06:01:16 | ◀︎ | תל אביב-יפו עלתה למקום הרביעי בדו"ח האקוסיסטם הבינלאומי | |
12:39:15 | ◀︎ | עולם בלי שווארמה? | |
12:40:20 | ◀︎ | מינויים חדשים בהנהלת חברת ההיי-טק פאפאיה | |
12:54:31 | ◀︎ | וואן טכנולוגיות מבצעת במפעל הפיס פרויקט להטמעת פתרון ERP של פריוריטי | |
13:00:00 | ◀︎ | מנכ"לית סיקורה – אפרת לב | |
13:25:17 | ◀︎ | מיהם הזוכים בתחרות הגנת הסייבר "Chasing Kittens Championship"? | |
13:41:38 | ◀︎ | שותפי קומוולט מספרים: מאיה כהן-לוביץ', קלאודאדג' | |
13:48:09 | ◀︎ | WSC Sports מקימה מחלקת GenAI ומגייסת עשרות עובדים | |
14:15:39 | ◀︎ | על כל שאלת אבטחה – תשובה | |
14:47:18 | ◀︎ | מטא השיקה קבוצות מסנג'ר שיקראו 'קהילות' | |
15:17:06 | ◀︎ | דור העתיד של המנמ"רים פורץ למרכז הבמה | |
16:18:21 | ◀︎ | נייס הודיעה על רכישה מחדש של מניות בחצי מיליארד דולר | |
16:41:04 | ◀︎ | כולנו ביחד? חסמים לשיתוף פעולה | |
16:57:26 | ◀︎ | "ה-GenAI משפרת את היעילות של עובדי הרשויות המקומיות" | |
17:14:40 | ◀︎ | בדרך לאבטחה עוצרים בניהול ובקרת גישה | |
17:27:56 | ◀︎ | "משרד המדע יסייע לרשויות מקומיות שילמדו AI מגיל צעיר" | |
18:14:42 | ◀︎ | זוכרים את Winamp? הנה פרויקט שיש מצב שתרצו להכיר |
The headlines that made most buzz on this page
10/06/24 18:14
17.74% of the views
מאת אנשים ומחשבים
קשה להאמין שיש מישהו שחובב מוזיקה וחי בסוף שנות ה-90 ובתחילת שנות ה-2000, ולא השתמש ב-Winamp, לפחות אין רבים כאלה. נגן המדיה, בגרסת ה-Windows שלו, הפך לתקופה קצרה למלך של עידן ה-mp3, עם יכולות מגוונות ומתקדמות לאותה התקופה – וגם בזכות קהילה שהחזיקה אותו עוד קצת בחיים, גם אחרי ש-AOL החליטה למשוך ממנו את הפלאג.
בשנים האחרונות נעשו ניסיונות להחיות את התוכנה מחדש, עם אלמנטים מקוונים, אבל כל זה לא מתקרב לפרויקט בשם Linamp – מחשב שמחקה לכל דבר ועניין את הנגן המיתולוגי, עם מסך מגע גדול, שתמונת הרקע שלו היא הרקע המקורי של Winamp.
הכינוי של המייקר הזה הוא Rodmg, והנגן המאוד פיזי Linamp מבוסס על מחשב Raspberry Pi 4B עם כרטיס SD בנפח 32 גיגה-בייט. מקדימה, כאמור, יש מסך מגע מעוצב, וגודלו 7.9 אינץ', כמו גם חיבור USB-A, חיבור USB-C וחיבור לרשת המקומית.
אפשר לנגן מוזיקה מכרטיס הזיכרון, מנגן תקליטורים שמחובר למערכת וגם מהרשת. יש תמיכה בקבצי mp3, mp4 ו-FLAC.
10/06/24 12:39
9.68% of the views
מאת אנשים ומחשבים
תערוכה מיוחדת של משחקי מחשב הוצגה בבית הספר לפיתוח ועיצוב משחקים בתילתן – המכללה לעיצוב ולתקשורת חזותית בחיפה, במסגרת טקס חלוקת תעודות לבוגרי מחזור ח'. את המשחקים יצרו הסטודנטים ממחזורי ט'-י', והטקס נערך במעמד ראש העיר, יונה יהב, מנכ"ל תילתן, ארז ישכרוב וצוות המרצים וההנהלה.
עם למעלה משלשה מיליארד שחקנים, תעשיית המשחקים היא מתעשיות הבידור הגדולות בעולם. נכון לאוקטובר 2023, עמד צפי המכירות עבור 2023 על 333 מיליארד דולר (מכירות בינ״ל) ועד 2027 צפוי להגיע ל-467 מיליארד דולר. כיום, תעשיית הגיימינג גדולה יותר מתעשיית הקולנוע וטלוויזיה יחד.
לפני 12 שנים הוקם מכללה בית הספר לפיתוח ועיצוב משחקים, ומאז מספר רק מבוגריו מועסקים בחברות המשחקים המובילות בישראל. למשל, כבר כבר בשנה השנייה 50% מהסטודנטים מתברגים בתעשיית ההיי-טק ועובדים בחברות הגיימינג המובילות, כאשר בשנה השלישית המספר קופץ ל-75%. משמע, 3 מתוך 4 סטודנטים במכללה כבר מועסקים בתעשייה הצומחת והמובילה עוד בזמן הלימודים.
בין המשחקים שהוצגו בתערוכה:
שווארמה צדוק – משחק יריות קומי בגוף שלישי שמתרחש בעולם שבו השווארמה אסורה, פרי פיתוחם של הסטודנטים ממחזור ט׳ דור בן חיים, רון גואטה, מיכאל סלביצקי, עמית וקנין, אביתר כהן, יהל שחורי, שי כהן, שי בן דור ושון שפירא.
אסור שווארמה בשווארמה צדוק. צילום: מכללת תילתן
Manos Gameplay – משחק תפקידים טקטי בסגנון פנטזיה אפלה. מטרת המשחק היא לשלוט בשלושה אחים בקרבות מבוססי תורים נגד בני אדם שהפכו למפלצות בעולם הנשלט על ידי האל הרשע ״בעל״. המשחק פותח על ידי הסטודנטים ממחזור ט' אופיר הראל, מתן לרון, שרון וישנבצקי, בן פנסקי, אלי זיידמן וירדן הילברון-ראובני.
פנטזיה אפלה. Manos Gameplay. צילום: מכללת תילתן
Striderz – משחק מסיבות ניאוני תחרותי ממבט עילי (top-down), מלא בפעולת שחקן-מול-שחקן (PvP) במספר מצבי משחק וסביבות שונות, עם כלים משתנים בכל פעם, שפותח על ידיהסטודנטים ממחזור ט' אלון אמויאל, עומר אליאס, רוברט דיבי, נזר לוואן, גל ארז, איילת שם טוב ועמית אורן.
מסיבות סוערות. Striderz. צילום: מכללת תילתן
10/06/24 16:18
9.68% of the views
מאת אנשים ומחשבים
נייס הודיעה היום (ב') על תוכנית ענק לרכישה מחדש של מניות (Buy back), בסך של חצי מיליארד דולר. בנוסף, היא מסרה על הרחבת מימוש תוכנית הרכישה מחדש הקיימת, שסכומה עומד על 300 מיליון דולר.
על פי החברה, התוכנית עשויה להיות מבוצעת בשורה של דרכים, לרבות רכישת מניות בשוק ההון הפתוח, ורכישות שיהיו תוצאה של משאים ומתנים שתנהל החברה, על פי הרגולציות של ה-SEC האמריקני. הזמנים שבהם תבוצע הרכישה ומספר המניות תלויים במצב החברה, במצב הכלכלי, בתנאי השוק ובדרישות הרגולציה, בהתחשב בשיקולים שונים, בהם מחיר המניה.
לדברי ברק עילם, מנכ"ל נייס, "התוכנית החדשה לרכישה מחדש של מניות והרחבת התוכנית הקיימת ממחישות את המחויבות שלנו להשאת ערך לבעלי המניות של החברה, ומביעה ביטחון בחוזק ובסיכויי הצמיחה ארוכי הטווח שלה". הוא ציין ש-"תוכנית הרכישה מחדש מנצלת את תזרים המזומנים והאיתנות הפיננסית שלנו כדי להשקיע בעצמנו לטובת העתיד. אנחנו נשארים מחויבים לביצוע היוזמות האסטרטגיות שלנו ולצמיחה בת קיימא. אנחנו מאמינים שתוכנית זו לרכישת מניות מחדש מהווה הקצאה נבונה של הון, שתועיל לבעלי המניות שלנו ולהמשך מיצובה המוצלח של החברה".
המשקיעים הגיבו בחיוב על ההודעה של נייס והביאו לזינוק של יותר מ-6% בשער המניה שלה בתל אביב בשעות אחר הצהרים המוקדמות.
נייס תעבור בעוד כמה חודשים חילופי תפקידים בצמרת, כאשר המנכ"ל הוותיק שלה, ברק עילם, יעזוב בסוף השנה. דירקטוריון החברה הקים ועדה לאיתור מנכ"ל חדש, שתשקול מועמדים.ות מתוך החברה ומחוץ לה. בכלכליסט פורסם כי נייס מעוניינת לתת לעילם עם פרישתו 50 אלף מניות חסומות של החברה בשווי של עד 36 מיליון שקלים – בכפוף לאישור אספת בעלי המניות שלה, שתתכנס בחודש הבא.
10/06/24 06:01
6.45% of the views
מאת אנשים ומחשבים
דו"ח 2024 Global Startup Ecosystem Report (ר"ת GSER) – המופק על ידי סטארט-אפ גנום (Startup Genome) ו-Global Entrepreneurship Network – יושק היום (ב') בכנס Tech Week בלונדון.
ממצאי הדו"ח מראים כי תל אביב-יפו עלתה למקום הרביעי בין ערי העולם המובילות ברשימה הגלובלית של האקוסיסטם – עלייה של מקום אחד משנת 2023.
הדו"ח החדש מדגיש את תל אביב-יפו כהאב מוביל למרכזי חדשנות בינלאומיים ומקומיים, הכולל למעלה מ-164 חברות רב לאומיות, ביניהן: פולקסווגן, Citi, יונדאי וויזה. זאת בנוסף, למספר מרכזי הפיתוח החדשים העתידים להיפתח במהלך השנה הקרובה.
עוד צוין בדו"ח כי במאי 2023 השיקה אוניברסיטת תל אביב מרכז לחדשנות ובדצמבר 2023 הכריזה ממשלת ישראל על השקעה של 27.6 מיליון דולר להקמת תשעה מרכזי חדשנות. "הוכחה לחוסן שלנו גם בזמן משבר עולמי בהיי-טק ובמלחמה"
'תל-אביב טק' היא יוזמה של עיריית תל אביב-יפו, המופעלת על ידי מנהלת עיר עולם ותיירות. מטרתה, חיזוק הקשר בין תעשיית הטק התל אביבית לעיר ולתושביה. הארגון פועל באמצעות קידום הכשרות מקצועיות לתושבים ולתושבות לשילובם בתעשייה, קידום שיתופי פעולה בין שחקנים שונים בתעשייה, סיוע בפתרון אתגרים מוניציפאליים, משיכת משקיעים וחברות רב לאומיות לתל אביב-יפו וטיפוח המותג 'סטארט-אפ סיטי' בזירה הבין-לאומית.
ראש עיריית תל-אביב-יפו, רון חולדאי. צילום: צילום ארכיון: נועה גוטמן עקב ממצאי הדו"ח אמר ראש עיריית תל־אביב-יפו, רון חולדאי כי "ההישג בדו"ח האקוסיסטם הבינלאומי לשנת 2024 הוא ההוכחה לחוסן שלנו גם בזמן של משבר עולמי בזירת ההיי-טק וגם בתקופה מאד מאתגרת בה ישראל נמצאת במלחמה. על אף המכשולים שאנו מתמודדים איתם, אנו עומדים בשורה אחת עם מוקדי טכנולוגיה גלובליים דוגמת ניו יורק ולונדון, זאת בזכות ערכיה הדמוקרטיים והליברליים של עירנו והרוח החדשנית של תושביה. תל אביב מחויבת להמשיך ולטפח סביבה יצירתית ולהעניק כלים, סיוע ותמיכה לקהילת ההיי-טק, ובכך לבסס את מעמדה של תל-אביב כבית לחברות טכנולוגיה בישראל".
מארק פנזל, מייסד ונשיא סטארט-אפ גנום, מסר: "יזמים מתל-אביב מתמודדים עם אתגרים חסרי תקדים, ובכל זאת ממשיכים לבנות טכנולוגיות ללא דופי וחברות צומחות במהירות המצליחות לכבוש את השווקים הגלובליים". בין ממצאי הדו"ח: צמיחה שנתית של 47%
יצוין כי תל-אביב טק מציגה את הדירוג של Startup Genome, המדגיש את הישגי האקוסיסטם היזמי של תל אביב-יפו ב-GSER2024: מלבד היות תל אביב-יפו ממוקמת במקום הרביעי בין ערי העולם המובילות ברשימה הגלובלית של האקוסיסטם היא גם הוגדרה כ- עיר במקום הראשון ב-in Performance MENA Ecosystem (המזה"ת וצפון אפריקה) בביצועים – המודד את הגודל והביצועים של האקוסיסטם בהתבסס על ערך הסטארט-אפ הטכנולוגי המצטבר שנוצר מאקזיטים ומגיוסי הון.
כעיר שגם נכללת בין עשרת ערי הטק המובילות בעולם ומס' 1 ב-MENA Ecosystem במזה"ת וצפון אפריקה, בכישרונות וניסיון (Top 10 Global Ecosystem #1 MENA Ecosystem in Talent & Experience) – במדד הבוחן את המגמות ארוכות הטווח על גורמי הביצועים המשמעותיים ביותר והיכולת ליצור ולשמר כישרונות באקוסיסטם.
מה-1.7.2021 ועד ה-31.12.2023, יצר האקוסיסטם התל-אביבי ערך של 253 מיליארד דולר, המהווים צמיחה שנתית של 47% בהשוואה לתקופה מקבילה בין 1.7.2019-31.12.2021. שווי האקוסיסטם נמדד על פי השפעה כלכלית, המחושבת בהתבסס על ערך האקזיטים והערכות השווי של סטארט-אפים. הסקטורים הבולטים בתל אביב-יפו הם: בינה המלאכותית, ביג דאטה, אנליטיקה, אבטחת סייבר ומדעי החיים. זאת בשל ריבוי טאלנטים, משאבי תמיכה והפעילות שהם מייצרים.
יצוין כי הדו"ח נוצר על ידי קונסורציום של נציגים מכ-40 מדינות, ובוחן את המצב הנוכחי של פעילות סטארט-אפים והשקעות נלוות, ומספק תובנות והכוונה למנהיגים בזירות הציבורית והפרטית כיצד לטפח קהילות סטארט-אפ משגשגות – המנוע מספר אחת ליצירת מקומות עבודה וצמיחה כלכלית.
לכתיבת הדו"ח תרמו גם מומחים, ומנהיגים עסקיים מקומיים, שהעשירו את הממצאים הנרחבים, מבוססי הנתונים של הדו"ח, תוצר של למעלה מעשור של מחקר עצמאי ועבודת מדיניות של סטארט-אפ גנום.
הדו"ח מנתח נתונים של למעלה מ-4.5 מיליון חברות על פני 300+ אקוסיסטמות ברחבי העולם. כמו כן, מספק תובנות חדשות וידע בנוגע למגמות הסטארט-אפים. בנוסף, הוא מדרג את 40 האקוסיסטמות המובילות בעולם, האקוסיסטמות הפורצות ודירוג אזורי מעמיק.
לצפייה בדו"ח המלא – https://startupgenome.com/gser2024
10/06/24 15:17
6.45% of the views
מאת אנשים ומחשבים
כאשר פלי הנמר הגה את המושג מנמ"ר – מנהל מערכות מידע ראשי – לפני עשרות שנים, בחזון של איש אחד, הוא כנראה לא ציפה עד כמה משמעותי יהפוך תפקיד המנמ"ר בחברות ובארגונים בישראל ובחו"ל. המנמ"ר הוא זה שתחת אחריותו נמצא כלל המחשוב הארגוני, על כל תתי התחומים והפעילויות הרבות שהוא כולל: מהמערכות הארגוניות באון-פרמיס ועד לענן, מבינה מלאכותית ועד לסייבר, מהדרכה של עובדי הארגון על המחשוב הארגוני ועד לדאגה שהם ישתמשו בהן על הצד הטוב ביותר. את כל זה הוא עושה בסיוע המנהלים והצוותים האחרים בארגון, ועל כן, ובכלל, חשוב שהוא יהיה מחובר לביזנס וידע לעבוד בשיתוף פעולה.
המשק הישראלי מלא – עד כדי כך – במנמ"רים שעושים את עבודתם על הצד הטוב ביותר, ואפשר לומר שאף מצטיינים. ברשימה זו תמצאו כמה מהם – לחלוטין לא היחידים.
מנמ"רים שמביאים לידי ביטוי את השילוב המנצח
את מפגש פורום המנמ"רים והמנכ"לים C3 מבית אנשים ומחשבים, שנערך באחרונה, פתח אריאל גנוט, מנכ"ל מיקוד פיננסים, ומי שהקים את גמא ואחרי שצמחה למובילת שוק בעולמות הניכיון, האשראי, הפקטורינג ועוד מכר אותה לקבוצת הפניקס. גנוט סיפר מדוע הבכיר השני שהוא לקח לחברה שהקים בזמנו היה המנמ"ר, גבי מיידלר, שיחד איתו הוביל את החברה לפסגות שאליה היא הגיעה: לשיטתו, יש למנמ"ר חשיבות בהיבטי החדשנות, החזון, השותפות בתוכניות העסקיות, הריגול (החוקי) אחר המתחרים ועוד.
סימני הדרך שמציבים מנמ"רים אלה, שיש להם רקע עסקי לצד רקע טכנולוגי עמוק, מהווים חידוש בעולם מנהלי מערכות המידע – חידוש מבורך, שיביא להעצמת תפקיד המנמ"ר בהנהלות הארגונים והחברות.
בשנים האחרונות צמח מתחת לרדאר דור חדש של מנמ"רים בעלי חזון, שאפתנות וראייה עסקית, שלא הייתה ליבת העניין של מנהלי מערכות המידע בעבר. אולם, צריך לזכור שהתפקיד הראשון של המנמ"ר הוא לנהל את השוטף של המחשוב בארגון בצורה אופטימלית, על מנת שהארגון יוכל לבצע את התפעול השוטף באופן סדיר ומאובטח. אלא שהחברות מבינות כיום שנדרשות עוד תכונות מהמנמ"ר, ולכן צמח אותו דור חדש.
כבר ב-2009, כאשר דב קוטלר נכנס לתפקיד מנכ"ל ישראכרט ושאל אותי מה תפקידי, כמנמ"ר החברה, השבתי לו שהתפקיד המשמעותי שלי הוא להיות גשר בין הטכנולוגיה לעסקים, לטובת סיוע לצמיחה העסקית שלה. קוטלר הבין את זה כבר אז, אולם לקח לשוק עוד כמה שנים ללמוד שלצד הבנה עמוקה של התשתית הטכנולוגית האפליקטיבית, נדרשים מהמנמ"ר גם יצירתיות וחזון טכנולוגי-עסקי.
אחת המנמ"רים.ות המצטיינים.ות בהקשר זה, כמו עמיתיה בהמשך הטור, היא סיגל ברוך. קבוצת פוקס הימרה עליה לפני כמה שנים. למה אני כותב הימרה? משום שלא הייתה מנמ"רית בעברה, אם כי היא הייתה מהבולטות בתחום הטכנולוגיה העסקית בישראכרט. הייחודיות שלה הייתה במימושים עסקיים הכי חדשניים בשוק בעולם שירות הלקוחות, האשראי,הדיגיטל ועוד.
עוד דוגמה היא זו של גיא שבתאי, שמימש את עצמו כמנמ"ר בפעם הראשונה בחברת כרטיסי אשראי ופתרונות פיננסיים אחרת, Max. הוא הביא שם לידי ביטוי הן את הידע העסקי והן את זה הטכנולוגי שהביא עימו, ובנה בחברה יכולות אנליטיות עסקיות ייחודיות.
אורלי אברמוביץ' מבזן היא דוגמה נוספת למנמ"רית יוצאת דופן, שמקדמת את החברה למחוזות חדשים בשל הניסיון הטכנולוגי, כמו גם הניסיון בביזנס, שצברה בכמה שנים שבהן עבדה בצד העסקי.
מוטי קירשנבאום הגיע לפז משטראוס מים, והצטרף להנהלת ארגון שהיה בעבר חברת דלק ומתרחבת בימים אלה להיות גם חברת ריטייל פיננסית, עם קניית פרשמרקט. הציפייה ממנו הייתה ועודנה לנווט את החזון הטכנולוגי-עסקי של חברה שמשנה את צורתה. קירשנבאום ביצע מתיחת פנים משמעותית ליחידת הטכנולוגיה של פז, ובדרך זו מימש חידושים טכנולוגיים-עסקיים שמגיעים לרמת ניהול חנות ה-Yellow (רשת חנויות הנוחות של החברה) הבודדת, כולל פיקוח על חדר השירותים בכל אחת מהן.
מירי גלבורד, סמנכ"לית מערכות המידע של כלל ביטוח, היא עוד דוגמה למנמ"רית שפורצת דרכים עסקיות חדשות בחברה, בהתבסס על שנים של התמחות טכנולוגית-עסקית בתחומי הייעוץ והובלת פרויקטים משמעותיים.
מי שעשה קפיצת מדרגה משמעותית ועבר מתחום השילוח לעולם הפיננסי הוא שי גוטמן, שכבר מזמן הכניס חדשנות ב-UPS ונחשב למוביל חדשנות עסקית במטה העולמי של החברה, עד ש-AIG גייסה אותו לשורותיה.
דוגמה נוספת למנמ"ר חדש אבל בעלי ניסיון טכנולוגי רב שנים היא זו של עופר לוינגר מישראכרט. כאן ראוי לציין גם את נתי אברהמי, שהיה מנכ"ל טלדור וכעת משמש כמנכ"ל מחב"א – מרכז החישובים הבינאוניברסיטאי. שניהם מביאים את ההבנה העסקית שלהם יחד עם ההבנה הטכנולוגית העמוקה, לטובת חדשנות וניסויים טכנולוגיים, שמייעלים את פעילות המחשוב בארגוניהם בתקופה המאתגרת שאנחנו חווים.
אחרונים בסקירה זו הם שני מנהלי מערכות מידע מהדור הצעיר ממש, שפרצו לתודעה באחרונה: גיא רם, סמנכ"ל הטכנולוגיות של שב"א, ומאיה בכר גלעד, שמשמשת באותו התפקיד ב-יס ובפלאפון – שתיים מהחברות בקבוצת בזק.
רם, בעברו בכיר ביחידת הטכנולוגיה של Cal, מקדם פתרונות חדשניים מבוססי ענן, ביניהם מערכת Shva insights, שמתבססת על תשתית הנתונים של החברה, ומאפשרת הנגשת מידע אגרגטיבי עשיר וחכם לצורך קבלת החלטות תפעוליות עבור גופים מוסדיים, פיננסיים וממשלתיים – במרוכז. זהו חידוש גדול עבור שב"א, שפורצת לתחום העסקי, שבו יש פוטנציאל גדול עבורה.
בכר גלעד צמחה בתוך פלאפון, אולם במעלה הדרך היא עזבה אותה לטובת תחום הייעוץ, וחזרה לבזק – כאמור, על מנת להיות סמנכ"לית הטכנולוגיות של יס ופלאפון. היא מצליחה לג'נגל בהצלחה בין שתי החברות, שכל אחת מהן בולטת בתחומה ובכל אחת מהן יש מספיק עבודה, על מנת להעשיר את הפתרונות העסקיים שכל אחת מהן מציעה. זאת, לצד צמצום עלויות המחשוב ללא פגיעה עסקית – ואף להיפך, כפי שסיפרה במפגש של פורום C3.
לסיכום, סימני הדרך שמציבים מנמ"רים אלה, שיש להם רקע עסקי לצד רקע טכנולוגי עמוק, מהווים חידוש בעולם מנהלי מערכות המידע – חידוש מבורך, שיביא להעצמת תפקיד המנמ"ר בהנהלות הארגונים והחברות.
רונן זרצקי הינו יו״ר פורום המנמ"רים והמנכ"לים C3 מבית אנשים ומחשבים ובעל חברת bsd it לייעוץ אסטרטגי טכנולוגי עסקי.
10/06/24 12:40
4.84% of the views
מאת אנשים ומחשבים
חברת ההיי-טק הישראלית פאפאיה (PAPAYA – לשעבר פאפאיה גיימינג), אשר מתמחה במשחקי טורנירים במובייל, הודיעה על הצטרפותם של שני מנהלים חדשים להנהלתה.
שי גוטסדינר, מצטרף כ-GM של חטיבת הפלטפורמה, ויואב פילוסוף מצטרף כ-GM של חטיבת ה-Games. מינויים אלו הם למעשה תפקידים חדשים בהנהלה, שהתווספו כחלק מהתפתחות וצמיחת החברה.
שתי החטיבות מאגדות בתוכן צוותים קיימים ויתקיימו באופן אוטונומי תוך דגש על פיתוח הפלטפורמה היחודית לחברה (Platform) לצד פוקוס על אופטימיזציה והתפתחות של ורטיקל המשחקים הקיימים (Games).
גוטסדינר, שנכנס לתפקיד מנהל יחידת הפלטפורמה, יהיה אחראי על פעילות הפלטפורמה הייחודית של פאפאיה ויבטיח שהיא עונה על צרכי המשתמשים, תוך התאמה למטרות הצמיחה של החברה. גוטסדינר ינהל צוותים בתחומי המוצר, מחקר ופיתוח, אנליטיקה וארט. גוטסדינר מביא עימו ידע וניסיון ניהולי עשיר, עם למעלה מ-20 שנות ניסיון בענפי המשחקים, התיירות וה-SaaS B2B.
פילוסוף, שנכנס לתפקיד מנהל יחידת Games, יהיה אחראי על הכיוון האסטרטגי של יחידת המשחקים של החברה. לפילוסוף נסיון של למעלה מעשור בתעשיית הגיימינג, עם התמחות במשחקים למובייל. הוא מצטרף לפאפאיה מחברת Beach Bum, שם שימש כ-GM של המשחק דומינו גו, ובתפקידים נוספים בהם מנהל מוצר ראשי ומנהל מוצר ראשי בסטודיו Lord of the Board. לפני Beach Bum, פילוסוף הוביל צוותי מנהלי מוצר בסלוטומניה, פלייטיקה, והיה ממייסדי חברת המשחקים פבולה.
אוריאל בכר, מנכ"ל ומייסד החברה: "הצטרפותם של המנהלים החדשים מסמנת עוד אבן דרך בתהליך ההתפתחות והצמיחה של החברה. בשנים האחרונות, חוותה פאפאיה גדילה מרשימה וביצעה כמה מהלכים משמעותיים, כמו התרחבות מרכזי הפיתוח למדינות נוספות, תהליך מיתוג מחדש, מתן חסות למשלחת הישראלית לאולימפיאדה, ועוד. אין לי ספק ששי ויואב יתרמו רבות להצלחתנו המשותפת ויסייעו ליצור מבנה ארגוני חזק וגמיש יותר, שיאפשר לנו להמשיך לחדש ולהציע למשתמשים שלנו את חוויית המשחק הטובה ביותר".
10/06/24 13:00
4.84% of the views
מאת אנשים ומחשבים
חברת האושן-טק סיקורה הודיעה על מינוי מנכ"לית חדשה – אפרת לב, אשר הצטרפה לחברה במטרה להוביל את הפעילות החדשנית של החברה, המתמחה בגידול אצות-ים על היבשה בטכנולוגיה ייחודית, פטנטית. החברה חלוצה בתחום טיהור מי-רכז, תוצר חברות תעשיות ובהן חברות התפלה.
לב, 46, היא יזמית מנוסה ובעלת רקע עשיר בעולם העסקים. בעברה ייסדה וניהלה משרד יחסי ציבור מצליח. מתוך היכרותה העמוקה עם חברות רבות, עסקים ויצרנים בגדלים וצרכים שונים, יזמה לב את הקמת הסטארט-אפ שלה, Merry Pop In, המציע פלטפורמה המחברת בין עסקים קטנים לבין מארחים ביתיים לאירועים – סטארט-אפ שזכה להצלחה ולהתעניינות רבה מצד משקיעים בארה"ב ובישראל בזמן קצר מהקמתו ב-2021. בעקבות אירועי ה-7.10 הוקפאה פעילותו, לאחר שאחת מעובדות הסטארט-אפ נרצחה במסיבה בדרום, ושני חברי צוות נקראו למילואים לזמן בלתי מוגבל.
במקביל לתקופה זו, סיקורה התקדמה משמעותית והחלה פיילוט מרשים עם מקורות לטיהור מי-רכז באמצעות אצות-הים, אותן מגדל מייסד סיקורה, יוסי קרטה, מזה 23 שנים בחוף מכמורת, עבור התעשיות השונות.
לב מחזיקה בתואר תקשורת פוליטית ומשפטים מ-Emerson College שבבוסטון.
סיקורה נוסדה לפני 23 שנים כחווה לגידול אצות-ים ומיצוי מגוון היתרונות של האצה לתעשיות שונות, בהן מזון, תוספי תזונה, קוסמטיקה ועוד. בשנה האחרונה החלה החברה לספק שירותים סביבתיים ירוקים פורצי דרך לטיהור מי-רכז באמצעות אצות-הים, המשמשות כפילטר ביולוגי. החברה מובילה בתחום האקווה-טק וממשיכה לקדם פרויקטים חדשניים, המשלבים קיימות וטכנולוגיה מתקדמת, במטרה ליצור סביבה ימית נקייה וטובה יותר, בתהליכים המבוססים על כלכלה מעגלית באמצעות האצה כחומר בראשיתי.
10/06/24 13:25
4.84% of the views
מאת אנשים ומחשבים
19 צוותים התמודדו בתחרות הגנת הסייבר הראשונה מסוגה בישראל – "Chasing Kittens Championship", שערכו סייברביט ((Cyberbit, צ'ק פוינט ועמותת בוגרי מערך ההגנה בסייבר, שבמהלכה התחרו במיגור סימולציית התקפה, המבוססת על קבוצת תקיפה של מדינה עוינת, שדומתה על ידי מערכת האימון של סייבריט (Cyberbit).
צוותי הגנת הסייבר התחרו במיגור ההתקפה ודימו את תהליך התגובה לכל אורכו, כצוות, בדיוק כפי שהיו מגיבים לאירוע אמת כמגיני סייבר בארגון.
על מנת לדמות מצב אמיתי ככל האפשר, המערכת יצרה זירה וירטואלית, שכללה הדמיה מלאה של רשת ארגונית, כאשר התוקפים המדומים ניסו לפרוץ את רכיביה. בנוסף, המתמודדים נדרשו להגן על הארגון הווירטואלי באמצעות כלי חקירה והגנת סייבר אמיתיים, דוגמת אלה המוכרים להם מהחברות והארגונים שמעסיקים אותם. במהלך האירוע המדומה הם נדרשו להוכיח יכולת ניתוח, חשיבה, יכולות טכניות ועבודת צוות – בדיוק כמו בהתקפת אמת.
המנצחים בתחרות היו: מקום ראשון: Deloitte – Team 3; מקום שני: קבוצ, Ch33sy Bytes; מקום שלישי: קבוצת Experis_Cyber.
סייברביט פיתחה מערכת לאימון והכשרת צוותי סייבר, המאפשרת למגיני סייבר לחוות התקפות בזירת סימולציה סגורה ובטוחה בלי לסכן את הרשת הארגונית. לקוחות החברה משתמשים במערכת כדי לבחון את תפקוד הצוותים ולשפר את רמתם, ובכך להיות מוכנים להתקפת אמת על הארגון. המערכת מדמה באופן מדויק עשרות סוגי התקפות, על מגוון סוגי רשתות, כולל רשתות ענן מובילות. המערכת מאפשרת לצוותים להגיב להן כאשר הם משתמשים באותם כלי סייבר שבהם הם משתמשים ביומיום, ומודדת אותם על בסיס תפקודם בזמן אמת.