10:39:16 | ◀︎ | מתרסקת: טוויטר שווה כעת שליש ממה שמאסק שילם עבורה | |
11:19:31 | ◀︎ | נשים ומחשבים: רותם אלהרר, C2A סקיוריטי | |
14:48:01 | ◀︎ | יו"ר חדש ללשכת המסחר ישראל-אמריקה: אורן שגיא, מנכ"ל סיסקו ישראל | |
14:59:49 | ◀︎ | "התקציב של רשות החדשנות לא מסוגל לטפל בבעיות שהוא אמור לפתור" | |
15:04:21 | ◀︎ | בדרך להפקת תובנות מהמידע עוצרים ב-AI | |
15:24:41 | ◀︎ | "הדרך לחילוץ יותר מהמידע הארגוני – עם MRI למסמכים" | |
15:32:59 | ◀︎ | גוגל הפסיקה את התמיכה ב-Chromecast המקורי | |
15:57:32 | ◀︎ | שיא: ב-76% ממתקפות הכופרה הוצפנו נתוני הארגון | |
16:13:34 | ◀︎ | המו"פ של ישראל; והפעם: ויוה סיסטמס | |
16:27:28 | ◀︎ | אנבאבל רוכשת חברת תוכנה ישראלית לקמפיינים דיגיטליים | |
17:21:40 | ◀︎ | רד האט מכריזה על פתרון שיקל על עבודת צוותי הפיתוח | |
17:40:52 | ◀︎ | מה אפל צפויה להציג בכנס המפתחים השנתי שלה? | |
18:10:03 | ◀︎ | התשובה לחששות: פיתוח AI בצורה מבוקרת – לתועלת האדם | |
18:50:09 | ◀︎ | למה כדאי להקים קבוצה להט"בית בארגון – אתמול? |
זמני השבת
עיר | כניסה | יציאה |
---|---|---|
ירושלים | 16:00 | 17:12 |
תל אביב | 16:14 | 17:13 |
חיפה | 16:04 | 17:11 |
באר שבע | 16:19 | 17:16 |
The headlines that made most buzz on this page
01/06/23 15:32
12.24% of the views
מאת אנשים ומחשבים
לאחר 10 שנים מאז שהושק, שזה אורך חיים לא רע בכלל בעידן שלנו, של המכשירים החכמים, הפסיקה גוגל את התמיכה ב-Chromecast המקורי – דונגל HDMI זעיר בשווי 35 דולר, המאפשר להזרים אודיו ווידיאו באופן אלחוטי לטלוויזיה, כשהטלפון משמש כשלט.
כשהושק, זכה ה-Chromecast לאהדה רבה מצד המשתמשים, ואף זכה לתואר "המוצר הטוב ביותר של 2013".
כמו כל הדברים הטובים, הגיע גם סופו. אתר 9to5Google הבחין שגוגל סיימה בשקט את את התמיכה ב-Chromecast המקורי ב-27 באפריל 2023, מה שאומר שלא יהיו עבורו עוד תכונות חדשות או עדכוני אבטחה.
עם זאת, זה לא אומר שהמכשיר הפך חסר תועלת. למי שמשתמש באחד כזה, הוא עדיין יעשה את כל מה שהוא עשה עד עכשיו, אלא שבעתיד יתחילו להופיע תקלות ובעיות ביצועים ככל שעולם הסטרימינג ימשיך להתפתח וה-Chromecast מהדור הראשון לא יוכל לתמוך עוד בהתפתחויות.
01/06/23 18:10
10.2% of the views
מאת אנשים ומחשבים
השיח סביב שימוש לא נכון בבינה המלאכותית צובר תאוצה, ובאחרונה מדברים רבות אודות הסיכונים הפוטנציאליים לאנושות לעומת היתרונות הטמונים בתוכנות AI. התשובה, כמו תמיד, נמצאת אי שם באמצע. אין ספק שלא ניתן לעצור את הדהירה קדימה ואת הפיתוח והשימוש במערכות מתקדמות, אבל לצד זה, חיוני שחברות יתנו עדיפות לפיתוח כלים ומערכות AI באופן מבוקר ואחראי, כדי להבטיח את הבטיחות ורווחת העתיד של האנושות.
ואמנם, בעוד שיש כאלה שחוזים שהבינה המלאכותית היא לא פחות ולא יותר מאשר סכנה לאנושות ויש כאלה שקוראים לרגולציה על התחום, אחרים קוראים להשהות את הפיתוח, למען אותה זהירות. באחרונה, חוקרים בכירים וחלוצים עולמיים בתחום חתמו על מכתב פתוח שקורא להשהות למשך שישה חודשים לפחות ניסויי AI ענקיים בכלים ואלגוריתמים של בינה מלאכותית, שהם חזקים יותר מהכלים העדכניים ביותר, כגון ה-GPT 4.
הסיכונים שבמערכות AI
טכנולוגיית הבינה המלאכותית נועדה לסייע בקבלת החלטות מבוססות נתונים, תחזיות ותוצאות נגזרות. אלא שאם לא נעשה בזה שימוש באופן נכון או למטרה נכונה, זה יכול לגרום לתוצאות שגויות ואף הרסניות, אם הנתונים מוטים, גם אם לא בכוונה, או שהם לא שלמים. כדי להפחית את הסיכון הזה, חיוני שהפיתוח ייעשה באופן הגון ושקוף, תוך גיוון וייצוג האוכלוסייה שהתוכנה משרתת. את זה אפשר להשיג על ידי פעולה בשקיפות לגבי האלגוריתמים ומתן הסברים ברורים להחלטות שהתקבלו על ידי ה-AI. צעד זה יבנה אמון בטכנולוגיה ויבטיח שימוש אחראי ואתי.
סיכון מרכזי נוסף הוא השימוש הפוטנציאלי בבינה המלאכותית למטרות זדוניות. לדוגמה, ככל שה-AI הולך ומתקדם, פושעי סייבר עלולים לנצל אותו ליצירת מתקפות.
יתרה מכך, ה-AI עלול לתמרן את דעת הקהל ואפילו להשפיע על קבלת החלטות אצל בני אדם.
כדי להתמודד עם הסיכון הזה, חשוב שמפתחי בינה מלאכותית וחוקרים ישלבו אבטחה ובטיחות במערכות שהם יוצרים. משמעות הדבר היא הטמעת אמצעי אבטחה חזקים, כדי למנוע גישה לא מורשית ל-AI ולנתונים. זה גם אומר לעצב את ה-AI כך שיהיה עמיד בפני התקפות ולהבטיח שלא ניתן לתפעל אותו בקלות. כמובן שזוהי חובתם של הארגונים להצפין את המידע שנמצא ברשותם, במיוחד אם הוא משרת מנוע של בינה מלאכותית, ולהגן בכמה שכבות אבטחה על הנתונים שהיא עושה בהם שימוש. בנוסף, חשוב שמנהלי אבטחה בארגונים יקבעו הנחיות ותקנות ברורות סביב השימוש בטכנולוגיית AI.
לפתח כלי בינה מלאכותית זה טוב, אבל חשוב שזה ייעשה באחריות. צילום: ShutterStock
גם ההשפעה הפוטנציאלית של הבינה המלאכותית בגרסה מתקדמת על שוק העבודה היא סיבה לדאגה, שכן טכנולוגיה זו עלולה לייתר משרות רבות, בעיקר אלה שמטבען הן יותר שגרתיות וקלות לשכפול. המשרות הללו יהפכו להיות מוצעות באופן אנליטי במקום על ידי בני אנוש, מה שיוביל לעלייה בשיעורי האבטלה וישפיע משמעותית על הכלכלה העולמית.
כדי להתמודד עם הסיכון הזה, חשוב שמנכ"לים ובעלי עסקים ישימו דגש על פיתוח של משרות ותעשיות חדשות משלימות. זה יכול להיות כרוך בהשקעה בחינוך טכנולוגי, תוכניות הכשרה מיוחדות וסדנאות שמכינות עובדים לעבודות שדורשות מיומנויות שקשה לבצע בהן אוטומציה. זה המקום שבו היצירתיות באה לידי ביטוי. כבני אדם, יש לנו את הכוח והיכולת לחשוב מחוץ לקופסה – בשונה מבינה מלאכותית, שמסתכמת רק על נתונים קיימים.
יש חשיבות מכרעת שפיתוח ה-AI יונחה על ידי מערך של חברות שלא רק פועלות עם הטכנולוגיות העדכניות והמתקדמות ביותר, ומסוגלות לפתח אלגוריתמים מתקדמים, אלא גם כאלה שהחזון והאסטרטגיות שלהן מגובים בערכים חזקים, יושרה ותרבות המבוססת על שיתוף פעולה, אחריות הדדית ומצוינות
הדאגה העמוקה ביותר הינה באשר להשלכות האתיות של כלים ומערכות AI עוצמתיים, ואני לא מתכוון רק ל-GPT 4, אלא גם לבינה מלאכותית שמיועדת לבצע משימה ספציפית או קבוצה של משימות, ופועלת בתוך קבוצה מוגדרת מראש של כללים ומגבלות.
ה-AI הוא כלי רב עוצמה. תמיד יהיו אנשים שעלולים להשתמש בו בצורה לא נכונה. עם זאת, זה לא אומר שעלינו לאסור, להתעלם או לא להשתמש כלל בכלי, שכן הבינה המלאכותית יכולה לעזור לשפר את היכולת האנושית ולהוסיף לה ערכים, כאשר משתמשים בה בצורה נכונה ואתית. לפיכך, יש חשיבות מכרעת לכך שפיתוח בינה מלאכותית יונחה על ידי מערכת של עקרונות אתיים ברורים. עקרונות אלה צריכים לתת עדיפות לבטיחות ולרווחה של האנושות, ולהבטיח שפתרונות ומערכות AI מפותחים בצורה שתואמת את הערכים והאמונות שלנו. בנוסף, חשוב שיהיו דיון מתמשך ושיתוף פעולה בין חוקרים, יזמים בכירים ונציגים מקהילת הבינה המלאכותית, כולל מפתחי AI, כדי להעלות את חששותיהם ולקבל החלטות לגבי הרמה הבאה של הבינה המלאכותית, כגון זו הכללית (AGI) ו-AI לצרכי מודיעין (ASI).
האם בכלל ניתן לעצור את הבינה המלאכותית?
זאת שאלה טובה. אין ספק שתחום הבינה המלאכותית ילך ויצבור תאוצה. על פי תחזית גרטנר, עד השנה הבאה, 60% מהנתונים המשמשים בפיתוח פרויקטים של AI ואנליטיקה ייווצרו באופן סינתטי, וניתן יהיה להשתמש בהם במצבים שבהם נתונים אמיתיים לא קיימים, לא זמינים או אובדים. עם העניין הגובר בשימוש בבינה מלאכותית, נתונים סינתטיים ממשיכים לצבור אחיזה, והם יכולים לתמוך באימון טכנולוגיית AI בצורה יעילה יותר.
זאת ועוד, במקום להשהות את הפיתוח והאימון של מערכות AI מתקדמות צריך להשקיע יותר בפיתוח בקרות חדשות. חשוב שהחוקרים, המפתחים והיזמים שעובדים על אותם פרויקטים יקבלו תקציבים כדי להקים צוותים נוספים, שמטרתם לדאוג שאותן בקרות אכן מיושמות, שהמידע שעל בסיסו ה-AI מקבל החלטות הינו שלם ולא מוטה לצד אחד, שיש גישה מבוקרת למידע וכמובן, שכל החלטה תפעל על פי אותן בקרות.
לפיכך, יש חשיבות מכרעת שפיתוח הבינה המלאכותית יונחה על ידי מערך של חברות שיהיו במצב טוב לנצח במרוץ הבינה המלאכותית. חברות שלא רק פועלות עם הטכנולוגיות העדכניות והמתקדמות ביותר, ומסוגלות לפתח אלגוריתמים מתקדמים, אלא גם כאלה שהחזון והאסטרטגיות שלהן מגובים בערכים חזקים, יושרה ותרבות המבוססת על שיתוף פעולה, אחריות הדדית ומצוינות.
הכותב הוא מנכ"ל קינדריל ישראל.
01/06/23 18:50
10.2% of the views
מאת אנשים ומחשבים
היום (ה') החל חודש הגאווה – החודש שבו חוגגת הקהילה הגאה את הזכויות וההכרה החברתית שהשיגה, ונאבקת למען אלה שעדיין אין לה, ושמתבקש שתהיינה. חלק מאותן זכויות ומאותה הכרה חברתית נמצא במקום העבודה, גם אם הוא בהיי-טק – תעשיה שבה הנוכחות של הקהילה הלהט"בית נראית יותר.
בסקר שערך אשתקד ארגון LGBTech, שעוסק בלהט"בים.ות במקומות העבודה (והתחיל מההיי-טק), 92% מהנשאלים העידו שהיותו של מקום העבודה להט"ב פרנדלי הוא שיקול בבחירתם היכן לעבוד. זה לא מפתיע – כל אחד ואחת מאתנו רוצה להרגיש בנוח עם הזהות האישית שלו.ה במקום העבודה, בין אם זה מגדר, דת, גזע או נטייה מינית. נתון עגום יותר שפורסם בסקר הוא ש-44% ממשתתפיו ספגו אמירות פוגעניות ומעליבות לגבי נטייתם המינית. זה יכול לקרות בארוחת הצהריים, בפגישת צוות או במסדרון. בדיוק בגלל זה חשוב שיהיו בכל ארגון, בהיי-טק ומחוצה לו, לא רק מודעות לקהילת הלהט"ב, לזכויותיה ולרווחתה, אלא גם קבוצה רלוונטית, שמיועדת אליה.
מן הראוי שמקום העבודה יהיה ידידותי ללהט"בים.ות. הצעדים שהארגון צריך לעשות כדי שזה יקרה הם פשוטים וקלים: זה יכול להתחיל מדגל גאווה קטן במשרד ולהגיע לקבוצה להט"בית, שזו דרך מעולה לקחת את הארגון צעד אחד קדימה בתחום השוויון והכללה
יהיו כאלה שירימו גבה למקרא מה שאני כותבת כאן. הרי ענף ההיי-טק, כאמור, די משופע בלהט"בים, מקבל אותם, וחברות רבות אף מצהירות על תמיכה בהם ומשתתפות במאבקים של הקהילה הגאה. כדי להסביר את החשיבות של הקמת קבוצת להט"בית בארגון, אין טוב מסיפור אישי. הנה זה שלי: בתור להט"בית, אני תמיד מרגישה צורך "לבדוק את המים" במקום העבודה שאני מגיעה אליו. זה אומר לזרוק באגביות את העובדה שאני להט"בית, כדי לוודא שמקבלים אותי כמו שאני, וכדי שארגיש בנוח להגיד את המילים "בת זוגי" בארוחת הצהריים, מבלי שיהיה מישהו שיתכווץ בכיסא או שיאמר משהו לא במקום.
זה קרה לי בכל מקום עבודה שהתראיינתי אליו, אבל לא רק שם, אלא גם בחיפוש דירה ובסיטואציות רבות נוספות. זו חוויה להט"בית מוכרת, שבאה מתוך הרגשה שברירת המחדל היא שלא יקבלו אותך. אבל עם השנים הבנתי שהפחד הזה שלא יקבלו אותי הוא בעיקר משהו שנמצא בתוכי, והתגובה לכך היא הרצון "לשים את זה על השולחן" בשלב מוקדם.
גיוון והכללה הם שם המשחק. צילום: ShutterStock
אחד הדברים שעזרו לי להרגיש בנוח במקום העבודה הנוכחי שלי, בסיילספורס, הוא העובדה שמהרגע הראשון ידעתי שיש בחברה קבוצת עובדים להט"בית. בזמן תהליך הגיוס, בשיחה עם המנהלת העתידית שלי, סיפרתי שיש לי בת זוג והיא סיפרה לי בתגובה על הקבוצה הזו, אאוטפורס, ועל הפעילויות שלה. מיד נרגעתי. בנוסף, מיד הצטרפתי אליה, השתתפתי בפעילויות וקיבלתי בה את התחושה שהכול בסדר. בהמשך הפכתי להיות מובילת הקבוצה בישראל – תפקיד שאני נושאת בו גם כיום.
מה היתרונות בקבוצה להט"בית ולמה בכלל להקים אותה?
כדי להקים קבוצה להט"בית, או, יותר נכון, כדי לשכנע את ההנהלה בנחיצותה של הקמת קבוצה להט"בית בארגון, צריך יותר מאשר חוויה אישית. כדאי להציג להנהלה את היתרונות שיש להקמת קבוצות להט"ביות בארגונים, והם רבים. הנה כמה מהם:
קידום שוויון והכללה – הקמת קבוצה להט"בית בארגון ממחישה את המחויבות שלו לגיוון, שוויון והכללה. קיום הקבוצה שולח מסר רב עוצמה הן לעובדים ולעובדות, והן למועמדים.ות הפוטנציאליים.ות לעבודה, ללקוחות ולשותפים. לראייה, חברות רבות מקדישות עמוד באתר שלהן שבו הן מצהירות על המחויבות שלהן לשוויון ומפרטות על כך – ויש לא מעט אנשים שמחפשים את זה. קבוצות להט"ביות מאותתות לטאלנט.ית הלהט"בי.ת הפוטנציאלי.ת את המסר הפשוט והחשוב: "נקבל אותך כאן כמו שאת.ה".
קבוצות להט״ביות מספקות רשת תמיכה – הן מאפשרות לעובדים ולעובדות בני.ות הקהילה הגאה להתחבר, לחלוק חוויות ולתמוך האחד בשנייה, האחת בשני. הקהילה הגאה מורכבת לא רק מלהט"בים בעצמם, אלא גם מהורים של, אחים של, דודים של ועוד. הורים עלולים להתמודד עם קשיים, ופעמים רבות מתמודדים, בעקבות יציאה מהארון של בנם או בתם, וקבוצה להט"בית במקום העבודה יכולה להיות מקור לתמיכה, מידע והכוונה. קיום רשת תמיכה כזו יכול לשפר את המורל, הרווחה והשימור של העובדים – בין אם הם להט"בים או הוריהם.
חינוך פנים ארגוני – קבוצה גאה פנים ארגונית יכולה להוות מקור להתמקדות (Focal point) עבור ההנהלה, מחלקת משאבי האנוש ומחלקת חוויית העובד, בכל מה שקשור לנושאים להט"ביים. זה אומר איתור צרכים, הבנה של האתגרים של הקהילה והקשיים שאיתם היא מתמודדת, יכולת להוביל לסדנאות, קורסים והכשרות שיהפכו את מקום העבודה למקבל יותר ומכיל יותר – לא רק עבור להט"בים, אלא עבור כל מי שערך השוויון הוא נר לרגליו, ועוד. יש בארץ לא מעט עמותות להט"ביות שמפיקות תכנים עדכניים ורלוונטיים למקומות עבודה – חושן, איגי (ארגון הנוער הגאה) ומעברים, שתומך בקהילה הטרנסג'נדרית, הן רק שלוש מהן.
חודש גאווה שמח! צילום: ShutterStock
אנחנו נמצאים כיום בתקופה שבה האקלים הפוליטי-חברתי מעורר הרבה פחד אצל קבוצות מיעוט. בזמנים כאלה, עובדים ועובדות יפנו קודם כל למקום העבודה שלהם.ן. על המעסיקים מוטלת האחריות לספק מרחב בטוח לעובדים הלהט"בים. הצהרות הן דבר חשוב בתקופות כאלה, אבל כדי להפוך את הכותרות למעשים, צריך, ובכן, לעשות. החל משלב הגיוס, ובוודאי כשהעובד.ת מתקבל.ת, מן הראוי שמקום העבודה יהיה ידידותי להומואים, לסביות, ביסקסואלים, טרנסג'נדרים, א-בינאריים ושאר חלקי הקהילה הלהט"בית. הצעדים שהארגון צריך לעשות כדי שזה יקרה הם פשוטים וקלים: זה יכול להתחיל מדגל גאווה קטן במשרד ולהגיע לקבוצה להט"בית, שזו, כפי שהסברתי כאן, דרך מעולה לקחת את הארגון צעד אחד קדימה בתחום השוויון והכללה.
הכותבת היא מנהלת סושיאל מדיה ומובילת אאוטפורס ישראל, קבוצת השוויון הלהט"בית בסיילספורס ישראל.
01/06/23 11:19
8.16% of the views
מאת אנשים ומחשבים
שם ותפקיד: רותם אלהרר, מובילת צוות Full Stack ב-C2A סקיוריטי (C2A Security), המספקת פלטפורמת DevSecOps ייעודית ליצרניות רכב ולחברות מוביליטי.
תפקידים קודמים: הגעתי לחברה בתפקיד מהנדסת Full Stack שמילאתי כשנתיים וחצי עד שקודמתי לתפקיד ראשת צוות.
השכלה ושירות צבאי: שירות לאומי בעיריית מעלה אדומים, תואר BSc בהצטיינות במדעי המחשב מהמכללה האקדמית הדסה בירושלים.
משפחה: נשואה +1.
מה הביא אותך לתחום הטכנולוגיה?
החשיפה שלי למחשבים וטכנולוגיה בילדות הייתה מוגבלת – גדלתי בבית עם עוד ארבעה אחים, כך שהתחרות על המחשב הביתי הייתה קשה. מעבר לזה, אני בוגרת מערכת החינוך החרדית, כך שגם בביה"ס פחות כיוונו אותנו לתחום. סביב גיל 18 קניתי לעצמי לראשונה מחשב משלי, ואז התחלתי "להיכנס לעניינים".
אחרי השירות הלאומי התלבטתי מה כדאי לי ללמוד ובאיזה תחום לעסוק, וחשבתי אולי ללמוד מינהל עסקים ולעבוד בבנק. התייעצות עם היועץ האקדמי במכללה שינתה את התמונה לגמרי כשראה שהייתי תלמידה מצטיינת, גם במתמטיקה ואנגלית, והציע לי דווקא ללכת על מדעי המחשב. ההצעה הפתיעה אותי וגרמה לי להתלהב ממש מהכיוון החדש, ניסיתי – ואכן "ניצתה להבה", השקעתי מאוד בלימודים וסיימתי את התואר בהצטיינות.
האם נתקלת אישית באפליה נגדך בתעשייה על רקע היותך אישה?
התחלת הקריירה שלי הייתה "קשוחה". התמיינתי לכמה חברות, שהשאירו אותי בתחושה שאני לא מספיק טובה, כשהראיונות לא הלכו חלק. שיתפתי את התחושות בשיחה עם מרצה מהמכללה, והיא פקחה לי במידה מסוימת את העיניים, ואמרה לי שבוגרים של המכללה עם ממוצע נמוך בהרבה משלי הגיעו למשרות מעולות בתעשייה, והכל עניין של ביטחון עצמי ומה שאני משדרת. בנקודה הזאת הבנתי, שאני צריכה לשנות גישה כדי להתקדם, להיות כנה לגבי חוסר הניסיון שלי, אבל להאמין בעצמי ובמה שאני יכולה לתת למקום עבודה ולהראות את זה החוצה.
התחלתי את הקריירה שלי במשרת אוטומציה, ובהמשך כמפתחת בחברה ירושלמית אחרת. אחרי ארבע שנים שם, הבנתי במקרה שמפתח חדש שהגיע לצוות שלי הרגע מרוויח הרבה יותר ממני – זה הכעיס אותי והחלטתי לעזוב. אני לא יכולה לומר בוודאות שהפרשי השכר נבעו בגלל היותי אישה, אבל יש לי תחושה שזה קשור לכך שנשים חוששות לבקש שכר גבוה בעוד שלגברים יש יותר ביטחון לדרוש, אפילו יותר ממה שמגיע להם.
בדיעבד אני שמחה מאד שעשיתי את הצעד ולא נשארתי. בחרתי להצטרף לחברת הסייבר C2A סקיוריטי, אני צוברת ניסיון מדהים כאן והתקדמתי לניהול צוות עם תחושה שיש לי משמעות.
כראשת צוות אני יכולה לשתף שמאד רציתי לגייס לצוות שלי נשים נוספות, והתקשיתי למצוא מועמדות ראויות ומתאימות. זה גרם לי לחשוב שנשים מפחדות אולי להיכנס לתחום שנתפס כ-הארד קור, בטח באינטנסיביות של סטארט-אפ, ואולי מעדיפות ללכת למקצועות "רכים יותר", שמאפשרים חיי משפחה בלו"ז נינוח יותר.
מבחינתי, הקריירה שלי היא "המקום שלי" בג'אגלינג של החיים כאימא צעירה. חשוב בעיניי מאוד לשמור על מי שאני ולהשקיע במה שעושה לי טוב תוך חיפוש מתמיד של האיזון הנכון בין בית לעבודה, כמו שמצאתי ב-C2A סקיוריטי.
הדבר שארצה לומר לנשים בתחילת הדרך הוא: תהיו אמיצות בבחירות שלכן, תשקיעו ותגיעו לכל מקום שעליו תחלמו.
01/06/23 14:59
8.16% of the views
מאת אנשים ומחשבים
לא נחדש פה דבר אם נאמר שישראל נחשבת לאחד ממרכזי החדשנות החשובים והמובילים בעולם, ובתחום ההיי-טק רבים רואים בנו מרכז שני רק לעמק הסיליקון. אנחנו מדינה קטנטונת, שנתנה לעולם 12 זוכי פרסי נובל. ממשלות ישראל לדורותיהן התגאו ומתגאות במעמדנו המדעי-טכנולוגי ובהישגינו בתחום. אך כל מי שבוחן את העשייה של הממשלה בתחום, נוצר בו הרושם שאין בה התייחסות רצינית לנושא, והדבר בא לידי ביטוי בסכומים שהמדינה מקצה לרשות החדשנות – הזרוע הממשלתית העיקרית לקידום ההיי-טק בישראל.
כדי לבחון את צורכי המימון של ההיי-טק בישראל קיימנו שיחה עם ד"ר עמי אפלבום, יו"ר רשות החדשנות והמדען הראשי במשרד הכלכלה והתעשייה, שבפתח דבריו מספר לנו מה היקף התקציב של הרשות בשנים 2023 ו-2024. לדבריו, "על פי ספר התקציב, כלומר מה שהוחלט, התקציב שלנון בשנת 2023 יסתכם ב-1.5 מיליארד שקלים ובשנת 2024 יעמוד על 1.4 מיליארד שקלים".
האם אני שומע נכון? בשנת 2023, למרות שתקציב המדינה גדל באופן כללי ויש אינפלציה של כ-5%, התקציב לשנת 2023 נותר ללא שינוי לעומת שנת 2022, ולגבי שנת 2024 הוא עוד פוחת ב-0.1 מיליארד שקלים, ירידה של כמעט 7.0%?
"לצערי אתה שומע טוב. זה התקציב שהוקצה לנו. הקיצוץ בשנת 2024 הוא במסגרת הקיצוץ בכל משרדי הממשלה כדי להיענות להקצאות הקואליציוניות שלא תוקצבו ובמטרה למנוע את פריצת מסגרת התקציב.
"אנחנו התרענו שהתקציב כפי שהוא אינו עונה על הצרכים שלנו הן בפני השר אופיר אקוניס, שהוא השר האחראי על הרשות, והן בפני בצלאל סמוטריץ', שר האוצר. נתנו לנו להבין שלא מדובר בסוף פסוק ושנקבל חלק מעודפי התקציב.
"הסברנו שבתקציב של רשות החדשנות יש שחיקה מתמדת. לפני כ-20 שנה התקציב הסתכם בכ-1.8 מיליארד שקל. בחישוב ריאלי, אותם 1.5 מיליארד שקלים שאנו מקבלים בשנת 2023 שווים לכ-30% מהתקציב של המדען הראשי אז".
יש לכם הצעה אופרטיבית לתקן את המצב? לפני כמה שנים העלתה אורנה ברי, אז המדענית הראשית, הצעה להצמיד את תקציב המדען הראשי לתקציב המדינה או לתל"ג.
"אני תומך בהצעה כזו בכל לב. אך אם רוצים לבצע שינוים בתקציב רשות החדשנות אני מציע לבחון מחדש את מצבנו. אנחנו בעיצומו של משבר כלכלי, שנובע מהמשבר הכלכלי העולמי ומאי אלו התפתחויות בישראל, שיוצרות אי יציבות שלטונית וכפועל יוצא גם אי יציבות כלכלית. כשבוחנים מחדש את המצב ובונים מסגרת תקציבית מתאימה, שתעודד צמיחה ובדרך זו תוציא אותנו מהמשבר הכלכלי, צריך לקחת בחשבון שבכל תוכנית כלכלית שתתבסס על צמיחה, הטכנולוגיה וההיי-טק הם מרכיבים מרכזיים, מחוללי הצמיחה העיקריים של המשק, שהיוו כ-40% מהייצוא בשנת 2022. לפיכך, גורמים אלו חייבים להילקח בחשבון כשמכינים תקציב מדינה. ובכל בחינה כזו יש למצוא דרכים כדי להגדיל את ההון שמגיע להיי-טק המקומי, בין השאר עלי ידי עידוד משקיעים מקומיים להשקיע בענף עתיר המדע בישראל".
מדבריך אני מבין שאתה סבור שהתקציב לא מספיק לצורכי ההיי-טק?
"כדי לבחון אם התקציב מספיק או לא, יש לשאול אם הוא מסוגל לטפל בבעיות שהוא אמור לפתור, והתשובה היא לא".
מהו להערכתך התקציב שיענה על הצרכים?
"קשה לענות לשאלה זו. יש הרצוי והמצוי, ואני מבין שיש אילוצים רבים, אך אני חושב שתקציב של כחמישה מיליארד שקלים לשנה היה עונה על הצרכים שלנו. חמישה מיליארד שקלים שווים ריאלית לתקציב המדען הראשי לפני כ-20 שנה. סכום כזה היה מאפשר לנו לתמוך בחברות הזנק, קרי חממות טכנולוגיות, לקדם את השילוב בין האקדמיה והתעשיות עתירות המדע, כלומר להפוך מחקרים יישומיים למוצרים, לקדם שילוב של טכנולוגיה מתקדמת בתעשיות מסורתיות ולהוזיל עלויות ייצור, וזה בתנאי שהתוצאה תהיה מוצרים בעלי כושר תחרות בשוקי העולם, ובעיניי חשוב ביותר לקדם תשתיות שיוכלו לאפשר פיתוחים וייצור עתידי. אני עצמי אחשוב שהצלחתי בתפקידי אם בעוד חמש או עשר שנים התשתיות שהקמנו יאפשרו להקים חברות שמפתחות טכנולוגיות, שעכשיו נחשבות לעתידניות אך בעוד חמש או עשר שנים ייחשבו כמיינסטרים. למשל, היום מחשבי קוואנטום הם עדיין עתידנות, אבל בעוד כמה שנים מחשב כזה יהיה מוצר נפוץ".
כפי שאתה אומר, התקציב מוגבל. במה תרצו להשקיע בשנתיים הבאות? "אתה צודק. אין הרבה כסף, ואת מה שיש צריך להוציא בחוכמה.
"ההיי-טק הוא מאוד דינמי, כך שמה שהיה פופולרי לפני שנה-שנתיים כבר לא יהיה כזה. פינטק וסייבר מאוד פופולריים, ודווקא בגלל זה הממשלה לא צריכה להשקיע בהם. כ-67% מההשקעות שהגיעו להיי-טק המקומי בשנת 2021 הגיעו לחברות סייבר ופינטק, והדבר לא שונה בשנת 2022.
"המדינה צריכה לתמוך בחברות שמפתחות מוצרים עם פוטנציאל עתידי רב, אך שבשלב זה לא מושכים משקיעים, חברות עם תהליך פיתוח ארוך וממד סיכון גבוה יחסית. המדינה צריכה לתמוך כספית בטכנולוגיות עתידניות כדי שבשנים הבאות נמשיך להוביל את העולם בטכנולוגיות מסוימות.
המדינה צריכה להשקיע בתוכנה לארגוני אנטרפרייז, בתחום הביו-קונוורג'נס, שמשלב טכנולוגיה עם תוכנה והנדסה, בטכנולוגיות אקלים, במכשור רפואי, בטכנולוגיות קוואנטום, בבינה מלאכותית ועוד.
"במסגרת הכנת תשתיות עתידיות, אני גם חושב שצריך להקצות משאבים לפיתוח ההון האנושי, במיוחד בפריפריה הדמוגרפית, עם דגש על ערבים ודרוזים וחרדים – נשים וגברים כאחד".
01/06/23 17:21
8.16% of the views
מאת אנשים ומחשבים
רד האט (Red Hat), הספקית המובילה בעולם של פתרונות קוד פתוח, הכריזה על Red Hat Service Interconnect – פתרון המפשט את הקישוריות ואבטחת היישומים על פני פלטפורמות, אשכולות ועננים. הפתרון מבוסס על פרויקט הקוד הפתוח Skupper.io, והוא מאפשר למפתחים ליצור בצורה רציפה יותר חיבורים אמינים בין שירותים, יישומים ועומסי עבודה בסביבות השונות, מבלי להזדקק לתצורות רשת מורכבות או להרשאות אבטחה ברמה גבוהה.
לפי חברת האנליסטים IDC, "עד שנת 2025, כ-75% מהארגונים יעדיפו שותפי טכנולוגיה שיכולים לספק חוויית פריסת יישומים עקבית בענן, בקצה ובסביבות ייעודיות". ארכיטקטורות היישומים מתפתחות במטרה לנצל את הענן הפתוח ההיברידי, מה שמגביר את הצורך בגמישות וקישוריות תואמת בשכבת היישום. עומסי עבודה מבוזרים, כמו יישומי בינה מלאכותית ולימוד מכונה, יכולים להתפרש על פני סביבות באתר המקומי, בקצה ובענן, בעוד שהיישומים העסקיים הנוכחיים צריכים להתחבר במידה הולכת וגוברת לשירותים ולנתונים בסביבות מרובות עננים ותשתיות. המצב הנוכחי מעכב את מהירות החדשנות ויעילות המפתחים, עקב התיאום הדרוש בינם לבין מנהלי הרשת ומנהלי האבטחה, כדי להטמיע שינויי תשתית מורכבים.
ריבוי אשכולות, עננים ופלטפורמות
פתרון Red Hat Service Interconnect מסייע לפתור אתגרי תקשורת חוצי פלטפורמה ובין עננים מרובים. זאת, באמצעות מתן האפשרות למפתחים להוסיף קישוריות אמינה וגמישה בין יישומים שפועלים על כל אשכול של קוברנטיס, מארח Bare-metal או מכונה וירטואלית.
מקור: רד האט.
חיבורים אלה יכולים להתרחב על פני כל סביבת תשתית – החל ממרכזי נתונים באתר המקומי, ועד לקצה ולענן הציבורי. כתוצאה מכך, צוותי פיתוח יכולים לחבר יישומים במהירות רבה יותר, ללא הצורך בהרשאות ברמה גבוהה או כישורי רשת מתקדמים – מה שמאפשר לפתח יישומים במהירות רבה יותר, תוך שמירה על תאימות עם דרישות האבטחה.
לקוחות שמחפשים לבצע מודרניזציה של יישומים קיימים לארכיטקטורות מוטות ענן (Cloud native), או להעביר יישומים בין פלטפורמות תשתית או ספקי ענן, יכולים להשתמש בפתרון Red Hat Service Interconnect כחלק מאסטרטגיות הענן ההיברידי והמולטי קלאוד שלהם. פתרון מפחית את זמן השבתת היישום על ידי כך שהוא מאפשר להעביר את חיבורי היישום בצורה שקופה בין פלטפורמות המקור והיעד – מה שמאפשר תאימות מרכזית וניהול סיכונים, תוך יצירת יעילות תפעולית עבור צוותי היישום והרשת.
סארוור ראזה, סגן נשיא ומנכ"ל שירותי הענן ברד האט, אמר כי "כאשר לקוחות מרחיבים את ההשקעות שלהם בסביבות הענן ההיברידי, הם זקוקים לפתרונות פשוטים לשימוש, שמאיצים את שביעות הרצון ומהירות העבודה של המפתחים ומפחיתים את שיבוש הפעילות של הלקוח. פתרון Red Hat Service Interconnect מפשט את קישוריות היישומים בכל סביבות התשתית והיישום, ומאפשר למפתחים להתמקד בחדשנות, שמשמעותית לארגון שלהם".
בת אל אסף-וולצק ורון מלכה מרד האט ישראל יציגו וידגימו את הפתרון בכנס Red Hat OpenShift Commons, כחלק מתפיסת מולטי עננים ואופטימיזציה של פריסת אפליקציה על כמה עננים או בענני קצה. הכנס יתקיים ביום ד', ה-21 ביוני, באולם האירועים איסט בתל אביב. לפרטים נוספים ולהרשמה לאירוע לחצו כאן.
למידע נוסף אודות Red Hat Service Interconnect בקרו בעמוד המוצר או ב-Red Hat Container Ecosystem.
01/06/23 10:39
6.12% of the views
מאת אנשים ומחשבים
טוויטר אולי שווה כעת שליש ממה ששילם אילון מאסק עבור פלטפורמת המדיה החברתית רק לפני שבעה חודשים.
חברת ההשקעות פידליטי (Fidelity), שהייתה בין קבוצת המשקיעים החיצוניים שסייעה למאסק לממן את השתלטותו על המדיה החברתית, הפחיתה את הערכת שווי השוק של אחזקותיה בטוויטר בפעם השלישית לאחר שמאסק החל לנהל אותה, והעמידה אותה כעת על 6.55 מיליארד דולר – לעומת הערכת השווי באוקטובר האחרון, שעמדה על כמעט 20 מיליארד דולר.
לא ברור כיצד הגיעה חברת ההשקעות לנתוני הערכת השווי, אך כחברה ציבורית היא נדרשת לספק למשקיעים עדכונים על אחזקותיה. היא מחזיקה במניות טוויטר בכמה מקרנות הנאמנות שלה, תחת השם X Holdings I Inc, ומכיוון שזו חברה פרטית לא ניתן לאמת מידע פיננסי הקשור בה.
מאסק השתלט על טוויטר באוקטובר, לאחר מאבק משפטי ממושך וחודשים של חוסר ודאות. מנכ"ל טסלה, שהוא גם הבעלים של SpaceX, רכש את טוויטר תמורת 44 מיליארד דולר, ומימן את הרכישה בכספים הכוללים הלוואות מקבוצת בנקים. מאז שעברה לבעלותו – ניהל אותה מאסק תוך שהוא מחולל בה מהפיכות וזעזועים גדולים כולל פיטורים נרחבים, ורק באחרונה החליט למנות את לינדה יאקרינו כמנכ"לית במקומו. בזמנו אמר מאסק, שתג המחיר של 44 מיליארד דולר עבור טוויטר היה גבוה מדי, אך לחברה יש פוטנציאל גדול, ואולם באפריל אמר ל-BBC, שתפעול טוויטר היה "די כואב", אבל שחברת המדיה החברתית כבר כמעט מאוזנת לאחר שרכש אותה בסוף השנה שעברה, וחזה שהחברה עשויה להגיע ל"תזרים מזומנים חיובי" ברבעון הנוכחי, "אם המגמות הנוכחיות יימשכו".
01/06/23 14:48
6.12% of the views
מאת אנשים ומחשבים
אורן שגיא, מנכ"ל סיסקו ישראל בשמונה השנים האחרונות, מונה ליו"ר לשכת המסחר ישראל-אמריקה – כך החליט דירקטוריון הלשכה, שאישר את המינוי הבוקר (ה'). שגיא מחליף בתפקיד את מי שהחזיק בו בחמש השנים האחרונות – יניב גרטי, מנכ"ל אינטל ישראל.
שגיא הוא בעל ניסיון של קרוב לשלושה עשורים בענף ההיי-טק, והוא מכהן כחבר דירקטוריון בלשכת המסחר ישראל-אמריקה. הוא משמש כמנכ"ל סיסקו ישראל מ-2015 – תפקיד שאליו הוא מונה לאחר חמש שנים שבהן שימש מנהל אזורי למגזר הביטחוני בחברה. בתקופתו הכפילה החברה את כהיקף עסקיה בארץ. לשגיא תואר ראשון במשפטים ותואר ראשון במנהל עסקים מאוניברסיטת רייכמן, והוא חבר רשום בלשכת עורכי הדין. לפני שהחל לעבוד בענף ההיי-טק הוא שימש כעו"ד המתמחה בקניין רוחני ובדיני חברות.
לשכת המסחר ישראל-אמריקה נוסדה ב-1965, והיא מאגדת 300 חברות מישראל ומארצות הברית, בתחומים מגוונים. ללשכה קשרים קרובים עם הממשל האמריקני ועם ממשלת ישראל, לקידום הכלכלות של שתי המדינות ושיתופי הפעולה ביניהן.
יניב גרטי, מנכ"ל אינטל ישראל והיו"ר היוצא של לשכת המסחר ישראל-אמריקה. צילום: נדב כהן יונתן
בלשכה מונים בין הישגיו הבולטים של גרטי כיו"ר שלה הקמת מערך לשיתוף פעולה ישראלי-אמריקני בתחום הבריאות, טיפול מוצלח בביורוקרטיה הכרוכה בהנפקת ויזות לישראלים, והקמת תשתית שמקדמת פעילות של חברות ישראליות בחו"ל על פי רגולציית ESG, שמסדירה את האופן שבו על החברות לדווח לרשויות האמריקניות, ותיכנס לתוקפה בתחילת השנה הבאה.
עודד רוז, מנכ"ל לשכת המסחר ישראל-אמריקה, אמר כי "בתקופתו ובהכוונתו של גרטי, הלשכה עברה להתמקד בתכנים רחבים, שמביאים ערך רב לחברותיה. היא עוסקת במגוון תחומים חוצי תעשיות, כגון קיימות, אחריות חברתית, הכשרות, ובעולמות הבריאות, המיסוי ותחומים נוספים שמעסיקים את החברות האמריקניות והישראליות החברות בלשכה. כמו כן, היא פועלת ליצירת קשרים בין ישראל לארצות הברית בתחומים חדשים. אנחנו בטוחים שתחת הנהגתו של שגיא, הלשכה תעמיק ותרחיב את מגוון עיסוקיה, ותוסיף ותחזק את הקשרים הכלכליים והמסחריים ואת שיתופי הפעולה בין ישראל לארצות הברית – הגדולה והחשובה בידידותיה".
שגיא אמר לאחר בחירתו לתפקיד כי"ללשכת המסחר תפקיד מרכזי ומשמעותי בפיתוח ובקידום שיתוף הפעולה המסחרי-כלכלי של ישראל ואמריקה, ובהאצת החדשנות, תוך כניסה לתחומי עשייה חדשים. אני סמוך ובטוח כי לשכת המסחר תמשיך להוות פלטפורמה בעלת השפעה רבה ליצירת שיתופי הפעולה והשקעות הדדיות. לגרטי הייתה תרומה עצומה בחיזוק קשרי המסחר ובקידומם".
גרטי ציין כי "שגיא מוביל פעילויות עסקיות ומעורב בפעילויות חברתיות שלא רק משנות את פניה של ישראל, אלא גם מחזקות את היחסים בינה לבין ארצות הברית. בחמש השנים האחרונות שינינו את פניה של הלשכה, חיזקנו את תרומתה ליחסים הכלכליים והמסחריים עם ארצות הברית, וחיזקנו את מעמדה ואת יתרונה היחסי של התעשייה הישראלית. אני ממשיך לשרת את לשכת המסחר כחבר מועצת המנהלים, ולהוסיף לתרום לחיזוק שיתופי הפעולה בתחומי הפעילות השונים".