גוגל חתמה על הסכם ראשוני ליישוב תביעה ייצוגית, בטענה שהיא עקבה, לכאורה, אחרי מיליוני משתמשים במצב "גלישה בסתר" (Incognito) – מצב שבו מתאפשרת גלישה פרטית וחשאית, לכאורה, בדפדפן כרום שלה. התביעה, שהוגשה במקור ב-2020, האשימה את גוגל ב"הונאה מכוונת" של משתמשים, ובכך שאפשר שהחברה הפרה את חוקי האזנות הסתר הפדרליים ואת חוקי הפרטיות של קליפורניה. הסיבה לקובלנה – שאף הוכחה במהלך קדם משפטי, כשהתביעה הציגה מיילים פנימיים שהדגימו זאת – הייתה ששירותי Analytics ו-Ad Manager של החברה המשיכו לעקוב אחר פעילות המשתמשים, גם כשהם פעלו תחת הגדרת מצב "גלישה בסתר", תוך איסוף נתונים שמטרתו הייתה מדידת תעבורת אינטרנט ופרסום ממוקד למשתמשים. פרקטיקה זו, טענו התובעים, הפכה את גוגל ל"מאגר מידע בלתי ניתן למתן דין וחשבון", תוך איסוף פרטים אינטימיים על חייהם, תחומי העניין וההתנהגות המקוונת של הגולשים. התביעה דרשה פיצויים בגובה של לפחות 5,000 דולר לגולש לכלל כמיליון התובעים שמאחוריה, והסכום הזה הסתכם לכ-5 מיליארד דולר, שאותם עתידה הענקית ממאונטיין וויו לשלם לקובלים – אנשים ששירותי Google Analytics או Ad Manager של החברה עקבו אחריהם גם כשהיו במצב גלישה פרטית, וכשכלל לא היו מחוברים לחשבון הגוגל שלהם. לפי דיווחים במדיה העולמית, גוגל הסכימה כעת ליישב את תביעת הפרטיות הצרכנית הזו, אך יצוין כי הפשרה הראשונית המדווחת מגיעה שבועות ספורים בלבד לאחר שניסיון של גוגל לבטל את התיק – נדחה. השופטת איבון גונזלס רוג'רס הטילה ספק במדיניות הפרטיות של גוגל ובהצהרותיה מהעבר ומצאה אי בהירות לגבי מגבלות איסוף נתונים במצב גלישה בסתר. מסתמן כי עקב גישתה של גונזלס רוג'רס, ענקית החיפוש והטכנולוגיה הבינה כי מוטב לה להשיג פשרה מאשר להמשיך להיאבק על חפותה המוחלטת. על פי הדיווחים, השופטת המחוזית של ארה"ב קיבלה החלטה לעצור את המשפט בתובענה הייצוגית המוצעת הממשמש ובא, שעתיד היה להיפתח ב-5 בפברואר 2024. מהלך זה הגיע בעקבות חשיפת עורכי הדין המייצגים הן את גוגל והן את הצרכנים המעורבים כי הגיעו להסדר ראשוני שייתר את התכנסות בית המשפט. .@Google agrees to settle lawsuit accusing it of wrongly tracking Chrome incognito users. Move comes a few months after judge rejected @Google request for summary judgment: https://t.co/gc3UcDz0sY pic.twitter.com/EL9b5dWfel — Wendy Davis (@wendyndavis) December 27, 2023 בהיעדר רגולציה ראויה בארה"ב – קרבות בדמות תביעות ייצוגיות נזכיר כי גוגל מעורבת עד שצוואר במאבקים משפטיים לא פשוטים, שבחלקם היא כבר הוכרעה, אך ממתינה לגזר דינה. כך למשל, מוקדם יותר החודש נודע כי החברה תשלם 700 מיליון ד' כפשרה במשפט מול הרשויות, עקב תביעת ההגבלים העסקיים שהגישו נגד גוגל מרבית מדינות ארה"ב, בגין האופן שבו היא מנהלת את חנותה, ה-Play Store. גוגל הפסידה גם בעוד מאבק משפטי קריטי סביב האופי של ניהול חנותה האפליקציות לאנדרואיד שלה, שהענקית ניהלה מול מפתחת המשחקים אפיק גיימס (Epic Games). חבר המושבעים שישב במשפט אשר נערך בסן פרנסיסקו נזקק למספר שעות כדי לדון בהכרעה, ובסופם הוא החליט שהחנות של גוגל, שהיא מעין שוק דיגיטלי ליישומי אנדרואיד, מהווה מונופול בלתי חוקי, וזאת לפי רישומי בית המשפט שפורסמו. כך קרה ש-אפיק – חברת המשחקים אשר עומדת מאחורי הכותר המאוד מצליח פורטנייט (Fortnite), ושהפסידה במאבק דומה מול המתחרה אפל – ניצחה את גוגל הענקית בתום סכסוך משפטי מורכב שנמשך שלוש שנים. אך גוגל מתכוננת כנראה לערער על פסיקה זו. אם גם לאחר הערעור הפסיקה תישאר על כנה, מדובר בתקדים משפטי שעתיד לשנות את הדרך שבה גוגל מנהלת את חנותה. זכתה. אפיק גיימס במשפטה מול גוגל. צילום: עיבוד ממוחשב כאילוסטרציה. מקור: שאטרסטוק אם נשוב לפשרה בתביעה הייצוגית בנושא הגלישה בסתר – תביעה זו מייצגת מגמה הולכת וגוברת של תובענות ייצוגיות המוגשות נגד חברות טכנולוגיה גדולות, על רקע חששות להפרות פרטיות, בהיעדר חוק פרטיות נתונים פדרלי מקיף בארצות הברית. בשנים האחרונות גוגל עמדה בפני פשרות דומות בגין גישה לא מורשית לנתוני משתמשים, ביניהן תשלום של 23 מיליון דולר כפיצוי על גישה של צד שלישי לנתוני החיפוש שלה, ב-2022. חברות אחרות גם הן נאלצו לפצות משתמשים מסיבות דומות. כך למשל אשתקד שילמה מטא פיצויים בגובה 725 מיליון דולר, בגין הטיפול שלה בפרטי משתמשים, והפרת פרטיותם. תיק המעקב במצב "גלישה בסתר" מדגיש את הפער המובנה הקיים בין ציפיות המשתמשים לפרטיות, לבין המציאות של שיטות איסוף נתונים בעידן הדיגיטלי. ההסדר שגוגל אמורה לאמץ מול התובעים כעת מבטיח להם פיצוי כספי, ובנוסף הוא גם מדגיש את הצורך ברגולציה ברורה יותר ואכיפה מחמירה יותר בארה"ב של נושא הזכות לפרטיות של המשתמשים בשירותי ענקיות הטק – משמע, רוב התושבים במדינה. באירופה, למשל, כבר חלים חוקי פרטיות נוקשים בהרבה, כולל תקנות ה-GDPR הוותיקות, ולצידן החוקים החדשים של האיחוד, תקנות ה-DSA וה-DMA, שהתקבלו ביבשת בשנת 2022, ושכבר מסבכות חברות בשלל קשיים רגולטוריים, שחלק מהם עוסק בפרטיות המשתמשים. גוגל ועורכי הדין מטעם הצרכנים (הגולשים) לא הגיבו לתקשורת העולמית בנוגע לפרשה ולמשפט. מעניין עם זאת לציין כי לפני שנתיים בדיוק, אמר דובר גוגל, חוסה קסטניידה, בנוגע לתביעה זו, שכפי שניתן לקרוא בהודעה המוצגת בעת הפעלת מצב גלישה בסתר, פעילויות מקוונות יכולות להיות גלויות לאתרים שבהן הם מתבצעות. הוא הסביר שהתכונה המוצעת מונעת רק שמירת מידע מסוים בדפדפן, כגון קובצי Cookie והיסטוריית גלישה. עם זאת, ניכר שבית המשפט לא עמד לאמץ גישה זו של הנתבעת שעתידה, ככל הנראה, לפצות את התובעים בדיוק באותו סכום שהללו תבעו – משמע, להודות בעקיפין במעל, ולקחת עליו אחריות מלאה.

כששיאומי הכריזה על מערכת ההפעלה החדשה HyperOS ציינה החברה שהיא מיועדת לאקו-סיסטם גדול הרבה יותר מאשר טלפונים בלבד – התחום שבו היא בנתה את עיקר המוניטין שלה. ברשימה היו גם מכוניות חכמות, וזה הופך כעת למציאות עם ההכרזה של החברה על רכב חשמלי ראשון מתוצרתה, שעונה לשם SU7. מדובר ברכב משפחתי והוא, לפי שיאומי, יהיה הראשון מתוך שורה ארוכה של רכבים שהיא מתכוונת להשיק במשך השנה הקרובה ומעבר לכך. החברה אף הצהירה שהיא מתכוונת, כמו בשוק הטלפונים, להפוך לאחת מחמש החברות המובילות בתחום הרכבים החשמליים. כאמור, מערכת ההפעלה של המכונית תהיה HyperOS, שלפי שיאומי, מהנדסיה עבדו על פיתוחה במשך שש שנים, כך שהשילוב של הרכב עם העולם הדיגיטלי של החברה אמור להיות חלק ולהציע ממשקים עם הרבה קווים מקבילים. הרכב מגיע עם סוללה גדולה יחסית של 150 קילווואט/שעה, שאמורה, לפי תקן ה-EPA האמריקני, להספיק לכ-800 ק"מ, ולכ-1,200 ק"מ לפי תקן ה-CTLC הסיני, המחמיר פחות. עם זאת, מדובר בדגם הבסיסי, שמבוסס על הנעה אחורית, ועם זינוק של 5.28 שניות מ-0 ל-100 קמ"ש. הדגם הבכיר ייקרא CU7 Max, והוא מבוסס על הנעה קדמית, עם תאוצה של 2.78 שניות מ-0 ל-100 קמ"ש. הטווח המרבי שלו יהיה כ-800 ק"מ, לפי התקן הסיני. שיאומי לא פרסמה עדיין את המחירים של שני דגמי הרכיבים החדשים, אבל כבר הספיקה להכריז על גרסאות חדשות של טלפון הדגל שלה, Xiaomi 14, ושל השעון Watch S3, שכבר מגיעים עם HyperOS ועכשיו יושקו בצבע שתואם לרכב – עוד סימן לאקו-סיסטם שהחברה רוצה להציג.

באחד ממפגשי הפורום הכלכלי העולמי, אמרה סיידי קריז, פרופסור לאבטחת סייבר באוניברסיטת אוקספורד: "סופת הסייבר המתחוללת היא מתפתחת ומצטברת, וקשה מאוד לצפות עד כמה היא תהיה גרועה". אמרה – וצדקה. האנליסטים במק'ינזי (McKinsey), לעומתה, היו שאננים יותר. במסמך ההדרכה השנתי של החברה ללקוחותיה, הדן ב"מה הכי חשוב למנכ"לים ב-2024?" ענקית הייעוץ ציינה את המילים "אבטחת סייבר" רק פעם אחת ב-89 עמודים. מתקפת ה-DDoS הגדולה אי פעם: באוקטובר נודע על מתקפת מניעת שירות מבוזרת (DDoS) שהתרחשה באוגוסט – הגדולה ביותר מסוגה בהיסטוריה המקוונת, לפי גוגל (Google), מיקרוסופט (Microsoft), אמזון (Amazon) ו-קלאודפלייר (Cloudflare). יעדי המתקפה לא פורסמו. לפי גוגל, הייתה זו מתקפה "כבדה ביותר", עם משלוח של יותר מ-398 מיליון בקשות בשנייה לשרתי האתרים. מדובר בהיקף גדול משמעותית, של פי 7-8, מהמתקפה הגדולה ביותר עד אז. מי ישמור על השומרים: בספטמבר נפרצה ספקית ניהול הזהויות אוקטה (Okta), וההאקרים גנבו את כלל נתוני המשתמשים במערכת תמיכת הלקוחות שלה, לרבות ספקיות אבטחה, וקלאודפלייר ביניהם. זהות הפורצים לא נודעה. הייתה הזו הפריצה השנייה לאוקטה השנה. גם ברקודה (Barracuda) נפרצה על ידי האקרים סיניים, ובספטמבר הובחנה פרצת אבטחה ב-DarkBeam, חברת הגנת סיכוני סייבר, ונחשפו יותר מ-3.8 מיליארד רשומות. נפרצה בסייבר ובענק. רשת MGM Resorts. צילום: ShutterStock מה שקורה בווגאס לא נשאר בווגאס: בספטמבר הותקפה בכופרה רשת הקזינו ומלונות MGM. נתוני הלקוחות בנפח שישה טרה בייט נגנבו וחלקם פורסמו, לאחר שהיא סירבה לשלם להאקרים, חברי ALPHV/BlackCat את דמי הכופר. האירוע עלה כ-100 מיליון דולר. Caesars Entertainment חוותה גם היא מתקפת סייבר בספטמבר, אולם היא שילמה כופר של 15 מיליון דולר להאקרים, חברי העכביש המפוזר (Scattered Spider). DNA יהודי-אשכנזי וסיני: באוקטובר חשפה חברת הבדיקות הגנטיות 23andMe כי נתוני 6.9 מיליוני לקוחות דלפו. האתר מכיל כמויות רבות של נתוני DNA על יהודים אשכנזים, ומאות אלפי סינים. הנתונים שנקצרו כללו שמות ושמות קרובים, שנות לידה, קשרי ומערכת יחסים, אחוז ה-DNA המשותף עם קרובי משפחה ועוד. האירוע לא היה עצום בהיקפו, או מתקדם טכנולוגית, אך מומחים ציינו שהוא משמעותי, כי חברות דומות עלולות להפוך למטרות ממוקדות בעתיד. נתוניהם של ארגונים בריטיים מובילים נפגעו בגללה. הפרצה ל-MOVEit . צילום: עיבוד ממוחשב כאילוסטרציה. מקור: ShutterStock הגניבה הגדולה של השנה: ביוני דווחה Progress Software האמריקנית מ-מסצ'וסטס, שהאקרים פרצו לכלי MOVEit Transfer שלה ונפלו קורבן להזרקת SQL מתוחכמת. MOVEit היא תוכנה פופולרית המיועדת להעביר בצורה מאובטחת קבצים, לרוב רגישים ביותר. המתקפות יוחסו ל-Lace Tempest, קבוצת האקרים הידועה בפעילות הכופרה שלה, שמנהלת את אתר הסחיטה Cl0p, בו מתפרסמים נתוני קורבנות. בחלוף חודשיים, התברר כי כ-84 מיליון אנשים, לקוחות של כ-3,000 ארגונים, הושפעו מהפריצה – מתלמידי בתי ספר בניו יורק ועד נהגים בלואיזיאנה ופנסיונרים בקליפורניה; רשת ה-BBC, בריטיש איירווייז (British Airways), רשויות הרכב בלואיזיאנה ואורגון, יבמ (IBM), דלויט, PwC, וארנסט אנד יאנג. חברי הכנופייה העשירו את קופתם בכמאה מיליון דולר. התקשורת במוקד: בסוף דצמבר 2022, הגרדיאן (The Guardian) הבריטי הותקף בכופרה. אתר העיתון הוא אתר החדשות התשיעי הנקרא ביותר בעולם, עם מאות מיליוני כניסות בחודש. בשל המתקפה, מערך התפעול של העיתון חווה הפרעה באספקת שירותים ב-"משרד האחורי" – הבק-אופיס. המתקפה החלה באימייל דיוג, ומשם המשיכה למערכות פנימיות רבות. הפנטגון: באפריל נעצר, לאחר מצוד נרחב, מדליף המסמכים המסווגים ממשרד ההגנה האמריקני, ג'ק טיישירה. טיישירה בן ה-21 מ-מסצ'וסטס, עבד במחלקת המודיעין של המשמר הלאומי של חיל האוויר, כ"מומחה סייבר תעבורתי". הוא ניהל פורום מקוון בו הופצו המסמכים, בפלטפורמת הדיונים Discord, וכונה ג'ק המטפטף. ההדלפה הביכה את הפנטגון – המסמכים עסקו במלחמה באוקראינה וכללו פירוט נרחב של תוכניות הסיוע של ארה"ב לנאט"ו ולקייב, לרבות התייחסות לישראל. הפנטגון: סין ורוסיה – "איום ריגול בסייבר – רחב ונרחב" על ארה"ב. צילום: Shutterstock חוצפה סינית: ביולי דיווחנו כי סין פרצה לממשל האמריקני, כששר החוץ, אנתוני בלינקן, נערך לביקורו שם. האקרים מסין ניצלו פגם אבטחה של מיקרוסופט כדי לבצע פעולת ריגול "ממוקדת ומתוחכמת ביותר", בסייבר – שהצליחה לחדור לעשרות ארגונים במערב, כולל לשכת ג'ינה ריימונדו, שרת המסחר האמריקנית. הענקית מרדמונד ייחסה את הקמפיין ל-Storm-0558, קבוצת האקרים הפועלת בחסות סין. ההאקרים השתמשו בנוזקות מותאמות אישית, דוגמת Cigril ו-Bling, לטובת השגת אישורי גישה. המתקפה זוהתה רק באמצע יוני השנה – כחודש לאחר שאירעה. לבריאות, חביבי: הכופרה LockBit הייתה הדומיננטית ביותר גם השנה, והופיעה בכשליש ממתקפות הכופרה כשירות, יותר מפי שלושה מהכופרה הבאה. היא הייתה פעילה בכל העולם, עם מיקוד בארגוני בריאות. בינואר השנה בצעד חריג ובלתי שגרתי, קבוצת ההאקרים הידועה לשמצה, התנצלה על אחת מהמתקפות – שבוצעה על סיקקידס (Toronto SickKids) – בית החולים לילדים הגדול ביותר בקנדה. בעבר כינה ה-FBI אותה "אחת מקבוצות הכופרה הפעילות וההרסניות ביותר בעולם". המתקפה הביאה לעיכובים בעבודות המעבדות ויחידות ההדמיה, להשבתה של קווי הטלפון ולנפילה של מערכת השכר לעובדים. המרכז הלאומי הקנדי לאבטחת סייבר מסר ש"יש עלייה באיומי הסייבר מאז ובמהלך מגיפת הקורונה… מאז מרץ 2020, יותר מ-400 ארגוני בריאות בקנדה ובארצות הברית חוו מתקפות כופרה". אחד המומחים כינה את LockBit "טורף אדיר בתחום הסייבר ויריב נחוש". שני בתי חולים בניו יורק סבלו גם הם מהכנופייה. ביולי השנה תקפו חברי LockBit את נמל נאגויה ביפן, והשבית את פעילותו ליותר משלושה ימים. גם הדואר הבריטי הותקף בכופרה זו בתחילת 2023 ובלא קשר – בואינג. הרשויות העריכו כי LockBit הרוויחה יותר מ-100 מיליון דולר מפעילותה. סייבר עלייך, ישראל. מחמאס, חיזבאללה ואיראן. צילום: ShutterStock אי אפשר להרחיב יותר מדי על שלל מתקפות הסייבר שאירעו בין ישראל-חמאס–חיזבאללה, איראן – ולהפך, מפאת מספרן הרב. לזכרו: ביולי השנה ההאקר האגדי קווין מיטניק, שהיה עבריין המחשבים המבוקש בעולם, מת מסרטן בגיל 59. בשנות ה-90' הוא פרץ למערכת המחשבים של חברות וממשלות, גנב אלפי קבצי נתונים והתמחה גם בהנדסה חברתית. בהיותו נער, הוא נמלט מצו מעצר פדרלי והיה להאקר הראשון שהוכנס לרשימת מבוקשי ה-FBI. לאחר כליאה בתנאים קשים, שינה מיטניק את מסלול חייו והפך להאקר אתי, "לבן". מתקפות שנותרו על רצפת חדר העריכה: אוניברסיטת מישיגן; העיר פייטוויל בארקנסו; אוניברסיטת מינסוטה; הנהלת בתי המשפט וחלק משירותי החירום בדאלאס; מחוז המים העירוני של צפון טקסס; חברת שירותי הנדל"ן Fidelity National Financial; פגיעות במוצר פופולרי של סיטריקס; בתי חולים באונטריו והספרייה הציבורית של טורונטו; ועדת הבחירות בבריטניה; מינהלת ההגירה האינדונזית – ממנה נגנבו רישומי הדרכונים של 34 מיליון אזרחים; שתי מתקפות על ענקית הטלקום T-Mobile; עיריית אוקלנד,] קליפורניה; הספרייה הבריטית; פגיעות בפלטפורמת GoAnywhere; וכתבי אישום נגד מנהל האבטחה של אובר (Uber) וכנגד מנהל האבטחה של סולארווינדס (SolarWinds).

בואו נקפוץ לרגע בדיוק שנה אחורה, ל-31 בדצמבר 2022: אין מלחמה, אין מהפכה משפטית (אם כי ברור שמשהו הולך לקרות בהקשר זה, והיא אמנם מוכרזת חמישה ימים לאחר מכן) ובכלל, המצב די תותים, בטח יחסית להיום. ואין גם GenAI. כלומר, יש, אבל התחום נמצא בחיתוליו, ה-ChatGPT בקושי הושק ורובנו לא הכרנו את המילה הזאת. מאז, היא פרצה והתפוצצה, והתחום עשה שמות בעולם הטכנולוגיה, ובכלל בחיים שלנו. לכן, בחרנו ב-GenAI כמילת השנה. הבחירה הזאת לא מפתיעה, אבל נדמה שאי אפשר להתחמק ממנה: ה-GenAI הייתה ב-2023 כמעט בכל מקום. מהמלחמה בחמאס ועם החמאס, ועד לשימושים פרטיים וארגוניים; מהאיום שהיא יוצרת על התסריטאים והשחקנים בהוליווד, שהביאה לשביתת ענק שלהם, ועד לאיום שהיא יוצרת על עובדים אחרים; מהשימוש שלה במעבדים, שהביא לזינוק בשער המנייה של אנבידיה, למשל, ועד ליישומה בעולם הענן; GenAI כאן, GenAI שם, ובארץ גם הפירוש העברי, בינה מלאכותית יוצרת, עד שכמאמר הקלישאה, בסוף שנה זו אנחנו יכולים לשאול את עצמנו: איך חיינו בלעדיה? כמעט מילת השנה שלנו. ChatGPT. צילום: ShutterStock ה-GenAI היא מילה אחת עם השפעה כל כך רחבה על חיינו בכלל, אבל גם על עולם הטכנולוגיה לכשעצמו. דאטה, ענן, סייבר, לימוד מכונה, כניסה של חברות גדולות בענק לתחום (מיקרוסופט, גוגל ואנבידיה, לדוגמה) – היא קשורה לכל המילים האלה, ולעוד הרבה. כאן יש להכניס גם את המילה השנייה בדירוג מילות השנה הטכנולוגיות שלנו: ChatGPT, שהוא תוצר שלה. או, ליתר דיוק, מבוסס עליה. ה-ChatGPT היה להיט כבר מהיום הראשון: לאחר חמישה ימים בלבד מיום השקת התוכנה, היא חצתה את הרף של מיליון משתמשים. שנה מיום ההשקה, ב-30 בנובמבר האחרון, כבר היו לה 180 מיליון משתמשים, עם 1.5 מיליארד ביקורים בממוצע לחודש. לכן, לא פלא שמהר מאוד, מיקרוסופט חיזקה את מערכת היחסים שלה עם OpenAI, המפתחת של ChatGPT, השקיעה בה מיליארדי דולרים וסם אלטמן כמעט שעבר לתפקיד בכיר בענקית הענן, לאחר שבעלי המניות של החברה שייסד החליטו להדיח אותו מתפקיד המנכ"ל (ולאחר מכן החזירו אותו). סם אלטמן, מייסד ומנכ"ל OpenAI. צילום: פליקר העלייה המטאורית של הבינה המלאכותית בארגונים ככלל, כלי GenAI הם מועילים, יעילים ונוחים לשימוש. היתרונות של הכלים האלה הביאו את רוב הארגונים לאמץ את ChatGPT, המתחרה שלו, Bard מבית גוגל, וכלי בינה מלאכותית יוצרת אחרים, כולל כאלה שהם מפתחים בעצמם. מחקר של גרטנר מאוקטובר האחרון מראה ש-45% מהארגונים מנסים כלי GenAI בשלב פיילוט, ו-10% כבר העבירו אותם לפרודקשן. בנוסף, יותר ממחצית הארגונים הגדילו את ההשקעות מאז תחילת 2023 ועד למועד הפרסום. מדובר בעלייה עצומה לעומת מחקר קודם של החברה, מאפריל השנה, שהראה ש-15% מהארגונים עשו פיילוטים על כלי GenAI ו-4% העבירו אותם לפרודקשן. במחקר אחר, גם הוא מאוקטובר האחרון, גרטנר חוזה שעד 2026, יותר מ-80% מהארגונים כבר ישתמשו בכלי GenAI ליצירת ממשקים לבניית אפליקציות (APIs), או שיהיו להם אפליקציות המבוססות על AI. מדובר בנתון בולט מאוד מבחינת מידת ומהירות האימוץ, אפילו בעולם מהיר ודינמי כמו זה הטכנולוגי. לענן – טכנולוגיה שגם סביבה היה, ועדיין יש, לא מעט הייפ לקח הרבה יותר זמן להיות כה נפוצה בארגונים. לפי התחזיות, שוק הענן, שהתחיל לפרוץ לחיינו בשנות ה-90' יגיע לשווי של טריליון דולר ב-2028 (נתוני אתר סטטיסטה). לעומת זאת, השווי של שוק ה-GenAI צפוי להגיע ל-1.3 טריליון דולר בתוך עשור בלבד – ב-2032 (לפי בלומברג). אפשר לומר הרבה דברים על ה-GenAI: שהטכנולוגיה הזאת מסקרנת, מפחידה, מעשירה את הדמיון, מעשירה את הארגונים, מאיימת על מקומות העבודה של אנשים, פורצת דרך, מהווה איום ועוד ועוד. אבל הדבר האולי נכון ביותר שאפשר לומר עליה הוא שהיא כובשת את העולם אולם, יש כל כך הרבה כלי AI ו-GenAI, עד שזה יכול לסחרר אפילו את אנשי הטכנולוגיה הכי טובים בארגונים. זיו כהן, ארכיטקט נתונים ראשי בדלויט, היטיב להגדיר זאת בוובינר של אנשים ומחשבים: "ארגונים בוחנים את ה-GenAI כמו ילדים שמשוטטים בחנות צעצועים ענקית". השפע הענק הזה מעורר אצל אנשי הטכנולוגיה את הניצוץ, אם כי אולי הם מתלהבים מזה פחות משילד ממוצע מתלהב מכל צעצוע. עוד תובנה מעניינת של כהן היא שבעוד ש-2023 הייתה שנה של השקעות ב-GenAI – כפי שהנתונים של גרטנר שצוינו כאן קודם מוכיחים, 2024 תהיה שנה של יישומים של היכולות שלה לכדי מוצרים. בהקשר זה כדאי לציין עוד אמירה שלו – הפעם עם דימוי מעולמות הקולנוע והטלוויזיה: "צמיחה עסקית מבוססת על שימוש אפקטיבי ב-AI ובדאטה, וככל שהשימוש בהן ימשיך, המנמ"רים ובכלל, אנשי הטכנולוגיה בארגונים, יהפכו יותר ויותר לבימאים, שמפעילים אוסף גדול של יכולות עסקיות לטובת הארגונים". שני אספקטים של עולם ה-AI שאי אפשר להתעלם מהם אחת ההתפתחויות החשובות השנה בעולם ה-AI היא הרגולציה ההולכת וגוברת לתחום. הבינה המלאכותית מטרידה את מנוחתם של רגולטורים רבים, כמו גם של רבים מהבכירים שעוסקים בתחום. אפילו אילון מאסק קרא לפיתוח אחראי של AI – והשנה ראינו כמה וכמה מקרים שבהם לא ממש ניתן היה להצמיד את המילה "אחריות" למאסק. אלטמן אף קרא לרגולציה על תחום ה-AI בשימוע שנערך לו בסנאט האמריקני. צו נשיאותי. נשיא ארצות הברית, ג'ו ביידן. צילום: ShutterStock ההתפתחות הבולטת בנושא הרגולציה על הבינה המלאכותית הייתה לפני כחודשיים, כשנשיא ארצות הברית, ג'ו ביידן, חתם על צו נשיאותי שמנחה את חברות ה-AI כיצד לשמור על הטכנולוגיה בטוחה, מאובטחת ומהימנה. נראה כי הצעד הזה, הקריאה של הבכירים והדאגות של רגולטורים רבים אחרים יביאו את אלה האחרונים, ממדינות שונות, לפרסם כללים רגולטוריים בשנה הקרובה. הרגולציה על ה-AI אמנם מתפתחת באיטיות, אבל מתפתחת. ממד שני שאי אפשר להתעלם ממנו, גם בעולמות ה-AI וה-GenAI, הוא ממד הסייבר. התוצאות של מתקפת סייבר מבוססת AI עלולות להיות "יעילות" הרבה יותר עבור ההאקרים, ולאפשר להם לגנוב הרבה יותר מידע של הארגון והלקוחות שלו. ואם מתקפות כאלה יופנו נגד ארגוני ענק – ויצליחו, מדובר בדליפה של מידע של רבים מאוד מאתנו. ואמנם, מחקר שערכה השנה סייברארק בקרב מקצועני אבטחת מידע מצא ש-93% מהם משוכנעים שמתישהו הארגונים שלהם יותקפו באמצעות בינה מלאכותית. למרבה הצער, כנראה שהם צודקים: שלל מחקרים מראים את הסיכונים שה-GenAI מביאה איתה. כך, למשל, חוקרי אוניברסיטת שפילד הבריטית פרסמו באחרונה מחקר שערכו על כלי עיבוד שפה טבעית (NLP) כגון ChatGPT, שמצא שהאקרים יכולים לנצל אותם לטובת יצירת קוד זדוני, ולבצע באמצעותו מתקפות פישינג על מגוון רחב של תעשיות. המחקר הראה שמודלי שפה של בינה מלאכותית פגיעים למתקפות דרך דלתות אחוריות, כגון "שתילת" סוסים טרויאניים במחשבי הקורבנות, שבאמצעותם הם יכולים לגנוב מידע ארגוני מתי שרק יחפצו בכך. בועז דולב, מייסד ומנכ"ל קלירסקיי, הרבה יותר נחרץ. הוא טוען שבאופן כללי, מצב ההגנה של הארגונים הוא קטסטרופלי, ושל-AI יש תרומה רבה לכך. "הבינה המלאכותית מסכלת את היכולת של ארגונים להגן על עצמם", כך, לא פחות ולא יותר, אמר דולב בוובינר של אנשים ומחשבים. לדבריו, "ההגנה על מערכות מבוססות AI הופכת לאתגר מאוד גדול עבור ארגונים". יש לנו עוד הרבה מה ללמוד על ה-GenAI. צילום: ShutterStock לסיכום, אפשר לומר הרבה דברים על ה-GenAI, שחלקם יהיו נכונים יותר וחלקם פחות: שהטכנולוגיה הזאת מסקרנת, מפחידה, מעשירה את הדמיון, מעשירה את הארגונים, מאיימת על מקומות העבודה של אנשים, פורצת דרך, מהווה איום ועוד ועוד. אבל הדבר האולי נכון ביותר שאפשר לומר עליה הוא שהיא כובשת את העולם.

חברת סקופר (Scooper), המתמחה בניטור וניתוח שיח גולשים ברשתות החברתיות, מינתה את גוני רואי לתפקיד מנהלת השיווק והפיתוח העסקי שלה. רואי תוביל את האסטרטגיה השיווקית בחברה, במטרה להגדיל את המודעות לפעילות החברה, ליזום פנייה ללקוחות חדשים ולהרחיב את השירותים ללקוחות הקיימים. בנוסף לשיווק תוביל רואי את הפיתוח העסקי, במטרה לייצר שיתופי פעולה חדשים ורחבים יותר וכניסה לשווקים חדשים. עם תחילת המלחמה יצרה רואי קשר ושיתופי פעולה עם עשרות ארגוני הסברה ומודיעין אזרחים, משרדי ממשלה, ביטחון צבא, עמותות לסיוע נפשי וארגונים למלחמה באנטישמיות, אלימות והסתה ברשתות החברתיות, להם פותחו מערכות ייעודיות שעד היום מסייעות במאמץ המלחמתי, בעזרת ניטור וניתוח של מיליוני כתבות, פוסטים תמונות וסרטונים מכל העולם והשפות. רואי חיה את עולמות המכירות, השיווק והפיתוח העסקי מעל לחמש עשרה שנים, במגוון תפקידים בכירים בתחומי האינטרנט והדיגיטל. היא מתמחה בטיפול והובלה של פרויקטים גדולים ומורכבים, במתן פתרונות מקצה לקצה בהתאמה אישית ובניהול תיקי לקוחות.

המפגש השנתי (והמסורתי) של חברת זום, המוקדש לתחום משאבי האנוש והעבודה בעידן החדש, ייערך השנה ב-18 בינואר 2024. ה-Work Transformation Summit EMEA יוקדש השנה רובו ככולו לדרכים המוחשיות לבניית אסטרטגיה מנצחת תוך שימוש בבינה המלאכותית. כולם מדברים כיום על AI, אבל בלא מעט מקומות ועסקים נשאלת השאלה הקריטית: איך עוברים את שלב ה״באזז״ כדי לנצל את מלוא הפוטנציאל האמיתי של AI במסגרות העבודה השוטפת? המפגש הקרוב מיועד, למעשה, כך אומרים בזום, לספק למשתתפים תובנות מעשיות מפי מומחי התעשייה על יישום מכוון של AI כדי לשדרג את חוויות העובדים והלקוחות. המפגש ינווט באיזון עדין בין התאמה אישית ויעילות דיגיטלית תוך שמירה על מגוון נושאים אתיים ורגולטוריים שנמצאים כיום בחזית עולם העבודה, וילמד כיצד AI משפיעה על הדרכים שבהן אנשים משתפים פעולה ומתחברים היום ובעתיד. תוך כדי, ניתן יהיה ללמוד כיצד ניתן לשלב בינה מלאכותית בארגון כדי לשפר את התוצאות העסקיות תוך טיפוח קשרים חזקים יותר. הוא גם יספק הצצה בלעדית לתוך החידושים האחרונים שמעצבים את עתיד העבודה ומקום העבודה ויסביר כיצד למנף AI כדי ליצור סביבת עבודה יעילה וגמישה יותר. בזום מאמינים ש-AI מיועדת לכולם, וכולם יכולים להפיק תועלת מהחדשנות הזו. בין השאר, הוובינר יפגיש את המשתתפים עם שלל מומחים, שיספקו  נקודות מבט משלהם על היישום המעשי של AI בעולם העסקים. בין המשתתפים השנה: Xuedong Huang (CTO, Zoom) ו-Mahesh Ram (Head of AI, Zoom) – שיספקו אסטרטגיות להטמעת AI, לצד Pascal Bornet, סופר וממוחה AI בעל שם עולמי, Seth Marrs, אנליסט מחברת פורסטר, Smita Hashim ה-CPO של זום, Patrick Kelly, מעצב דעת קהל ומומחה עבודה ועוד רבים אחרים. הנושאים שיעלו לדיון יהיו כיצד AI יכולה לשנות אינטראקציות עם לקוחות ולייעל את תהליכי העובדים, כמו גם לבדל את העסקים בשוק התחרותי, כיצד מאזנים בין מתן חוויות מותאמות אישית תוך שמירה על מצוינות תפעולית, איך מתמודדים עם ההיבטים האתיים והרגולטוריים של יישום AI בעסק וכמובן גם ייתן הצצה כיצד בינה מלאכותית תעצב את עתיד העבודה. לינק להרשמה החינמית

אביב ששוני (49, נ+4) מונה למנהל החטיבה הביטחונית והציבורית של F5 בישראל וקפריסין. במסגרת תפקידו ששוני יפעל להעמקת הפעילות והגדלת המכירות באזור. בנוסף, ששוני יהיה מנוי על גיבוש תוכנית אסטרטגית להרחבת פעילות החברה ומערך המכירות בקפריסין ויישומה, תוך יצירת ערוצי שיווק חדשים והעמקת ערוצים קיימים, וקידום יוזמות לפיתוח שותפים מקומיים. לששוני 22 שנות ניסיון בניהול מכירות בחברות היי-טק. בתפקידו האחרון ב-F5 שימש כמנהל מכירות במגזר הממשלתי והצבאי בישראל, במשך כ-4.5 שנים. במסגרת זאת, גם ניהל מכירות ללקוחות אסטרטגיים בתחום ההיי-טק והתעשייה. לפני הצטרפותו ל-F5 שימש כמנהל המכירות של פורטינט ישראל, במסגרת זאת ניהל את צוותי המכירות בכלל המגזרים. קודם לכן שימש כמנהל המכירות לענפי התעשייה וההיי-טק בחברת טלדור. לששוני תואר ראשון בכלכלה וניהול מהאוניברסיטה הפתוחה והוא פעיל כשחקן כדורסל במכבי ראשון לציון, ליגה ב'.

כחלק ממימוש אסטרטגיית הטרנספורמציה הדיגיטלית והמעבר לענן, המבוצעת בימים אלו בהסתדרות, הושלם לאחרונה פרויקט להקמת מערך הגנת נתונים וגיבוי בענן באמצעות פלטפורמת Commvault Cloud Powered by Metallic AI של קומוולט על ידי ווי אנקור. היקף הפרויקט לא נמסר' אך הוא מוערך על ידי גורמים בתעשייה במאות אלפי שקלים. במסגרת הפרויקט יושם פתרון גיבוי בענן Azure של מיקרוסופט, המגבה את הדאטה סנטר המקומי של ההסתדרות ומנוהל באמצעות פלטפורמת Commvault Cloud, אשר תהיה אחראית להגנת הנתונים והגיבוי של עשרות שרתים וירטואליים הפועלים בהסתדרות, של מערכת ה-ERP, מערכת BI ויישומים נוספים המתממשקים לגופים חיצוניים. הפרויקט נעשה לאחר שפלטפורמת Commvault Cloud נבחרה לפני שלוש שנים לבצע גיבוי ל-1,200 תיבות ה-Office 365 של ההסתדרות, ובכלל זה גיבוי הדוא"ל של המשתמשים, אנשי קשר, יומנים, Teams, OneDrive ועוד. Commvault Cloud מחליפה מערכת מיושנת, שפעלה עד כה בהסתדרות וביצעה גיבויים מקומיים וגיבוי לקלטות. "ההסתדרות, שפועלת כבר למעלה מ-100 שנה, ממשיכה להתחדש למען ציבור העובדים בישראל ונמצאת בתנופת טרנספורמציה דיגיטלית", מסבירה הילה אורן, סמנכ"לית טכנולוגיות, מערכות מידע ודיגיטל בארגון. "הכלים הטכנולוגיים המתקדמים שהטמענו בשנים האחרונות עזרו לייעל תהליכים ולשפר משמעותית את איכות השירות שניתן למאות אלפי חברים שמאוגדים היום בהסתדרות. כאגף טכנולוגיות ודיגיטל יש לנו אחריות להמשיך ולהצעיד את הארגון קדימה, ולהבטיח שההסתדרות לא רק תישאר רלוונטית, אלא תחזק את מעמדה כגוף משפיע במשק הישראלי. חדשנות כערך מנחה מקבלת ביטוי לא רק בתהליכי החשיבה שלנו אלא גם בעשייה בלתי מתפשרת לאימוץ שינויים ארגוניים". "המעבר לענן הוא שלב חשוב נוסף בהתפתחות הארגון לא רק בהיבטים של התייעלות תפעולית וחיסכון במשאבים, אלא גם בסוגיות של הגנה על הנתונים. הבחירה בפלטפורמה של מיקרוסופט הייתה נקודת זינוק טובה למסע, וחיפשנו פתרון משלים שמאפשר התממשקות מלאה. היה לנו חשוב שהפתרון יביא עמו יכולות גבוהות בתחום אבטחת המידע ויאפשר הגנה חזקה מפני מתקפות שונות, בהן גם נוזקות כופרה. את המענה המקיף ביותר מצאנו ב-Commvault Cloud, שמאפשרת ביצועים ברמה גבוהה וגם פשוטה יחסית לניהול", מוסיפה אורן. "לאחר שלוש שנים של עבודה עם פתרון הגיבוי בענן Metallic  של קומוולט לגיבוי והגנת הנתונים של ה-Office 365, למדנו להכיר את היתרונות של הפלטפורמה. כשחיפשנו פתרון הוליסטי להגנה וגיבוי הנתונים שבשרתים, היישומים ובסיסי הנתונים שלנו, בחנו את  המערכת מחדש ומצאנו שזהו הפתרון המתקדם ביותר לגיבוי לענן ולגיבוי והגנה על יישומי ענן", אומר גולן והב, מנהל מחלקת תשתיות וטכנולוגיה בהסתדרות. "עם השלמת ההתקנה המהירה של Commvault Cloud קיבלנו מערכת קלה ליישום, קלה לניהול ותפעול, עם פונקציות מתקדמות, חלונות זמן גיבוי שהתקצרו משעות רבות לדקות, יכולות שחזור מהירות, התאמה לכל סביבות המחשוב, היישומים ובסיסי הנתונים. בנוסף, עם המעבר לגיבוי בענן ויתרנו על הגיבוי המסורבל בקלטות שלנו". לדברי רוני עוזר, מנהל מכירות בווי אנקור, " Commvault Cloud של קומוולט הוא הטוב מסוגו כיום להגנת נתונים, גיבוי והתאוששות מאסון בעידן הענן. באמצעות הפלטפורמה, ההסתדרות יכולה לשחזר נתונים באופן מידי, אין להם צורך בקלטות בהן לא ברור מה נשמר והגיבוי והשחזור מהירים מאוד. מטאליק מספקת להסתדרות התרעות ועדכונים בזמן אמת בנוגע לבעיות או תקלות ואודות גיבוי שהצליח או נכשל, מה שמאפשר לפקח על תהליך הגיבוי. היות שמדובר בשירות SaaS, ההטמעה הייתה זריזה מאוד ותוך כמה ימים הפתרון היה באוויר והחל בגיבוי הנתונים של ההסתדרות לענן". לדברי מיכל אהרוני, מנהלת מכירות למגזר הציבורי, הפיננסי והאקדמיה בקומוולט, "Commvault Cloud הוא הפתרון החסין, החזק והאמין ביותר לגיבוי נתונים והשגת חוסן סייבר. זהו פתרון מסוג 'שגר ושכח', העובד כל הזמן ברקע, נותן תוצאות ומראה אינדיקציות לגיבויים שנעשו, כאשר יש לו ממשק פשוט ונוח מאוד והוא כולל יכולות מתקדמות וייחודיות להגנה על הנתונים ומניעת מתקפות כופר".