דיווח: אפל מקיימת דיונים עם גוגל שבבעלות אלפאבית במטרה לשלב את ג'מיני, מודל הבינה המלאכותית היוצרת (GenAI) שלה במכשירי iPhone, הסכם שעשוי לחולל מפנה בתעשיית הבינה המלאכותית ולהפוך את גוגל לאחת המנצחות הגדולות במרוץ ה-AI, שנמצא עדיין בתחילתו – כך דווח בבלומברג אתמול (ב'). המשא ומתן עוסק במתן רישיון ל-Gemini לכמה תכונות חדשות שיגיעו לתוכנת ה-iPhone השנה, נכתב בדיווח. בנוסף צוין, כי יצרנית ה-iPhone ניהלה לאחרונה שיחות גם עם OpenAI, יצרנית ChatGPT, לגבי השימוש במודל שלה. עוד דווח, כי עדיין לא הוחלט על התנאים או המיתוג של הסכם בינה מלאכותית או כיצד הוא ייושם, אם בכלל, וההערכה היא, כי לא תוכרז שום עסקה עד יוני, אז אפל מקיימת את כנס המפתחים השנתי שלה. עסקה פוטנציאלית בין החברות עשויה לעזור לגוגל להרחיב את השימוש בשירותי הבינה המלאכותית שלה ליותר מ-2 מיליארד מכשירי אפל פעילים, ותגביר את המאמצים של ענקית החיפוש להדביק את הקצב מול OpenAI שמגובה על ידי מיקרוסופט, כמו גם להתמודד עם החששות, ששירותים כמו ChatGPT עלולים לאיים על הדומיננטיות שלה בתחום החיפוש. בנוסף, הסכם בין החברות גם יכול לעזור להפיג את חששות המשקיעים לגבי איטיותה של אפל בהשקת אפליקציות בינה מלאכותית, שנתפסה עם פערים גדולים לעומת חברות שעסקו במחקר בתחום ה-AI כבר שנים, כמו גוגל, או מיקרוסופט – ששיתפה פעולה עם OpenAI והשקיעה בה מיליארדי דולרים, וגם מול היריבה סמסונג, שהטמיעה את טכנולוגיית ה-GenAI של גוגל בסידרת הטלפונים החכמים Galaxy S24 שהושקה לאחרונה, תחת הכותרת "סמארטפון ה-AI הראשון בעולם". בין שתי החברות גם קיימת שותפות ארוכת שנים, שבמסגרתה מנוע החיפוש של גוגל מוגדר כברירת מחדל בדפדפן האינטרנט Safari של אפל, ועל עניין זה נתבעה גוגל בטענה שחנקה את התחרות שלא כדין, בכך ששילמה מיליארדי דולרים לאפל כדי לשמור על המונופול שלה בחיפוש. הסכם בנוגע ל-Gemini יכול גם הוא גם להביא לבדיקה חדה יותר מצד הרגולטורים האמריקניים. לפי הדיווח בבלומברג אפל בונה גם דגמי AI משלה, שיאפשרו יכולות חדשות במערכת ההפעלה הבאה שלה iOS 18, שיפעלו במכשיר עצמו ולא בענן. אבל כדי לשמור על רלוונטיות היא גם זקוקה לתכונות כמו יצירת תמונות וטקסט לפי הוראות, המבוססות על מודלי שפה מורכבים מדי מכדי לפעול במכשיר, ושיתוף פעולה עם גוגל לשילוב Gemini ישרת היטב צורך זה.

עד כה 2024 לא האירה פניה לסיסקו (Cisco): בינואר ענקית המחשוב HPE הודיעה על רכישת ענק של ג'וניפר (Juniper Networks), בעסקה בת 14 מיליארד דולר במזומן – עסקה המאיימת על הובלת סיסקו בעולם התקשורת. בפברואר הודיעה סיסקו על קיצוץ של 5% מכוח העבודה שלה – כ-4,250 עובדים. וכפי שדיווחנו אתמול (ב'), ג'ון צ'יימברס, היו"ר והמנכ"ל המיתולוגי של סיסקו מ-1995 ועד 2015, שפך קצת שמן למדורה ושיבח באחרונה דווקא את המתחרה HPE והמנכ"ל שלה, אנטוניו נרי, על רכישת ג'וניפר.   אבל אמש אפשר שהסתובב הגלגל: סיסקו השלימה את רכישת ספלאנק (Splunk) ב-28 מיליארד דולר. רכישת חברת הנתונים, הסכימו כולם, מהווה דחיפה משמעותית עבור סיסקו לשווקים הצומחים במהירות של אבטחת מידע והגנת סייבר, עם יכולת נראות רחבה על הפעולות הדיגיטליות של ארגונים. חשיבות הנתונים התעצמה בגלל פריחת ה-GenAI העסקה – מהגדולות בענף בשנים האחרונות, והגדולה אי פעם של סיסקו – ממחישה עד כמה נכונה הקלישאה לפיה הנתונים הפכו חשובים ביותר. עסקי כריית הנתונים לטובת תובנות, כולל איומי אבטחה – גדלו בהיקפם ובחשיבותם בעקבות מגיפת הקורונה. חשיבות הנתונים התעצמה עוד יותר, ברקע פריחת הבינה המלאכותית היוצרת (GenAI), כשחברות צורכות יותר ויותר טכנולוגיות אלו וטכנולוגיות אחרות, ה"זוללות" נתונים – הנוצרים על ידי מיליארדי המכשירים הדיגיטליים, העננים והאפליקציות המשמשים אותן. כאשר תפקיד הבינה המלאכותית גדל – כלי הניתוח של הררי הנתונים הופכים לקריטיים, ו"סיסקו", כתב אחד האנליסטים, "שהייתה דומיננטית משך זמן רב בעולמות הרישות – ממצבת את עצמה מחדש ומנצלת את המגמות הללו לטובתה". It's a new day for your data. ☀️ Cisco, now supercharged by @Splunk, will revolutionize the way customers use data to power and protect the AI revolution. Learn more: https://t.co/kYAMh5MGzx pic.twitter.com/R1BDG9ZPe4 — Cisco (@Cisco) March 18, 2024 גם תג המחיר משקף את חשיבות הנתונים: סיסקו שילמה 157 דולרים למניית הנרכשת, שנסחרה בטרם הודעת הרכישה סביב 65 דולרים. "תג המחיר מדגיש את הפרמיות הגבוהות שחברות מוכנות לשלם בתחומים החשובים להן אסטרטגית", ציין אחד האנליסטים. עם הרכישה סיסקו תספק לחברות יכולת לנטר את הפעולות הדיגיטליות שלהן, לזהות איומי סייבר ולחקור אירועי אבטחה ברחבי הרשתות, היישומים והמכשירים שלהן. כלי איסוף וניתוח הנתונים של ספלאנק נמצאים בשימוש של יותר מ-90 חברות Fortune 100. העסקה גם משקפת מגמה של איגום (קונסולידציה) בתעשיית אבטחת הסייבר: זה שנים שמנהלי אבטחה בארגונים מתלוננים על שיש להם יותר מדי רכיבי הגנה מעשרות ספקים שונים. כך, לצד ריבוי האיומים, ההיקף הגדל של ספקיות האבטחה גורם לארגונים "עייפות אבטחתית". רכישת ספלאנק מהדהדת גם את דברי המנכ"לים היריבים: ג'ורג' קורץ מקראוד סטרייק וניקש אורורה מפאלו אלטו, שאותה ייסד הישראלי ניר צוק. שתי החברות רוצות להגיע ולהציע לשוק "פלטפורמה של פלטפורמות" – כלומר, מערכת הגנה מאוחדת ומוכללת. הנתונים שיגיעו כעת גם מספלאנק – יעצימו את המודיעין של סיסקו חיבור צפוי נוסף הוא בין מחקר מודיעין האיומים בסייבר של סיסקו, טאלוס (Talos), ובין הנרכשת. ל-טאלוס יש תשתית חכמה מגובה בטלמטריה המשתרעת על פני רשתות, נקודות קצה, סביבות ענן, מערכות וירטואליות ותעבורת אינטרנט ודוא"ל יומית. סיסקו מתהדרת בכך ש-טאלוס היא קבוצת מודיעין האיומים האזרחית הגדולה בעולם, והנתונים שיגיעו כעת גם מספלאנק – יעצימו את המודיעין שלה. צ'אק רובינס, יו"ר ומנכ"ל סיסקו, אמר כי "כאחת מחברות התוכנה הגדולות בעולם, נחולל מהפכה בדרך בה הלקוחות שלנו ממנפים נתונים כדי להתחבר ולהגן על כל היבט בארגון שלהם. נעזור להעצים ולהגן על מהפכת הבינה המלאכותית". גארי סטיל, שיעמוד בראש ספלאנק בסיסקו, הוסיף כי "נביא ערך אדיר ללקוחות, עם נראות ותובנות מקיפות על כל טביעת רגל דיגיטלית של הארגון".  לפי רובינס, "כדי להפיק באמת יתרונות מ-AI, ארגונים זקוקים לתשתית שתפעיל אותה, לנתונים לטפל בהם, לפלטפורמת אבטחה שתגן עליה, ולפלטפורמה המספקת נראות, ניטור וניהול בזמן אמת. סיסקו יכולה כעת לעשות את כל הפעולות יחד". כלל המומחים ציינו כי הרכישה תביא ליצירת מעצמת אבטחה, שתשלב את החוזק של סיסקו בעולם אבטחת הרשת – עם החוזק של ספלאנק בעולם אבטחת הנתונים. סיסקו עוברת בעצמה שינויים מפליגים זה כמה שנים, הנובעים משאיפתה שלא לפעול רק בעולם התקשורת, שם היא החלה, אלא בכלל תחומי ה-IT. בדצמבר 2021 רובינס אמר כי החברה תמשיך לחפש רכישות בתחום האבטחה. בפברואר 2022 דיווח הוול סטריט ג'ורנל בראשונה על המגעים לרכישת ספלאנק.  נראה כי רובינס יחתום בשתי ידיים על דברי סטפן אליוט, אנליסט ב-IDC, שכתב אמש כי "סיסקו יצרה מערך פתרונות ייחודי עבור מנהלי הרשתות, מנהלי האבטחה ומנהלי התפעול בשוק הארגוני".

מובילאיי של אינטל החליטה לסגור את יחידת האפטר-מרקט שלה – מה שיוביל לפיטורים או למציאת מקום חדש בחברה עצמה עבור כ-130 עובדים, מהם כ-100 בישראל. ההחלטה, שפורסם עליה אתמול (ב'), נובעת מכך שהחברה החליטה, לאחר בחינת השטח והאפשרות העסקיות להכנסות מהיחידה, שתרומתה לכלל ההכנסות שלה כבר לא גדולה, אם בכלל. הסיבה העיקרית לסגירת היחידה היא שכיום, רוב המכוניות החכמות מגיעות לשוק עם פתרונות ADAS מובנים, כך שנפח השוק שבו יש צורך בהתקנה של מערכת ADAS חיצונית הולך וקטן בהתמדה. לפי הדיווחים, ההכנסות השנתיות של היחידה ירדו לכ-40 מיליון דולר בלבד. "זו הייתה החלטה קשה מאוד. חטיבת ה-IMS הייתה מנוע מוקדם למובילות של מובילאיי, והוכיחה שניתן לספק בטיחות בדרכים ביעילות בעלות נמוכה. היא סיפקה זרז להגברת האימוץ של טכנולוגיות ADAS בכלי רכב חדשים. למרבה הצער, ההצלחה של פתרונות ה-ADAS המובנים שלנו צמצמה את ההזדמנויות לפתרונות הרכבה עד לנקודה שבה כבר לא כדאי להמשיך בפעילות של היחידה", אמר פרופ' אמנון שעשוע, נשיא ומנכ"ל מובילאיי. בחברה מציינים שהיא נשארה מחויבת לספק תמיכה ללקוחות ה-IMS הקיימים בטווח הבינוני, ושלסגירת היחידה לא אמורה להיות השפעה של ממש על התוצאות השנתיות של החברה.

אי שוויון מגדרי מהווה בעיה מרכזית בעולם הטכנולוגי ונשים עדיין סובלות מתת-ייצוג משמעותי ביחידות הטכנולוגיות בצה"ל ובענף ההיי-טק. תוכנית 'ניצנים' מבית עמותת בנתיבי אודי – הפועלת לקידום חינוך טכנולוגי עבור נערות ונערים מהפריפריה החברתית והגיאוגרפית וששמה לה למטרה להגדיל את הייצוג הנשי ביחידות הטכנולוגיות ובהיי-טק – כינסה באחרונה אירוע מיוחד, לציון יום האישה הבינאומי 2024, בהשתתפות מאות נערות ובכירות מהצבא ומהמשק. מטרת האירוע, שהתקיים מטעם התוכנית ב-אמדוקס פארק ברעננה, הייתה לעורר השראה בנערות הצעירות להשקיע בחינוך הטכנולוגי שלהן, להאמין בעצמן ולשים סוף לאי-השוויון. הנערות והבכירות באירוע של תוכנית ניצנים. צילום: טל רז "המספרים מדאיגים, אבל הם לא גזירת גורל" האירוע נפתח בדבריה של סא"ל (מיל') קורין כהן מתוק, מנהלת תוכנית ניצנים, אשר הציגה את התמונה המדאיגה של אי-השוויון הגדול במקצועות הטכנולוגיה: למרות שנערות לומדות 5 יחידות מתמטיקה בשיעור כמעט זהה לזה של הנערים בגילאי התיכון, עם הזמן ייצוג הנשים בלימודים ובתפקידים טכנולוגיים הולך ופוחת. נשים מאיישות רק 23% מתפקידי הסייבר והפיתוח בצבא, 30% בלימודי מקצועות ההיי-טק באוניברסיטאות, ו-9% בלבד מהן הן מייסדות של סטארט-אפים. "המספרים האלו מדאיגים, אבל הם לא גזירת גורל. ביחד עם שותפותינו, אנחנו ב'ניצנים' כבר פועלים למעלה משש שנים על מנת לצמצם את אי-השוויון בין נשים לגברים במקצועות הטכנולוגיה. כ-85% מבוגרי התוכנית התקבלו לתפקידים טכנולוגיים מובחרים, כאשר 78% מתוכם הן נערות – והיד עוד נטויה. לא ננוח ולא נשקוט עד שנביא לייצוג מלא בין נשים לגברים בצבא ובהיי-טק", הבטיחה כהן מתוק לנערות.  לאחר מכן, ענת רמתי שעשוע, נשיאת קרן משפחת שעשוע ואחת השותפות המרכזיות של תוכנית ניצנים, נשאה דברים, ואמרה: "ביום בו יוגדר היום הזה, יום האישה הבינלאומי, כיום המודעות לשוויון המגדרי, אדע שהגענו ליעד. עד אז עלינו לפעול דרך חינוך מגיל צעיר, דרך תיווך אופציות שוות לבנות ולבנים, פתיחת כל האפשרויות לעתידן האישי של נשים ולעתידה הטכנולוגי-מדעי של מדינת ישראל". עוד הוסיפה רמתי שעשוע: "תוכנית ניצנים מייצגת את אותם ערכים בהם דוגלת קרן משפחת שעשוע, הן בהיבט של הנגשת החינוך הטכנולוגי-מדעי לכלל ילדי ישראל, והן בהיבט של שוויון מגדרי. אנו שמחים על שיתוף הפעולה הפורה עם התוכנית, שמובילה בשטח לצמצום פערים ומתן הזדמנויות אמיתי לצעירות וצעירים". שרית אסף, מנהלת חטיבת המוצר והטכנולוגיה באמדוקס, נשאה דברים באירוע ומסרה: "הטכנולוגיה מתקדמת במהירות ואנחנו מוצאים את עצמנו בצומת מכריע, שבו השתתפות פעילה בעיצוב העתיד היא לא רק אופציה, אלא חובה. Yes We Can – זה לא רק סלוגן. זאת המחויבות שלנו – כולנו – להניע ולתמוך בשינוי מהותי. אני מאמינה שלכל אחד, ללא קשר למגדר, יש תפקיד במסע הטרנספורמטיבי הזה. כל אחת חייבת לקחת חלק בעיצוב הטכנולוגיה. יחד יש לנו את הכח להשפיע ולעצב שוויון מגדרי". כמו כן, במהלך האירוע, הנערות השתתפו בסדנת "מעבר לתקרת הזכוכית" של עמותת שוות, הפועלת במטרה לחזק את תחושת הערך העצמי של נערות ולתת להן כלים למימוש שאיפותיהן. במהלך הסדנה הנערות התחלקו למעגלים, וקיימו שיחה על העצמה נשית, על האתגרים המיוחדים לנשים, ועל הדרכים לפרוץ אותם.  בין הבכירות מהתעשייה והמצבא, שהתייצבו באירוע במטרה לעורר בנערות השראה, נכללו בין השאר: קרן קציר שטיבל, מנהלת השיווק של מערך הדיגיטל; תת אלוף יעל גרוסמן, מפקדת יחידת לוטם; סמדר אלדר, סא"ל במילואים המכהנת כיועצת אבטחת מידע וסייבר; תמר שכטר, מפתחת תוכן טכנולוגי ב-ניצנים; עמליה אברמוב, נשיאת חטיבת הבנקאות ב-אמדוקס; ובכירות נוספות. מימין לשמאל: קורין כהן-מתוק, מנהלת תוכנית ניצנים מבית בנתיבי אודי; שרית אסף, מנהלת חטיבת המוצר והטכנולוגיה באמדוקס; מרדכי אלגרבלי, יו"ר עמותת בנתיבי אודי; ענת רמתי שעשוע, נשיאת קרן משפחת שעשוע, השותפה לפעילות התכנית; עדי אטון לפידות, מנכ"לית קרן משפחת שעשוע; ושלומציון לנדאו חלגואה, יו"ר הוועד המנהל של בנתיבי אודי. צילום: טל רז התגייסו לשילוב נוער מהפריפריה בהיי-טק ובצבא – ניצנים ו"בנתיבי אודי" ניצנים היא, כאמור, תוכנית של עמותת "בנתיבי אודי", בשותפות אגף התקשוב וההגנה בסייבר, אכ"א, בסמ"ח, מערך הדיגיטל הלאומי במשרד הכלכלה, משרד החינוך וגופים פילנתרופים נוספים כגון: עתידים, הפדרציה היהודית ניו-יורק, חברת הפניקס וקרן משפחת שעשוע. מטרת התוכנית לאתר ולהכשיר בני נוער בעלי פוטנציאל ואוריינטציה טכנולוגית בתחום התוכנה והסייבר, מהפריפריה הגיאוגרפית והחברתית, ולהעניק להם הזדמנות שווה להשתלב ביחידות הטכנולוגיות המובחרות. התוכנית הוקמה לזכרו של סגן אודי אלגרבלי ז"ל, קצין קשר בחטיבת הצנחנים שנפל בשנת 1994 בקרב בלבנון.

"ארגונים ממגזר התשתיות הקריטיות בארצות הברית מתמודדים עם אתגר עצום: הם מהווים מטרה כבדה להאקרים, והאתגר מתעצם עוד עם התגברות איומי הסייבר, ועם העובדה שלעתים קרובות, ארגונים אלה לא מבינים עד כמה הנכסים שברשותם מהווים מטרה להאקרים, והאם הם מוגנים", כך אמר כריס אינגליס, לשעבר מנהל הסייבר הלאומי של ארצות הברית. אינגליס הצטרף באחרונה לוועדה המייעצת של קלארוטי הישראלית, שפועלת להגנת מערכות סייבר פיזיות. בראיון לעיתונות הטכנולוגית בארצות הברית אמר אינגליס כי "זה לא הזמן לעסוק במחרחרי פחד. זה בהחלט הרגע שבו אנחנו צריכים לחנך מקבלי החלטות בארגונים, כדי לעזור להם להבין איך אבטחה עובדת". יניב ורדי, מנכ"ל קלארוטי. צילום: דוקוארט "הטרנספורמציה הדיגיטלית דחפה את ארגוני התשתיות הקריטיות להאיץ את הקישוריות שלהם", ציין יניב ורדי, מנכ"ל קלארוטי, שהשתתף בראיון. "ברור שהם עושים זאת כדי להיות פרודוקטיביים ותחרותיים יותר, אבל השורה התחתונה היא שהם מגדילים את הסיכון ומרחיבים את משטח התקיפה של ההאקרים". למה אינגליס הצטרף דווקא לקלארוטי? לפני שמונה למנהל הסייבר הלאומי של ארצות הברית, אינגליס שימש במשך שמונה שנים כסמנכ"ל התפעול של NSA, הסוכנות לביטחון לאומי, ואז היה במשך שלוש שנים איש הקשר המיוחד של ארצות הברית לבריטניה. לפני כן, הוא שירת שלושה עשורים בחיל האוויר ובמשמר הלאומי האווירי האמריקניים, ופרש בדרגת בריגדיר גנרל, המקבילה לתת אלוף. "התמקדנו רבות באבטחת IT", אמר אינגליס. "רוב הפעילות והמיקוד היו על לעשות מעט סדר במרחב הזה, ליצור משמעת וחוסן. מנגד, ה-OT, המרחב הטכנולוגי-תפעולי, לא זכה להתייחסות מספקת. בחמש השנים האחרונות שני התחומים השתלבו באופן מעמיק. ובכל זאת, אנחנו עדיין מתמקדים ב-IT. זאת, על אף שרוב הדברים שאנחנו תלויים בהם כדי להתנהל בחיינו בבטחה פזורים הן ב-OT והן ב-IT. זה גם אתגר מדהים וגם הזדמנות נהדרת". על הסיבות שלו להצטרף לקלארוטי אמר אינגליס: "כשעזבתי את הבית הלבן, חיפשתי ארגונים שמביאים חדשנות, כזו שתמנף את המענה לבעיה מרכזית – איך מתייחסים למכלול. לא רק ל-OT, אלא להשתלבותה ההולכת וגוברת ב-IT. יש מעט חברות שאני מכיר שעושות את זה טוב כמו קלארוטי. הרקורד שלה מדהים, במונחי הישגים, ויש לה פוטנציאל גבוה, שאני לא רואה בארגונים אחרים. עזרה העובדה שמייק רוג'רס, ראש ה-NSA לשעבר, שאני מכיר שנים רבות מימי הסוכנות, כבר היה בוועדה המייעצת לקלארוטי. טבעי עבורי לעזור להם לעשות את מה שאני חושב שצריך לעשות – להביא קצת חוסן וקצת אופטימיזציה לנושא שהופך ליותר ויותר קיומי עבורנו". "עלינו לעזור לאנשים להבין שאיומי סייבר אינם גזירת גורל" ברקע מתקפות סייבר נרחבות, ביניהן על ארגוני בריאות בארצות הברית וכאלה שכוונו נגד תשתיות קריטיות, קלארוטי – שהוקמה ב-2015 – הודיעה לפני כשבועיים על סבב גיוס בהיקף של 100 מיליון דולר. סבב זה מביא את סך ההון שהיא גייסה ל-735 מיליון דולר. אינגליס אמר כי "עלינו לעזור לאנשים להבין שאיומי סייבר אינם גזירת גורל. יש בחירות שצריך לעשות. מנהלים בארגונים אובססיביים לגבי גיוס המנכ"ל או סמנכ"ל הכספים הבא. זו החלטה מאוד משמעותית, אבל הם לא חושבים על ה-IT או ה-OT באותה המידה. הם מאצילים את הטיפול בבעיה. הם לא חושבים על השלכות הטכנולוגיה הספציפית שהם רכשו, לא באמת מבינים איך הארכיטקטורה בנויה ומה התלות. לכן, מוטלת עלינו המחויבות לעזור להם להבין מה מונח על כף המאזניים ואילו בחירות הם יכולים לעשות. כאשר אתה מנהל עסק, עליך לוודא שאתה מבין אילו נכסים באמת משחקים תפקיד במה שאתה עושה ואיך אתה עושה את זה. יש הרבה ארגונים שמנהליהם לא יודעים את התשובה לשאלה הזאת".

אילון מאסק, יזם הטק המפורסם, התייחס סופסוף לשמועות הרבות על צריכת הסמים שלו, והגיב לעיסוק התקשורתי בשאלה האמנם הוא משתמש כבד בסמים, וספציפית בקטמין – במקור סם הרדמה עוצמתי שהפך לסם הזיות פסיכודלי נפוץ בשימוש בקרב עשירים – אם לאו, וזאת כחלק מראיון מתוח שהעניק למנחה CNN לשעבר דון למון, ואשר שודר אתמול (ב'). הראיון, שהיה אמור להשיק את התוכנית החדשה של למון בפלטפורמת המדיה החברתית X שבבעלות מאסק, בוטל על ידי המרואין התזזיתי זמן קצר לאחר שהוקלט. The Don Lemon Show episode 1: Elon Musk TIMESTAMPS: (02:23) News on X (10:07) Donald Trump and Endorsing a Candidate (13:04) The New Tesla Roadster (16:46) Relaxation and Video Games (17:54) Tweeting and Drug Use (23:19) The Great Replacement Theory (30:03) Content Moderation… pic.twitter.com/bLRae4DhyO — Don Lemon (@donlemon) March 18, 2024 הגן על השימוש בקטמין לצורך טיפול בדיכאון מאסק אמר ללמון שהוא חושב על X – שנקראה בעבר טוויטר ושמותגה מחדש אחרי שהשתלט עליה בעבור 44 מיליארד דולר באוקטובר 2022 – כעל פלטפורמת גיימינג של "שחקן מול שחקן" (Player Versus Player שהוא מונח מתחום משחקי הווידיאו המציעים לגיימרים לעסוק בקרבות עד מוות). לא היה ברור בדיוק מה הסיבה להשוואה של X למשחקים עד מוות, אבל הדימוי עלה בהקשר לציוצים הליליים של היזם, שבהם ידוע שהוא נכנס לעיתים לוויכוחים מרים עם משתמשים אחרים. עם זאת, למרות ההשוואה הלא פשוטה, מאסק סיפר כי לשחק במשחקי וידיאו מרגיע אותו, והוסיף שזו דרך אחת שלו לשחרר קיטור. לדבריו, הוא "כמעט תמיד" מפוכח ונקי מחומרים משני תודעה כשהוא מפרסם ב-X מאוחר בלילה, כך לפחות טען באוזני למון. "אני לא שותה, אני לא באמת, אתה יודע", אמר למראיין. זה היה הקוד בראיון שבו למון שאל ישירות את מאסק בדבר הדיווחים הרבים על עדויות לשימוש שלו בקטמין. מאסק, על אף שהתנגד תחילה לדון בנושא שהגדיר כפרטי משום שזהו "טיפול רפואי" שלו, הודה בסופו של דבר בשימוש בקטמין, אך אמר שהוא נוטל ממנו לשם סיוע במאבק בדיכאון.  "יש מקרים שבהם יש לי סוג של… מצב כימי שלילי במוח שלי, כמו דיכאון אני מניח, או דיכאון שלא קשור לשום חדשות שליליות, וקטמין מועיל להוציא את האדם מהמצב הנפשי השלילי", סיפר מאסק ללמון. הוא הוסיף כי יש לו מרשם לסם/תרופה מ"רופא אמיתי, אמיתי", ואמר שהוא משתמש ב"כמות קטנה פעם בשבוע או משהו כזה". למון לחץ על המרואין שלו בתהיה האם הוא מכור לקטמין – סם שיש לו מוניטין של כזה הנצרך למטרות פנאי – אך מאסק הכחיש שימוש תלותי בכל תוקף וקבע: "אם משתמשים ביותר מדי קטמין, אתה לא באמת יכול לעשות עבודה – ויש לי הרבה עבודה". נזכיר כי בעבר עישן מאסק מריחואנה עם ג'ו רוגן בפודקסט שלו, The Joe Rogan Experience, באקט שעורר רעש ציבורי גדול. Elon musk smoke marijuana on joe rogen talk show . The richest man in the world is smoking marijuana. ???? pic.twitter.com/74L8x2lNZl — Joseph (@daffyduck2024) April 2, 2022 על מה עוד שוחחו למון ומאסק? הראיון כיסה מגוון רחב של נושאים, מעבר לשימוש של היזם ואחד משלושת עשירי תבל בקטמין. מאסק אפילו דיבר על העמדה הפוליטית שלו. במהלך השיחה חשף מאסק כי לאחרונה נפגש עם הנשיא לשעבר והמתמודד לתפקיד הנשיא בהווה, דונלד טראמפ, אך המעיט בחשיבות המפגש, שהיה אקראי לטענתו. לדבריו, "חשבתי שהייתי בארוחת בוקר אצל חבר ואז דונלד טראמפ הגיע. בוא נגיד שהוא דיבר רוב הזמן", סיפר מאסק. "הנשיא טראמפ אוהב לדבר, ולכן הוא דיבר", הרחיב. "אני לא זוכר שהוא אמר משהו שהוא לא אמר בפומבי". "השיחה לא כללה שום דבר פורץ דרך או חדש", המשיך והכריז מאסק, שהוסיף והבהיר כי טראמפ לא ביקש ממנו תרומה. לדברי מנכ"ל החברות טסלה, SpaceX, נוירלינק, בורינג ואחרות, הוא אינו מתכוון לתמוך או לתרום לאף אחד מהמועמדים לנשיאות בבחירות 2024 בארצות הברית, אם כי הוא הבהיר כי יתן שישנה את גישתו זו בשלב מאוחר יותר במהלך שנת הבחירות הנוכחית. לדבריו, הוא אינו נוטה לכיוונו של אף אחד מהמתמודדים, אך הוא הוסיף וסיפר שבעבר נרתע מביידן, ואמר: "לא הסתרתי זאת". מאסק אמר כי הוא שולל את מה שמכונה "תיאוריית ההחלפה הגדולה" הגזענית – אותה תיאוריה שעל ציוץ השוטח את משנתה בנוגע ליהודים הגיב מאסק ב-"צודק לגמרי" בעבר, תגובה שסיבכה אותו בהאשמות שהוא אנטישמי, והביאה אותו לחצות את האוקיאנוס ולהגיע לישראל כדי להוכיח שהוא דווקא תומך בישראל. מאידך, בראיון הוא כן טען שהזינוק במספר המהגרים הלא מתועדים בארה"ב הטה את תוצאות הבחירות לטובת הדמוקרטים. אלא שאז למון ציין בפניו כי מהגרים לא חוקיים הם חסרי מסמכים, ולכן אינם יכולים להצביע בכלל כך שאין ביכולתם באמת להעדיף מי מהמפלגות. מאסק השיב והציג את הרציונל שלו, לפיו מהגרים שכאלה נכללים במפקד האוכלוסין של ארה"ב, ובכך הם משנים את המאזן של האוכלוסייה המתועדת במדינותיה. לדבריו, במקרים מסוימים הם יכולים, באופן תיאורטי, להגדיל את מספר אנשי הקונגרס שמדינות אלו יכולות לשלוח לבית הנבחרים. כדאי לציין עם זאת כי חלוקה מחדש כזו של האלקטורים מתרחשת בארה"ב רק פעם בעשור.

"כמו כלל עולמות ה-IT, מהפכת הבינה המלאכותית היוצרת תחולל שיבושים גם בעולם ניהול הידע בארגון (EIM). השינויים הללו כבר החלו: כבר כיום, ארגונים מנהלים תוכן ומידע מכל סוג ומכל מערכת – והכול בסביבה הטבעית של המשתמשים הארגוניים. המגמה התעצמה עם המעבר של הארגונים לענן, וכעת, עם הוספת רכיבי AI, ניתן יהיה להנגיש עבור כלל המשתמשים את כל רכיבי המידע הנדרשים, מכל מקום ובכל זמן – לטובת ניתוח מעמיק ובנייה של תרחישי פעולה ותגובה", כך אמרה רחלי שריקי, מנהלת חטיבת ה-EIM בנספרו (Nesspro). נספרו, קבוצת פתרונות התוכנה של נס, מייצגת בלעדית בישראל, בין היתר, את מוצרי אופן טקסט, שלפי שריקי "הם אלה שמובילים את עולם ה-EIM החדש". "השנה", אמרה, "אנחנו משקיעים בפתרונות מתקדמים בעולמות הענן לסוגיו, בשיפור חוויית המשתמש ובייעול של ניהול המידע והתוכן. פתרונות מבוססי AI בכלל ו-GenAI בפרט יסייעו להעצים את מהירות התגובה ולשרטט תרחישים שונים לפעולה, וכך יביאו לייעול משמעותי וחכם יותר של ניהול התוכן ושל תהליכי העבודה הארגוניים". לדבריה, "השנה החולפת הייתה מאוד מאתגרת לכולנו ולמרות זאת, הרחבנו את פעילות אופן טקסט בקרב לקוחות חדשים וקיימים. ארגונים רבים הבינו והפנימו את החשיבות העצומה שיש בתוכן ובמידע הארגוני, לצד הערכים העסקיים הטמונים בניתוח חכם ופרו-אקטיבי של המידע הזה. ארגונים שהשכילו לאמץ את הטכנולוגיה הזו מבינים את היתרון העצום שיש להם בניהול התוכן והמידע – לטובת הפקת תובנות והמלצות מושכלות". "ה-AI עוזרת לארגונים לצלוח מהר יותר את המסע הדיגיטלי" "הבינה המלאכותית", ציינה שריקי, "עוזרת לארגונים לצלוח במהירות רבה יותר את המסע והשינוי הדיגיטלי שאותו הם עוברים. OpenText Aviator AI הוא מערך של יכולות הבינה המלאכותית שלנו, הממנף מודלים של שפה גדולה (LLMs) ומטפל במערכי הנתונים באופן מעמיק ומושכל, לטובת הפקת יותר חוכמה מהמידע שלהם. גרסה עברית של הפתרון הגיעה לשוק, והיא מעניקה יתרון משמעותי לעומת פתרונות אחרים". לדבריה, "מחקרים מעלים ש-34% מהארגונים משתמשים ב-AI ליצירת ערוצי הכנסה חדשים, 57% מהמנכ"לים מזהים את התועלת הטמונה בה להשגת הגעה מהירה לשוק ו-97% מהם מסכימים שה-AI תאפשר חיבורים בין סוגי נתונים". "לצד הופעת הבינה המלאכותית", הוסיפה שריקי, "אנחנו רואים שינוי מהותי נוסף בעולם ניהול המידע הארגוני: בעוד שבעבר ארגונים עסקו רבות באיסוף התוכן הארגוני שהיה קיים ב-'איים' במקומות שונים, ואז פעלו לארכב אותו, הרי שכיום הם דורשים פתרונות לא רק לניהול שלו – אלא להפקת יכולות חיזוי, למידה וטיפול פרו-אקטיבי במידע ובנתונים הקיימים בארגון, כדי לייעל את תהליכי העבודה, על מנת שיניבו יתרון תחרותי ובידול". היא אמרה כי "ארגונים נדרשים לנצל את הידע הטמון בתוכן הארגוני כדי להזריק לעצמם חדשנות, עם פתרונות שיסייעו להם להגיב בצורה מושכלת וטובה יותר לאירועים בלתי צפויים ולניהול התוכן באופן חכם יותר". "האתגר המשמעותי ביותר של ארגונים – המידע המבוזר" שריקי ציינה כי "האתגר המשמעותי ביותר של ארגונים הוא המידע המבוזר. אנחנו מציעים לארגונים כלים ופתרונות לניהול מתוך הסביבות הקיימות בארגון – סיילספורס, טימס, סאפ ו-Office 365, ואז לבנות פתרון מאוחד, לטובת ניהול והפקת יותר תובנות עסקיות". לסיכום היא אמרה ש-"ייעול של התהליכים בארגון על בסיס שיתוף של תוכן אחוד – הוא-הוא המודרניזציה בעולם החדש: הוא מביא לחשיבה מחודשת על ניהול תוכן, החצנה שלו, טיפול בידע והפקת תובנות, לצד מעבר לענן בתצורות שונות, תוך הגדלת רמת אבטחת המידע והגנת הסייבר. אני מעריכה שמגמת הצמיחה של אופן טקסט, עם יכולות ה-AI של הפתרון, תימשך גם השנה, וההיקף של פרויקטי ה-EIM שנערוך בארגונים יגדל – הן בקרב לקוחות חדשים והן בקרב לקוחות קיימים".

מלחמת ישראל-חמאס העמיקה את הערבות ההדדית בין החברה האזרחית ללוחמים, למשפחותיהם ולמרבה הצער – גם למשפחות הנופלים. גם ענף ההיי-טק לקח חלק בפעולות שונות, שנחשפות בכל פעם ומרגשות מתמיד. אפרים אקרלינג, לשעבר מנהל הרכש הטכנולוגי של חברת מגדל, היה שותף למיזם שבמסגרתו חיילים המשרתים בעזה כתבו ברכה לחג החנוכה למשפחותיהם והיא נמסרה למשפחות באופן פיזי על ידי מתנדבים. למיזם הזה היו שותפים שני אנשי ההיי-טק, הרב דוד מנחמוב, בעל בית תוכנה לניהול עסקים ועמותות, ורוני חליבה, המנכ"ל והבעלים של חברת אורדע פרינט. יוזם הרעיון היה הרב מנחמוב שרתם את אקרלינג וחליבה, שהדפיס את אלפי הברכות ללא כל תמורה. ההפצה לבתי המשפחות נעשתה על ידי תנועת בני עקיבא וחברת ההפצה בר. אלא שבכך לא תם המיזם והוא קיבל תפנית עצובה – לאחר שהברכות הופצו, התברר שאחת הברכות, לא הגיעה למשפחתו של החייל רס"ן גל בכר ז"ל, ששירת בעזה ונהרג בתאונת דרכים כמה ימים לפני חג החנוכה. לאחר בירור הסתבר שהוא לא מילא את פרטי הכתובת המלאים. בברכה שכתב לא הושלמו כל פרטי הכתובת של מקום מגוריו באורנית. עקב המצב אקרלינג פנה ל-חליבה ידידו, והוא כמובן נענה ברצון להדפיס את הברכה המיוחדת, אבל לא הסתפק בכך. חליבה הדפיס שני עותקים על לוח גדול יחד עם תמונתו של בכר ז"ל. השלושה נסעו לבית משפחתו של בכר שישבה שבעה, והעניקו לאלמנה ולהוריו את הברכה עם הלוח. המפגש מרגש מאוד, וכפי שאקרלינג סיפר, "הגענו לאוהל השבעה יחד עם ראש מועצת אורנית, ניר ברטל, וסיפרנו את סיפור הפרויקט לאלמנה ולמשפחה האבלה, תוך מתן ברכת החנוכה והתמונות האוטנטיות שהודפסו במיוחד. ההתרגשות הייתה גדולה מאוד. כולנו היינו בתחושה שתרמנו משהו משמעותי להנצחת החייל עבור משפחתו ועבורנו באופן אישי", אמר אקרלינג לסיום.