נפח הנתונים ההולך וגדל, כמו גם כמות מקורות המידע והמעבר לענן, הופכים כל פרויקט דאטה בכלל, ופרויקט BI בפרט, לפרויקט מורכב שמצריך דיוק והתאמת הפתרונות הטכנולוגיים לצורך הספציפי. ישנן מספר טכנולוגיות אפשריות לייבוא וניתוח הנתונים משלל המקורות הארגוניים. במאות פגישות שבהן השתתפתי, ניתן לראות שרבים נוטים לבחור בטכנולוגיה שלא בהכרח מתאימה לצרכים של הארגון. את אחת מפריצות הדרך הגדולות בתחום ביצעה חברת קליק (Qlik) לפני כ-30 שנה. לא עוד תחקור על הדיסק הגורם להאטה, אלא תחקור מהיר בהרבה על ה-RAM. שיטה זו עיצבה חלק רחב מעולם ה-BI כפי שהוא מוכר לנו גם היום, כאשר חברות יכולות לבצע היום שאילתות עתירות נתונים מבלי שהמערכת תיתקע או תגרום להמתנה של שעות מרובות במאמר זה אתמקד בשאלה – מתי יש לבחור יבוא דאטה וניתוחו ישירות ממחסן הנתונים (DWH או מבסיס הנתונים ב-Direct Query) ומתי יש להעלותו אל זכרון ה-RAM. התפתחות שיטות התחקור נזכיר בקצרה את האתגרים ואת התפתחות שיטות התחקור השונות לאורך הזמן. בתחילה, תחקור הדאטה נעשה ישירות מהמערכת התפעולית – כלומר מבסיס הנתונים של מערכות ה-ERP, ה-CRM או מערכות תפעוליות אחרות. בדרך זו, שאילתות בעלות נפחים גדולים גרמו לצוואר בקבוק, בשל מגבלות בסיס הנתונים או הדיסק ממנו נשלפו הנתונים, ולכן נגרמה האטה בביצועי המערכת התפעולית וביצועי התחקור הפכו לירודים ואיטיים. את אחת מפריצות הדרך הגדולות בתחום ביצעה חברת קליק (Qlik) לפני כ-30 שנה. לא עוד תחקור על הדיסק הגורם להאטה, אלא תחקור מהיר בהרבה על ה-RAM. שיטה זו עיצבה חלק רחב מעולם ה-BI כפי שהוא מוכר לנו גם היום, כאשר חברות יכולות לבצע היום שאילתות עתירות נתונים מבלי שהמערכת תיתקע או תגרום להמתנה של שעות מרובות. פריצת דרך אחרת שנוספה לעולם זה היא המנוע האסוציאטיבי – לא עוד התבססות על מנוע שאילתות רלציוני מסוג SQL, אשר מוגבל ביכולתו לחבר כמויות אדירות של נתונים ממקורות שונים ומוגבל ברמת הביצועים ותחקור מתקדם, אלא יצירת מנוע חדש שמבוסס על טבלאות בינאריות מאונדקסות לכל שדה, הנותן חופש פעולה לתחקר במהירות שיא ולחתוך נתונים מכל שדה ורשומה ברמת ה-Row Data. מבחינת אתגר היקפי הנתונים, המעבר לזיכרון בשילוב המנוע החדש, הביאו יכולת גבוהה של החזקת מיליארדי רשומות ב-RAM, הניתנות לתחקור ברמת ה-Row Data, בנפחים גדולים בהרבה ממה שהיה נהוג בשיטות הישנות. כיצד לתחקר אותו נכון? ה-BI. צילום: אילוסטרציה. ShutterStock ביג דאטה והענן אלא שעם השנים וההתפתחות הטכנולוגית, גדלו עוד נפחי הדאטה המתוחקרים – לנפחים שלא ניתן להעלות לזיכרון ברמת השורה. אחת מההתפתחויות הטכנולוגיות אשר יכולה לתת מענה לאתגרים מעין אלה – ניתן למצוא ב-NoSQL DB,  ולדוגמא ב-Columnar DB, אשר ביחד עם יכולות הביזור בענן, יכולה לתת מענה לשאילתא על מיליארדי רשומות רבים. לכן, בשנים האחרונות, עם העברת הדאטה לענן, התפתח 'טרנד' של חיפוש כלי BI המתחקרים בתצורה של Direct Query ומשתמשים ביכולת העיבוד והשליפה המתקדמות של ה-DB עצמו. כמו לכל טרנד, גם כאן יש סיבות מוצדקות וצורך ממשי להיווצרות המגמה. אך בעת שהארגון רוצה להטמיע את הפתרון, עליו לשאול האם הפתרון נותן מענה לאתגרים שלו ובאיזה אופן. יתרונות וחסרונות בשיטת Direct Query אז מבין האופציות השונות, כיצד נדע להתאים את הפתרון לארגון שלנו? כדי להתאים את הפתרון לצורך, עלינו לברר תחילה מה הם החסרונות בתחקור בשיטת Direct Query ישירות מבסיס/מחסן הנתונים. תקציב – בניגוד לתחקור In Memory, בו הנתונים נמשכים פעם אחת בלבד לזיכרון (עם אפשרות לטעינה אינקרמנטלית), כאשר מתבצע תחקור ב-Direct Query, מתבצעות שאילתות מול מערכת המקור בכל לחיצה ולחיצה, מה שיכול להוביל לעלויות גבוהות מאוד. יכולות תחקור – בתחקור בשיטת Direct Query, נפגעות יכולות התחקור המתקדמות הקיימות בתחקור In Memory, כגון: יכולת חיפוש ברמת השורה על כל שדה, יצירת גרפים ברמת המשתמש הסופי (Self service) לפי הרשאות, התרעות ושליחת דו"חות מתוזמנים, אינדיקציה משלימה על הדאטה שלא נבחרה, ועוד. אז מתי יהיה נכון לתחקר בצורה של Direct Query ומה הם יתרונות התחקור בתצורה זו? התשובה היא – כאשר מדובר על תחקור של מיליארדי רשומות ברמת ה-Raw Data וכאשר מדובר על תחקור ב-Real Time – כאשר נרצה תחקור קרוב מאוד לזמן אמת.  יש לציין כי בנוסף לשתי שיטות התחקור שהוזכרו, קימת שיטה נוספת לתחקור במצב שבו קיימות מיליארדי רשומות: ODAG – On Demand App Generation. משמעות השיטה, העלאת מודל לתחקור שמכיל את הנתונים בצורה אגרגטיבית, לפי אפיון צורך מראש. המשתמש בוחר ומתחקר את המודל האגרגטיבי ובמידה שהוא רוצה לבצע דריל דאון, באפשרותו להעלות מודל צדדי ברמת ה-Raw Data, שמריץ ומעלה רק את הדאטה המצומצמת שבחר. לא פעם השילוב היעיל והחסכוני ביותר הוא מעבר בין הפתרונות השונים. אז בבואכם לבחור בפתרון תחקור נתונים לארגון שלכם, אל תמהרו להשתמש בתותחים כבדים. אפיינו נכון את הצורך ובחרו בפתרון המותאם ביותר, תוך ניצול היתרונות וצמצום העלויות בכל מקרה. הכותב הוא ארכיטקט נתונים בחברת הדאטה וה-BI קליק ישראל

Apple Watch Ultra נחשב כיום לשעון המוביל של אפל. הוא הושק לפני יותר משנה כבר, ומציע נכון להיום את זמן העבודה הטוב ביותר מבין כל דגמי השעונים של החברה ועם תוספות שונות. הוא גם גדול יחסית ומיועד לעבודה גם בתנאי שטח. עד לאחרונה ההערכות היו שאפל אינה מתכוונת להציע בקרוב יורש לשעון הדגל שלה. רוב הדיווחים היו שזה יקרה לא לפני 2024, ואפילו 2025. אבל עכשיו, שני האנליסטים המובילים של מוצרי אפל, מארק גורמן מבלומברג ומינג-צ'י קו מדווחים שלפי המקורות שלהם, ההשקה תקרה עוד לפני סוף השנה הנוכחית, ייתכן מאוד שיחד עם ההכרזה על שעוני הדור ה-9 של החברה. 2H23 New Apple Watch Ultra mechanical parts to adopt 3D printing technology; key suppliers including IPG Photonics, Farsoon and BLT / 2H23新款Apple Watch Ultra機構件生產將採用3D列印技術，IPG Photonics、華曙高科與鉑力特為關鍵供應商https://t.co/PngNIIihC9 — 郭明錤 (Ming-Chi Kuo) (@mingchikuo) July 14, 2023 בעוד שגורמן לא סיפק פרטים מעבר לכך שהשעון נמצא ברשימת המוצרים שאפל מתכוונת להשיק השנה, חברו/יריבו, קו, דיווח כי מספר פריטים מהשעון ייוצרו באמצעות מדפסות תלת-ממדיות ולא באמצעות קווי ייצור מסורתיים, ומדובר בחלקים מכניים שמיוצרים מטיטניום. "למרות שכרגע החלקים המכניים המיוצרים בהדפסת תלת-ממד עוד צריכים לעבור את תהליך ה-CNC, זה עדיין יכול לשפר את זמן הייצור ולהפחית את עלות הייצור", הוא כתב בהערכה שלו. דיווח אחר טוען שגם אם זה לא יקרה בדגם הנוכחי, אפל מתכוונת להגדיל עוד יותר את המסך של דגמי ה-Ultra, והוא יצמח מ-1.92 אינץ' ללא פחות מ-2.1 אינץ' ויהיה מבוסס על פאנל microLED.

ביום ה' האחרון התקיים אירוע מרגש לכבוד יום הולדת 64 להקמת ממר"ם, יחידת המחשוב הראשונה של צה"ל, שבו הגיעו יותר מ-200 ותיקים וותיקות ממר"ם לבסיס השלישות הראשית ברמת גן, לאחר יותר מ-40 שנה שלא היו בו. האירוע, בהפקה משותפת של עמותת בוגרי ממר"ם ושל היחידה עצמה, הפגיש אנשים שלא ראו זה את זו עשרות שנים, כמו גם אפשר להם להתעדכן על הנעשה היום ביחידות המחשב ואף לקבל סיורי VIP באולם המחשב שהשתנה במרוצת השנים. בחלקה הראשון של הכתבה הצגתי לכם, הקוראים, את הדוברים-המברכים על הבמה. בחלק זה ובבא אחריו אתמקד בוותיקים שנכחו במפגש. מימין: לייזי אורן וגבי רון. צילום: עידן מרזוק מימין: אלי סאבו, אורון שטרן וחיים חקלאי. צילום: עידן מרזוק מימין: דורון יצחקי, אריק טרטנר ושלום דסקל. צילום: עידן מרזוק מימין: צביקה גליכמן, לשעבר מפקד ממר"ם, ויורם אלדר. צילום: עידן מרזוק מימין: שבתאי, גיורא בנדק ושמוליק זיילר. צילום: עידן מרזוק מימין: צביקה גליכמן ויוסי סופר. צילום: עידן מרזוק מימין: דוד שי, עפרה שי ורינה יפה (אלקבץ). צילום: עידן מרזוק מימין: אביבה שידלובסקי ואילה חכים, לשעבר מפקדת ממר"ם. צילום: עידן מרזוק מימין: פלי הנמר, יענקל'ה קארפ, לשעבר מפקד מחנה ממר"ם והרנ"ג האגדי, ואיציק מלאך, לשעבר מפקד ממר"ם, האגדי אף הוא – ששירתו במקביל. צילום: עידן מרזוק מימין: שבתאי, לייזי אורן, מנחם שלגי, אריה עמית וצביקה גליכמן. צילום: עידן מרזוק

18 חברות היי-טק וביטחון נכללות ברשימת החברות המצטיינות בתחום האחריות התאגידית השנתית של ארגון מעלה, שפורסמה היום (ב'). שבע מאותן חברות קיבלו את הדירוג פלטינה פלוס. 16 מהן היו גם ברשימה של השנה שעברה ושתיים חדשות בה – אמדוקס ו-HP-אינדיגו. בנוסף, מעלה פרסם רשימה דומה של חברות צמיחה – 15 במספר. במעלה אומרים שהסיבה שחברות צמיחה חדשות נכנסות לרשימה היא שהמשקיעים דורשים מהן להשקיע באחריות תאגידית. זה קורה במיוחד בשלב שלפני סבב גיוס הכספים, לפני שהמשקיע פותח את הארנק. ארגון מעלה כולל ברשימה חברות סטארט-אפ במובן הרחב של התחום – כולל ביו-טק, פודטק, אדטק וכדומה. אילו חברות כלולות בדירוג? חברות ההיי-טק והביטחון שקיבלו את הדירוג "פלטינה פלוס" הן: רפאל, ווסטרן דיגיטל ישראל, אינטל ישראל, התעשייה האווירית, סאפ ישראל, אופן טקסט ישראל ו-SCD. החברות שקיבלו את הדירוג "פלטינה" הן: אמדוקס, HP-אינדיגו, אלביט מערכות, מלם תים, נייס ומיקרוסופט ישראל. יתר החברות הכלולות ברשימה – BMC, בינת תקשורת מחשבים, סקאי, נס טכנולוגיות ומארוול סמיקונדקטור – קיבלו את הדירוג "זהב". מקור: מעלה מקור: מעלה מקור: מעלה ברשימת חברות הצמיחה כלולים חמישה סטארט-אפים חדשים – פורסי, יופיקס פרוביוטיקה, Meala Foods, באלנה ואימג'ן דיירי, ו-10 חברות שהיו ברשימה גם בשנה שעברה – אלקטריאון, ג'נסל, טופ גאם, ווילק, יוזרווי, נוסטרומו, נור אינק, סונוביה, קבסי אדיוקיישן ושיח מדיקל. חברות הסטארט-אפ שנכללות ברשימה – בקצרה החברות החדשות: פורסי היא חברת פודטק שמייצרת פירות ים על ידי טכנולוגיית אורגנואיד. יופיקס פרוביוטיקה היא חברת פודטק שמתמחה בפיתוח תחליפי חלב מהצומח. Meala Foods – חברת פודטק שמפתחת פלטפורמת חלבון פונקציונלית. אימג'ן דיירי – גם היא חברת פודטק. החברה פיתחה טכנולוגיה לייצור חלבוני חלב מהתססת פטריות ושמרים, הזהים בהרכבם לאלה של חלב פרה. באלנה – חברה שמתמחה בפיתוח חומרים תרמו-פלסטיים מתכלים, במטרה ליצור מודל מעגלי למוצרי צריכה. החברות הממשיכות: אלקטריאון – עוסקת בפיתוח ויישום כבישים אלחוטיים אלקטרוניים (ERS). הפלטפורמה שלה מאפשרת טעינת מכשירי חשמל EV במהלך הדרך. ווילק – חברת ביו-טק ופודטק, שמפתחת טכנולוגיות לייצור חלב אם וחלב מהחי. ג'נסל – חברה שעוסקת בפיתוח, ייצור ושיווק פתרונות אנרגיה ירוקה של גיבוי ואספקת חשמל, מבוססי תאי דלק שפועלים על מימן. נור אינק – עוסקת במחקר ופיתוח של סוגים שונים של דיו פיגמנטי מבוסס מים, ליישום בטכנולוגיות, שווקים ואפליקציות לתחומי דפוס דיגיטלי שונים ומגוונים. יוזרוואי – מפתחת טכנולוגיות נגישות מבוססות AI. נוסטרומו – חברה זרה שעוסקת באגירת וניהול ביקושים בתחום האנרגיה. טופ גאם – מפתחת ומוכרת תוספי תזונה ומוצרי מתיקה בהתבסס על טכנולוגיה. סונוביה – עוסקת במו"פ של ציפויים אנטי בקטריאליים לטקסטיל, ומייצרת מסכות רב פעמיות. קבסיר אדיוקיישן – מפתחת ומשווקת תוכנות למידה אונליין. שיח מדיקל – מגדלת, מייצרת ומשווקת מוצרי קנאביס רפואי. מומו מהדב, מנכ"ל מעלה. צילום: שרון עמית "המטרה – שהחברות יצמחו עם תשתית אחריות תאגידית קיימת" מנכ"ל מעלה, מומו מהדב, אמר כי "חברות סטארט-אפ נכנסות לדירוג ומדד מעלה במסלול מיוחד, שמבקש להניח תשתית לאחריות תאגידית כבר בשלבים הראשונים שלהן. זאת, מתוך מטרה שכשהחברות הללו יצמחו, יגדלו ויצליחו, תשתית האחריות התאגידית כבר תהיה קיימת בהן וניתן יהיה להרחיב אותה". לדבריו, "החברות שנכנסו לדירוג מפתחות מוצרים בעלי השפעה חברתית וסביבתית – בפרט מעולמות כגון הפודטק, האנרגיה המתחדשת, הקנביס והנגישות הדיגיטלית. הציפייה לטיפול בנושא האחריות התאגידית בחברות אלה מגיעה בין היתר מצד המשקיעים, שמצפים מהן להתייחס לנושא כבר בשלבי ההקמה שלהן".        

מיקרוסופט וסוני חתמו על "הסכם מחייב" להשאיר את Call of Duty בפלייסטיישן אם מיקרוסופט תשלים את רכישת ענקית הגיימינג אקטיוויז'ן בליזארד ב-68.7 מיליארד דולר, עסקה שעדיין נאבקת לצאת לפועל למרות התנגדויות וחששות רגולטוריים כבדים בעניינה. לאחר שדחתה מספר הצעות קודמות, סוני הגיעה כעת סופסוף להסכם עם מיקרוסופט בנוגע לכותר הלוהט שלה, כך בישר באחרונה פיל ספנסר, מנכ"ל תחום ה-Xbox של מיקרוסופט. ספנסר אישר ששתי החברות חתמו על עסקה, שתבטיח כי המשחק ישאר בקונסולות הפלייסטיישן אחרי שמיקרוסופט תרכוש את אקטיוויז'ן, ולא יהפוך, כפי שחששה הענקית היפנית, למשחק בלעדי בקונסולה המתחרה, Xbox. "אנו שמחים להודיע שמיקרוסופט ופלייסטיישן חתמו על הסכם מחייב להשאיר את Call of Duty בפלייסטיישן בעקבות רכישת אקטיוויז'ן בליזארד", אישר ספנסר בציוץ בטוויטר. "אנחנו מצפים לעתיד שבו לשחקנים ברחבי העולם יש יותר אפשרויות לשחק במשחקים האהובים עליהם". From Day One of this acquisition, we’ve been committed to addressing the concerns of regulators, platform and game developers, and consumers. Even after we cross the finish line for this deal’s approval, we will remain focused on ensuring that Call of Duty remains available on… https://t.co/hMWjC58wRi — Brad Smith (@BradSmi) July 16, 2023 משחק המריבה לא הרס את העסקה כבר בדצמבר 2022, מיקרוסופט הציעה לסוני – בעיקר על מנת להרגיע דאגות מכך שהיא תזכה במונופול על כותרי אקטיוויז'ן – לשמור על הזיכיון הפופולרי של המשחק בפלייסטיישן למשך עשור. "הסיכון האנטי-תחרותי העיקרי לכאורה שסוני מעלה הוא שמיקרוסופט תפסיק לאפשר ל-Call of Duty להיות זמין בפלייסטיישן. אבל זה יהיה הגיוני מבחינה כלכלית", אמר אז בראד סמית', נשיא מיקרוסופט. הוא הוסיף והבהיר כי "חלק חיוני מהכנסות Call of Duty של אקטיוויז'ן בליזארד מגיע ממכירות המשחק בפלייסטיישן. בהתחשב בפופולריות של המשחק זה יהיה הרסני גם לזכיינית Call of Duty ול-Xbox עצמה להרחיק מיליוני גיימרים ממנו", ציין הנשיא. אלא שרק כעת יכולים חובבי המשחק בפלייסטיישן לנשום לרווחה כיוון ש-סוני הסכימה רשמית לקבל את העסקה מול מיקרוסופט. ספגה מכה מול מיקרוסופט. ועדת הסחר הפדרלית האמריקנית, ה-FTC. צילום: BigStock מעניין לציין כי ההחלטה הנוכחית של סוני הגיעה, כך מסתמן, עקב כישלונה של ועדת הסחר הפדרלית של ארה"ב, ה-FTC, לחסום את עסקת הענק. ה-FTC ניסתה להשיג צו מניעה נגד מיקרוסופט לביצוע העסקה, בטענה שהמהלך הוא אנטי-תחרותי, אך כפי שדיווחנו, שופטת בית המשפט המחוזי בארה"ב ביטלה צו זה ביום ד' האחרון, ולמעשה העניקה אור ירוק לביצוע המיזוג.  יומיים לאחר מכן ספגה ה-FTC שוב מכה כשערעורה בפני בית המשפט התשיעי לערעורים של ארה"ב על פסיקה זו נדחה אף הוא. אמנם בפני מיקרוסופט עדיין עומדים מספר מכשולים לפני סיום העסקה המוחלט, כמו למשל מאבקה לקבלת אישור לעסקה מרשות התחרות והשווקים של בריטניה, ה-CMA, אך מתקבל יותר ויותר הרושם שהמיזוג עומד להתממש בקרוב. לדברי פרשנים, גם החתימה הזו מול סוני היא סימן מובהק לכך שעסקת מיקרוסופט-אקטיוויז'ן מגיעה סופסוף לישורת האחרונה לקראת הפיכתה למציאות. "מהיום הראשון של הרכישה הזו, היינו מחויבים לטפל בחששות של הרגולטורים, מפתחי הפלטפורמות והמשחקים והצרכנים", צייץ סמית' ששיתף את ציוצו של ספנסק בטוויטר. "גם לאחר שנחצה את קו הסיום לאישור העסקה, נמשיך להתמקד בלהבטיח ש-Call of Duty יישאר זמין ביותר פלטפורמות ועבור יותר צרכנים מאי פעם".

משרד התקשורת הודיע היום (ב') שהוא מוציא לדרך את המכרז השני של הדור החמישי בסלולר.   שר התקשורת, ד"ר שלמה קרעי אמר כי "החזון של ישראל מתחברת מתקדם צעד נוסף. המכרז השני שאנו מוציאים היום יקדם את מדינת ישראל לחזית הבמה הטכנולוגית העולמית. בזכות הדור החמישי, הציבור יזכה לתשתיות מתקדמות, ערים חכמות ותחרות טכנולוגית". ועדת המכרזים של משרד התקשורת בהשתתפות משרד האוצר פרסמה ביום שלהי שנת 2022 את המכרז ההמשכי בדור 5 (מכרז מס' 015/2022), שנועד לחזק ולהגדיל באופן ניכר את יכולות הדור החמישי של חברות הסלולר. על מנת לתת מענה לצרכים השונים של התקשורת הסלולרית בישראל, המשרד יקצה לחברות הסלולר הזוכות במכרז תדרים נוספים ומתקדמים בתחום 26 גה"ץ בהיקף משמעותי לדור 5. הבוקר (ב') החל הליך התיחור הדינמי, שהוא נקודת השיא של המכרז.  https://www.pc.co.il/wp-content/uploads/2023/07/סינק-שר-התקשורת-דר-שלמה-קרעי-2.mp4 ממשרד התקשורת נמסר כי "רשתות הדור החמישי נפרשות בישראל החל משנת 2020 ובימים אלה מתפתחות רשתות אלה בשדרוגים הכוללים את הציוד המשדר, ליבות הרשת והטמעת יישומים מתקדמים. הוספת התדרים צפויה לחזק ולהגדיל באופן ניכר את יכולות ה-5G של חברות הסלולר; לקדם חדשנות בתשתיות, בשירותים וביישומים מתקדמים; לשמור על התחרות ולקדם תחרות טכנולוגית בתשתיות ושירותי 5G לרווחת הציבור ולהגברת הפריון המשקי. למפעילים הזוכים במכרז יוקצו תדרים נוספים בהיקף משמעותי, שצפויים לחזק ולהגדיל באופן ניכר את יכולת הדור ה-5 ולאפשר בין היתר אספקה של שירותים מתקדמים ברשתות ציבוריות ומתן פתרונות מתקדמים מותאמים למנויים ברשתות לא ציבוריות. יעדי המכרז, כפי שפירט משרד התקשורת, הם ראשית שדרוג רשתות דור 5 – הגדלה משמעותית של היצע התדרים הזמין למתן שירותי תקשורת בדור 5; שדרוג משמעותי של יכולות הרשתות הציבוריות והלא-ציבוריות בדור 5 לתמיכה בשירותים דיגיטליים מתקדמים שימצבו את ישראל בין המדינות המתקדמות בעולם. יעד נוסף הוא קידום חדשנות בתשתית, בשירותים וביישומים מתקדמים – הקצאת תדרי דור 5 באופן שיאפשר ויעודד אספקת שירותים מתקדמים במגוון של מגזרי פעילות שונים וכן הפעלת יישומים מתקדמים וחדשניים מעבר לשימושי הסלולר המוכרים כיום. יעד נוסף הוא התחרות – שמירה על התחרות וקידום תחרות טכנולוגית בתשתיות ושירותי דור 5 לרווחת הציבור ולהגברת הפריון המשקי. עיקרי המכרז: מצאי התדרים שמוצע במכרז כולל 25 פסי תדרים (סה"כ 2,500 מה"ץ) בתחום תדרי 26 גה"ץ; המציעים במכרז הן חברות הסלולר בלבד; בתוך 6 חודשים לכל היותר הזוכים צפויים לקבל את התדרים ואת תיקון הרישיון, בכפוף לעמידה בתנאי המכרז. עוד נמסר כי "משרד התקשורת שם לו למטרה לקדם את עולמות הדור החמישי בכל המישורים, בעידוד פריסת תשתיות דור 5 ברחבי הארץ ובעידוד הטמעת טכנולוגיות מבוססות דור 5". מנכ"ל משרד התקשורת, מימון (מוני) שמילה, התייחס להודעה ואמר: "היום הגענו לאבן הדרך המרכזית במסגרת מכרז דור 5. אנחנו מקדימים את הקמת התשתיות (הקצאת התדרים) לפני היישומים. זו בשורה לציבור שתוביל לשדרוג רשתות הסלולר, קידום טכנולוגיות וחדשנות ושירות איכותי לציבור". טל אלימלך, סמנכ"ל בכיר, אסטרטגיה תכנון וחדשנות (מנהל הליך התיחור): "הליך התיחור הוא שיאה של עבודת ועדת המכרזים להקצאה משמעותית נוספת על פי עקרון 'מֶחְלָפִים לפני פקקים'. שימוש בתדרי 26 גה"ץ בעתיד הקרוב יסייע בשדרוג איכות הרשתות, פיתוח סל הפתרונות לרשתות פרטיות, והאצת חדשנות ותחרות טכנולוגית שיקדמו את ישראל בשורה אחת עם המדינות המובילות בעולם".

מערכת הבריאות – על בתי החולים, קופות החולים ושאר הגופים והארגונים שבה – מאופיינת בכמויות גדולות מאוד של נתונים ממקורות שונים, כמעט בכל תצורה. הבינה המלאכותית, אומרים מומחים רבים, היא הזדמנות לחולל שינוי משמעותי בתחום זה, ולהביא לייעול תהליכים, לשיפור ניתוח המידע הרב שקיים ובסופו של תהליך, לטיפול טוב יותר עבורנו, הלקוחות שלה. הבינה המלאכותית איננה דבר חדש בעולמות הבריאות. אלא שעכשיו יש את הטרנד המטורף של ה-GPT-4, שלוקח את הנושא למקומות הכי רחוקים שאפשר לדמיין, באופן שמסקרן אבל גם מעורר לא מעט חששות. האתר של חברת הייעוץ מק'ינזי דיווח על כנס שנערך לפני חודשיים בערך בשיקאגו, שבו דובר על איך ה-GPT משמש את עולם הרפואה. התסריט שהוצג הוא כזה: קלינאי מתעד ביקור של מטופל באמצעות האפליקציה לנייד של פלטפורמת הבינה המלאכותית. הפלטפורמה מוסיפה את המידע של המטופל בזמן אמת, מזהה פערים כלשהם ומבקשת מהרופא להשלים את הפרטים. התוצאה הסופית היא סיכום שיחה עם אבחנות קליניות והמלצות טיפול, כפי שמקובל בסוף כל מפגש עם רופא. הקלינאי מבצע גם את כל תהליכי התיעוד האלקטרוני, ובכלל זה רישום הערות בתיק האישי של המטופל, שנמצא באפליקציה – דבר שחוסך זמן יקר של רופא, שכיום צריך להקליד את הסיכום לתיק הרפואי הממוחשב של המטופל. תהליכים אלה כבר קיימים כחלק מהרפואה מרחוק, אבל השוני הוא באיכות המידע, ביכולת לנטר ולנתח אותו טוב יותר בזכות הפלטפורמות החדשות. המומחים הצביעו באותו הכנס על יתרונות נוספים של הבינה המלאכותית בעולמות הבריאות: חיזוי מדויק יותר של תרחישים שעלולים לקרות למטופלים, ומניעת מחלות הרבה לפני שהם מרגישים סימפטום כלשהו. החדשנות קיימת בארגוני הבריאות השונים, אבל, למרבה הצער, היא עדיין לא משתקפת בתקציב משרד הבריאות. הבריאות הדיגיטלית, שיש בכוחה לפתור לא מעט מצוקות של מערכת הבריאות, עדיין לא מקבלת את ההתייחסות המתאימה בתקציב השאלה היא עד כמה מנהלי מערכות הבריאות מסוגלים להפנים את היקף המהפכה הטכנולוגית, ולהשתמש ביתרונות של ה-AI לא רק לניתוח טוב יותר של המידע, אלא גם כדי לייעל ולקצר תהליכים, שיקלו על המטופלים לקבל את הטיפול ולממש את הזכויות שלהם. במקביל, אותם מנהלים חייבים להיות מודעים כיצד לנהל את הסיכונים הרבים שיש בשימוש בפלטפורמה זו. הדבר דורש מהם לבצע ניהול סיכונים שכולל את מגבלות הפלטפורמה של ה-GPT, שכל טעות שלה עלולה לעלות, במקרה זה, בחיי אדם. אולם, מומחי בריאות אומרים שלמרות הסכנות שפורטו כאן, יש מקומות בעולמות הבריאות שיאפשרו שימוש בטוח יותר, באמצעות הבינה המלאכותית היוצרת (Generative AI). למשל, יש לה פוטנציאל גדול בכל מה שקשור לתשלומים של מבוטחים בביטוחי בריאות. זאת, על ידי יישום של בינה מלאכותית יוצרת בכל שרשרת הערך של השירותים והתשלומים עבורם. ניתן יהיה לנצל את יתרונות הבינה המלאכותית כדי להתאים טוב יותר שירותים ללקוחות, ולסייע להם לבחור בין נותני השירותים הרבים, שצצים חדשות לבקרים, עקב הגידול העצום בתחרות בעולמות אלה. להשקיע בחדשנות כדי שכל זה יתממש, שומה על ארגוני הבריאות, וגם על הממשלה, להגדיל את ההשקעות בחדשנות. ישראל נחשבת למדינה מתקדמת בטכנולוגיות לעולם הבריאות. ארגונים כגון שירותי בריאות כללית – קופת החולים הגדולה ביותר במדינה וארגון הבריאות השני בגודלו בעולם – העמיקו מאוד את ההתייחסות שלהם לחדשנות. פרופ' רן בליצר, סמנכ"ל וראש מערך החדשנות בשירותי בריאות כללית. צילום: יח"צ פרופ' רן בליצר, סמנכ"ל וראש מערך החדשנות בשירותי בריאות כללית, דיבר על כך באירוע שהקופה קיימה אתמול (א'). הוא ציין שבתחילת השנה שודרג מרכז המחקר והפיתוח של הכללית, שקיים כבר 13 שנים, למעמד של חטיבת מטה, במקביל לחטיבות המטה האחרות בהנהלת הקופה. זה לא שינוי סמנטי, אלא כזה שכפי שפרופ' בליצר אמר, מבטא את ההחלטה של הכללית לראות בחדשנות מרכיב מרכזי בליבת הפעילות של הארגון. מערך החדשנות של הכללית חתום, יחד עם חטיבת מערכות המידע והדיגיטל וחטיבת הקהילה, על כמה פיתוחים, בהם עולמיים, שמעצימים את יכולות הניטור, הניתוח והאבחון המדויק יותר של המידע הרב, שפרופ' בליצר הגדירו כ-"צונאמי". כך, למשל, פותחה בכללית פלטפורמה כנראה ראשונה בעולם שיודעת לנטר, לנתב ולנתח את כל סוגי המידע הרפואי בתיק של החולה, ולהעבירם לרופא המשפחה עם הנחיות לטיפול – בין אם הוא מיידי או צופה פני עתיד. החוקרים במערך סיפרו כי העבודה על הפיתוח הזה החלה קצת לפני הקורונה והרבה לפני שה-GPT הגיח לחיינו. החדשנות קיימת בארגוני הבריאות השונים – לא רק בכללית, אבל, למרבה הצער, היא עדיין לא משתקפת בתקציב משרד הבריאות. הבריאות הדיגיטלית, שיש בכוחה לפתור לא מעט מצוקות של מערכת הבריאות, עדיין לא מקבלת את ההתייחסות המתאימה בתקציב. השורה התחתונה: הבינה המלאכותית מניעה תהליכים רבים במערכת הבריאות, והיא מאתגרת את מקבלי ההחלטות, שצריכים לדעת להכיל אותה, להטמיע אותה ולהוביל אותה לטובת המטופלים – ולא להיות מובלים או מנוהלים על ידי טכנולוגיה שטומנת בחובה לא מעט סיכונים. ככל שהזמן יחלוף והטכנולוגיה תתקדם בקצב מסחרר, לא תהיה לארגוני הבריאות ברירה אלא לשנות תפיסה. השאלה היא איזה ארגון בריאות יהיה הראשון, זה שיתפוס את מרכז הבמה, ומי ישתרכו מאחור.

בשבוע שעבר הגיעה לבקר במאורת הנמר ד"ר אירית קאופמן ולספר על ספרה החדש "המותג האנושי – הגיע הזמן שהעולם ייהנה ממך". מהרגע הראשון שאנו פוגשים אנשים, נמצאים באינטראקציות עסקיות או אישיות, אנחנו רוצים שיכירו אותנו, ושההיכרות תהיה מהירה, מעין "אינסטנט", אך מדויקת, שדי יהיה במילה אחת, בשם שלנו, ואז כבר כולם ידעו מי אנחנו. כמו אפל, נייקי וטלסה — ששמם מספר הכל, גם אנחנו רוצים להיות מותגים, מותגים אנושיים. לדברי ד"ר קאופמן, "הספר שכתבתי – 'המותג האנושי – הגיע הזמן שהעולם ייהנה ממך' – הוא מעין הזמנה אישית ממני ליציאה למסע של בניית המותג האנושי, באמצעות שיטה מוסדרת ומובנית. מסע שהוא מחויב המציאות, כדי להתבלט ולהיות מבודלים מן האחרים". ד"ר קאופמן הרחיבה ואמרה כי "כיום, בעידן של שינויים מהירים, חשוב שאתם תשלטו במותג שלכם, שאתם תקבעו אותו ובהתאם לזאת תחליטו איך לשווק אותו ואיך להציג אותו לאחרים". לדבריה, "התפישה העומדת מאחורי הספר, מניחה כי בניית המותג האנושי אינה פעולה אנוכית או שחצנית, אלא ההיפך – מותג אנושי הוא נתינה לחברה ולסביבה. בניית המותג האנושי מראה שאכפת לכם מאחרים, ושאתם מאפשרים חיסכון רב של משאבים רבים שהיו מתבזבזים בחיפוש האנשים והמומחים שיעזרו לכם". "בניית המותג האנושי היא מהלך ארגוני ואישי, היות שמנהלים ועובדים ממותגים הם נכס לארגון", טוענת ד"ר קאופמן. "היכולת של העובדים לבדל את עצמם, לחדד את הערך המוסף שלהם ולמצוא במה הם טובים, עוזרת לארגון, להבין טוב יותר מי הם עובדיו, במה ומתי אפשר להיעזר בהם בפרויקטים ומשימות וכן מה התרומה הייחודית שלהם לארגון. עובדים ממותגים יהיו שגרירים טובים לארגון, הם יהיו מאושרים ונאמנים יותר לארגון, ולכן ירצו להישאר בו ולקדם אותו. עובדים ממותגים ינהלו טוב יותר את ממשקי העבודה בתוך הארגון, כל עובד ממותג ידע גם מה הערך המוסף של העובד מולו ומהי הדרך הטובה לנהל מולו את התהליכים", כך לפי מסקנותיה של ד"ר קאופמן. משיחתנו למדתי כי נקודת המוצא לכתיבת הספר היתה עבודת הדוקטורט של המחברת, מחקר שבו עסקה בבניית מחזור חיי המותג האנושי. בספר זה היא לוקחת מושגים ומודלים המבוססים בעולם המיתוג, ומיישמת אותם בהקשר למותג האנושי, על פי מתודה שפיתחה מתוך אמונה בחיבור בין מיתוג ואנשים. כלומר, מה שעובד על במבה או לגו או נטפליקס – מיושם כמתודה מובנית על אנשים. לפי דבריה, "הספר מבהיר כיצד בנייה נכונה של מותג אנושי, יכולה לסייע בביסוס המעמד המקצועי והחברתי, בפיתוח מיזמים, שיתופי פעולה או רעיונות חדשים, ואף בפתיחת פרק חיים חדש בכל תחום שהוא". עוד טענה ד"ר קאופמן כי הספר "מתאים לכל גיל, עיסוק, מקצוע ואישיות. כל אחת ואחד מכם ימצא את הדרך המתאימה להיעזר בו, באמצעות סדרת תרגילים מעשיים, המקדמים את הקוראים צעד אחר צעד, בתהליך שיטתי, עד להשגת היעד". ד"ר קאופמן סיפרה לי שהיא מציגה את עצמה גם כמי שמשפחתיות היא ערך מותג מוביל אצלה, כפעילה חברתית, כ'שדכנית' של אנשים ומיזמים, כאוהבת מוזיקה, ושהיא תמיד תשמח לשוחח איתכם על כוס קפה לצד פרוסת עוגת שמרים טרייה.