10:13:01 | ◀︎ | מיה פולמן אבנרי מונתה לסגנית נשיא לניהול מוצר בקלארוטי | |
11:25:46 | ◀︎ | מנכ"ל DXC – פוטר | |
11:32:56 | ◀︎ | המטפלים שמתנדבים לסייע לשורדי ה-7 באוקטובר לחזור לחיים | |
11:56:26 | ◀︎ | נשים ומחשבים: מיכל לוי, נובידאה | |
13:55:22 | ◀︎ | הכינו את הארנקים: אפל תחל לשווק את Vision Pro שלה בינואר | |
14:02:05 | ◀︎ | שלוש חברות ישראליות ישתתפו בגמר תחרות ה-EdTech העולמית | |
14:37:14 | ◀︎ | אינטל תקים מפעל חדש בארץ – בהשקעת עתק של 25 מיליארד ד' | |
15:04:46 | ◀︎ | סמסונג ונאבר פיתחו יחד שבב AI מתקדם | |
15:43:07 | ◀︎ | מדגמנים פיקסלים: למה דור Z משלם מיליארדים בשנה על הלבשת אווטארים? | |
16:03:07 | ◀︎ | עוד יום, עוד איראן: מתקפת פישינג חדשה מנסה למחוק מידע בארגונים | |
16:05:18 | ◀︎ | רד האט אירחה 100 חניכות ממכינת בסמ"ח בהאקתון טכנולוגי | |
17:42:31 | ◀︎ | הקרן שמנציחה את ראש מועצת שער הנגב באמצעות סיוע ליוזמות טק | |
18:03:59 | ◀︎ | המלחמה הדיגיטלית הראשונה של צה"ל | |
18:33:59 | ◀︎ | "ארגונים נדרשים לחוסן בעולם האחסון" |
The headlines that made most buzz on this page
26/12/23 18:03
13.11% of the views
מאת אנשים ומחשבים
שלל טכנולוגיות ופיתוחים טכנולוגיים משמשים את פעילות צה"ל במלחמה שמתנהלת בימים אלה מול החמאס ברצועת עזה, כמו גם בלחימה מול החיזבאללה בצפון. בין אם אלה פיתוחים שמסייעים ללחימה עצמה ובין אם כאלה שמיועדים לאספקת ציוד, אוכל וכל מה שהלוחמים צריכים כדי להילחם. אפשר לומר שזאת המלחמה הדיגיטלית הראשונה – ולא בכדי: צה"ל משתמש בטכנולוגיות כגון דאטה סיינס, AI, ענן – בעיקר AWS וגוגל קלאוד – ושבבים, ובשלל מערכות טכנולוגיות, כדי לנהל את הלחימה ולהביא לצמצום ככל הניתן של מספר הנפגעים, כמו גם של ירי דו צדדי. מקורן של חלק ניכר מהטכנולוגיות האלה הוא בחטיבה הטכנולוגית ליבשה (חט"ל).
אמנם, בחודשיים, פלוס מינוס, שחיילי צה"ל נמצאים על הקרקע בעזה (ומתחתיה) היו לא מעט אירועי ירי דו צדדי, וכמה וכמה לוחמים נהרגו בהם, אבל לטענת הצבא, הרבה מאוד הלוויות ואבל נמנעו בגלל המערכות שפותחו.
החטיבה הטכנולוגית פרושה לאורכה ולרוחבה של המדינה – מבסיס סיירים, לא רחוק מאילת, ועד למחנה בירנית על גבול הצפון, שפונה באחרונה. הניסויים שלה נערכים בעיקר בבסיס נס"א, שנמצא בחולות ראשון לציון, בין העיר לפלמחים, ושחלקו מהווה שמורת טבע. ההון האנושי של חט"ל כולל 5,000 איש, מהם 3,000 אנשי ייצור, וכן עתודאים, דוקטורים, מהנדסים, הנדסאים ומפתחים. בין הבכירים שבהם יש את ה-CTO וה-CDO (מנהלי הטכנולוגיה והדיגיטל הראשיים) של כוחות היבשה.
הפיתוחים של חט"ל. צילום: דובר צה"ל
האמצעים הטכנולוגיים שמפותחים בחטיבה אמורים להגדיל את אורך הנשימה שיש לכוחות היבשה, ולאפשר להם לפעול לאורך זמן רב יותר ובדיוק רב יותר מול האויבים. חלק מאותם פיתוחים הם של חט"ל בלבד, חלקם האחר נעשה בשיתוף פעולה עם יחידות צבאיות טכנולוגיות אחרות ועם חברות אזרחיות – מרפאל ועד לסטארט-אפים, ויש גם ציוד אמריקני. חלקם פותחו לפני המלחמה ועברו התאמות, ואחרים פותחו אחרי ה-7 באוקטובר, בהתאם לצרכים בשטח. הפיתוחים של חט"ל מלווים את צבא היבשה מהאוויר (רחפנים, למשל), עבור בפעילות על הקרקע וכלה במערך התת קרקעי – רשת המנהרות של רצועת עזה.
ב-"פורטפוליו" הפיתוח של חט"ל יש כלים "קרביים" פחות, כמו רחפני אספקת ציוד לכוחות הלוחמים, ובעיקר יותר – רחפנים שנושאים איתם מטו"ל שמודפס בתלת ממד ויכול לירות שלושה כדורים, עם מערכת בקרה ששולטת על הזוויות שלו; כלי נשק משוכללים ומצוידים בטכנולוגיות, כמו רובה נגב 7; טילי כתף; וגם אמצעים שאסור לפרט, אבל אתם מוזמנים להפעיל את הדמיון.
הרחפן עם המטו"ל. צילום: דובר צה"ל
לוחמת יבשה דיגיטלית
אחת היחידות של חט"ל היא לוחמת יבשה דיגיטלית (לי"ד). בגדול, 40% מהפעילות של חט"ל היא דיגיטלית. יחידת לי"ד אחראית על פיתוח מערכות התקשורת הטקטית והנפרשת ביבשה, עבור חיל הרגלים והשריון – מהמפקדות ועד לחיילים ולמפקדים שבקצה. בנוסף, היא אחראית על פיתוח סימולטרים מבוססי מציאות וירטואלית ורבודה, שמאפשרים ליחידות בשטח לזהות את המטרה ולירות עליה מרחוק. אמצעי לחימה אחר הוא טאבלט קל משקל שהלוחם נושא אתו, שבאמצעותו הוא יכול לראות את המטרה ממרחק של מאות מטרים – ולירות עליה, מבלי להתקרב.
פיתוח טכנולוגי נוסף של החטיבה הוא עמוד האש – אפליקציה פשוטה, מבוססת אנדרואיד, שכוללת יכולות שליטה ובקרה (שו"ב) לקצה המבצעי – כלומר, למפקדים ולחיילים בשטח, על בסיס מערכת הסלולר הצבאית. היא מאפשרת לכוחות לדעת איפה נמצאים הכוחות האחרים, כמו גם האויב.
שתי יכולות בתחום הדאטה, שבחט"ל העצימו באחרונה, הן הגדלה דרמטית של כמות המידע שנאספת בזרוע היבשה, שבעבר עמדה על אחוזים בודדים – באמצעות הקמת מפעל מידע, שאוסף את הנתונים מזרוע היבשה, עד לרמת התנועות בשטח שכל כוח עושה; והתמודדות עם הגידול האקספוננציאלי של הדאטה במלחמה הנוכחית.
NLP ,LLM ומערכת צי"ד
כמה מהיכולות של צה"ל מבוססות על שתי מילות באזזז "סקסיות" בתעשיית הטכנולוגיה: NLP (עיבוד שפה טבעית) ו-LLM (מודלים גדולים של שפה). דוגמה אחת לשימוש הזה היא מעין מילון שאנשי חט"ל פיתחו, שמתרגם מונחים מאנגלית לעברית – וממנה לצה"לית מדוברת. המערכת גם מאפשרת למפקד בשטח לשאול שאלות על המונחים האלה, ולקבל את התשובות בזמן קצר.
כלי נשק שפותחו בחטיבה. צילום: דובר צה"ל
הזכרתי כאן שלל פיתוחים חדשים, ועכשיו אני מגיע לפיתוח מתחדש: צי"ד (ציוד יבשה דיגיטלי) – מערכת השו"ב הוותיקה, שעוברת שדרוגים שוטפים ומסייעת גם היא בלחימה. חלק גדול מהפעלת הכוח של צה"ל מבוסס על מערכת צי"ד. היא מאפשרת לכוחות בשטח ובמפקדות לדעת על הסד"כ והמיקומים של הלוחמים, מזרימה מודיעין בזמן אמת לשטח ומפעילה אמצעי לחימה. אחת היכולות שלה, שמבוצעת בשיתוף אגף התקשוב, היא מרכז שליטה רשתי, שיודע לנטר את הפעילות של הרשת, את העוצמות שלה וגם לרסן את השימושים, אם צריך.
לקחים מה-7 באוקטובר
החטיבה הטכנולוגית, כמו יחידות אחרות של צה"ל, נתפסה לא מוכנה בשבת השחורה של ה-7 באוקטובר. למעשה, פיתוח שלה היה בין הכלים הצה"ליים הראשונים שספגו את האש של החמאס – המצלמות שהותקנו על הגדר בגבול עם רצועת עזה, שהמחבלים ירו עליהן והשתיקו אותן כדי שלא נדע בזמן אמת שהם פורצים אותה, בדרך לטבח הנורא. על מנת להחליף את המצלמות שהושמדו, חט"ל מצאה פתרון אזרחי, התאימה אותו לצרכיה וקראה לו "במת הרמה קטלנית". כשמה כן היא, מדובר בבמה שמורמת לגובה של 15 מטרים, ומאפשרת להתקין עליה מצלמות, אמצעי מודיעין וכלי ירייה. היא מופעלת מרחוק – אם כי לא מאוד רחוק מהיכן שהיא נמצאת, באמצעות ג'ויסטיקים.
התאמה נוספת בוצעה כתוצאה מאחת ההפתעות הגדולות של צה"ל, ובכלל זה של החטיבה הטכנולוגית – רשת המנהרות הענפה ברצועת עזה. בצה"ל ידעו שיש לחמאס רשת מנהרות וידעו שהיא ענפה, אבל לא ידעו עד כמה. גם כאן, הדבר חייב את חט"ל לבצע התאמות, כדי שהלוחמים ירדו למנהרות מוכנים. היכולות החדשות מאפשרות להגן על הלוחם שיורד למנהרה, ומאפשרות תקשורת – והרי מתחת לפני השטח בדרך כלל אין תקשורת טובה, או אין כזו בכלל.
לראות את המטרה מרחוק – ולירות. צילום: דובר צה"ל
הפיתוחים של "במת הרמה קטלנית" ושל הכלים שמסייעים ללוחמה טובה יותר בתת קרקע הם שתיים מהתאמות רבות שהחטיבה הטכנולוגית עשתה במהלך הלחימה. ההתאמות האלה הן דבר מתמשך, ומבוצעות הן בגלל צרכים שעולים מהשטח והן במקרים שבהם החמאס או החיזבאללה לומדים את היכולות של המערכות ואיך להתמודד איתן – ואז צריך לבצע התאמות נוספות, כדי להערים עליהם.
ככלל, בחט"ל מפיקים כבר כעת לקחים מאירועי ה-7 באוקטובר, אם כי מאחר שהם עוסקים בסיוע ללחימה בשטח, הפקת הלקחים המלאה תיעשה אחרי שהמלחמה תסתיים. בחטיבה הטכנולוגית של צה"ל משרתים לא מעט אנשים טובים ומוחות טכנולוגיים שכל חברת היי-טק הייתה יכולה להתגאות בהם. לכן, אנשיה מבוקשים גם ב-"אזרחות", והחברות מציעות להם לעיתים הצעות מפתות, שגורמות להם לפשוט את המדים. יש לקוות שאחד הלקחים שיילמדו הוא כיצד לשמר אותם טוב יותר.
26/12/23 14:37
9.84% of the views
מאת אנשים ומחשבים
המנהלים הכלליים של משרד האוצר, משרד הכלכלה והתעשייה, רשות המסים ומנהלת רשות ההשקעות אישרו את בקשת חברת אינטל להקמת מפעל חדש בישראל, בהשקעה של 25 מיליארד דולר.
במסגרת ההשקעה צפויה החברה להעסיק אלפי עובדים נוספים בקרית גת בשכר גבוה. במסגרת התחייבויותיה צפויה אינטל לסיים את ההשקעה ולהתחיל את הפעילות במפעל עד לשנת 2028 ולהמשיך ולהפעילו עד לשנת 2035, לפחות.
מדובר בהשקעה הגדולה ביותר עד כה של חברה במדינת ישראל, שעל פי הערכת גורמי המקצוע במשרד האוצר ובמשרד הכלכלה והתעשייה תניב למשק תועלות מאקרו כלכליות משמעותיות. השקעת החברה, במיוחד בתקופה זו ולאור התחרות הגלובלית על משיכת השקעות משמעותיות בתחום השבבים, היא הבעת אמון משמעותית בכלכלת מדינת ישראל. בנוסף לכך, להשקעה תועלות פיסקאליות ישירות למדינה בהיקפים גבוהים משמעותית מהמענקים שינתנו.
המנכ"לים ומנהלת רשות ההשקעות אישרו מענק לביצוע ההשקעה, מתוקף החוק לעידוד השקעות הון, בהיקף של 12.8% מגובה ההשקעה. התחייבויות החברה לעמידה ביעדים מהוות תנאי לצורך קבלת המענק. אינטל, כידוע, היא תאגיד רב-לאומי אמריקני ומהחברות המובילות בעולם בתחום של תכנון וייצור מיקרו-מעבדים ומעגלים משולבים. החברה מוערכת בשווי של כ-150 מיליארד דולר ומעסיקה כ-130 אלף עובדים ברחבי עולם, מתוכם כ-12 אלף בישראל. אינטל פועלת בארץ החל משנות ה-70, במרכזי פיתוח בחיפה, ירושלים ובפתח תקווה, וכן במפעל ייצור בקרית גת.
"הבעת אמון משמעותית מאוד בכלכלה הישראלית ובמדינת ישראל"
שר הכלכלה, ניר ברקת. צילום: שלומי אמסלם, לע"מ (ארכיון)
שר הכלכלה, ניר ברקת: "ההשקעה הענקית של אינטל בישראל היא הבעת אמון משמעותית מאוד בכלכלה הישראלית ובמדינת ישראל, ובעלת ערך אדיר דווקא בימים אלה. אינטל היא שותפה לדרך ופעילותה בארץ בתחום המו"פ והייצור המתקדם, תומכת במדיניות שאני מוביל במשרד הכלכלה, להגדלת היצוא ויצירת משרות איכותיות בפריפריה. פיתוח התעשייה והתעסוקה האיכותית בפריפריה הצפונית והדרומית הוא חובתה הכלכלית והחברתית של ממשלה ישראל, ובוודאי בשנים הקרובות, ושיקום, בתקומה ובצמיחה של התושבים והאזורים שנפגעו במלחמה. אנו פועלים בימים אלה כדי להביא השקעות ענק נוספות, שידגישו את עוצמתה של ישראל ויבטיחו את העתיד הכלכלי של ישראל".
שר האוצר, בצלאל סמוטריץ'. צילום: איתן פולד, מתוך ויקיפדיה
שר האוצר, בצלאל סמוטריץ': "דווקא עכשיו, דווקא בישראל. בחירתה של חברת אינטל העולמית לאשר השקעה חסרת תקדים, בהיקף של 25 מיליארד דולר, ולהקים את המפעל החדש שלה דווקא כאן, בישראל, היא חשובה ומשמעותית. השקעה כזו, בזמן שישראל ניצבת במלחמה מול הרוע המוחלט, מלחמה שבה הטוב מחויב לנצח את הרע, היא השקעה בערכים הנכונים והצודקים שמקדמים את האנושות. בחירתה של חברת אינטל העולמית להשקיע בישראל השקעה חסרת תקדים כמו זו, היא הבעת אמון במדינת ישראל ובכלכלה הישראלית. ההשקעה הזו תקדם תעסוקה איכותית בפריון גבוה ביישובי הפריפריה, ותשפיע על הצמיחה של הכלכלה הישראלית. אני מודה לאנשי המקצוע באגף התקציבים, לשכת המנכ"ל, אגף הכלכלן הראשי ורשות המסים, שניהלו מול אינטל את התהליך, על עבודה מקצועית ותוצאות חשובות עבור הכלכלה הישראלית ועבור מדינת ישראל. מדינת ישראל תסיים את התקופה הלא פשוטה ותמשיך קדימה עם ראש מורם, הכלכלה הישראלית תמשיך לפרוח ולשגשג".
מנכ"ל משרד האוצר, שלומי הייזלר: "ההשקעה האדירה של אינטל בישראל תקדם תעסוקה איכותית בשכר גבוה בדרום הארץ, ומהווה הוכחה נוספת לחוסנה של הכלכלה הישראלית. אני מבקש להודות לאנשי אגף התקציבים, הכלכלן הראשי, רשות המסים, החשב הכללי ומשרד הכלכלה על העבודה המאומצת, תוך מקסום הערך לציבור בישראל".
מנכ"ל משרד הכלכלה והתעשייה, אמנון מרחב: "גאווה ישראלית! דווקא עכשיו ודווקא היום, אנו מודיעים על סבב השקעה נוסף של חברת אינטל במשק הישראלי. אינטל הינה שותפה ארוכת שנים להשקעות במשק הישראלי, דבר שהוא ראוי לכל ציון והערכה, ולשמחתי יש עוד חברות רבות שעושות זאת, ואחרות ששוקלות בימים אלו השקעות בסדרי גודל משמעותיים. שלושת החודשים האחרונים שבים ומוכיחים כי את הרוח הישראלית לא ניתן לקחת מאיתנו והיא מתבטאת ביזמות ובחדשנות טכנולוגית וכלכלית".
פרטי ההשקעה במפעל החדש שלה שיבנה בקרית גת. אינטל. צילום: אינטל
"הסכם חשוב מאוד לכלכלת ישראל, במיוחד בעת הזאת"
מנהל הרשות להשקעות ולפיתוח הכלכלה והתעשייה, שלמה אטיאס: "תוכנית ההשקעות שאישרנו תבטיח שפעילות הייצור לצד מרכז הפיתוח של החברה ישמרו בישראל. זו הדרך לחזק את התעשייה הישראלית דווקא בימים של טלטלה במדינה ובכלכלה. השקעתה חסרת התקדים של אינטל בהקמת מפעלה בקריית גת, כ-20 ק"מ בלבד מרצועת עזה, מצביעה על האמון במשק הישראלי, בחוסנם וביטחונם של העובדים המקומיים. תוכנית ההשקעות של אינטל כוללת אימוץ של הטכנולוגיות המתקדמות ביותר בעולם, והמפעל יהווה את חוד החנית של פעילותה הבינלאומית של החברה".
הממונה על התקציבים, יוגב גרדוס: "ההשקעה חסרת התקדים של חברת אינטל במדינת ישראל היא הבעת אמון חשובה בכלכלה הישראלית, במיוחד בעת זו. גם במלחמה חשוב לשמור על משק יציב וכלכלה איתנה. ההשקעה תניב למדינת ישראל בכלל, ולאזור הדרום בפרט, תועלות כלכליות משמעותיות. אני מודה לכל גורמי המקצוע שליוו את התהליך ובפרט לצוות המקצועי באגף התקציבים על תהליך מקצועי ומעמיק בחודשים האחרונים לצורך אישור ההשקעה".
מנהל רשות המסים, שי אהרונוביץ': "מדובר בהסכם חשוב מאוד לכלכלת ישראל, במיוחד בעת הזאת, ההולם את הייחודיות של אינטל בנוף העסקי בישראל, הן מבחינת סדר הגודל של פעילותה, הן מבחינת החדשנות הטכנולוגית והתרבות ארגונית, והן מבחינת התועלות שמצמיחה פעילותה למדינה מבחינת גביית מסים, צמיחה כלכלית, ויצירת מקומות עבודה".
26/12/23 11:25
8.2% of the views
מאת אנשים ומחשבים
מייק סלבינו, נשיא ומנכ"ל DXC Technology, פוטר מתפקידו, כך הודיעה החברה בסוף השבוע, ולא נימקה את הסיבה.
סלבינו, בן 57, היה נשיא ומנכ"ל DXC מאז 2019 והיו"ר שלה מ-2022. את מקומו יחליף זמנית ראול פרננדז, חבר מועצת המנהלים של DXC. אף שסלבינו "יפרוש מתפקידו באופן מיידי", הוא יישאר בחברה עד סוף מרץ 2024, ויסייע בחפיפה למנכ"ל החדש שיבחר. החברה מינתה את דיוויד הרצוג, הדירקטור העצמאי הראשי של החברה, כיו"ר חדש.
סלבינו הוא הבכיר השני ב-DXC שעוזב. קן שארפ, סגן נשיא בכיר ומנהל הכספים הראשי של החברה, עזב את תפקידו בספטמבר האחרון ועבר לתפקיד זהה בחברת האבטחה Peraton.
פרננדז, אף הוא בן 57, הוא מנהל בכיר בענף ה-IT. הוא הקים ב-1991 את Proxicom. ב-2001 מונה למנכ"ל Dimension Data לאזור צפון אמריקה. ב-2004, פרננדז היה מנכ"ל ויו"ר ObjectVideo Labs, שפיתחה טכנולוגיית ראייה ממוחשבת. פרננדז מכהן בכמה הנהלות חברות, כולל בזו של ברודקום (Broadcom). הוא חבר בדירקטוריון DXC מאז אוגוסט 2020.
מועצת המנהלים של DXC תבחן מועמדים פנימיים וחיצוניים לתפקיד המנכ"ל. Raul Fernandez, a board member at @DXCTechnology, has been appointed interim president and CEO, succeeding Mike Salvino, who will step down as chairman.
Learn more: https://t.co/MTPGvwuAW6#ExecutiveMoves #CareerGrowth
— GovCon_Wire (@GovConWire) December 22, 2023 השנה הקשה שעברה על DXC
ההודעה מגיעה בתום שנה קשה עבור DXC. במרץ השנה, רשות ניירות הערך של ארה"ב, ה-SEC, חשפה כי DXC הציגה נתונים מטעים לגבי ביצועיה הפיננסיים בין 2018 ל-2020 – והשיתה עליה קנס בן 8 מיליון דולר.
גם מניית החברה לא הפגינה תוצאות מדהימות: כשנה לאחר שפוצלה החברה מ-HPE, מניותיה צנחו ב-76% מאז ספטמבר 2018, אז הן היו בשיא של 96.38 דולרים.
במסמכים ש-DXC הגישה, נכתב שסלבינו – בהתאם להסכם לפיטוריו בלא סיבה – יקבל 13.2 מיליון דולר, הכוללים פיצויי פיטורים בסך 9.7 מיליון. מעניין לציין כי סלבינו היה מעורב בניהול משא ומתן לרכישת החברה על ידי קרן הון פרטית. לו זו הייתה מתרחשת, סלבינו היה זוכה לתשלומים בסך של 63.9 מיליון דולר.
במרץ השנה דיווחנו כי החברה, שניהלה בחודשים האחרונים מגעים לרכישתה, הודיעה על סיום השיחות, בלא תוצאות, והיא תמשיך להיות עצמאית.
הדיווחים על מכירת ענקית ה-IT התרוצצו בשוק חודשים רבים. זה החל ב-2020, אז נידונה האפשרות שהיא תירכש בהשתלטות עוינת, תמורת עשרה מיליארד דולר, על ידי אטוס (Atos) – הצעה שירדה מהפרק בתחילת 2021.
באוקטובר 2022 אישרה DXC, כי היא נמצאת בדיונים עם "מממן כלכלי", שיובילו לרכישתה. ההודעה באה אחרי שענקית השירותים המקצועיים והאינטגרציה לא הגיבה לדיווחים לפיהם קרנות השקעה פרטיות "מרחרחות" סביבה.
מאז הקמתה – עסקי DXC התכווצו בכשליש
מאז שהוקמה לפני שש שנים, עסקי DXC התכווצו בכשליש: ב-2018 מחזורה עמד על 24.55 מיליארד דולר, וב-2022 המחזור עמד על 16.26 מיליארד ד'. הנתון שיקף ירידה של 8% לעומת 17.7 מיליארד ד' ב-2021. אנליסטים העריכו כי היקף הרכישה, לו הייתה מתממשת, היה עומד על 10-15 מיליארד דולרים. אז בלומברג דיווח, כי Baring Private Equity Asia ביצעה את הצעד הראשון לקראת השתלטות עליה. קרן ההשקעות אספה הון בסך 11.2 מיליארד דולר לטובת הרכישה.
בלומברג אף דיווח בספטמבר 2022, כי לפחות חברת השקעות פרטית אחת פנתה ל-DXC כדי לדון עימה ברכישה אפשרית. דיווח נוסף ציין כי חברת ההשקעות הפרטית KKR היא הרוכשת הפוטנציאלית.
באפריל 2017 פרסמנו, כי ES – זרוע השירותים המקצועיים של HPE – שינתה את שמה. החברה החדשה, DXC Technology, שנבנתה במיזוג עם CSC, החלה להיסחר בבורסת ניו יורק והצהירה כי היא חברת שירותי ה-IT מקצה לקצה הגדולה בעולם.
ES הוקמה על בסיס רכישת HP ב-2008 את אלקטרוניק דטה סיסטמס (EDS) תמורת 13.9 מיליארד דולר. עסקה זו לא הביאה לבעליה את התוצאות הרצויות, בין השאר בשל שני שינויים שחלו בענף העולמי: העובדה שבחלוף השנים הצטמצמה מגמת מיקור החוץ בעולם ה-IT, לצד המעבר המסיבי של ארגונים לענן.
בינואר 2021 דיווחנו כי DXC ישראל נרכשה תמורת 65 מיליון דולר. קבוצת חילן רכשה אותה מידיי DXC Hague ההולנדית, באמצעות החברה הבת נס (Ness).
26/12/23 11:56
8.2% of the views
מאת אנשים ומחשבים
שם ותפקיד: מיכל לוי, מנהלת פעילות (Managing Director) נובידאה ישראל (Novidea Israel).
ותק בתפקיד: תשע שנים.
תפקידים קודמים: ראש המטה ברשות התקשוב הממשלתי, מנהלת מחלקת פיתוח ותשתיות תוכנה ב-SRL.
השכלה ושירות צבאי: תואר שני במנהל עסקים, סגן בחיל האוויר [עתודאית].
מה הביא אותך לתחום הטכנולוגיה? "גדלתי בצפת, ותמיד נמשכתי לתחומי הלימוד הריאליים. כשהגיעו המחשבים הביתיים הראשונים, לא הייתה לנו יכולת כלכלית לרכוש אחד כזה והצטרפתי לכל חוג שהיה בסביבה.
כעתודאית, למדתי כלכלה ומנהל עסקים, וכשהשתחררתי הרגשתי פער בין האתגר האינטלקטואלי שהיה לי בלימודים למה שנדרש ממני בעבודה ככלכלנית. אחרי שלושה חודשים הבנתי שאני צריכה משהו אחר, משהו שימשיך לאתגר אותי, ותכנות היה המסלול הטבעי עבורי.
מאז, כבר למעלה מ-25 שנים, אני ממלאת מגוון תפקידים בעולמות הטכנולוגיה; התחלתי את דרכי כמפתחת תוכנה, ראש צוות פיתוח, מרצה לשפות תכנות, והמשכתי לתפקידי ניהול כמנהלת מחלקת פיתוח ותשתיות תוכנה ב-SRL, ולאחר מכן כראש המטה ברשות התקשוב הממשלתי, בשלבי הקמתה.
בתשע שנים האחרונות אני בנובידאה, שמובילה את המהפכה הדיגיטלית בענף הביטוח הגלובלי. התפקידים שלי בחברה השתנו במהלך השנים בהתאם להזדמנויות שהגיעו ככל שהחברה גדלה וצמחה, כאשר בשלוש השנים האחרונות אני מנהלת את הפעילות של החברה בישראל".
האם את חושבת שיש אפליה נגד נשים בתעשיית ההיי-טק? "המציאות מראה שכיום ישנן יותר נשים בפקולטות הטכנולוגיות מבעבר, ויותר נשים בתפקידים טכנולוגיים וניהוליים בתעשייה. ובכל זאת, כשמסתכלים על שוק העבודה – המציאות עדיין לא שוויונית. עדיין בדרגות הניהול הבכירות ניתן להבחין ברוב גברי בולט.
לדעתי הפער מתחיל בהסללה מהגיל הצעיר ביותר, בו נחשפים לדמויות נשיות 'משפחתיות' ודמויות גבריות 'מנהלות' בסיפורים וסרטים, הילדות משחקות בבובות לעומת הבנים שמשחקים ברובוטים. היום יש הרבה יותר מודעות לנושאים אלה ואני מאמינה שזו הדרך העיקרית להשגת השינוי.
לזה יש להוסיף את 'תסמונת המתחזה' הידועה, המגבירה את החשש של נשים להתמודד על תפקידי ניהול בכירים, ומביאה לא פעם לכך שנשים נרתעות לבקש שכר ראוי הדומה לזה שגברים מבקשים, וכך הפערים מתקבעים ומתרחבים.
לצד הגברת המודעות לעידוד ושילוב נשים בעולם הטכנולוגיה כבר מגיל צעיר, חשוב גם לאזן את התמונה ולעודד את הגברים לשאת בצורה מאוזנת יותר בניהול הבית והמשפחה. הערכים האלו באים לידי ביטוי בעבודה היומיומית ובנורמות אצלנו ב-נובידאה. תמיד נקפיד על שוויון הזדמנויות ולתפקידים ניהוליים בפרט, ובמקביל נמשיך לייצר ולשמר תרבות ארגונית משתפת, מכילה ושוויונית".
האם נתקלת באפליה בענף, נגדך אישית, על רקע היותך אישה? "לשמחתי, כיום אני עובדת בחברה עם נוכחות נשית מרשימה, כולל בדרג הניהולי, ואני יכולה לומר בכנות שאין אפליה על כל רקע שהוא. אני לא בטוחה שאני יכולה לומר את זה על כל מקומות העבודה הקודמים שלי.
כשאני מסתכלת על הבנות שלי, אני מבינה שבמישורים החברתיים, אנחנו עדיין רחוקות מהמקום שבו אנחנו רוצות וצריכות להיות. כיום בפקולטות למדעי המחשב עדיין מספר הנשים הלומדות לתואר ראשון נמוף ב-30% ממספר הנשים. לשמחתי, במרחב המשפחתי שלי, הבנות שלי עובדות כמפתחות בחברות היי-טק. הן מוערכות, יודעות לעמוד על שלהן, ומרוויחות בהלימה למעמדן וניסיונן, ללא קשר למגדר. אני רוצה להאמין שזה בין היתר, תוצר של המודעות והחינוך מהבית שהן קיבלו, יחד עם דוגמה אישית. ויותר מהכל, אני מקווה שיום אחד הן תישאלנה את אותן השאלות והתשובות שלהן תהיינה אחרות לגמרי".
26/12/23 15:43
8.2% of the views
מאת אנשים ומחשבים
פעם הייתה חברה בשם פייסבוק. באוקטובר 2021 היא שינתה את שמה למטא (Meta) והצהירה שמעכשיו קידום המטאברס יהפך למטרה אסטרטגית עבורה (עוד על המטאברס כאן). בזמנו, המהלך של מטא נראה תמוה. מדובר בחברה עם ההשפעה הכי משמעותית על האופן שבו בני אדם מתקשרים בעידן המודרני, שמחזיקה בנתח אסטרונומי של כ-20% מתקציבי הפרסום הדיגיטלי בעולם. מה הביא אותה להתמקד בסביבות וירטואליות?
שנתיים עברו ונראה שהיכולת לזהות פוטנציאל עדיין קיימת אצל מארק צוקרברג. דור ה-Z (ילידי 1995-2010) הם כבר בני נוער ובוגרים צעירים. חלק עצום מחייהם מתקיים בסביבות וירטואליות – משחקי מחשב, שיחות וידיאו, רשתות חברתיות. בנוסף, כְּדוֹר שנולד לשפע חומרי, הצורך לביטוי עצמי חזק עבורם והם מוכנים להשקיע בו המון.
למה שאנשים יוציאו כסף אמיתי על בגדים לדמות וירטואלית? לפי מחקר על אופנה במשחק שהוציאה לאחרונה רובלוקס, הסביבה הדיגיטלית מהווה עבור שחקנים מדור Z מרחב בטוח לחקור את עצמם דרך אופנה, לפעמים יותר מהעולם האמיתי השיפוטי
וכך, בשנים האחרונות נוצרה תעשיית אופנה חדשה שבה אנשים משקיעים הון כדי להלביש את בני דמותם הווירטואליים. מה מביא מיליוני צעירים להשקיע באווטארים? ועד כמה השוק הזה גדול?
אומרים כי אני אינני אני, אז מי אני בכלל? היחסים המורכבים בין משתמשים והאווטאר שלהם. צילום: אילוסטרציה. שאטרסטוק
סיבוב ב-רובלוקס: מיליוני מבקרים יומיים בחנות בגדים לאווטארים
עבור ה"קשישים" מבינינו שעברו את גיל 30, אולי קשה להאמין שמיליארדי דולרים בשנה מושקעים ברכישת פיקסלים בצורת בגדים. אבל זו איננה תרבות שוליים. ב-2022 שוק האופנה לאווטארים גלגל כ-28 מיליארד דולר. ב-2024 הוא צפוי לגלגל 59 מיליארד דולר, וב-2030 – 500 מיליארד דולר(!!!).
כדי להבין את התופעה ומשמעותה, נבחן את רובלוקס (Roblox): משחק אונליין פתוח בו שחקנים יכולים לעשות ככל העולה על רוחם. השחקנים יוצרים אווטאר שייצג אותם, אותו הם יכולים להלביש כרצונם. בתוך המשחק פוגשים שחקנים נוספים, איתם ניתן לדבר, לצאת להרפתקאות וגם לסחור ולקנות באמצעות המטבע הפנימי של המשחק – Robux. ה-Robux נרכשים בכסף אמיתי, וזהו מנגנון הרווח של מפתחת המשחק. לרשות השחקנים גם עומדות חנויות רשמיות של המשחק, או כאלו שיצרו שחקנים אחרים (מהם המפתחת לוקחת עמלה מכל מכירה).
רובלוקס מושך כ-70 מיליון משתמשים יומיים וכ-214 מיליון משתמשים חודשיים. עבור רבים מהם המשחק הוא מקום מפגש חברתי. פיתוח האווטאר, בדגש על אופנה וביגוד, מביא מדי יום כ-14 מיליון מבקרים לחנויות במשחק, כדי לקנות פריטי לבוש ואקססוריז עבור האווטארים שלהם.
למה שאנשים יוציאו כסף אמיתי על בגדים לדמות וירטואלית? לפי מחקר על אופנה במשחק שהוציאה לאחרונה המפתחת, הסביבה הדיגיטלית מהווה עבור שחקנים מדור Z מרחב בטוח לחקור את עצמם דרך אופנה, לפעמים יותר מהעולם האמיתי השיפוטי. הנה כמה סטטיסטיקות מהמחקר שיבהירו את הטענה: 84% מהנשאלים אמרו שחלק מהנראות שלהם מושפע מהאווטאר שלהם
84% מהנשאלים אמרו שאופנה דיגיטלית חשובה להם לפחות במידה מסוימת
56% מהנשאלים אמרו שסטיילינג לאווטאר יותר חשוב מסטיילינג בעולם האמיתי
25% מהנשאלים אמרו שהם לעיתים קרובות מנסים להיראות כמו האווטאר שלהם "ביטוי עצמי אותנטי לעיתים מתואר כמקשר אוניברסלי בין אנשים", נכתב במחקר שפרסמה רובלוקס, "כשאנחנו משתפים מי אנחנו באמת, אנחנו מאפשרים לקשר אמיתי להתקיים".
נשמע כמו מילים באוויר? עם מכירות של יותר מ 1.6 מיליארד פריטי לבוש דיגיטליים ב-2023 בלבד, הכנסות של יותר מ-2 מיליארד דולר ושווי של 23.7 מיליארד דולר – רובלוקס כנראה מבינים מה בני דור Z רוצים. המטאברס: תצוגת האופנה הגדולה בעולם
מלבד רובלוקס, זירות נוספות מושכות אליהן מיליוני משתמשים ביום, וגם בהן העיסוק באופנה הוא חלק מרכזי מהפעילות (והרווחים). למשל, המשחק The Sandbox הוא עוד זירת חיים אלטרנטיבית, עם חופש פעולה עצום ושלל מוצרי אופנה לאווטארים. למשחק רשומים כ-4.5 מיליון שחקנים, ל-2 מיליון מהם ארנקים דיגיטליים למסחר במטבעות קריפטוגרפיים. הבגדים ושאר הפריטים הנמכרים במשחק הם NFT, ולכן משתמשים עם ארנקים דיגיטליים הם כוח קנייה משמעותי בזירה. אגב, ל-The Sandbox שיתוף פעולה מתמשך עם הראפר סנופ דוג, אחד הכוחות הגדולים שמקדמים NFT.
אריאנה גרנדה במופע במטאברס של פורטנייט. צילום: אפיק גיימס
דוגמה נוספת היא פורטנייט (Fortnite), שגם אותו הילדים שלכם בטח מכירים (ואולי גם חלקכם). לב המשחק הוא אמנם קרב רב משתתפים (Battle Royal), אולם ל-235 מיליון המשתממשים החודשיים במשחק ישנן שפע הזדמנויות להביע את עצמם דרך רכישת עיצובי דמויות (Skins), כולל כאלו שמקורם בשיתופי פעולה עם מותגי על: מלחמת הכוכבים, גיבורי מארוול ואפילו מוזיקאים כמו אמינם ואריאנה גרנדה. מכל אלו המפתחת, אפיק גיימס (Epic Games), גרפה כ-6 מיליארד דולר ב- 2022.
לבסוף, מעניין לבחון את Utopia Avatars, כמיזם שמתמקד אך ורק ביצירת אווטארים והתמסרות מלאה לעידן Web 3 על סממניו העיקריים – ביזוריות ומטאברס. מדובר בזירה ליצירת אווטארים והנפקתם בתור NFT. בעתיד ניתן יהיה להשתמש באווטארים במגוון פלטפורמות ברחבי המטאברס. האווטארים נוצרים בטכנולוגיה מתקדמת וניתנים להתאמה אישית ברמה מאוד גבוהה. החברה אפילו הציגה קונספט מעניין של Avatar as a Service (בהשראת Software as a Service). במסגרת המודל חברות יוכלו להשאיל אווטארים של משתמשים למטרות שיווקיות. כך, תאורטית, חברה תוכל לפרסם תוכן עם אווטאר של משפיען רשת בלי להטריח אותו ביצירת תוכן כפי שנהוג כיום.
עבור חובבי אופנה, ביגוד הוא אמצעי לחקירה עצמית. השלב שבו המטאברס נמצא כיום הוא, לדעתי, שלב חקירה. הפלטפורמות מתפתחות וחוקרות אפיקים חדשים, ובמקביל המשתמשים חוקרים את הטכנולוגיה ומנסים למצוא בה את עצמם. להערכתי, טיפוח האווטארים יתעצם. בקרוב נראה אוואטארים מושקעים יותר, שישמשו לא רק כאמצעי לביטוי עצמי, אלא גם כאמצעי להפגנת עושר, יוקרה וסטטוס.
הכותב עוסק בהקמת מערכות בתחום האשראי החוץ בנקאי
26/12/23 16:03
8.2% of the views
מאת אנשים ומחשבים
חמינאי, הו, חמינאי: היום (ג') נחשפה מתקפת פישינג איראנית, שבאמצעות מייל מתחזה מנסה להונות אנשי מחשוב בארגונים להוריד עדכון אבטחה. אלא שבפועל, המתקפה מביאה להורדת נוזקות שגונבות ומוחקות מידע.
מערך הסייבר הלאומי הנפיק היום אזהרה בנושא, לאחר מחקר שערך בשיתוף חברה מסחרית ששמה לא פורסם. במחקר נמצא כי מאחורי ניסיון זה עומדת קבוצת תקיפה איראנית, ששמה לא נמסר. לאנשים ומחשבים נודע כי מדובר בקבוצה המתכנה חנדלה – Handala Hack Team, שלקחה אחריות על מתקפות הסייבר הללו. ההאקרים מציגים את עצמם כקבוצה האקטיביסטית, פרו-פלסטינית, שהוקמה באחרונה, אולם חוקרי אבטחה ציינו כי זהותם נותרה לא ברורה. כך או כך, הם הקימו חשבונות מדיה חברתית שונים, כולל בטלגרם ובטוויטר (X), וגם הרימו אתר – שאינו שלם. חברי חנדלה דיווחו בערוצים שלהם על המתקפות בזמן אמת, ובאותן ההזדמנויות אף לעגו למערך הסייבר הלאומי של ישראל.
האם שם הקבוצה קשור למאבק הפלסטיני או לדמות קומיקס?
משמעות השם חנדלה, או חנט'לה, היא פקועה – פרי שטעמו מר, ויש מי שסבור כי השם מהדהד למרירות של הפלסטינים במאבקם לזהות ולעצמאות מדינית. אפשרות אחרת היא הדהוד לדמות קומיקס מפורסמת של הקריקטוריסט נאג'י אל על, שהופיעה בראשונה לפני יותר מ-50 שנה. מנגד, יש חוקרי אבטחה שחושבים שלא מדובר בהאקרים איראניים, כי דמותו של חנדלה משמשת גם כסמל התנועה הירוקה באיראן. תנועה זו קמה לאחר הבחירות לנשיאות איראן ב-2009, על מנת להפיל את שלטונו של מחמוד אחמדינג'אד.
הודעת הפישינג נשוא המתקפה הנוכחית מתחזה לכזו שנשלחה מ-F5 – חברה גדולה, שמספקת מוצרי אבטחה לארגונים רבים. בהודעה נטען כי קיים עדכון אבטחה קריטי לתוכנה, שמחייב הורדת תוכנה מקישור מצורף. חוקרי המערך מצאו כי לצורך מימוש המתקפה, חברי קבוצת התקופה עשו עבודת הכנה תשתיתית, שכוללת זיהוי של הגורמים הטכניים הרלוונטיים בארגונים השונים שסומנו כיעדים לשליחת ההודעה. יעדים אלה נבחרו במטרה לנסות להביא להטמעת הנוזקה בכלל שרתי הארגונים. הקישור המתחזה מכיל שני קבצים זדוניים, שהורדתם מפעילה כלי שאוסף מידע מהמערכת וכלי "מגב", שמוחק את כלל המידע שברשת הארגונית (Wiper).
המתקפה משתמשת בכתובת דוא"ל עם סיומת שנראית במבט ראשון ככזו של F5. עוד היא מנצלת התרעה קודמת של החברה אודות הצורך להוריד ולהריץ קובץ מסוים כדי להגן על המערכת. במטרה לנסות לשכנע את הנמענים, אף צורפו להודעה המתחזה כתובות ה-IP החיצוניות של ציוד ה-F5 שבבעלות הארגון המותקף.
מערך הסייבר הלאומי קורא לארגונים לנקוט בצעדים לחסימת המתקפה מבעוד מועד, לדווח על הודעות דומות ולהימנע מלחיצה על קישורים לפני בדיקתם.
26/12/23 16:05
8.2% of the views
מאת אנשים ומחשבים
רד האט (Red Hat) ישראל – ספקית מובילה בעולם פתרונות הקוד הפתוח – אירחה באחרונה 100 חניכות בגילאי 18 מכל חלקי הארץ, הלומדות במכינה הקדם צבאית של בית הספר הצה"לי למקצועות המחשב וההגנה בסייבר (בסמ"ח), להאקתון בן שלושה ימים במשרדי החברה ברעננה.
מטרת המכינה של בסמ"ח היא לספק לחניכות מגוון כלים, לבחון כיווני התמחות, פיתוח חשיבה ויכולות טכנולוגיות לקראת הגיוס ושילובן בממר"ם וביחידות הטכנולוגיות השונות בצה"ל. כמו כן המכינה פועלת במטרה להקנות לחניכות מיומנויות למידה שונות באמצעות קוד, ועל ידי כך לספק להן נקודת פתיחה טובה יותר לקורסים השונים בבסמ"ח.
שיתוף הפעולה בין חברת רד האט והמכינה של בסמ"ח נועד כדי לספק לחניכות כלים לפיתוח פתרונות טכנולוגיים, המותאמים לתהליך הטרנספורמציה הדיגיטלית המתרחש בצה"ל, תוך כדי חוויה לימודית, שיתופית ותחרותית, המתרחשת במסגרת צבאית.
לימור אפיק, מנכ"לית ישראל, יוון וקפריסין ברד האט. צילום: ארט סטודיו
פתרונות טכנולוגיים סביב המלחמה
כחלק מהאקתון, החניכות השתתפו במגוון פעילויות, אשר כללו עבודה בקבוצות, תוך ליווי של המפקדים בבסמ"ח, הרצאות חיצוניות וביצוע פרויקט פיתוח של מוצר. הבעיה הכללית שניתנה לחניכות במסגרת ההאקתון הייתה מלחמת ישראל-חמאס (חרבות ברזל) ומתוכה הן היו צריכות לבחור בעיה ספציפית בתחום החינוך, הכלכלה, ההסברה ועוד ולספק לה פתרון טכנולוגי.
ביום האחרון של ההאקתון התקיימה תחרות, שבה כל קבוצה הציגה את התוצרים ופירטה לגבי הקונספט של פיתוח המוצר, כמו גם אודות התהליך שעברו עד לשלב הפתרון, היישום התיאורטי והדמו של המוצר. הצגת הפרויקטים נערכה בפני מפקד בסמ"ח – סא"ל בר ענבר; יו"ר עמותת בוגרי ממר"ם – יוסי מלמד; מנכ"לית רד האט ישראל – לימור אפיק; מנהל מגזר הביטחון של רד האט ישראל – מוטי נדלר; ובכירים נוספים מבסמ"ח ורד האט.
החניכות קיבלו תעודות על השתתפותן, וזכו לאירוח מלא מטעם רד האט ישראל.
תא"ל יעל גרוסמן, מפקדת לוטם. צילום: אמיליה בראל
"מכינת הנשים – מהתהליכים שבהם אנו גאים יותר באגף ובלוטם"
"מכינת הנשים הינה מהתהליכים שבהם אנו גאים יותר באגף ובלוטם, לאור היכולת לאפשר הזדמנויות וכלים ולממש פוטנציאל בעולמות הטכנולוגיה. טכנולוגיה היא דבר מופלא כשעושים בו שימוש נכון. ועוד יותר מכך, כאשר היא מאפשרת ביטוי וחשיבה מגוונים", אמרה מפקדת לוטם, תא"ל יעל גרוסמן. "כשאנחנו מתבוננים על מלחמת חרבות ברזל, אנו עדים לכל כך הרבה עשייה של נשים מובילות בשדה הקרב ומאחורי פיתוחים יוצאי דופן. זו המשמרת שלנו – נשים וגברים גם יחד. חשוב כי נשכיל למצות את היכולות הטכנולוגיות למקסום ההישגים בלחימה. הערכה לשותפתנו חברת רד האט, שאירחה את ההאקתון, שתורמת לקהילת המפתחים, פועלת בשורות צה"ל ופועלת לסיוע בפיתוח פוטנציאלים בקרב בנות ובני הנוער. יחד נעשה ונצליח".
יוסי מלמד, יו"ר עמותת בוגרי ממר"ם. צילום: אמיליה בראל
יוסי מלמד, יו"ר עמותת בוגרי ממר"ם, שיתף: "המכינה הזו היא אחת הטכניקות הכי מדהימות לשינוי העולם הטכנולוגי על ידי בנייה איתנה של נשים טכנולוגיות, שבעתיד נראה אותן מובילות סטארט-אפים וחברות בארץ ובעולם. זה מתחיל ב-50% השתתפות של נשים בקורסי הטכנולוגיה המובילים של צה"ל המועברים בבסמ"ח, יחידת ההדרכה של ממר"ם, וממשיך דורות קדימה באקו-סיסטם הטכנולוגי".
לימור אפיק, מנכ"לית רד האט ישראל, אמרה כי, "בתקופה האחרונה אנחנו רואים ביתר שאת את הכוח הנשי של צה"ל בפעולה בשדה הקרב. במקביל, ישנה התעצמות של כוח זה גם בעולמות הטכנולוגיים, בחשיבה על רעיונות ופיתוח פתרונות חדשים. עולם ההיי-טק מתחיל להכיר בתרומה האדירה של נשים, ופורח בזכות זה. חברת רד האט מקדמת תרבות ארגונית מגוונת ומכלילה, הדוגלת בכישרון, מומחיות וערכים של כבוד האדם באשר הוא. הזכות לקחת חלק בהכנת החניכות של בסמ"ח, זוהי אבן דרך נוספת בתרומה של רד האט לקידום ההתפתחות של נשים בעולמות הטכנולוגיים בצבא וגם מחוצה לו".
26/12/23 11:32
6.56% of the views
מאת אנשים ומחשבים
"בבוקר השבת הארורה של ה-7 לאוקטובר הייתי מזועזע ולא האמנתי שקורה מה שקורה. עשיתי כמה טלפונים והבנתי שהאירוע גדול מכפי שחשבנו. היה לי רצון לעשות מעשה, והתלבטתי מה. הבנתי שיש קבוצת אוכלוסייה אחת שלא תטופל – שורדי המסיבה בנובה. הפצתי 'קול קורא' לפסיכולוגים, פסיכיאטרים, מטפלים ועובדים סוציאליים וביקשתי את סיועם. רצינו לסייע להם, בהנחה שככל שהמענה הטיפולי יהיה מהיר יותר, כך יימנעו יותר טראומות ופוסט טראומות. מפה לשם, עשרות המתנדבים הפכו ל-300. ביום הראשון טיפלנו בעשרה שורדים ושורדות, ובתוך שבוע מתחילת המלחמה כאלף משתתפי המסיבה קיבלו מאיתנו טיפול", אמר רענן אריזון, בעלים ומייסד של רענן בשטח.
אריזון, יועץ ארגוני בכיר, הוא אחד מיוזמי מתחם הטיפול המיוחד לשורדי מסיבת נובה, שהחל בבית יצחק ועבר לחוות רונית. החברה, אמר, "עוסקת בייעוץ ארגוני ומתמחה בלמידה חווייתית בטבע ובמשחקי עסקים. אנו עוסקים בפיתוח אישי של הנהלות ארגונים ומעניקים להם כלים להתמודד עם מצבי לחץ, שחיקה, עומס, אי ודאות ומצבים מורכבים. אנו עורכים להם הדמיות בזמן קצר, וכך נוצרת למידה בעוצמה גבוהה, המציפה את הקשר בין החוויה ליכולת לעבד אותה, ונולד שינוי התנהגותי. למשל, ההנהלה נכנסת למערה חשוכה ונדרשת להחליט האם היא יוצאת מ-פתח הפחד או מ-פתח האומץ, משמע: האם היא מקבלת החלטות אמיצות שמקדמות את הארגון, או החלטות לא אמיצות, הגורמות להישארות במקום, או לנסיגה".
לדבריו, "לכל פרט יש יכולת השפעה על החלטות ההנהלה, אבל אם מצליחים להתאחד סביב החלטות אמיצות – הארגון יגיע להישגים ויפרוץ גבולות. פעמים רבות קיבלנו משובים ממנהלים.ות, שהחוויה במערה הניבה להם תובנות וקבלת החלטות משמעותיות".
"יש לנו מתחם בן 15 דונם בבית יצחק", אמר, "ולשם הזמנו את השורדים.ות. בנינו מודל לטיפול עוצמתי הנעשה בטבע, המשרה תחושה נעימה במקום פתוח. לכל שורדת ושורד יש יכולת לבחור טיפול המתאים לו מתוך ההיצע, וזה מעניק להם תחושת שליטה, שהמושכות בידיהם. הבנו שחייבים לשלב בין טיפולי גוף ונפש ואנו מציעים להם.ן עיסוי, רפלקסולוגיה, שיאצו, דיקור סיני ועוד, לצד טיפול פסיכולוגי בטראומה. אפשרנו לאנשים להיפגש עם כאלה שחוו חוויות דומות לשלהם: מי שניצל במיגונית, לעומת מי שהסתתרה בפרדס, למשל. הצימודים הללו סייעו גם".
עוד סיפר אריזון, כי "ביום השלישי ללחימה הגיעה למתחם ג'ני סבידיה. היא הייתה לקוחה שלי בעבר וערכנו פרויקטים משותפים בצבא, עד יציאתה לפני חמש שנים ללימודי דוקטורט. חשבתי שהיא באה להתנדב, אבל לצערי הסתבר שהיא שורדת מהמסיבה, ואחיה ובת זוגו נעדרים. בחלוף זמן הוברר כי שלומי, אחיה, נרצח. היא הצטרפה לצוות כעובדת וכיום מרכזת את תוכניות החירום למשפחות השכולות ולשורדים, ועושה עבודה משמעותית וברמה גבוהה".
מתחם הטיפול המיוחד לשורדי מסיבת נובה. צילום: יח"צ
"עברנו מבית יצחק לחוות רונית", הסביר אריזון, "כדי להכין את השטח לחורף ולבנות תוכניות שיקום שלב 2. מתחילת דצמבר אנו מעבירים תוכניות של 'ימי חוסן', שמטרתן להשיב את השורדים לשגרה – שיוכלו ללמוד, לעבוד, לנהל זוגיות ויחסים עם חברים".
"היינו הראשונים לפתוח תוכנית שיקומית שכזו, שתסייע לשורדי המסיבות לחזור לתפקוד מלא או כמעט מלא", ציין אריזון. "אנו מנהלים מעקב אחר הצלחת הטיפול והשיקום, עם מעקב מה מכל המרכיבים תורם ומה פחות, ובחינה מה חושב המטופל ומה המטפל על תוצאות הטיפול. זה מאפשר לנו לשפר ולדייק תוכניות עתידיות". הוא הוסיף, כי "אנו עובדים עם כמה אוכלוסיות: עובדי מערכת הביטחון וצוותי חירום והצלה, דוגמת מד"א וכב"א, שנפגעו בלחימה, עם משפחות שכולות ועם השורדות.ים עצמם".
"הראשון לזהות את הפוטנציאל שלנו היה אלוף (מיל') אליעזר שקדי, לשעבר מפקד חיל האוויר, העומד בראש קרן החירום של JGive, שקיבלנו ממנה מענק שאפשר לנו לתת מענה בשלב הראשוני. עוד סייע איש העסקים נועם לניר. מטריקס סייעו במשאבים כספיים ולוגיסטיים ואחרים להצלחת המיזם. אנו חייבים גם תודה לגלית שאול, ראשת המועצה האזורית עמק חפר".
"התרומות שקיבלנו לא מכסות על העלויות, ואם המדינה לא תיכנס לתמונה, ניאלץ לצערנו לעצור את היוזמה", סיכם אריזון, "אנו מספקים תגובה מהירה המונעת החמרה של הטראומה ומצמצמת את הסיכוי לפתח פוסט טראומה. יש לזכור: בשבת בשעה 06:20 בבוקר השורדים היו על גג העולם, מאושרים ושמחים, ובשש וחצי הם חוו רוע הכי גדול שניתן לדמיין. אנו מאמצים ומחבקים אותם כדי להשיב להם את הביטחון בבני אדם".