד קדימה, ומשתף את הניסיון שלו מהתהליך הקשה והמפרך אבל כל כך משתלם הזה בהרצאות שהוא מקיים, שכלל אירוע טראגי במיוחד. גליקמן שבתאי הוא איש היי-טק ותיק, שפרש מהענף לפני שלוש שנים, אחרי שלושה עשורים של עבודה בו. הוא מהנדס תוכנה, תצורה ו-DevOps בהכשרתו ובניסיונו, ועבד באמדוקס, ECI טלקום, מרקורי, אינקרדימייל-פריון וב-F5. אמנם, F5 לא הייתה מקום העבודה הראשון שבו הוא יצא מהארון ושגרם לו להרגיש שלהיות הומו בהיי-טק זה בסדר, אבל שם הוא הבין מהם גיוון והכללה ומהי המהות שלהם. "עבדתי ב-F5 שבע שנים, ושם קרה המפנה הגדול, כשהתחלף המנכ"ל והגיע פרנסואה לוקו דונו, שכאדם בעל גוון עור כהה דחף את הגיוון וההכללה בצורה כל כך אותנטית, משכנעת ורותמת. המייל הראשון שראיתי בנושא הזה ממנו לכל העובדים היה על החשיבות של הגיוון וההכללה, והרגשתי כאילו הוא כותב לי אותו אישית. חשתי מספיק בנוח לענות לו ולכתוב שאני מאוד מתרגש ממה שהוא כתב, ולצרף תמונה של המשפחה שלי. בעקבות זאת התחילה בינינו מערכת יחסים פורה", אמר. פרנסואה לוקו-דונו, מנכ"ל F5. צילום: יח"צ "באיזושהי נקודת זמן ב-2017", ציין גליקמן שבתאי, "המנכ"ל כתב לי שהוא מגיע לביקור בישראל ורוצה להיפגש. ביקשתי ממנו להציג את הסיפור שלי בכנס של החברה, והוא מיד ענה שבשמחה. האירוע התקיים בתל אביב, בנוכחות משלחות מחו"ל, ושודר בזום לכל האתרים של החברה בעולם". איך הרגשת – להרצות על המשפחה שלך בפני כל כך הרבה משתתפים מכל כך הרבה מקומות? "מאוד התרגשתי. זאת הייתה הפעם הראשונה שעשיתי דבר כזה. הגיבוי שקיבלתי מהמנכ"ל ומהחברה, והרצון שלהם שהגיוון וההכללה יצליחו, נתנו לי הרבה רוח במפרשים, הרבה רוח מתחת לכנפיים, כמו שאמרה בט מידלר. עליתי על הבמה וישבו שם 400 איש פלוס שידור בזום, כולל עובדים מהתא הגאה של F5 בסיאטל. המנכ"ל קם אחרי ההרצאה, חיבק אותי ואמר לי: 'כל הכבוד, אחי'. הוא שאל את רשותי האם הוא יכול לספר על המשפחה שלי למשפחה שלו, והשבתי שבשמחה. בסיום ההרצאה החלטתי להקים קבוצה גאה בסניף של F5 בתל אביב ו-10% מהעובדים והמנהלים נרתמו לעזור, רובם סטרייטים". פונדקאות גאה. צילום: ShutterStock (אילוסטרציה) הקשיים: מחרם בילדות ועד למוות של אחת הילדות כמו לא מעט ילדים, ובפרט להט"בים, גליקמן שבתאי חווה הצקות וחרם מהתלמידים האחרים בבית הספר שבו למד בנתניה. "הייתי קצת שונה מהאחרים, מהילדים שצוחקים עליהם, שאין להם חברים, שהם בודדים. השליחות שלי בתחום הגיוון וההכללה מגיעה מאותן 'חוויות' שחוויתי אז. אני בן 48 וכשהייתי ילד, לא היה עם מי לדבר על זה. בבית ראו את מה שעברתי, אבל הייתה שתיקה, לא דיברו על הנושא. קמתי למחרת כל מקרה של הצקה או אלימות לבית הספר, כאילו הכול כרגיל. גדלתי באמונה שלהיות הומו אומר שתהיה לבד כל החיים, בלי משפחה ובלי חברים. זה הבסיס להרצאה שלי, שמתארת את צמיחתי האישית והמשפחתית, כולל האתגרים והמלחמות שהייתי צריך להתמודד במקומות העבודה ועם הקמת המשפחה", אמר. וכאילו הוא לא חווה מספיק קשיים בילדות ועם היציאה מהארון, גם תהליך הפונדקאות הראשון שהוא ובן זוגו, חן, עברו, שכמו כל פונדקאות הוא ממילא תהליך מאתגר – היה קשה שבעתיים. פונדקאות היא תהליך יקר, ובמקרה של להט"בים הוא נעשה בעיקר בחו"ל, מה שאומר היעדרות מהעבודה או עבודה מהבית, וניתוק מהמשפחה ומהחברים בארץ. מעבר לכך, בפעם הראשונה שבני הזוג גליקמן שבתאי עברו תהליך פונדקאות נולדו להם תאומות פגות ואחת מהן, שני, נפטרה אחרי שלושה ימים בלבד. התאומה שלה, נועה, היא כיום בת 10, וחמש שנים אחר כך הצטרף למשפחה אחיה, דניאל, שגם הוא הגיח לעולם בפונדקאות. גליקמן שבתאי שיתף בתהליך הפונדקאות הראשון, ובבשורה הקשה שהוא ובן זוגו קיבלו: "ביצענו את התהליך במינסוטה שבארצות הברית. מאחר שהילדות נולדו פגות, קיבלנו את ההודעה על לידתן בארץ. מהר מאוד קנינו כרטיס טיסה ועלינו למטוס. זה קרה כמעט בשניות. הרופא התקשר אלינו ואמר לנו: 'אתם חייבים לבוא עכשיו'. בתוך שעות בודדות כבר היינו על הטיסה. את הבשורה המרה בישרו לנו, כמובן, רק כשהגענו לשם". התחושה שלהם כשקיבלו את ההודעה הייתה של שוק, סיפר. "בן רגע נשלפנו מהמציאות שלנו ונזרקנו למציאות לגמרי שונה, עם אנשים לגמרי שונים, תרבות שונה, מקרה קשה מאוד ולך תתמודד. למרבה המזל, היה לנו אחד את השני ותמכנו האחד בשני", אמר גליקמן שבתאי. איך אספתם את השברים? "הבנו שעומדת בפנינו הבחירה: האם להתרכז באבל על מותה של שני, ליפול למטה, או לבחור בחיים, בכך שיש לנו את נועה, תינוקת שאנחנו צריכים לדאוג לה. בחרנו באפשרות השנייה". עקב עניינים ביורוקרטיים, משפחת גליקמן שבתאי נאלצה לקבור את שני שם, במינסוטה. "כשחזרנו לארץ, כל המשפחה חיבקה אותנו", אמר פרי. "עשינו אירוע בריתה גדול, שאליו הגיעו כ-400 אנשים, והצגנו בו את הפונדקאית, אמנדה. היא הייתה הפונדקאית גם של דניאל". האם קיבלת ליווי הולם מהחברות שעבדת בהן? "כן. את התהליך הראשון התחלתי כשעבדתי בפריון-איקרדימייל. הייתה לי שם בוסית לא מהעולם הזה, כל כך אנושית, שהבינה את הביורוקרטיה ואת הצורך בפגישות רבות, ותמכה בי לכל אורך הדרך. הלידה של דניאל אירעה כשעבדתי ב-F5. שם הייתי בשלב אחר בהתפתחות האישית שלי, ובעוד שבפריון-איקרדימייל אף אחד לא ידע חוץ מהבוסית הישירה שלי, ב-F5 החלטתי לרתום את מחלקות משאבי האנוש והכספים. הם גילו נכונות לעזור ועשו מאמץ, למשל ביררו מה מגיע לי מהביטוח הלאומי ואישרו לי לעבוד מארצות הברית, בתקופה שבה העבודה מרחוק הייתה פחות נהוגה מאשר כיום".  האב הגאה עזב את ההיי-טק לפני כשלוש שנים. "לפני חמש שנים עשיתי הכשרה להיות קואצ'ר והתחלתי לבצע פרויקטים לפיתוח מנהיגות ב-F5, קואצ'ינג עם מנהלים ועובדים אחד על אחד", אמר. "אלא שבהמשך לא הצליחו למצוא לי תפקיד כקואצ'ר והחלטתי לעשות הסבה לקואצ'ינג עסקי. פתחתי עסק לאימון שמועד לארגונים וחברות, מתוך מטרה לחזק את תחושת השייכות של העובדים לארגון, שלא הייתה לי בתור הומו בחלק מהחברות שבהן עבדתי, כי הרגשתי שאני צריך להחביא את הנטייה המינית שלי". בעקבות זאת הוא פיתח את ההרצאה שלו, שעוסקת בנושא שרלוונטי ומעניין תמיד, ובפרט בתקופת יום המשפחה, שיחול בשבוע הבא. "ההרצאה מתאימה לארגונים ולחברות שרוצים לתת בוסט לנושא הגיוון וההכללה. היא מקדמת את התחום הזה, שמאוד חשוב כיום לרבים מהארגונים, ומביאה פן נוסף שלו", ציין.

בסדרת המאמרים חדשנות 360° הצגנו בחלק א' את החשיבות של חדשנות בעידן הנוכחי ואת מודל Innovation Strategy המתאר את שני ממדי החדשנות – אסטרטגיה ויישומים. בחלק ב' הצגנו שלוש אסטרטגיות של חדשנות – משבשת, משפרת ופתוחה. בחלק ג', הנוכחי, נציג שתי אסטרטגיות נוספות – חדשנות תפעולית וחדשנות במודל העסקי. בכוחו של מודל עסקי חדש לייצר מנועי צמיחה חדשים ושווקים חדשים לארגון. לעיתים המודל העסקי החדש נלווה לפיתוח מוצר או שירות משבש. במידה רבה, פיתוח מודל עסקי חדש מהווה את "הדובדבן שעל הקצפת" בתהליך הטרנספורמציה הדיגיטלית חדשנות תפעולית – Operational Innovation החדשנות התפעולית בוחנת את התהליכים העסקיים שארגון מבצע ומחפשת דרכים חדשות ליישם את התהליכים, במטרה להביא ערך ללקוח. נקודת המבט היא חוצת ארגון ולא במחלקה או באגף אחד. כל ארגון מבצע מגוון גדול של תהליכים עסקיים – קבלת הזמנות לקוח, פיתוח מוצרים חדשים, רכש חומרי גלם וחלקים, ייצור המוצרים ואריזתם למשלוח ללקוח, הפקת חשבוניות, קליטת עובדים ועוד. בדרך כלל ארגונים מגדירים את התהליכים העסקיים בנקודת זמן כלשהי ונוטים לא לשנות אותם במשך שנים. הכנסת מערכת מידע חדשה (כמו ERP או CRM או ניהול שרשרת אספקה) מהווה הזדמנות לבחון את התהליכים החדשים הנתמכים על ידי מערכת המידע החדשה, ולא לצלם את המצב הקיים ולנסות להתאים את המערכת החדשה לתהליכים הקיימים. לעיתים, גם ארגונים המוכנים לבצע שינויים בתהליכים עסקיים, עושים זאת כמבצע חד פעמי ולא בוחנים באופן תדיר עד כמה הם רלוונטיים ועונים על ציפיות הלקוח, או עושים שימוש בטכנולוגיות דיגיטליות חדשות. בנתה מחדש את כל התהליכים התפעוליים שלה במטרה להקטין את חלון האספקה של הבטון לאתרי הבנייה. CEMEX. חדשנות תפעולית, הידועה לעיתים גם כהינדוס מחדש (Reengineering), בונה את התהליכים העסקיים מחדש, במטרה לייעל אותם ולהביא ערך ללקוח ולארגון. הינדוס מחדש יכול לקצר זמנים משלב הפיתוח ועד שלב האספקה ללקוח, לצמצם את מספר התחנות הנדרשות לאישור פעולות, לחשוב על דרכים חדשות כיצד לשפר את השירות ללקוח, ועוד. לחדשנות התפעולית יתרונות עסקיים רבים, אבל ארגונים נוטים להתעלם ממנה ולחפש דרכים אחרות, כגון מוצרים חדשים, שווקים חדשים וכדומה. אחת הדוגמאות היפות של חדשנות תפעולית היא חברת חומרי הבניה הגלובלית CEMEX, שבנתה מחדש את כל התהליכים התפעוליים שלה במטרה להקטין את חלון האספקה של הבטון לאתרי הבנייה, דבר שהביא לקבלני הבנייה ייעול בניצול הזמן של צוותי הבנייה ובסופו של דבר לקיצור תהליך. החברה הצליחה להקטין את חלון הזמן לאספקת הבטון משלוש שעות לעשרים דקות.  חדשנות במודל העסקי – Business Model Innovation המודל העסקי מתאר את הצורה בה הארגון מייצר ערך עבור לקוחות, וכיצד הוא מייצר רווח (בהנחה שהוא ארגון למטרות רווח) או מביא ערך ללקוחות במידה שאינו ארגון למטרות רווח. ניתוח המודל העסקי הקיים וחיפוש דרכים חדשניות להביא ערך נוסף הם בין האסטרטגיות המשמעותיות של הארגון למנף הזדמנויות ולשפר את כושר התחרותיות בשוק דינמי. בכוחו של מודל עסקי חדש לייצר מנועי צמיחה חדשים ושווקים חדשים לארגון. לעיתים המודל העסקי החדש נלווה לפיתוח מוצר או שירות משבש. במידה רבה, פיתוח מודל עסקי חדש מהווה את "הדובדבן שעל הקצפת" בתהליך הטרנספורמציה הדיגיטלית. דוגמה לשינוי המודל העסקי יכולה להיות המעבר ממכירת ציוד מחשוב לשירות שבו הלקוח משלם על-פי השימוש (Usage Based). חברות רבות המציעות כיום רכישה של שירותי הענן Amazon AWS, Microsoft Azure, Google Cloud הן דוגמאות למגמה זו. ממשלת ישראל נמצאת כיום בעיצומו של פרויקט ענק למעבר של משרדי הממשלה למודל החדש של ענן ממשלתי, פרויקט נימבוס. פיתחה מודל עסקי של משלוח בדואר של מעטפות עם דיסק, במקום השכרת וידאו בסניפי בלוקבסטר. נטפליקס. צילום: BigStock דוגמה נוספת היא חברת נטפליקס שפיתחה תחילה מודל עסקי של משלוח מעטפות עם דיסק CD לבתי הלקוח באמצעות הדואר, במקום השכרת הווידאו בסניפי בלוקבסטר. לפעמים המודל העסקי החדש הוא כשלעצמו חדשנות משבשת, כמו מודל ה-Freemium של חברת ספוטיפיי, שהאיץ את המעבר מהורדות מוזיקה לסטרימינג ושיבש את המודל העסקי של Apple iTunes. חברת דייקין היפנית מאפשרת ללקוחות לרכוש Air as a Service במקום לרכוש מערכות מיזוג אוויר. אנו רואים כיצד ענף הבנקאות מתחיל בתהליך של מעבר למודל עסקי של בנקאות דיגיטלית. תופעה דומה מתרחשת בענף הביטוח עם הופעת חברות ביטוח ישירות ודיגיטליות. כותבי המאמר הם: מיכל זיגלמן – פיזיקאית, מומחית לאסטרטגיה וחדשנות במורכבות, מנכ"לית Duality רז הייפרמן – יועץ בכיר לטרנספורמציה דיגיטלית ודירקטור BDO Digital לחלק א' בסדרה לחלק ב' בסדרה

רשות ניירות ערך פרסמה היום (ג') עדכון לתאגידים שמחויבים לדווח לה אודות הטרנספורמציה שמתרחשת בימים אלה בשוק ההון הישראלי, שבמסגרתה היא מאפשרת לתאגידים לעבור לדווח לציבור המשקיעים על הדו"חות הכספיים שלהם בשיטה הדיגיטלית iXBRL, ללא צורך בשימוש בקבצי PDF. זאת, לאור ההיענות הרחבה של התאגידים למעבר לשיטת דיווח זו. בעתיד, השאיפה היא שהתאגידים יחויבו לדווח בדרך החדשה. שיטת iXBRL מקובלת בשווקים מפותחים, ובעיקר באירופה ובארצות הברית. היא מאפשרת קריאת נתונים מתוך הדיווח הכספי הן על ידי אדם והן על ידי מכונה, וכן הנגשת כמות גדולה יותר של דאטה לעומת המצב הקיים, ללא תלות בשפה שבה הוא נכתב. מעבר לכך, דיווח בפורמט זה, כמידע מובנה ובשפה סטנדרטית, מקנה תועלות ויתרונות רבים, ועיקרם שיפור יכולת הגישה והניתוח של משתמשי הדו"חות הכספיים בנתונים המופיעים בהם, ומתן מענה למגוון האתגרים הקיימים באופן שבו הדו"חות התקופתיים מדווחים כיום. בכלל זה, המעבר לשיטת iXBRL מסייע להצגה ולעיבוד של הנתונים הכספיים בצורה טובה יותר מהמצב הקיים. כמו כן, שיטה זו מאפשרת לתייג את הנתונים על גבי הדו"חות עצמם (בשונה מהזנה ידנית), ובכך היא מסייעת להגברת אמינות הנתונים. רשות ניירות ערך החלה לבדוק לאפשר לגופים המדווחים לעבור לדיווח בשיטה זו ב-2019. צעד נוסף שביצעה הרשות הוא פרסום של עמדה משפטית שתאפשר לתאגידים לדווח במתכונת החדשה iXBRL כדיווח מחייב, ללא שימוש בקבצי PDF. החל מהיום, היא פותחת לתאגידים את השער לדיווח דיגיטלי בלבד. מהרשות נמסר שהיא פועלת להשלמת החקיקה בנושא, כך שתחייב את אופן הדיווח במתכונת החדשה לכל התאגידים המדווחים. שכלול שיטת הדיווח והמעבר לדיווח דיגיטלי הם חלק מהתוכנית של יו"רית רשות ניירות ערך, ענת גואטה, לביסוס ולהרחבת שוק הון ציבורי אטרקטיבי וחדשני. התוכנית כוללת כמה יעדים, ובהם הטמעת חדשנות דיגיטלית, הגברת התחרות בשוק ההון, פתיחתו לשחקנים בינלאומיים, הטמעת סטנדרטים מתקדמים וצמצום פערי רגולציה שעלולים להוות חסם בפני תאגידים, אנליסטים ומשקיעים גלובליים. כאמור, התוכנית יצאה לדרך ב-2019, כשהרשות הודיעה אודות המעבר לשיטת הדיווח iXBRL, ובשנה האחרונה היא אפשרה לתאגידים שמעוניינים להתנסות בדיווח בשיטה זו, כאשר סגל הרשות מלווה אותם ונותן להם מענה מקצועי. לאור הביקוש, הרשות ממשיכה ללוות את התאגידים שמעוניינים לעבור לשיטת הדיווח החדשה, עוד בטרם נכנסה החקיקה לתוקף. הצטרפות לשלב הוולונטרי מותנית במחויבות לדיווח למשך שנה של דו"חות כספיים במתכונת החדשה – לפחות דו"ח שנתי אחד ושלושה דו"חות רבעוניים או דו"ח חצי שנתי, לפי העניין, והתחייבות לזמינות של הגורמים הרלוונטיים בתאגיד לעמידה בלוחות הזמנים לפרסום. ניתן להירשם לתוכנית כאן, עד ל-1 במאי.

מיקרוסופט לא לבד. אופרה הודיעה באחרונה כי גם היא תשלב את ChatGPT בדפדפן האינטרנט שלה. מדובר, לפי החברה, בכלי הבינה המלאכותית הראשון מבין כמה שהיא מתכוונת להציע למשתמשים בדפדפן שזוכה ליותר הערכה מאשר בא לידי ביטוי במספר המשתמשים שלו. השימוש הראשון בבינה מלכותית גנרטיבית באופרה יבוא לידי ביטוי בתור כפתור שיופיע בצמוד לשורת הכתובת של הדפדפן ועליו יהיה כתוב Shorten. לחיצה על הכפתור הזו תתניע את ChatGPT, שבחלון מיוחד שיפתח יציג תקציר בן כמה נקודות של מה שכתוב בדף שבו נמצאים הגולשים – קצת יותר משמעותי מאמל"ק (ראשי תיבות של 'ארוך מדי לא קראתי'), אבל בדיוק עבור אותם אלו שאין להם סבלנות לקרוא את הכל. ב-אופרה אמרו שהכלי החדש נמצא כרגע בשלבי בדיקה מתקדמים, ועדיין לא ברור מתי הוא ישולב בגרסה היציבה של הדפדפן עבור כלל המשתמשים באשר הם. בכל מקרה, הכלי יהיה זמין עבור הגרסה הניידת והשולחנית של הדפדפן כאחד. "עלייתה של הבינה המלאכותית הגנרטיבית היא התחלה של עתיד חדש, בו מפתחי אפליקציות צרכניות, כדוגמת אופרה יוכלו לבנות חוויות על פלטפורמות מבוססות בינה מלאכותית. אנו מתחילים לבנות ולהפיץ חוויות חדשות בגלישה באינטרנט, שלפני זמן לא רב נראו כבלתי אפשריות להשגה", אמר פר ווטרדל, ראש שותפויות אסטרטגיות ואקוסיסטם בינה מלאכותית באופרה.

"במהלך מבצע 'שומר החומות', אגף המודיעין ייצר 200 מטרות חדשות לתקיפה, ועשה זאת באמצעות כלי הבינה המלאכותית שפותחו ב-8200", כך חשף אלוף משנה יואב, מפקד מרכז הבינה המלאכותית, יחידה 8200 באגף המודיעין. אל"מ יואב דיבר אתמול (ב') במסגרת שבוע הבינה המלאכותית (AI Week) אשר נערך השבוע בהובלת המרכז למחקר סייבר בינתחומי ע"ש בלווטניק בשיתוף המרכז לבינה מלאכותית ומדעי הנתונים באוניברסיטת תל אביב. אל"מ יואב הוא המוביל בצה"ל את תחומי מדע הנתונים וה-AI. לדברי אל"מ יואב, "מבצע 'שומר החומות', שנמשך עשרה ימים במאי 2021, כונה בתקשורת 'המלחמה הדיגיטלית הראשונה'. לצד ייצור המטרות החדשות, הצלחנו לעדכן ולשדרג את המערכות ואת כלי ה-AI  מאה וחמישים פעמים במהלך המבצע ולהביא לכך ש-99.8% מהנתונים היו מעודכנים. כך שדרגנו את יכולות צה"ל במהלך המבצע". "המכונה הצליחה למצוא את המחבלים מבין מאגר עצום של אנשים" לדבריו, "אחד הכלים המשמעותיים שבנינו ואנו מפעילים כיום, היא מערכת שיודעת למצוא אנשים 'מסוכנים' על בסיס רשימת אנשים מוכרים שהוזנה אליה. את התהליך הזה עושה המערכת בשניות, מה שבעבר היה לוקח למאות חוקרים כמה שבועות". "כך", אמר אל"מ יואב, "במבצע 'שומר החומות' הצלחנו לזהות באמצעות המערכת מפקדי חוליות ירי טילים של חמאס, ופעילי נ"ט במיליציית טרור בעזה, לטובת סיכול שלהם. בשילוב אדם-מכונה, המכונה הצליחה למצוא את המחבלים מבין מאגר עצום של אנשים, ולהעביר את המידע שנוצר מהבינה המלאכותית אל חוקרי אגף המודיעין". מומחים ציינו כי המערכת שפותחה ב-8200 מצטרפת לשורת מערכות מבוססות בינה מלאכותית בהן אנשי היחידה עושים שימוש, ואשר שיפרו בעשרות מונים את היכולת של צה"ל להפליל מטרות, וכן לזהות פעילי טרור ולסכל את פעילותם. פועלת בהצלחה גם בצה"ל. בינה מלאכותית. אילוסטרציה. צילום: BigStock "התחום בו אנו עוסקים הוא קריטי", אמר אל"מ יואב, "איננו מוכרי חלומות. אנו לא הולכים לאקזיט – אנו מצילים חיים ויש לנו לקוח אחד, והוא הביטחון הלאומי של ישראל". הוא ציין כי "בטרנספורמציה הדיגיטלית, הטכנולוגיה היא החלק הקל. האתגר הוא באנשים – איך לגרום להם לבטוח בכלים ולהביא לאימוצם. לתהליך השינוי הדיגיטלי יש שני חלקים. האחד הוא התהליכים. השני, המאתגר והמלהיב, הוא לשבור את החומות ולהפיק מהנתונים המנותחים ערכים מוספים נוספים. אתגר נוסף הוא כיצד להביא לניצול מרבי של הטכנולוגיה – כשגם בשגרה וגם בעת פעילות מבצעית, אין לכך זמן. לכן, נדרש להוכיח ל'לקוחות' את הערכים כל הזמן. יש לזכור – אין אבקת קסמים לתחום. בנוסף, נדרש להגדיר תהליכים, אלא שלעתים יש הגדרות שונות על ידי משתמשים שונים ונדרשת האחדה". "אנו בעידן הדיגיטלי, והדבר נכון גם במגזר הבטחוני", אמר אל"מ יואב, "כל טרוריסט מותיר עקבות אלקטרוניות – המתקבלות מלוויינים, שעונים, מקררים, טלפונים ועוד. צריך לשים את כולם בצוותא ובאופן מסודר". אל"מ יואב תיאר את האתגרים הנוספים בעת הטיפול במידע: אתגר עומס המידע, הגורם לכך שניתן לקבל את כולו, רק יש קושי לצרוך אותו; מגוון רחב של מקורות מידע – מודיעין אנושי, כלי סייבר, מודיעין חוזי, כלי אוסינט ועוד, "כל אלה גורמים להיצף אדיר של מידע, יש לסנן אותו לפיסות המודיעין הרלוונטיות; איש לא מכין את הדאטה עבורנו "ואין עם מי לדבר"; האם הנתונים אמינים?; ה'לקוחות' לא מתעניינים בכל הבלאגן וה'ממבו ג'מבו' הזה – הם רוצים את מה שעליהם לדעת כדי ללחום". לדבריו, "מערכות הבינה המלאכותית שמפותחות ביחידה נועדו לגשר על הפערים הללו, והן משפרות משמעותית את היכולת לקצר את זמן התגובה הצה"לי. אני מכנה זאת 'אלכימיית הנתונים'". "כלי הבינה המלאכותית ומדע הנתונים בהם אנו משתמשים, מגבירים משמעותית את היכולת שלנו לסכל פיגועי טרור", סיכם אל"מ יואב. "אני סקרן לדעת איך יראה – בהיבט הדיגיטל – המבצע הבא".

"שירותי הענן הפכו לחלק חיוני בפעילות העסקית המודרנית. הם מאפשרים לעסקים דרך גמישה וחסכונית לאחסון ולגישה לנתונים. עם זאת, ככל שהשימוש בשירותי ענן ממשיך לגדול, כך גם גדלות הבעיות המשפטיות המתעוררות עם השימוש בשירות זה", כך אמר עו"ד אביב אילון, מומחה לדיני אינטרנט וסייבר. עו"ד אילון דיבר בכנס Cloud Security. הכנס בנושא האבטחה בענן, בהפקת אנשים ומחשבים, נערך אתמול (ב') באולם אירועים לאגו בראשון לציון. את הכנס, בהשתתפות מאות מקצועני הגנת סייבר, הנחה יהודה קונפורטס, העורך הראשי של אנשים ומחשבים. לדברי עו"ד אילון, "סביב שירותי הענן יש כמה היבטים משפטיים מרכזיים, לרבות פרטיות וסודיות נתונים, סמכות שיפוט, עמידה בתקינה, בעלות וגישה לנתונים, תקני אבטחה, הסכמי רמת שירות (SLA) והוראות חוזיות". "אחת הבעיות המשפטיות העיקריות בשירותי ענן", ציין, "היא בהיבטי הפרטיות וסודיות הנתונים. חוקי הגנת מידע, כגון תקנות אבטחת המידע בישראל, תקנות הגנת המידע הכללית של האיחוד האירופי (GDPR)  וחוק פרטיות הצרכן של קליפורניה (CCPA) – מחייבים את ספקיות הענן להבטיח כי נתוני לקוחות מטופלים בצורה מאובטחת וסודית. הן חייבות לוודא כי נתוני הלקוח אינם נגישים על ידי צדדים שלישיים בלתי מורשים וכי הנתונים יימחקו או מושמדים בהתאם להוראות הלקוח". של מי סמכות השיפוט?  "סוגיה משפטית נוספת המתעוררת עם שירותי ענן", אמר עו"ד אילון, "היא סמכות השיפוט. ספקיות הענן עשויות לאחסן נתונים בכמה מיקומים והחוקים והתקנות החלים עשויים להשתנות בהתאם למיקום הנתונים. הימצאות המידע בתחומי שיפוט שונים עלולה להוביל לבלבול ולחוסר ודאות לגבי על פי אילו חוקים יש לפעול ואיזו סמכות שיפוט חלה על הנתונים. בנוסף, במקרה של פרצת אבטחה, לא ברור אילו חוקים ותקנות חלים, מה שמקשה על קביעת ההשלכות המשפטיות". "לתעשיות מסוימות", אמר עו"ד אילון, "כגון שירותי בריאות ופיננסים, יש תקנות ספציפיות בנוגע לטיפול ואחסון של מידע רגיש. כך, למשל, בישראל חוקקו את תקנות אבטחת המידע ובארה"ב את חוק הניידות והאחריות של ביטוח בריאות (HIPAA). אלה האחרונים קובעים סטנדרטים מחמירים להגנה על מידע בריאותי של מטופל. דוגמה נוספת היא תקן אבטחת המידע של תעשיית כרטיסי התשלום (PCI DSS), הקובע סטנדרטים להגנה על פרטי כרטיסי אשראי. אין כלל שאלה האם על ספקיות הענן להבטיח כי שירותיהן עומדים בתקינה הנדרשת, כדי לצמצם את ההשלכות משפטיות". יש להם גם היבטים משפטיים מורכבים. שירותי הענן. צילום: אילוסטרציה. BigStock חששות לגבי אבטחת הנתונים לדבריו, "לספקיות הענן עשויה להיות גישה לכמות גדולה של נתוני לקוחותיהם, וחשוב להגדיר בבירור את הזכויות והחובות של כל צד, בכל הקשור לבעלות וגישה לנתונים. במקרים מסוימים, הן עשויות לשמור בעלות על נתוני לקוחות, מה שעלול להוביל למחלוקות לגבי מי בעל זכות הגישה או השימוש בנתונים. בנוסף, לספקיות הענן עשויה להיות היכולת לגשת לנתוני לקוחות למטרות תחזוקה ותמיכה, מה שעלול לעורר חששות לגבי אבטחת הנתונים". לדברי עו"ד אילון, "ספקיות הענן חייבות לעמוד בתקני אבטחה שונים, כדי להבטיח הגנה על נתוני לקוחות. תקנים אלה מספקים מסגרת לאבטחה והגנה על נתוני לקוחות, והן חייבות להיות מסוגלות להוכיח עמידה בתקנים אלה כדי למנוע השלכות משפטיות. בנוסף, הן חייבות להיות מוכנות לתוכנית אבטחה, כדי להגיב לאירועי אבטחה, כגון פרצות מידע, ועליהן להיות מוכנות לספק הודעה בזמן ללקוחות המושפעים". "הסכמי רמת שירות, SLA", ציין, "הם הסכמים חשובים בין ספקיות הענן ולקוחות, המתארים את האחריות של כל צד מבחינת זמינות, ביצועים ואבטחה. הסכמי רמת שירות טובים יגדירו בבירור את אחריות ספק שירותי הענן, במונחים של הבטחת האבטחה והפרטיות של נתוני הלקוחות, כמו גם את האחריות של הלקוח, במונחים של הגנה על הנתונים שלו. במקרה של פרצת אבטחה, או אירוע אבטחה אחר, הסכם רמת השירות אמור להגדיר בבירור את תחומי האחריות של כל צד ולספק מסגרת לפתרון". הוא סיים בציינו כי "חוזים בין ספקי שירותי ענן ללקוחות חייבים להגדיר בבירור את האחריות של כל צד, לרבות במקרה של פרצת אבטחה, או אירוע אבטחה אחר".

חטיבת ONE BI מקבוצת וואן טכנולוגיות מגייסת, לראשונה בתעשיית ההיי-טק בישראל, למקצוע חדש – מפתח פרומפטים. הגיוס למשרה זאת מגיע חודש לאחר השקת GEKO, צ'אט הבינה המלאכותית המבוסס GPT3 של OpenAI, הראשון התומך בעברית ברמה טובה. הודעת הדרושים פורסמה בלינקדאין של החטיבה ונכתב בה: "גם אתם מחוברים ל-Chat GPT3 מהרגע שהוא יצא? גם אתם כל הזמן מחפשים את הפרומפטים הכי מעניינים? זה הזמן להפוך את התחביב למקצוע – אנו מחפשים מפתח פרומפטים לפעילות הבינה המלאכותית שלנו". תפקידו של מפתח פרומפטים להגדיר את יכולות ומטרות הבוט המבוסס AI, באמצעות אימון מודלים שפתיים, כתיבת לוגיקה בשפה חופשית ואחר כך כתיבת הקוד. היכולות הנדרשות לתפקיד מגוונות וכוללות שילוב של יכולות טכנולוגיות כמו שליטה ב-CSS, HTML, JavaScript, Node.js, React.js וכן יכולות אישיות כגון הבנה בטבע האדם, יצירתיות ואנגלית ברמה גבוהה. עודד טהורי, מנכ"ל חטיבת ONE BI מקבוצת וואן טכנולוגיות: "במסגרת פעילות מו"פ של יישומים לשוק העסקי, על בסיס טכנולוגיות AI (בינה מלאכותית) ו-NLP (עיבוד שפה), עלה אצלנו הצורך לגייס מפתחי פרומפטים. מדברים על כך שעידן ה-AI יגרום למקצועות להיעלם מהשוק, זה אולי נכון בחלקו, אבל במקביל מתפתח ביקוש למיומנויות חדשות ומגוונות. עד כמה שידוע לנו, אין כיום משרה כזאת בשוק הישראלי, ואנחנו הראשונים לגייס בתחום. אנו מודעים לכך שמדובר בפיתוח תפקיד תוך כדי ריצה, ולשם כך נחוצים לנו אנשים בעלי שילוב יכולות לא שגרתי ונכונות להתמודד עם אתגרים מקצועיים מלהיבים".