זמני השבת
עיר | כניסה | יציאה |
---|---|---|
ירושלים | 16:00 | 17:12 |
תל אביב | 16:14 | 17:13 |
חיפה | 16:04 | 17:11 |
באר שבע | 16:19 | 17:16 |
The headlines that made most buzz on this page
26/05/24 15:02
11.67% of the views
מאת אנשים ומחשבים
"אנחנו ספק השירותים הכי גדול בממשלה: בשנים האחרונות הנפקנו כמעט שני מיליון דרכונים וכמיליון תעודות זהות. אפשר לומר שמרשם האוכלוסין הוא ה-'Active Directory' של המדינה – אנחנו מנהלים את זהויות האזרחיות והאזרחים של ישראל, כמו גם את אלה של התיירים והזרים שנכנסים ארצה ויוצאים ממנה. המטרה שלנו היא שכלל מקבלי השירות לא יצטרכו להגיע פיזית ללשכות שלנו, ויעשו כמה שיותר פעולות בדיגיטל", כך אמר אורן אריאב, מנהל אגף טכנולוגיות דיגיטליות ומידע ברשות האוכלוסין וההגירה.
בספטמבר האחרון, אריאב נבחר לנשיא ICA – הארגון הבינלאומי של מנהלי הטכנולוגיות והמנמ"רים בממשלות מרחבי העולם. הוא משמש בתפקידו ברשות האוכלוסין וההגירה מזה 6.5 שנים, ולפני כן היה מנמ"ר המשרד להגנת הסביבה והמשרד לביטחון פנים (כיום המשרד לביטחון לאומי). מלבד הפעילות שאריאב הזכיר, הרשות פועלת גם במעברי הגבול, ובאכיפה נגד שב"חים (שוהים בלתי חוקיים) ונגד המעסיקים שלהם. היא מונה 2,400 עובדים, הפרוסים ב-120 אתרי הרשות ברחבי הארץ. אגף ה-IT ברשות מונה כ-200 עובדים, רבים מהם עובדים במיקור-חוץ.
במחצית 2023 פצחה רשות האוכלוסין וההגירה במיזם "מרתון דרכון" – להנפקה ולחידוש של דרכונים ביומטריים, ומומחי נס (Ness) היו שותפים למיזם. כמענה למשבר הדרכונים ולקראת חודשי הקיץ, ארבע הלשכות הגדולות של הרשות הוסבו למוקדים שמנפיקים דרכונים ביומטריים ובנוסף, נפתח מרכז ייעודי לכך בבני ברק. "זה היה מבצע ענק", אמר אריאב. "בחודש וחצי הנפקנו 400 אלף דרכונים. הטכנולוגיה 'התאמצה' ועבדה שעות נוספות – ובהצלחה".
פרויקטים בתכנון, בביצוע – וכאלה שכבר גרפו פרסים
הרשות הגישה מועמדות ל-10 פרויקטים בתחרות מצטייני המחשוב IT Awards של אנשים ומחשבים, שנערכה באחרונה – וזכתה בשמונה מהם. "במוצאי השבת הארורה של ה-7 באוקטובר", אמר אריאב, "היו בישראל אלפי מפונים, שמספרם גדל לעשרות אלפים במהירות. לחלקם לא היה בית, והרוב יצאו בחיפזון ובלא תיעוד. התעשתנו בזמן אפס, וכבר ביום חמישי באותו השבוע פתחנו בשפיים לשכה ניידת ראשונה, ולאחר כמה ימים – לשכות נוספות בים המלח ובאילת. כל המערכת התגייסה על מנת לאפשר למפונים לחזור לחיים מהר. בנינו לשכות מ-א' ועד ת', כולל שרתים, מחשבים, עמדות צילום, שירותים ביומטריים ומדפסות. הרחבנו את שירותי הלשכות הניידות בכל מקום שבו המפונים שהו. בזמן שיא הנפקנו למפונים יותר מ-10,000 תעודות זהות ודרכונים. אנשי נס הם שותפים מלאים בפרויקטי הרשות, והם הקימו את המיזם הלא פשוט הזה, נסעו אלפי קילומטרים, התמודדו עם בעיות טכניות, הקימו ופירקו לשכות מדי יום, ונתנו את הנשמה לטובת תפעול יעיל".
פרויקט נוסף שזכה בתחרות נערך גם הוא בשיתוף נס – הטמעת טכנולוגיית EMV. "אנחנו הגוף הממשלתי הגדול ביותר שהאזרחים משלמים בו במגע", אמר אריאב, "הקמנו במסגרתו כ-800 עמדות תשלום. זה לא היה פרויקט EMV קלאסי, כי חלקו בוצע במהלך המלחמה, וגם התמודדנו עם בעיות הגנת סייבר". לדבריו, "אנחנו ארגון מאוים, וככזה, אנחנו משקיעים משאבים רבים בהגנת סייבר. אנחנו מודעים לכובד האחריות המוטל עלינו, כי נכסי המידע הם של האזרחים. בימים אלה אנחנו נמצאים בעיצומו של שדרוג משמעותי של ה-SoC הארגוני שלנו, כך שיכסה ויגן על הארגון בצורה המיטבית".
אריאב ציין כי "בחודש הקרוב נעלה לאזור הישראלי של AWS בנימבוס, הענן הממשלתי, מערכת של 'הודעה מוקדמת': כל מי שאינו אזרח, שרוצה לבקר בישראל, יידרש לתת הודעה מוקדמת על הגעתו".
עוד פרויקט, שרשות האוכלוסין וההגירה נמצאת בימים אלה בעיצומו, הוא עמדות להרכשה בשירות עצמי. לדברי אריאב, "נעלה השנה שירות לתעודת זהות דיגיטלית בטלפון. נאפשר, בפעם הראשונה, לקבל תעודות זהות ודרכונים ביומטריים מהבית. זה שינוי דרמטי".
לסיכום הוא אמר כי "הרשות 'פוגשת' 20-30 מיליון אנשים בשנה בנתב"ג. ללשכות הרשות מגיעים כשלושה מיליון איש ואישה בשנה. היעד שלנו הוא 'לנצח' את הגידול הטבעי במדינה, בשיעור של 2%, ולצמצם ב-2025 את היקף המפגשים הפיזיים של אזרחים איתנו ב-10%. לטווח הארוך, היעד הוא שהאזרחים והאזרחיות ייפגשו פיזית עם הרשות רק אחת לשני עשורים".
26/05/24 18:21
8.33% of the views
מאת אנשים ומחשבים
יחידת המחקר של פאלו אלטו, Unit 42, זיהתה באחרונה קמפיין ריגול סיני בסייבר, שכוון נגד גופים ממשלתיים במזרח התיכון, וברחבי אסיה ואפריקה. החוקרים כינו אותו "רוח רפאים דיפלומטית" – "Diplomatic Specter".
מהמחקר, שנערך על ידי ליאור רוכברגר ודניאל פרנק, ששניהם עובדים במרכז הפיתוח הישראלי של פאלו אלטו, עלה שלפחות שבעה גופים ממשלתיים באזורים אלה מהווים יעד למתקפות מצד קבוצת ההאקרים הסינית, שמתאפיינת כאיום מתמשך (APT). הקמפיין של הקבוצה פועל לפחות מאז סוף 2022, וכולל ניסיונות להשיג מידע רגיש ומסווג על מבצעים צבאיים, ישיבות פוליטיות, משרדי ממשלה ובעלי תפקידים בכירים, משלחות דיפלומטיות וכלכליות ושגרירויות. לא צוין באילו מדינות מדובר, כולל לא האם ישראל נמצאת ביניהן.
על פי החוקרים, "ההתמקדות של שחקני האיום בגורמים ממשלתיים ודיפלומטיים מדגישה את האופי האסטרטגי של הקמפיין. מטרתו היא לאסוף מידע מודיעיני, שיכול להשפיע לטובת האינטרסים של סין, או לעדכן את מקבלי ההחלטות על דברים שקורים בעולם ומעניינים את גופי הממשל בבייג'ינג".
סוג של דלתות אחוריות שלא תועד בעבר
לפי החוקרים, קבוצת ההאקרים משתמשת בסוג של דלתות אחוריות שלא תועד בעבר, ביניהן שתיים שהם קראו להן TunnelSpecter ו-SweetSpecter. יצוין כי TunnelSpecter מתאפיינת ביכולת שלה לשדר נתונים באמצעות DNS ולעשות זאת תוך שימוש בצופן חזק, ואילו SweetSpecter משתמשת בתקשורת TCP מוצפנת, כך שהיא תוכל לבצע פעולות מורכבות בשרתים שנפרצו.
עוד עלה מהדו"ח כי "שחקן האיום ממשיך למנף נקודות תורפה ידועות בשרתי אינטרנט, ונצפה שוב ושוב מנצל שתי פרצות ידועות – בנות שלוש שנים – בשרתי האקסצ'יינג' – ProxyLogon CVE-2021-26855 ו-ProxyShell CVE-2021-34473, על מנת להשיג גישה ראשונית למערך ה-IT של הקורבן. שחקני האיום חיפשו מילות מפתח מסוימות הקשורות לנושאים שבהם אנשיהם מגלים עניין, ובנושאים הקרובים להם".
החוקרים ציינו ש-"השימוש בדלתות אחוריות מתוחכמות כמו אלה מדגיש את הרמה הגבוהה של ההאקרים ואת המיומנות הטכנית הרבה שלהם, כמו גם שימוש בטקטיקות התגנבות".
16 כלי תקיפה זדוניים
לאחר שהתוקפים השיגו את הגישה למערך המחשוב באתר הקורבן הם נצפו משתמשים ב-16 כלי תקיפה זדוניים, בהם תוכנות קוד פתוח נפוצות, כלי סריקה, כלי להגדלת שימוש בהרשאות וכלים לגניבת אישורים, לצד יכולות לתקיפה מרחוק ושליטה מרחוק. "ההאקרים נחשפו כמשתמשים בכמה משפחות של נוזקות סיניות ידועות לשמצה, כמו PlugX ו-China Chopper. באופן הבולט ביותר, הם השתמשו ב-Gh0st RAT – הן כאמצעי לחיזוק דריסת הרגל שלהם במערכות הקורבן, והן כבניית דרך קלה לשימוש בדלתות האחוריות המותאמות אישית שלהם", כתבו החוקרים.
אחד היעדים שההאקרים הסיניים מחפשים מידע עליו. נשיא ארצות הברית, ג'ו ביידן. צילום: ShutterStock
הם הוסיפו כי "המטרה של השימוש בכל מערך התקיפה הזה היא להגיע לתיבות המייל של יעדים בעלי ערך גבוה, שמהן הם יתחילו לקצור בשקט מיילים וקבצים רגישים. לפעמים, הקבוצה מסננת את כל תיבת הדואר הנכנס של הקורבן. בפעמים אחרות זה יותר ספציפי, באמצעות חיפושי מילות מפתח, כדי לסנן עניינים שמעניינים את הרפובליקה העממית של סין – מידע צבאי, מידע על תקשורת ואנרגיה, חומר שקשור לשי ג'יאנפינג, נשיא סין, ג'ו ביידן, נשיא ארצות הברית, מנהיגים פוליטיים אחרים ועוד".
החוקרים ציינו ש-"הקמפיין נמשך והתוקפים הפגינו נכונות להמשיך לרגל, גם לאחר שנחשפו ואותרו ברשתות בהם פגעו".
ליאור רוכברגר, חוקרת סייבר ב-Unit 42 של פאלו אלטו. צילום: יח"צ
מעקב קרוב אחרי ההתפתחויות הגיאו-פוליטיות – וביצוע פעולות בהתאם
רוכברגר הסבירה את אופן הפעולה של קבוצת התקיפה: "הקבוצה עוקבת מקרוב אחרי ההתפתחויות הגיאו-פוליטיות האקטואליות, ומנסה לחלץ מידע מדי יום, באמצעות חדירה לשרתי הדואר של המטרות. ראינו מאמצים מרובים, כולל ניסיונות חוזרים ונשנים, להשיג את המידע כאשר משהו הפריע להם, או כיצד הם שבו וחזרו לחפש מידע רלוונטי בעקבות התפתחות גיאו-פוליטית כזו או אחרת".
היא ציינה ש-"אנחנו מעריכים בביטחון רב שהקמפיין מופעל על ידי ישות אחת בעלת אינטרסים סיניים. הטקטיקות שנצפו מראות באיזו מידה גורמי איום סיניים מנסים לאסוף מידע על עניינים פוליטיים וביטחוניים באסיה, ואפילו במזרח התיכון ובאפריקה".
26/05/24 19:25
8.33% of the views
מאת אנשים ומחשבים
האבולוציה של הבינה המלאכותית היוצרת (GenAI) יצרה הזדמנויות חדשות עבור ארגונים והציבה אתגרים של אוטומציה, שמחליפה פעולות שנעשו על ידי אנשים. כמו כן, היא הביאה לשורה של שירותים ופתרונות, שמסייעים ללקוחות של הארגון. מהצד השני, המהפכה הזו הציפה בעיה ישנה, בדמות איכות הנתונים הלא מטיובים בארגון, שמייצרים תוצרים לא מדויקים בהפעלת הבינה המלאכותית היוצרת. במקביל, ה-GenAI מאתגרת מנכ"לים והנהלות, שלא מצליחים לעכל את המהירות שבה המפכה מתקדמת, ולא תמיד יודעים לנצל את יכולתם של סוכני השינוי – העובדים שמבינים דבר או שניים בתחום ומתלהבים ממנו – ואת התועלות שהם יכולים להביא לארגון.
כך או כך, מומחים ואנשי מקצוע בתחום ה-AI בכלל וה-GenAI בפרט משוכנעים שההתקדמות של המהפכה בציר הזמן תביא לפתרונות שיתגברו על החסמים האלה, לירידה של עלות השימוש בתוצרי ה-GenAI ולהפיכתה לנחלת הכלל. בעתיד, נוכל לפגוש אותה באזורים שונים בארגון, בממשקים עם הלקוחות הפנימיים והחיצוניים. במקביל, תתפתח מדיניות ניהול סיכונים חזקה בתחום ה-AI, וכן בפלטפורמות של ניהול וניטור מערכות של צד שלישי שמפעיל יישומי בינה מלאכותית.
עד כמה ומתי נוכל להגיע למצב של ארגונים מוטי GenAI עם אוטומציה מלאה? זו שאלה שאין חוקר או מנהל טכנולוגי שיכול להשיב עליה בצורה מדויקת והתשובה לה תלויה, בסופו של דבר, בבינה האנושית, של כל אחד ואחד מאיתנו
אנשי אתר חברת הייעוץ והמחקר מק'ינזי ערכו לא מכבר שיחות עם שותפים ואנליסטים, שדנו בשאלה כיצד ארגונים יכולים וצריכים ליישם את הבינה המלאכותית היוצרת, על רבדיה השונים.
אחד הנושאים שהם דנו בהם היה רכיבי התוכנה, שלא לומר ישויות התוכנה, שיכולות לתזמן זרימות עבודה מורכבות, לתאם פעילויות בין כמה סוכני בינה מלאכותית, ליישם היגיון ולהעריך תשובות. התוצר שלהם הוא סיוע באוטומציה של תהליכים, שמביאה לייעול ומנתבת עובדים לתפקידים פרודוקטיביים.
ההערכה בקרב המרואיינים של מק'ינזי היא שבעתיד הלא רחוק, סוכני השינוי שמייצרים את התהליכים האוטומטיים יהפכו לעובדים וירטואליים על אמת, שיעצימו את האופי והאיכות של השירותים שניתנים לכל רוחב הארגון. בעתיד נראה יותר ויותר ארגונים שתהליכי העבודה שלהם מבוצעים באוטומציה מלאה.
ההערכות של משתתפי הדיון הן שההתייעלות והשיפורים שהשימושים בבינה המלאכותית היוצרת בארגון יוצרים הם שווי ערך לארבעה טריליון דולר בשנה. זאת, על בסיס 60 מקרי שימוש בכלים אלה. אבל, הם מסייגים את התחזית ואומרים שקצב השיפור והשינוי תלוי ביכולת של הארגון להתאים את עצמו למהפכה, ביכולת של המנהיגים שלו לעוף עם הדמיון, ולתת לאנשי המקצוע לייצר תהליכים ופרויקטים חדשים.
הדוגמאות לכך שהכלים האלה מייעלים את העבודה הן רבות. בשיחה הוצגו שני נתונים משמעותיים: על פי סקר שבדק 5,000 אנשי שירות לקוחות שמשתמשים ב-GenAI, חל גידול של 14% במספר הפניות שהם מטפלים בהן בכל שעה, ואילו זמן הטיפול בכל בעיה ירד ב-9% בערך.
שביעות רצון הלקוח היא הקובעת
המדד המרכזי להצלחת המהפכה הוא שביעות הרצון של הלקוח, והדעה הרווחת היא שככל שהלקוחות יזהו מיתאם כמעט מלא בין אנשי השירות האנושיים לרכיבי הבינה המלאכותית, כגון בוטים – תהיה זו הוכחה שהמהפכה אכן חדרה ושההימור על ה-GenAI היה מוצדק. התסריטים מגוונים: לדוגמה, נציג שירות לקוחות שמסייע ללקוח בטלפון ותוך כדי השיחה מקבל עזרה מרכיב ייעודי של בינה מלאכותית יוצרת, למשל הפניה למאמר שיכול לסייע לתשובה לשאלת הלקוח ולתת לו טיפים לפתרון הבעיה.
למרות הכול, עדיין קיימת שאלת האמון שהלקוחות והעובדים נותנים בבינה המלאכותית היוצרת. האמון הזה עומד למבחן כל הזמן, ועדיין אי אפשר לומר שה-GenAI שכנעה את כולם. התשובה של המומחים היא שהעושר הרב של הפעולות שמערכות הבינה המלאכותית היוצרת יכולות לייצר בארגון, כולל כאלה שלא היו בעבר, הוא זה שיבנה את האמון בין המשתמשים לבין מפעילי ה-GenAI, לארגונים שרוצים להטמיע אותה בכמה שיותר תחומים.
נקודה נוספת שעשויה להגדיל את האמון, ושעליה הצביעו המומחים, היא שהבינה המלאכותית היוצרת היא הפיתוח הטכנולוגי הראשון שהכי קרוב לאופן שבו בני אדם מתקשרים. זאת, בניגוד לכל מיני פתוחים חדשניים, כמו טכנולוגיית ה-IVR, שנכשלה כי לא התאימה לאופן ההתנהגות של המשתמש. הלקוחות, המשתמשים, לעולם יעדיפו כלים ומערכות שמשרתים את דפוס הפעילות שלהם, ולא כאלה שמנסים לשנות את אופי צריכת השירותים או תהליכי העבודה, ושלא מוכיחים להם תועלת כלשהי.
השורה התחתונה: מהפכת הבינה המלאכותית היוצרת כבר חונה בשערי מרבית הארגונים, אם לא נכנסה דרכם. התועלות שהכלים האלה מייצרים לארגון הופכים ליותר מוחשיים מסירות שמסיר כיסי התנגדות וחששות טבעיים. עד כמה ומתי נוכל להגיע למצב של ארגונים מוטי GenAI עם אוטומציה מלאה? זו שאלה שאין חוקר או מנהל טכנולוגי שיכול להשיב עליה בצורה מדויקת והתשובה לה תלויה, בסופו של דבר, בבינה האנושית, של כל אחד ואחד מאיתנו.
26/05/24 12:13
6.67% of the views
מאת אנשים ומחשבים
תכונת החיפוש מבוססת בינה מלאכותית החדשה של גוגל זוכה לתגובות לא ממש מחמיאות ברשתות החברתיות בעקבות תשובות מוזרות שהניבה
הכלי החדש שהשיקה גוגל, "AI Overview" (אמנם עדיין מוגדר כניסיוני), סיפק תגובה "מעניינת" של מנוע החיפוש לשאלה "כמה סלעים עלי לאכול מדי יום", הייתה, שגיאולוגים בברקלי ממליצים לבני אדם לאכול לפחות סלע קטן אחד ביום". עצה מעניינת נוספת לכמה משתמשים שחיפשו איך לגרום לגבינה להידבק לפיצה בצורה טובה יותר הייתה להוסיף "דבק לא רעיל לרוטב". נראה שהתשובה הזאת מבוססת על הערות או מאמרים של Reddit, שנכתבו על ידי האתר הסאטירי The Onion.
לפי דובר גוגל, אלה "דוגמאות בודדות", וגוגל מתעקשת שהתכונה עובדת טוב בדרך כלל. "הדוגמאות שראינו הן בדרך כלל שאילתות מאוד לא שכיחות, ואינן מייצגות את החוויות של רוב האנשים", נכתב בתגובה של החברה. "הרוב המכריע של הסקירות הכלליות של AI מספקות מידע באיכות גבוהה, עם קישורים לחקירה עמוקה יותר באינטרנט". כן הוסיף הדובר כי החברה נוקטת פעולות מהירות כאשר היא מזהה "הפרות מדיניות", והיא משתמשת בהן כדי לחדד את המערכות שלה.
26/05/24 12:30
6.67% of the views
מאת אנשים ומחשבים
לאחר כמעט שלושה עשורים של מתן שירות כפלטפורמת מסנג'ר לשיחות וירטואליות – שכל ישראלי הכיר, אבל שהתפרסה לשימוש גם בארצות רבות – כלי משלוח ההודעות המיידיות הוותיק ICQ ייסגר. השרתים שלו יפסיקו לפעול ב-26 ביוני 2024.
השירות, שכידוע היה חלוצי והחל את דרכו עוד בימים הראשונים של האינטרנט, משאיר אחריו מורשת של חדשנות ותזכורת לכמה מהר הטכנולוגיה יכולה להתפתח, ולהשתנות.
הסיפור של ICQ החל ב-1996, כאשר חברת מיראביליס (Mirabilis) הישראלית – שהוקמה על ידי היזמים יאיר גולדפינגר, ספי ויגיסר, אמנון אמיר ואריק ורדי – השיקה את התוכנה, אשר פעלה במחשבי ה-PC, פשוט כי עוד לא היו סמארטפונים בעולם.
התוכנה הישראלית זכתה בשם המוצלח ICQ – שפונטית נשמע כמו צירוף המילים I Seek You ('אני מחפש אותך') – והפכה קל מהרה למוצר פורץ דרך.
השירות גוּבה בצליל אייקוני, אשר הוצמד להודעות הנכנסות שלו, והציע ערכת תכונות בסיסית שכללה רשימות חברים, הודעות סטטוס והעברת קבצים – כולם חידושים טכנולוגיים באותה תקופה. Literally the first chat I jokned ever, back in like ‘99. Then I discovered IRC and Yahoo Messenger.
Farewell, ICQ pic.twitter.com/ekJ1g5Z6Mn
— Alex (@mnmldmg) May 26, 2024 האקזיט ששינה את פני הטק הישראלי
מייסדי מיראביליס הפכו לסלבריטאים בישראל, לאחר שב-1998, שנתיים בלבד אחרי שהחברה נוסדה ויצאה לעולם עם המוצר החדשני שלה, הם השיגו אקזיט מגה-מוצלח, בוודאי במושגים של אותם ימים של שלהיי המאה הקודמת. מירביליס נמכרה אז לענקית האינטרנט האמריקנית AOL תמורת סכום מדהים של 407 מיליון דולר – הסכום הגבוה ביותר אי פעם שבו נמכרה חברת היי-טק ישראלית עד אז.
באותה עת מספר האנשים אשר התקינו את תוכנת ICQ הגיע ל-11.5 מיליון וקצב ההצטרפות לפלטפורמה הגיע ל-57,000 איש ביום. לפי הדיווחים, בשנתיים שבהן החברה פעלה בטרם מכירתה היא גייסה כ-3 מיליון דולר.
המכירה הזו, שהייתה מגדולות עסקאות הטכנולוגיה הישראליות הראשונות, הרעישה מאוד את גזרת הטכנולוגיה הצעירה והמתפתחת במדינה, כשהיא שולחת מסר חזק לסטארט-אפיסטים שהבטיח שמוצרים שווים יביאו להוגיהם ומפתחיהם כסף גדול, וחיי מותרות.
במקביל, הסיפור המוצלח גרם באותה תקופה לגל עצום של השקעות בסטארט-אפים ישראליים, בתקווה לשחזור ההצלחה.
ההצלחה דעכה – התוכנה המשיכה לפעול
בין השנים 1999-2003 הייתה ICQ ממוקמת קבוע בראש רשימת התוכנות המורדות ביותר באינטרנט, לפי אתר Download.com. אך למרות הצלחתה המוקדמת, ICQ התקשתה בסופו של דבר להתחרות עם עלייתן של פלטפורמות הודעות עשירות יותר בתכונות וידידותיות יותר למשתמש, כמו MSN Messenger, Yahoo Messenger ו-סקייפ (Skype).
אחרי שבסוף שנת 2000, לפי AOL, היו לשירות כבר כ-300 מיליון משתמשים ואחד מכל ארבעה גולשים בעולם השתמש בו, ולאחר שב-2001 היה ICQ אחראי להכנסות של כ-150 מיליון דולר, בעיקר משירותי פרסום – ההצלחה החלה לדעוך.
עם זאת השירות, על אף שאולי לא ידעתם זאת, המשיך לפעול במשך שנים רבות. באפריל 2010 נמכרה התוכנה לחברת DST Global – חלק מקבוצת Mail.Ru Group הרוסית – תמורת 187.5 מיליון דולר. ב-12 ביוני 2012 החליטה הנהלת הקבוצה לסגור את מרכז הפיתוח של ICQ בישראל. אלא שבמהלך השנים בסיס המשתמשים הלך והתדלדל עוד ועוד, עד שבאחרונה, בהודעה שפורסמה באתר ICQ, התבשרנו שהתוכנה תחדל לפעול לחלוטין בעוד כחודש.
עם ההכרזה על סגירתה, ICQ מצטרפת לשורות מוצרי טק אחרים, שפעם היו דומיננטיים אך איבדו גובה והפכו לנחלת ההיסטוריה (נאפסטר, שאפשרה שיתוף קבצי מוזיקה בפורמט MP3 ובאיטיות מהממת; מנוע החיפוש לייקוס; הדפדפן נטסקייפ; ואחרים). עם זאת, ICQ ייזכר תמיד כשחקן משמעותי בהתפתחות התקשורת המקוונת, וכעדות לכושר ההמצאה המקורי והפיונירי של מפתחים ישראליים.
26/05/24 13:20
6.67% of the views
מאת אנשים ומחשבים
איגוד ההיי-טק הישראלי בהתאחדות התעשיינים – הפועל לקידום תעשיות ההיי-טק לצמיחה כלכלית – הודיע באחרונה על מינויה של נעמה מנובה-טויטו, מייסדת-שותפה ומנכ"לית חברת Marketeam.ai, לחברת הנהלה באיגוד. מנובה-טויטו, מגיעה עם ניסיון של למעלה מ-20 שנה בניהול שיווק בינלאומי בחברות ציבוריות ופרטיות, הן באנטרפרייז והן בסטארט-אפים. בנוסף, הובילה יוזמות שתרמו להשקעות של למעלה מ-50 מיליון דולר, מיזוגים ורכישות, והנפקות ציבוריות, בפוקוס על תהליכים אסטרטגיים חוצי ארגון, ניהול צמיחה וחדירה לשווקים חדשים, ובניית צוותים מוכשרים. הניסיון שלה בניהול תהליכי שיווק מורכבים משתרעת על פני תעשיות שונות, כולל איקומרס, AgeTech, קמעונאות, גיימינג, תקשורת, IT, מחשוב ענן ועוד. בנוסף, כאמור, היא ממייסדות חברת Marketeam.ai, העוסקת בתחום ה-GenAI, אשר פיתחה ואימנה את מודל השפה הראשון בעולם (Foundation model) לתחום השיווק (FLM, DALM).
מריאן כהן, יו"ר איגוד ההיי-טק הישראלי: "זהו כבוד גדול עבורנו לצרף לשורות ההנהלה את נעמה, אשר הוכיחה יכולות יוצאות דופן בניהול חברות סטארט-אפ במהלך השנים האחרונות. אין לי ספק כי הניסיון והידע הרב שהיא צברה יתרמו רבות לטובת קידום וסיוע לחברות ההיי-טק הישראליות".
מאיה שוורץ, מנכ"לית איגוד ההייטק הישראלי: "נעמה מביאה עימה יכולות מגוונות בכניסתה לתפקיד זה, הן מבחינה מקצועית והן מבחינה אנושית. אנו מאמינים כי צירופה לשורות האיגוד מהווה צעד מבורך ובעל חשיבות להמשך צמיחתנו, תוך דגש על הבינה המלאכותית, שמהווה חלק מרכזי מעתיד התעשייה".
26/05/24 17:42
6.67% of the views
מאת אנשים ומחשבים
האם ממשלת ישראל משתמשת בווטסאפ למעקב אחרי פלסטינים? עובדים במטא, הבעלים של אפליקציית המסרים המיידיים, חוששים שהתשובה לכך חיובית. במרץ השנה, צוות האבטחה של ווטסאפ פרסם אזהרה פנימית לעמיתיו: למרות ההצפנה החזקה של התוכנה, המשתמשים נותרו פגיעים בצורה מסוכנת, בשל חשש ממעקב ממשלתי.
על פי הערכת האיומים, שפורסמה בראשונה בסוף השבוע ב-The Intercept, תוכן השיחות בין שני מיליארד משתמשי האפליקציה נותר מאובטח, אולם סוכנויות ממשלתיות "עוקפות את ההצפנה שלנו", כתבו המהנדסים, כדי להבין אילו משתמשים מתקשרים זה עם זה, מיהם חברי הקבוצות הפרטיות ואולי אפילו מה מיקומם.
הפגיעות מבוססת על "ניתוח תנועה" – טכניקת ניטור רשת רבת שנים, שנסמכת על סקירת תעבורת אינטרנט בהיקף עצום. לפי המסמך, ווטסאפ היא לא פלטפורמת ההודעות היחידה שחשופה, אבל "הבעלים של ווטסאפ, מטא, צריכה להחליט במהירות אם לתעדף את הפונקציונליות של אפליקציית הצ'ט שלה – או את הבטיחות של פלח קטן, אך פגיע, של המשתמשים שלה… ניצול מתמשך של חולשות אלה מביא את המשתמשים לסיכון".
ברקע המלחמה המתמשכת בעזה, אזהרת האיום העלתה אפשרות מטרידה בקרב חלק עובדים, שהביעו חשש שישראל מנצלת את נקודת התורפה הזו, כחלק מתוכניתה לעקוב אחר פלסטינים מעקב דיגיטלי, ועל בסיסו להחליט במי לפגוע ברצועת עזה – כך אמרו ארבעה מהם לאתר.
"לווטסאפ אין דלתות אחוריות ואין לנו ראיות לחולשות באופן שבו היא עובדת", מסרה דוברת מטעם מטא. הדוברת אמרה כי המסמך "לא משקף פגיעות בווטסאפ", אלא רק "סיכון תיאורטי" ולא ייחודי לאפליקציה זו. היא לא ענתה כשנשאלה האם החברה בדקה אם ישראל מנצלת את החולשה הזו.
"צפייה בספק דואר שמעביר מעטפה אטומה"
על אף שהתוכן של תקשורת ווטסאפ אינו קריא, העובדים הראו כיצד ממשלות יכולות להשתמש בגישה שלהן לתשתית אינטרנט, כדי לפקח מתי והיכן מתרחשת תקשורת מוצפנת – מעין "צפייה בספק דואר שמעביר מעטפה אטומה".
הערכת האיומים אינה מתארת מקרים ספציפיים שבהם היא יודעת ששיטה זו הופעלה על ידי גורמים מדינתיים. עם זאת, בעבר, הניו יורק טיימס ואמנסטי אינטרנשיונל הראו כיצד מדינות ברחבי העולם מרגלות אחר שימוש באפליקציות צ'ט מוצפנות של מתנגדי משטר, כולל ווטסאפ, באמצעות אותן טכניקות ממש. זאת, בשל העובדה שככל שהמלחמות הפכו ממוחשבות יותר ויותר, מטא-דאטה – מידע על מי, מתי ואיפה של שיחות – הפכה להיות בעלת ערך עצום לסוכנויות מודיעין, צבא ומשטרה ברחבי העולם. "אנחנו הורגים אנשים על סמך מטא-דאטה", אמר פעם הגנרל מייקל היידן, שהיה ראש ה-NSA וה-CIA.
The Intercept מצטט את מת'יו גרין, פרופסור לקריפטוגרפיה באוניברסיטת ג'ונס הופקינס: "אפילו ניתוחים חסרי בסיס של מטא-דאטה עלולים להיות קטלניים. טבען של המערכות האלה הוא שהן הולכות להרוג אנשים חפים מפשע – ואף אחד לא ידע למה".
הגישה של ישראל במלחמה – ממוקדת נתונים
בחודש שעבר נחשף מידע על גישתה ממוקדת הנתונים של ישראל במלחמה – מה שגרם לכך שאותה הערכת האיומים של ווטסאפ הפכה לנקודת מתח במטא. הגרדיאן ושיחה מקומית חשפו שצה"ל השתמש במערכת מבוססת AI, שסייעה בזיהוי 37 אלף מטרות פוטנציאליות על סמך הקשר שלהן לחמאס. לפי התחקיר, מלבד השימוש במערכת, לבנדר שמה, "גורמים בצה"ל התירו להרוג מספר רב של אזרחים פלסטינים, במיוחד בשבועות והחודשים הראשונים של המלחמה".
צה"ל לא הגיב לפרסום מסוף השבוע, אך מסר לגרדיאן בחודש שעבר כי הוא "לא משתמש במערכת AI שמזהה פעילי טרור או מנסה לחזות אם אדם הוא טרוריסט… מדובר במאגר מידע שמטרתו להצליב מקורות מודיעיניים, כדי לייצר שכבות מידע עדכניות על הפעילים הצבאיים של ארגוני הטרור. זו אינה רשימה מאומתת של פעילים צבאיים שדמם בראשם".
החשש: הפגיעות בווטסאפ עלולה להזין את לבנדר
לאחר החשיפה הזו, חלק מעובדי מטא שהתבטאו בעילום שם, מחשש מתגובה מצד החברה, אמרו כי "האופן שבו ממשלות יוכלו לחלץ מטא-נתונים מזהים אישיים מהשיחות המוצפנות של ווטסאפ מעוררת חשש עמוק שאותה פגיעות עלולה להזין את לבנדר, או מערכות תקיפה צבאיות ישראליות אחרות".
לדברי המקורות, המאמצים ללחוץ על מטא לחשוף את מה שהיא יודעת על הפגיעות ועל שימוש אפשרי בה מצד ישראל – לא נשאו פרי. דובר מטא מסר בתגובה כי "יש לנו רקורד מוכח בטיפול בבעיות שאנחנו מזהים ועבדנו כדי להטיל אחריות על שחקנים רעים. יש לנו את המהנדסים הטובים ביותר בעולם שמחפשים כיצד להקשיח עוד יותר את המערכות שלנו נגד איומים עתידיים. ונמשיך לעשות זאת".
אנדי גארת', מנהל קשרי ממשל ב-ESET, ציין כי "ההנחה הכללית היא שממשלות במדינות דמוקרטיות ליברליות יתעניינו בהודעות ווטסאפ רק אם הן חושדות שהמשתמש מעורב בפעילות פלילית. עם זאת, הסיכונים הגדולים יותר מגיעים מממשלות אוטוריטריות, שיכולות לנצל פגיעויות כדי לטרגט מתנגדים, עיתונאים ומגני זכויות אדם, או לרגל אחר מטרות פוליטיות, צבאיות או מסחריות בחו"ל".
הוא הוסיף כי "בחודש שעבר ביקש היורופול להפסיק את ההצפנה בשירותי הודעות לצורך חילופי מידע חוקיים בין חברות טכנולוגיה לרשויות אכיפת החוק, במטרה לזהות ולמנוע פעילות פלילית. חברות טכנולוגיה צריכות לשלב אבטחה כבר בשלב התכנון והפיתוח, להבטיח פרטיות ובטיחות למשתמשים, ולתקן פגיעויות במהירות".
26/05/24 11:02
5% of the views
מאת אנשים ומחשבים
קווין מנדיה, מייסד מנדיאנט (Mandiant), כיום מבית גוגל קלאוד (Google Cloud), יפרוש מתפקידו בסוף החודש, וישאר בחברה בתפקיד יועץ.
גוגל הודיעה במרץ 2022 על רכישת ענקית הייעוץ ומודיעין האיומים בסייבר, תמורת 5.4 מיליארד דולר, לאחר שגברה על מיקרוסופט במרוץ לרכישת מנדיאנט. בספטמבר 2022 הושלמה הרכישה.
מנדיה, שהקים את החברה ב-2004, חשף את השינוי במכתב לעובדי מנדיאנט, שפורסם בראשונה בוושינגטון פוסט (The Washington Post). הוא ציין כי המושכות יועברו לסנדרה ג'ויס, סגנית הנשיאה, וליורגן קוטשר, סגן הנשיא, וכי הוא, מנדיה – יעבור לתפקיד יועץ מה-31 במאי. הוא ימשיך לשבת במועצת המנהלים של המגזר הציבורי של גוגל, וייעץ לתומס קוריאן, מנכ"ל גוגל קלאוד ולהנהלת החברה, במגוון פרויקטים של אבטחת סייבר.
במכתב לעובדים ציין מנדיה שהוא "גאה מאוד בצוות ובכל מה שהשגנו במשך שני עשורים. המותג 'מנדיאנט' משויך כעת לשורה הראשונה של שירותי ייעוץ אבטחה ותגובה לאירועי סייבר. נדרשה מסירות קיצונית כדי לבנות מותג כה חזק, והלקוחות שלנו הם העדות החזקה ליכולת ולחשיבות שלנו. הרכישה של גוגל היתה אבן דרך משמעותית עבור מנדיאנט, והרחיבה את ההשפעה שלנו עוד יותר".
מנדיה, מייסד מנדיאנט, הקים את Red Cliff Consulting, ולאחר מכן שינה את שמה לזה הנוכחי. בעברו שימש כחוקר הונאות סייבר בחיל האוויר האמריקני, וחיבר כמה טקסטים בנושא, שאותם האנליסטים בתחום מכנים "מכוננים ומשפיעים". התוכנות של מנדיאנט ניתחו התקפות סייבר, על ידי מיכון תהליכים המצביע על אותן מתקפות. החברה הפכה לפורצת דרך בתחום הקריטי של תגובה לאירועים, ונרכשה על ידי פייראיי (FireEye) ב-2014, תמורת יותר ממיליארד דולר.
ב-2016, לאחר חודשים של שמועות על כסאו המתנדנד, דייב דה וולט, מנכ"ל פייראיי, הודח מתפקידו. ומנדיה, נשיא החברה, החליפו. דה וולט שימש בעבר נשיא ומנכ"ל מק'אפי (McAfee) – יריבתה המיתולוגית של סימנטק (Symantec) משך שנים רבות ושנייה לה בעולם אבטחת המידע.
המיזוג בין מנדיאנט לבין מק'אפי בוצע באוקטובר 2021, ויצר ענקית אבטחה בשווי של כמעט שני מיליארד דולר, עם 5,000 עובדים ו-40 אלף לקוחות. במרץ 2021 מק'אפי התפצלה: החברה עצמה המשיכה להציע פתרונות לשוק הצרכני, בעוד שהחלק הארגוני שלה נמכר ב-1.2 מיליארד ד' לקרן ההשקעות והאחזקות STG (ר"ת Symphony Technology Group). שלושה חודשים לאחר המיזוג, הקרן החליטה לפצל את החברה המאוחדת מק'אפי-פייראיי ולהרוג את המותג הוותיק. Catch up on Kevin Mandia's keynote from Day 1 of #RSAC!
Learn about apex attacker techniques, defense tips, and cybersecurity's impact on decision-making.
Watch here courtesy of RSA Conference: https://t.co/7gxRa5OZog pic.twitter.com/M2BOOJkRpR
— Mandiant (part of Google Cloud) (@Mandiant) May 7, 2024 התחקיר שפרסם את מנדיאנט
מנדיאנט זכתה לפרסום בינלאומי נרחב ב-2013, כאשר תחקיר שביצעה עבור הניו יורק טיימס העלה שצבא סין קשור למתקפות על מערכות של חברות וסוכנויות בארצות הברית. העיתון, מהנחשבים בעולם, "ניצל" מתקפה ארוכה שאירעה על המחשבים שלו, ושכר את שירותי מנדיאנט במטרה לגלות מהיכן מבוצעות מתקפות על חברות וסוכנויות ממשל אמריקניות. התחקיר מצא שבבניין משרדים בן 12 קומות בשנחאי פועלת יחידה 61398 של צבא סין, וש-"אחוז מדהים" מהמתקפות נגד ארגונים בארצות הברית מבוצע משם. העיתון ערך את התחקיר לאחר שנפל קורבן למתקפה מקוונת בת ארבעה שבועות, שבמסגרתה גנבו האקרים סיסמאות של עובדים בניסיון להגיע למקורות של ידיעה על ראש ממשלת סין באותם ימים, וון ג'יאבאו.
החברה, תחת פייראיי, זכתה שוב לפרסום עולמי, כשחשפה כי היא – לצד מיקרוסופט – הייתה מהקורבנות הראשונים של מתקפת הענק הרוסית על מערכות סולארווינדס (SolarWinds) בסוף העשור הקודם.
מנדיה הוא גם מייסד-שותף ב-Ballistic Ventures, חברת מיזמים הפועלת אף היא באבטחת סייבר, אותה הקים ב-2021.