זמני השבת
עיר | כניסה | יציאה |
---|---|---|
ירושלים | 16:00 | 17:12 |
תל אביב | 16:14 | 17:13 |
חיפה | 16:04 | 17:11 |
באר שבע | 16:19 | 17:16 |
The headlines that made most buzz on this page
19/06/24 17:06
9.88% of the views
מאת אנשים ומחשבים
יוניקורן הפינטק הישראלי ראפיד עומד לפטר 30 עובדים בישראל ולהעביר חלק מהפעילות שלו, ואיתו משרות, למזרח אירופה ודרום אמריקה – כך פורסם אמש (ג').
ראפיד הוקמה ב-2016 בשם CashDash על ידי אריק שטילמן, ארקדי קרפמן ועומר פריאל. היא מפתחת ומפעילה פלטפורמה לתשלומים בינלאומיים לעסקים וצרכנים, שמאפשרת לבצע העברות בנקאיות, העברות לארנקים אלקטרוניים, תשלום מזומן ועוד. החברה נחשבת למוצלחת מאוד, ובמהלך השנים היא קנתה כמה חברות בתחום הפינטק באירופה ובמזרח הרחוק. בין היתר, היא רכשה שתי חברות איסלנדיות: באפריל 2020 את חברת סליקת כרטיסי התשלום קורטה וביולי 2021 את חברת התשלומים ואליטור. באוגוסט אשתקד היא רכשה את חברת התשלומים PayU GPO תמורת 610 מיליון דולר – אם כי מדובר ברכישה של פעילות החברה רק באירופה, במזרח התיכון, באפריקה ובאמריקה הלטינית, ולא בהודו, בטורקיה ובדרום מזרח אסיה.
נכון לעכשיו ראפיד מעסיקה 1,700 עובדים ב-22 מרכזים ברחבי העולם, מתוכם יותר מחצי – 800 – בישראל. כאמור, כעת מפטרת החברה 30 מהם, המהווים כ-4% מכלל כוח האדם שלה בארץ, ומעבירה את המשרות למזרח אירופה ודרום אמריקה. הסיבה לפיטורים היא לא ירידה בפעילות החברה, אלא עקב הרצון לצמצם הוצאות, שכן עלות העסקת העובדים במזרח אירופה ודרום אמריקה זולה יותר מאשר בישראל.
19/06/24 14:04
8.64% of the views
מאת אנשים ומחשבים
סיילספורס היא אחת החברות הבולטות בשני תחומים טכנולוגיים בולטים – הענן וה-CRM. אלא שבשנים האחרונות היא עשתה לא מעט צעדים בתחום הכי חם בעולם הטכנולוגי של היום – ה-AI. החברה זיהתה את הפוטנציאל הגלום בבינה המלאכותית עוד ב-2014, והקימה קבוצת מחקר לתחום. שנתיים לאחר מכן היא השיקה את הפתרונות הראשונים שלה בעולם הבינה המלאכותית – הרבה לפני כמה וכמה חברות אחרות.
כ-2,500 אנשים הגיעו אתמול (ג') לגני התערוכה בתל אביב, לכנס השנתי של החברה, שעמד בסימן 25 שנים לפעילותה. הם שמעו באירוע "איך ה-CRM, הבינה המלאכותית, הדאטה והאמון משנים תעשיות". הוצגו בפניהם סיפורי לקוח של חברות כמו בנק לאומי, אי-טורו ואייר פראנס-KLM, שמשתמשות בפתרונות של סיילספורס כדי לבצע את הטרנספורמציה הדיגיטלית שלהן. בנק לאומי, אגב, היה הלקוח הראשון של סיילספורס בישראל ובין הבנקים הראשונים בעולם שהטמיעו את מערכת הייפרפורס של החברה, שעליה יורחב כאן בהמשך. לדברי מנמ"ר הבנק, אייל אפרת, הטכנולוגיה של סיילספורס מאפשרת לבנק "קפיצת מדרגה טכנולוגית, ומסייעת לנו להפוך להיות לא רק בנק דיגטלי, אלא גם כזה שיודע לפגוש את הלקוח היכן שהוא צריך".
איתי מרגלית, סגן נשיא אזורי בסיילספורס, אמר כי "אנחנו יודעים שמאוד מאתגר להכניס את הבינה המלאכותית לארגוני האנטרפרייז. בסופו של דבר, המטרה שלנו היא לסייע ללקוחותינו, שמטפלים בלקוחות שלהם, בצורה שעוטפת אותם 360 מעלות".
"אנחנו חברת התוכנה לארגוני אנטרפרייז השלישית בגודלה בעולם, והתיאבון שלנו רק גדל", אמר. "אנחנו עושים מאמץ לשמור על החדשנות ולהיות לפחות צעד אחד קדימה לפני המתחרים שלנו".
איתי מרגלית, סגן נשיא אזורי בסיילספורס. צילום: עידן כנפי
מרגלית ציין שפלטפורמת הייפרפורס של החברה תהיה זמינה בקרוב בישראל, על גבי הענן של AWS. הייפרפורס היא ארכיטקטורת התשתיות של סיילספורס, שבנויה לטובת הענן הציבורי. מאחר שהיא מבוססת על קוד ולא על חומרה, היא מאפשרת לספק את הפלטפורמה והיישומים של הארגון במהירות ובאמינות למיקומים שונים בעולם – ובקרוב גם בישראל, כאמור – מה שמעניק לארגון שליטה רבה וטובה יותר היכן נמצאים הנתונים שלו.
"אנחנו נמצאים בין ה-GenAI ל-AI האוטונומית"
בהמשך עלתה על הבמה מיכל לויטן גיאת, סגנית נשיא אזורית למכירות בסיילספורס, שהתמקדה בתחום הבינה המלאכותית. "אנחנו נמצאים כיום בין ה-GenAI ל-AI האוטונומית, שתעבוד לצידנו ותעזור לנו להשלים את הפעולות שלנו. היא תעדכן אותנו במידה שהיא לא תצליח, כך שאנחנו נוכל לעשות את הדברים במקומה. השלב הבא במהפכה הזאת הוא בינה מלאכותית כללית", אמרה.
לויטן גיאת ציטטה מחקר של מק'ינזי, שמצא ש-75% מהערך של מערכות ה-AI נמצא בפרונט אופיס – בין הליבה הארגונית למערכות הקצה. באשר לסיילספורס, היא אמרה כי "אנחנו מאמינים שבעזרת ה-AI וה-GenAI נוכל להרחיב את מערכות הארגון, להיות הרבה יותר פרודוקטיביים, להגביר את מערכות היחסים עם הלקוחות ולהגדיל את שורת הרווח".
"לא די במידע הגנרי שקיים באינטרנט כדי לתת מענה ללקוחות", ציינה לויטן גיאת. "צריכים לקחת בחשבון את ההקשר – מי הלקוח, אילו מוצרים שלנו יש לו וכן הלאה. זה קריטי לאמינות המידע. כאן סיילספורס מתחברת, ומסייעת ללקוחות שלה לבנות מערכות יחסים משמעותיות עם הלקוחות שלהם. אנחנו עושים את זה בתהליך בן כמה שלבים: בניית תמונת לקוח 360 מעלות, איחוד המידע לטובת העשרת תמונת הלקוח, שימוש בנתונים כדי לשפר את היעילות, ניתוח הנתונים והבנה מה המודלים מוציאים מהם, ופריסה אמינה ומאובטחת של המערכות בארגון".
צילום ועריכת וידיאו: ליטל רובינשטיין
חיבור והרמוניזציה של המידע הארגוני
שי גולן, שי גולן, דירקטור ומנהל מערך הפריסייל בסיילספורס ישראל, אמר כי "בנינו את כל סט הפתרונות שלנו בתחום על פלטפורמה אחת, על מנת להשיג חיבור והרמוניזציה של המידע הארגוני. יש מתח מובנה בארגונים בין העסק לניהול הדאטה. אנשי הביזנס רוצים לייצר תהליכים מתקדמים, שמכירים את הלקוח. לצורך כך, הם צריכים מידע זמין, אמין ורלוונטי – בזמן אמת. מהצד השני יש את המפתחים ואנשי ה-IT, שתפקידם הוא ניהול הדאטה, חיבורו והנגשתו. זו משימה לא פשוטה, כי כמעט בכל ארגון יש איי מידע. בדיוק בשביל זה סיילספורס יצרה את דאטה קלאוד, שיושב על איינשטיין 1".
"יש לא מעט מערכות שמאגדות מידע ויוצרות מודל דאטה אחד", ציין גולן. "גם דאטה קלאוד עושה את זה, אבל היא עושה עוד משהו חשוב, שאין בפתרונות המתחרים: מניעה פעולות ב-CRM. היא הופכת את הדאטה לפעולות ותובנות, עם זרימת נתונים מהירה ופשוטה".
"הפתרון יודע להתחבר לכל אפליקציות ה-CRM ולכל מחסני הנתונים", הוסיף. "אחרי שזה קורה, הוא מאפשר הרמוניזציה – יצירת מודל דאטה אחוד מהנתונים שהוזרמו לדאטה קלאוד, בין אם הוא מובנה או לא. את זה מעבירים ל-CRM. כל זה מתאפשר בזכות שכבת המטה דאטה, שכוללת את ההקשר, ההסבר מה הנתונים אומרים. חיבורו לדאטה הארגוני מאפשר להבין את הנתונים".
"ברגע שיש את כל המידע במקום אחד והבנה מה הוא אומר, אפשר לקחת את השאלה ששואלים את המודל ולהזריק לתוכו מידע ארגוני, כדי לתת תשובה נכונה יותר", הוסיף גולן.
עוד פתרון שצוין באירוע הוא Einstein Copilot – פלטפורמת שיח מבוססת AI, שמחוברת לדאטה של הלקוחות ומאפשרת להם "לדבר" עם מערכת ה-CRM בצורה פשוטה. המערכת, שפותחה בישראל, עובדת על כל ענן, ועושה זאת ממקום אחד – מה שמפשט את העבודה.
19/06/24 17:18
8.64% of the views
מאת אנשים ומחשבים
יו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני (יהדות התורה), הורה אתמול (ג') לרשות המיסים להציג תוכנית להסרת חסמים בענף הקריפטו. זאת, לאחר סדרת דיונים שערכה הוועדה על החסמים הניצבים בפני חברות בעולמות הקריפטו, הבלוקצ'יין וה-ווב 3.
במסגרת סדרת הדיונים הופיעו בפני הוועדה נציגי הממשלה, וח"כ גפני מתח עליהם ביקורת ואמר כי הם מגלגלים את האחריות האחד על השני.
הדיון אתמול התקיים לבקשת ח"כים מהקואליציה והאופוזיציה כאחד, וביניהם דן אילוז (הליכוד), ולדימיר בליאק (יש עתיד), אוהד טל (הציונות הדתית), ינון אזולאי (ש"ס) ויצחק קרויזר (עוצמה יהודית).
ניר הירשמן, מנכ"ל פורום חברות הקריפטו, הבלוקצ'יין וה-ווב 3. צילום: יעל צור
בדיון השתתף ניר הירשמן, מנכ"ל פורום חברות הקריפטו, הבלוקצ'יין וה-ווב 3, שאמר כי "בזמן שבארצות הברית מעבירים חוקים שמאפשרים לתעשייה לפרוח ואירופה מקדמת במהירות את הווב 3, ישראל ממשיכה לעמוד במקום, ולמעשה, מבריחים מכאן תעשייה טכנולוגית-פיננסית של 174 חברות, כ- 3,800 עובדים והשקעות של מעל 3.85 מיליארד דולר. בלית ברירה, ולמרות הרצון להישאר כאן, בארץ, גם החברות הישראליות נאלצות לחפש מדינות אחרות לפעול מהן אם הן רוצות להמשיך ולהתקיים. הגיע הזמן לפתור את החסמים הקיימים ולפעול למען התעשייה ועתידה, ולא לחסל מנוע צמיחה משמעותי, ואפילו קריטי לישראל בימים שכאלה".
ח"כ שרן השכל (הימין הממלכתי) אמרה כי "המדינה לוקחת אזרחים שרוצים לשלם מיסים והופכת אותם לעבריינים. יש כאן כשל מרכזי והתפקיד שלנו, כמי שמעוניינים שכלכלת ישראל תתפתח ותהיה כלכלה יציבה, הוא לדאוג לחקיקה שתאפשר את זה".
19/06/24 14:42
7.41% of the views
מאת אנשים ומחשבים
אמזון נקנסה אתמול (ג') ב-5.9 מיליון דולר על ידי רגולטור התעסוקה של קליפורניה (California Labor Commissioner), בגין אלפי הפרות שמצא, הקשורות לחוק בטיחות המסדיר את המכסות שבהן אמורים העובדים במחסניה לעמוד.
הקנס מגיע לאחר שרגולטור העבודה הקליפורני קבע כי ענקית הקמעונאות אונליין הפרה את חוק המכסות במחסנים (Warehouse Quotas Law) יותר מ-59,000 פעמים בשניים מהמחסנים שלה הפועלים בדרום קליפורניה. החוק, שנכנס לתוקף ב-2022, מאפשר לעובדים לבקש הסברים בכתב על מכסות הפריון המצופות מהם, וכן על כל פעולה משמעתית שעליהם לבצע כנגזרת מכך.
לפי משרד נציב העבודה של המדינה, ההפרות אירעו כאמור בשני מחסנים, הממוקמים במחוזות ריברסייד וסן ברנרדינו, בין החודשים אוקטובר 2023 למרץ השנה. משמע שאמזון הציבה רף גבוה מדי של דרישות לעובדים, שכתוצאה מכך עומדים, לכאורה, בסיכוני אבטחה גדולים בהרבה מהמותר בחוק.
בנוסף, דיווח של CalMatters חשף כי שני המחסנים – אשר מכונים ONT8 ו-ONT9 – דיווחו על 6.3 ו-8.9 פציעות חמורות לכל 100 עובדים (בהתאמה) וזאת בהשוואה לממוצע במדינה, של 4.8 פציעות חמורות לכל 100 עובדים.
ליליה גרסיה-בראואר, נציבת העבודה, ציינה כי "המערכת שבה השתמשה אמזון בשני המחסנים היא בדיוק מסוג המערכת שחוק מכסות המחסנים נחקק כדי למנוע". Today, California fined Amazon nearly $6 million for breaking the state’s Warehouse Quota Law. #Teamsters have been leading efforts all over the country to pass laws like the one in California to protect workers at @amazon and other warehouse employers from abusive work speed… pic.twitter.com/QDfbnk0QLQ
— Teamsters (@Teamsters) June 18, 2024 אמזון הכחישה וערערה על העונשים
בתגובה להאשמות, דוברת אמזון, מורין לינץ' פוגל, ציינה בהצהרה שהחברה ערערה על העונשים, והכחישה שהחברה השתמשה ב"מכסות קבועות". לדבריה, "ביצועים בודדים מוערכים על פני תקופה ארוכה של זמן, ביחס לביצועים של צוות האתר כולו. העובדים יכולים לבחון את הביצועים שלהם מתי שהם רוצים".
עם זאת, נציגי איגודי העובדים והעובדים העלו חששות לגבי הלחץ שהחברה מציבה בפני העובדים לעמוד במכסות המופרזות.
קארי סטון, עובדת באחד ממתקני אמזון שנמצאו כמתנהלים בניגוד לתקנות במדינה, קבעה: "אם לא תסרוק מספיק פריטים, ידווחו עליך". הצהרות מסוג זה שופכות אור על האתגרים העומדים בפני העובדים בעמידה במכסות שהוטלו עליהם על ידי הענקית מסיאטל, ובההשלכות העומדות בפניהם במקרה של אי עמידה באתגרים אלו.
אמזון עשתה בעבר כותרות ענק בגין יחסה לעובדי מחסניה – אותם היא מכנה "מרכזי הגשמה". כך למשל, דיווחים שונים במדיה העולמית בכלל והאמריקנית בפרט סיפרו על עובדים שבתקופות עמוסות פשוט קורסים מיתר עבודה. עוד נשמעו סיפורים על נהגים שנאלצים להטיל את מימיהם בבקבוקים בעודם נוהגים בדרכים, כיוון שהעומס בעבודה לא מאפשר להם עצירות להתפנות. משמעות הענישה כעת, שנקבעה בשל לחצים אדירים מטעם החברה על פועלי המחסנים, לכאורה, כנראה גם מעידה באופן די ברור על כך שהלחץ הזה גובה מהעובדים מחיר פיזי בדמות פגיעות קשות. BREAKING: Workers in the independent Amazon Labor Union make history as 98.3% of them vote to join the Teamsters — striking a powerful blow against corporate greed.
By joining forces with a union that boasts 1.3 million members, the Amazon workers are empowering themselves to… pic.twitter.com/KyUNCkUjRs
— Occupy Democrats (@OccupyDemocrats) June 18, 2024 ארגון עובדי אמזון יקבל סיוע מאיגוד עובדים גדול
יצוין כי בהתפתחות הקשורה לתנאי ההעסקה של עובדי אמזון, איגוד עובדי החברה המכונה The independent Amazon Labor Union (ר"ת ALU) – אשר ארגן בהצלחה את 8,000 עובדי המחסן מרכז ההגשמה JFK8 ב-2022, ושהיה מרכז ההגשמה מאוגד הראשון והיחיד בסטטן איילנד, ניו יורק, הצביע באחרונה בעד שיתוף פעולה עם The Teamsters – אחד מאיגודי העובדים הגדולים בארה"ב.
Teamsters, הידוע גם בשם International Brotherhood of Teamsters, הוא איגוד עובדים הפעיל בארצות הברית ובקנדה, המייצג עובדים בתעשיות שונות, כולל בתחומי ההובלה והמשלוחים וכן בתחומי המחסנים והייצור. האיגוד ידוע בזכות מאבקים שהוא מנהל למען זכויות עובדים, במיומנותו בניהול משא ומתן קיבוצי ובמאבקיו למען שכר הוגן, הטבות ותנאי עבודה לחבריו.
החבירה של איגוד העובדים ALU מ-JFK8 – שאמזון ניסתה לשווא לחבל בהקמתו – מסמלת פרק חדש במאבק המתמשך למען זכויות הוגנות לעובדים המאוגדים של חברת הענק העוצמתית. אמזון מעסיקה בכל רחבי העולם כ-1.6 מיליון עובדים, שרובם המכריע (כ-1.1 מיליון) הם עובדיה בארצות הברית.
כבר מזה שנתיים ש-אמזון ממשיכה ביחסיה המעורערים עם איגוד העובדים מניו יורק. היא טוענת כי הניצחון והקמת האיגוד לא נעשו כראוי, ומתנגדת למאבקיהם של העובדים, נלחמים למען תנאי עבודה טובים יותר מטעמה. איחוד כוחות עם Teamsters – שהוא ארגון גדול וחזק בהרבה מזה הקטן של עובדי JFK8 – מייצג צעד אסטרטגי של העובדים לחיזוק פועלם הקולקטיבי, שיסייע להם עם תמיכה משמעותית בהרבה בהגנה על זכויותיהם נגד הנהלת אמזון.
"Teamsters ו-ALU יילחמו ללא חת כדי להבטיח שעובדי אמזון יבטיחו את העבודות הטובות ותנאי העבודה הבטוחים המגיעים להם בחוזה איגוד", אמר נשיא Teamsters, שון מ' אובריאן לאחר החבירה יחדיו.
בציוץ חדש שהעלה Teamsters עקב קניסת החברה בקליפורניה נכתב בין השאר כי "צוותים של Teamsters הובילו מאמצים בכל רחבי המדינה להעביר חוקים כמו זה של קליפורניה כדי להגן על עובדים אמזון ומעסיקי מחסנים אחרים מניצול דרך מכסות מהירות ועבודה פוגעניות שמובילות לתנאי עבודה מסוכנים ושיעורי פציעה גבוהים".
19/06/24 15:58
7.41% of the views
מאת אנשים ומחשבים
חוקר אבטחה עצמאי גילה לאחרונה דבר מה מדאיג במיוחד לגבי פגיעות שמסתתרת באאוטלוק (Outlook) – מערכת הדואר האלקטרוני של מיקרוסופט (Microsoft).
החוקר, וסבולוד קוקורין המוכר בכינוי Slonser, חשף כי מצא באג המאפשר לכל אחד להתחזות ולשלוח חשבונות אימייל של מיקרוסופט, ושלמעשה כל גורם בעל כוונות זדון יכול לעשות בו שימוש כדי לשלוח מייל שנראה כאילו נשלח מטעם עובד לגיטימי של החברה.
הממצא החדש מהווה איום משמעותי במונחים של אבטחת סייבר, מכיוון שהוא עלול לשמש שחקנים זדוניים בקמפיינים של פישינג. דמיינו, מייל שנראה רשמי והגיע לכאורה מעובד מיקרוסופט, ובו התבקשתם למסור את פרטיכם מפאת תירוץ כזה או אחר – סיכוייכם להאמין לכך גדולים פי כמה וכמה מאשר כשהמייל מגיע ממקור עלום כלשהו, שיעורר מיד את חשדכם. I want to share my recent case:
> I found a vulnerability that allows sending a message from any user@domain
> We cannot reproduce it
> I send a video with the exploitation, a full PoC
> We cannot reproduce it
At this point, I decided to stop the communication with Microsoft. pic.twitter.com/mJDoHTn9Xv
— slonser (@slonser_) June 14, 2024 מיקרוסופט לא מצאה על מה מדבר החוקר – אז הוא הראה לה ולכולם
אלא שהחומרה של הממצא לא הקפיצה מיד את מיקרוסופט – Slonser מיהר לדווח לענקית מרדמונד על הבאג המאפשר זיוף של הדוא"ל ממנה ומעובדיה, אך החברה דחתה את הדיווח שלו בטענה שחוקריה לא הצליחו לשחזר את ממצאיו אלו. הכחשה זו גרמה ל-Slonser לחשוף את הבאג בפומבי ב-X, אך מבלי לחשוף פרטים טכניים שיכולים לסייע לניצול הפרצה שגילה בידי אחרים.
בציוצו, אליו צורף צילום מסך של מייל מתחזה שהכין באמצעות פרצת האבטחה שגילה, כתב Slonser: "אני רוצה לשתף את המקרה האחרון שלי: > מצאתי נקודת תורפה שמאפשרת שליחת הודעה מכל user@domain > אנחנו לא יכולים לשחזר את זה > אני שולח סרטון עם הניצול, PoC מלא > אנחנו לא יכולים לשחזר את זה. בשלב זה, החלטתי להפסיק את התקשורת עם מיקרוסופט".
לפי Slonser, הבאג מאפשר שליחת מיילים מכל משתמש ותחום, אך הוא משפיע באופן ספציפי על חשבונות אאוטלוק, מהם יש לפחות 400 מיליון ברחבי העולם, לפי דו"ח הרווחים האחרון של מיקרוסופט.
"לא ציפיתי ש
Slonser, שכפי שניתן להתרשם, הביע את תסכולו מתגובתה של מיקרוסופט, ומכך שלא הייתה פתוחה יותר לחוקרים המנסים לעזור לה. הוא הבהיר כי כוונתו לא הייתה להשיג בכך רווח אישי, אלא לטפח גישה שיתופית יותר בין חוקרים, תאגידים וחברות לשם שיפור אבטחת הסייבר הכללית.
לעת עתה לא ידוע אם מיקרוסופט סיפקה תיקון לבאג, וכן לא ברור בינתיים אם יש מי שגילה וניצל אותו.
Slonser עדכן היום (ד') בתגובות לציוץ המקורי שלו וכתב: "אני אסיר תודה לכל מי שפרסם-מחדש את
הבטיח תעדוף לאבטחה והנחה את העובדים כך. מנכ"ל מיקרוסופט, סאטיה נאדלה. צילום: ריצ'ארד מורגנשטיין, מתוך ויקיפדיה
"האבטחה היא בתעדוף ראשוני"
מיקרוסופט, כידוע, חוותה כמה אתגרי אבטחה בשנים האחרונות – למשל כשבינואר האחרון האקרים רוסים המשתייכים לקבוצת המודיעין הרוסית שתקפה את סולארווינדס ב-2020, פרצו למיילים של בכיריה; או בפריצה למערכות הדוא"ל של הענקית מרדמונד שהתגלתה בראשונה ביוני 2023, אז נחשף כי האקרים שלוחי סין חדרו לכמה חשבונות דואר של מספר סוכנויות ממשלתיות בארה"ב. כמו כן החברה הפגינה כשלים שונים ומשונים בטיפול בפגמים קריטיים שהתגלו במוצריה. הרקורד הזה של החברה הגדיל את החששות לגבי מחויבותה לאבטחת סייבר וכן את חששות קברניטי החברה מנזקים משמעותיים שהמצב עלול להניב.
בחודש שעבר שלח סאטיה נאדלה, מנכ"ל מיקרוסופט, מזכר לעובדיו – תחת הכותרת 'עתיד בטוח' (Secure Future) – ובו כתב: "יש לתעדף את היבט האבטחה על פני שחרור רכיבים ושירותים חדשים, בעת הצורך". אנליסטים ציינו כי המזכר מהדהד לדו"ח פדרלי בו נמתחה ביקורת חריפה על נוהלי האבטחה של החברה.
"אם אתם מתלבטים בין אבטחת מידע לעדיפות אחרת, התשובה ברורה: עשו אבטחה", כתב המנכ"ל במזכר שפרסם. "במקרים מסוימים", המשיך נאדלה כפי שצוטט בידי The Verge, "המשמעות היא הענקת עדיפות לאבטחה על פני דברים אחרים שאנו עושים, כמו שחרור תכונות חדשות, או מתן תמיכה שוטפת למערכות מדור קודם. זהו המפתח לקידום איכות היכולות והפלטפורמה שלנו, כך שנוכל להגן על המרחבים הדיגיטליים של לקוחותינו ולבנות עולם בטוח יותר לכולם".
19/06/24 12:35
6.17% of the views
מאת אנשים ומחשבים
"אנחנו נמצאים במצב קטסטרופלי ובקונספציה על מלא, גם בתחום ההיי-טק. הענף נמצא במשבר חמור. איך יכול להיות שרבים בענף ובפוליטיקה עדיין מסבירים שאנחנו נמצאים במקום טוב ושהשוק גדול מכדי ליפול? האם הם לא רואים את תהליכי העומק?". את הדברים החריפים הללו השמיע אתמול (ג') היזם אביב דרור, חבר בפורום ההיי-טק למען ישראל, בדיון שנערך בוועדת המשנה לענף של ועדת הכלכלה של הכנסת. נושא הדיון היה מצב הענף בתקופת ולאחר המלחמה, ובחלקו השני דנו המשתתפים בדרכים לעידוד הגופים המוסדיים להשקיע בהיי-טק דרך קרנות ישראליות, כתחליף לעצירת ההשקעות הזרות.
דרור התרעם על נתונים שהוצגו בתחילת הדיון, שיצרו את הרושם שהענף לא נפגע מהמלחמה. "אנחנו, היזמים ואנשי ההיי-טק, מהווים המודיעין של ראשי הענף ומקבלי ההחלטות, ואנחנו אומרים שהמצב לא טוב ושהקריסה עוד לפנינו", אמר. "מישהו היה משקיע עכשיו בדירה באוקראינה? ככה תופסים בעולם גם אותנו. אבל, בארץ יש עיוורון, ומקבלי ההחלטות אומרים שהכול ורוד והכול טוב. אגרות החוב הממשלתיות של ישראל מתומחרות כמו אלה של הפיליפינים, העולם רואה אותנו כמו מדינת עולם שלישי".
"ההיי-טק – בולם הזעזועים של המשק"
גם יו"ר איגוד ההיי-טק בהתאחדות התעשיינים, מריאן כהן, הצביע על המצב הרע ואמר כי "אחרי שהיינו הקטר של המשק, בתוך רבעון הפכנו לבולם הזעזועים שלו. המומנטום שנוצר כלפינו בעולם הוא לא טוב". כמו כן, כהן חזר על דברים שאמר גם לפני המלחמה, וציין שעם כל החשיבות שיש לסטארט-אפים, מרבית הפעילות של ההיי-טק מבוצעת וההכנסות ממנו מגיעות מהתעשייה היצרנית. זו, הוסיף, נפגעה קשות מהמלחמה.
מנהלת פורום ההיי-טק למען ישראל, אורלי הראל, קראה לממשלה לנקוט בפעולות מיידיות על מנת לעצור את הנסיגה שהענף חווה. "המגמה התחילה עם ההכרזה על ההפיכה המשטרית, והמלחמה האיצה אותה", אמרה. נציגה נוספת של הפורום, קרן לוי, ציינה שצריך להשקיע בתשתיות, כדי שהמוחות לא יברחו.
לדברי כרם נבו, סמנכ"לית צמיחה ברשות החדשנות, "ההיי-טק הוא בולם הזעזועים של הכלכלה הישראלית בשנים בעייתיות, ויודע למשוך את הכלכלה למעלה בשנים טובות". היא פירטה את הפעולות שהרשות נקטה כדי לסייע לחברות שנקלעו למשבר עקב המלחמה והיה חשש לסגירתן, וכן קרן שהיא הקימה, שנועדה לעודד משקיעים מוסדיים להשקיע בקרנות הון-סיכון ישראליות, לטובת ההיי-טק.
יו"ר ועדת המשנה להיי-טק, ח"כ אביגדור ליברמן. צילום: דוברות הכנסת
יו"ר הוועדה, ח"כ אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו), אמר כי "הקטר של הצמיחה של המשק כולו נמצא במשבר עמוק, וממשלת ישראל ממשיכה להתעלם מכל האזהרות". גם הוא חזר על דברים שאמר בעבר, וציין כי "יש לעודד את המשקיעים המוסדיים להשקיע באופן משמעותי בהיי-טק. המוסדיים משקיעים מעל שלושה טריליון שקלים מכספי הציבור, ואם תימצא הדרך למשוך 0.5% מזה, המשמעות תהייה השקעה של 15 מיליארד שקלים בהיי-טק, ללא סיכון לעמיתים במקרי קיצון, וזה לא ימוטט שום קרן פנסיה או בית השקעות".
מנכ"ל איגוד בתי ההשקעות, עו"ד נמרוד ספיר, אמר כי "המשקיעים המוסדיים רואים חשיבות בחיזוק כלכלת ישראל בתקופה זו, אבל צריך לזכור שבעולם של ריבית גבוהה יש להם אלטרנטיבות השקעה אטרקטיביות". הוא קרא להסיר ארביטראז' רגולטורי שמעודד השקעות בחו"ל, ולבנות תמריצים לגופים המוסדיים להשקיע בישראל.
ישראל מימון, מנכ"ל איגוד חברות הביטוח ובעברו מזכיר הממשלה, הדגיש ש-"חברות הביטוח רוצות להשקיע יותר בהיי-טק הישראלי, אבל צריך לתת להן את הגידור".
היו"ר ליברמן סיכם את הדיון בקריאה למוסדיים שלא לחכות לממשלה ולהציג תוכניות להשקעה בהיי-טק.
19/06/24 16:18
6.17% of the views
מאת אנשים ומחשבים
חטיבת מוצרי התוכנה של חברת מטריקס חתמה על הסכם ייצוג והפצה עם חברת רדיס (Redis), המפתחת מערכת מסד נתונים ועיבודם בזיכרון, שלדבריה היא "מהמהירות, המתקדמות והמובילות בעולם".
במסגרת שיתוף הפעולה, מטריקס תציע ללקוחות בישראל את כלל פתרונות רדיס שנועדו "לייעול, שיפור וניהול נתונים, יישומים ומערכות ארגוניות באופן מיטבי, פשוט, נוח ומהיר במיוחד מבחינת ביצועים, עם יכולת שרידות, סקיילביליות, אפשרות אחסון בכל העננים כולל On Premise, ואמינות ברמה הגבוהה ביותר".
השותפות עם רדיס מרחיבה את היצע הפתרונות הטכנולוגיים המתקדמים שמציעה מטריקס ללקוחותיה וצפויה להביא לחדשנות ולשיפורים משמעותיים בתחום הביג דאטה בקרב ארגונים גדולים בישראל, דבר הקריטי לעידן הדיגיטלי הנוכחי.
אלכס ורשבסקי, מנהל תחום דאטה במטריקס מוצרי תוכנה: "ההסכם עם רדיס מהווה צעד חשוב בהמשך הגדילה וההתפתחות של מטריקס בתחום הטכנולוגיות החדשניות. רדיס מביאה איתה יכולות מהפכניות שישנו את פני העבודה עם מסדי נתונים גדולים בארגונים, הדורשים עיבודים מהירים מאוד, ואנו גאים להיות חלק מהמהלך הזה".
ליאור בלאסן, מנהל פעילות עסקית ב-רדיס ישראל: "השותפות עם מטריקס מסמלת את מחויבותנו להביא ללקוחותינו את הפתרון הטוב ביותר בשוק בתחום הביג דאטה. אנו מאמינים שהטכנולוגיה המתקדמת של רדיס תאפשר לארגונים בישראל לקחת צעד גדול קדימה לעבר יעילות וביצועים מקסימליים".
מהחברות נמסר גם כי על רקע חתימת ההסכם החדש, ולרגל השקת שיתוף הפעולה באופן רשמי, מתוכננת סדרת מפגשים והדרכות ללקוחות מטריקס, כדי להציג בפניהם את הפוטנציאל העסקי העצום הטמון בשימוש בטכנולוגיות של רדיס.
19/06/24 16:53
6.17% of the views
מאת אנשים ומחשבים
"המטרה היא לקחת את הדאטה הארגונית ולהפוך אותה לתובנות עסקיות בעלות משמעות. אנחנו נמצאים בעולם ה-BI זה שלושה עשורים והפיתוח לא נגמר, וכעת אנחנו עומדים בפני אתגר שיביא לקפיצת מדרגה נוספת, של מינוף יכולות ה- AI לשיפור הדאטה", כך אמר עמית סיון, מנכ"ל קליק (Qlik) ישראל.
סיון פתח את הכנס השנתי שערכה קליק ישראל היום (ד') במתחם האירועים גבריאל בנס ציונה, בהשתתפות מאות נציגים של לקוחות החברה ושותפיה העסקיים. בתחילת דבריו הוא ציין שהחברה תפתח ברבעון הרביעי של השנה אזור ענן מקומי בישראל, "מה שיאפשר ליותר מ-1,500 הלקוחות הארגוניים של קליק בארץ להסתייע בו לטובת טיפול בנתונים רגישים, או לעבודה מול נימבוס, מכרז הענן הממשלתי".
"אחת הנקודות המשמעותיות בתחום היא איכות הנתונים", הסביר. "בסופו של דבר, 'אם הכנסת זבל – תקבל זבל': נתונים עסקיים לא נכונים יניבו תוצאה עסקית שגויה. הבינה המלאכותית תביא לגידול מעריכי בהיקף הנתונים השגויים. לכן, איכות הדאטה חשובה לביסוס אסטרטגיית טיפול במידע עם שכבת AI. עלינו לוודא שהנתונים נקיים ומטויבים".
"זאת הסיבה שקליק העולמית רכשה את חברת האינטגרציה טאלנד (Talend) ושילבה אותה בפלטפורמה שלה", אמר סיון. "זו מכילה מערך כלים לניהול תהליכי אינטגרציה ואיכות נתונים, ובכך מבטיחה נתונים מהימנים, שמגיעים לניתוח עם יכולות ה-AI". הוא הוסיף כי קליק ישראל רכשה את פעילות טאלנד בישראל והיא מייצגת אותה בארץ, על מאות לקוחות החברה.
אתגרים, כישלונות וקפיצה למים
"האתגרים בתחום", ציין, "הם: יכולת של כוח עיבוד משמעותי; עבודה בענן, או לא; טיפול במידע הנכון למניעת בזבוז משאבים; שלא יהיה מעט מדי דאטה, כדי שיהיה ממה ללמוד; מענה לרגולציה – האם מותר לנו להשתמש בתוצרי AI ולמי שייכות הזכויות; והתערבות אנושית בנתונים".
לדברי סיון, "יש לא מעט כישלונות בתחום חדש זה, של אסטרטגיית בינה מלאכותית, ולמרות זאת, המלצתי לארגונים היא להתקדם ולקפוץ למים, כי ה-GenAI תהווה חלק משמעותי מהליכי קבלת החלטות בהם. זאת, על אף שנכון לעכשיו, רק 39% מהארגונים החלו לחשוב על הטמעת בינה. מי שלא יטמיע AI ב-BI שלו – חוטא לעסק שלו".
הוא הוסיף כי "בשלב הראשון יש לנטרל נתונים מלוכלכים. אז יש לבחון מה הערך שיתקבל. אנשי הדאטה יהפכו לחשובים ביותר בארגונים, כי התפקיד שלהם בבניית תשתית הדאטה הופך משמעותי יותר. מי שלא ידע מה לעשות – לא יהיה קיים. לאחר ניקוי הדאטה, יש להטמיע כלי חזק שיידע לנתח ולהציג תובנות. או אז, הארגון יהיה מוכן לעבוד עם שילוב AI. אנחנו מציעים פתרון מקצה לקצה לתחום – עם הבאת הנתונים, ניקוי שלהם, סידור, ניתוח והצגתם עם יכולות מיכון, וכעת אנחנו ערוכים לפריצה הבאה, עם בינה מלאכותית – שלב שנערכנו אליו בחמש השנים האחרונות. אנחנו מציעים כלי BI שמתמחים בתרחישים מסובכים ומוטים לעבודה של ארגוני אנטרפרייז, ועובדים בכל סביבות המחשוב והעננים".
צביקה גלעדי, ה-CDO של מכבי שירותי בריאות. צילום: ניב קנטור
צביקה גלעדי, ה-CDO של מכבי שירותי בריאות, ציין שיש לקופה 2.7 מיליון מבוטחים, ושהיא פועלת בעולם הנתונים מזה שני עשורים. הוא אמר כי "האתגר שלנו בקורונה היה לא רק לאסוף מידע בצורה טובה, אלא גם לדעת מה קורה עם המחוסנים, ולקבל מידע בזמן אמת. פעלנו גם באתרים ניידים, ונדרשנו לדעת הכול על המחסן.נת, המחוסן.נת והחיסון – ובזמן אמת. נדרשנו לספק מידע גם להנהלה וגם לרגולטור, משרד הבריאות".
"בתוך שבועות", אמר, "פיתחנו אפליקציית מובייל על הפלטפורמה של קליק, על מנת להבין כמה התחסנו, מהי התפוקה של החיסונים, האם ניתן להגדיל אותה ואיך לייעל את התהליך. האתגר היה גם לנצח את הקורונה, וגם לעשות זאת מהר".
גלעדי תיאר את HVA (ר"ת Healthcare Virtual Assistant – עוזר וירטואלי לתחום הבריאות): "זה מודל ה-BI של מכבי למדידה. כארגון שחושב ומדבר מידע, מודל זה מספק מידע חשוב להנהלה, עם פילוחים, חיתוכים ומיקודים לפי תחומי העניין שלהם, עם דו"חות פרטניים על פעילות במחוזות, ביצועים או מדדים".
לסיכום הוא אמר כי "מכבי שירותי בריאות היא ארגון מוטה BI, שבו הכול מבוסס על מידע, הוא אמין וגם מחלחל מטה. בדרך זו אנחנו יכולים להשתפר יותר ובאופן מתמשך".