11:08:25 | ◀︎ | בזכות ה-AirTag של אפל: נמצאה מזוודה שנגנבה בשדה התעופה | |
12:12:39 | ◀︎ | מיקרוסופט ממתגת מחדש את Edge בנייד, שייקרא עכשיו Microsoft Edge: AI browser | |
12:48:09 | ◀︎ | קטר ההיי-טק חייב להמשיך לנוע | |
13:03:10 | ◀︎ | " ה-GenAI – ה-'משבשת' מספר אחת של השנה" | |
13:06:35 | ◀︎ | מיקרוסופט ממתגת מחדש את Edge בנייד; באיזה שם היא בחרה? | |
13:10:06 | ◀︎ | דורון בואינוס מונה לדירקטור מכירות למגזר הביטחוני במד-וואן | |
14:22:30 | ◀︎ | עשה היסטוריה: נער בן 13 – הראשון אי פעם שניצח את טטריס | |
14:36:36 | ◀︎ | זירוקס מפטרת 3,000 עובדים – 15% מכוח האדם שלה | |
14:57:52 | ◀︎ | אוניברסיטת תל אביב רוכשת מצג עליתה קלאסטר GPU | |
15:03:38 | ◀︎ | "שבוע הקהילות" בבנק הפועלים | |
15:27:09 | ◀︎ | סקירה: כשלפעמים זה לא מצליח עד הסוף | |
15:56:03 | ◀︎ | אינטל מקימה חברה בת בעולם ה-GenAI לארגונים | |
16:57:44 | ◀︎ | אחרי המלחמה, גם ענף ההיי-טק יצטרך לנפץ קונספציות | |
17:51:03 | ◀︎ | "AI – הטכנולוגיה היחידה שתצליח לנצח במאבק הכלכלי בחמאס" | |
18:06:08 | ◀︎ | "הלוויינים סייעו לספק ללוחמים רציפות תקשורתית ודיגיטלית" | |
19:00:23 | ◀︎ | אחרי 30 שנה: מיקרוסופט מוסיפה למקלדת ה-Windows מקש חדש |
The headlines that made most buzz on this page
04/01/24 16:57
12% of the views
מאת אנשים ומחשבים
אחת המילים שהשימוש בה די פופולרי במלחמה הנוכחית, ובעיקר היה בתחילתה, היא "קונספציה". אותה תפיסת עולם מדינית-ביטחונית שהייתה אחד הגורמים הבולטים לאסון הנורא שקרה ב-7 באוקטובר. אחת התובנות שרווחות כעת היא שאחרי סיום המלחמה, בתאריך בלתי ידוע, הרבה קונספציות יצטרכו להיבחן מחדש – ולא רק בעולמות הביטחון והמודיעין. גם בענף ההיי-טק יש קונספציות שצריך לשנות, ובעיקר לפעול במהירות כדי לעדכן אותן.
התפיסה הכללית (זה המינוח העברי למילה קונספציה) הראשונה קשורה להיערכות להשפעת אירועי חירום כמו מלחמה על ענף ההיי-טק. הגישה הכללית של מקבלי ההחלטות, הן בדרג הפוליטי והן בדרג המקצועי באוצר ובמשרדי ממשלה אחרים, היא שההיי-טק ישרוד, ולכן אין צורך להיחלץ לעזרתו, או שצריך לעזור לו במינימום.
זוהי תפיסת עולם שמבוססת על מה שהיה פה עד ה-6 באוקטובר: ההיי-טק הוא ענף חזק, יציב, המנהלים והבעלים שלו מבוססים היטב (עשירים?) ולא צריך לדאוג להם. נכון שהירידות בענף ההיי-טק היו כאן גם לפני המלחמה, אבל בממשלה, וגם בקרב גורמים מסוימים בענף, רווחה הסברה שהוא יסיים את 2023 בסך הכול בסדר. לכך יש להוסיף את ההערכות שהמלחמה לא תשפיע משמעותית על היצוא של ההיי-טק הישראלי, ועל חלקו מכלל היצוא של ישראל.
אולם, המציאות באה וטופחת על פניהם של כל אותם מעריכי ההערכות החיוביות: ההיי-טק הישראלי חווה שנה קשה במיוחד, ועוד אחזור לכך בהמשך. נכון שיש הערכות אופטימיות מסוימות לגבי מצבו של הענף בתום 2024, אך גם הערכות פסימיות. פרופ' יוג'ין קנדל, יו"ר SNPI, הזהיר בדו"ח שגוף המחקר, שעוקב אחר מצב ההיי-טק הישראלי, הוציא אתמול (ד') כי "ישראל עלולה למצוא את עצמה מידרדרת במהירות לנקודת אל חזור". פרופ' קנדל, להזכירנו, יודע דבר או שניים לא רק על היי-טק, אלא גם על כלכלה בכלל – הוא אחד הכלכלנים הבכירים בישראל ומי שכיהן במשך שנים אחדות כיו"ר המועצה הלאומית לכלכלה, לאחר שמונה לתפקיד על ידי בנימין נתניהו, שגם אז היה ראש הממשלה.
הבעיה בהערכות האופטימיות
ההערכות החיוביות גורסות שההיי-טק הישראלי יחזור לצמוח ב-2024, כי זה מה שהוא עשה במשברים קודמים. לשיטתם, ייתכן שהצמיחה שלו תהיה אפילו גבוהה יותר מהנתונים שלפני 2023 המזעזעת. הבעיה בתפיסה הזאת היא שאנחנו במשבר לאומי שדומה שלא חווינו מעולם, ולכן לא בטוח שההיסטוריה תחזור על עצמה. בוודאי שלא ניתן להעירך שכך יקרה באופן גורף, כמו שרואי הוורוד מעריכים.
הנתונים ממחישים עד כמה 2023 הייתה חמורה
הדו"ח של SNPI מצביע על כך ש-2023 התאפיינה בירידה חדה בהשקעות בהיי-טק הישראלי, כאשר השיא היה בהשקעות ברבעון הרביעי של השנה, שבו נרשם שפל של שש שנים.
האם ב-2024 המגמה תתהפך? ממש לא בהכרח. צילום: BigStock
עוד נתון שאמור להדאיג לגבי העתיד הוא ש-42% מהקרנות הזרות ו-39% מאלה הישראליות שהשקיעו בענף ב-2022 לא חזרו להשקיע כאן השנה. כרגע, לא קיימת כל אינדיקציה שאותן קרנות יחזרו לשים כאן כסף, לפחות לא בעתיד הנראה לעין. זהו עוד דבר שמראה שההערכות שההיי-טק יחזור לצמיחה ב-2024 לא בהכרח מתכתבות עם המציאות.
בשש אחרי המלחמה, קבוצות שונים, מגזרים שונים וארגונים שונים במדינה ובחברה יצטרכו לשנות דברים מהשורש, ולזנוח הנחות יסוד. זה נכון לגבי מקבלי ההחלטות בממשלה, וגם האזרחים, אבל לא פחות לגבי ראשי המגזר העסקי-מסחרי, וענף ההיי-טק בתוכו
הסיבה לדאגה כאן היא כי עצירת ההשקעות פוגעת בעיקר בחברות הצעירות, שטרם הספיקו לגייס או שערב ה-7 באוקטובר היו באמצע סבב גיוס, שנעצר כי המשקיעים הקפיאו את ההשקעות שלהם בארץ. חברות אלה, בן אם הן פועלות באזור המרכז, בהאב של תל אביב והשרון, ובין אם באזורי קו העימות בצפון ובדרום, הן העתיד של הענף. אלה הן החברות שהממשלה וזרועותיה השונות צריכות לסייע להן.
לזכותו של משרד האוצר (כן, לפעמים יש מקרים כאלה) ייאמר שכבר בתחילת המלחמה הוא אישר מענק של 400 מיליון שקלים לסיוע, באמצעות רשות החדשנות, לחברות היי-טק שאורך הנשימה הפיסקלי שלהן קצר. אלא שהמשרד התנה זאת בכך שאותן חברות יגייסו סכום דומה ממשקיעים פרטיים, מה שמקשה מאוד על קבלת המענק, כי מעטות החברות שיצליחו לקבל השקעה בזמן של עצירת השקעות, ובזמן שרבים מהיזמים והמנהלים שלהן מגויסים למילואים. מאז הגמישו באוצר במשהו את הקריטריונים לקבלת המענק, אבל לא ביטלו אותם לגמרי או שינו אותם כך שילכו הרבה יותר לקראת החברות שזקוקות לכסף.
גם כאן, הסיבה לכך היא הקונספציה. אותה תפיסת עולם שמקדשת כל כך הרבה ביורוקרטיה. במצב שנוצר, מצופה ממקבלי ההחלטות, ובעיקר מהשרים שעוסקים בענף ההיי-טק, לחפש דרכים אחרות כדי לסייע. אמנם, שר החדשנות, המדע והטכנולוגיה, אופיר אקוניס, אמר השבוע בראיון לאנשים ומחשבים שאם יהיה צורך, הממשלה תיתן מענקים נוספים, אבל עם הבטחות, כידוע, לא הולכים למכולת, ולא מנהלים חברת סטארט-אפ.
אסור להתעלם מהאזהרות
בחזרה לפרופ' קנדל – הוא היטיב להגדיר את מה שהממשלה צריכה לעשות, או יותר נכון לא לעשות, לנוכח המצב הבעייתי. "אל תתעלמו מנורות האזהרה הבוהקות", הוא קרא לשרים ולגופים הממשלתיים. במילים אחרות, אומר פרופ' קנדל: אל תישבו שוב בקונספציה שלפיה ההיי-טק יתמודד. הוא ציין בנוסף שלישראל אין את הפריבילגיה להסתכן בדעיכה של הענף, שתשפיע מאוד לרעה לא רק על ההיי-טק, אלא גם על הכלכלה הישראלית כולה – וזו הסכנה האמיתית, שאם לא נדע להתמודד איתה עכשיו, נאכל אותה בגדול.
פרופ' יוג'ין קנדל, יו"ר SNPI. צילום: יח"צ
ייתכן ששבירת הקונספציה ש-"יהיה בסדר" תתחיל בישיבה של ועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת, שתתקיים ביום ב' הקרוב ותדון בהשפעת המלחמה על ההיי-טק. בדיון יציפו המשתתפים את האתגרים שעומדים בפני הממשלה על מנת לטפל במצב, ויציעו איך לשבור את אותה קונספציה הרסנית.
אנחנו לא ממש ערוכים לסייבר
הקונספציה שלפיה "יהיה בסדר" קיימת גם אצל ארגונים וחברות גדולים במשק בכל מה שקשור להיערכות לסייבר. את התפיסה המוטעית הזו הציג בכישרון רב בועז דולב, מייסד ומנכ"ל קלירסקיי, בוובינר של אנשים ומחשבים, שנערך השבוע ובו העריכו מומחים שונים מתחומי טכנולוגיה שונים מה יקרה ב-2024 – כל אחד בתחומו.
דולב, מבכירי אנשי הסייבר במדינה, התריע שבגלל ההנחה ש-"יהיה בסדר", מצב הגנת הסייבר בחלק גדול ממגזרי המשק הוא לא טוב, ובמקומות מסוימים אף רע מאוד. במצגת סדורה וברורה הוא הוכיח עד כמה הכול לא בסדר, עד כמה המדינה והארגונים חוטאים בהגנה על המידע שלהם, שפעמים רבות כולל גם מידע אישי שלנו, האזרחים, ועד כמה אנחנו לא מוכנים למתקפות סייבר – בניגוד למה שמשדרים הגופים הממשלתיים. הוא הציע למנהלים שאינם מוטי טכנולוגיה ולא יודעים איך להתמודד עם איומי סייבר לחזור לעבוד עם עט ונייר, פשוט כך.
השורה התחתונה: בשש אחרי המלחמה, קבוצות שונים, מגזרים שונים וארגונים שונים במדינה ובחברה יצטרכו לשנות דברים מהשורש, ולזנוח הנחות יסוד. זה נכון לגבי מקבלי ההחלטות בממשלה ובצה"ל, וגם האזרחים, אבל לא פחות לגבי בכירים ההיי-טק והמנהלים בענף.
04/01/24 14:22
10.67% of the views
מאת אנשים ומחשבים
נער בן 13 מאוקלהומה הצליח לעשות מה שאף אחד עוד לא הצליח (לפחות לפי הידוע) – להביס את את טטריס – משחק הווידיאו הקלאסי שחלפו כמעט 40 שנה מאז יציאתו.
הנער, וויליס גיבסון, הוא הגיימר האנושי הראשון שהגיע לרמה 157 של המשחק.
"אני הולך להתעלף, אני לא מרגיש את האצבעות שלי", אמר גיבסון לאחר שהישגו גרם למשחק לקרוס, בסרטון שפורסם ב-יו-טיוב, שזכה עד כה ליותר ממיליון צפיות.
"כשהתחלתי לשחק במשחק הזה מעולם לא ציפיתי להרוס את המשחק, או לנצח אותו", כתב גיבסון בתיאור הסרטון.
הסרטון הוויראלי של המשחק שפורסם תחת שם המסך "Blue Scuti" שלו, הוא אחד הביטויים האחרונים בגל של נוסטלגיה למשחק הממכר, שנוצר על ידי המהנדס הסובייטי אלכסיי פז'יטנוב ב-1984 וזכה לפופולריות במערכת הבידור של נינטנדו.
עד כה, יותר מ-200 גירסאות רשמיות של טטריס שוחררו בלפחות 70 מערכות, שיא עולמי על פי שיאי גינס. גרסת הנייד שפותחה ב-Electronic Arts שיצאה ב-2006 נמכרה 100 מיליון פעמים, מה שהפך אותו למשחק הווידיאו השלישי הנמכר ביותר בכל הזמנים, על פי דו"ח של HP בשנה שעברה.
היוצר עצמו אמר שהוא התמכר למשחק מיד לאחר שיצר אותו, ואמר בראיון בשנת 2019, כי "לא יכולתי לעצור את עצמי מלשחק את גרסת האב-טיפוס הזו, כי זה היה מאוד ממכר לחבר את הצורות".
לאחר שיצא, התפשט טטריס בעולם במהירות, ונשאר רלוונטי תקופה כל כך ארוכה, עד שסיפור תחילתו בתקופת המלחמה הקרה הפך לסרט ב-Apple TV+ במרץ.
גיבסון הנער, דרך אגב, השתתף השנה בתחרות על אליפות העולם במשחק, והגיע למקום השלישי.
04/01/24 13:03
9.33% of the views
מאת אנשים ומחשבים
"הארגונים חווים שינוי טכנולוגי עמוק במשבר המתמשך, שהתחיל ב-2020 עם הקורונה, ויש לו אימפקט מקומי עם הרפורמה / המהפכה המשפטית והמלחמה. יש תפקיד קריטי להיערכות ומוכנות הארגון, וליכולת שלו להסתגל במהירות לשינויים. המסר שלי למנמ"ר הוא: תפקידך הוא לעזור לארגון להיות מוכן לשינויים לא צפויים ולהניב ערך עסקי גם כאשר אנחנו בשיבוש מאוד עמוק", כך אמר איל אורגד, שותף מנהל בחטיבת הייעוץ הטכנולוגי של BDO.
אורגד דיבר בוובינר של אנשים ומחשבים, שנערך בתחילת השבוע ושעסק בסיכום 2023 ובמגמות ל-2024 בתחומים שונים בעולם הטכנולוגיה. מנחה המפגש הווירטואלי היה יהודה קונפורטס, העורך הראשי של אנשים ומחשבים.
לדברי אורגד, "הבינה המלאכותית היוצרת, ה-GenAI, היא ה-'משבשת' מספר אחת בשנה האחרונה. היא מביאה להעמקת האוטומציה, למשל באמצעות פתרונות שממירים קול לטקסט (Speech to Text), שמסייעים בפתרון בעיית התיעוד הקשה שיש בארגונים. זה מביא לשינוי עמוק בחוויית שירות הלקוחות, לרבות צ'טבוטים וניהול ידע ארגוני, שמוביל לשיפור מקצועי ולהתייעלות תפעולית, כמו גם ליותר שירות עצמי. זה מוביל, בתורו, לשינוי חוויית הלקוח ולהסרת חסמים". לסיכום הנקודה הוא אמר כי "ב-2024, כשהרבה מאוד ארגונים מחפשים צמצום הוצאות והתייעלות במערכי השירות, אין ספק שה-GenAI תתפוס מקום מרכזי".
איל אורגד, שותף מנהל בחטיבת הייעוץ הטכנולוגי של BDO. צילום: יח"צ
"מגמה נוספת שאנחנו רואים בשנה הקרובה היא שבניגוד לדרישה שאנחנו שומעים לחזרה למשרדים, העבודה מרחוק דווקא תתרחב. זאת, משום שארגונים יותר ויותר מבינים את היתרונות שלה, שהיצע הכלים שמאפשר אותה הולך וגדל, ויש העמקה של ההדרכה וההכשרה של עובדים בכלים אלה", ציין אורגד.
הוא הוסיף ש-"פתרונות סיוע חזותי מביאים לשינוי בתפיסת ההפעלה של מערכי השטח, עם שילוב מודלי AI וטכנולוגיות AR/VR, ושימוש בהם גם להדרכה ולהכשרה של העובדים. ההבנה שהטכנולוגיה מאפשרת לעשות מרחוק דברים שבעבר היה צורך בנוכחות בשטח הולכת ומתבססת בארגונים".
מה בנוגע למחשוב הענן? "בשנה הקרובה, פרויקט הענן הממשלתי נימבוס יעבור לצמיחה מהירה", אמר אורגד. "התשתיות מוכנות, משרדי הממשלה מוכנים והספקים הזוכים, AWS וגוגל, הקימו את האזורים הנדרשים. זה יתפוס את כל השוק, ולא רק את המגזר הממשלתי".
עוד הוא ציין בהקשר זה כי "הצורך בניטור ובקרה של הוצאות הענן קפץ מדרגה, כולל הכשרה לתפקידים רלוונטיים חדשים. האתגר הגדול הוא שיתוף הפעולה, פיתוח המתודולוגיות והשימוש בכלים הנכונים".
מגמה נוספת שאורגד מזהה היא הליכה של ארגונים לארכיטקטורות מונחות אירועים, "שמאפשרות לזהות אירועים בזמן אמת באמצעות קליטה וניתוח של דאטה, ולהניע ארגונים מהר לתהליכים עסקיים".
לבסוף, הוא דיבר על אחת ממילות הבאזזז של השנה החולפת, שנראה שתמשיך לככב בשנה הקרובה: Low Code / No Code. "זה מביא לצמצום של בין 50% ל-55% בזמן הפיתוח ולשביעות רצון הולכת וגדלה של המפתחים, כי משחררים אותם ממשימות טכניות. כתוצאה מכך, גם זמן ההגעה של הפיתוח לשוק (TTM) מתקצר", ציין אורגד.
טרנדים בולטים בעולמות ה-AI והדאטה
זיו כהן, ארכיטקט נתונים ראשי בדלויט ישראל, הציג בוובינר את הטרנדים הבולטים שחברת המחקר והייעוץ הבולטת מזהה בעולמות ה-AI והדאטה. "האחד הוא MLOps, שזה אומר DevOps לתחום ה-ML, לימוד המכונה. מדובר בקבוצת פרקטיקות שמייעלות את השימוש בלימוד מכונה בארגון", אמר.
"טרנד נוסף הוא הגברת השימוש במוצרי דאטה", ציין כהן. "שכבות הדאטה בארגונים יהפכו לגמישות ושמישות הרבה יותר, עם הרבה פחות ממגורות נתונים (Data silos). מספר האנשים שצורכים דאטה יעלה ב-2024, ועל ארגונים לחשוב איך להעביר יותר לקוחות לשירות עצמי. יהיו יותר מוצרי דאטה ניתנים לגילוי, מאובטחים, אמינים ומייצרי ערך".
זיו כהן, ארכיטקט נתונים ראשי בדלויט ישראל. צילום: יח"צ
טרנדים נוספים שהציג כהן הם מחשוב קוונאטי ו-GenAI. לדבריו, "ארגונים בוחנים את הבינה המלאכותית היוצרת כמו ילדים שמשוטטים בחנות צעצועים ענקית. ה-GenAI מציגה אפשרויות אינסופיות, שעל המנהלים הטכנולוגיים והמנכ"לים בארגונים להתמודד איתן. ב-2023 הוזרמו מיליארדי דולרים לפיתוח טכנולוגיות GenAI וב-2024 נראה ארגונים שיבחרו לאמץ יישומים ספציפיים. זה יקרה בגלל מוטיבציה עסקית – כדי להביא להתייעלות, צמיחה עסקית, שיפור שירותים ממשלתיים או יכולות של סטארט-אפים, וכדומה".
לסיכום אמר כהן כי "כדאי לארגונים לבחון ב-2024 את אסטרטגיית הדאטה שלהם, לבדוק איפה כדאי להם להכניס AI לשיפור האפקטיביות העסקית. ככלל, צמיחה עסקית מבוססת על שימוש אפקטיבי בבינה מלאכותית ובדאטה, וככל שהשימוש בהן ימשיך, המנהלים הטכנולוגיים בארגונים ילכו ויהפכו לבימאים, שמפעילים אוסף גדול של יכולות עסקיות לטובת הארגונים".
04/01/24 13:06
8% of the views
מאת אנשים ומחשבים
מיקרוסופט מנסה שוב לקדם את הדפדפן שלה, Edge, בפלטפורמת האנדרואיד של המתחרה הגדולה גוגל, ששולטת עם כרום ביד רמה, וכידוע, לא רק בסביבת מערכת ההפעלה הזו.
כדי לנסות להשיג עוד כמה אחוזי נתח שוק החליטו בחברה לגייס את הבינה המלאכותית, וכדי להביא את זה לידי ביטוי פומבי החליטו בחברה על שינוי שם. מעתה, גרסת האנדרואיד של הדפדפן מבית מיקרוסופט תיקרא Microsoft Edge: AI browser.
הדפדפן הממותג מחדש כבר זמין להורדה בחנות האפליקציות הרשמית של גוגל, והתיאור שלו כמובן מדגיש את יכולות הבינה המלאכותית שמציעה מיקרוסופט באמצעות השימוש ב-Copilot: הפיכת מילים לתמונות עם DALL-E3, תקצור כתבות ארוכות, זיהוי תמונות מהיר ועוד. מעבר לכך מבליטה החברה את הטענה שלה, שמדובר בדפדפן מאובטח במיוחד – גם בהשוואה למתחרים.
המיתוג מחדש הזה מגיע כמה ימים לאחר שהחברה השיקה את Copilot בגרסת אנדרואיד ו-iOS, ואין ספק שמיקרוסופט מגבירה מאמצים כדי לנסות להוביל את השוק ברמת המשתמש האישי בתחרות, בעיקר מול Bard של גוגל.
דרך אגב, הגרסה החדשה של הדפדפן לא מוצאת חן בעיני כל המשתמשים הנוכחיים. אמירות בסגנון, "מיקרוסופט מאכזבת בכל ההחלטות שלה סביב Edge, ובוחרת תמיד את האפשרות הרעה", וכן, "במקום להתרכז באנשים היא רוצה דפדפן שמתרכז בבינה מלאכותית", התחילו להופיע ברשתות החברתיות השונות – אבל זה לא משהו שיעצור את הענקית מרדמונד.
04/01/24 15:56
8% of the views
מאת אנשים ומחשבים
אינטל עושה צעד נוסף בתחום הבינה המלאכותית היוצרת, והכריזה אמש (ד') על הקמת חברה בת עצמאית חדשה בשם Articul8 AI, שתציע ללקוחות ארגוניים פלטפורמת תוכנה עבור שימושי GenAI באופן ורטיקאלי מאובטח. החברה מוקמת בשיתוף פעולה הדוק עם חברת ההשקעות דיגיטל ברידג', ומטרתה היא להציע שירותי בינה מלאכותית יוצרת מחוץ למעגל עסקי התוכנה הנוכחי של אינטל.
Articul8 תציע לחברות התקנה של הפלטפורמה באופן היברידי, ציבורי או פרטי, ותאפשר לארגונים להשתמש ביכולות בינה מלאכותית מתקדמות בתוך המסגרת של הארגון, מבלי יציאה החוצה – כולל כל הנתונים, האימון ותהליכי ההיסק.
החברה תמכור פתרונות GenAI מוכנים להתקנה היישר מהמדף עבור לקוחות ארגוניים גדולים שרוצים דרך חסכונית יחסית לתפעל בינה מלאכותית בקנה מידה גדול, ובמהירות. הפלטפורמה מבוססת אמנם על החומרה של אינטל, כולל מעבדי Xeon Scalable ומעבדי Gaudi, אבל מוכנה לתמיכה היברידית גם בפתרונות חלופיים – כך לפי החברה.
לדברי פט גלסינגר, מנכ"ל אינטל, "עם ידע עמוק בעולמות הבינה המלאכותית והמחשוב עתיר הביצועים, ופריסות של GenAI ברמה הארגונית, Articul8 ממוקמת היטב על מנת לספק תוצאות עסקיות מוחשיות עבור אינטל, והאקו-סיסטם הרחב יותר של הלקוחות והשותפות שלנו. מכיוון שאינטל מאיצה בינה מלאכותית בכל מקום, אנחנו מצפים להמשך שיתוף הפעולה שלנו עם Articul8".
מי המשקיעות בחברה החדשה?
דיגיטל ברידג' ונצ'רס, הזרוע היזמית של דיגיטל ברידג', היא אמנם המשקיעה העיקרית בחברה החדשה של אינטל, אבל מעבר לה מושקעות בפרויקט עוד כמה חברות הון שפועלות לצד אינטל מזה זמן ממושך למדי – פין קפיטל, מיינדסט ונצ'רס, זיין גרופ ועוד.
מארק גנזי, מנכ"ל דיגיטל ברידג', ציין ש-"כל ארגון גלובלי רוצה כיום לשלב יכולות GenAI בתהליכי העבודה שלו. Articul8 בנתה פלטפורמת בינה מלאכותית יוצרת ניתנת להרחבה וקלה לפריסה, שכבר מאפשרת לארגונים להוציא ערך מהנתונים הקנייניים שלהם. אנחנו רואים ב-GenAI כוח מרכזי שמניע את התשתית הדיגיטלית, ואנחנו שמחים לשתף פעולה עם אינטל כדי לתמוך בצמיחת Articul8".
04/01/24 11:08
6.67% of the views
מאת אנשים ומחשבים
מי שהתנסה באובדן מטען בטיסה מכיר בוודאי את עוגמת הנפש כשהוא מגיע ליעד מסוים והמזוודה שלו לא נמצאת על מסוע המזוודות. בהחלט מעצבן. זה מה שקרה למשפחה שנחתה בטיסה מפלורידה בנמל התעופה הבינלאומי שארלוט שבקרוליינה הצפונית, ואחת מהמזוודות שלה נעלמה.
אבל במקרה הזה, הסיפור נגמר קצת יותר טוב, כי בעליה של המזוודה הטמינה בה את ה-AirTag של אפל, ובעזרת המעקב שהוא מאפשר הסתבר שהמזוודה נמצאת לא הרחק משם, בעיר גסטוניה שממערב לשארלוט.
האישה טרחה ונסעה לבית שבו נמצא ה-AirTag לפי המיקום שהציג לה ה-iPhone, ועם הגעתה הזעיקה את המשטרה.
בתוך הבית מצאו השוטרים לא רק את המזוודה המדוברת, אלא גם מזוודה של קורבן נוסף שנגנבה גם היא משדה התעופה. למרבה הצער, המזוודה שלה כבר הייתה ריקה יחסית כשנמצאה, ונראה שהגנב הספיק למכור רבים מהפריטים שהיו בתוכה.
החשוד נעצר בסופו של דבר והואשם בעבירות גניבה מרובות.
אין זו הפעם הראשונה שה-AirTag עוזר לאתר מזוודות שנגנבו או שהועלו בטעות לטיסות אחרות, ורשויות אכיפת החוק משתמשות יותר ויותר בהתקנים האלה כדי לאתר רכוש גנוב. בחודש שעבר הודיעה וושינגטון די.סי על תוכניות להפיץ התקני AirTag לתושבים בשכונות מסוימות כדי להקל על השוטרים לאתר כלי רכב גנובים.
אולי כדאי למשטרת ישראל ולחברות הביטוח לאמץ את הרעיון, שעשוי לסייע להן באיתור כלי רכב גנובים קצת לפני שהם מגיעים ל"משחטות" בערי הגדה המערבית…
04/01/24 13:10
6.67% of the views
מאת אנשים ומחשבים
מד-וואן (MedOne) הודיעה על מינויו של דורון בואינוס לדירקטור המגזר הביטחוני בחברה. במסגרת תפקידו יוביל תהליכי מכירה של פתרונות ענן, דאטה סנטר, תשתיות AI ופתרונות ייחודיים ללקוחות בצבא ובמגזר הביטחוני. בואינוס התמחה בתחום הביטחוני שנים רבות במסגרת עבודתו ב-יבמ. בואינוס הוא בעל תואר מהנדס תעשייה וניהול מאוניברסיטת תל-אביב, ותואר שני בניהול מ- Polytechnic NY.
04/01/24 18:06
6.67% of the views
מאת אנשים ומחשבים
"כמו כל גוף ICT צבאי, המטרה של אנשיי ושלי היא לאפשר רציפות מלאה, לכל אורך הלחימה – בלי קשר למיקום של הכוחות, גם בעומק, ועם דגש על מענה תקשובי למרחקים. תקשורת לוויינית סייעה לנו לעמוד באתגר", כך אמר לאנשים ומחשבים סרן (מיל') דורון בינר, סגן קשר"ח (ר"ת קצין קשר חטיבתי) בחטיבה 55 שבאוגדה 98.
סרן (מיל') בינר הוא בן 34, תושב פתח תקווה, וב-"אזרחות" הוא משמש כמנכ"ל חברת כוח האדם אואזיס. הוא עשה את שירותו הצבאי הסדיר כקצין קשר גדודי של יחידה 101 בצנחנים, ולאחר מכן היה סגן קשר"ח חטיבת הצנחנים. במילואים מילא בינר שני תפקידים של קצין תקשוב, ובשנה האחרונה הוא משמש בתפקיד הנוכחי, כשמאחוריו עשרות ימי שירות מילואים במלחמה הנוכחית.
"בוקר יום שבת, ה-7 באוקטובר, תפס אותי בהכנות ליציאה להקפות שמחת תורה בבית הכנסת", אמר בינר. "בשל היקף האירועים, הירי והתזמון – הרגשתי שמשהו חריג קורה. במובנים מסוימים, ההפתעה לא הייתה מלאה: כמה שבועות לפני פרוץ המלחמה ערכנו תרגיל, ובמסגרתו צפינו את המתרחש. כאשר הבנתי בבוקר את גודל האירוע, כבר הוקפצתי, ולפני 10:00 הייתי בבסיס האוגדה בדרום השפלה".
"אמצעים שמאפשרים תקשורת למגוון רחב של כוחות"
עוצבת האש היא אוגדה סדירה של חטיבות צנחנים וקומנדו בצה"ל. לוחמיה מתמחים, בין השאר, בנחיתות ממסוקי סער ומטוסי תובלה, ובלחימה בעומק האויב. באחרונה פורסם כי "אוגדת הכוחות המיוחדים של צה"ל – הכוללת בתוכה את עוצבת הקומנדו ויחידות מיוחדות נוספות – נלחמה בראשונה בלב חאן יונס". התקשוב סייע ללוחמים לפרוץ את קווי ההגנה של חטיבת חאן יונס – אחת משתי החטיבות הדומיננטיות של החמאס, לכתר את העיר ובפעם הראשונה לתמרן בלב המרחב. בינר ציין ש-"בשל הייחודיות של האוגדה, יש לנו לא מעט אמצעים שמאפשרים תקשורת למגוון רחב של כוחות".
לדבריו, "אנשי התקשוב שתחתיי נחלקים לפלוגה ומחלקות, וכוללים טכנאים, מומחי לוגיסטיקה, הצפנה, ומקצוענים, שמתמחים בכלל הטכנולוגיות החדשות שהוטמעו. בסופו של יום, אנחנו נדרשים לתת מענה תקשובי לכולם – מהמפקד ועד לאחרון הלוחמים. אנחנו גם משמשים כמוקד ידע לתחום, ויש לנו אלפי 'לקוחות' – הכוחות".
"אנחנו אמונים על הנגשה של פלטפורמות, שיתנו למפקדים יכולת פיקוד ושליטה בשטח. זה נעשה בערוץ רדיו 'רגיל', RoIP, תקשורת לוויינית וטכנולוגיות דיגיטל ייחודיות. כל אלה מאפשרים למפקדים לקבל תמונת מצב במגוון אמצעים", אמר בינר. "זה נעשה בין השאר עם מערכת צי"ד ועם מערכת משואה בגרסה 750. המטרה היא להציג ולשפר את מערכות השו"ב לטובת יכולת פגיעה בזמן אמת, תוך התבססות על העברת מידע בזמן אמת וסגירת מעגל מהירה של כל אירוע".
"המשובים שאנחנו מקבלים מהכוחות הם חיוביים: יש התקדמות אדירה בהיבט הטכנולוגי, צה"ל חווה ומבין את המשמעויות של זה ופועל להנגשת כלל אמצעי התקשוב עבור כולם, לטובת התעצמות הכוחות, וכדי להיות מדויקים יותר בהתנהלות", הוסיף. כמו כן, בינר ציין כי "היו אירועים בימי המלחמה שבהם התקשוב הציל חיים, אבל אני לא יכול לפרט אותם".
לסיכום הוא אמר ש-"הדבר הכי חשוב כרגע הוא לשמור על המדינה שלנו, להבטיח לעצמנו ולטובת עתיד ילדינו שמה שקרה ב-7 באוקטובר לא יקרה שוב לעולם. נכון, העסק שלי נפגע, אולם למרות זאת, אני אופטימי ומאמין שיהיה בסדר. בכל מקרה, המשימה כרגע היא ביטחון מדינת ישראל".