זמני השבת
עיר | כניסה | יציאה |
---|---|---|
ירושלים | 16:00 | 17:12 |
תל אביב | 16:14 | 17:13 |
חיפה | 16:04 | 17:11 |
באר שבע | 16:19 | 17:16 |
The headlines that made most buzz on this page
03/07/23 11:53
10.13% of the views
מאת אנשים ומחשבים
משתמשי מערכת Android Auto יכולים כעת להשתמש באפליקציית המפות של גוגל במסך הרכב ובו בזמן גם בסמארטפון.
עד כה תצוגת המפות במסך הרכב הציגה פחות מידע מאשר באפליקציה בסמארטפון, והציגה רק ניווט מפורט, זמן הגעה משוער, מרחק שנותר ובקרת מוזיקה, וללא אפשרות של שימוש סימולטני גם ברכב וגם בסמארטפון – כנראה מטעמי בטיחות, כדי להשאיר את הנהג ממוקד במידע על מסך המכונית ולמנוע הסחות דעת.
כעת, כאמור, הסירה גוגל את המגבלה הזאת ומאפשרת ליהנות מהאפליקציה הן במכונית ובמקביל גם בסמאטרפון, כדי שהנוסעים ברכב יוכלו ליהנות מאפליקציית מפות פונקציונלית מלאה בזמן הנסיעה.
03/07/23 12:48
8.86% of the views
מאת אנשים ומחשבים
דיווח חדש טוען ש-אפל עובדת על תכונות בריאות חדשות עבור קו מוצרי האודיו שלה, והראשונה בהן היא תכונה שתאפשר ל-AirPods של החברה לבצע בדיקת שמיעה, כמו שניתן לעשות באמצעות אפליקציות צד שלישי, המאפשרות לבצע בדיקת שמיעה ולהתאים את פלט האודיו של האוזניות למצבים של אובדן שמיעה.
לפי הדיווח, של מארק גורמן מ-בלומברג, תכונה נוספת שאפל עובדת עליה היא מדידת טמפרטורת הגוף באמצעות חיישן שיובנה באוזניות ה-AirPods Pro, שיכול לקבל קריאת טמפרטורה מדויקת יותר באוזן, לעומת קריאת הטמפרטורה מפרק כף היד – שאפשרית כעת בשעון החכם של החברה.
גורמן מציין שלא מדובר בתוספות מיידיות, אלא כאלה שעוד רחוקות בכמה חודשים או אפילו שנים.
מה שכן אפשר לצפות לו בהשקה הקרובה של ה-AirPods Pro הוא נרתיק טעינה עם חיבור USB-C – כדי לעמוד בתקן הטעינה המשותף החדש של האיחוד האירופי, לצד תכונות תוכנה חדשות שישולבו בגרסת iOS 17 הצפויה של החברה, כמו לחיצת כפתור חדשה שתאפשר להשתיק את נושא האוזניות בשיחות, ואולי גם הוזלת מחירו של דגם ה-Pro ל-99 דולר במקום 129 דולר, כדי להפוך אותן לתחרויות יותר מול מתחרות זולות יותר של סמסונג, סוני ו-אמזון.
03/07/23 13:11
7.59% of the views
מאת אנשים ומחשבים
משתמשי גרסת האינטרנט של Google Messages מבית גוגל ישמחו בוודאי לגלות כי עדכון חדש אחרון מביא גם אליהם את התכונה המיוחלת של מענה ישיר לצ'אטי RCS – בדומה למה שזמין כבר בגרסת האנדרואיד של האפליקציה. בעוד שגרסת האינטרנט של Google Messages אינה מקבלת עדכונים תכופים, התוספת החדשה הספציפית הזו מאפשרת למשתמשים להשיב ישירות להודעות RCS בנוחות ובקלות ולכן – רצויה במיוחד.
בכל הנוגע בשירות המסוים שלה, גוגל כתבה בעבר כי "אנחנו משתמשים ביישומי הודעות כדי להרגיש מחוברים, בלי כאב הראש של הצורך לדעת באיזה טלפון או רשת אנחנו נמצאים. לכן המיקוד שלנו ב-Messages by Google הוא לעזור לכם לבנות קשרים. היישום גם בנוי סביב RCS – פרוטוקול הודעות מודרני התומך בתכונות טקסט עשירות יותר, תמונות וסרטונים ברזולוציה גבוהה יותר, ומאפשר הצפנה מקצה לקצה. עם RCS, אנו יכולים להעניק לכולם חוויית העברת הודעות מאובטחת ומודרנית. אנו ממשיכים לתמוך ב-RCS ברחבי התעשייה, כדי ששחקני מפתח יקלטו את המסר ויהפכו את החוויה לטובה יותר עבור כולם".
השירות משתכלל והולך. Google Messages מבית גוגל בגסת הווב שלו. צילום: לכידת מסך מדף גוגל המוקדם לשירות
אז מה חדש?
העדכון הקודם עבור אפליקציית האינטרנט של Messages הציג תמיכה באישורי קריאה מעודכנים של RCS ובסטטוס שליחה. בעבר, כאשר עברו בריחוף מעל צ'אט RCS ב-messages.google.com/web, למשתמשים היו אפשרויות להעתיק טקסט, למחוק ולהגיב עם אימוג'ים (אם כי באופן שהוגבל לשבע אפשרויות בלבד, בהשוואה להיצע המלא באנדרואיד). ואולם כעת גוגל משנה זאת, ומציגה היכולת להשיב ישירות להודעות RCS עבור מי שמפעילים את השירות דרך המחשב הנייח ושולחן העבודה שלהם.
בעת שימוש בתכונה זו, הצ'אט מופיע מעל שדה הטקסט עם ההנחייה "השב להודעה", ומספק חווית משתמש דומה לזו של השירות באפליקציית האנדרואיד, שמצוידת בתכונה הזו כבר מאוקטובר 2022. לפי הדיווחים, מדובר בהיענות של הענקית ממאונטיין וויו לביקוש רב לתכונה. עם זאת, על פי דיווחים, נראה שהתשובות הישירות אינן זמינות בטאבלטים של אנדרואיד, כשכפתור "התחל צ'אט" המלבני הועבר מהחלק העליון של רשימת השיחות לפינה השמאלית התחתונה של העמודה בעדכון האחרון. בנוסף, עדכון חדש של ה-Messages for Wear OS – היישום למערכות ההפעלה הלבישות – הוסיף מעכשיו עיצוב חדש לתשובות המוכנות מראש, המוצעות על ידי האפליקציה.
03/07/23 14:41
7.59% of the views
מאת אנשים ומחשבים
אם אתם לקוחות של יס, וגם אם לא, ודאי תתעניינו לקרוא שהחברה השיקה היום (ב') שלט חדש לממירי AndroidTV. השלט כולל אפשרויות למעבר בין ערוצים בשיטה הקלאסית, עם מספרים – בניגוד למה שקיים בממירי האנדרואיד של יס כיום, וכפתורים ישירים לאפליקציות הסטרימינג שהחברה משתפת איתן פעולה, בהן דיסני+, נטפליקס ואמזון – מה שקיים גם בממירים הנוכחיים, אבל לא לשירות של דיסני.
יס רוצה להעביר יותר ויותר לקוחות שלה מממירי הלוויין הקלאסיים לשידורים על גבי האינטרנט (IP), ואף הציבה יעד להשלמת המהלך – סוף 2025. כבר כיום, מרבית לקוחות החברה צופים בטלוויזיה על גבי האינטרנט – 356 אלף מתוך 580 אלף.
כדי לשדל גם את היתר לעבור לטלוויזיית ה-IP, יס הטמיעה בממיר החדש את לחצני הספרות הקלאסיים, שישנם בשיטה הישנה, זו הלוויינית, והיא מאפשרת את המעבר ל-AndroidTV ללא תשלום. השלט עצמו יעלה למי שירכשו אותו בסניפי פלאפון (שתיהן חברות בקבוצת בזק) 49.90 שקלים, בהצגת תעודת הזהות של בעלי המנוי. לקוחות שירצו לקבל את השלט החדש לביתם ישלמו גם דמי משלוח.
"השקת השלט המתקדם היא חלק נוסף במימוש אסטרטגיית החברה להעברת לקוחותינו לצפייה בטלוויזיה ב-IP עד סוף 2025", אמר דרור בהט, סמנכ"ל השיווק של יס. "השלט החדש מייצר פתרון לאוכלוסיות רחבות ומבטא את הקשב שלנו לצרכי לקוחותינו", הוסיף.
03/07/23 17:07
7.59% of the views
מאת אנשים ומחשבים
מדינות המזרח התיכון אולי מסוכסכות זו עם זו – המפרציות וסעודיה עם איראן (לפחות עד לאחרונה), ישראל עם רבות מהמדינות באזור (עדיין) ושורה של סכסוכים פנימיים, אבל בדבר אחד הן מאוחדות: הרצון לפתח את הדיגיטל אצלן – כך עולה מדבריו של אורן נאומן, שותף מנהל ב-11סטרים.
נאומן דיבר בכנס דאטה סנטרים 2023 של אנשים ומחשבים, שנערך באחרונה במרכז האירועים והכנסים לאגו בראשון לציון. לדבריו, "אנחנו מסתובבים במזרח התיכון כבר הרבה זמן, אפילו עוד לפני הסכמי אברהם, ומוצאים אצל כולם מגמה זהה: לפתח את התשתית הדיגיטלית של המדינה, כי בלי זה אי אפשר להתפתח בעולם המודרני. זה קורה גם בישראל – יש כאן צמיחה מטאורית במספר חוות השרתים".
כחלק מזה, נאומן מעיד על החברה שאותה הוא מנהל כי "צמחנו פי ארבעה בהיקף העסקים לעומת מה שהיה לפני כשלוש שנים ובנוסף, הגענו ל-120 מגה-וואט לטובת ה-IT לעומת ה-20 מגה-וואט שהיו בעבר. אנחנו מתכוננים להגיע ל-600 מגה-וואט בעוד כמה שנים".
מגמות מדאיגות – וכאלה שפחות
נאומן ציין בדבריו את המגמות הנוכחיות בעולם חוות השרתים בישראל. הוא אמר שרוב חוות השרתים קמות במרכז הארץ, כי זה האזור שבו יש את הדרישה הכי משמעותית להן, אבל הבעיה היא שזהו גם האזור שבו יש את הדרישה הכי גבוהה לחשמל – מה שיכול להשפיע רבות על התפעול שלהן.
"חוות שרתים היא כמו בית קירור גדול, והיא צורכת חשמל בסדר גודל של שליש או חצי עיר, ולפעמים אפילו של עיר גדולה. כלומר, מבנה אחד בלבד צורך חשמל כמו עיר גדולה, וזה עוד כלום לעומת מה שיקרה בעתיד. כשיגיעו לכאן חוות הענק, הנתון יגדל פי כמה. זה אומר שחייבים לעבוד כבר כיום מול חברת החשמל כדי לפתור את עניין המגבלה שיש לכל חוות שרתים, כי יהיה צריך לתמוך ביכולות מחשוב הרבה יותר גדולות", אמר.
זהו אחד הנושאים שנאומן ציין כמדאיגים ביותר מבחינת העתיד – גם בגלל התכנון הארוך טווח וגם עקב הרגולציה, שדורשת הרבה מאוד תנאים ייחודיים לישראל. "אני רוצה להדגיש שאנחנו דופקים על דלתות חברת החשמל כדי לדבר על מה שהולך פה", אמר. הוא ציין את הפסקת החשמל היזומה שקרתה בחלקים נרחבים במדינה באחרונה ואמר כי "היא מהווה דוגמה למה שיכול לקרות פה כשיהיו חוות ענק. יש לחשוב מה יהיה כשיהיה צורך ביותר מ-16 מגה-וואט למתקן ולא יהיה מספיק חשמל. זה ישפיע גם על הצרכנים הפרטיים".
נאומן אמר שפרויקט הענן הממשלתי נימבוס עזר לדחיפה של עולם חוות השרתים בישראל, אבל לא רק הוא. לא פחות מזה, לדבריו, תורמת העובדה שאחרי שנים שבהן הייתה המדינה מחוברת בקצה לשניים עד שלושה קווי תקשורת ימיים, היא עושה בימים אלה מהלכים להיות מחוברת לשמונה כבלים שירוצו דרכה ויחזקו את מעמדה. זאת, כי באופן כמעט טבעי, ייבנו חוות שרתים לאורך הכבלים הללו, בעיקר בגלל העובדה שהחיבוריות אליה וממנה היא חלק מהיכולת של כל חוות שרתים לספק שירות. עוד הוא אמר שייתכן שעובדה זו תעזור לפזר את חוות השרתים ברחבי המדינה, ולהקים כאלה בצפון ובדרום הארץ.
"500 חברות בינלאומיות מעבירות את הפעילות המקומית שלהן לענן בישראל"
"הרבה חברות בינלאומיות עוברות לענן", אמר נאומן. "יש בישראל נציגות ל-500 חברות בינלאומיות, והן מעבירות את הפעילות שלהן לענן שמוקם כאן. לצידן עושות זאת הרבה מאוד חברות ישראליות. זה אומר שלכל אחד שמתעסק בתעשייה הזו יהיו הרבה מאוד פעילות והרבה מאוד עבודה. צריך לזכור שיש גם בנייה של מערכות מחשוב ייעודיות לצבא, מה שיוסיף שימושים אדירים ויסחף הלאה את כולם. יש גם את המחשוב עתיר הביצועים, שדורש חשיבה אחרת, כולל של הקירור. זה סוג חוות שרתים אחרת לגמרי, וזה הולך להיות מאוד מעניין".
הוא דיבר גם על נושא הקיימות, שכמו בהיבטים רבים אחרים של החיים, נכנס חזק לתמונה גם בחוות השרתים: "כולם אומרים בצדק שהעלות הגדולה ביותר של חוות השרתים היא האנרגיה, ואם נצליח להוריד ולו 1% מצריכת החשמל – נחסוך המון למען איכות הסביבה", הוסיף. "אם נצליח לשפר את היעילות, עשינו שירות אדיר לחוות השרתים, לבעליה, למשתמשים שלה וכאמור, גם לסביבה. אנחנו, ב-11סטרים, מתגברים גם את ההיבט של האנרגיה המתחדשת ושל מערכות השליטה מאחור, כי פשוט לא תהיה ברירה אלא לעבור אליהן".
מגמות נוספות
נאומן ציין עוד שתי מגמות שמתרחשות בעולם חוות השרתים בישראל. אחת מהן היא הגברת השימוש ברובוטים ובאמצעים אחרים שאינם דורשים נוכחות אנושית צמודה לארונות. "יש חוות שבהן כמעט שלא רואים אנשים", אמר. "זה לא דבר של מה בכך, כי זה מאפשר לבצע הרבה מאוד פעולות ללא צורך בבני אדם. יש הרבה מאוד פעולות שחוזרות על עצמן ושצריך לבדוק מהר מה קרה ולמה, וכיום רובוטים יכולים לרוץ לשרתים המתאימים, לשדר תמונה נאמנה ולשאול מה לעשות, גם אם בן האנוש שמתפעל את האירוע נמצא קילומטרים משם".
תופעה אחרת, לדבריו, היא "השפעה גדולה של רכישות ומיזוגים. הכניסה של מיזוגים עם חברות בינלאומיות רק משפרת ומוסיפה עוד ידע ועוד יכולות טכניות וכספיות, שזה לא פחות חשוב. צריך יכולת כספית אדירה כדי לבנות חוות שרתים ענקיות".
03/07/23 10:48
6.33% of the views
מאת אנשים ומחשבים
ועדת השרים לחקיקה אישרה אתמול (א') לקריאה טרומית הצעת החוק לתיקון האפליה במיסוי, ממנה סובלות חברת הקריפטו, בלוקצ'יין וה-Web 3.0. הצעת החוק של ח"כ דן אילוז (הליכוד) ואחרים, המבקשת לתקן את פקודת מס הכנסה (פטור ממס במכירת מטבעות דיגיטליים לתושבי חוץ ובהקצאת מטבעות דיגיטליים לעובדים, התשפ"ג–2023), צפויה לעלות ביום ד' להצבעה במליאת הכנסת.
"עד היום, עובדים בתעשיית הקריפטו נאלצו לשלם כפול מס על האופציות שלהם מאשר עובדים בתעשיית ההיי-טק המסורתית. כמו כן, משקיעים זרים בתעשיית הבלוקצ'יין לא היו זכאים לקבל את אותן ההטבות להם זכאים משקיעים בתעשיית ההיי-טק המסורתית" אמר יוזם החוק, ח"כ אילוז. לדבריו, "הצעת החוק באה לאזן את התמונה ולבטל את האפליה במיסוי. בזכות הטכנולוגיה והקריפטו, למדינת ישראל יש את ההזדמנות להתחרות עם ערי הפיננסים הגדולות בעולם, ולהיות בשורה אחת עם לונדון וניו יורק. אסור לנו לפספס אותה. בהצעת החוק יש את האפשרות לממש את המדיניות הכלכלית בהובלת שר האוצר בצלאל סמוטריץ' וראש הממשלה בנימין נתניהו למשיכת משקיעים וחברות לישראל, והיא תתרום בצורה משמעותית לפיתוח הכלכלי של ישראל".
האם הוא ימוסה אחרת בישראל? תחום הקריפטו. צילום: BigStock
"משב רוח רענן מממשלת ישראל"
בתגובה לאישור הצעת החוק מסרו מפורום חברות הקריפטו, בלוקצ'יין ו-Web 3.0: "אישור הצעת החוק לקריאה טרומית הוא משב רוח רענן מממשלת ישראל. שר האוצר הוכיח כאן מנהיגות כלכלית וחיזק את מחויבותו לפיתוח כלכלי בר קיימא של ההייטק הישראלי. אישור הצעת החוק בקריאה טרומית תחזק משקיעים וחברות ותהפוך את ישראל לאטרקטיבית עבור תעשיית הקריפטו, הבלוקצ'יין וה-Web 3.0 העולמית".
בעשור האחרון ענף חדש ומשמעותי הצטרף לתעשייה לתעשיית ההיי-טק הישראלית – ענף הקריפטו, הבלוקצ'יין וה-Web 3.0. חברות ישראליות מובילות את פיתוח הטכנולוגיה הגלובלי בתחום, וזוכות להשקעות נרחבות.
למרות פוטנציאל הצמיחה של החברות הישראליות בתחום, המציאות הרגולטורית בישראל אינה מותאמת לענף המטבעות הדיגיטליים. הצעת החוק לתיקון האפליה במיסוי נכסים דיגיטליים, מבקשת להשוות בין התנאים של החברות העוסקות בקריפטו לאלו של חברות רגילות, וזאת בכדי למנוע זליגה של משקיעים לחברות בחו"ל. על כן מוצע כי יחול על מכירת מטבעות דיגיטליים של חברה תושבת ישראל פטור ממס, הניתן כיום בגין רווח הון מניירות ערך. כמו כן, מוצע להוסיף תיקון לפקודת מס הכנסה לפיו הטבת מס תוענק גם עבור הקצאת מטבעות דיגיטליים לעובדים, בדומה לנוהל המונהג בהענקת אופציות.
03/07/23 11:01
6.33% of the views
מאת אנשים ומחשבים
מינהל הרכש במשרד הביטחון (מנה"ר) ובזק חתמו על הסכם חדש להקמה, שימוש, אחזקה ופיתוח תשתיות סיבים אופטיים בבסיסי צה״ל. העסקה מוערכת בכ-125 מיליון שקלים ועתידה להימשך על פני תקופה של חמש שנים, עם אופציה לחמש שנים נוספות. במסגרת ההסכם החדש תמשיך בזק את פריסת התשתית, תתחזק את הרשת הצה״לית ותחבר את בסיסי צה״ל הפרוסים בכל הארץ.
ראש חטיבת רכש תקשוב במנה"ר, ד': "לאחר תקופה של עבודת מטה מורכבת ואינטנסיבית שכללה דיונים רבים בדרגים בכירים ביחידת חושן, בבזק ובמשרד הביטחון, אנחנו שמחים ומברכים על חידוש ההסכם עם בזק. ההסכם משכלל את צורכי התקשורת של צה"ל בשנים הבאות ויאפשר קפיצה טכנולוגית, בעידן שבו תעבורת המידע באופן מהיר ואיכותי הינה הכרחית לפעילות המבצעית של צה״ל״.
אל״מ ענת הרשקוביץ, מפקדת חושן ביחידת לוטם באגף התקשוב בצה"ל, ציינה, כי ״ההסכם עם בזק מהווה אבן דרך משמעותית בהעצמת הטרנספורמציה הדיגיטלית בצה״ל באמצעות הגעת תשתית סיבים אופטית לכל צורך מיקום שאליו צה״ל נדרש, וזאת על מנת לכונן מרחב דיגיטלי עשיר. יחידת לוטם מברכת על המשך שיתוף הפעולה עם חברת בזק כחברה מרכזית בשוק התקשורת הישראלי ומצפה להמשך עשייה פורה ומשמעותית״.
ניר דוד, סמנכ"ל החטיבה העסקית בבזק. צילום: רמי זרנגר
סמנכ"ל החטיבה העסקית בבזק, ניר דוד: "מדובר בהסכם אסטרטגי, המהווה מנוע צמיחה והכנסה עתידית ארוכת טווח לבזק. בהסכם החדש בזק תאפשר את חיזוק הרשת הקיימת על ידי עיבוי והרחבת הפריסה, זאת במקביל למתן שירות ותחזוקה בפריסה ארצית 24 שעות ביממה. מהלך פריסת הסיבים בבסיסי צה"ל מצטרף לתנופת פריסת הסיבים שבזק מבצעת ברחבי הארץ".
03/07/23 11:17
6.33% of the views
מאת אנשים ומחשבים
לא הייתה יותר מדי אופטימיות בדברי הבכיר מהאינטרפול (INTERPOL) הלוחם בסייבר: "לא נעצור את פשעי הסייבר, כפי שלא הצלחנו לעצור את הפשע הפיזי. המנדט לתוכנית פשעי הסייבר הגלובלית שלנו מצטמצם, והוא כולל יכולת לצמצום ההשפעה של פשעי הסייבר. אז כל מה שאני והצוותים שלי עושים – חוזר לנקודת המוצא הזו", כך אמר קרייג ג'ונס, מנהל עולמי לתחום פשעי סייבר באינטרפול.
ג'ונס דיבר בכנס שבוע הסייבר, שנערך בשבוע שעבר באוניברסיטת תל אביב. הוא חבר בקבוצות חשיבה בינלאומיות וגופי ייעוץ לתחום, ביניהם – בוועדה המייעצת למאבק בסייבר של פורום הכלכלה העולמית בדאבוס.
כדי להסביר את תפישתו לגבי המאבק בסייבר, ג'ונס נעזר בתיאוריית "הברבור השחור". בעבר לא היה ידוע בעולם המערבי על קיום ברבורים שחורים, וההנחה הייתה שצבעם תמיד לבן, עד שבמאה ה-17 התגלו ברבורים שחורים באוסטרליה. הוגה הרעיון, נסים טאלב, הסביר כי דווקא אירועים שלא היו ניתנים לניבוי, הם בעלי השפעה מכרעת על השתלשלות האירועים העתידית, מה שמגביל את היכולת להבין את העולם. טאלב טען שרוב האירועים המכוננים בהיסטוריה היו בלתי צפויים בשעתם, וההסבר שלהם בדיעבד הוא שגוי – כי המציאות הרבה יותר מורכבת ומבלבלת. "כלל הפעילות בעולם פשעי הסייבר", הסביר, "מתאפיין בריבוי של רגעים. אנו קורא להם חותמות, הטבעות, חתמים. אלו הם ברבורים שחורים קטנים ומאז 1990 היו ויש לנו הרבה רגעים כאלה בסייבר".
מתקשה מול פשעי סייבר. האינטרפול. צילום: ShutterStock
"קשה לפעול נגד פשע שבמהותו הוא חסר גבולות"
"קשה לגוף אכיפה בינלאומי לפעול נגד פשע, שבמהותו הוא חסר גבולות", הסביר ג'ונס. "המנדט של האינטרפול מונע מאיתנו לעסוק בכל דבר – מלבד פשע שהוא פוליטי, ספרותי, גזעני או דתי. זה מגביל מאוד את היכולת שלנו לזהות, לנטר ולתפוס את המבצעים של פשעי סייבר – כי זה אומר משהו אחר בכל מקום. אנחנו מוגבלים על ידי החקיקות הפרטניות של מדינות. למשל, לפי חוק הגניבה של בריטניה, מ-1960, אדם אשם בגניבה אם לקח לבעלותו, לא ביושר ולצמיתות – רכוש השייך לאחר. אלא ש'מידע' ו-'נתונים' – לא כלולים תחת הגדרה זו".
ג'ונס תיאר את מקרה "החותם השחור", הראשון בו נתקל, ב-2014, במסגרתו נפרצה בסייבר ענקית הצעצועים האלקטרוניים הסינית, Vtech. ההאקר שאחראי לפריצה, השיג מידע אישי של כמעט חמישה מיליון הורים, לקוחות החברה, ושל יותר מ-200 אלף ילדיהם, כמו גם מאגר בהיקף של מאות ג'יגה-בייטים – שכלל תמונות פרופיל, קבצי אודיו ויומני צ'טים, שמרביתם שייכים לילדים.
באינטרפול לא יכלו לה. WannaCry. אילוסטרציה: פאנג רום, BigStock
"קיבלתי שיחת טלפון מעורך דין של החברה", סיפר ג'ונס. "בדיוק הקמתי יחידת סייבר חדשה, כי אף אחד לא רצה לעשות את זה. לאחר שיחות רבות, הוא הודה בזהות הלקוחה. צחקתי: 'App me 1234' אינה באמת סיסמה טובה להגנת המערכות. אדם בודד נכנס למערכות שלהם, היה המום ממה שמצא, חילץ את כל הנתונים האלה, הצפין אותם ואחסן בשני בסיסי נתונים, בקריביים ובגרמניה. כשתפסנו את ההאקר, צצה בעיה: הנתונים אינם רכוש לפי החוק הבריטי. אלא שניצלתי סוג של שטח אפור, כי פעלנו בגרמניה. זה היה אירוע החותם השחור הראשון 'שלי'. האירוע הבא היה WannaCry ב-2017: אז אנשי הבינו שהמודל שלנו לא מספיק טוב כדי להתמודד עם תקרית שכזו. לא ניהלנו בצורה יעילה את המאבק במסגרת המשאבים וההגדרות לפעילות שלנו".
"בתוכנית למאבק בפשעי סייבר של האינטרפול", ציין ג'ונס, "אנו פועלים למנוע פשעי סייבר, לחקור אותם ולהביא לשיבוש של פשעי הסייבר. אבל אנו עובדים מול מי שאינם הנפגעים ישירות מפשעי סייבר, אלא הצדדים השלישיים – חברות אבטחת מידע כמו טרנד מיקרו, קספרסקי, פורטינט ופאלו אלטו. רק באחרונה התחלנו לעבד נתונים במשותף איתן. כעת אנו מעניקים להן גם פלטפורמות מאובטחות לשיתופי מידע ותקשורת".
"כשהתחלתי את דרכי ב-1990", סיכם ג'ונס, "לא נדרשתי לטשטוש הקווים סביב שחקני האיום והפושעים – מי פועל ממניע כספי ומי שלוח מדינה. הייתי שוטר בטוטנהאם, שעסק בהרגעת הסדר באצטדיוני כדורגל שאכלסו 80,000 איש. הדבר הגרוע ביותר היה מכות. הפרדנו בין האוהדים של הקבוצות היריבות, היו מעט אפים מדממים, כמה מעצרים, והם שוחררו למחרת. אני מאמין שבעתיד יהיה לנו ברבור שחור – איזשהו צומת ש'יחבר' בין הפגיעויות והמערכות של הרשתות, ולא משנה מי יהיה שחקן האיום. אם נוכל לחבר את הידע על הפגיעויות הללו במערכות וברשתות, אם נוכל להשתמש בטכנולוגיה – אז נוכל לחנך, נוכל להעלות את המודעות לתחום. לא נצליח לעצור את פשעי הסייבר, כיוון שלא עצרנו את הפשע בכל מקרה. אבל אכיפת החוק משתנה לאט, כשאנחנו מסתכלים על הגבולות הללו".