זירו נטוורקס (Zero Networks), ספקית של פתרונות Zero Trust לאבטחת רשת וזהויות משתמשים, הודיעה על השלמת סבב גיוס B בסך של 20 מיליון דולר, לאחר צמיחה של פי חמישה בהכנסות החוזרות שלה במהלך 2023. את סבב הגיוס הובילה קרן הון הסיכון האמריקנית U.S. Venture Partners – USVP  והשתתפו בו היזם דימיטרי אלפרוביץ', מייסד קראודסטרייק (CrowdStrike) וסמנכ"ל הטכנולוגיות שלה לשעבר, וכן המשקיעים הקיימים ונרוק (Venrock), סייברארק (CyberArk), F2 Capital ו-Pico Venture Partners. זירו נטוורקס נוסדה בשנת 2019 וגייסה מהקמתה 45 מיליון דולר במצטבר. את החברה מנהלים בני לקונישוק, המנכ"ל, ואמיר פרנקל, סמנכ"ל הטכנולוגיות, והיא מעסיקה 45 עובדים, 32 מהם בתל-אביב, והיתר במשרדים בארה"ב ובאירופה. ההון שגויס יתמוך בצמיחה המואצת של החברה וישמש, בין השאר, לגיוס עובדים נוספים בתחומי הפיתוח, השיווק והמכירות. זירו נטוורקס פותרת את אחת הבעיות הסבוכות ביותר באבטחת הסייבר – כיצד למנוע מתוקפים לנוע ברשת הארגונית כדי לגנוב נתונים או להוציא לפועל מתקפת כופרה. פתרונות סגמנטציה קיימים המתמודדים עם בעיה זו הם מורכבים מאוד להטמעה וניהול, ולעיתים קרובות לא מספקים הגנה מקיפה. לעומתם, זירו נטוורקס פיתחה פלטפורמת SaaS אוטומטית לחלוטין, שלומדת את כל תעבורת הרשת ומגבילה את הגישה של כל מחשב וכל משתמש בארגון למינימום ההכרחי. עבור ביצוע פעולות רגישות ברשת, בפרוטוקולים שעלולים לשמש גם תוקפים כדי לנוע ממחשב למחשב, המשתמשים נדרשים לאימות רב שלבי. באופן זה מופחת למינימום הנזק האפשרי של מתקפות סייבר – באופן אוטומטי לחלוטין וכמעט ללא מגע אדם בביצוע ההטמעה והניהול השוטף. בנוסף, הפלטפורמה של החברה מספקת לעובדים גישה מאובטחת מרחוק לנכסי הארגון בכפוף לעקרונות Zero Trust, תוך ביצועי רשת מקסימליים. המודל העסקי של החברה מבוסס על מכירת מנויים בפורמט תוכנה כשירות ענן (SaaS). זירו נטוורקס צברה רשימה מגוונת של לקוחות בארה"ב, באירופה ובמזרח התיכון, ובכללם בנקים מסחריים ובנקי השקעות גלובליים, קמעונאים גדולים מארה"ב, תאגידי ייצור גדולים, חברה גלובלית לספנות מכולות, בתי חולים, משרדי עורכי דין, חברות בנייה וטלקום וכן מוסדות במגזר הציבורי. בני לקונישוק, המנכ"ל, אמר, כי: "עקפנו באופן דרמטי את יעדי הצמיחה שהצבנו לעצמנו, ואנו שמחים על ההשקעה בהובלת USVP, שתאפשר לנו להגדיל את הצוות בשלב מוקדם מהצפוי על מנת לתמוך בהמשך צמיחת החברה. ההשקעה מעידה על ההישגים של כלל הצוות ועל מחויבותו יוצאת הדופן ללקוחות ולשותפים שלנו".

שיתוף הפעולה של ענקית הרשתות החברתיות מטא (Meta) ויצרנית המשקפיים המפורסמת ריי באן (Ray-Ban) – שכבר הוליד משקפיים חכמים אשר נמכרים ללקוחות – ממשיך ומתפתח בהתמדה. עכשיו קו המוצרים הזה עושה קפיצת מדרגה גדולה, עם הצגת יכולות AI המשולבות בו. לא מדובר רק על עדכון תוכנה פשוט אלא על הפיכת המשקפיים פשוט לגדג'ט משנה-משחק, שמבטיח להגדיר מחדש מה משקפיים חכמים יכולים לעשות, זאת בעוד שלרובנו אין בכלל מושג מה משמעות המושג 'משקפיים חכמים'. Mark Zuckerberg tested multimodal AI in the Ray-Ban Meta Smart Glasses. The device can help you match clothes and translate memes. Check it out: https://t.co/9Qhj70QOjk#Meta #AI #SmartGlasses #rayban #tech #technews #technology pic.twitter.com/qgBcOeb0U3 — 80 LEVEL (@80Level) December 13, 2023 מה זה אומר תוספת בינה מלאכותית למשקפיים? למעשה הוספת ה-AI למשקפיים היא הוספת עוזר אישי לאביזר שנמצא ממש על הפנים שלכם. ה-AI המוטבע במוצר החדש הזה יכול לקבל מכם הוראות קוליות, ולספק לחובשי המשקפיים סיוע בדרכים שונות כמו: תרגום אוטומטי של שפות זרות בזמן אמת, ניווט במרחב ללא צורך בשימוש בידיכם, או אפילו השמעת תזכורות דיסקרטיות, בהתבסס על לוח הזמנים והמיקום שלכם. בנוסף, כך טוענת מטא ואף מודגם בציוץ המצורף מעל, המשקפיים יודעים להבין באופן הקשרי את הסביבה שלכם ולהגיב בהתאם. הם מסוגלים למשל לזהות חפצים, אנשים ואפילו רגשות, ולאפשר למשתמשים בהם להתאים את תגובותיהם בהתבסס על מידע רלוונטי שיקבלו מהמכשיר. המכשיר, כך מובטח, גם ילמד ויתאים את עצמו להעדפות המשתמשים בו לאורך הזמן. ה-AI תלמד להכיר את המשתמש, את ההרגלים שלו ואת שגרת חייו, ותהפוך את הסיוע שלה לחלק ואינטואיטיבי יותר ככל שהמשתמש ירכיב יותר את המוצר. מלבד החימוש החדש ב-AI, אסור לשכוח שלמשקפיים הללו יש גם תכונות בסיס מרשימות במיוחד, שבזכותן הם מכונים בכלל משקפיים חכמים. המשקפיים ניתנים לשליטה קולית ומסוכרנים עם הטלפון הנייד של המשתמש ולכן, בין השאר, הם יודעים: להשמיע למשתמש סאונד מבלי להשתמש באוזניות, אך באופן שמאפשר להאזין בדיסקרטיות למוזיקה, לפודקאסטים או לענות לשיחות בנייד. במכשיר משולבים מצלמה ומיקרופון זעירים, לכן ניתן לצלם באמצעותם תמונות וסרטונים, או לבצע שיחות וידיאו תוך כדי תנועה. ומאחר שמדובר ביצרנית ריי באן, שאליה חברה מטא, הרי שגם העיצוב של המשקפיים מרשים ואופנתי. בכל מקרה, השילוב של ה-AI באביזר בסיסי כמו משקפיים (שמש או ראייה) מסמן צעד משמעותי לעבר עתיד המשקפיים החכמים, אבל יותר מכל, לעבר הפיכת הבינה המלאכותית לכזו שמשולבת בכל היבט בחיינו. נראה כי המשקפיים הללו מייצרים מצב חדש שבו הגבול בין טכנולוגיה למציאות מיטשטש, והאפשרויות הן באמת אינסופיות. יצוין עם זאת כי יש כמה שאלות שעולות עקב השקת הגדג'ט החדשני הזה, ובהן תהיות אודות פרטיות המשתמש ואבטחת המידע שלו, וחשש מפני הפוטנציאל לשימוש לרעה ב-AI, שלא ברור בינתיים כיצד הוא מטופל. מאידך, אם ריי באן ומטא ישכילו לטפל באתגרים האלו באחריות, למשקפי ה-AI החכמים שלהן יש פוטנציאל להפוך ללהיט שישפיע וישנה בהמשך את חיי היומיום של כולנו. ממש כך.

גם אם לא מוצאים אותם בארץ, ללנובו יש קו מוצרים שלם של אוזניות, שהיא מפיצה, ברחבי אסיה בעיקר. אמנם בדרך כלל היא לא היצרנית בפועל, אבל מעבר לכך שהיא מעניקה את השם שלה בלב חפץ ותמורה כספית, היא אף פיתחה מותג ייעודי שילווה את המוצרים הללו והוא נקרא ThinkPlus – יש אפילו עיצוב גרפי ייעודי מושקע שחודש לאחרונה. רמת המחירים של האוזניות הללו של לנובו אינה גבוהה, שלא לומר נמוכה למדי, והמקרה של ThinkPlus XT80 אינו חורג מהכלל – הן עולות, נכון למועד כתיבת שורות אלו, כ-49 שקל בלבד. השאלה המיידית שעלתה, ולא רק בי אלא גם בקרב האנשים מסביבי שמדווחים על משלוחים שמגיעים לסקירות, היא האם ברמת מחיר כזו בכלל אפשר לצפות לתפקוד נורמלי של אוזניות, בעיקר כשהן נטולות חוטים. מדובר בשאלה לגיטימית. כאחד שכבר כמה וכמה שנים אינו נרתע מבדיקות של מוצרים בכל רמת מחיר כמעט, כבר יצא לי להיתקל בכמה שכלל לא היו ראויים לסקירה, אפילו לא לרעה. אוזניות מפתיעות לטובה אבל במקרה של ThinkPlus XT80 זה רחוק מלהיות נכון. אקדים את המאוחר ואספר כבר עכשיו שלדעתי מדובר באוזניות מפתיעות לטובה, במיוחד ברמת המחיר שלהן. יש כמובן דברים שחסרים, ואלה בהחלט נובעים מכך שהן מתומחרות כמו שהן מתומחרות, אבל בגדול האוזניות האלו מספקות את מה שהן צריכות להביא לאוזני המשתמש – ובמקרה שלהן זה בעיקר האזנה נוחה לאנשים שעושים ספורט. הייעוד הזה מושג בעזרת הקשתות שתופסות את האוזניות במקומן, כמו אלו שתיארתי בסקירה של Fit Earbuds S30, וזה לא רק שומר אותן היטב במקום, זה גם מוריד את רמת הלחץ שהן יאבדו עקב נפילה. הקצוות, שכן נכנסים לאוזן במקרה הזה, עם דרייבר של 10 מ"מ ועם סיליקון שמוגש בשלושה גדלים להתאמה, מספקים לא רק מוזיקה ישר אל תוך תעלת האוזן, אלא גם סוג של השתקת רעשים פסיבית. פסיבית, כן, לא יותר. זה אומר שאולי שומעים ממש חלק רעשים מרחוק, אבל מקרוב שומעים ובעוצמת קול של כ-50% אפשר גם לנהל שיחה. קצת גדולות מדי. ThinkPlus XT80 של לנובו. צילום: דורון קצבורג המוזיקה הפתיעה לטובה, בעיקר הבאסים, אבל בעוצמת קול גבוהה מדי כבר מורגשות קצת צרימות ואפילו הצלילים הגבוהים מאבדים מאיכותם – אבל באמת שאין סיבה להגיע לעוצמה הזו. הבקרות של האוזניות פשוטות מאוד והן כמעט זהות בשני הצדדים, כשעל כל אוזניה יש למעלה גם מספיק מקום לכפתורי שליטה בעוצמת הקול, ולהבדיל מהרבה אוזניות אחרות, במקרה הזה הם משפיעים ישירות על עוצמת הקול של הטלפון, לפחות במקרה של אנדרואיד. ההבדל היחיד בין האוזניות הוא שלחיצה כפולה על האוזניה הימנית מקפיצה שיר קדימה ובמקרה של השמאלית זה מחזיר את השיר אחורה. מעבר לכך, לחיצה בת שתי שניות מפעילה את הסייעת הווירטואלית ולחיצה ארבע פעמים מעבירה למצב משחק, בו זמן השהייה מעט קצר יותר, אבל לא באופן משמעותי. חיסרון בולט – הגודל אחד החסרונות הוא הגודל. כמו רוב האוזניות עם הקשתות הן גדולות מידות, וגם המארז שלהן גדול בהתאם, והוא ממש לא נוח להחזקה בכיס. למארז יש גם גימיק נחמד וזו תצוגה ויזואלית מקדימה. המספר באמצע מראה כמה אחוזים מהסוללה המארז עדיין מציע. בצדדים יש שתי רצועות של לדים, שמראות מה מצב הסוללה באוזניות עצמן, והן כמובן זזות בזמן הטעינה. בעיה אחרת היא שלאחר כמה וכמה בדיקות התברר שמארז הטעינה מספק בפועל פחות משתי הטענות נוספות לאוזניות, וזה אומר כנראה שחלק די נכבד מהסוללה הפנימית הולך לאיבוד על התצוגה לעיל. האוזניות עצמן, עם סוללה פנימית של 55 מילי-אמפר/שעה, אמורות להחזיק בפועל כשש עד שבע שעות ברמה של 50%, וההפתעה לטובה הייתה שהגעתי להרבה יותר, אפילו כמעט 10 שעות של האזנה למוזיקה ברמה של 70% לערך, כך שיש פיצוי קל על מארז הטעינה. זמן הטעינה של מארז הטעינה עצמו הוא כשעה וחצי וגם אז יש גימיק קטן של ספרות מהבהבות כדי להראות התקדמות. כאמור היתרון הגדול של האוזניות הללו הוא המחיר, ובנקודת מחיר כזו התמורה גבוהה עבור מי שמחפש אוזניות, בעיקר לפעילות ספורטיבית, ופשטות לא מפחידה אותו, ומאידך גם רוצה עמידות בגשם ובזיעה. תוכלו למצוא אותן כאן ועדיין תקבלו עודף משטר של 50 שקל. המשלוח בחינם, והן אפילו הגיעו די מהר לארץ.

כמדי שנה, פרסמה פירמת הייעוץ וראיית החשבון דלויט (Deloitte) את דו"ח המיזוגים והרכישות שלה לסיכום השנה החולפת. מסקנות הדו"ח הן שבשנת 2023 חלה ירידה חדה של 23% במספר העסקאות הכולל. מהדו"ח ניתן ללמוד כי בישראל בוצעו השנה 157 עסקאות בסך כולל של 15.04 מיליארד דולר, לעומת 205 עסקאות בסך כולל של 21.53 מיליארד דולר בשנת 2022. לפי החברה, "הירידה היא דרמטית יותר אם בוחנים את הנתונים בחלוקה רבעונית – בחציון הראשון של השנה נסגרו 64% מהעסקאות, לעומת 36% בלבד בחציון השני". דלויט הסבירה כי הסיבות העיקריות לביצועים החלשים של שוק ה-M&A בישראל ב-2023 היו המשך ההשפעות המאקרו כלכליות הגלובליות (בעיקר השפעת עליות הריבית החדות), אך לא פחות מכך גם גורמים פנימיים – ביניהם כמובן המחאה האזרחית נגד ההפיכה המשפטית והמלחמה בעזה – שהגבירו את אי הוודאות במדינה. מאידך החברה מציינת בדו"ח כי "האטת קצב האינפלציה במחצית השניה של השנה לצד הקפאת עליות הריבית ותחזיות אף לתחילת הורדה הדרגתית – גורמת לאופטימיות ולציפייה להתאוששות בעולם המיזוגים והרכישות". ריכז את מרבית העניין. מגזר הטכנולוגיה, מדיה ותקשורת. צילום: עיבוד ממוחשב. מקור: דלויט ישראל "מגזר הטכנולוגיה, מדיה ותקשורת, ריכז את מרבית העניין" מגזר הטכנולוגיה, לפי הדו"ח של דלויט, אחראי למחצית מהעסקאות שהתקיימו השנה. אייל שוורץ, מוביל תחום בנקאות, השקעות ומימון תאגידי ב-דלויט ישראל. צילום: יח"צ אייל שוורץ, מוביל תחום בנקאות, השקעות ומימון תאגידי ב-דלויט ישראל: "בדומה לשנים קודמות, מגזר הטכנולוגיה, מדיה ותקשורת, ריכז את מרבית העניין, עם 47% מסך העסקאות (74 עסקאות)". שוורץ הוסיף ועדכן: "אנו רואים המשך ההתקררות בשוק המיזוגים והרכישות. בדומה לשנה הקודמת, שנת 2023 התאפיינה בהמשך ההאטה במספר ובהיקף עסקאות המיזוגים והרכישות בישראל". לדבריו, "בדומה לשנים קודמות, רוכשים אסטרטגים היו אחראים על רוב העסקאות גם בשנת 2023 – 89% מכלל העסקאות. 75% מהעסקאות (בהן פורסם שווי) היו בשווי הנמוך מ-100 מיליון דולר. השווי הממוצע לעסקה ב-2023 היה 131 מיליון דולר, ואילו השווי החציוני עמד על 40 מיליון דולר, נמוך יותר מבשנת 2022 (48 מיליון דולר)". בדלויט סיפקו גם תחזית ל-2024, וצינו כי בעוד שברוב העולם הצפי לעצירה של העלאות הריבית ואף הורדתן במהלך הרבעונים הקרובים מוביל לאופטימיות בשוק המיזוגים והרכישות, בישראל המצב מורכב יותר מכיוון שגורמי פנים (מחאה נגד החקיקה המשפטית ומצב מלחמה) מובילים לחוסר ודאות. התאוששות שוק המיזוגים והרכישות תלויה מאד בהימשכות ובתוצאות המלחמה. ככל שהמלחמה תסתיים בטווח קצר יחסית והמשק יתחיל לחזור לשגרה, אזי צפויה התעוררות גם בהשקעות ורכישות. לצד סקטורים שעשויים להנות מביקושים חזקים, כגון סקטור הביטחון והתשתיות, כך גם עשויות להיווצר עסקאות עם חברות שעלות המימון והמינוף הגבוה מאלצות אותן למכור או להכניס שותפים. בנוסף, ציינו בחברה, כי קיימות כיום במשק מספר עסקאות פוטנציאליות גדולות, שצפויות להבשיל בשנה הקרובה, ובין היתר ניתן לציין את הליך המכירה של קבוצת כתר, את תהליך הפרטת דואר ישראל, כמו גם את מכירת ויזה כאל, סלקום ועוד.

"כנופיות פושעי סייבר, כמו קבוצת לזרוס הידועה לשמצה וספקיות של רוגלות, כמו NSO הישראלית – צריכות להיחשב כשכירות חרב בסייבר – והדרך לפעול נגדן היא בתגובה בינלאומית מרוכזת", כך לפי דו"ח שפרסם מכון המחקר Observer Research Foundation – ORF, היושב בדלהי שבהודו. ד"ר פיטרי בינטאנג טימור, במקור מאינדונזיה, עוסקת במחקריה בתפר שבין הגנה פיסית על נשים, זכויות נשים, ביטחון לאומי וביטחון אישי. לדבריה, "יש להחיל את המונח על ספקיות רוגלות וכנופיות האקרים, כי הוא תואם את ההגדרות של אמנת ז'נבה: 'שכירי חרב הם ישות שיש לה מוטיבציה לזכות בפיצוי כספי, או חומרי, בתמורה לנכונותם להילחם למען ארצו של המגייס'. המקבילה המודרנית לשכירי חרב היא אלה שמבצעים את פעולותיהם באמצעות IT, ומכאן המונח שכירי חרב בסייבר". מאז 2010, קבוצות שכאלה נחשפו ונחקרו על ידי קבוצות כמו סיטיזן לאב (Citizen Lab) מקנדה ואמנסטי אינטרנשיונל, אך הוגדרו לרוב כמבצעות פשעים בלבד. לדברי ד"ר טימור, "קבוצת לזרוס זכתה בתואר המפוקפק של שכירת חרב בסייבר בשל פעילותה לפיתוח ולהפצה של נוזקות בחסות ממשלת צפון קוריאה. קבוצת NSO הצטרפה ל'מועדון', כי היא מוכרת את הרוגלה שפיתחה, פגסוס, לממשלות שמוכנות לרכוש ולפרוס אותה. היא מהווה עסק לגיטימי, אם כי שנוי במחלוקת". פעילות אחרת של מי שמקבל את התואר "שכיר חרב בסייבר" הן כנופיות או ארגוני פשע המציעים האקרים להשכרה. לפי הדו"ח, שוק שכירי החרב בסייבר הולך וגדל, כיוון שהוא מועיל למדינות הרוכשות את שירותיהם: המדינות משפרות את היכולות ההתקפיות שלהם, "תוך שמירה על הכחשה סבירה באמצעות הימנעות מזיהוי". עוד צוין בדו"ח כי שכירי חרב בסייבר הם חסכוניים ומייצרים יחס טוב בין עלות ותועלת. "הם אינם דורשים טיפול של מחלקת משאבי אנוש או הדרכה ואין להם עלויות כוח אדם אחרות. כך, מדינות שלא יכולות להרשות לעצמן כלכלית לבנות צוות מבצעי של סייבר התקפי, עשויות לשכור שכירי חרב בסייבר –  כדי להיכנס למשחק". "אמנם נעשתה עבודה כדי לרסן שחקני איום שכאלה", אמרה ד"ר טימור, "אבל צריך לעשות יותר. אני קוראת לחקיקה שמיישרת קו בין השימוש במודיעין ובכלים פורנזיים דיגיטליים – עם הצורך והחובה לממש זכויות אדם. יש לקבוע סטנדרטים, כך שפעולות המבוצעות בשם 'הביטחון הלאומי' יכבדו גם זכויות אדם. מדינות משתמשות בפרצות שיש בחוקים שלהן כדי לארח חברות בנות ומרכזי מחקר של שכירי סייבר: המצב הזה עלול להחמיר, למשל כאשר מידע דלף, או נעשה בו שימוש למטרות מפוקפקות". כך, ציינה, "במקרה שלNSO , נציבות האיחוד האירופי בחרה שלא להפריע לשימוש של מדינות החברות בו ברוגלת פגסוס, כי היא סווגה ככלי המסייע ל'ביטחון הלאומי'. זאת, למרות שהרוגלה שימשה למעקב אחר פקידי ממשל, עיתונאים, אנשי עסקים, פעילים פוליטיים וחברתיים, פעילי זכויות אדם, אקדמאים ומטרות אחרות שאולי הרגיזו פוליטיקאים". הדו"ח מסתיים בקריאה לאזרחים "לדרוש מממשלות ועסקים הרוכשים שירותים של שכירי חרב ברשת – ליטול אחריות על פעולות אלו. קבוצות בחברה האזרחית נקטו בצעדי תביעות משפטיות כנגדם – כדי לדרוש שקיפות טובה יותר". לא התקבלה תגובה מ-NSO לדיווח.

השבוע שמחתי לארח במאורת הנמר שלושה חברים מלאי תשוקה ויצירתיות שהקימו חברה מצליחה עם ערך משמעותי, הן לנו המשתמשים והן לחברות גדולות בארץ ובעולם. הסטארט-אפ הישראלי מיין (MINE) מאפשר לכל אחד מאיתנו להחזיר את השליטה על המידע האישי שלו ולהפחית סיכונים דיגיטליים. מיין הוקמה על בסיס התובנה, כי מצד אחד – עוד לא הומצא "אינטרנט נטול סיכונים" וכי פריצות למאגרי מידע ונתונים הן עובדה מוגמרת, שתמשיך ללוות אותנו עוד זמן רב בעתיד; ומצד שני -המשתמשים מעוניינים להמשיך ליהנות מכל מה שיש לרשת להציע, גם במחיר של גילוי חלק מהמידע האישי שלהם. מיין גיבשה פתרון, המאפשר למשתמשים להמשיך וליהנות מהאינטרנט, תוך שהם מקבלים ידיעה מלאה לגבי אופן שמירת המידע שלהם ואצל אילו חברות, בצירוף האפשרות לשליחת בקשה להסרת מידע שאין בו עוד צורך ובקשה למחוק אותו מהרשת לאלתר. גל רינגל, המנכ"ל, סיפר לי, כי מבדיקה שערכה מיין בקרב משתמשיה עולה, כי בממוצע, בכל רגע נתון כ-350 חברות (ובקרב משתמשים ישראלים כ-450 חברות) מחזיקות במידע כגון זהות אישית, כתובות ומידע פיננסי. מדובר בעקבות דיגיטליים (digital footprints), שנשארות ברשת במשך שנים, אף על פי שבכ-80% מהפעמים מדובר במידע שנמסר עבור שירות לצורך חד פעמי בלבד. עקבות אלו מגדילות משמעותית את הסיכונים ברשת, והמידע שאנחנו משאירים  מנוצל מדי יום, במקרה הטוב, על ידי החברות ובמקרה הרע על ידי האקרים, המבצעים גניבת זהויות של צרכנים ושימוש בנתוני אשראי. הפתרון של מיין מבוסס על בינה מלאכותית: אלגוריתמים מתחום למידת מכונה ועיבוד שפה. עוד סיפרו לי מייסדיי מיין, כי בשנתיים האחרונות התחדד חזון החברה סביב מוצר ה-B2B שלה, שנקרא MineOS, ומטרתו לספק לחברות One Source of Data Truth לכל המערכות שהן משתמשות בהן והמידע שהן מחזיקות שם. תהליך זה נקרא מיפוי דאטה, והוא אבן הבניין החשובה ביותר, שמשרתת כבסיס לצוותים רבים בכל ארגון: הצוות המשפטי, צוות הפרטיות, צוותי הדאטה השונים, צוותי פיתוח, IT ואבטחה. בהזדמנות זו יצא לי לברך את שלושת המייסדים שרק לפני כשבוע גייסו בעבור החברה  30 מיליון דולר בהובלת הקרנות Battery Ventures, ו-Paypal Ventures  בצירוף זרוע ההשקעות של ענקית הביטוח האמריקנית Nationwide. ההון שגויס יספק את צורכי החברה בשנים הקרובות ויסייע במאמצי ההתרחבות הגלובלית של פלטפורמת ה-B2B של החברה – MineOS. מיין הוקמה בתחילת 2019 ומעסיקה כ-35 עובדים במשרדיה בתל אביב, בארה״ב ובגרמניה. מייסדי החברה הם גל רינגל (מנכ"ל), גל גולן (CTO) וקובי ניסן (CPO).

השבוע הגישה הממשלה תזכיר הצעה לשינוי חוק השב"כ, שמהותו מתן אפשרות לגוף זה לקבל כל סוג של מידע שמצוי במאגרי מידע ממשלתיים, או אצל  גופים מסחריים המפוקחים על ידי הממשלה, כל זאת מבלי שאנחנו נדע על כך, והחמור מכל – מבלי שיבקשו צו של בית משפט, כפי שמקובל עד כה. הצעת החוק הוגשה לוועדת חוץ וביטחון, מה שמנבא שהדיון יהיה בדלתיים סגורות ולא שקוף לציבור, כפי שמקובל בכל הצעת חוק שמוגשת לכנסת. מצופה מאנשי המקצוע בגוף החשוב הזה, שגם הפעם יסתייגו מהחוק, או לפחות יבטיחו רמה מסוימת של שקיפות, כדי להרגיע אותנו האזרחים, החוששים לכרסום נוסף בדבר הכי יקר שיש כל אחד – הפרטיות עוד בטרם ההצעת חוק הגיעה לדיון בוועדה, היא זכתה השבוע לביקורת מצד משפטנים ומומחים לזכויות האזרח והפרט. אחת מהן, מד"ר תהילה שוורץ אלטשולר, מהמכון הישראלי לדמוקרטיה, שהגדירה את הצעת החוק בראיון לאנשים ומחשבים, "רעידת אדמה של ממש". היא אמרה עוד שאם ההצעה תעבור, ישראל תצטרף לחצר האחורית הדיגיטלית של העולם. פרופ' מיכאל בירנהק, אמר בראיון לאחד מכלי התקשורת, שברור שזה חוק שהיה במגירה הרבה זמן, ועכשיו מצאו את התירוץ לשלוף אותו, תחת הטיעון של מצב חירום. סביר להניח שהתשובות שנציגי הממשלה יספקו יהיו שהתקנה נועדה לשימוש רק במצבי קיצון, כדי למנוע סכנה של ממש, ולא לצורכי מעקב שוטף. אבל מבקרי התזכיר מציינים כי הוא אינו קובע שום מנגנון פיקוח והגנה עלינו, האזרחים, מאחר שהקו האחרון שאמור להגן עלינו, בית המשפט, נופל – כי לא יהיה צורך בו. רק אדם אחד יהיה רשאי לאשר חדירה למאגרי המידע, והוא ראש הממשלה, שבמקרה גם ממונה על השב"כ. יאפשר מעקב אחרי אזרחי ישראל. חוק השב"כ אחרי התיקונים המוצעים בו. צילום: עיבוד ממוחשב כאילוסטרציה. מקור: שאטרסטוק פגיעה בפרטיות שהולכת ומחמירה אין זו הפעם הראשונה שמנסים לרתום את השב"כ כדי לפגוע בפרטיות שלנו. כולנו זוכרים עדיין את הקורונה, אז הממשלה עירבה את הארגון החשוב הזה, כדי לאתר מפירי תקנות וסגרים, חולי קורונה. לזכות חלק מראש השב"כ ייאמר כי מרבית העומדים בראשו אז הסתייגו מהמהלך. זה מנוגד לדי אן איי של הגוף החשוב הזה, שיש לו משימות ותפקידים חשובים לסיכול פיגועים, אותן הם עושים מדי ערב בהצלחה לא קטנהן אין זה סוד. במקרים בהם באמת נדרשת גישה למידע או לכלי של אדם מסוים, יש להם את האמצעים הטכנולוגים לעשות זאת ואין צורך, כמובן, לחשוף אותם בציבור. לכן מצופה מאנשי המקצוע בגוף החשוב הזה, שגם הפעם יסתייגו מהחוק, או לפחות יבטיחו רמה מסוימת של שקיפות, כדי להרגיע אותנו האזרחים, החוששים לכרסום נוסף בדבר הכי יקר שיש כל אחד – הפרטיות. במקום אחר של הכנסת, בוועדת החוקה, מתקיימים סידרה של דיונים שנועדו לתת לרשות להגנת הפרטיות אמצעים חזקים יותר לאכוף את החוקים, שנועדו לשמור על מאגרי המידע אצל חברות ומשרדי ממשלה, ולא יחשפו אותם להתקפות סייבר או דליפה. אז מצד אחד הממשלה מגבירה את המאמצים לשמור על הפרטיות, אבל מצד שני – רוצה לאשר חוק שיאפשר לה לדעת עלינו הכל בכל רגע נתון וללא שום בקרה. קמפיין "מתגברים על השתפת" (השחקן הוא יניב ביטון). צילום: מערך הסייבר, המשטרה ופיקוד העורף לטפל בשורשי "מחלת השתפת" אמצעי התקשורת משדרים כעת קמפיינים שנועדו לעורר את תשומת הלב של הציבור לא לשתף פייק ניוז – תופעה שגדלה מאז תחילת המלחמה. הנימוק הוא בעיקר ביטחוני, כדי לא לתת לאויב אפשרות לפרוץ לטלפונים שלנו או למחשבים. הקמפיין עצמו לוקה במידה מסוימת של חוסר טעם. הדמות בסרטון, שכאילו ממהרת לשתף, היא אישה, כנראה ממוצא מזרחי, שקל מאוד להבין כי אינה ממש אינטליגנטית. כאילו שרק נשים מזרחיות משתפות סרטים ופוסטים, וכל השאר נזהרים. אבל זו לא הבעיה היחידה בסיפור הזה. השיתופים של הגברת אכן לא רצויים, והם מסכנים אותה ואחרים, אבל הם לא לב הבעיה. הפייק הגדול והמסוכן מצוי בפלטפורמות החברתיות, שם הוא מתחיל. הוא כולל דברים הרבה יותר חמורים מסתם סרטונים, מעצבנים ככל שיהיו. ל"חגיגה" הזו שותפות קודם כל הפלטפורמות הדיגיטליות והחברותיות שדרכן מופץ אותו פייק ניוז. שם הידיעות והמידע הכוזב הופכים לוויראליים תוך שניות. המצב הזה מקבע עובדות ועמדות, במיוחד במלחמה הנוכחית, ולכן שם החמאס ותומכיו משקיעים משאבים רבים כדי לייצר מידע כוזב, מסית ואנטישמי. אז מאוד יפה לדבר על הגברת בסרט, שמשתפת כל  דבר עם החברות שלה, אבל לא לדבר על אלו שמאפשרים את הפייק הכי גדול, שגם מסכן חיים, והם – מנהלי פייסבוק וווטסאפ (מטא), טיקטוק, ועוד. ברחבי העולם יש נסיונות לאלץ אותם לסנן יותר טוב את התכנים. אצלנו מזמנים אותם לדיונים בכנסת, שם הם שולחים נציגים או לובסיטים שיודעים לדבר ולספר סיפורים, אבל בפועל לא עושים הרבה כדי שהגברת מסרטון ההסברה לא תוכל לשתף כל דבר. שורה תחתונה: במקום לדבר על "מחלת השתפת" מן הראוי שרשויות החוק והממשלה יעברו למעשים של ממש, כדי להפעיל לחץ על טייקוני המדיה החברתית, שיתאמצו קצת יותר ולא יאפשרו תוכן כוזב ושקרי בפלטפורמות שלהם.

חברת הסייבר הישראלית סיגניה (Sygnia) – הפועלת ברחבי העולם בתחום התגובה לאירועי סייבר – הודיעה השבוע על מינויו של שהם סימון לסמנכ"ל תגובה לאירועי סייבר (IR – ר"ת Incident response). בתפקידו החדש מוביל סימון צוות עולמי של מומחים, המסייעים לארגונים נגד התקפות מתוחכמות, כולל מתקפות כופרה, ריגול תאגידי, גניבה פיננסית ומתקפות סייבר של מדינות. סימון יחליף בתפקידו את עמיר בקר, שקודם לתפקיד סגן נשיא בכיר לשירותי סייבר גלובליים בחברה. סימון מביא עימו למעלה משני עשורים של ניסיון בתחומי הסייבר והמודיעין. לפני שהצטרף לסיגניה, שירת כ-24 שנים בצה"ל בתפקידים שונים, האחרון שבהם, מנהל חממת החדשנות של המטה הכללי וראש ענף שיטות לחימה באגף התכנון. לפני כן, שירת בתפקידים בכירים ביחידת 8200, בתפקיד מוביל ענף סייבר וניתוח דאטה, וכן ראש ענף Big Data ו-AI בפיקוד מרכז ודרום. סימון הוא בוגר תואר ראשון מאוניברסיטת חיפה, עם התמחות בכלכלה ובניהול מערכות מידע, ובעל תואר MBA מאוניברסיטת תל אביב. לדברי רם אלבוים, מנכ"ל סיגניה: "שהם מגיע אלינו לאחר שירות צבאי מגוון ורב שנים, שבו צבר ניסיון עשיר בעולמות הסייבר. הניסיון הרב והחזון האסטרטגי שהפגין עד כה יאפשרו לסיגניה לקדם את יכולות התגובה שלנו לאירועים, ויחזקו את יכולות החברה במתן פתרונות אבטחת סייבר מתקדמים. אנו נמצאים בתקופה של צמיחה יוצאת דופן, ומינוי אסטרטגי זה משקף את המחויבות שלנו להוביל בחזית הטכנולוגית והמקצועית, ולענות על הצרכים המתפתחים של לקוחות החברה בכל העולם".