האקרים מסין חדרו לרשתות של ארגוני תשתיות קריטיות בארה"ב ושהו שם בהסתר חודשים רבים ובחלק מהמקרים זמן ארוך יותר, של עד חמש שנים. זאת, כחלק ממבצעי סייבר התקפי שהם נערכו אליו; כך אמרו רשויות אכיפת חוק וסוכנויות בינלאומיות. בהתראה משותפת שפרסמו הסוכנויות בשבוע שעבר נכתב, כי "שחקני סייבר בחסות סין מבקשים לחדור ולשהות ברשתות IT לצורך שיבוש או ביצוע מתקפות סייבר הרסניות נגד תשתיות קריטיות בארה"ב. זאת, במקרה של משבר גדול, או סכסוך עם ארה"ב, מתוך רצון לפגוע במוכנות הצבאית של אמריקה, או לסכן את הבטיחות הפיזית של האמריקנים". את ההתראה הנפיקו הסוכנות לאבטחת סייבר ותשתיות, CISA, הסוכנות לביטחון לאומי NSA וה-FBI. בשבוע שעבר פרסמנו כי אנשי הסייבר ב-FBI חשפו, שהצליחו לשבש את פעילות וולט טייפון (Volt Typhoon) – קבוצת האקרים הפועלת בתמיכת ממשלת סין, שניסו לתקוף או תקפו ארגוני תשתיות קריטיות בארה"ב. לפי הודעת סוכנויות האכיפה, "המבצע ארוך השנים היה האמצעי עבור סין להיערך מראש לקראת מתקפה על תשתית קריטית בארה"ב באמצעות נוזקה. לדברי אריק גולדשטיין, עוזר למנהל CISA, "ההאקרים שוטטו (במערכות ה-IT של ארגונים) בארה"ב במשך זמן רב, של עד חמש שנים". הוא הוסיף, כי "חברי הקבוצה הפועלת בחסות הממשל הסיני תקפו ארגונים ממגוון מגזרי תשתיות קריטיות – תקשורת, אנרגיה, תחבורה, מים וביוב, שפכים – בארה"ב. אנחנו יודעים שמה שמצאנו הוא רק קצה הקרחון". בשבוע שעבר העיד בקונגרס כריסטופר ריי, ראש ה-FBI, ואמר, כי "הנוזקה של וולט טייפון אפשרה לסין להסתיר, בין היתר, סיור טרום-מבצעי וניצול רשת כנגד תשתיות קריטיות. סין ​​פעלה למצוא דרכים כדי להשמיד או לפגוע בתשתית האזרחית הקריטית ששומרת עלינו בטוחים ומשגשגים. הבה נהיה ברורים: איומי סייבר על התשתית הקריטית שלנו מייצגים איומים מהעולם האמיתי על הבטיחות הפיזית שלנו". בהתראה, כתבו הסוכנויות, כי הן "מודאגות מההשלכות של מבצע הסייבר ומהפוטנציאל של שחקני איום אלה להשתמש ביכולת הגישה שלהם לרשתות, כדי לשבש אותן במקרה של מתחים גיאופוליטיים, או סכסוכים צבאיים פוטנציאליים". דפוס הפעולה הטכנולוגי של חברי הקבוצה, הסבירו הסוכנויות, "הוא לחדור מראש לרשתות IT כדי לאפשר תנועה לרוחב ומשם להגיע לנכסי OT ואז לשבש את פעילותם". ג'ן איסטרלי, ראשת CISA, הזהירה, כי "הפריצה לקולוניאל פייפליין ב-2021, שהביאה לסגירת הגישה לצינורות דלק בחלק מהמדינה לזמן קצר וגרמה לבהלה, היא משהו שעלול לקרות בקנה מידה רחב הרבה יותר, אם סין תצליח בכך". קבוצת ההאקרים, נמסר מהבולשת, "חטפו מאות" נתבים – המיועדים לשימוש של עסקים קטנים וביתיים בארה"ב, ובנו רשת בוטים (בוטנט) מבוססת מכשירים נגועים בנוזקה, שעימה "קבוצת האיומים עלולה להשתמש להפעלת מתקפה נגד תשתית קריטית בארה"ב". הרוב המכריע של הנתבים ברשת הבוט היו נתבים ישנים של סיסקו (Cisco) ושל נטגיר (NetGear). שני אלה אינם נתמכים עוד בעדכוני אבטחה, נמסר מה-FBI. בדצמבר האחרון פרסמנו, כי ב-2023 סין תקפה בסייבר עשרות תשתיות קריטיות של ארה"ב. בין הקורבנות: חברת שירות בהוואי, נמל בחוף המערבי ולפחות צינור נפט וגז אחד. אף שלא נגרם נזק ממשי, מטרת המתקפות נועדה לשבש פעילות צבאית אפשרית של ארה"ב באסיה. לפי הדיווח, צבא סין הגביר את יכולתו לשבש תשתיות קריטיות אמריקניות, ובחודשים האחרונים חדר למערכות המחשב של יותר מ-20 תשתיות קריטיות אמריקניות. הגורמים הסבירו, שהחדירות של הסינים הן חלק ממאמץ רחב יותר לזרוע פאניקה וכאוס, כמו גם לשבש יכולות לוגיסטיות – במקרה של סכסוך בין מעצמתי באוקיינוס השקט. אף לא אחת מהפריצות השפיעה על מערכות בקרה תעשייתיות ולא נגרם כל שיבוש. קמפיין הסייבר Volt Typhoon נחשף בראשונה ב-2022.

מהפכת ה-AI פרצה לעולם בתחילת 2023. אירועי השביעי באוקטובר אמנם מהווים ציון דרך, שמביא להרבה שינויים, אך כעת כשהפעילות העסקית מתחילה לחזור, שאלת המוכנות והטמעת ה-AI שבה ועולה, כאשר השאלה המרכזית היא כיצד עוברים משלב הדיבורים למעשים. ראשית, שאלה חשובה שצריך לשאול את עצמנו היא האם אנחנו אכן מוכנים לשלב AI ארגון שלנו? לשאלה זו יש שלושה חלקים – הצד התרבותי, הטכנולוגי, והעסקי. בצד התרבותי, כדאי להבין שהכנסה של מערכת AI משנה את כללי המשחק. היא משפיעה על התרבות הארגונית. המעורבות של המערכת בקבלת החלטות, ויצירת תוכן לוקחת חלק מהמשימות האנושיות המבוצעות היום ומעבירה אותן למימוש אוטומטי. על ידי כך היא מפנה עובדים ממשימות שהיו חלק מהגדרת התפקיד שלהם. שינוי כזה מעורר שאלות אצל עובדים ומנהלים לגבי דרך העבודה החדשה, נהלי עבודה משתנים, היקפי תפוקה משתנים, והעובדה שכל הארגון יכול לחוות דרך התנהלות אחרת. תמיד עולה שאלה לגבי שינוי בהגדרת תפקידים. בצד העסקי, פרויקטי AI משפיעים מהותים על שני תחומים – גידול בהכנסות וצמצום בהוצאות. לא מעט פרויקטים מאפשרים שיפורים בשני התחומים ועם זאת, רצוי מיקוד של הפרויקט סביב יעדים עסקיים ברורים לדוגמה: מערכת הלומדת את כל המידע על מועמדים שכבר עברו בארגון, וממליצה אל מי מהם לפנות לגבי הגדרת תפקיד חדשה. פעולה שיכולה להיות אינסופית בעבור עובד במחלקת הגיוס, אבל למערכת AI – מהירה ומדויקת. יתרון שאינו בר השוואה לשיטות טרום שימוש במערכת. או דוגמה אחרת – מערכת בינה מלאכותית המדרגת עובדי מוקד לפי איכות האינטראקציה שהם מייצרים עם לקוחות, דרך ניתוח טקסט השיחות, יכולה לשנות את תרבות השיח במוקד. מה משמעות הטמעתה בארגון? AI. צילום: אילוסטרציה. שאטרסטוק בצד הטכנולוגי, פרויקטים של בינה מלאכותית מחייבים מידע ממוחשב – זה יכול להיות תמונות, מסמכים, בסיסי נתונים, קבצי קול, כל מידע שנשמר במערכות מחשב יכול ולרוב רצוי שישמש את הבינה המלאכותית. כמובן שלא מספיק שיש מידע, הוא צריך להיות איכותי, ומתויג בצורה כזו שאפשר להבין אותו, בדומה לאיך שאנחנו היינו צריכים להסתכל על המידע כבני אדם. אם היו לי מיליון קבצי קול של הקלטות שיחות, בלי הקשר שאומר איזה שיחה הייתה עם איזה לקוח, ועם איזה נציג, המידע שאפשר היה לקבל משמיעת השיחה היה מוגבל. אפשר גם לטייב מידע באמצעות בינה מלאכותית, ועל ידי כך מייצרים מידע איכותי הרבה יותר מהר. בצד העסקי, פרויקטי AI משפיעים מהותים על שני תחומים – גידול בהכנסות וצמצום בהוצאות. לא מעט פרויקטים מאפשרים שיפורים בשני התחומים ועם זאת, רצוי מיקוד של הפרויקט סביב יעדים עסקיים ברורים. כמו בפרויקטים אחרים, אך לעיתים באופן מועצם, הקושי במגרש העסקי לרוב הוא חיזוי ה-ROI. כבר אמרו חכמינו "סוף מעשה במחשבה תחילה", וכאן זה נכון על אחת כמה וכמה. תהליך ניתוח אסטרטגי שממפה את הנכסים האסטרטגיים של הארגון אל מול היעדים העסקיים שלו, יכול לאפשר הקמה של תוכנית הטמעה מדורגת המאפשרת התאמות ושינויים תוך כדי תנועה. לאור העובדה שהשאלה "האם אנחנו מוכנים?" היא מהותית, בשלב הראשון שאנו רואים ארגונים מתחילים לממש הוא שלב ההכנה, לראות כמה הארגון מוכן להכנסה של AI – לשלב זה אנחנו קוראים – AI Ready. הכותב הוא מנמ"ר לשעבר וכיום שותף ב-דופיניטי – חברה לייעוץ בתחום ה-AI *חלק נוסף בסדרת המאמרים יתפרסם בקרוב

נראה שסם אלטמן, מייסד מנכ"ל OpenAI, מתלהב ממשקפי המציאות המעורבת שאפל השיקה בשבוע שעבר, ואף פרסם ציוץ ב-X, שבו כתב: "Vision Pro היא הטכנולוגיה השנייה הכי מרשימה מאז ה-iPhone". אמנם הוא לא ציין זאת, אבל סביר להניח, שלדעתו, ChatGPT היא הטכנולוגיה הראשונה הכי מרשימה מאז השקת ה-iPhone הראשון ב-2007… בהתחשב בהתרשמותו של אלטמן, הגיוני מאוד ש-OpenAI כבר פיתחה אפליקציית ChatGPT ל-visionOS. דרך אגב, למרות שה-Vision Pro הם אחד מהמכשירים הטכנולוגיים היקרים בשוק (3,500 דולר), הערכות שונות מדברות על כך שעד כה נמכרו כבר יותר מ-200,000 יחידות.   vision pro is second most impressive tech since the iphone — Sam Altman (@sama) February 9, 2024

מאות ילדים נותרו יתומים – מאב, מאם או משניהם – בעקבות הטבח שביצעו מחבלי החמאס ועזתים נוספים ב-7 באוקטובר. עמותת עטופים באהבה קמה במטרה לסייע להם, וביום ד' בשבוע הבא, ה-21 בפברואר, יתקיים מופע של הזמר אלון אולארצ'יק, שהכנסותיו יופנו קודש לעמותה. המופע יתקיים בסיוע אנשים ומחשבים ובחסות חילן. עמותת עטופים לטובה הוקמה על ידי בכירים בעולמות הטכנולוגיה והעסקים בארץ, בגופים כגון פיטנגו, בנק הפועלים ודיליג’נט, "כדי שהילדים האלה לא יצטרכו להתמודד לבדם עם המשימה המפחידה של לבנות מחדש את חייהם. כדי שהילדים האלה לא רק ישרדו, אלא ישגשגו", לדבריה. מה-7 באוקטובר חילקה העמותה כספי סיוע מיידי ליותר מ-230 ילדים, כדי לענות לצרכיהם הדחופים ביותר. יותר מחמישה עשורים של להיטים אלון אולארצ'יק. צילום: ניקול דה קסטרו אלון אולארצ'יק הוא מהמוזיקאים הוותיקים, האהובים והמרגשים במוזיקה הישראלית. הוא התחיל את דרכו בלהקת הנח"ל, ויחד עם כמה חברים נוספים בלהקה, בהם גידי גוב ודני סנדרסון, הקים את כוורת – אחת הלהקות המצליחות בתולדות המדינה. בהמשך הוא עבר לארצות הברית וכשחזר ארצה, החל בקריירת סולו מצליחה. לאורך השנים, הוא ידע להמציא את עצמו מחדש, לשלב סגנונות מוזיקליים ובעיקר להפתיע. לאחר יותר מחמישה עשורים של קריירה מרתקת ויצירתית, כשבאמתחתו אלבומים מצליחים, אינספור מופעים ושיתופי פעולה איכותיים, יוצא אולארצ'יק במופע סוחף, שבו משולבים להיטיו מכל הזמנים. פלי הנמר, יזם ומנהיג אנשים ומחשבים, אמר כי "אנחנו גאים לקחת חסות על מופע של זמר נפלא, ששיריו ליוו ומלווים אותנו כבר שנים רבות, עוד מימיו בלהקת הנח"ל ובכוורת, ושהכנסותיו קודש למטרה חשובה ביותר בימים אלה. לכולנו כאב הלב לראות את זוועות ה-7 באוקטובר, וכואב הלב לראות את ההשלכות שלהם גם כיום. מאז האירועים הנוראיים, החברה הישראלית הוכיחה את עצמה בהתגייסות ובאהבה למען ניצולי הטבח, המפונים מעוטף עזה, משפחות החטופים והחיילים. המופע הזה הוא חלק מההתגייסות החשובה הזאת, למען ילדים שאיבדו את הוריהם ולמעשה את עולמם ב-7 באוקטובר". "קבוצת אנשים ומחשבים מלווה את קהילת ההיי-טק, כולל בתרומות השונות שלה לחברה במהלך השנים. אין הזדמנות טובה מזו כדי לתרום למען מטרה חשובה וליהנות ממוזיקה נפלאה", הוסיף. המופע יתקיים ב-21 בפברואר בגיטר לופט, רחוב שוקן 27, תל אביב. ניתן לרכוש כרטיסים למופע כאן. מי שאין באפשרותו להגיע יכול לצפות במופע ביוטיוב, לאחר שירכוש כרטיסים כאן.

ענקית הרשתות סיסקו (Cisco), מתכננת רה-ארגון בחברה, שיכלול פיטורים של אלפי עובדים, זאת במטרה להתמקד באזורי צמיחה גבוהה – כך דווח ברויטרס, בהתבסס על  שלושה מקורות הבקיאים בעניין. החברה, שהמטה שלה נמצא בסן חוזה שבקליפורניה, מעסיקה 84,900 עובדים נכון לשנת הכספים 2023, לפי מה שמצוין באתר האינטרנט שלה. אחד מן המקורות ציין, שהחברה עדיין לא החליטה סופית על המספר הכולל של העובדים שיושפעו מהפיטורים. עוד לפי הדיווח, ייתכן שהחברה תודיע על תוכניותיה באופן פומבי בשבוע הבא, בשיחה עם משקיעים על תוצאותיה הכספיות, המתוכננת ל-14 בפברואר. סיסקו לא הגיבה לפרסום. סיסקו מצטרפת לחברות טק גדולות נוספות שהודיעו על פיטורים בשבועות האחרונים, בהן אמזון, אלפאבית, מיקרוסופט ועוד. כבר בשיחת המשקיעים הקודמת שלה חתכה החברה את תחזיות ההכנסות והרווחים שלה לשנה כולה ואותתה על כך שהביקוש לציוד הרשת שלה הואט. החברה ציינה כי החולשה נובעת מהאטה בביקוש ברבעון הראשון, ואמרה, כי "הלקוחות מתמקדים כיום בהתקנה והטמעה של מוצרים בסביבתם".

"החיבור בין נשים ונערות למדע ולטכנולוגיה לא מספיק הדוק. יש הרבה דיבור בנושא, אבל עדיין לא הגענו לתוצאות מדהימות. הבעיה מורכבת משני וקטורים – נשים בטכנולוגיה ונשים ומנהיגות. בשני וקטורים אלה, הנשים מהוות מיעוט, והשיעור הקטנטן של חיבורם יחד הוא אסון גדול", כך אמרה ד"ר דורית דור, סמנכ"לית טכנולוגיות גלובלית בצ'ק פוינט. ד"ר דור התראיינה לאנשים ומחשבים לרגל היום הבין לאומי לנשים ונערות במדע, המצוין היום (א'), ה-11 בפברואר. יום זה נקבע ב-2015 על ידי האו"ם, במטרה לקדם נשים בתחומי ה-STEM (ר"ת Science, Technology, Engineering ו-Mathematics – מדע, טכנולוגיה, הנדסה ומתמטיקה). נשים עדיין מהוות מיעוט במקצועות אלה, על אף שבישראל ובמדינות נוספות נעשו ונעשים מאמצים רבים לקדם נשים בתחומים הללו, שנחשבים "גבריים". "זה משהו שלא הצלחנו לפתור – איך לגרום לכך לקרות", אמרה דוד. "למרות הדיבורים הרבים, זה לא מצליח להיתרגם לעשייה. לא ברור האם אין פתרונות נכונים או שלא השקענו מספיק, אבל ברור שלא הצלחנו לממש את היעד הזה, וכך הביצוע נותר מאחור". "אין מודלים שניתנים לשכפול בצורה טובה מספיק" לדברי ד"ר דור, "חלה התקדמות, במובן שיש המון מודעות לעניין והנושא נדון פומבית. יש חשיבה על היקף הנשים המשתתפות בפאנלים טכנולוגיים, חברות מביטות על גיוס נשים ויש דיבור על קידום מנהיגות נשית. אולם, לא פתרנו את כל הבעיה, במובן של בניית מודלים שניתנים לשכפול בצורה טובה מספיק. באופן אבסורדי, הבעיה מתחילה בגיל מאוד צעיר, בבית הספר היסודי. משום מה, אנחנו לא מצליחים לגרום לילדות ולנערות לרצות ללמוד את מקצועות ההיי-טק, אף על פי שברור שזה יסדר להן את החיים בהיבטי הכסף והקריירה". איך עושים זאת? כיצד פותרים את הבעיה? "האופן הנכון הוא לפתור את הבעיה בתוך תהליכי העבודה הרגילים – ולא ליצור מסלולים מיוחדים. מודלים שמציעים העסקה אחרת ונפרדת אינם הפתרון הנכון. יש להביא את הנשים המתאימות לעבודה ושיחולו עליהם כל הנהלים – ולא ליצור מסגרות נפרדות, למשל, עבור נשים חרדיות. בנוסף, יש לטפל בהליכי בחירה מוטים תוך כדי הגיוס. צריך להימנע מבחירות גנריות, של 'גבר אשכנזי לבן שגר במרכז הארץ', ולאפשר להליך הגיוס להיות יותר שוויוני ולהתעלם מהטיות ידועות. לדוגמה, ההטיה שגברים טובים יותר בשרטוט אופק ההעסקה שלהם מנשים ועושים זאת באופן מרשים. ניתן לבודד רעשים ולנטרל זאת בכמה דרכים, למשל במשימת תרגיל או פרויקט, שבה המועמד נבחן לפי עשייתו ולא דיבוריו". ההתחלה של קידום נשים בעולם ההיי-טק – בחינוך. צילום: ShutterStock "הצעדים חשובים אבל קטנים" בין 2016-2022 הייתה ד"ר דור חברה בהנהלת ארגון She Codes, שמעודד שילוב נשים בתעשיית ההיי-טק. היא משתתפת במיזמים חינוכיים, דוגמת TOP 15. ב-2005 היא נבחרה לרשימת 50 הנשים המשפיעות של גלובס וב-2018 – לרשימת 21 הנשים שמשנות את ההיי-טק הישראלי של דה מרקר. ב-2019 נכללה ד"ר דור ברשימת הנשים המשפיעות של המגזין פורבס. בשנים 2019 ו-2020 היא נכללה ברשימת The Top 25 Women Leaders in Cybersecurity של The Software Report. מה את עושה אישית למען קידום נשים? "אני פועלת לקידום נשים בצ'ק פוינט וחושפת אותן, בין השאר, למודלים של הצלחה. כמו כן, אני עוזרת לגופים המקדמים את התחום, כבר לנערות בגיל צעיר. המטרה היא לעודד נשים לפנות לתחום הטכנולוגיה, אבל אין לי מתכון סודי לפתרון הבעיה. לו הייתי מכירה פתרון שכזה, הייתי רצה ובכל מרצי פועלת כל כולי ליישום שלו. הבעיה לא פתורה. הצעדים בדרך חשובים אבל קטנים – ואף אחד מהם לא מגדיל את ההצלחה בשיעור ניכר, של עשרות אחוזים". ד"ר דור אמרה ש-"אמנם, עברו הימים שבהם היה שיח סקסיסטי, כיום השיח הוא הרבה יותר שוויוני, ועדיין, הבעיה היא שאחוז המועמדות – לגיוס או לקידום – הוא קטן מאוד. הבעיה נחלקת לשניים: יש "צנרת' ויש בחירה. נדרש להגדיל את היקף הנשים שמגיעות ל-'צנרת', ובמקביל, צריך לשפר את הליך הבחירה. ההיבט הכמותי מעניק סיכוי להגיע לאיכות. אז, יש לטפל בנשירה של נשים ממקצועות הטכנולוגיה". לסיכום, מהי ההמלצה שלך לנערות וצעירות בכלל שמתלבטות האם להיכנס לעולם ההיי-טק? "לעשות את זה. חד משמעית. ההמלצה שלי לכל צעירה ששוקלת לפתח קריירה בתחום היא ללכת לשם. ההיי-טק כולל אוסף של מקצועות מתגמלים, שמאפשרים גמישות בעבודה ופיתוח קריירה יחד עם חיים אישיים".

מטה מחאת ההיי-טק הגיב אתמול (ש') בחריפות בהתייחסו להתנהלות הממשלה הנוכחית, אשר הביאה, לדבריו, להחלטת סוכנות דירוג האשראי מודי'ס להוריד את דירוג האשראי של ישראל. בתגובה, שפורסמה למחרת ההודעה של מוד'יס על החלטתה הקשה, תקף ארגון המחאה את הממשלה וטען כי היא "ממשיכה בשיטתיות וגאוותנות בהרס הכלכלה". הורדת דירוג האשראי על ידי מוד'יס היא צעד משמעותי, שעלול להוביל להשלכות כלכליות שליליות על ישראל. בין היתר, ייתכן שהמדינה תצטרך לשלם ריביות גבוהות יותר על הלוואות שתיקח, ושמשקיעים זרים – נושא חיוני לתחום ההיי-טק והמשך הצלחתו ושגשושו – עלולים להירתע ממעורבות בישראל. התגובה של מחאת ההיי-טק להורדת דירוג האשראי מדגישה את החשש הגובר מפני ההשלכות הכלכליות של מדיניות הממשלה בהובלת ראש הממשלה, בנימין נתניהו. בהודעת תגובה מטעמו אמר רה"מ כי "כלכלת ישראל איתנה". לדבריו, "הורדת הדירוג אינה קשורה לכלכלה, היא נובעת כולה מכך שאנחנו במלחמה. הדירוג יעלה חזרה ברגע שננצח במלחמה – ואנחנו ננצח". שר האוצר, בצלאל סמוטריץ', תקף את החלטת מודי'ס, וטען כי היא אינה כוללת "טיעונים כלכליים רציניים". השר הוסיף ואמר: "הכלכלה הישראלית חזקה בכל המדדים. ביכולתה לתמוך את כלל מאמצי המלחמה, בחזית ובעורף, עד הניצחון שיושג בעזרת השם ובגבורת הלוחמים, ולחזור למסלול צמיחה מואץ. חמאס לא ינצח אותנו, לא ביטחונית ולא כלכלית". נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, הגיב להחלטת הדירוג של חברת מודי'ס ואמר בין השאר, בהתייחסו למצב הטק בארץ, כי "הכלכלה הישראלית מושתתת על יסודות כלכליים חסונים ובריאים, תוך הובלה עולמית בתחומי חדשנות וטכנולוגיה. ידענו להתאושש מתקופות קשות בעבר ולחזור לשגשג במהרה ויש לכלכלה הישראלית את החוזקות להבטיח שכך יהיה גם הפעם". "הקטר של המשק לא יעצור". שלט של מחאת ההיי-טקיסטים מאחת ההפגנות. צילום: יניב הלפרין מה משמעות הורדת הדירוג? ממה מודאגים במחאת ההיי-טק? מודי'ס, אחת משתי החברות הגדולות והנחשבות בעולם בתחום דירוג האשראי, הודיעה בסוף השבוע כי קבעה את דירוג האשראי של ישראל על רמה A2 – אחרי שעד כה הוגדר כ-A1. החברה אף הוסיפה להורדת הדירוג תחזית שלילית, שמשמעותה היא איום בהורדת דירוג נוספת. הסוכנות, שהורידה לראשונה אי-פעם את דירוג האשראי של ישראל, תלתה את המהלך שלה במצבה הביטחוני, הגיאו-פוליטי והכלכלי הנוכחי של ישראל. בין השאר במסמך ששחררה הסוכנות נכתב: "בעוד הלחימה בעזה עשויה להצטמצם בעוצמתה או להיפסק, אין כרגע הסכמה לסיום פעולות האיבה באופן מתמשך ואין הסכם על תוכנית ארוכת טווח שתשקם ותחזק בסופו של דבר את הביטחון של ישראל. הסביבה הביטחונית המוחלשת מרמזת על סיכון חברתי גבוה יותר ומצביעה על ביצועים וחקיקה חלשים יותר במוסדות, ממה שמודי'ס העריכה בעבר. במקביל, הפיננסים הציבוריים של ישראל מתדרדרים ומגמת הירידה שנחזתה בעבר ביחס החוב הציבורי התהפכה כעת. מודי'ס צופה שנטל החוב של ישראל יהיה גבוה באופן מהותי מהצפוי לפני הסכסוך". מחאת ההיי-טק נוסדה באפריל 2023, כתגובה לתוכניותיה של הממשלה החדשה, בראשות נתניהו ושמוטריץ', לקדם רפורמה משפטית-משטרית שנויה במחלוקת. המחאה, המורכבת מאנשי תעשיית ההיי-טק הישראלית – המכונה גם "הקטר של המשק" – טוענת כי הרפורמה שתוכננה תפגע בדמוקרטיה הישראלית ובכלכלת המדינה חמורות. מטעם מטה מחאת ההיי-טק נמסר: "הממשלה נגד הישראלים. נתניהו וסמוטריץ', שר האוצר הכושל ביותר בתולדות המדינה, ממשיכים בשיטתיות וגאוותנות בהרס הכלכלה. כפי שהפקירו את הביטחון, תוך התנערות מזלזלת מאזהרות המומחים, כך גם הפקירו את הכלכלה, עתיד המשק והסטארט-אפ ניישן. המדיניות הפושעת שלהם הובילה בשנה האחרונה את ההיי-טק לשפל, וכעת המצב צפוי להחמיר ולפגוע בכל תושבי ישראל, אשר ייאלצו להתמודד לא רק עם השלכות המלחמה, אלא גם עם יותר אבטלה, יותר ריבית על הלוואות, העלאת מיסים והתייקרויות נוספות. בתקופה בה העם מתאחד ומתגייס, הממשלה שוב מפקירה ופוגעת בכיס של כולנו. ישראל חייבת לצאת לדרך חדשה – בחירות, עכשיו!" דירוג האשראי הוא אלמנט דומיננטי עבור כל מדינה, בכל הנוגע ביכולותיה ללוות כספים בשווקים הבינלאומיים. מדובר בציון אשר מגדיר למעשה את יכולת המדינה לפרוע הלוואות. חישוב הדירוג של כל מדינה ומדינה מסתמך על ההיסטוריה הפיננסית, מצב הנכסים והתמ"ג שלה, כמו גם על היקף ההתחייבויות שיש לה. בנוסף נלקחים בחשבון מצבים שונים שבהם המדינה שרויה או לאו – היציבות הפוליטית, מצבה הכלכלי הכללי של המדינה המסוימת, מידת הלכידות בעם, ועוד. דירוג זה נקבע בידי סוכנויות, ביניהן מודי'ס, ומשפיע על המדינה ויכולותיה לקבל הלוואות, כמו גם על התנאים להחזרתן. לדירוג אשראי נמוך יש השפעה רב-רובדית על כלכלת המדינה בכלל ועל ההיי-טק המקומי וההשקעות בו בפרט.

ועדת המשנה למדיניות חוץ והסברה של ועדת חוץ וביטחון, בראשות ח"כ זאב אלקין, דנה בסוף השבוע בסעיפי תקציב משרד החוץ, כפי שהוגש במסגרת תקציב המדינה המעודכן. מהדיון עולה כי קיימים פערים של כ-200 מיליון שקל בין דרישות המשרד, למה שהאוצר אישר, מתוכם, פער של 78 מיליון שקל להסברה ודיפלומטיה ציבורית. תקציב המשרד יעמוד על 2,030,408,000 שקל. מנכ"ל המשרד, יעקב בליטשטיין, הסביר כי פעולות המשרד מתמקדות בשלושה תחומים מרכזיים – הראשון, המדיני-משפטי, והשני הוא הסברה והיפוך תודעה בהיבטי אבטחה. לדברי המנכ"ל יש פער משמעותי בין הדרישות שהמשרד הציג בפני האוצר, לבין מה שאושר בפועל. "הבהרנו לאוצר שהתקציב צריך להיות מותאם לזמן מלחמה. כמו שלתקציב הביטחון מוסיפים סכומים גבוהים, אני חושב שבשנה כזו חייבים להוסיף למשרד החוץ תוספות משמעותיות, כדי שתהיה לנו תחמושת מדינית, אחרת נשאר בלי תחמושת כזו. מצבנו בעולם לא מי יודע מה, ואנחנו חייבים להשקיע הרבה כסף בתחום הדיפלומטיה הציבורית שקשורה בהסברה", אמר בליטשטיין. בהמשך הציגו נציגי המשרד את התוספות הדרושות: ביניהן עוד כ-78 מיליון שקל להסברה ודיפלומטיה ציבורית; שבעה מיליון ש' לביטחון מידע ותקשוב; ועוד כ-42 מיליון ש' למערך המדיני האסטרטגי. בסך הכל הפער עומד על 228,987,500 שקלים. נציג אגף התקציבים אמר בדיון כי תקציב המשרד לא קוצץ בקיצוץ ייעודי, והתקציב שלו אפילו הורחב ובפועל התקציב גדל גידול משמעותי. יו"ר הוועדה, ח"כ זאב אלקין, סיכם את הדיון באומרו כי "למרות שאנחנו בשנת קיצוצים, אף אחד לא מעלה בדעתו לקצץ בתקציב משרד הביטחון, מפני שהמדינה מבינה שיש צורך להגדיל את התקציב בגלל המלחמה, המדינה החליטה לשנות את סדרי העדיפויות". אלקין הוסיף ואמר כי "בלי מעטפת נכונה מדינית והסברתית, כל ההשקעה תרד לטמיון. לא יעזור רק להשקיע במשרד הביטחון אם יהיו לנו חסמים מדיניים והסברתיים ללחימה. יש מלאי של לגיטימציה בינלאומית, ולכן צריך פעילות הרבה יותר אינטנסיבית כדי למלא את המלאי הזה. התקציבים הנוכחיים מצחיקים ביחס למשרד הביטחון, זה לא הגיוני ודורש בעיניי שינוי דיסקט בהבנה שמשרד החוץ בעת הזו הוא חלק מהמלחמה".