לאחר כמה שנים שלא זכתה לתשומת לב עיצובית, גוגל השיקה את חנות כרום שלה בעיצוב חדש, המתכתב עם גירסאות האנדרואיד העדכניות ביותר ושלל אפליקציות של החברה, ועם דמיון לגירסת האינטרנט של חנות Play. גוגל התמקדה בעיקר במודרניזציה של מראה האתר והתאמתו לעקרונות העיצוב הנוכחיים שלה. העיצוב הוא בגישה מינימליסטית, וכולל מחוון בולט בחלק העליון שמדגיש כמה מהתוספים והנושאים הטובים ביותר הזמינים. סרגל הצד עבר לתחתית עבור גלילה אינסופית של תוכן, וסרגל הניווט העליון לוקח אחריות על דברים כמו הרחבות ונושאים. עם הכניסה לקטגוריה ספציפית, מופיע סרגל צד ומציע קטגוריות ניתנות ללחיצה לצורך חקירה נוספת. כל הרחבה או ערכת נושא מציגה כעת עיצוב כרטיס מודרני עם פינות מעוגלות, מה שהופך אותן ליותר מושכות מבחינה ויזואלית. סרגל החיפוש הועבר לפינה הימנית העליונה (בעברית – השמאלית), מה שמבטיח חיפוש קל. בנוסף, כלי החיפוש מאפשרים לסנן תוצאות לפי כל הפריטים, התוספים המומלצים או בעלי אתרים. יתר על כן, ניתן למיין פריטים לפי דירוג כדי להבטיח את הבחירה המתאימה ביותר. החנות המחודשת כוללת גם "אוספים", המאגדים הרחבות או ערכות נושא שגוגל בחרה ידנית לצורך התאמה לצרכים ספציפיים שאולי יהיו למשתמשים. כניסה לדף של פריט בודד מציגה אוסף של צילומי מסך וכפתור "הוסף ל-"Chrome מעוגל בולט מאפשר הוספה מיידית. סקירות כלליות, פרטים, מידע פרטיות ופריטים קשורים מסודרים כעת בעמודה במקום שיהיו מפוזרים על פני כרטיסיות, מה שמקל מאי פעם ללמוד על פריט לפני התקנתו. רשימות ההרחבות וערכות הנושא נותרו ללא שינוי, כך שלא יהיה בהתאמות גדולות

בעולמנו הדיגיטלי, בטיחות הציבור תלויה בהעברה מהירה ואמינה של מידע קריטי לאנשים הנכונים בזמן הנכון. עם זאת, האינטרנט, שממלא תפקיד מרכזי בתקשורת הזאת, לא חסין מפני שיבושים. מרכזי תקשורת חירום שמספקים מענה לביטחון הציבור – מוקדי משטרה, מכבי אש, אמבולנסים וכדומה – חייבים לעמוד על המשמר לנוכח האפשרות של השבתת האינטרנט. זאת, מאחר שאפילו הפסקות קצרות יכולות להיות בעלות השלכות משנות חיים עבור הציבור שצורך את השירות שלהם. ניתוב מחדש של DNS ניתוב מחדש של מערכת שמות דומיינים (Domain Name System – DNS) הוא טכנולוגיה חדשנית, שיכולה לעזור למרכזי תקשורת חירום להתגבר על האתגרים הייחודיים שמציבות בפניהם הפרעות באינטרנט. מה כרוך בניתוב מחדש של DNS ומדוע הוא חיוני ברגעים קריטיים, שבהם האינטרנט קורס? לפניכם האתגרים שעומדים בפני מרכזי תקשורת חירום בעת השבתה של תעבורת האינטרנט: עיכובים בתגובות חירום – השבתת האינטרנט עלולה להוביל לעיכוב התגובה בעת חירום, ולכן הכרחי שתהיה לספקי השירות תוכנית גיבוי. אובדן ערוצי תקשורת – שיבושים בקישוריות לאינטרנט עלולים להוביל לאובדן ערוצי תקשורת קריטיים, ולהקשות על תיאום ושיתוף מידע חיוני בקרב גורמי ההצלה. בעיות אחזור נתונים – במצבי חירום, גישה מיידית למסדי נתונים ומידע קריטיים היא בעלת חשיבות עליונה. הפסקות אינטרנט עלולות לגרום לחוסר יכולת לאחזר נתונים חיוניים. מערכת ה-DNS היא הארכיטקטורה שעומדת בבסיס האינטרנט, והיא מתרגמת שמות דומיין שניתנים לקריאה אנושית לכתובות IP. ניתוב מחדש של ה-DNS מאפשר לנתב את תעבורת הרשת לכתובת IP חלופית בשרת גיבוי, כאשר לא ניתן להגיע לשרת הראשי. מערכת ניהול DNS מתקדמת מאפשרת לנתב מחדש שיחות בתוך פחות מדקה במהלך מצבי חירום ברשת. זה מונע הפרעות בשירות ומספק לאזרחים ביטחון שמוקד תקשורת החירום יישאר זמין, גם כאשר הוא מתמודד עם חוסר יציבות באינטרנט פעולת הניתוב מחדש של ה-DNS מתבצעת באופן ידני או אוטומטי, בהתאם למצב, באופן הזה: תצורת רשומות ה-DNS – קביעת תצורת רשומות ה-DNS כך שבעת כשל, יכללו אפשרויות מעבר לגיבוי. רשומות אלה מעבירות בקשות נכנסות לשרתים משניים או לשרתי גיבוי, שניתן להסתמך עליהם כאשר השרת הראשי לא נגיש. ניטור רציף – שירותי ניתוב מחדש של DNS מנטרים ברציפות את זמינות השרת הראשי. לאחר זיהוי כשל, הם מעדכנים במהירות רשומות DNS, כדי לנתב מחדש את התעבורה לשרת הגיבוי הייעודי. הסטת תעבורה חלקה – בקשות נכנסות מופנות בצורה חלקה לשרת הגיבוי, ומבטיחות שספקי השירות ימשיכו לפעול ביעילות, גם בזמן השבתה של האינטרנט. לניתוב מחדש של ה-DNS במהלך השבתת האינטרנט יש יתרונות רבים: תגובת חירום ללא הפרעות – ניתוב מחדש של ה-DNS מסייע לספקי השירות לשמור על נגישותם ולהציע שירות ללא הפרעות במהלך הפסקות בתעבורת הרשת, כמו גם להגיב במהירות למקרי חירום. יתירות נתונים משופרת – הגדרת ה-DNS כך שיצביע על שרתי גיבוי מאפשרת לספקי שירות לשמירה על יתירות נתונים, ומפחיתה את הסיכון לאובדן מידע קריטי במהלך הפרעות באינטרנט. עמידות מוגברת – ניתוב מחדש של ה-DNS מחזק את החוסן הכולל של ספקי השירות. זוהי אסטרטגיה פרו-אקטיבית לטיפול בהפסקות חשמל ולמזעור הפרעות בשירות ברגעים מכריעים. התאוששות מאסון – ניתוב מחדש של ה-DNS הוא מרכיב אינטגרלי בתוכנית מקיפה להתאוששות מאסונות עבור מרכזי תקשורת חירום. תוכנית זו מבטיחה שהם יישארו פעילים גם במקרים שבהם נסיבות לא צפויות משפיעות על קישוריות ה-ווב. מערכת ניהול DNS מתקדמת מאפשרת לנתב מחדש שיחות בתוך פחות מדקה במהלך מצבי חירום ברשת. זה מונע הפרעות בשירות ומספק לאזרחים ביטחון שמוקד תקשורת החירום יישאר זמין, גם כאשר הוא מתמודד עם חוסר יציבות באינטרנט. הכותב הוא מנהל אבטחת המידע של קרביין.  

הסירוב של ארגוני נשים עולמיים ופעילי זכויות אדם נוספים לגנות את מעשי האונס והאלימות המינית שביצע החמאס בנשים ישראליות כחלק מהטבח של ה-7 באוקטובר מעוררים את חמתם של רבים, בארץ ובחו"ל. במקרים אחרים, שגם הם מעצבנים, ארגונים ופעילים בתחומים אלה מגנים את המעשים הללו גינוי רפה, ואז חוזרים ומדגישים עד כמה הפעילות של צה"ל ברצועת עזה "ברוטאלית" ומהווה "רצח עם". יש אף מקרים שבהם פעילות פמיניסטיות וארגוני נשים מטילות ספק בטענות שהחמאס אמנם ביצע את מעשי האונס, אף שהם מגובים בעדויות רבות. כך, למשל, במכתב שעליו חתומות פעילות פמיניסטיות בולטות בקנדה נטען שמדובר ב-"האשמות בלתי מאומתות". זאת טענה די מוזרה בתקופה שבה נהוג להאמין לנשים שמתלוננות על עבירות מין נגדן – ובצדק, ואם להתבטא בעדינות, היא מעלה את החשש שזהות הנשים היא זו שקבעה את היחס הזה. כמו כן, ארגוני נשים וזכויות אדם רבים פרסמו מאז תחילת המלחמה דו"חות וניירות עמדה על מצב הנשים בעזה, לנוכח התקיפות מצד ישראל, אך בחרו שלא להתייחס לזוועות המיניות שביצעו המחבלים בנשים הישראליות. "שתיקה מחרישת אוזניים" אחת מאלה שיצאו נגד השתיקה הזאת היא שריל סנדברג, מנשות ההיי-טק והעסקים בכלל הבכירות בעולם, ומי שהייתה עד לפני קצת יותר משנה יד ימינו של מארק צוקרברג במטא, שם היא כיהנה כסמנכ"לית התפעול ולמעשה, מספר 2 בחברה. “Rape should never be used as an act of war.” — @sherylsandberg pic.twitter.com/6SllzXwv7L — Yashar Ali ???? (@yashar) November 20, 2023 סנדברג היא יהודייה-אמריקנית ופעילה ותיקה בארגוני נשים. היא הקדישה למורת הרוח שלה מאמר שפורסם באתר של ה-CNN וכן סרטון, שבו היא נראית על סף דמעות. סנדברג קראה במאמר "לעבור מפוליטיקה לאנושיות". היא ציינה את העדויות הרבות לאותם מעשי אונס, כולל מקרה שבו המחבלים אנסו אחת מבאות פסטיבל נובה באונס קבוצתי, ולאחר מכן רצחו אותה, ודיווחים של אנשי הצלה על פגיעות גופניות בנשים שמחבלי החמאס טבחו בהן, שמעידות שהן עברו אונס. "למרות זאת", כתבה סנדברג, "יש כאלה שמכחישים שהזוועות האלה קרו. יותר גרוע מזה, יש כאלה שמאמינים ש-'היה מגיע' לנשים האלה – אימהות, בנות, אחיות ורעיות". "השתיקה סביב פשעי המלחמה האלה היא מחרישת אוזניים", ציינה. "העדר גינוי חריף של מעשי האונס שבוצעו ב-7 באוקטובר, או של כל אונס שהוא, הוא צעד גדול אחורה עבור הנשים, והגברים, ברחבי העולם". "לא משנה מה אתם מאמינים שצריך לקרות במזרח התיכון, אנחנו ודאי יכולים להתאחד נגד הזוועות הללו. עלינו לגנות את מעשי האונס הללו בכל שיחה, בכל מצעד והפגנה, ובכל שלט שנישא בכל קרן רחוב. עלינו לשכוח את הפוליטיקה שמפרידה בינינו ולזכור את האנושיות המשותפת שלנו", כתבה סנדברג.

בוגרות ובוגרי 8200, 81 ויחידות טכנולוגיות נוספות, אשר בחרו לשלב כוחות כדי לתרום מהידע והניסיון שלהם למען החברה הישראלית, הקימו את חמ"ל "יוזמות", שמסייע לעורף בזמן הלחימה. החמ"ל משלב רצון לעשייה ורוח התנדבות עם ידע טכנולוגי וניסיון בתעשייה של בוגרי היחידות לכדי מיזמים חברתיים, אשר קמים בפרק זמן קצר ומספקים ערך ממשי. קהילת המתנדבים כוללת למעלה מ-5,000 אנשים, בהם אנשי היי-טק, רופאים, פסיכולוגים, מומחי תקשורת, יזמים, מורים ועוד, המספקים כל אחד תמיכה ושירותים חיוניים בתחומו לעורף הישראלי במהלך המלחמה. כבר בצהרי "השבת השחורה" החלו המתנדבים בהקמת הקהילה וסיירות התנדבות טכנולוגיות, שהפכו למערך שנקרא "חמ"ל יוזמות". הקהילה פועלת להקמת מגוון מיזמים טכנולוגיים ואחרים לבקשת מוסדות ממשלתיים וכן יוזמות פרטיות שעולות מתוך הקהילה. לאחר הגעת מיזם לבשלות, הקהילה מפיצה לציבור את המיזם. בין המיזמים שכבר הגיעו לציבור הרחב: המרכז האזרחי לתיאום פעילות בתחום הסייבר (ILC4) – מרכז אזרחי, המתכלל מתקפות סייבר נגד חברות, ארגונים ואזרחים ישראליים, מסייע למדינת ישראל בדגש על החברה האזרחית בהתמודדות עם מתקפות סייבר ומודעות בתחום הסייבר. המרכז הוקם ביוזמת אוהד זיידנברג וגדי עברון. תחת המרכז מגוון יוזמות אזרחיות בהובלת חברי המרכז, בהם סיוע לארגונים בהתמודדות עם מתקפות סייבר, בדיקות חדירות והכנה לאירועים ליוזמות אזרחיות וקבוצה אשר התאגדה לסייע למפונים במלונות בכל נושא טכנולוגי ובנושאי אבטחת מידע. המתנדבים במיזם הגיעו לכלל מלונות המפונים בישראל, תמכו במפונים וסייעו לעשרות משפחות לשקם את הנכסים הווירטואליים שלהם, לאבטח אותם, במיוחד לאחר אירועי הביזה בעוטף עזה. סדנאות סייבר למפקחים ולתלמידים – תוכנית שהחלה כמענה לשיבושים בשיעורים מקוונים ומציעה הדרכות סייבר לתלמידי בתי ספר תיכוניים כדי להבטיח את בטיחותם במהלך הלמידה הווירטואלית. כמו כן ההדרכות מוכוונות להקניית תחושת שליטה וביטחון אישי בתקופה זו. "בוט הברזל" – הקהילה חברה לעמותת סטארט-אח כדי לתת מענה לצרכים לוגיסטיים, משפטיים ורפואיים. הבוט מחבר בין אלפי מתנדבים לאלפי מבקשי סיוע בכל יום. למשל, לאחר בקשה לעזרה רפואית, רופא של ארגון ארצ"י זמין לעלות על הקו תוך שעות ספורות למתן סיוע רפואי. כל פנייה מועברת לעמותה או למתנדב המתאימים. את חמ"ל יוזמות מנהלת ניתאי אשכנזי, בוגרת יחידת 8200, ואת הקמתו יזמו שלושה בוגרי יחידות מודיעין נוספים: יאיר ז'בוטינסקי, מיתר פלג, ואוהד זיידנברג, שגם מנהל את המרכז האזרחי לתיאום פעילות בתחום הסייבר. החמ"ל פועל בתמיכת עמותות בוגרי 8200 ועמי"ט – עמותת בוגרי ובוגרות 81 וכן חברות רבות במשק הישראלי, בהן מיקרוסופט, הראל, איירון סורס, מטא ועוד. ניתאי אשכנזי, מנהלת חמ"ל יוזמות: "התגייסנו לעזור לעורף הישראלי עם הכישורים שלנו כבוגרי יחידות טכנולוגיות, אבל לא רק – רוח ההתנדבות של אנשים מכל הרקעים והתחומים ממשיכה להדהים אותנו. אנחנו ממשיכים לסייע למשרדים ממשלתיים, לבתי חולים, למוסדות חינוך ולמפונים במלונות. תמכנו ביותר מ-100 מיזמים התנדבותיים מאז תחילת המלחמה ונמשיך להיות כאן עבור החברה הישראלית". חן שמילו, מנכ"ל עמותת בוגרי 8200, וחן קמין, מנכ"לית עמותת בוגרי 81, התומכות בחמ"ל היוזמות: "מיד עם פרוץ המלחמה, העמותות העבירו את פעילותן למוד חירום ומעמידות את יכולותיהן ורשת הקשרים שלהן כדי לתמוך במיזמים חשובים, כגון חמ"ל יוזמות. אנחנו פועלים שכם אל שכם עם מובילי ומובילות המיזמים, המשקפים פסיפס מגוון ורחב של כלל הקהילות בחברה הישראלית, וגאים לסייע לכל מי שמהווה חלק מפניה היפות של החברה הישראלית בכלל ובעת משבר בפרט".

"בעבר, הארגון היה מעין מבצר, כשהנתונים נשמרים בו, והדגש באבטחה היה על הגנה היקפית. האתגר כיום הוא להגן בסביבה מבוזרת, שבה הכל נמצא בחוץ וכל הזמן: המשתמשים בחוץ, האפליקציות בחוץ, וכולם צורכים שירותי ענן. המעבר הזה קורה בכל סוגי הארגונים, גם אלה המסורתיים, כגון בנקים וחברות ביטוח. ארגונים השקיעו באבטחה משאבים רבים, ולאורך שנים – אבל זו לא מספקת את ההגנה הדרושה להם כיום", כך אמר דודו עקיבא, מהנדס פתרונות בכיר, נטסקופ (Netskope) ישראל. עקיבא דיבר בפתח כנס וירטואלי שערכה החברה היום (ה'). הוובינר, בשיתוף אנשים ומחשבים, נשא את הכותרת "Netskope Live for Israel". לדברי עקיבא, "האתגר כיום הוא להגן באופן שונה, אבל מוכלל – על מערכות ונתונים שהם מבוזרים, וחלקם, או רובם – נמצאים בעננים השונים. יש להמשיך ולמנוע דליפת מידע, יש לשמור על הנכס הארגוני היקר מכל, הנתונים, יש להגן על המשתמשים ולדעת היכן הם". "האתגר שחברות רבות מתמודדות עמו – גם אלו המסורתיות, וגם החדשות ה'ענניות' – הוא היכן להטמיע את מערכות ההגנה. לכך נולדה תפיסת Security Service Edge (SSE), הגורסת שהארגונים נדרשים לקבל אבטחת מידע כשירות ענני, ההולך איתו לכל מקום ונותן מענה גם למשתמשים המרוחקים". "המענה שלנו", ציין עקיבא, "הוא תשתית NewEdge, המשרתת מיליוני משתמשים ארגוניים ברחבי העולם, ב-71 אזורים, אחד מהם בישראל. הקמנו חוות שרתים פרטית גדולה בתל אביב בעלות של מיליוני דולרים. החווה מספקת ענן פרטי ובו שירות מהיר ומאובטח לארגונים ישראליים – בלא פגיעה בחוויית המשתמש או התפשרות על האבטחה. כך, המידע לא יוצא את גבולות המדינה, וארגונים יכולים לעמוד ברגולציה המוטלת עליהם, ובלא שיהוי. NewEdge הוא כעת ענן האבטחה הפרטי הגדול בעולם ובעל הביצועים הגבוהים ביותר". "בעבר, סיכם עקיבא, "ארגונים פעלו בגישת 'שחור-לבן', משמע הגישה לאינטרנט נחלקה ליעדים מותרים (חדשות, פיננסים, ספורט) ואסורים (רשתות חברתיות, שיחות וידיאו, אחסון ענן). בעקבות הצורך להתיר שימוש במה שהיה אסור בעבר, כיום מנהלי האבטחה הם יותר ספציפיים, ומתירים שימוש במערכת עננית כלשהי, אבל רק ב-Tenant ('דיור') הרשמי שנרכש. אנו מעניקים לארגונים יכולת להבחין בין שירותי הענן השונים ולקבוע לאיזה מהם ניתן להתחבר – וזו אחת מהסיבות שגם ארגונים מסורתיים נעזרים בפתרון שלנו. להערכתי, בשל ההגירה של ארגונים לענן, וההבנה של האיומים הטמונים בו – נחווה גידול בפעילות שלנו". כיצד לצמצם סיכונים הנובעים משימוש ב-GenAI אנדי אפלין, סגן נשיא לפתרונות טכנולוגיים בנטסקופ לאזור EMEA (אירופה, המזה"ת ואפריקה), אמר, כי "יישומי בינה מלאכותית יוצרת, כמו ChatGPT, חוללו מהפכה בתהליכי העבודה הארגוניים. אולם מנגד, הם גם מגלמים סיכוני אבטחת נתונים משמעותיים. ארגונים נדרשים לאפשר בבטחה את השימוש ביישומי בינה מלאכותית יוצרת, עם בקרת גישה לאפליקציות, הדרכת ואימון המשתמשים בזמן אמת, תוך קבלת הגנת נתונים טובה יותר". לדבריו, "כלי בינה שכזו, כמו ChatGPT, מצוי בשימוש נרחב בקרב ארגונים, כי עובדים שונים, ולא רק מפתחים, אלא גם אנשי מנהלה – נעזרים בו לפיתוח המוצרים שלהם. כך, הכלי מסייע לבניית מצגות, או הוספת טורי נתונים בטבלאות אקסל, לדוגמה". אנדי אפלין, סגן נשיא לפתרונות טכנולוגיים בנטסקופ לאזור EMEA. צילום: יח"צ "האתגר", ציין אפלין, "הוא כיצד לצמצם את הסיכונים לארגון הנובעים מהשימוש, ההולך וגדל בכלי בינה מלאכותית יוצרת. הסיכון הזה מגיע משני כיוונים: חשש לשימוש ביישומים שלא הוטמעו דרך צוות המחשוב, המכונה 'צל ה-IT'. נדרש שתהיה לנו הנראות לגבי מה עושה המשתמש, כדי לאכוף מדיניות אבטחה ארגונית כוללת. הסיכון השני הוא דלף מידע. שימוש באפליקציות שכאלה מהווה סיכון מאד גדול לדלף מידע ארגוני – בזדון או בשגגה. למשל, על ידי שאלה שהתשובה לה תחשוף פרטי לקוחות, נתונים מסווגים מסחרית, פרטי מידע רגישים ועוד". "פלטפורמת האבטחה שלנו", סיכם אפלין, "מנתחת את השאלות שהמשתמש שאל את כלי הבינה המלאכותית היוצרת, דוגמת ChatGPT, וכן את התשובות הניתנות. מנגנוני סריקת התוכן שלנו עושים שימוש חכם ביכולות לימוד מכונה על מנת ללמוד את ההתנהגות של השואל ולוודא, כי במהלך בניית השאלות והתשובות לא נחשף מידע חסוי. הכל מתחיל ונגמר בנראות. צוותי אבטחה חייבים למנף כלים אוטומטיים, המנטרים באופן רציף לאילו יישומים – כגון ChatGPT – המשתמשים בארגון מנסים לגשת, איך, מתי, מאיפה, ובאיזו תדירות. חיוני להבין את רמות הסיכון השונות שכל אפליקציה מהווה לארגון, ואנו מעניקים להם את היכולת להגדיר באופן פרטני מדיניות בקרת גישה בזמן אמת. על צוותי האבטחה מוטלת האחריות להפוך את העובדים למודעים ליישומים ולפעילויות הנחשבות מסוכנות".

מטה רעננה למען החטופים יזם והקים מיצב בגלריה על האגם בפארק, כדי להעלות את המודעות לנושא השבת כלל החטופים מעזה. המבקרים התרגשו, צילמו את הפריטים המוצגים והצטלמו מול מראה שהייתה חלק מהמיצב. המיצב יוצג בגלריה עד מחרתיים (ש'). חן אמיניה ומשפחתה ניצלו בנס אחרי ששהו בממ"ד 13 שעות. צילום: יח"צ אברהם ודליה אשל מרעננה, שביקרו בגלריה, סיפרו בדמעות: "יש אצלנו מסורת של שנים רבות, לבקר בחג את המשפחה הקרובה בניר עוז. בסוכות, שבוע לפני השבת השחורה, היינו שם כ-30 איש, ואם היינו מגיעים שבוע אחרי – החיים שלנו היו נראים אחרת לגמרי". חן אמיניה סיפרה שהיא, בן זוגה והילדות ביקרו את ההורים שלו בנירים בשבת הארורה: "שהינו בממ"ד 13 שעות וניצלנו בנס. השכנים שגרו במרחק של שני בתים נחטפו. אין ספק שהייתה לנו השגחה עליונה". "המטרה: שאנשים יזדהו עם החטופים ולא ימשיכו בשגרת חייהם" במטה רעננה למען החטופים פעילות כמה נשים: מגי יוסוביץ, ענת קסוי, ענבר סמובסקי, שמרית שלום, נטלי איתן אזולאי, הילה דגן, ויקי אטיאס ולורן לויטס. קסוי אמרה כי "כולנו מקדישות שעות רבות ביממה למטרה אחת: שהחזרת החטופים לא תרד מסדר היום הציבורי. פנינו לעיריית רעננה בבקשה להשתמש בגלריה לטובת מיצב. זאת, על מנת שאנשים יזדהו עם החטופים ולא ימשיכו בשגרת חייהם". פו הדב כ-"סופרבר" – גיבור על שעוטה גלימה צהובה ומגן על ילדים. צילום: יח"צ תמר ורשבסקי, מנהלת אגף התרבות בעיריית רעננה, נרתמה מיד – ומשם דברים התחילו להתגלגל: ויטוריו ארביב ורותם דוד מהנהלת פארק רעננה עזרו עם ציוד והקצאת עובדים, שסייעו לשנע, לפרוק ולתלות חומרים בתוך הגלריה. "פנינו לתושבים וביקשנו שיביאו דובונים ובובות לטובת המיצב", סיפרה קסוי. "ההיענות הייתה מרשימה. שיתוף הפעולה של כולם היה מדהים, והתוצאה לפניכם. בואו לגלריה על האגם בפארק להתרשם, להרגיש, להתרגש ולהתפלל יחד עם כולנו שכולם יחזרו במהרה לביתם. אמן". כיסא התינוק נותר מיותם…. צילום: יח"צ סמובסקי הוסיפה: "לעמוד מול המראה עם אחותו של אלמוג סרוסי, שנחטף לעזה, ולהבין שזה יכול היה לקרות לכל אחד מאיתנו גרם לי להרגיש כמה נוראה ואכזרית המציאות. חייבים להחזיר אותם מיד". על אחד הקירות במיצב מוקרנת מצגת על חייו של עומר נאוטרה, אחד החטופים שמשפחתו מרעננה, ובסופה קטע של שירת ההמנון הלאומי, התקווה, באחת מעצרות ההזדהות עם החטופים. המיצב מוצג בגלריה על האגם בפארק רעננה עד מחרתיים, כאמור. הגלריה פתוחה למבקרים בימי חול מ-10:00 עד 13:00 ומ-16:00 עד 19:00. בימים שישי ושבת היא פתוחה בשעות 09:00 עד 14:00.

OpenAI – על רקע סערת הימים האחרונים ואולי גם קצת כדי להפנות את העיניים למשהו מעט שונה – הודיעה כעת כי היא פותחת לשימוש בחינם ולכל המשתמשים את האפשרות לשוחח עם ChatGPT באופן קולי. כל מי שמשתמש באפליקציית ChatGPT, שכזכור עדיין מבוססת על דור 3.5 של הצ'טבוט, יראה לצד שורת הקלדת הטקסט צלמית של אוזניות. לחיצה על הצלמית תפתח את הממשק הקולי, כאשר בשימוש הראשון יתבקשו המשתמשים לבחור את הטון הקולי שישמעו בעת קבלת התשובה – וזאת מתוך חמש אפשרויות לבחירה, שכמובן שאפשר גם לשנות אחר כך במסך ההגדרות. התכונה החדשה מאפשרת למערכת לזהות לבד את שפת השיחה, אבל אפשר להגדיר אותה גם באופן ידני. אם אתם מדברים וייטנאמית, הונגרית או אוקראינית לא תהיה בעיה, וגם לא עבור משתמשים ששפתם ערבית. לעומת זאת עברית לא נתמכת – לפחות נכון לעכשיו. האפליקציה גם שומרת תמלול של השיחה, כך שאפשר לקרוא אותה מאוחר יותר כמו שיחות שמנהלים באופן טקסטואלי. ChatGPT with voice is now available to all free users. Download the app on your phone and tap the headphones icon to start a conversation. Sound on ???? pic.twitter.com/c5sCFDAWU6 — OpenAI (@OpenAI) November 21, 2023 ההודעה על פתיחת אפשרות השיחה הקולית לכולם הופיעה בחשבון הרשמי של OpenAI ב-X, עוד לפני סיום המשבר שטלטל את הבחברה מאז יום ו' האחרון, וכשרוב העובדים שלה איימו בעזיבה אם סם אלטמן לא יוחזר לכסא המנכ"ל, מה שקרה לבסוף וסיים את הסאגה. הדוגמה ששולבה בפוסט הייתה הומוריסטית. השאלה הייתה כמה פיצות ענק צריכים להזמין עבור 778 אנשים שמחכה להם לילה ארוך – וזה מספר העובדים בחברה. התשובה הייתה 195, דרך אגב, בהנחה שכל אדם אוכל שלוש פרוסות פיסה, ובכל פיצה יש 12 סלייסים.

בכיר בעולם האבטחה הישראלי, נקרא לו א"ק, עבד שנים רבות ב-RSA. זו קמה ב-1982 והגיעה לתודעה הישראלית ב-2005, כשרכשה את סאיוטה, שבין מייסדיה היה נפתלי בנט, לימים ראש הממשלה. כעבור כמעט רבע מאה מהקמתה, ב-2006, נרכשה RSA על ידי EMC תמורת 2.1 מיליארד דולר והפכה לחטיבת האבטחה של ענקית האחסון. "קורה משהו מאוד מוזר בחברה", אמר לי א"ק אז. "המנהלים של RSA נעלמים לאט לאט ובאין רואה, כל אחד מסיבה שונה: זה פוטר, זה הועבר מתפקידו, זה עזב ביוזמתו. את מקומם תפסו בכירים ועובדים מ-EMC. הבנתי שעליי לחפש עבודה חדשה כשהגעתי יום אחד למשרד במסצ'וסטס ולא הכרתי איש מהעובדים". נשיא ומנכ"ל ברודקום, הוק טאן. צילום: יח"צ אתמול (ד') נסגרה עסקת הרכישה השלישית בגודלה בעולם הטכנולוגי – העסקה שבה ברודקום רוכשת את VMware תמורת 69 מיליארד דולר, מהם 61 מיליארד במזומן והשאר במניות. במאי 2022, בעקבות ההודעה על כוונת הרכישה, שאלתי: האם רכישת VMware תביא לחיסולה? הכתבה, ובעיקר הכותרת, עצבנו כמה ממנהלי הנרכשת. "לפחות שישה מנכ"לים ובכירים בתעשייה חיככו את כפות ידיהם בהנאה כששמעו שברודקום מתכוונת לרכוש את VMware: פט גלסינגר, לשעבר מנכ"ל ענקית הווירטואליזציה, שהעדיף לחזור לכור מחצבתו, אינטל; ומנכ"לי המתחרות – סיטריקס, מיקרוסופט, רד האט מבית יבמ ונוטניקס. לא הזילה דמעה גם דיאן גרין, שייסדה את VMware ב-1998 יחד עם בעלה, מנדל רוזנבאום", ציינתי. גרין, פוטרה בפתאומיות מתפקיד מנכ"לית VMware ב-2008. סומיט דהאוואן, נשיא VMware, ניסה להרגיע את 35 אלף עובדי ענקית הווירטואליזציה, ואמר: "תשמעו, מוניטין הלקוחות וחברי הצוות של ברודקום עלול להיות שלילי. גם הפעולות שאנשי ברודקום נקטו בעבר עם עסקי התוכנה שלהם (CA וסימנטק – י"ה) השפיעו על העובדים וחברי הצוות… זה לא אומר שהם מתכוונים לעשות את אותו הדבר עם VMware. שמענו את ההיפך". בשתי הרכישות, שתיהן עתירות מיליארדים, ברודקום צמצמה את בסיס העלויות שלהן ב-60% עד 70%, לפי דו"ח של סאנפורד ס. ברנשטיין. למה דווקא VMware ומה קשור דונלד טראמפ? דונלד טראמפ, הנשיא לשעבר של ארצות הברית. צילום: BigStock זה כמה שנים שברודקום שואפת להפוך לחברה שפועלת גם בתוכנה, ולא רק בעולם החומרה. זאת, לאחר שדונלד טראמפ מנע ממנה ב-2018, כשהיה נשיא ארצות הברית, לממש את רכישת המתחרה בעולם השבבים, קוואלקום. כשסימנטק נרכשה, האנליסטים לא הבינו מדוע ברודקום מוכנה להשקיע סכומים גדולים בחברת אבטחה וסייבר. זאת, לנוכח הצהרת הוק טאן, נשיא ומנכ"ל ברודקום, עם רכישת CA, שלפיה מטרת הרכישה היא להפוך אותה לאחת מחברות התשתית הטכנולוגית הגדולות ביותר בעולם. ברודקום רצתה לרכוש גם את סאס, ענקית ה-BI, תמורת 15-20 מיליארד דולר, אולם גם עסקה זו לא הבשילה. עמיתי, צבי קצבורג, כתב: "אי אפשר להשתחרר מההרגשה שברודקום פשוט החליטה שהיא תהיה חברת ענק ויהי מה". הדברים הללו מקבלים ביסוס במה שטאן כתב אתמול, בפוסט שבו הוא הודיע על הרכישה: "אנשי VMware מצטרפים לצוות שלנו, וזהו צעד נוסף וחשוב לבניית חברת תשתיות הטכנולוגיה המובילה בעולם". יתרונה של VMware הוא במיקומה הייחודי, המאפשר לה לפעול בסביבה מרובת עננים, כשהיא אגנוסטית לכל ענן. לאחר שביססה עצמה כמובילת תחום הווירטואליזציה וכהוגת תפיסת ה-"מוגדר תוכנה", יש לה כיום מיליוני מפתחים שעובדים על המערכות שלה ומאות אלפי לקוחות ארגוניים. ולמרות זאת, צמיחת VMware התמתנה, משום שהארגונים הצביעו ברגליים ופנו לעננים. בתגובה, פצחה ענקית הווירטואליזציה בשיתופי פעולה עם המתחרה, AWS, ובכך הודתה שהענן קודם לכל. שורה של חששות הכוונה של ברודקום לרכוש את VMware העלתה שורה של חששות אצל עיתונאים, אנליסטים ובכירים בעולם הטק. כריס הגרמן, מנכ"ל סופוס, אמר ביוני אשתקד כי "אנחנו רואים זליגה של לקוחות חדשים אלינו מלקוחות VMware, שלא מרגישים בנוח עם השתלטות ברודקום עליה… ראינו את אותו הדבר גם בעת רכישת סימנטק על ידה. זו אסטרטגיה מוצהרת של ברודקום. זה פותח הזדמנויות לספקים אחרים, כולל סופוס. לקוחות ושותפי VMware אומרים לנו בדיוק את מה שאמרו לקוחות ושותפי סימנטק. זה בדיוק אותו הסרט, שמתנגן מחדש". חטיבות חדשות ב-VMware, והאם המנכ"ל יישאר? בחלוף יממה מההודעה על הרכישה, העיתונות הטכנולוגית בארצות הברית הבחינה שברודקום יצרה במהירות ארבע חטיבות ב-VMware: טנזו, קצה מוגדר תוכנה (SDE, או Software-Defined Edge), רשתות ואבטחת יישומים (ANS) ו-VCF (ר"ת VMware Cloud Foundation). אנליסטים הבליטו את העובדה שאין ביניהן חטיבה למחשוב משתמשי הקצה, וציינו כי זה תומך בשמועות שלפיהן ברודקום כמעט שלא מתעניינת בתחום. הם הוסיפו שבחלוקה שנחשפה, לא צוינו המוצרים והשירותים שיהיו תחת כל אחת מארבע החטיבות. מנגד, טאן אמר בעבר שהוא מתכוון להמשיך באסטרטגיית "אפליקציות בכל מקום" של VMware. במקביל, ברודקום עברה במהירות – בן לילה – למתג מחדש את משרדי הנרכשת ברחבי העולם עם העיצוב תאגידי של הרוכשת. ראגו רגוראם, מנכ"ל VMware. צילום: יח"צ מה לגבי מנכ"ל VMware, ראגו רגוראם? האם הוא מרוצה מהרכישה לש ברודקום את החברה שהוא עומד בראשה? רגוראם אמר בכנס של החברה בשנה שעברה כי "אני מקווה שהעובדים ימשיכו איתנו גם אחרי הרכישה", והבטיח לעובדים ש-"נמשיך לעבוד כצוות". הצוות אולי יעבוד, אך בלעדיו. המנכ"ל רמז על עזיבתו הצפויה ועל פיטורים: "העובדים תרמו להצלחת VMware… בלי קשר אם אתה מצטרף לברודקום או מתחיל את הפרק הבא שלך במקום אחר…". לסיכום, VMware, שהייתה חברה בת של דל, כונתה "תרנגולת המטילה ביצי זהב" עבורה. מענה לשאלה מה יעלה בגורל ענקית הווירטואליזציה אינו חד משמעי, אבל תלוי בטאן.