The headlines that made most buzz on this page
17/08/23 18:31
18.99% of the views
מאת אנשים ומחשבים
אני אוהב מחשבים שמצליחים לתפוס תשומת לב כשמוציאים אותם מהתיק. ניידים שגורמים לאלה שיושבים לצידכם, בעיקר אם הם מצוידים בניידי מיינסטרים, לפעור קלות את הפה, ולבדוק ולהתעניין מה וכמה, ואולי גם למה. Zenbook Pro 16X של אסוס הוא בהחלט מחשב שעומד בתקן הזה. זה מחשב מרשים מכמה סיבות טובות, ובעיקר עבור מי שמחפש מחשב נייד עם ביצועים גבוהים במיוחד – גם אם הם באים על חשבון דברים אחרים.
הדבר הראשון שיש לומר על ה-Zenbook Pro 16X הוא שמדובר במחשב גדול מידות. קשה לא להבין שהגודל הוא חלק מהעניין במחשב הזה: הוא מגיע עם מסך 16 אינץ', שמסביבו נימה שחורה ומסגרת דקיקה שאפשר בכל זאת לראות; מקלדת שמתרוממת מעלה, לזווית שאמורה להיות יותר נוחה להקלדה וגם עוזרת להכניס הרבה מאוד אוויר פנימה, לצורך קירור – אבל דורשת מרוב המשתמשים, שמגיעים מניידים עם מקלדות שטוחות, להתרגל לעבודה במצב הזה; ועם משטח שליטה ענק, ממש ענק.
מחשב ליוצרי תוכן, עם מעבד רב עוצמה
הסיבה שבאסוס ייצרו מחשב כל כך גדול היא שהחברה מכוונת אותו קודם כל ובעיקר ליוצרי תוכן. זוהי גם הסיבה שמקדימה, לצד משטח השליטה, יש גלגלת מיוחדת, שמאפשרת לבחור במהירות אחת מבין האפשרויות שנמצאות מסביב – ואז, באותה הקלות, לשנות את ההגדרות שלה. כברירת מחדל, ניתן לבחור בבהירות או בעוצמת הקול של Windows 11 Pro – מערכת ההפעלה שהמחשב מגיע איתה, אבל ניתן להוסיף עוד אפשרויות, כולל עבור יישומיים ייעודיים. בסופו של דבר, זה מקצר מאוד את העבודה עבור יוצרי תוכן שצריכים, לדוגמה, לבחור במהירות כלי ציור ועיצוב, או צבע מתוך מבחר של גוונים.
זוהי גם הסיבה שהגוף מסתיר בתוכו מעבד רב עוצמה, אחד החזקים ביותר שמציעה אינטל בדור ה-13 של מעבדי ה-Core. מדובר ב-Core i9-13900H – מעבד 45 וואט, שמציע 6 ליבות ביצועים ו-8 ליבות יעילות, או 20 נימי עבודה. מהירויות הליבות מרשימה: הליבות הביצועיות יכולות להגיע ל-5.4 גיגה-הרץ, וליבות הביצועים – ל-4.1 גיגה-הרץ. לא פלא שבמבחנים של Geekbench 6.1 הגיע המחשב ל-2,695 נקודות במבחן הליבה היחידה – התוצאה הגבוהה ביותר שראיתי השנה על מסך של מחשב נייד. גם במבחן ריבוי הליבות התוצאה הייתה מרשימה, עם 10,547 נקודות.
לא רק המעבד
אבל זה לא רק המעבד – יש גם כרטיס גרפי חזק למדי, בדמות הגרסה הניידת של GeForce RTX 4070, שמגיע עם 8 גיגה-בייט זיכרון וסיפק תוצאות מרשימות במבחני משחקים, ועוד יותר מזה במבחנים שנועדו לבדוק את התאמת המחשב לעבודת יצירת תוכן. יחד עם לא פחות מ-64 גיגה-בייט זיכרון RAM מסוג LPDDR5 ואחסון SSD תומך NVMe בנפח של 2 טרה-בייט, יש כאן בדיוק את העוצמה ואת הביצועים עבור הקהל הפוטנציאלי של המחשב הזה.
הסוללה מציעה נפח עבודה גדול יחסית של 96 וואט/שעה, אבל מכיוון שמדובר במחשב גדול ובמסך באיכות גבוהה, הוא החזיק מעמד במבחן הסטנדרטי שלי כ-5:25 שעות – זמן סביר עבור מחשב שגם ככה משקלו לא מאפשר לנייד אותו יותר מדי.
Zenbook Pro 16X של אסוס. צילום: יח"צ
מה עם המסך?
לא שכחתי את המסך: הוא מבוסס על פאנל OLED עם תמיכה במגע ברזולוציית 3.2K, והוא מציע תצוגה מאוד מרשימה, עם צבעים נהדרים, בהירות גבוהה של 550 ניט, קצב ריענון טוב של 120 הרץ, תמיכה של 100% במרחב הצבעים, ניגודיות שמגיעה עד 1,000,000:1 ואישור התאמת צבעים של פנטון, שאומר שאת מה שרואים על המסך מקבלים גם בעת הדפסה, לדוגמה.
יש גם לא פחות משישה מיקרופונים, שמבוססים על טכנולוגיה של הרמן קרדון, ויש ארבעה מיקרופונים שמסייעים בהפחתת רעשים וגם לאיכות השיחה. בשני ההיבטים הללו, מדובר בחוויית שימוש איכותית.
Zenbook Pro 16X הוא, כפי שבטח קל להבין, ממש לא מחשב קל. למעשה, הוא מרגיש יותר כבד ממשקלו בפועל, שעומד על 2.4 ק"ג. זה נובע קודם כל מגודל המסך, אבל גם הסוללה הגדולה יחסית, המנגנונים המיוחדים והשימוש בסגסוגת מתכתית מוסיפים לכך. גם המטען גדול למדי, אם כי כבר יצא לי לראות בשנה האחרונה מטענים הרבה יותר גדולים וכבדים.
המחיר הבסיסי של המחשב עומד על כ-8,000 שקלים, אבל בתצורה שהוא הגיע אליי לבדיקה – ויש קצת יותר גבוהות ממנה – מחירו עומד על לא פחות מ-15,277 שקלים. המחיר הזה מכביד לא פחות מהממשק, אם כי אם אתם יוצרי תוכן וזקוקים לעוצמה ולתצוגה המרשימה שהוא מספק, יכול להיות שהתמורה לכסף די טובה עבורכם.
17/08/23 17:10
8.86% of the views
מאת אנשים ומחשבים
הקו האדום של הרכבת הקלה, שיתחיל לפעול מחר (ו') בבוקר, מבוסס על פתרונות ואמצעים טכנולוגיים. הפתרונות האלה לא רק יסייעו להפעלת הקו, אלא גם סייעו לתהליך הארוך שהביא להקמתו – משלב התכנון, דרך ביצוע העבודות בפועל ועד לסיומן ולפתיחתו של הקו.
אחרי שנים לא מעטות, הנסיעה הראשונה של הקו האדום של הרכבת הקלה צפויה לצאת מחר ב-05:40 בבוקר. מסלול הקו מתחיל בתחנת הקוממיות בבת ים ומסתיים בקריית אריה בפתח תקווה. בדרך הוא עובר גם בתל אביב-יפו, ברמת גן ובבני ברק. אורכו הוא 24 ק"מ והוא כולל 34 תחנות, מהן 10 מתחת לקרקע. זמן הנסיעה המשוער מתחת המוצא לתחנת הסיום: שעה ו-10 דקות. הוא יפעל לאורך השבוע, אך לא בשבת – מה שעורר לא מעט זעם. הקו נחנך היום בטקס בהשתתפות ראש הממשלה, בנימין נתניהו, שר האוצר, בצלאל סמוטריץ', ושרת התחבורה, מירי רגב.
גלי גלט שמחי, סמנכ"לית האיכות והחדשנות של נת"ע. צילום: עוז שכטר
גלי גלט שמחי היא סמנכ"לית האיכות והחדשנות של נת"ע (ר"ת נתיבי תחבורה עירוניים) – החברה שאחראית לתכנון ולהקמת מערכת הסעת ההמונים של מטרופולין תל אביב (דנקל). גלט שמחי הצטרפה לחברה עם הקמתה לפני תשע שנים. האגף שהיא עומדת בראשו רזה מבחינת כוח אדם – היא אחראית על 10 עובדים, אבל מפעילה יועצים רבים. כמו כן, האגף עובד עם ספקי פתרונות בארץ ובחו"ל. תחתיו פועלים יחידת המערכות הרכבתיות ואגף מערכות המידע, שבראשו עומד המנמ"ר, ניר קונר.
לדברי גלט שמחי, "הרכבת הקלה מבוססת על אוטומציה מלאה, והיא נשענת על מערכות IT, תוכנה, מערכות שו"ב ובעיקר אינטגרציה בין כולן".
אחת מתחנות הקו האדום של הרכבת הקלה. צילום: אתר נת"ע
היא ציינה כי "במהלך העבודות להקמת הקו האדום הושקעו מאות מיליוני שקלים כדי לעמוד ביעדים שנת"ע הציבה לעצמה, של שיפור מתמיד של חוויית המשתמש". בין היתר היא מנתה בהקשר זה מערכות שילוט ומידע ממוחשבות, שמשקפות לציבור את זמני הנסיעה, המסלולים ועוד. זאת, בנוסף למערכת כרטוס חכמה, שמאפשרת כניסה מהירה לתחנות על ידי תשלום באפליקציות פופולריות. כמו כן, המערכות הממוחשבות מאפשרות ניהול אירועים בזמן אמת, זיהוי והתרעה על מכשולים בתוואי הרכבת, ומענה לאתגרי קיימות וסביבה.
"בנוסף", אמרה, "פותחו מערכות שמתממשקות למערכות תחבורה במרחב האורבני, שכוללות יישומי עיר חכמה ושירותי תחבורה חכמים".
גם גלט שמחי מביעה סיפוק, שלא לומר התרגשות, מפתיחת הקו האדום. "עכשיו אנחנו מצפים לנוסעים", אמרה לסיום.
17/08/23 14:37
6.33% of the views
מאת אנשים ומחשבים
עוד שערורייה מבית היוצר של מאסק: לפי דיווח חדש, פלטפורמת המיקרו-בלוגינג X, טוויטר עד לפני חודש, האטה את מהירויות הגישה של המשתמשים לאתרי חדשות וליריבים שעןררן טץ זעמן של הבעלים אילון מאסק, לפי תחקיר שנערך על ידי ה-וושינגטון פוסט.
משתמשים שהקליקו על קישורים לניו יורק טיימס, לפייסבוק ולאתרי חדשות ומתחרים נאלצו להמתין כחמש שניות עד להופעת הדף. קישורים המובילים לדפים שהתארחו על ידי פייסבוק, בהם אינסטגרם, בלוסקיי, סאבסטאק ורויטרס הואטו אף הם, על פי הדיווח.
העיכוב הורגש על ידי משתמשים שנכנסו לדומיין t.co, שהוא שירות לקיצור קישורים ש-X משתמשת בו.
האטה ועיכוב גישה עלולים "לגרש" משתמשים, ובכך להשפיע על נתוני התנועה ולצמצם את ההכנסות ממודעות.
ביום ג' נראה שההשהיה אושרה, ואף דווח ברויטרס ש-X אישרה לאתר החדשות שההשהיה הוסרה, מבלי להוסיף פרטים נוספים.
משתמש בפרורום הטכנולוגי Hacker News, פרסם על העיכוב מוקדם יותר ביום שלישי וכתב ש-X החלה לעכב קישורים לניו יורק טיימס ב-4 באוגוסט.
באותו יום, מאסק, שהגדיר את עצמו כ"אבסולוטיסט של חופש הביטוי", שרכש את טוויטר כדי לבטל את מדיניות ניהול התוכן המחמירה בעבר כדי לאפשר ביטוי כמעט בלתי מוגבל, מתח ביקורת על הפרסומים על דרום אפריקה והאשים את רויטרס כתומך בקריאות לרצח עם, התייחס גם לדיווחים בניו יורק טיימס כ"תעמולה" ובכינויים גסים נוספים.
פייסבוק ואינסטגרם הם נכסים של מטא שבבעלות מארק צוקרברג, כמו גם ת'רדס, המתחרה ל-X שהשיקה מטא ועוררה את זעמו של מאסק, ובאחרונה מנהלים השניים קרבות תקשורתיים ואף החליטו לקיים קרב התגוששות, שבינתיים נשאר על הנייר.
בלוסקיי היא עוד אפליקציה דמוית X, שנוסדה על ידי מייסד טוויטר ג'ק דורסי לאחר שמכר את טוויטר למאסק, ובאחרונה הביע ביקורת על ניהולו של מאסק את X.
סאבסטאק, שירות של ניוזלטרים שנוסד על ידי ענקיות הון סיכון, "הסתבך" עם מאסק מוקדם יותר השנה, לאחר ש-X החלה לשבש ולחסום קישורים לסאבסטאק בפלטפורמה שלה, זאת לאחר שאחרונה הוסיפה תכונה חדשה, Notes, פלטפורמת תוכן שפעלה בדומה ל-X ולכן נתפסה כאיום. העימות עם מאסק גם גרם לכך, שמאט טאיבי, עיתונאי רולינג סטון לשעבר, שיה בעל ברית של מאסק ששיתף איתו פעולה, נטש את X, ומנחה ניוזלטר רווחי בסאבסטאק. מייסדי סאבסטאק, כריס בסט, האמיש מקנזי וג'איראג' סטי, פרסמו הצהרה משותפת לוושינגטון פוסט שבה נכתב, כי "סאבסטאק נוצר בתגובה ישירה להתנהגות מסוג זה של חברות מדיה חברתית", והוסיפו, כי "כותבים לא יכולים לבנות עסקים בני קיימא אם החיבור שלהם לקהל שלהם תלוי בפלטפורמות לא אמינות, שהוכיחו שהן מוכנות לבצע שינויים שעוינים את האנשים שמשתמשים בהם".
דובר הניו יורק טיימס אמר שהוא לא קיבל הסבר מ-X על העיכוב בקישור, ואמר לרויטרס, כי "למרות שאיננו מבינים מה ההיגיון שעומד מאחורי פעולת העיכוב, נהיה מודאגים מלחץ ממוקד המופעל על כל ארגון חדשות מסיבות לא ברורות".
דובר רויטרס הגיב גם הוא ואמר, כי "אנו מודעים לדיווח בוושינגטון פוסט על עיכוב בפתיחת קישורים לכתבות של רויטרס ב-X. אנו בודקים את הנושא".
בלוסקיי לא השיב לבקשת תגובה, וגם מטא לא הגיבה עד כה.
דובר הניו יורק טיימס אמר שהוא לא קיבל הסבר מ-X על העיכוב בקישור, ואמר לרויטרס, כי "למרות שאיננו מבינים מה ההיגיון שעומד מאחורי פעולת העיכוב, נהיה מודאגים מלחץ ממוקד המופעל על כל ארגון חדשות מסיבות לא ברורות".
דובר רויטרס הגיב גם הוא ואמר, כי "אנו מודעים לדיווח בוושינגטון פוסט על עיכוב בפתיחת קישורים לכתבות של רויטרס ב-X. אנו בודקים את הנושא".
בלוסקיי לא השיבה לבקשת תגובה, וגם מטא לא הגיבה עד כה.
17/08/23 15:47
6.33% of the views
מאת אנשים ומחשבים
ביום ג' האחרון החלו לקבל בחברת סנאפ דיווחים ממשתמשי סנאפצ'ט מודאגים במיוחד, שטענו כי My AI – צ'טבוט המופעל על ידי טכנולוגיית ChatGPT של OpenAI ברחבי הרשת החברתית של החברה – מתנהג בצורה מוזרה. הצ'טבוט פרסם סטוריז מסתוריים בפרופיל שלו ולא הגיב להודעות אליו. סנאפ הגיבה ואישרה ש-My AI חווה תקלה טכנית. החברה אמרה שההתנהגות הלא יציבה נבעה מכשל בתוכנת AI, והרגיעה כי התקלה נפתרה והצ'טבוט חזר לתקינותו. אלא שחלק מהמשתמשים נותרו סקפטיים והודיעו שלדעתם ייתכן שהצ'טבוט של סנאפצ'ט פיתח מודעות עצמית.
כלי הבינה המלאכותית שמבוסס על מודל השפה הגדול שפיתחה OpenAI הונגש לציבור בחגיגיות באפריל האחרון. בציוץ אודות החידוש המרגש כתבה החברה: "תגידו שלום ל-My AI, הצ'טבוט החדש שלנו שנמצא בראש הצ'אט שלכם. (הוא יודע – ג"פ) לכתוב שיר לחבר הטוב ביותר שלכם שאוהב גבינה, למצוא את המסעדה הטרנדית הטובה ביותר, או לצלם תמונה של הגינה שלכם כדי לאתר את המתכון המושלם. עכשיו בחינם לכל הסנאפצ'טרים". Say hi to My AI, our new chatbot located at the top of your chat. Write a song for your bestie who loves cheese, find the best IYKYK restaurant, or Snap it a photo of your garden to find the perfect recipe. Now free for all Snapchatters. #SnapPartnerSummit pic.twitter.com/U2KdozuWQz
— Snapchat (@Snapchat) April 19, 2023 החגיגיות הזו הפכה לרגע מטריד
אבל החגיגיות הזו הפכה לרגע מטריד, כשחלק ממשתמשי הרשת החברתית החלו לשים לב שה-My AI מפרסם פתאום סטוריז שנראים מוזרים במיוחד. הסיפורים היו לרוב רק סרטונים של שנייה אחת, והופיעו בהם בעיקר קירות ריקים או תקרות, כפי שניתן לראות בפרסומים של גולשים שהספיקו לתעד את התוצרים המשונים. The 1-second story posted by the Snapchat AI chatbot: pic.twitter.com/PLuanlkQiw
— Pop Base (@PopBase) August 16, 2023 בנוסף שמו לב רבים, כאמור, ש-My AI לא הגיב להודעותיהם כשניסו לשוחח איתו ובמקום הוא פשוט ענה בהודעה: "סליחה, נתקלתי בבעיה טכנית".
משתמשים מהירו לפרסם ציוצים ופוסטים שבהם הביעו חשש משקרה. היו גם מי שטענו שהצ'טבוט צילם את הקיר בביתם באופן מקריפ. So I just got real shook right now when I saw my Snapchat AI posted a story that looks like the room I’m in! But I see everyone’s has the same story. pic.twitter.com/UxpzXl4xyS
— ItsMarioBitch!✌???? (@MarioC_93) August 16, 2023 AI Turns Sentient? ????
Snapchat's AI chatbot "My AI" left users bewildered by posting a puzzling image on its story.
Here's what went down ???? pic.twitter.com/noAUaFNHq5
— Aditya (@adityamehh) August 16, 2023 רק אחרי שעות, אתמול, אישרה החברה שהבוט החכם מבוסס הבינה המלאכותית הג'נרטיבית שלה חווה תקלה זמנית שבינתיים תוקנה, וזאת מבלי לספק הסברים נוספים, לפיכך עדיין לא ברור מה גרם לתקלה בתוכנה של My AI. מומחים אמרו כי ייתכן שהכשלים בתפקוד הבוט נגרמו משילוב של מספר גורמים, ביניהם למשל עדכון תוכנה או זרימה פתאומית של תנועה (פניות) אל הצ'טבוט, במשהו שמזכיר אולי מתקפת DDoS (ר"ת Distributed Denial of Service).
המקרה הגביר את החששות מהבינה המלאכותית היוצרת
התקרית הדהדה והגבירה חששות לגבי הבטיחות והאמינות של צ'טבוטים מבוססי AI. כידוע, מאז ש-ChatGPT של OpenAI פרץ לחיינו בסתיו 2022, העולם נפעם מביצועיו ועסוק בשיח על השיבוש החיובי שעתידה לחולל הטכנולוגיה, אשר מבצעת בין היתר הסקת מסקנות וניסוחן לפי הנחיות המשתמש, במהירות הבזק.
אלא שבמקביל נשמעו גם התרעות מפני הבינה המלאכותית היוצרת, שכללו בעיקר דאגות מפני היותה מוטה ומפיצת פייק ניוז, כיוון שהיא לומדת את הידע שלה מחשיפה לתכנים המופיעים באינטרנט. כמו כן נשמעו אזהרות של מומחים מכך שהכלי היעיל ימחק משרות ויכווץ את הדרישה לכוח אדם בתעשייה. אבל אולי חשוב מכך – היו מי שהביעו חרדה מפני הפיכת ה-AI לכל כך חכמה עד שהיא תשתלט על בני האדם ותשלוט בהם.
משום שטכנולוגיית הצ'טבוטים של OpenAI ויתר החברות השוקדות במרץ על אותו סוג של מוצר – ביניהן גוגל, xAI של אילון מאסק, ואחרות – עדיין נמצאת בשליבי פיתוח, יש רבים שמזהים ביצועים הרחוקים מלהיות מושלמים של הכלי, ובעיקר הזיות (Hallucinations) שלו – תופעה מוכרת שבה הצ'טבוט ממציא פרטי מידע שגויים ומופרכים שאותה הוא מנבח לעילא ועילא ובאופן משכנע במיוחד – והדבר מעורר חששות. לפעמים הם יכולים לעשות טעויות או להתנהג בדרכים בלתי צפויות.
מומחים מוסיפים להבהיר כי משתמשי צ'טבוטים צריכים להיות מודעים לסיכונים הכרוכים בכך, שעליהם שלא לסמוך על הצ'טבוט במשימות חשובות במיוחד ובעיקר – שהם חייבים תמיד לבדוק אותו ואת התוכן שסיפק, ולהיות ערניים לסימנים של התנהגות חריגה.
17/08/23 16:39
6.33% of the views
מאת אנשים ומחשבים
ההערכה המתגבשת ביומיים האחרונים בקרב הגורמים העוסקים בחקירת מתקפת הסייבר על בית החולים מעייני הישועה בבני ברק היא שמדובר באירוע בעל אופי פלילי. לפי הידוע עד כה, לא מנוהל משא ומתן עם ההאקרים.
חקירת המקרה העלתה שקבוצת ההאקרים תקפה גם בתי חולים אחרים בעולם – בשיטות דומות לאלה שהיא נקטה בהן במתקפה על מעייני הישועה. בכיר בעולם אבטחת המידע אמר לאנשים ומחשבים כי "כפי שנהוג במקרים של מתקפות סייבר כגון זו, התוקפים משתמשים בכמה שיטות, על מנת להשיג את מטרותיהם כלכליות".
קבוצת ההאקרים העומדת מאחורי המתקפה איימה אתמול (ד') כי בכוונתה להעלות לרשת מידע אישי ונתונים רפואיים-פרטיים של המטופלים בבית החולים. לטענת ההאקרים, בין המידע המצוי ברשותה יש נתונים על פוליטיקאים, אדמו"רים, גדולי תורה ודמויות מוכרות בציבור החרדי. עוד הם טוענים שהמידע שבידיהם כולל מאות אלפי מסמכים רפואיים, לרבות נתונים פסיכיאטריים וחומרים רגישים אחרים, על מנהיגים במגזר החרדי. התוקפים איימו שאם הם לא יקבלו את התשלום שאותו הם דורשים – בסך עשרות מיליוני שקלים – הם יפרסמו את המידע.
אחד החששות הוא שהתוקפים ידליפו מידע רפואי ואישי של ראש הממשלה, בנימין נתניהו. זאת, לאחר שב-2015 הוא עבר בבית החולים טיפול הקשור לבלוטת הערמונית שלו.
"היקף הדלף ומהות התקיפה ממשיכים להיבדק"
מבית החולים מעייני הישועה נמסר כי "לא מתקיים כל משא ומתן עם התוקפים. כפי שדווח בתחילת המתקפה, מדובר באירוע שנובע ממניעים כלכליים. לכשיהיו בידנו פרטים נוספים, נעדכן".
ממערך הסייבר הלאומי נמסר כי "נושאי היקף הדלף ומהות התקיפה ממשיכים להיבדק על ידי משרד הבריאות, מערך הסייבר הלאומי, בית החולים וגורמים פרטיים נוספים".
בשבוע שעבר פרסמנו כי בעקבות מתקפת הסייבר על מעייני הישועה, משרד הבריאות, מערך הסייבר הלאומי ובית החולים הוציאו הודעה שלפיה "התגלה קיים חשש כי מידע אישי דלף". לפי הרשות להגנת הפרטיות, "בחינה ראשונית של האירוע העלתה חשש לדלף מידע, אולם התגלה כי מדובר באינדיקציה של ממש לדלף מידע אישי רגיש". הרשות הנחתה את הציבור "להגביר מודעות, לנקוט משנה זהירות, ולפעול על פי הכללים וההמלצות של הרשות. הרשות ממשיכה בחקירה יחד עם בית החולים".
"לא כולם במגזר הבריאות מבינים שהם חשופים למתקפות סייבר"
בית החולים מעייני הישועה הודיע בשבוע שעבר כי מתקפת הסייבר שפקדה אותו – נבלמה, ובישר על חזרה לשגרה ברוב המרכז הרפואי. אנשי בית החולים ניתקו חלק מהמערכות באופן יזום, כדי למנוע מהן להדביק זו את זו ב-"הדבקת סייבר".
מעייני הישועה הוא בית חולים חרדי, שמשרת כ-200 אלף מטופלים מדי שנה. הוא מונה יותר מ-1,200 עובדים, כולל מעל 200 רופאים, ומאות אנשי סיעוד ואנשי צוות פרה-רפואיים.
המתקפה על בית החולים הייתה מסוג כופרה, ועובדיו תודרכו לגביה. במערך הסייבר אמרו בעבר כי "ארגונים ממגזר הבריאות חשופים מאוד למתקפות סייבר, והמגזר הזה מהווה יעד מועדף למתקפות, אלא שלא כולם מבינים את זה. ארגוני בריאות הם סופר מטורגטים, היקף המתקפות הולך, גדל ומחמיר משנה לשנה, ונדרש להיערך בהתאם".
בשנים האחרונות אירעו כמה מתקפות סייבר בולטות על ארגונים ישראליים. כך, באוקטובר 2021, האקרים שלוחי המשטר באיראן, חברי קבוצת בלאק שאדו (Black Shadow), תקפו את חברת אחסון האתרים סייברסרב, פרסמו נתונים על משתמשי אפליקציית ההיכרויות הגאה אטרף ואיימו שיפרסמו עוד מידע. לפני כמעט שנתיים חווה בית החולים הלל יפה מתקפה שהביאה להצפנה מלאה של מערכות הארגון למשך חודש וחצי. ב-2017, ארגון בריאות ישראלי חווה מתקפה למטרות ריגול בסייבר. בנוסף, נוזקת WannaCry גרמה באותה השנה להצפנה של כמה תחנות עבודה בארגוני בריאות בישראל.
ב-2020 היה ניסיון לפגיעה בשרשרת האספקה דרך מתקפה על קול סנטר שסיפק שירותים לארגון בריאות. ניסיון זה סוכל בשל ערנות של אנשי הארגון ושל אנשי משרד הבריאות. ב-2021, לצד המתקפה על הלל יפה, אירעו עוד שתי מתקפות שדווחו על ארגונים במגזר הבריאות: באחת נמחקו כמה תצורות בקרים בכמה מרפאות ובשנייה בוצעה הצפנה מלאה של המידע במערכות של חברה שמציעה דיור מוגן.
17/08/23 12:45
5.06% of the views
מאת אנשים ומחשבים
אמזון תגבה מהמוכרים דרכה עמלה נוספת, במקרים שבהם הם שולחים את המוצרים שלהם בכוחות עצמם ולא נעזרים ב"מרכזי ההגשמה" שלה, כך על פי בלומברג ו-CNBC. בדיווח שעלה אתמול (ד') נכתב כי לפי מסמך פנימי שבו צפו כלי התקשורת, ענקית הקמעונאות אונליין תחייב את המוכרים בתוספת תשלום של 2% עבור משלוח המוצרים בעצמם. העמלה תחול על מוכרים החברים בתוכנית SFP (ר"ת Seller Fulfilled Prime) של החברה, המאפשרת לסוחרי צד שלישי למכור מוצרי Prime ישירות ממחסניהם, במקום שאמזון תטפל בתהליך הלוגיסטי.
העמלה עתידה להיכנס לתוקף ב-1 באוקטובר ותחול על כל מוצר שמוכרים אלו שולחים בעצמם, ולמעשה היא תתווסף לעמלה שבין 8 ל-15 אחוז, אותה אמזון כבר לוקחת מהזמנות שבוצעו בפלטפורמה שבבעלותה.
מה זה FBA?
ולא רק שהחברה שייסד ג'ף בזוס, היו"ר, העניקה את הכינוי "מרכזי הגשמה" למחסני הסחורה שלה, אלא שאמזון גם המציאה מושג – FBA (ר"ת Fulfillment by Amazon), המייצג את ההליך כולו, אם הוא עובר דרכה. במצב זה, המוכרים מאחסנים את הסחורות שלהם אצל אמזון והיא מטפלת בכל שלבי המכירה והמשלוח.
לפי הערכות, תוספת העמלה החדשה היא למעשה דרכה של אמזון ללחוץ על המוכרים לוותר על "גחמתם" לשלוח סחורה בעצמם, ובמקום זאת "לבחור" לעשות שימוש ב-FBA, מה שיעניק לחברה שליטה רבה יותר בתהליך הלוגיסטי, וכמובן יאפשר לה להרוויח יותר. עם זאת, הגזרה החדשה יכולה גם לגרום למוכרים הטוענים כי המהלך מחבל בתחרות, לגרור את אמזון לבית המשפט.
בנוסף לעמלה החדשה, אמזון ביצעה בחודשים האחרונים שינויים נוספים במדיניותה מול מוכריה. בחודש מאי הודיעה החברה כי תגביל את מספר המוצרים שהמוכרים יכולים לרשום בפלטפורמה, וביוני, היא אמרה שתפעל כנגד מוכרים העושים שימוש בשיטות תמחור מטעות.
לדברי הקמעונאית העוצמתית אז, השינויים הללו הם חלק ממאמציה לשפר את חווית הלקוח בשוק שלה. עם זאת, המהלכים נתקלו בביקורת מצד המוכרים, שטענו מצידם כי הם מערימים עוד קשיים על התחרות הקשה בלאו הכי בפלטפורמה.
נמצאת בחקירות הגבלים עסקיים. אמזון. צילום: עיבוד ממוחשב כאילוסטרציה. BigStock
כשהתחרות נחנקת – הרגולציה מתהדקת
אמזון – שעומדת בפני לחצים ובדיקות הולכים וגוברים מצד הרגולטורים בארצות הברית, החושדים בה שהיא חונקת את התחרות בתחום הקמעונאות אונליין – עדיין לא אישרה את תוספת העמלה החדשה.
ועדת הסחר הפדרלית של ארצות הברית, ה-FTC, חוקרת כבר מזה תקופה את הענקית מסיאטל בנוגע להפרות פוטנציאליות של הגבלים עסקיים, כולל האשמות שהחברה נשענת על כוח השוק שלה כדי לאלץ את המוכרים בפלטפורמה להשתמש ב"מרכזי ההגשמה" ובשירותי המשלוחים שהיא מציעה. כחלק מחקירתה, ה-FTC בוחנת ספציפית גם טענות לפיהן אמזון מעניקה למוצרים שלה יחס מועדף בשירותיה וכן חשדות שהיא אוספת נתונים ממוכרים ומשתמשת בדאטה שאספה כדי להתחרות בהם.
יוצון כי ה-FTC גם חוקרת את רכישת רומבה (Roomba) – יצרנית שואבי האבק הרובוטיים, iRobot – על ידי אמזון ב-1.7 מיליארד דולר. הוועדה מודאגת מכך שהרכישה עלולה להעניק לאמזון יותר מדי שליטה בשוק שואבי האבק מבוססי ה-AI.
בנוסף לחקירות ה-FTC, אמזון מתמודדת גם עם תביעות הגבלים עסקיים ממספר מדינות ואף בתביעות אלו נטען כי היא נקטה בשיטות אנטי-תחרותיות שפגעו בצרכנים ובעסקים.
חשוב לציין כי מדובר בחקירות ותביעות שטרם הוכרעו ושאמזון לא נמצאה אשמה בשום עוולה לעת עתה. עם זאת, החקירות והתביעות הן סימן לכך שהרגולטורים פוקחים את עיניהם על החברה והשיטות העסקיות שלה. וכמובן שלתוצאות החקירות והתביעות הללו יכולה להיות השפעה משמעותית על עסקי אמזון – אם יוחלט בהן שאמזן ההפרה את חוקי ההגבלים העסקיים של ארה"ב, היא עלולה להיאלץ לשנות את שיטות העבודה העסקיות שלה, או אפילו להצטוות על ידי הרשויות לפרק את החברה לגופים פחות גדולים ודרקוניים.
17/08/23 13:38
5.06% of the views
מאת אנשים ומחשבים
קוינבייס (Coinbase) – בורסת מטבעות הקריפטו הגדולה בארצות הברית – זכתה באישור להציע מסחר בחוזים עתידיים על מטבעות קריפטוגרפיים בארה"ב.
את האישור להציע חוזי קריפטו עתידיים ללקוחותיה הקמעונאיים קיבלה הבורסה מהאגודה הלאומית לחוזים עתידיים, ה-NFA (ר"ת National Futures Association) – ארגון עצמאי לפיקוח על שוקי החוזים העתידיים והנגזרים בארה"ב, שקיבל את הסמכתו מהרגולטור הפדרלי על נגזרים, הוועדה למסחר בחוזים עתידיים וסחורות, ה-CFTC (ר"ת Commodity Futures Trading Commission).
לפי הערכות של אנליסטים בתחום הקריפטו, מדובר בניצחון רגולטורי גדול עבור קוניבייס בפרט ותעשיית המטבעות הקריפטוגרפיים בכלל, שכן זו הפעם הראשונה שבורסת קריפטו גדולה קיבלה אישור שכזה בארצות הברית. בנוסף נטען כי זוהי גם התפתחות חיובית עבור תעשיית המטבעות הדיגיטליים האלטרנטיביים בכללותה, שכן היא מעידה, כך סבורים בתעשייה, שהרגולטורים מתחילים להתייחס למטבעות ווירטואליים באופן חיובי יותר.
מנכ"ל קוינבייס, בריאן ארמסטרונג. עיבוד ממוחשב. צילום: BigStock ו-ויקימדיה (בהתאמה)
"רגע מרכזי לניקיון הקריפטו בארצות הברית"
האישור מגיע על רקע קרב סוער בין תעשיית מטבעות הקריפטו לבין רשות ניירות הערך האמריקנית, ה-SEC. ה-SEC דרשה מקוינבייס למחוק מהמסחר את כל מטבעות הקריפטו שהוצעו בפלטפורמה שלה – יותר מ-200 מטבעות במספר – מלבד הביטקוין, כך טען מנכ"לה, בריאן ארמסטרונג, וזאת לפני שהרשות הגישה נגד החברה תביעה בגין מסחר בניירות ערך לא רשומים, בתחילת יוני האחרון.
יצוין כי קוינבייס חשפה באמצע השנה שעברה תוכניות להציע חוזים עתידיים של ביטקוין ואית'ריום, אבל רק כעת, עם קבלת האישור, יתאפשר לה להציע ללקוחותיה מגוון רחב יותר של מוצרים ושירותים.
בהצהרה מטעמו אמר ארמסטרונג בתגובה כי האישור הוא "רגע מרכזי לניקיון (תחום – ג"פ) הקריפטו בארצות הברית". הוא הוסיף כי המהלך "יאפשר לנו להציע ללקוחותינו יותר בחירה וגמישות באופן שבו הם סוחרים בקריפטו".
האישור צפוי גם להגדיל את ההכנסותיה של הבורסה, המייצרת כיום את רוב ההכנסות שלה מעמלות מסחר קמעונאי. מכיוון שמסחר בחוזים עתידיים הוא בדרך כלל רווחי יותר ממסחר נקודתי, האישור שהחברה קיבלה כעת יכול להשפיע לטובה על השורה התחתונה של רווחיה.
17/08/23 16:09
5.06% of the views
מאת אנשים ומחשבים
בשורה רעה לרעים ובשורה טובה לספקיות הגנת הסייבר ולמנהלי.ות האבטחה בארגונים: תקציבי האבטחה הארגוניים גדלו בממוצע השנה בכמעט 5%, לעומת תקציבי 2022, וסדרי העדיפויות של האבטחה קיבלו יותר מקום. זאת, בעוד שתקציבי מחלקות אחרות בארגונים יורדים בממוצע בכ-7% משנה לשנה, כך לפי מחקר חדש של ספקית השירותים המנוהלים Information Services Group.
המחקר נערך בקרב יותר מ-200 מנהלי IT בכירים בארגונים. תקציבי אבטחה אופייניים עומדים סביב 0.8% מההכנסות הכוללות של הארגון, ובקרב ארגונים המונים 100,000 עובדים או יותר, הם עומדים על כ-1% מהכנסות הארגון. עוד עולה מהמחקר כי ארגונים נוטים להוציא יותר כסף על הגנת סייבר והכשרת עובדים לתחום – במקום על שיפורים של יכולות התגובה וההתאוששות. כך, בערך מחצית מתקציבי האבטחה הארגוניים מופנית לאיתור ומניעה של איומים – בעוד ש-30% מוקצים לתגובה ולהתאוששות.
טרדה חדשה ועולה למומחי הסייבר. הבינה המלאכותית. צילום: ShutterStock
"להתמקד במה לעשות כאשר – לא אם – מתקפה מצליחה"
לדברי דאג סיילר, מנהל שותף לתחום הגנת סייבר של ISG Cybersecurity, "תוכניות אבטחת סייבר חייבות ליצור איזון בין הגנה לחוסן סייבר: כמעט כל ארגון – גדול כקטן – חווה מתקפות סייבר רגילות. רבים מבכירי המחשוב נטו להאשים את אמצעי המניעה והאיתור – התחומים שמקבלים את אחוז ההשקעה הגבוה ביותר – כמי שמאפשרים לאירועי סייבר להתרחש, ולא לכוון את הזרקור לטעויות אנוש או לטכנולוגיה". הוא הוסיף כי "למרות שההגנה על הנתונים וזיהוי מתקפות הם קריטיים, חשוב לא פחות שתהיינה תוכניות תגובה והתאוששות לאירועים, שנבדקו ותורגלו לפני. זאת, על מנת לחזור לשגרה מהר ככל האפשר. לחברות יכול לקחת ימים או אפילו שבועות להתאושש ממתקפה. בהינתן שהמתקפות יגיעו כמעט ודאות, ארגונים צריכים להתמקד במה לעשות כאשר – לא אם – מתקפה מצליחה".
מהמחקר עולה עוד כי 95% מהארגונים דיווחו כי חוו מתקפות ואירועי סייבר במהלך 12 החודשים האחרונים. המתקפות הנפוצות ביותר היו פישינג, 74%; נוזקות, 60%; וכן פגיעויות תוכנה, 50%.
עוד עלה מהמחקר כי מתקפות פישינג, כופרות ופגיעויות של צד שלישי היו המתקפות המאתגרות ביותר עבור ארגונים, בהיבט יכולות התגובה והתיקון שלהן.
נתון מעניין נוסף הוא ש-56% מהארגונים זיהו את תחומי הבינה המלאכותית ולימוד המכונה כסיכוני האבטחה המובילים שהם מצפים להם במהלך השנתיים הקרובות. בהיבט מגזרי, הסיכונים הטמונים ב-AI ולמידת מכונה חזקים יותר בעולמות הבנקאות והשירותים הפיננסיים: כמעט 80% מהם הדגישו את הטכנולוגיה המתפתחת הזו כאתגר המרכזי. כופרות (46%) ואיומים מבוססי ענן (45%) נותרו האתגר המרכזי עבור מקבלי ההחלטות בארגונים, והם ימשיכו להיות במוקד שימת הלב שלהם – בכל מגזרי התעשייה.