11:04:36 | ◀︎ | חדשנות בעולמות הווידיאו קונפרנסינג | |
11:29:14 | ◀︎ | מטריקס הטמיעה מערכת למידה של קורנרסטון בבנק הפועלים | |
11:53:20 | ◀︎ | מאופנה לפיננסים: אמיר רזון מונה למנהל אגף מוצרים בנקאיים בלאומי טכנולוגיות | |
12:16:06 | ◀︎ | יצא לדרך מיזם חדש של משרד הכלכלה והטכניון לשילוב חדשנות במפעלי תעשייה | |
13:24:29 | ◀︎ | נא להכיר: חברות האנרג'יטק הישראליות | |
13:52:12 | ◀︎ | "הנחת העבודה: המחשב והטלפון פועלים בסביבה מסוכנת תמיד" | |
13:53:24 | ◀︎ | גוגל מפרסמת אזהרת אבטחה ל-1.8 מיליארד משתמשי Gmail | |
13:56:54 | ◀︎ | סם אלטמן: "לא צריך רגולציה חונקת על ה-AI עכשיו" | |
14:13:45 | ◀︎ | עם הפנים לסייבר: שני מינויים חדשים בפעילות אבטחת המידע בסיסקו | |
14:36:05 | ◀︎ | אוסטרליה חושפת: תקפנו את דאע"ש בסייבר | |
14:42:52 | ◀︎ | אלי כהן מונה למנכ"ל קבוצת Y-tech | |
15:01:11 | ◀︎ | פלייטיקה מושיטה יד לאפריקה | |
16:02:27 | ◀︎ | מנכ"ל סוני: "עדיין קיימות בעיות טכניות מאוד טריקיות ב-גיימינג בענן" | |
17:08:24 | ◀︎ | להט"בים היי-טקיסטים על גאווה, היי-טק ומה שביניהם | |
17:23:19 | ◀︎ | Vertical – שעון ספורט די יקר, אבל חכם |
The headlines that made most buzz on this page
05/06/23 13:53
29.17% of the views
מאת אנשים ומחשבים
גוגל פרסמה אזהרת אבטחה ל-1.8 מיליארד משתמשי Gmail לאחר שהתגלה פגם קריטי באחת מתכונות האבטחה החדשות ביותר שלה.
באחרונה הציגה גוגל מערכת של סימני ביקורת ב-Gmail, שנועדה לספק למשתמשים דרך לזהות חברות וארגונים מאומתים באמצעות וי כחול ולסייע להם להבדיל בין מיילים לגיטימיים להונאות פוטנציאליות. עם זאת, פושעי סייבר מצאו דרך לנצל את המערכת הזאת, מה שמעלה חששות בנושא האבטחה של Gmail, כפי שדווח לראשונה על ידי פורבס.
הפרצה התגלתה על ידי מהנדס אבטחת הסייבר כריס פלאמר, שהבחין כי נוכלים הצליחו להונות את Gmail כך שזהותם המזויפת הוכרה כלגיטימית, ובכך ערערו את מערכת סימני הביקורת שהוטמעה באפליקציית הדואר.
פלאמר מסביר, כי "השולח מצא דרך לרמות את חותמת האימות של Gmail, שמשתמשי הקצה נסמכים עליה. ההודעה הזאת עברה מחשבון פייסבוק, לרשת בבריטניה, ל-O365, ואליי. שום דבר כאן לא חוקי".
בתחילה, דחתה גוגל את הממצאים של פלאמר, והתייחסה לכך כאל "התנהלות מכוונת", אבל חוקר הסייבר היה עיקש ובטוח במה שגילה, וכאשר ציוצים שלו בטוויטר על הנושא זכו לתשומת לב רחבה, הכירה גוגל בשגיאה.
בהצהרה לפאלמר הודתה החברה בטעות והבטיחה לו, שהצוות המתאים חוקר את הנושא לעומק. חומרת הפגם זוהתה לאחר מכן, כאשר גוגל תעדפה אותו כתיקון "P1", המסמל סטטוס של עדיפות עליונה.
"אחרי שבדקנו מקרוב הבנו שזה אכן לא נראה כמו פגיעות SPF (ר"ת Sender Policy Framework) גנרית. לכן אנחנו פותחים את זה מחדש והצוות המתאים בוחן מקרוב את המתרחש", הודיעה גוגל בהצהרה. "אנו מתנצלים שוב על הבלבול ואנו מבינים' שייתכן כי התגובה הראשונית שלנו הייתה מתסכלת. תודה רבה לכם על שלחצתם כדי שנבחן את זה מקרוב! נעדכן אתכם לגבי ההערכה שלנו והכיוון שנפעל בקשר לבעיה זו".
05/06/23 17:23
8.33% of the views
מאת אנשים ומחשבים
אני מתקשה לזכור מתי כתבתי על שעון חכם חדש שמושק בישראל, אבל הנה, זה קורה. חובבי השעונים, במיוחד הספורטיביים, ובמיוחד אלה שהפרוטה נמצאת בכיסם, יוכלו לבחור באחד משמונת הדגמים של השעון החדש מבית סונטו, שעונה לשם Vertical. דגמים אלה הגיען לארץ באמצעות היבואנית דוגית, כאשר חלקם מבוססים על גוף מפלדת אל חלד וחלקם על גוף מטיטניום ברמה 5. בכולם יש מסך 1.4 אינץ', שמוגן בזכוכית Sapphire.
המסך לא סתם מוגן: Vertical, כמו הרוב המוחלט של השעונים של סונטו, הוא שעון ספורט לשימוש בשטח. השעון עמיד למים עד לעומק של 100 מטר, הוא עבר את מבחני העמידות הצבאיים MIL-STD-810H, וכדי להציע שרידות גבוהה ושימושיות שוטפת בכל מצב, הוא מתחבר לעד חמש מערכות לוויין שונות ולעד 32 לוויינים בו זמנית.
לפי החברה, השעון מציע עד 85 שעות של מעקב רציף אחר אימון, ויש לבחירה 95 מצבים כאלה, כולל מעקב אחרי המיקום המדויק ביותר בדגם הטיטניום הסולרי, ועד 60 שעות בדגם פלדת האל חלד. הוא גם מגיע עם מפות אופליין מפורטות של הסביבה, שזמינות ללא עלות ברחבי העולם. המשתמשים יכולים ליצור מפות מסלולים משל עצמם בעזרת אמצעים שונים, כולל האפליקציה המלווה את השעון.
המחיר מומלץ לצרכן עבור כל אחד מארבעת דגמי פלדת האל חלד מתחיל ב-2,799 שקלים. המחיר של כל אחד מארבעת דגמי הטיטניום, עם חיבור סולרי לצורך טעינה, מתחיל ב-3,399 שקלים. המשקלים עומדים על 86 ו-74 גרם, בהתאמה, וניתן לבחור מתוך מגוון צבעים ורצועות להחלפה.
05/06/23 17:08
6.94% of the views
מאת אנשים ומחשבים
אמיר גאון, ראש צוות הלפדסק ב-וובהלפ ישראל
מהי גאווה בעיניך? "גאווה זה להיות מי שאתה, בלי מסכות ובלי הסתרות. זוהי היכולת להגשים את עצמך בלי הגבלות, לחיות באופן חופשי ללא פחד ולהרגיש שווה בין שווים. להקים בית, להתחתן ולהביא ילדים כמו כל אדם אחר".
כיצד החברה שבה אתה עובד פועלת למען גיוון בכלל וקהילת הלהט"ב בפרט? "בחברה מתוקנת, אין צורך לעשות שום דבר מיוחד על מנת שעובד להט"ב ירגיש חלק מהארגון שבו הוא עובד. וובהלפ מקבלת עובדים.ות ללא קשר לנטיותיהם.ן המיניות או לקהילה שאליה הם.ן משתייכים.ות. הגדרת המשרה הינה מקצועית ומסתמכת על יכולותיו של העובד בלבד. המטרה של וובהלפ היא שכל עובד באשר הוא ירגיש שייך, כזה שהארגון דואג לאינטרסים שלו".
אמיר גאון, ראש צוות הלפדסק ב-וובהלפ ישראל. צילום: יח"צ
האם יש מה לשפר ביחס של ההיי-טק ללהט"בים.ות? "ההיי-טק הוא עולם שמאפשר לכל אחד להיטמע ולהשתלב, והוא מבוסס על כישורים מקצועיים. דווקא בעולם תחרותי, מדויק ומדיד, כל עובד או מועמד לעבודה בהיי-טק יכול להביא את הכישורים שלו ובזכותם לבלוט מעל אחרים. בסיטואציה כזו, לכל אחד יש מקום".
האם ההיי-טק צריך להיות הקטר של המשק גם בתחום הזה?
"בהחלט כן. הוא צריך להיות הקטר של המשק גם סביב המאמץ להקל על זוגות להט"בים להתפרנס בכבוד, על מנת לאפשר להם לממן את תהליך הפונדקאות. מאחר שבהיי-טק משתלבים עובדים גם מהקהילה הלהט"בית, בהתבסס על היכולות שלהם, זה בהחלט ישפיע גם על החברה כולה".
עידן ג׳רבי, מנהל מחלקת מוניטיזציה ב-WSOP בפלייטיקה
מהי גאווה בעיניך?
"גאווה היא בעיניי היכולת להיות מי שאני, כמו שאני, בכל מקום שאליו אני מגיע. היכולת להרגיש מועצם ומחוזק, ולחיות את החיים באותנטיות מלאה, מתוך אהבה וביטחון".
כיצד החברה שבה אתה עובד פועלת למען גיוון בכלל וקהילת הלהט"ב בפרט?
"יש לי זכות גדולה לעבוד בחברה שמאפשרת לכל אדם להיות מי שהוא. להתקדם באופן שווה. להביע עמדה שונה, אחרת. לתת במה לנושאים שלפעמים נדחקים לשוליים.
אני עובד בפלייטיקה מהמון סיבות, שאחת מהן היא ההובלה שלה גם בנושאים שחברות לפעמים פוחדות לשים באור הזרקורים. כך, פלייטיקה מאפשרת לתא הגאה שלה לפרוח. החברה מקדמת השתתפות של העובדים במיטאפים ופאנלים גאים, מקדמת תכנים כמו הורות משותפת ופתיחות וקבלה של הורים לילדים להט"בים, ויוזמת שיתופי פעולה עם תאים גאים בארגונים אחרים. רק באחרונה לקחתי חלק במיטאפ חשוב ומרגש של התא הגאה של פלייטיקה עם גוגל ופייבר".
עידן ג׳רבי, מנהל מחלקת מוניטיזציה ב-WSOP בפלייטיקה. צילום: סימה וידזר
האם יש מה לשפר ביחס של ההיי-טק ללהט"בים.ות?
"תעשיית ההיי-טק היא חוד החנית של המשק הישראלי, ועם כוח גדול מגיעה גם אחריות גדולה, כפי שאמר ספיידרמן. לכן, יותר ויותר חברות צריכות לקדם אג׳נדה גאה. לא למראית עין ולא סתם כדי לסמן 'וי', אלא לתת לזה ביטוי אמיתי, ביומיום – בקבלה של כל אדם כפי שהוא, בפתיחות, במתן הזדמנויות שוות לכולם. יש כל כך הרבה סטיגמות שצריך לנפץ ואנחנו רק בתחילת הדרך".
האם ההיי-טק צריך להיות הקטר של המשק גם בתחום הזה?
"חד משמעית. פריצות דרך לא עושים רק בטכנולוגיה, אלא גם בחשיבה חדשנית, מכילה ומקבלת. השילוב של השניים מייצר חברות שכל אדם באשר הוא ירצה לעבוד בהן. ככל שחברות ישכילו להבין את זה, כך הן יישאו פירות בהרבה תחומים שמטרידים כל מנהל בארגון – גיוס, גאווה במקום העבודה, ותחושת שייכות ונאמנות למקום".
עידו דטנר, מהנדס וריפיקציה באוטוטוקס
מהי גאווה בעיניך?
"כגבר הומו, גאווה בעיניי היא בראש ובראשונה היכולת לקבל את עצמי ואת הזהויות האמיתיות שלי ושל הסובבים אותי, ולקדם הכלה וקבלה של כל אדם באשר הוא. זה אומר לחגוג את מי שאני וליצור עולם שבו גיוון מוערך ומקובל. גאווה היא כוח ענק וחזק, ששובר מחסומים ומטפח תרבות של כבוד והבנה. זה מעודד אחרים לאמץ את האני האותנטי שלהם ומקדם חברה מכילה יותר".
כיצד החברה שבה אתה עובד פועלת למען גיוון בכלל וקהילת הלהט"ב בפרט?
"אמנם אין לנו פעילויות מיוחדות או אירועים שקשורים לגאווה, אבל ההרגשה שאני מקבל מכלל האנשים בחברה, כולל מההנהלה, היא של קבלה והכלה. אני מרגיש שאני יכול לדבר באופן חופשי על הנטייה המינית שלי וכל דבר הקשור או נובע מכך ללא כל חשש או מחסום, ותמיד אקבל תגובות נעימות. אני מקבל יחס שוויוני לכל דבר ועניין, בדיוק כמו כל עובד אחר".
עידו דטנר, מהנדס וריפיקציה באוטוטוקס. צילום: ניב הדס
האם יש מה לשפר ביחס של ההיי-טק ללהט"בים.ות?
"כן. אמנם, יש התקדמות משמעותית בשנים האחרונות, אנחנו רואים יותר ויותר להט"בים עובדים בתעשיית ההיי-טק, ויותר ויותר חברות ששמות דגש בגיוסים על גיוון, בדגש על גיוס עובדים מהקהילה באופן ספציפי, ועל מימון פונדקאות – ואלה צעדים מבורכים. חלק מהחברות הן גם ספונסריות של אירועי גאווה שונים ויש בחברות גדולות תאי גאווה. למרות זאת, עדיין יש אתגרים שצריך להתמודד איתם.
עדיין יש חברות רבות שצריכות לשים דגש ולהשתפר בטיפוח סביבה מכילה ותומכת יותר עבור עובדים להט"בים. ישנן הרבה דרכים לעשות זאת – למשל, באמצעות יישום מדיניות מקיפה נגד אפליה, ביצוע הדרכות וסדנאות שמתייחסות לעובדים להט"בים ולעולם שלהם, וכוללות דגש על רגישות לעובדים ולסביבת העבודה, וקידום תרבות ארגונית של קבלה וכבוד. כמו כן, קידום ייצוג להט"בי בכל רמות התעשייה, מתפקידי מנהיגות ועד לכנסים ואירועים טכנולוגיים, יכול לעזור ליצור נוף תעשייתי מכיל ומגוון יותר. על ידי חתירה מתמדת לשיפור הגיוון והקבלה של כלל גווני הקהילה הלהט"בית, תעשיית ההיי-טק יכולה להעצים ולתמוך בצורה טובה יותר באנשים להט"בים, ולהבטיח הזדמנויות שוות ותחושת שייכות לכולם".
האם ההיי-טק צריך להיות הקטר של המשק גם בתחום הזה?
"בהחלט. בתור הקטר של המשק, לתעשיית ההיי-טק יש הזדמנות ואחריות ייחודיות להוביל את הדרך במתן דוגמה לשילוב של להט"בים. על ידי קידום גיוון ושוויון, היא יכולה לעורר השראה במגזרים אחרים ובתעשיות אחרות, שילכו בעקבותיה. על ידי יישום ואכיפת מדיניות מכילה, תמיכה בהתארגנויות עובדים להט"ביות ותמיכה בזכויות להט"ב הן בענף והן מחוצה לה, ההיי-טק יכול לסלול את הדרך לשינוי חברתי. על ידי הפגנת מחויבות לשוויון והכלה, התעשייה יכולה למשוך כישרונות מובילים מרקעים מגוונים, לטפח תרבות של חדשנות ולתרום לעתיד צודק ושוויוני יותר לכולם".
נועה דקל, חוקרת סייבר בדיפ אינסטינקט
מהי גאווה בעיניך?
"עבורי, גאווה היא המקום שאני נותנת לעצמי ולקהילה שלי לאהוב, ללמוד, לחקור ולהתפתח ללא הגבלות או שיפוטיות".
כיצד החברה שבה אתה עובדת פועלת למען גיוון בכלל וקהילת הלהט"ב בפרט?
"דיפ אינסטינקט תרמה בשנה האחרונה לאיגי (ארגון הנוער הגאה – י"ה) ולקחה חלק פעיל במצעד הגאווה. ביום יום, סביבת העבודה בחברה מאפשרת מרחב בטוח לעובדים מכל הקשת להיות הם עצמם".
נועה דקל, חוקרת סייבר בדיפ אינסטינקט. צילום: עידו קרינגל
האם יש מה לשפר ביחס של ההיי-טק ללהט"בים.ות?
"ענף ההיי-טק הוא בין המקומות היחידים שבהם הרגשתי שוויון אמיתי. הוא פחות כפוף לביורוקרטיות ולמוסכמות, ולכן מעלה את הרף בכל הקשור למה שהקהילה הלהט"בית מקבלת בדרך כלל בחברה – חופשת לידה לשני ההורים, מימון הליכי פונדקאות וכדומה".
האם ההיי-טק צריך להיות הקטר של המשק גם בתחום הזה?
"בחברה מתוקנת, ההיי-טק לא צריך לעמוד כחוד החנית ביחסו לקהילה, אלא המדינה. עם זאת, במצב הקיים כיום בישראל, אני רואה בחברות ההיי-טק כנושאות הדגל בחזיתות ליברליות לא מעטות, ביניהן שוויון זכויות ללהט”ב. אני אסירת תודה שאני חלק מהדבר הזה".
אורי דר, חוקר UX באימפרבה
מהי גאווה בעיניך?
״גאווה היא בעיניי ההרגשה של להיות שלם עם מי שאני, על כל הרבדים, היתרונות, החסרונות והייחודיות. גאווה בעיניי היא קבלה, היא העובדה שכל אחת ואחד זכאי.ת לכבוד ולתחושת ביטחון".
כיצד החברה שבה אתה עובד פועלת למען גיוון בכלל וקהילת הלהט"ב בפרט?
״אימפרבה רואה בגיוון ערך ומשקיעה משאבים בכך – לדוגמה, מועצת גיוון והכללה עולמית, שמטרתה לוודא יישום של החלטות שמתקבלות בנושא זה. בנוסף, החברה עובדת בשיתוף פעולה עם ארגוני להט"ב דוגמת LGBTech, מקיימת מיט-אפים לקהילה, נותנת חסות ותרומות לארגונים גאים, מציינת אירועים שקשורים לקהילת הלהט"ב לאורך השנה, ועורכת סדנאות והדרכות ששמות דגש על תמיכה בקהילה הטרנסית בישראל והעצמתה".
אורי דר, חוקר UX באימפרבה. צילום: ברק דנין
האם יש מה לשפר ביחס של ההיי-טק ללהט"בים.ות?
"כן. האפליה נגד להט"בים.ות קיימת ובולטת גם כיום, בכל תחומי החיים, כולל בתעסוקה, שלא לומר בזכויות בסיסיות שנמנעות על פי חוק מחברי ומחברות הקהילה. גם כיום, חברים.ות מהקהילה שרוצים.ות להיות חופשייםץות במקום העבודה נאלצים.ות לצאת מהארון בתהליך הקבלה, מול חברי צוות ובעצם כמעט בכל אינטראקציה. יחס חברות ההיי-טק לא שונה מזה של חברות אחרות, מלבד היות חלק מהן חברות גלובליות, שעומדות בהנחיות בינלאומיות".
האם ההיי-טק צריך להיות הקטר של המשק גם בתחום הזה?
"כל אחת ואחד מאיתנו, בין אם בהיי-טק ובין אם לא, צריך.כה להיות הקטר שדוחף לשוויון בין בני אדם. מין, מגדר, נטייה מינית, מוצא, דת, גזע, צבע שיער, גיל ומבנה גוף הם מאפיינים שמרכיבים אותנו כבני אדם. ככל שנשכיל לחגוג את השונות – שמוסיפה דעות מגוונות, עניין וצבע לחיים של כולנו, כך נרוויח יותר ונתעסק פחות בלשנוא".
יונתן הדרי, מעצב מוצר בריסקיפייד
מהי גאווה בעיניך?
"גאווה בעיניי זה להיות מחובר לעצמך, לערכים ולחופש שלך. לקבל ולאהוב את עצמך ולהיות אמפטי למי ששונה ממך. להילחם על הזכויות שלך ועל הזכויות של אחרות ואחרים, שיכולים.ות להיות מופלים לרעה".
כיצד החברה שבה אתה עובד פועלת למען גיוון בכלל וקהילת הלהט"ב בפרט?
"ריסקיפייד היא חברה שמושתתת על קבלת האחר, פתיחות, מחשבה חופשית, חשיבה מחוץ לקופסה, וגיוון דעות וכישורים. במהותה וב-DNA שלה, החברה מבינה שאנשים שונים עם כישרונות שונים מביאים איכויות שונות, וכי שילוב וקבלה הם חלק מסוד ההצלחה שלה.
בריסקיפייד שמים דגש על גיוון לאורך השנה ולא רק בחודש הגאווה, עם פעילויות לימודיות והרצאות, ערוץ סלאק ייעודי, ועידוד שיח ודיון בריאים. יש בחברה קהילה גאה פנים ארגונית בשם ריסקיפרייד, שחבריה וחברותיה אמונים על יוזמות שונות, שיתופי פעולה והגדלת המודעות. כל עולם התוכן של הקהילה הגאה מקבל במה והכרה, כחלק ממדיניות החברה.
בנוסף, ריסקיפייד הייתה מהראשונות לצאת נגד תיקון החוק, כך שיתיר אפליה נגד להט"בים.ות במקרים מסוימים – תיקון פוגעני, שהיה חלק מהמשא ומתן הקואליציוני".
יונתן הדרי, מעצב מוצר בריסקיפייד. צילום: רפאל לוי
האם יש מה לשפר ביחס של ההיי-טק ללהט"בים.ות?
"מבחינת קבלה, אני מרגיש שאנחנו נמצאים במצב טוב, אבל תמיד יש לאן להשתפר. צריך תמיד לבקר את עצמנו ולראות שאנחנו אמנם יוצרים סביבת עבודה מכבדת ונעימה, לתת מענה לבעיות שצצות, להכשיר מנהלות ומנהלים, להוות אוזן קשבת ושכל מקרה יטופל ברגישות וביסודיות.
עולם ההיי-טק צריך לעודד יותר קליטה של חברות וחברי הקהילה בעלי זהויות מגדריות שונות. לדוגמה, גיוס של א.נשים על הקשת הטרנסית באמצעות קמפיינים ממוקדים, הקפדה על צורת פנייה וניסוח יותר ורסטיליים ומאפשרים, וכן שימוש בדימויים ובתמונות שמעידים יותר על גיוון אנושי".
האם ההיי-טק צריך להיות הקטר של המשק גם בתחום הזה?
"ללא ספק. בתקופה רגישה ובעייתית זו בישראל, הענף יכול להוות מקור תמיכה גדול לקהילה. צריך לעודד ארגונים לבנות תאים גאים וליצור שותפות בין התאים הללו, כדי לדאוג יחד לתוכניות טכנולוגיות עבור הקהילה, וכן להמשיך ולתמוך בה במקרה הצורך על ידי תרומות, התנדבויות, ייעוץ ומלחמה בהומופוביה, כמו גם בפגיעה בקבוצות מוחלשות אחרות".
איתן הס, Release manager בהלו הארט
מהי גאווה בעיניך?
"גאווה בעיני היא לחימה על להיות מי שאת.ה בצורה שמשפיעה לטובה על כל החברה שסביבך. היכולת להצהיר שאת.ה שונה בצורה שלא מפרידה אותך והופכת אותך לאחר.ת, אלא בצורה שמרחיבה לא.נשים את נקודת המבט על מה החיים יכולים להיות. לאדם שהיה חייב לחשוב באופן ששונה מהנורמה על המגדר שלו או על נטייתו המינית יש תובנות בתחומים האלה שיכולות גם לשפר את עולמם של אנשים שלא משתייכים לקהילת הלהט"ב. הקיום שלי בתור אדם וחבר של אנשים ששונים ממני חושף אותם לרעיונות האלה".
כיצד החברה שבה אתה עובד פועלת למען גיוון בכלל וקהילת הלהט"ב בפרט?
"הלו הארט מאמינה בגיוון ובהכלה של כל דעה ואדם, כל עוד לא מבטלים את קיומו או דעותיו של אדם אחר. החברה מקדמת גיוס של עובדים אך ורק על סמך יכולותיהם, וללא אפליה על רקע מגדר או נטייה מינית. יש בחברה אחוז גבוה של נשים, בכל רמות הארגון, מה שתורם לגיוון של פרספקטיבות על החיים והעולם ולשיח שהוא יותר שוויוני".
איתן הס, Release manager בהלו הארט. צילום: פרטי
האם יש מה לשפר ביחס של ההיי-טק ללהט"בים.ות?
"ההיי-טק הוא תחום שידוע בתור ידידותי לאנשי הקהילה, במיוחד לחברי.ות קהילה סיסג׳נדרים (א.נשים שהמגדר שלהם תואם את זה שהוגדר להם בלידתם – י"ה). אבל גם בתוך מקום שעל פניו הוא מקבל יכולות להתקיים אפליה ומיקרו-אגרסיות כלפי קהילת הלהט"ב וכלפי מיעוטים אחרים, גם אם כולם עם כוונות טובות. אלה הדברים שחוויתי, ולרוב השתדלתי להשתמש בהם כהזדמנות ללימוד ולהרחבת אופקים.
ענף ההיי-טק עדיין לא מצליח לחלוטין להתמודד עם א.נשים על הקשת הטרנסית, שזו הקהילה הכי מוחלשת בתוך קהילת הלהט"ב, ובמיוחד עם נשים טרנסיות וא.נשים א-בינאריים. כמו לכל תעשייה אחרת, יש להיי-טק קושי מסוים לקבל לתוכה א.נשים ש-'לא באים טוב בעין', שמערערים על חוקי המגדר. לא.נשים כאלה יהיה קושי לעבור ראיון עבודה או שהם אפילו לא יגישו קורות חיים בגלל הפחד מהיחס שהם עלולים לספוג. בתור גבר טרנס שכביכול כן 'בא טוב בעין', חשוב לי לנסות לפתח את העניין הזה עבור שאר הקהילה שלי.
הדרך לשפר את הדברים האלה היא לתת להם מקום ולדבר עליהם, לעשות סדנאות ולפגוש אנשים מהקהילה בתוך ומחוץ לחברות ההיי-טק. לא להניח שכולם יודעים כבר את הכול, אלא לתת הזדמנות להתפתחות וללימוד בתחומים האלה, ובמקביל לעודד הקשבה ואמפטיה אחד כלפי השני".
האם ההיי-טק צריך להיות הקטר של המשק גם בתחום הזה?
"כן. ל-להיות הקטר של המשק יש משמעות רבה, וזה צריך לבוא לידי ביטוי בפעולה אקטיבית כדי להשפיע לטובה על שאר הסקטורים במדינה. בתור אחת התעשיות החזקות בארץ בכלל, ובתור תעשייה שמתגאה בשילוב אוכלוסיות מוחלשות בפרט, יש להיי-טק אחריות חברתית לפעול בתחומים האלה ולחזק גם במקומות פחות ברורים – בפריפריה, בשילוב אוכלוסיות בסיכון, בתרומות לארגוני להט"ב ולארגוני זכויות אדם אחרים, ועוד. בעיניי, תעשיית ההיי-טק יכולה להרשות לעצמה לא רק 'לפתוח את הדלתות', אלא גם לעזור לא.נשים שונים להגיע אל הדלת".
אפרת זאן גרדוס, מנהלת פיתוח עסקי בישראל באקרוניס
מהי גאווה בעינייך?
"גאווה היא בעייני האופציה להיות מי שאני, בלי שיהיה משהו שיערער את זה. האג'נדה שלי היא תמיד להיות גאה בעצמי, עם או בלי קשר לנטייה המינית שלי".
כיצד החברה שבה את עובדת פועלת למען גיוון בכלל וקהילת הלהט"ב בפרט?
"אקרוניס היא חברה גלובלית, עם מעל 2,000 עובדים ממדינות שונות, תרבויות ושפות שונות – והמגוון הוא כזה שלא נתקלתי בו בשום מקום אחר בתעשייה. התחושה של ההכלה במקום העבודה נוכחת כמעט בכל היבט ביום יום שלי כאן. הקולגות לא נותנים לי, או לכל אחד אחר, הרגשה של שונות".
אפרת זאן גרדוס, מנהלת פיתוח עסקי בישראל באקרוניס. צילום: יח"צ
האם יש מה לשפר ביחס של ההיי-טק ללהט"בים.ות?
"תמיד אפשר לשפר ולדייק, לפעול לטובת הכלל ולטובת קהילת הלהט"ב בפרט. אבל ההיי-טק מצליח לתת מקום ובמה לקהילה, מעצם היותו מוביל תעשייה שלמה".
האם ההיי-טק צריך להיות הקטר של המשק גם בתחום הזה?
"ההיי-טק מוביל בדברים רבים – באירועים, באנשים המוכשרים, במשכורות ובפרויקטים השונים, כולל אלה שנוגעים לחודש הגאווה. לכן, אין ספק שגם בהיבט הזה הוא צריך להוביל, לעודד הכלה ולהוות דוגמה לשאר התעשיות".
גילי וינר, מהנדסת QA בארניקס
מהי גאווה בעינייך? "היכולת ללכת בראש מורם בכל מקום ולאהוב את עצמי באופן שלם ומלא. אני אוהבת להיות לסבית ואוהבת להיות חלק מהקהילה הגאה בארץ, שמכילה מגוון רב של א.נשים. באחרונה, הגאווה שלי באה לידי ביטוי גם במחאה נגד ההפיכה המשטרית, שבה קהילת הלהט"ב חוברת לקהילות אחרות במאבק על ערכי הליבה שלנו – שוויון, סובלנות, דמוקרטיה ושלום".
כיצד החברה שבה את עובדת פועלת למען גיוון בכלל וקהילת הלהט"ב בפרט?
"המרקם האנושי בארניקס מאוד מגוון – יש אצלנו דתיים וחילונים, צברים ועולים חדשים, ערבים ויהודים, להט"בים וסטרייטים. לקראת חודש הגאווה מתקיימות בארניקס הרצאות שאליהן ניתן להגיע כדי להכיר וללמוד על הקהילה שלנו ואת הסיפורים שלנו, וזה גורר שיחות בין העובדים. אני מאמינה שדרך היכרות וחברות ניתן להתגבר על כל סטיגמה או חשש, לפתוח את הראש ואת הלב".
גילי וינר, מהנדסת QA בארניקס. צילום: לבנת זעירא
האם יש מה לשפר ביחס של ההיי-טק ללהט"בים.ות? "כן, למשל יותר להתנדב בארגוני להט"ב למיניהם, בעיקר של בני נוער, שנמצאים בנקודה רגישה וצריכים את התמיכה הזו. כמו כן, יש בהיי-טק קושי לשלב עובדים.ות מעוד זהויות מהקשת הלהט"בית, מלבד הומואים ולסביות. הייתי רוצה לראות יותר טרנסים וטרנסיות משתלבות ומשתלבים בתעשייה".
האם ההיי-טק צריך להיות הקטר של המשק גם בתחום הזה?
"ההיי-טק צריך לפעול על מנת לשלב כוחות עם שאר הגורמים במשק, כמו ההסתדרות ועסקים פרטיים אחרים, כדי להביא למצב שבו אין אפליה נגד להט"בים.ות בשום מקום במשק הישראלי, או כל אפליה שהיא".
דיאנה וקסמן, Account Manager באלטשר
מהי גאווה בעינייך? "היכולת לחיות איך שאני רוצה בגלוי, בכבוד ומבלי שיהיה דבר או מישהו שיגביל אותי".
כיצד החברה שבה את עובדת פועלת למען גיוון בכלל וקהילת הלהט"ב בפרט?
"אלטשר מציעה סביבה בטוחה ופתוחה להיות מי שאתה, על כל הגוונים שאתה ושתהיה. אין הבדלה מפני שמישהו משתייך לפלח אוכלוסייה מסוים. אם יש לך ערך להביא לצוות ולחברה, זה לא משנה מאיפה הגעת או מה הרקע שלך".
דיאנה וקסמן, Account Manager באלטשר. צילום: עצמי
האם יש מה לשפר ביחס של ההיי-טק ללהט"בים.ות?
"ההיי-טק שואף להיות בקדמת הבמה בכל הקשור לפלורליזם ולרבגוניות, אבל לעתים קרובות בוחר להישאר באזורים הבטוחים לו. מאבקים חשובים כמו שילוב נשים טרנסיות במעגל העבודה נשארים מחוץ למאבקים שעולם ההיי-טק לוקח על עצמו. יש מאבקים שבהם אפשר 'להוריד את הרגל מהגז' ולתת מקום למאבקים אחרים".
האם ההיי-טק צריך להיות הקטר של המשק גם בתחום הזה? "אני לא חושבת שצריך להיות בתחום הזה קטר בכלל. אני מאמינה בשוויון זכויות מלא לכל אחד ואחת, מבלי לייחד אף אדם על סמך פלח האוכלוסייה שאליה הוא משתייך".
לחלק א' של הפרויקט לחצו כאן.
05/06/23 11:29
5.56% of the views
מאת אנשים ומחשבים
מטריקס הטמיעה מערכת למידה של קורנסטון (Cornerstone) בבנק הפועלים. הפרויקט החל במרץ 2022 והסתיים באחרונה. היקפו הכספי של הפרויקט לא נמסר לפרסום, אולם גורמים בענף העריכו אותו במיליוני שקלים.
במסגרת הפרויקט הטמיעו אנשי חטיבת הטכנולוגיה הבנק, בשיתוף אנשי מטריקס, את מערכת הלמידה של קורנרסטון בפלטפורמת SaaS בענן הציבורי של AWS. זאת, לטובת העברת ההכשרות, ההדרכות הפנימיות והפיתוח המקצועי והאישי של העובדים בבנק. המערכת מספקת סביבת למידה מקצועית ודיגיטלית, הכוללת התאמה אישית, והיא מרכזת את כלל תהליכי הלמידה המתקיימים בבנק.
הפרויקט טיפל בכמה אתגרים, ביניהם: היבט של ריבוי ממשקים, התאמת תשתיות, מענה לסיכוני אבטחה ומניעת דלף מידע, הנגשה למובייל, קישור למערכות HR ועוד.
שינוי תרבותי עסקי בבנק "מקמפוס מלמד – לארגון לומד"
המניע לפרויקט, לפי הבנק, הוא יצירת שינוי תרבותי עסקי בבנק, תוך השקעה בהון האנושי וטיפוח תרבות של למידה והתפתחות אישית ומקצועית בקרב עובדי ומנהלי הבנק. את הפרויקט הובילו אנשי חטיבת משאבי אנוש בבנק, תוך שינוי תפישת הלמידה: "מקמפוס מלמד – לארגון לומד".
איילת כהן ברזניצקי, מנהלת היחידה לטכנולוגיות ופיתוח למידה בבנק הפועלים, ציינה כי "יחד עם אנשי מטריקס, הבאנו לבנק מענה יצירתי לצרכים ייחודיים במגוון שדות, כמו פיתוח למידה ומתודולוגיות למידה, חווית משתמש, ניהול פרויקטים ועוד. הפלטפורמה מאפשרת לעובדים שלנו לסייע ללקוחות שלהם לקבל החלטות פיננסיות טובות יותר".
כך, קמפוס פועלים הקים את BOOST – מרחב למידה דיגיטלי על פלטפורמת קורנרסטון – והוא מרכז את כלל תהליכי הלמידה: מהכשרות בנקאים והתמקצעות בנושאי אשראי, השקעות, מט"ח וסחר חוץ, ועד תכנים בנושאי ניתוח דו"חות כספיים, שירות ומכירה, דיגיטל, פיתוח אישי והעשרה.
במסגרת הפרויקט נעשו התאמות במידע המועבר למערכת ובאופן הגישה אליה וכיום העובדות והעובדים יכולים ללמוד מכל מכשיר שברשותם, בהתאם לנהלי אבטחת המידע.
חטיבת מוצרי התוכנה של מטריקס היא הנציגה הבלעדית של קורנרסטון בישראל. קורנרסטון היא חברת תוכנה אמריקנית לניהול משאבי אנוש, שפועלת בכמה מודלים: ניהול גיוס וקליטת עובדים; ניהול תיקי עובדים; הטמעת מערכת לניהול למידה; וכן מערכת הערכת עובדים. המערכת תומכת ב-41 שפות, בהן עברית.
לדברי יניב קרמר, מנהל תחום טכנולוגיות HR במטריקס, "המערכת מתאפיינת באג'יליות: היא מספקת מענה למגוון רחב של תהליכים פורמליים, ובמקביל, היא מספיק גמישה כדי לאפשר גם פתרונות למידה מתקדמים שמוכוונים לצורכי העובדים.ות". הוא הוסיף כי "המערכת מספקת להנהלה מודול דו"חות מתקדם, שמאפשר מעקב ובקרה אחר תהליכי הלמידה. העובדה שהיא יושבת בענן, מעניקה לה עוד גמישות. כך, היקף האחסון הוא בלתי מוגבל והעדכונים נעשים באופן אוטומטי. עוד התמודדנו למול אתגרי ההלימה לרגולציה ואבטחת מידע".
05/06/23 13:24
5.56% of the views
מאת אנשים ומחשבים
יוזמה משותפת של הארגון סטארט-אפ ניישן סנטרל (Start-Up Nation Central – ר"ת SNC), קהילת האנרגיה הישראלית, Ignite the Spark, ומכון היצוא הישראלי השיקה השבוע את מפת חברות הטכנולוגיה הישראליות בתחום האנרג'יטק (EnergyTech).
המפה מציגה כ-130 חברות חדשניות, כשסטארט-אפ ניישן סנטרל וקהילת Ignite the Spark כללו במפה החדשה חברות מובילות, אשר מתמקדות במגוון תתי-סקטורים, הכוללים את התחומים הבאים: ייצור אנרגיה, חלוקת אנרגיה, אגירת אנרגיה, פתרונות מימן, פסולת לאנרגיה וחברות המציעות טכנולוגיית אבטחת סייבר OT ליישומים ספציפיים לאנרגיה.
המפה הושקה באירוע שנערך ב-SNC עם חברות רב-לאומיות, גופים פיננסיים, משקיעים, מקבלי החלטות ברמה הלאומית, מובילי יוזמות רב לאומיות בארץ ובעולם, וכן ארגונים הפעילים בקהילת אנרג'יטק הישראלית. במהלך האירוע הוצגו תובנות על מגוון רחב של חברות מבטיחות הפועלות כיום בישראל ונדונו האתגרים הנוכחיים והעתידיים בתחומים אלו.
"SNC רואה באנרג'יטק בפרט, ובאקלים-טק בכלל, את אחד המגזרים בעלי פוטנציאל הצמיחה המשמעותי ביותר באקוסיסטם הישראלי", אמרה ראש תחום אקלים-טק ב-SNC, יעל וייס זילברמן. "באמצעות החיבור והגישה הגלובלית שלנו לחברות ולמשקיעים רב-לאומיים, אנו פועלים לקידום סקטור האנרגיה הישראלי והטכנולוגיות שלו כפתרון חשוב ובר-קיימא לאתגר האנרגיה העולמי. במקביל פועל הארגון להנגשתן של הטכנולוגיות הקיימות בישראל כמרכז פתרונות להפחתת פליטות הפחמן העולמיות. מיפוי תתי המגזרים והחברות בכל אחד מהם מאפשר נגישות רחבה לפתרונות טכנולוגיים ישראליים, וכך, לצד פעילויות נוספות, מתאפשר למגזר כולו להרחיב את פעילותו". חלק משמעותי בהאצת המעבר לעתיד של אנרגיה בת-קיימא ונקייה
"הצמיחה המדהימה של חברות האנרגיה הטכנולוגיות בישראל מחזקת את ההזדמנויות הטמונות בסקטור ומאפשרת גם טכנולוגיות משמעותיות להפחתות פחמן לצד הזדמנויות עסקיות נרחבות", ציין מנכ"ל Ignite the Spark, שון דנה. "מדובר במסע טכנולוגי שהוא, ללא ספק, רכבת הרים של ממש, ואנחנו מאמינים כי בקרב היזמות הישראלית בתחומי האנרגיה יש את המרכיבים להפוך חברות לג'יגקורן הבא".
"מכון היצוא הישראלי ומגזר הקלינטק גאים לשתף פעולה עם Ignite the spark ו-SNC באירוע המתמקד באנרגיה הישראלית הפורחת. אנו מאמינים שהמגזר הזה, המורכב ממספר פתרונות אנרגיה חדישים, יהווה חלק בלתי נפרד מהאצת המעבר לעתיד של אנרגיה בת-קיימא ונקייה", ציינה ראש תחום קלינטק ותשתיות חכמות במכון היצוא הישראלי, הילה ליפמן. "מכון היצוא מספק שער לתעשייה הישראלית לשווקים גלובליים, ואנו מאמינים שהאירוע היום יהווה נקודת ציון בשיתוף הפעולה בין תעשיית האנרגיה-טק הישראלית לבין בעלי עניין בינלאומיים, במטרה לייצר הזדמנויות עולמיות. יחד עם שותפינו במנהל סחר החוץ במשרד הכלכלה והתעשייה הישראלי, נחזק את החשיפה הבינלאומית לחידושים האחרונים בתחום ולקידום הסקטור". על הפרק: הפחתת פליטות
מגזר האנרגיה הוא אחד מענפי הטכנולוגיה הצומחים ביותר בעולם, במיוחד על רקע האתגרים הגלובליים המתרבים והצורך הגובר בהפחתת פליטות גזי החממה. בעוד כ-70% מפליטות גזי החממה בעולם מיוחסות למגזר האנרגיה, קיימת חשיבות קריטית לחדשנות המפחיתה השפעה זו ומסייעת בהשגת אפס נטו. אחד מתחומי החדשנות המשמעותיים ביותר באקוסיסטם של האנרג'יטק בישראל הוא המימן. חברות סטארט-אפ ישראליות, הנחשבות בעיני רבים לכדור הכסף שיניע את המעבר לכלכלה דלת-פחמן, עוסקות בפיתוח מגוון פתרונות לייצור, לאחסון ולשינוע מימן בצורה יעילה וחסכונית יותר.
בוועידות שינוי האקלים האחרונות, התחייבו שחקנים גלובליים להפחית משמעותית פליטות ולבצע שינויי מדיניות דרסטיים בייצור אנרגיה ובצריכת. בהקשר זה, גובר הצורך החיוני בהבנה לאלו טכנולוגיות ויוזמות יש את הפוטנציאל הגדול ביותר להתמודדות עם שינויי האקלים.
מפת הנוף של האנרג'יטק היא כלי מרכזי המסייע לחברות רב-לאומיות ולמשקיעי הון סיכון לזהות את החברות והפתרונות הישראליים בתחום.
05/06/23 13:56
5.56% of the views
מאת אנשים ומחשבים
רבים בתעשיית הטכנולוגיה בכלל והבינה המלאכותית בפרט קוראים להטיל עליה רגולציה. כך גם סם אלטמן, מנכ"ל OpenAI, שבאחרונה חתם על עצומה שמזהירה שה-AI יכול להביא עד כדי השמדת האנושות. עם זאת, בדברים שאמר היום (ב') באוניברסיטת תל אביב הוא טען שאותה רגולציה לא צריכה להיות "חונקת מדי".
"תהיה טעות לנסח רגולציה חונקת עכשיו או להאט את החדשנות הנהדרת שיש כעת בתחום הבינה המלאכותית, אבל ניתן להתווכח לגבי זה בהמשך. נצטרך להתמודד עם זה בעשור הבא", אמר. "צריך רגולציה, ורצוי שהיא תהיה בדמות של ארגון גלובלי שייצור סביבת עבודה שתבטיח שימוש הוגן ונכון ב-AI, כמו שיש עם נשק גרעיני (כוונתו היא לסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית – י"ה)".
גם אלטמן מסכים שהבינה המלאכותית מביאה אתה סיכונים כלכליים ובתחום הסייבר. בתשובה לשאלה מדוע, לאור הסיכונים הללו, צריך להמשיך לפתח את הבינה המלאכותית הוא השיב כי "החלק הבעייתי ביותר בעבודה שלנו, אנשי ה-AI, הוא לאזן בין הטכנולוגיה הזאת, שאנשים צריכים אותה, להתמודדות עם הסיכונים הרציניים האלה. למה להמשיך לבנות את הבינה המלאכותית? כי היא תביא לכך שלכל אחד יהיו בעתיד חיים טובים יותר משל אלה שיש להם את החיים הטובים ביותר כיום. אנחנו צריכים להבין איך למזער את הסיכון. נוסדנו, כחברה, על הרקע הזה. אנחנו מנסים להבין איך נחבק רגולציה שתפגע בנו הכי הרבה, וזה מה שאנחנו עושים במסע שלנו בעולם, שבמסגרתו הגענו הנה. הסקפטיות והדאגה כנות".
"האמביציה של היזמים הישראליים לא יודעת גבולות"
לדברי אלטמן, "התקופה הקרובה תהיה תור הזהב של ה-AI. יש הרבה דברים לא נודעים והזדמנויות לכבוש אותם, זאת הזדמנות נהדרת להיות בה יזם. אני רואה בישראל את הכישרונות הרבים שיש בה והאמביציה שלא יודעת גבולות של היזמים הישראליים. שני הדברים האלה ביחד הם כר פורה ליצירת שגשוג, בתחום ה-AI ובעולמות אחרים".
הוא התייחס לסכנה שבאובדן עבודות לטובת הבינה המלאכותית ואמר כי "אין שאלה ששוק העבודה ישתנה ויש מקצועות שלא יהיו יותר בשנים הקרובות, אבל אני לא יכול לדמיין עולם שבו אנשים לא ימצאו משהו לעשות עם הזמן שלהם".
אלטמן הגיע לישראל עם איליה סוצקבר, המדען הראשי של OpenAI. סוצקבר אמר כי הבינה המלאכותית תסייע בגילוי תגליות מדעיות, תמציא תרופות ותעזור בהתמודדות עם משבר האקלים.
הביקור של אלטמן הוא בן כ-24 שעות, והוא החל אמש. הבוקר נפגש מנכ"ל OpenAI עם נשיא המדינה, יצחק הרצוג, ולאחר מכן ביקר במרכז המחקר והפיתוח של מיקרוסופט בהרצליה. אלטמן סירב לפגוש את ראש הממשלה, בנימין נתניהו, ככל הנראה עקב התוכנית המשפטית שהוא מקדם. הרצוג הביע דאגה מהבינה המלאכותית ואמר כי היא "מאיימת על בני האדם. זה כמו לפתח נשק גרעיני". עם זאת, נשיא המדינה גם עמד על ההזדמנויות הרבות שהטכנולוגיה הזאת מביאה אתה.
ביקורו של אלטמן בישראל הוא חלק מסדרת ביקורים שהוא עורך בחודשים האחרונים במדינות שונות, במטרה ללמוד על הרגולציות ולבקר באקו-סיסטמים בהן. מישראל ימשיך אלטמן לביקור בירדן.
05/06/23 16:02
5.56% of the views
מאת אנשים ומחשבים
על אף הוייב הכללי, שכמו סימן כבר כי תחום הגיימינג בענן לא נוסק ואף מאבד גובה, מנכ"ל סוני (Sony Group), קניצ'ירו יושידה, הביע באחרונה עניין בהגדלת עיסוקה של החברה בהובלתו במשחקי הענן בפלייסטיישן (PS5) שלה, כמו גם בחומרה עתידית.
יושידה הכיר עם זאת בכך ש"עדיין קיימות בעיות טכניות מאוד טריקיות" בתחום, וציין כי ההשהייה (השהיית קלט הבקר הטבועה בחיבור אונליין) היא המהווה את הקושי העיקרי שיש להתגבר עליו למען הצלחת התחום. "אני חושב שהענן עצמו הוא מודל עסקי מדהים, אבל כשזה מגיע למשחקים, הקשיים הטכניים גבוהים", אמר המנכ"ל בראיון שהעניק לפייננשל טיימס. ובכל זאת לדבריו, "אמנם ישנם אתגרים לגיימינג בענן, אבל אנחנו רוצים להתמודד עם האתגרים האלה".
בראיון לטיימס הבהיר יושידה כי החברה עדיין עוסקת בפיתוח של משחקי ענן ויכולה גם לשלב בינה מלאכותית בפיתוח זה בשלב מסוים בעתיד, כנראה הקרוב.
יושידה ציין בדבריו לא רק את הקשיים שמייצרת בתחום ההשהייה, אלא גם את חוסר היעילות והעלות הגבוהה של שמירה על שרתים פועלים בשעות שקטות יותר, כמחסומים עיקריים לפיתוח מודל סטרימינג מצליח למשחקים. לדבריו, כיום בינתיים רוב הגיימרים עדיין משתמשים בקונסולה או במחשבי גיימינג ייעודיים במקום להזרים משחקים.
נפסלה בבריטניה אך זכתה לאישור הנציבות האירופית. רכישת אקטיוויז'ן על ידי מיקרוסופט. צילום: BigStock
עוד מלחמה מול מיקרוסופט?
כידוע, על אף שהמתחרה הראשית של סוני, מיקרוסופט, השקיעה סכומים גבוהים בפיתוח גיימינג בענן, היא לא נחלה הצלחה גדולה מאוד בתחום. עם זאת, בעוד ששירותי משחקי ענן עצמאיים כמו OnLive וסטדיה (Stadia) של גוגל נכשלו לחלוטין בניסיונותיהם למשוך את הגיימרים למשחקים בהזרמה, שירות המנויים Game Pass של מיקרוסופט בכל זאת הצליח להגדיל בהתמדה את מניין הלקוחות שלו.
זאת אולי אחת הסיבות לכך שיושידה וסוני לא מתכוונים לוותר כה מהר על ניסיון משלהם לכבוש את הזירה – לפי דברי המנכ"ל בראיון, סוני תנסה כנראה להשתמש בעתיד בכלי הבינה המלאכותית שלה, Sophy, לחיזוק יכולות משחקי הענן שהיא מציעה, והיא כבר פועלת בשעות משחק עם פחות אקשן כדי לעזור לאמן את הבינה המלאכותית לנצח בני אדם. זה קורה למשל במשחק המירוצים Gran Turismo, כך ציטט הטיימס את מנכ"ל ענקית הטכנולוגיה.
יושידה סירב להתייחס בראיון להשפעה של ההשתלטות המוצעת של מיקרוסופט על חברת המשחקים אקטיוויז'ן בליזארד (Activision Blizzard) בעסקת ענק ששווה 69 מיליארד דולר, ושתלויה באישורים רגולטוריים שונים. כזכור, סוני הלינה בזמנו כי אם הרכישה והמיזוג הענק יצאו לפועל, המהלך יאפשר למיקרוסופט לגזול מסוני ומהקנסולה שלה משחקי להיט משמעותיים כמו Call Of Duty של אקטיוויז'ן, ולפיכך יפגע בה. התגובה הרגיעה הענקית מרדמונד את הרגולטורים והבטיחה שבכוונתה לאפשר גם לסוני להמשיך ולהציע את המשחקים הללו בעשור הקרוב.
אם כן, לפי יושידה סוני מתכוננת להעניק דחיפה לתחום הגיימינג ענן בחודשים הקרובים, בתוך שהיא פועלת להרחיב את טווח ההגעה שלה מעבר לקונסולות כדי להתחבר למשחקים ניידים. כזכור, החברה רכשה בשנה שעברה את חברת המשחקים העצמאית באנג'י (Bungie) – ענקית גיימינג אמריקנית, שהיא מפתחת משחקי הווידיאו המפורסמים Destiny ו-Halo – תמורת 3.6 מיליארד דולר, מה שעשוי להאיץ את המאמצים שלה להציע פיתויים חדשים ללקוחותיה בקונסולות הפלייסטיישן ואולי גם בענן.
05/06/23 11:04
4.17% of the views
מאת אנשים ומחשבים
מאת: יריב צפריר, מנכ"ל חברת ועידן פתרונות קונפרנסינג
ההתפתחות המהירה שהחלה בקורונה, והאצת תהליכים דיגיטליים וטכנולוגיים, הבהירו לארגונים הקטנים והגדולים כאחד כי ארגון שלא יזוז מהר ויתאים את עצמו לעולם החדש מבחינה טכנולוגית – יתקשה לתפקד.
מונחים כגון: "וידיאו קונפרנס", "עולם מחובר", "משרד בכל מקום", ו-"ענן" קיבלו משמעות רבה, וחייבו את אנשי ה-IT לרוץ מהר לעבר הטמעת טכנולוגיות מתקדמות.
הקידמה הטכנולוגית הפכה את הבית למשרד, תהליכי עבודה השתנו, עובדים התחברו מכל מקום ומכשיר לרשת הארגונית, וזום הפכה למילה שגורה בפי כל.
ארגונים שהשכילו ליישם שגרת עבודה מתמשכת והמשכיות עסקית, שבה העובדים יוכלו לגשת במהירות ובקלות ליישומי הארגון מכל מקום, הגדילו סיכוייהם להצליח.
חדרי ישיבות המצוידים במערכות וידיאו קונפרנס מתקדמות, מבוססות AI, הפכו כבר מזמן לפריט חובה בכל משרד וארגון. הצורך בחוויה ההיברידית שתאפשר לכל משתתף, מכל מקום חוויית שימוש איכותית, הוא קריטי.
בכדי להבטיח את איכות התמונה והווידיאו, כמו גם את איכות השמע, איכות המצלמות והחיבור למערכות הארגון, נדרשת בחירת ציוד בהתאמה לגודל החדר, לצרכי המשתמשים, לאופן השימוש בשירות וכמובן לתקציב.
האבולוציה של פתרונות הקונפרנסינג (שיחות ועידה) ב-ועידן
ועידן היא חברת הקונפרנס המובילה בישראל, בעלת ותק של 24 שנה, חברת בת של סלקום.
מאז 1999, מובילה ועידן את השוק במגוון פתרונות איכותיים לכל צורכי התקשורת העסקית רבת המשתתפים, באמצעות מגוון שירותים זמינים, איכותיים ונוחים של שיחות ועידה טלפוניות ושיחות וידיאו, לצד ניהול אירועים וירטואליים מרובי משתתפים מרחבי הארץ והעולם.
פתרונות האודיו של ועידן מאובטחים, מגובים ומבטיחים איכות שיחה בתוספת אופציות לניהול ושירות ותמיכה 24/7.
ועידן מתמקדת ב-4 תחומים: אירועי אודיו ו-וידיאו מנוהלים ומאובטחים ללקוחות בארץ ובחו"ל
אפיון, ניהול, הטמעה ושירות של פרוייקטי וידיאו ובניית חדרי ישיבות מבוססי AI, מנוהלים ומאובטחים
מכר ציוד ורישוי של יצרני הווידיאו קונפרנס המובילים בעולם
אודיו – שירותי שיחות ועידה מרובות משתתפים אנו שמים דגש על איכות, ולכן עובדים רק עם היצרנים המובילים בעולם.
היצרנים שעובדים איתנו בשיתוף פעולה – עליהם נמנים למשל: Poly מבית HP, Pexip, Compunetix, Logitech וסיסקו – הם היצרנים המובילים בתחומם בעולם. את חלק מהיצרנים, כגון: Pexip ו-Compunetix, אנחנו מייצגים בבלעדיות בישראל.
המודל הגמיש ללקוחות
הקמת חדר וידיאו קונפרנס יכולה לייצר לאנשי ה-IT בארגון הרבה "כאבי ראש". בין שלל המשימות הרבות שלהם, הצורך להקים ולנהל חדר וידיאו קונפרנס יכול לגזול זמן יקר. נדרשת לא מעט תמיכה, בשל המורכבות בעבודה ובהתממשקות עם הפלטפורמות השונות, האפליקציות הארגוניות, עדכוני גרסה ושדרוגים, וכאן אנחנו נכנסים לתמונה.
הניסיון רב השנים והקשר ההדוק שהחברה בונה מול הלקוח מייצר שיח שוטף עם הלקוחות. בחודשים האחרונים זיהינו ביקוש הולך וגובר לבניית פתרון מגובה מקצה לקצה עבור חדרי וידיאו קונפרנס. מצד אחד הטמעה של פתרונות וידיאו קונפרנס איכותיים ומאובטחים מהיצרנים המובילים בעולם ותמיכה שוטפת, ומהצד השני גמישות בעלויות וברכישת הציוד במודל חודשי במקום עלות חד-פעמית.
לקחנו את הדרישה מהלקוחות צעד אחד קדימה ובנינו לראשונה בישראל חבילות ייחודיות במודל חודשי, המאפשרות ללקוח לקבל חבילה הכוללת: אפיון, ניהול והקמת חדר וידיאו קונפרנס פיזי וחדר ועידה טלפוני לגיבוי Always On בעת הצורך, על מנת לאפשר ללקוח המשכיות עסקית.
בכל החבילות תהיה אפשרות לתוספות כגון רכישת מסכים, וללקוח תהיה בחירה בין שני סוגי חבילות: חבילות דאבל וחבילות טריפל.
המודל מאפשר לכל העסקים, ובעיקר לעסקים קטנים ובינוניים (SMEs), גישה לדור האחרון של שירותי הווידיאו קונפרנס במודל חודשי גמיש.
לפרטים נוספים בקרו – באתר האינטרנט ובעמוד הלינקדאין שלנו