אילון מאסק הפסיד בסוף השבוע 30 מיליארד דולר ביומיים בלבד. עם זאת, הוא עדיין האיש העשיר ביותר בעולם, ובפער גדול מאוד מברנאר ארנו ומשפחתו, שנמצאים במקום השני. על פי רשימת המיליארדרים של פורבס, השווי של מאסק עומד כעת על 225.2 מיליארד דולר וזה של ארנו ומשפחתו – על 174.3 מיליארד. יש לירידה הגדולה בשווי של מאסק שתי סיבות: האחת היא הדו"חות הכספיים המאכזבים שהחברה פרסמה ביום ד' והשנייה – דבריו בשיחת התוצאות הרבעונית. מאסק אוחז ב-21% ממניות טסלה, ואלה מהוות 68% מהונו. שער המניה של החברה בוול סטריט ירד ביום ה' האחרון ב-10% וביום ו' הוא קטן ב-3.7% נוספים. הדו"חות שטסלה פרסמה ביום ד' הוכיחו למשקיעים שיש מצב שהיא לא תהיה ענקית רכב, אלא עוד חברת מכוניות. החברה פספסה ברבעון השלישי את תחזיות האנליסטים, יותר מארבע שנים שהיא עמדה בתחזיות או עקפה אותן. כך, ההכנסות שלה עמדו ברבעון השלישי על 23.35 מיליארד דולר לעומת צפי ל-24.1 מיליארד, והרווח למניה הגיע ל-66 סנט – שבעה סנט פחות מהצפוי. כמו כן, הרווח הנקי של החברה נחתך כמעט בחצי לעומת הרבעון השלישי של 2022, ועמד על 1.9 מיליארד דולר. יש לציין שאנליסטים מעריכים שהדברים שמאסק אמר בשיחת התוצאות שלאחר פרסום הדו"חות השפיעו על המשקיעים יותר מאשר התוצאות עצמן, והביאו אותם להוריד בחדות את שער המנייה של טסלה. בשיחה נימק מאסק את הצורך של טסלה להוריד מחירים ולעכב את יציאת משאית הסייבר, ה-Cybertruck, שרבים בשוק מצפים לה בכך ש-"שער הריבית בארצות הברית עלה באופן ממשי" ו-"אנחנו חיים בסביבה כלכלית מאתגרת". אנליסטים ציינו כי התוצאות של טסלה אמנם היו לא טובות, אבל "הדברים שלו בשיחת התוצאות היו מדאיגים אפילו יותר". היו מהם אף כאלה שכינו את דבריו "מיני אסון".

כמה שינויים קטנים שגוגל מבצעת באופן שבו פועל החיפוש ובסרגל הכתובות שלה בדפדפן Chrome מקילים על הגלישה ברשת ומפחיתים את מספר החיפושים שצריך לבצע. בעת שימוש בדפדפן Chrome במחשב שולחני או נייד, הדפדפן ינסה כעת לתקן את שגיאות ההקלדה בכתובת האתר, כך שיתקבלו הצעות השלמה אוטומטיות על סמך האתר הנכון ולא דומיינים כלשהם שמאחורי האיות השגוי. ההשלמה האוטומטית של סרגל הכתובות תהיה כעת חכמה יותר באופן כללי, ותחזה את האתר שהמשתמש מחפש בהתבסס על מילות מפתח במקום רק לנחש איזו כתובת אתר הוא מקליד. למשל, גוגל מדגימה, שכאשר מקלידים "טיסות", Chrome עשוי לחזות שכוונת המשתמש היא לעבור ל-Google Flights, בעוד שלפני כן הוא פשוט היה מציע שאילתות חיפוש הכוללות את המילה. אבל זה יעבוד גם עם אתרים שאינם של גוגל. Chrome יכול כעת גם לחפש בתוך הסימניות של המשתמש אתרים וקבצים הקשורים למה שהוא מקליד. כל התכונות הללו מבוססות על היסטוריית הגלישה והסימניות של המשתמש, כך ש-Chrome פשוט נעשה קצת יותר מותאם אישית. ואולם השינוי האחרון הוא הוא כלל-אינטרנטי ולא קשור דווקא למותק גוגל, ולמעשה הוטמע כבר כמעט עבור כל המשתמשים בשבועות האחרונים: כשמתחילים להקליד שם של אתר פופולרי, סרגל הכתובות יציג את כתובת ה-URL של האתר ברשימת ההצעות, וניתן לבחור בו כדי להגיע היישר לאתר. לצד השינויים הללו, גוגל מציינת גם, שהיא משנה את הפריסה החזותית של סרגל הכתובות כדי להקל על הקריאה ולזרז את הטעינה. דומה שגוגל מדגישה יותר את סרגל הכתובות ואת ההצעות הנפתחות ופחות את החשיבות של דף תוצאות החיפוש.

ענקית התקשורת נוקיה הודיעה על תוכניות לפטר בין 9,000 ל-14 אלף עובדים עד שנת 2026. החברה ציינה את האטה בביקוש לציוד 5G בכמה שווקים כסיבה לקיצוץ, וכן הובהר כי המהלך ישרת גם את המטרה לכווץ בהוצאות החברה בעד 1.4 מיליארד דולר בשנים האמורות. ברבעון השלישי של 2023 המכירות של נוקיה ירדו ב-20% בהשוואה בין שנה לשנה, והרווחים ירדו ב-70% ל-147 מיליון דולר. החברה תלתה את האשם בירידה בהאטת הביקוש לציוד 5G. נוקיה קיוותה "לקזז" את ההאטה בצפון אמריקה על ידי הרחבת עסקיה בהודו, אך האסטרטגיה הזו לא הצליחה. החברה אמרה כי היקף תוכנית קיצוץ העלויות יהיה תלוי בביקוש למוצריה ושירותיה, בו תתיקל במהלך השנה-שנתיים הקרובות, אך היא שואפת לקצץ בעלויות ב-446 מיליון דולר ב-2024 ובעוד 333 מיליון דולר ב-2025, לכל הפחות. לנוקיה יש כיום 86 אלף עובדים ברחבי העולם, כ-37 אלף מהם באירופה, וכ-10.5 אלף – בארה"ב. החברה לא הודיעה אילו משרדים יושפעו מהקיצוצים במשרות ואיזה אזור יושפע יותר או פחות. "יש לנו אנשים מוכשרים מאוד בנוקיה ואנחנו נתמוך בכל מי שמושפע מהתהליך", אמר דובר החברה, שהוסיף: "אנחנו מתחילים כעת בתהליך של התייעצות לגבי הקיצוצים הראשוניים". עם הפנים לטכנולוגיות ה-AI ומחשוב הענן? עושה רושם שנוקיה עסוקה גם בחישוב מסלול מחודש והיערכות לאג'נדה טכנולוגית חדשה לחלוטין. לדברי מנכ"ל החברה, פקה לונדמרק, התקדמות בתחום מחשוב הענן והבינה מלאכותית תצריך "השקעות משמעותיות ברשתות שיש להן יכולות משופרות מאוד". החדשות מגיעות חודשים לאחר שיריבתה של נוקיה, אריקסון, חשפה את תוכניותיה לפטר 8.5 אלף עובדים. מנכ"ל אריקסון, בורג'ה אקהולם, הזהיר כי "אי הוודאות הבסיסית משפיעה" על עסקי הרשתות הסלולריות של החברה בהובלתו ותימשך עד 2024. במהלך השנה האחרונה, רשימה הולכת וגדלה של חברות טכנולוגיה "השילו" מעצמן (יחד) למעלה מ-100 אלף עובדים. החברות, כך לפי אנליסטים, מגיבות לאתגרים פיננסיים בלתי צפויים ולהתכווצויות בכלכלה העולמית, בעולם שעדיין חווה את נזקי מגיפת הקורונה והשלכותיהם.

"המלחמה תפסה אותי בבית. כדבר הראשון עם פרוץ המלחמה, בבוקר שבת לפני כשבועיים, בדקתי שההתרעות על נפילות טילים בדרום הן אמיתיות ומקורן לא בתקלה. מהר מאוד הבנו שזה באמת, והתארגנו לפתוח את כל החמ"לים במטה פיקוד העורף ובמקומות נוספים. המטרה הייתה להניע במהירות תהליך שיספק תמונת מצב והערכת מצב למפקדי פיקוד העורף. פתחנו את החמ"ל בתוך שעות ספורות, ביצענו בהצלחה את האתגר המרכזי – לעבור מ-0 ל-100 באירוע לא פשוט, ולוודא שכל מערכות ההתרעה על נפילות של טילים ורקטות – כשירות. זה לחם חוקנו", כך אמר סא"ל ארז, מקש"אפ (מפקד קשר ואלקטרוניקה – המקבילה הצבאית למנמ"ר; י"ה) פיקוד העורף. סא"ל ארז, בן 38 מגני תקווה, משמש בתפקידו כחודשיים, וזהו ראיון ראשון עימו לתקשורת. לפני כן הוא היה מפקד גדוד תקשוב (מנמ"ר) אוגדה 98 ומג"ד אמירים, גדוד הקשר הארצי 376. גם זוגתו אשת קבע, ולהם שלושה ילדים. "זהו אירוע לא פשוט – לוודא כשירות ושליטה מלאות על מערכות ההתרעות ולוודא שכל התרעה יוצאת בזמן", הסביר סא"ל ארז. "אנחנו מנטרים באופן פרטני 3,700 צופרים בישראל, כל צופר וצופר, ובכל זמן נתון – האם הוא תקין או תקול, האם הצופר צפר או לא. אתגר אדיר נוסף הוא תיקון צופרים תחת אש, וגם את זה עשינו, תוך כדי מטחים וירי". צופר אזעקה. צילום: ShutterStock (אילוסטרציה) שוע"ל – מערכת השו"ב של פיקוד העורף ב-2015 העלה פיקוד העורף לאוויר מערכת שו"ב בעשרות מיליוני שקלים. זו משתפת מידע בין כלל גופי החירום וההצלה במדינה, וכך משפרת את התפקוד שלהם באירועי חירום. המערכת, שוע"ל (ר"ת שליטה ובקרה עורף לאומי), עונה ללקחי מלחמת לבנון השנייה ולממצאי דו"חות של מבקרי המדינה, שמצאו חוסר תיאום בין גופי החירום השונים, למשל בעת אסון השריפה בכרמל. שוע״ל מהווה מערכת שו"ב מרכזית – מהמפקדות ועד לדרג הטקטי של פיקוד העורף. היא מאפשרת תמיכה בתהליכים המבצעיים בעורף ועובדת בכל טווחי התקשורת – קווית, סלולרית ולוויינית. המערכת משרתת אלפי משתמשים, בפיקוד העורף ובמערכות החילוץ וההצלה האזרחיות. הפלטפורמה מחברת את המשטרה, מגן דוד אדום, איחוד הצלה, חברת החשמל וצה"ל, ולדברי סא"ל ארז, בקרוב היא תחובר ללפיד – מערכת השו"ב של מכבי האש. כך, המערכת מאפשרת שיח מבצעי אחוד בין כלל הגורמים המבצעיים המטפלים באירוע – במערכת אחת, מקצה לקצה. מערכת שוע"ל מאפשרת למקבלי ההחלטות ולצוותים בשטח לקבל מידע אמין, זמין ומדויק על סדרי הגודל של כוחות החירום וההצלה ומצב הכשירות שלהם, ומציגה תמונת מצב של העורף ברמה הלאומית – בפיקוד העורף ואל מול ארגוני החירום וההצלה. בנוסף לחיבור לגופי החירום וההצלה, היא מקושרת ל-256 רשויות מקומיות בארץ, שבחמ"לים שלהן יושבים בחירום קצינים נציגי פיקוד העורף. כך, היא מזרימה כמה שיותר נתונים למטה העורף וגם לשטח, כדי להשיג כמה שיותר פריטי מידע ולהפיץ אותם לגורמים הרלוונטיים בזמן אמת, תוך מיצוי המידע ושינוע המידע באופן ספציפי ומותאם אישית, לפי תפקידים – על בסיס מערכת הרשאות. מערכת שוע"ל בנוסף, יש למערכת יכולות מיפוי ייחודיות, עם מאות שכבות מיפוי דינמיות וסטטיות. היא יודעת לסייע בניהול סיכונים בתרחישים שונים, בשל שילוב מערכות BI ו-GIS. עוד היא מחוברת למערכת ניהול האירועים של אגף המבצעים במטכ"ל ולמערכת השו"ב לניהול היסעים של אט"ל (אגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה). סא"ל ארז אמר כי "המערכת פועלת בשני ראשים – בתוך הצבא, ולמול הרשויות המקומיות והממשלה. ככזו, שוע"ל היא מערכת שו"ב לאומית, שמשקפת את כלל האירועים בזמן אמת. רח"ל (רשות החירום הלאומית) היא שותפה שלנו לבניית המערכת. מיד עם פרוץ המלחמה הקמנו מערכת תמיכה בשוע"ל, כדי שה-'לקוחות' האזרחיים יוכלו לפנות אלינו". המערכת יושבת על ענן ציבורי אזרחי, ובשל הקשרים שלה עם מערכות אזרחיות – היא לא מחוברת לענן הצבאי ולענן הממשלתי נימבוס. מה בנוגע לסייבר? סא"ל ארז: "אנחנו משקיעים רבות בבניית מעטפת הגנה רב שכבתית, למניעת מתקפות סייבר. גם בשגרה אנחנו מתמודדים עם אירועי סייבר ושלא במפתיע, היקף ניסיונות התקיפה גדל בשבועיים האחרונים. אנחנו מפעילים SoC מאד גדול, שמנטר את כל מערכות פיקוד העורף. לטובת מערכות יותר רגישות, יש לנו מרכז תפעול אבטחה נוסף. חווינו כל מיני אירועים, בעיקר סביב שרשרת האספקה, ולמרות הגידול במתקפות, לא ראינו עד כה אירוע סייבר שכוון לנכסי ה-IT שלנו". לסיכום אמר מנמ"ר פיקוד העורף כי "אנחנו קמים בבוקר והלכה למעשה – הדיגיטל מציל חיים".

פאדי קוסגרייב, המנכ"ל והמייסד השותף של Web Summit, הודיע על התפטרותו מהובלת אחד האירועים הבולטים בתעשיית הטכנולוגיה. החלטתו של קוסגרייב לפרוש הגיעה לאחר סדרת אירועים ותגובות, שהחלה בפוסט מאוד שנוי במחלוקת שפרסם בנוגע לסכסוך הישראלי-פלסטיני בעזה. קוסגרייב טען בפוסט ש-ישראל מבצעת פשעי מלחמה, והדבר עורר נגדו מייד ביקורת סוערת מכמה וכמה קברניטי עמק הסיליקון, כמו גם ממשקיעים ויזמים שחלקם ישראלים. הביקורת הזו הובילה להודעה מצד ענקיות טכנולוגיה ומשקיעים על פרישתם מהשתתפות בפסגת האינטרנט הקרובה, שעתידה להתקיים בליסבון בין התאריכים 13-16 בנובמבר הקרוב. קוסגרייב הודיע על התפטרותו אתמול (ש'), ככל הנראה בתקווה שהאירוע לא יתבטל. דובר של Web Summit אמר בהצהרה שנשלחה בדואר אלקטרוני לתקשורת כי החברה תמנה מנכ"ל חדש, והוועידה תתקיים בחודש הבא בליסבון כמתוכנן. כזכור, ביום א' שעבר פרסם קוסגרייב ציוץ ב-X בו כתב: "פשעי מלחמה הם פשעי מלחמה, גם כאשר הם מבוצעים על ידי בעלות ברית, וצריך לכנותם כך". הדעה השנויה במחלוקת נתפשה כביקורת חמורה על ישראל ועל התקפותיה בעזה – שכידוע באו בעקבות התקפת הטרור הרצחנית והמחרידה שביצע ארגון החמאס בעוטף עזה. בעקבות ההתבטאות ספג קוסגרייב אש וביקורות קשה מבכירים בתעשייה העולמית, כשכמה קברניטים מובילים מההיי-טק הישראלי, אשר היו רשומים כדוברים באירוע הענק של החברה, אף ביטלו את השתתפותם בו. בין הישראלים שסיפקו תגובות נגד למסר המקורי של מנכ"ל Web Summit ניתן לציין את אסף רפפורט, ממייסדי ומנכ"ל וויז; היזם רן הר נבו; זאב פרבמן, ממייסדי ומנכ"ל לייטריקס; אורי גושן, מנכ"ל AI21; ואדם סינגולדה, מייסד ומנכ"ל טאבולה. I'm sad to read this. Because I went to @WebSummit LLC for years, and I met @paddycosgrave a bunch of times. A week into the war, when mothers are seeing their babies burned alive by terrorists, when nearly 200 people are still kept hostage, away from their families, when Hamas… pic.twitter.com/rOd4Y8Enog — adam singolda (@AdamSingolda) October 15, 2023 ה"התנצלות מפאדי קוסגרייב" – לא עבדה בניסיון ברור להנמיך את הלהבות הרוחשות מתחת לעצם קיומו של הכנס בליסבון, בחר המנכ"ל לבסוף להתנצל. ביום ג' הוא פרסם – תחת הכותרת "התנצלות מפאדי קוסגרייב" – פוסט שהועלה בבלוג, שנכלל בתוך אתר הכנס, כשבראשו מובלט כפתור ההרשמה לאירוע. קוסגרייב כתב בין השאר בפוסט ההתנצלות: "כדי לחזור ולהדגיש את מה שאמרתי בשבוע שעבר: אני מגנה ללא סייג את מתקפת 7 באוקטובר המרושעת, המגעילה והמפלצתית של חמאס", והוסיף גם: "אני תומך חד משמעית בזכותה של ישראל להתקיים ולהגן על עצמה. אני תומך חד משמעית בפתרון שתי המדינות". קוסגרייב, האירי במוצאו, הוסיף והבהיר שההתנצלות שלו מגיעה על אף ש-"כמו כל כך הרבה דמויות בעולם, גם אני מאמין שבהגנה על עצמה, ישראל צריכה לדבוק בחוק הבינלאומי ובאמנת ז'נבה". אולם ההתנצלות, המסויגת משהו, לא התקבלה. בעקבות הצהרותיו של קוסגרייב הצטרפו עוד חברות טכנולוגיה, המציגות ושתתפות באירוע בכל שנה, ונקטו עמדה נחרצת כבישרו שאינן מוכנות לסלוח. בימים שחלפו מאז, שורה של ענקיות טכנולוגיה ביטלו את השתתפותן באירוע השנתי הקרוב של Web Summit, מה שאותת על אי הסכמתן להתבטאויות המנכ"ל. בין החברות הבולטות שביטלו את השתתפותן בכנס הענק נכללו גוגל, אינטל, מטא, סיילספורס, אורקל וסימנס. גם חברות טכנולוגיה ישראליות, כמו וויקס ומובילאיי הודיעו על כך שיעדרו השנה מהאירוע. הביטולים מטעם חברות בעלות פרופיל גבוה אלו, עקב דברי המנכ"ל הפורש, כבר פגעו משמעותית במוניטין ובאמינות של Web Summit, שנחשב לאירוע פסגה של תעשיית הטכנולוגיה. לא ברור כעת אם התפטרותו של קוסגרייב תחזיר את החברות הללו לאירוע – אם לאו. בכל מקרה, אחרי התפטרותו של קוסגרייב, הפסגה הגדולה נמצאת כעת בצומת דרכים מרכזית. האירוע יצטרך לבנות מחדש את מערכות היחסים שלו עם השחקנים המרכזיים של תעשיית הטכנולוגיה ולשקם את התדמית שלו כפלטפורמה ניטרלית ומכילה לדיאלוג בתעשייה.

בעדכון חדש שמתרחש בימים אלו, גוגל שינתה את הגדרות כלי התמונות שלה, Google Photos, כך שהוא יגבה אוטומטית תמונות שהמשתמשים שמרו בפורמט RAW, ושצולמו בסמארטפונים של החברה מסוג פיקסל 8 (Pixel 8). בעבר, תמונות RAW היו צריכות להיות להיבחר באופן ידני, אם המשתמש רצה לגבות ולאחסן אותן בענן, גם כשההגדרה לגיבוי אוטומטי הופעלה עבור תמונות רגילות. קובץ RAW הוא קובץ פורמט הלוכד נתונים לא דחוסים מחיישן המצלמה של המשתמש. לפעמים הפורמט המסוים מכונה 'נגטיב דיגיטלי'. אפשר לתאר את קבצי ה-RAW ככאלו שיש בהם את ה"מרכיבים" הגולמיים של תמונה, ושצריך לעבד על מנת לקבל תוצר בדמות תמונה רגילה. קובצי RAW גדולים בהרבה מקבצי JPEG, המקובלים לשמירת תמונות בנייד. ובכל זאת, רוב הצלמים המקצועיים מצלמים ב-RAW, כי הפורמט המסוים נותן להם יותר מידע לעבוד איתו בשלב שלאחר העיבוד. השינוי המסוים שמתרחש במכשירי הפיקסל החדשים זוהה על ידי 9to5Google, שדיווח עליו וציין כי תמונות ה-RAW יופיעו כעת בלשונית התמונות הראשית ויסומנו בתג 'RAW'. בנוסף דווח כי המשתמשים יוכלו גם להציג תמונות RAW כתמונות JPEG, האמצעות הצעה לשימוש בממיר, שתופיע בתחתית התמונה. הדיווח של 9to5Google מציין גם שהתיקיה 'Raw' במכשירי הפיקסל, אליה ניתן היה לגשת בעבר בלשונית הספרייה בתמונות, אינה זמינה עוד. תכונת הגיבוי האוטומטי צפויה להתקבל בברכה על ידי צלמים שרוצים להבטיח שתמונות ה-RAW שלהם מאוחסנות בבטחה בענן. עם זאת, חשוב לציין שכפי שהוזכר קודם, מאחר שתמונות RAW יכולות להיות גדולות מאוד – הן עלולות לייצר עומס שימלא את מכסת האחסון שלכם.

משפט אפליה בשכר נגד גוגל נפתח בניו יורק ב-10 באוקטובר והסתיים כעת בתבוסה של ענקית החיפוש. חבר מושבעים בארצות הברית הורה בסוף השבוע לגוגל לשלם 1.1 מיליון דולר לבכירה בזרוע גוגל קלאוד (Google Cloud) בארה"ב, שהגישה תלונה נגד ענקית הטכנולוגיה בגין אפליה על בסיס מגדרי. בתביעה, שהוגשה על ידי אולקו רו, נטען שגוגל שילמה לה פחות מששילמה למנהלים גברים שנשכרו לתפקידים דומים באותה תקופה, למרות שיש לה יותר ניסיון. רו טענה גם שנמנע ממנה קידום בגוגל, כנקמה על תלונותיה על האפליה המגדרית נגדה. חבר המושבעים מצא שגוגל אכן הפלתה את רו על בסיס מגדרה. בנוסף לפיצויים שנקבעו לה, חבר המושבעים גם חייב את הענקית ממאונטיין וויו לשלם לרו פיצויים עונשיים בגין הפגיעה בה והסבל שחוותה. "מסר שאפליה ונקמנות לא יסבלו במקום העבודה" באימייל שנשלח ל-The Verge, ציינה עורכת הדין קארה גרין, המייצגת את התובעת, כי "פסק הדין פה אחד לא רק מאמת את הטענות של רו על ניצול מצד גוגל", אלא שהוא מעביר "מסר שאפליה ונקמנות לא יסבלו במקום העבודה". גרין הזכירה לחיוב את "המאמצים של אלפי גוגלרים שיצאו מהבית ב-2018 ודרשו רפורמות". הואשם בניצול מיני ועזב את גוגל בשקט עם פיצויים כבדים. אנדי רובין, יוצר האנדרואיד. צילום: ויקיפדיה כזכור, באותה שנה מחו כ-20 אלף עובדי גוגל ויצאו לצעדה שכונתה Google Walkout, ונועדה למחות נגד הטיפול של ענקית החיפוש בהטרדות מיניות עליהן דווחו עובדים ועובדות ונבחנו במנגנון הבדיקה הפנימי של החברה. המחאה באה בעקבות מאמר בניו יורק טיימס שחשף כי תלונות בגין התנהגות מינית לא ראויה מצד בכירים, במיוחד נגד יוצר האנדרואיד אנדי רובין, הושתקו בחברה. בנוסף זעמם של העובדים נסק כשגילו שרובין "התפוטר" בשקט עקב התלונות עליו, אבל עזב את גוגל עם מצנח זהב מופרך בגובה 90 מיליון דולר, ולא בבושת פנים. במקרה של רו, שהתקבלה למשרתה בגוגל בשנת 2017 כשהיא בעלת 23 שנות ניסיון בתחום התמחותה, הטענות הגיעו אל בית המשפט – והפעם לא רק שלא הושתקו, אלא הביאו לתובעת ניצחון גורף וחשוב.  רו אמרה לפני תחילת המשפט שעל פרק הזמן שבו היא עובדת בגוגל "האפיל מה שלדעתי היה יחס לא הוגן בשל המגדר שלי". לטענתה, לאחר שהחברה דילגה עליה כשהחליטה לקדם על פניה לתפקיד סגן נשיא אדם שלא הגיש מועמדות ולא היה כשיר כמותה, והיא הגישה את תביעתה, החברה שבה ודחתה קידום דומה נוסף שאליו הייתה לכאורה אמורה להיבחר. פסק הדין החדש מהווה ניצחון משמעותי עבור רו, אבל גם לכלל הנשים אחרות אשר התמודדו ועודן מתמודדות עם אפליה במקום עבודתן. קביעת חבר המושבעים מעבירה כעת מסר ברור שחברות בארצות הברית יישאו באחריות על מעשיהן אם יפלו נשים. המקרה גם מדגיש את החשיבות של התבטאות נגד אפליה, משום שהאומץ שהפגינה רו לצאת נגד מעסיקתה העוצמתית הוכיח את עצמו כחשוב ומשתלם ויש גם סיכוי שהוא יעזור להפוך מקומות עבודה בכלל, ובתעשיית הטק המתקדמת בפרט, לצודקים ושוויוניים יותר לכולם.

פרולוג'יק נרתמה למאמץ המלחמתי, ואנשיה פיתחו אפליקציה שמיועדת לסייע לעורף בימים קשים אלה. האפליקציה כוללת כמה קבוצות סיוע. הקבוצה הראשונה עוסקת בתחום בריאות הנפש, שבה קבוצת מטפלים בתחום בריאות הנפש (פסיכותרפיסטים ופסיכולוגים) עונים למשתמשים על שאלות ויכולים לפרסם טיפים להתמודדות, תשובות לשאלות נפוצות ותכנים רלוונטיים נוספים. הקבוצה השנייה מרכזת בקשות לסיוע, וזו השלישית היא קבוצת התנדבות. שתי קבוצות אלה מנוהלות על ידי אנשי המסעדה-בר הספסל ברמת גן ורפאל קבסה. בקבוצה האחת הם מקבלים את הפניות מאנשים ורואים מהם הצרכים, למשל מזון, ובשנייה הם מגייסים מתנדבים. לאחר מכן, חברי הקבוצות משנעים את המצרכים. כמו כן, הם מצלמים סרטוני הסברה עם דוברי שפות שונות ושולחים אותם למשרדי הממשלה, כדי שיוכלו להפיץ אותם.  קבוצה נוספת כוללת עדכונים והסברים על האפליקציה והקבוצות השונות, כמו גם תוכן לימים טרופים אלה, שכתבה יוצאת פיקוד העורף. השימוש באפליקציה חינמי וכפי שניתן לראות בסרטון, מה שנדרש כדי להיכנס אליה הוא שם משתמש אנונימי, כאשר אין צורך בתמונה או שאפשר לשים אוואטר.