“גם ארגונים קטנים ובינוניים מהווים קרקע פורייה לשימוש ב-AI, ובמיוחד בשנים האחרונות, עם פריצתה של ה-GenAI. לא רק חברות הביג טק יכולות ליהנות מהיתרונות של הטכנולוגיה הזו, אלא גם חברות מתעשיות יותר מסורתיות כגון פיננסים, פארמה ואפילו מפעלי ייצור", כך אמר אבישי מרון, סמנכ"ל AI בקבוצת רדי (Ready). מרון הוא טכנולוג בעל ניסיון של 15 שנות פיתוח מערכות מורכבות וניהול בכיר. הוא שותף למגוון פרויקטים פורצי דרך בתעשייה, כגון פיתוח מנוע ההונאות של פייפאל ופיתוח שירות לקוחות אוטומטי בשפה חופשית בבנק הדיגיטלי הראשון, וואן זירו. לדבריו, "בסביבה התחרותית של היום, אנחנו רואים עלייה בעניין של מנהלים בכירים לשלב AI בתהליכים העסקיים. האתגר הוא לבצע הטמעה של הטכנולוגיה הנוספת ללא תקציבי עתק שיש לחברות פורצ'ן 500, ומבלי לדרוס את התהליכים קיימים ולסכן את הפעילות העסקית הנוכחית של הארגון. זו המומחיות שלנו". כיום אפשר לבקש מ-ChatGPT לכתוב קוד, לאפיין מוצר ועוד. איפה בעצם האתגר בשימוש ב-AI? מדוע צריך מומחי AI? "גם עם היכולות המרשימות שיש כיום, ישנם שלושה אתגרים מרכזיים בשימוש בבינה מלאכותית: להכיר את גבולות הגזרה, לאתר תהליכים עסקיים ולבנות את הצוות הנכון. בגבולות הגזרה, הכוונה היא להכרה אילו אתגרים מתאימים יותר ל-AI ואילו פחות. לאורך השנים פיתחנו שיטה סדורה לאיתור הזדמנויות, ואנחנו משמשים בה על מנת לזהות את התהליכים שלהם שיכולים להשתפר באמצעות בינה מלאכותית. הגדרה עסקית ברורה להצלחה – זה נשמע טריוויאלי, אבל זו בעיה לא פשוטה לאתר תהליך ברור שניתן לעשות בו שימוש ב-AI מבלי לבצע שינויים ארגוניים מרחקי לכת. הצלחה גדולה מורכבת מאוסף של הצלחות קטנות ומהירות יותר. עדיף מסלול עם אבני דרך ברורות, שבהן הלקוחות קוצרים פירות כבר בשלבים מוקדמים. בבניית צוות שיכול לדלוור מהר, הסוד הוא בבניית צוות מגוון – אבל לא גדול מדי. המטרה של הצוות היא לאסוף את הידע הרלוונטי ולהמיר אותו למוצר שמשפר את החוויה של הלקוחות, או הופך אותם ליעלים יותר. הצוות צריך לכלול פונקציות של ניהול מוצר, מחקר, פיתוח ובדיקות". כיצד יכולים מנהלים שאינם טכנולוגיים להוביל שינוי טכנולוגי? "לא רק סמנכ"ל.ית טכנולוגיות מוביל.ה יוזמות AI. כל חבר.ת הנהלה בכירה יכול.ה. מנהל טוב יודע לזהות אזורים שבהם אין לו ידע מספק ולהשלים אותו על ידי היוועצות ביועצים סביבו. יש דוגמאות רבות למנהלים שאינם טכנולוגיים שהובילו בהצלחה רבה שימוש ב-AI. לדוגמה, שריל סנדברג, לשעבר סמנכ"לית התפעול של פייסבוק ומספר 2 בחברה. סנדברג, שלמדה כלכלה ומנהל עסקים, הפכה את פייסבוק מאתר מגניב לענקית הפרסום שהיא כיום. יש עוד דוגמאות רבות, כגון סטויארט באטרפילד, מייסד סלאק, ותומר בראל, נשיא מליו ובכיר לשעבר בפייפאל. אלה מנהלים שהובילו ומובילים כיום שימוש מוצלח ב-AI ללא רקע טכנולוגי פורמלי. כחלק מחבילת הפתרונות שלנו, אנחנו מציעים הכשרה פרקטית של יום שלם למנהלים ולבורד כיצד להוביל פרויקטי AI בשיטה שמיושמת על ידי ארגונים רבים". אילו פרויקטים לדוגמה ביצעתם באמצעות השיטה הזו? "קבוצת רדי תופסת מקום ייחודי בשוק הישראלי, עם יכולת מחקר ופיתוח גם בתוכנה וגם בחומרה. היכולת להבין AI בכמה מישורים טכנולוגיים מאפשרת לנו להציע פתרונות מאוד יעילים בזמן מהיר, באופן שרק צוות פנימי ייעודיי שגויס והוכשר במשך כשנתיים יכול לספק. לדוגמה, מחקרים מראים שדגים משמיעים צליל מיוחד שמאפיין את מידת הרעב שלהם. פיתחנו עבור לקוח שלנו מערכת שמזהה את הקולות הייחודיים הללו, ומאפשרת לחוות גידול ימי לייעל את תהליך ההאכלה – ובכך להגדיל את כמות הדגה בחווה. חלק חשוב לא פחות הוא תזמון של כל המערכות כך שינגנו יחד באופן חלק. בעולם הבינה המלאכותית, חלק זה נקרא MLOps. למשל, לקוח שלנו פיתח מערכת לאיתור וזיהוי מחלות בצמחים בשדות ענק באמצעות תמונות מרחפנים. פיתחנו עבורו סביבת ייצור AI, שתומכת ומאפשרת לנהל את המודלים השונים, לעדכן אותם ולהתריע על תקלות בזמן אמת". איך ניתן ללמוד פיתוח AI? "רשות החדשנות בחרה בקבוצת רדי לבצע קורסי הכשרת AI ומדעי נתונים לאנשי מו"פ מנוסים. הלימודים מתקיימים בשיתוף פעולה עם הרשות, כחלק מתוכנית לאומית אסטרטגית לקידום תחום הבינה המלאכותית ולהכשרת מומחי AI לתעשייה עתירת הידע בישראל. אני יכול לומר בגאווה שהתוכנית של קבוצת רדי נבחרה לאחת מ-20 התוכניות המובילות מבין עשרות שהוגשו לרשות החדשנות. בימים אלה המשתתפים מוכשרים בפיתוחי בינה מלאכותית והטמעתם, עיבוד תמונה ו-וידיאו, עיבוד שפה טבעית, עיבוד שמע, עיבוד של נתונים וסנסורים של בינה מלאכותית יוצרת ועוד". ליצירת קשר עם קבוצת רדי (Ready Group) לחצו כאן. לפרטים נוספים על הכנס ולהרשמה אליו לחצו כאן.

מיקרוסופט תיקנה באחרונה פגיעות מסוג יום אפס שפגעה במערכת ההפעלה שלה, Windows. זו נוצלה להשקת מתקפות במשך שנה וחצי, כדי להשיק סקריפטים זדוניים – תוך עקיפת תכונות אבטחה מובנות. החולשה, בדרגת חומרה גבוהה, תויגה כ-CVE-2024-38112, והענקית מרדמונד תיקנה את בעיית הזיוף במסגרת עדכוני האבטחה שלה, של יולי השנה. חוקרי צ'ק פוינט הם שגילו את הפגיעות ודיווחו עליה למיקרוסופט בחודש מאי. החוקרים ציינו שהם גילו עדויות שלפיהן החולשה נוצלה כבר בינואר 2023. הם כתבו כי "גורמי איומים הפיצו קבצי URL של Windows על מנת לזייף קבצים בעלי מראה לגיטימי, כגון PDF, שבפועל מורידים קבצי HTA כדי להתקין נוזקות לגניבת סיסמאות". נוזקה שיכולה "לאלץ" את אינטרנט אקספלורר לפתוח את ה-URL URL הוא רצף של תווים במבנה אחיד, המשמש לייצוג המיקום של דפי אינטרנט וקבצים ברשת. URL, שהוא "קובץ קיצור לאינטרנט", מכונה בשפה העממית כתובת האתר, כתובת רשת או כתובת הדף. הוא פשוט קובץ טקסט שמכיל הגדרות תצורה שונות, כגון איזה קישור לפתוח בלחיצה כפולה ועוד מידע. לאחר שמירה כקובץ URL ולחיצה כפולה, Windows פותח את כתובת האתר המוגדרת בדפדפן האינטרנט, המוגדר כברירת מחדל. עם זאת, שחקני האיומים גילו שהם יכולים "לאלץ" את אינטרנט אקספלורר, הדפדפן הוותיק של מיקרוסופט, לפתוח את כתובת ה-URL. חוקרי אבטחה כתבו כי "פתיחת דף אינטרנט באינטרנט אקספלורר מציעה יתרונות נוספים לגורמי איומים, שכן יש פחות אזהרות אבטחה בעת הורדת קבצים זדוניים". אחרים הסבירו כי "שחקני האיום מנצלים את העובדה שדפדפן זה עדיין כלול כברירת מחדל ב-Windows 10 וב-Windows 11". כך, על אף שמיקרוסופט החליפה את אינטרנט אקספלורר ב-Edge בכל הפונקציות המעשיות, עדיין ניתן להפעיל את הדפדפן המיושן ולנצל אותו למטרות זדוניות. חוקרי צ'ק פוינט ציינו ש-"שחקני האיום יוצרים קבצי קיצורי אינטרנט עם אינדקסים של אייקונים – כדי לגרום להם להופיע כקישורים לקובץ PDF – כשהם למעשה קובץ HTA. הרעים יכולים להסתיר את סיומת HTA ולגרום לה להיראות כאילו זהו PDF וכך, הפעלת קובץ ה-HTA תתקין במחשב נוזקה שגונבת סיסמאות, Atlantida Stealer. הנוזקה גונבת את כל האישורים המאוחסנים בדפדפן, קבצי עוגיות (Cookies), ההיסטוריה של הדפדפן, ארנקי מטבעות קריפטוגרפיים, אישורים ונתונים רגישים אחרים".

אינטואיט (Intuit) – חברת תוכנה גדולה הידועה במוצרים כמו TurboTax ו-QuickBooks – הודיעה כי היא מפטרת 1,800 מעובדיה, המהווים 10% מכוח העבודה שלה. המנכ"ל, סאסן גודרזי, ייחס בגלוי לב את ההחלטה לצמצום מצבת העובדים אל הצורך להתמקד בפיתוח טכנולוגיית בינה מלאכותית, במה שמייצג למעשה סנונית ראשונה ברמת ההצהרה וההודאה, אבל תסריט שאנליסטים ומומחי היי-טק רבים צפו ועוסקים בו מזה תקופה. החברה הסבירה כי הפיטורים אינם נוגעים לקיצוץ בעלויות, אלא לקצאה אסטרטגית מחודשת של משאבים לטובתך צמיחה עתידית. אינטואיט מספרה כי היא מתכננת לגייס בערך את אותו מספר עובדים חדשים בתחומים קריטיים לפיתוח בינה מלאכותית, כגון הנדסה, פיתוח מוצרים ותפקידים מול לקוחות. Intuit CEO Sasan Goodarzi explains that Intuit’s transformation journey, including departing from the 1,800 employees, is part of its strategy to increase investments in priority focus areas of AI and generative AI. https://t.co/2Rkgfxzsck pic.twitter.com/cpMMB7pWCW — Fortune 500 (@Fortune500) July 10, 2024 לדברי המנכ"ל, כ-1,050 מבין המפוטרים בקבוצה הנוכחית הם אנשים שעוזבים את משרותיהם משיקולים מבוססי ביצועים. לדברי החברה, היא העלתה באופן משמעותי את הרף על הציפיות שלה מביצועי העובדים, ומאמינה שעובדים אלו יצליחו יותר במקומות אחרים. יצוין כי הפיטורים הנרחבים יכללו גם צמצום של 10% בדרג המנהלים וביטול של למעלה מ-300 תפקידים ברחבי החברה. בנוסף, שני מיקומי משרדים באדמונטון, קנדה, ובויס, איידהו, ארה"ב – ייסגרו לגמרי, והסגירה עתידה להשפיע על למעלה מ-250 עובדי סניפים אלו. "AI" was mentioned 6 times before 1,800 @Intuit employees were laid off, with assurances that they were not for cost-cutting purposes. "Companies that aren’t prepared to take advantage of this AI revolution will fall behind and over time will no longer exist" – @sasan_goodarzi pic.twitter.com/bUUsDSxlcn — The Layoff Tracker ???? (@WhatLayoff) July 10, 2024 "חברות שלא מוכנות לנצל את מהפכת ה-AI הזו יפגרו ולאורך זמן יתפיידו" גודרזי התייחס לפיטורים במכתב ארוך שפרסם בבלוג החברה, אותו פתח כך: "היי צוות, כפי ששיתפתי פעמים רבות, עידן הבינה המלאכותית הוא אחד מהשינויים הטכנולוגיים המשמעותיים ביותר של חיינו. זו באמת תקופה יוצאת דופן – AI מציתה חדשנות עולמית בקצב מדהים ומשנה כל תעשייה וחברה בדרכים שלא ניתן היה להעלות על הדעת רק לפני כמה שנים. חברות שלא מוכנות לנצל את מהפכת ה-AI הזו יפגרו ולאורך זמן יתפיידו". המנכ"ל המשיך וכתב: "אינטואיט נמצאת ברגע קריטי בהיסטוריה שלנו. במשך למעלה מ-40 שנה, יש לנו רקורד מוצלח של שיבוש עצמי והמצאה מחדש, תוך שינוי באמצעות שינויים טכנולוגיים מרובים. התחלנו להמר ולהשקיע בבינה מלאכותית, לשם בניית אחת מפלטפורמות המומחים הגדולות מונעות הבינה המלאכותית, כדי לתדלק את הצלחתם של צרכנים, עסקים קטנים ובינוניים, ושותפים חשובים כמו רואי חשבון, מוסדות פיננסיים וסוכנויות שיווק המסתמכות עלינו מדי יום לשגשג. עם הצגת ה-GenAI, אנו מספקים כעת חוויות לקוח מושכות עוד יותר, מגדילים את פוטנציאל המונטיזציה ומביאים ליעילות באופן שבו העבודה נעשית בתוך אינטואיט. אבל זו רק ההתחלה של מהפכת הבינה המלאכותית". לפי אינטואיט, היא תספק חבילות פיצויים לכל עובדיה בארה"ב שיפגעו מהמהלך, כולל מינימום של 16 שבועות של שכר, בתוספת שבועיים לכל שנת עבודה, וכיסוי ביטוח בריאות למשך שישה חודשים לפחות. החברה תציע גם שירותי השמה לקריירה ותמיכה בהגירה למי שיזדקק לכך. Intuit's plan: Lay off 1,800 experienced folks, hire 1,800 AI wizards This is madness. AI will only deliver on its promises if building AI apps doesn't require wholesale replacing your team with folks who are experts in AI and newbies on everything elsehttps://t.co/WTIXNviwKk — ✨ Phil Calçado (@pcalcado) July 10, 2024 מה יקרה לעובדים בישראל? מהחברה לא התקבלה תשובה בנוגע לגורל העובדים בארץ, והאם הפיטורים יפגעו גם בהם, אך גם בסניף המקומי של אינטואיט הצהירו על גיוס עובדים חדשים כבר כעת. מ-אינטואיט ישראל נמסר: "אנחנו לא מפרסמים את מספר העובדים שיושפעו בכל סייט ונותרים מחויבים לצמיחה של מרכז המו"פ בישראל. זהו מרכז אסטרטגי חשוב, בו ההתמקדות היא בתחומי הפוקוס החדשים של החברה, ויש בו כוח אדם טכנולוגי מוביל ומגוון. אנחנו משקיעים במרכזים שבהם הצוותים מפתחים יכולות טכנולוגיות קריטיות לחברה ולפורטפוליו המוצרים שלנו. אנחנו ממשיכים בגיוס עובדים בסייטים האסטרטגיים שלנו, בין היתר בישראל, בתפקידי פיתוח ומוצר".

זה 12 שנים שהמונח "עיר חכמה" נמצא בשיח של עולם ההיי-טק הישראלי, ופה ושם הוא מבליח גם לשיח הישראלי הכללי. מי שהעלה אותו לארץ היה אורי בן ארי, יועץ בכיר לערים חכמות, כשעיריית אילת החלה לבצע פרויקטים בתחום, עם מעורבות רבה שלו. בכנס Smart Cities 3.0 של אנשים ומחשבים בשנה שעברה הוא החל להחדיר לשיח מונח חדש – עיר קוגניטיבית. בן ארי הסביר אז את המונח הזה באומרו ש-"עיר קוגניטיבית זוהי עיר שבה כל המערכות מחוברות, כמו במוח, ובאמצעות טכנולוגיות מתקדמות היא יכולה ללמוד ולחזות מראש תופעות אפשריות – מה שמשפר את השירות שהעירייה נותנת לתושבים וחוסך להם זמן. מקבלי ההחלטות בעיר קוגניטיבית עושים זאת על ידי הפיכת המידע לידע, ובצורה קוגניטיבית – הידע מוביל את קבלת ההחלטות". אלא שבעוד שאשתקד הוא אמר שיש צורך לעבור מערים חכמות לערים קוגניטיביות, בכנס הנוכחי, שהתקיים אתמול (ד') בלאגו בראשון לציון, הוא ציין שהמעבר הזה כבר קיים בפועל. בן ארי אמר באירוע, שהנחה יהודה קונפורטס, העורך הראשי של אנשים ומחשבים, כי "מטרות העל של עיר חכמה, ובוודאי של עיר קוגניטיבית, הן קיימות, תעסוקתיות, חינוך, איכות חיים וביטחון. כשעירייה נכנסת לפרויקט כזה, עליה לבחון בכל תחום מה קיים בעיר ולאן כדאי לקחת אותה". "בינה מלאכותית היא עוד טכנולוגיה שנכנסת לאסטרטגיה של עיר חכמה ולשימת התושב במרכז", ציין. לדברי בן ארי, "דובאי ניסתה להיות 'עיר מאושרת', אבל זה לא התקדם. לאט לאט, גם הם הגיעו לשיתוף תושבים, חוסן, חדשנות ויזמות – ומכאן הגענו לעיר קוגניטיבית, מבוססת ידע. משמעותה של המילה 'קוגניטיבי' היא תהליכי חשיבה רציונליים, עם פעולות שעושה המוח ומלוות לפעולות החשיבה. בעצם, המהות של עיר קוגניטיבית היא איך יוצרים פעולה מהדאטה. בעיר קוגניטיבית, כל המערכות מחוברות, ובאמצעות הטכנולוגיות המתקדמות אפשר ללמוד ולחזות מראש דברים שעומדים לקרות ולפתור בעיות". "התושב חייב להיות במרכז, גם בעיר קוגניטיבית, וההחלטות חייבות להיות מבוססות על ידע", הוסיף. "העיר הקוגניטיבית חשובה לאזרח הממוצע קודם כל מאחר שהיא שמה אותו, כאמור, במרכז, אבל גם כי היא מביאה את העיר להיות חיה יותר וכלכלית יותר". "המנמ"ר הוא בין התפקידים החשובים ביותר ברשויות המקומיות – בין אם מדובר בעיר חכמה, קוגניטיבית או שהיא עדיין לא שם", ציין בן ארי. "יש בקושי 80 מנמ"רים ממונים ב-256 הרשויות המקומיות בארץ, מה גם שבדרך כלל, מעמדו של המנמ"ר הוא של ראש אגף ולא סמנכ"ל. צריך להיאבק כדי שזה ישתנה". פרופ' איל יניב, ראש המרכז לערים חכמות באוניברסיטת בר אילן. צילום: אלעד גוטמן דובר נוסף באירוע – פרופ' איל יניב, ראש המרכז לערים חכמות באוניברסיטת בר אילן – התמקד בדבריו בכנס בבינה המלאכותית ובהשתלבותה במרחב העירוני. "כללית", ציין, "ניתן לומר שהערים מתפתחות במהירות, עם ביקוש הולך וגדל למענה לצרכים שונים, כגון תשתיות ואיכות הסביבה. זה מעודד שימוש בבינה המלאכותית". הוא אמר ש-"המוח שלנו מוצף בקלט. אמצעי החישה קולטים את כל הסביבה, התפיסה שלנו מותנית בקיומם. הקשב הוא המסננת והתפיסה היא מה עבר את אותה מסננת. את חלק מהמידע נזכור כדי שנוכל בהמשך לעבד מידע נוסף". "זה נכון להרבה מאוד מערכות, למשל לערים", הוסיף פרופ' יניב. "במיוחד בעיר החכמה יש הרבה אמצעי חישה, כאשר רק חלק קטן מהחיישנים עובר את המסננת של פרנסי העיר. כאן נכנסת הבינה המלאכותית: היא מאפשרת טיפול בכל אחת ואחת מהמערכות, והפניית קשב למערכות שחשוב 'להקשיב' אליהן באותו רגע. מערכות ה-AI עוזרות למנהלי העיר 'להקשיב' טוב יותר לאוסף המידע שברשותם". הוא אמר כי "אם עירייה משתמשת נכון בבינה מלאכותית באחת המערכות בעיר, יש פוטנציאל עצום שגם המערכות האחרות יעברו אליה. זה מאפשר שירותים מותאמים אישית, החלטות מבוססות נתונים, שיתוף ציבור טוב יותר ועוד". "ה-AI זה לא עוד שילוב של עוד טכנולוגיה" עם זאת, פרופ' יניב הוסיף הסתייגות: "ה-AI זה לא עוד שילוב של עוד טכנולוגיה. אם רוצים באמת להפיק ממנה תועלת, צריכים להכין את העיר ליישומה – מה שנקרא מוכנות ל-AI. מדובר בתהליך חשוב ומורכב. המנמ"ר בהחלט לוקח חלק בתהליך המוכנות ל-AI, אבל זה לא נגמר אצלו, משום שלא מדובר רק בתהליך טכנולוגי. יישום של בינה מלאכותית בעיר מתחיל בחזון וביכולת להגדיר יעדים שנובעים מצרכים, ולכן חייבת להיות מעורבות בתהליך של גורמים נוספים ברשות המקומית, לרבות ראש העיר והמנכ"ל. המנמ"רים הם אלה שצריכים לשקף להם את הצרכים, יחד עם מנהלי המחלקות והאגפים האחרים". זאת ועוד, אמר פרופ' יניב, "כדי שיהיה שימוש נכון בבינה מלאכותית צריכים לבנות ידע, הבנה ותשתיות לטיפול בדאטה. זה לא קיים כיום ברמה שבה אפשר להפיק תועלת מה-AI. כמו כן, יש צורך בכוח אדם בעל מיומנויות ומומחיות מתאימות, ובאנשי ניהול ורגולציה". "בסופו של דבר", ציין, "צריך לזכור שהעיר החכמה היא לא המטרה אלא האמצעי לשיפור איכות החיים והחוסן העירוני. עיר חסונה היא עיר שיודעת להתמודד עם משברים. יש לערים תפקיד חשוב בהתמודדות עם משברים, וה-AI תסייע בהשגת המטרה הזאת".

מרכז הארץ משופע במרכזי היי-טק, או כאלה שבהם משתכנות חברות היי-טק רבות. יש שם בניינים יפים, אנשים רבים וגם מסעדות טובות, שמשרתות את באי המתחמים הללו. בין האנשים שמסתובבים במתחמי ההיי-טק בשדרות רוטשילד או שרונה בתל אביב, אזור התעשייה של הרצליה או פארק ההיי-טק ברעננה, אפשר לראות גברים, ובמידה פחותה נשים – כאשר בדרך כלל הם יהודים חילונים, או מקסימום דתיים לאומיים. זה עגום לומר, אבל כמעט שלא תמצאו שם חרדים, ערבים ויוצאי אתיופיה. השבוע פרסמנו שתי כתבות שעוסקת בגיוון והכללה בהיי-טק, בפרט של שתי האוכלוסיות האחרונות. ביום ג' נערכה ישיבה של ועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת, שדנה בהגדלת מספר עובדי ומנהלי ההיי-טק מהחברה הערבית. נתונים שהוצגו לוועדה מראים שעל אף שהנושא מדובר לא מעט פעמים ונעשים מאמצים מסוימים בנושא, עדיין, צעירים ערבים שמסיימים תואר אקדמי באוניברסיטה מתקשים למצוא עבודה בהיי-טק. גם אם זה תואר במדעי המחשב. אמנם, הגרפים מצביעים על מגמת שיפור, אבל הקצב שלו איטי. החסמים שמונעים את הייצוג של המהנדסים הערבים בהיי-טק קיימים כבר שנים. אחד מהם הוא מיקומם הגיאוגרפי של מרבית חברות ההיי-טק, הסטארט-אפים ומרכזי המו"פ באזורים שצוינו למעלה או במקומות אחרים במרכז הארץ (ולא במשולש). אחד ממשתתפי ישיבת הוועדה הגדיר זאת כך: "בין שדרות רוטשילד לשרונה אין מקום לערבים". חסם נוסף הוא שיטת הגיוס, שבמידה רבה מתבססת על "חבר מביא חבר", וכאשר אין לערבים חברים שמביאים אותם – לא רואים אותם בהיי-טק. עוד סיבה, שקשורה לזו הקודמת, היא ההסתמכות של ההיי-טק על כישרונות שצמחו בצה"ל, והרצון של החברות לגייס עוד מהחיילים שמשתחררים מ-8200, ממר"ם ויחידות טכנולוגיות אחרות. המלחמה הוסיפה חסם נוסף: סקר שהוצג בוועדה מראה שלאחר ה-7 באוקטובר, יש ירידה במוטיבציה של מנהלים בהיי-טק להעסיק ערבים ובמוטיבציה של עובדים בענף לעבוד תחת מנהלים ערבים. זו תופעה מאוד מדאיגה שיש לטפל בה, בהקדם – ברמה הלאומית. עינב ביאדגו, מנהלת תוכנית בתא 8200 של עמותת בוגרי 8200. צילום: שני קיטלרו עוד חסם: תחושת חוסר מסוגלות להשתלב בהיי-טק כתבה אחרת שפרסמנו השבוע עסקה בקהילה האתיופית, שגם רבים מבניה ובנותיה מרגישים מודרים בענף, ובתוכנית בתא ישראל של עמותת בוגרי 8200, שנועדה לשפר במשהו את המצב. את התוכנית מנהלת יוצאת היחידה, עינב ביאדגו. בכתבה של יניב הלפרין צוטט מחקר של קרן רוטשילד, שממנו עולה שבענף ההיי-טק הועסקו ב-2019 (השנה האחרונה שנסקרת בדו"ח) 1,160 יוצאי אתיופיה, מתוך אוכלוסייה של 170 אלף. גם כאן מראים הנתונים מגמת שיפור, אבל גם כאן היא איטית, איטית מאוד. חלק מהחסמים שמונעים, או מעכבים, את הגדלת מספרם של יוצאי אתיופיה בהיי-טק הם אותם אלה שמונעים, או מעכבים, את השילוב של בנות ובני החברה הערבית בענף, למשל המחסום של חבר מביא חבר, ואחרים הם העדר תחושת מסוגלות להשתלבות בהיי-טק וההרגשה שהם לא מדברים את השפה ההיי-טקיסטית. יש בקרב חלק מהצעירים בשתי האוכלוסיות הללו נטייה לוותר מראש על עצם הניסיון להתקבל לעבודה בהיי-טק, ולמרבה הצער, החיים מוכיחים שהם צודקים: על פי רוב, הפניות שלהם לא נענות כלל, ואם כבר זימנו אותם לראיונות עבודה או למבחנים, מחסומי התרבות, השפה והרקע הסוציו-אקונומי פועלים לרעתם. בנוסף, אין להכחיש שכמו בענפים אחרים, גם בהיי-טק קיימת גזענות והעדפה של אנשים מרקע דומה לזה שממנו מגיעים מנהלי החברה. גיוון והכללה בהיי-טק הישראלי? לא ממש. צילום: ShutterStock זאת לא רק המלחמה יהיו ודאי כאלה שייתלו את הנתונים העגומים על השתלבות בנות ובני אוכלוסיות מודרות בהיי-טק במלחמה – בפרט ערבים. זאת, בגלל תחושת הלאומיות, שלא לומר הלאומנות, עקב היותנו במלחמה מול הפלסטינים ברצועת עזה, שהם חלק מהאומה הערבית, ומאחר שהקשב הכללי שלנו מופנה למלחמה, לחטופים, לעשרות אלפי העקורים ולמשפחות השכול, שלמרבה הצער מספרן הולך וגדל מדי כמה ימים. לכך יש להוסיף את הפגיעה שהמלחמה גרמה בענף, שמביאה לצמצום גיוסים ולפיטורים – במיוחד של ג'וניורים. האוכלוסיות שנפגעות ראשונות כתוצאה מהמציאות הזו הן האוכלוסיות המוחלשות, כולל הערבים ויוצאי אתיופיה. אלא שזאת לא רק המלחמה: הסיכויים שלהם להתקבל לענף או להתקדם בו היו קלושים גם לפני ה-7 באוקטובר, מהסיבות שצוינו למעלה – וכעת הם נסוגים עוד אחורה בסדרי העדיפויות. ענף ההיי-טק קיבל את הכינוי הקטר של המשק, ובצדק, אלא שבקרונות שהוא מוביל לא יושבים אנשים שבאים מחלקים שלמים וגדולים בציבור הישראלי. בפרט בתקופה הנוכחית, למרות האתגרים והקשיים שלה, מנהלי וראשי הענף, מובילי הדעה ובעלי המאה, צריכים להתעורר, להתגייס ולחשוב כיצד הם מובילים את השינוי יש יוצאים מהכלל, שלמרבה הצער אינם מלמדים על הכלל: בישיבת ועדת המדע והטכנולוגיה השתתפה נציגת אמדוקס, שמשקיעה כבר שנים בהקמת מרכזי תעסוקה באזורי פריפריה וביישובים ערביים. צוינה בהקשר הזה גם הפעילות של אינטל, שבה יש אחוז לא קטן של מנהלים ערבים. רוב יתר חברות ההיי-טק לא משקיעות בהקמת מרכזי תעסוקה באזורים שבהם מתגוררת החברה הערבית, למרות שורה ארוכה של מחקרים, ועדות והמלצות שגובשו בפורומים שונים. גופים כמו רשות החדשנות, משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה ומשרד הכלכלה יוזמים רעיונות ומקימים מרכזי תעסוקה, אבל בהעדר תקצוב מתאים, שנובע מסדר עדיפויות מעוות של הממשלה בכל מה שנוגע להיי-טק – הם לא מביאים לשינוי גדול. האחריות לגיוון והכללה בהיי-טק היא לא רק של המדינה מנכ"לי חברות היי-טק רבים יודעים לספר עד כמה הם מבינים שיש חשיבות בהגדלת הגיוון התעסוקתי בענף, אבל בודדים מתעקשים על כך ומיישמים זאת עד הסוף. הטיעון שגם למדינה יש אחריות למצב הוא נכון, אבל ראשי הענף חייבים להבין שחוסר גיוון והכללה פוגע קודם כל בחברות שלהם. מחקרים מוכיחים שגיוון והכללה מסייעים לשיפור שורת הרווח של החברה. בנוסף, אותם מנהלים שלא מקדמים את הנושא מואשמים בכך שהם מנציחים את התדמית האליטיסטית של ענף ההיי-טק ומוותרים מראש על הון אנושי לא פחות מוכשר מעובדים אחרים שלהם. ובתקופה שבה ההיי-טק הישראלי צריך להיות פחות תלוי בגורמי חוץ והמחסור בכוח האדם מחריף, יש כאן קאדר של מועמדים ראויים שכדאי להעסיק (גם) כדי לצמצם את אותו מחסור. השורה התחתונה: ענף ההיי-טק קיבל את הכינוי הקטר של המשק, ובצדק, אלא שבקרונות שהוא מוביל לא יושבים אנשים שבאים מחלקים שלמים וגדולים בציבור הישראלי. היישום של גיוון וכללה לא קיים ונשאר ברמה ההצהרתית, או שקיים באופן חלקי בלבד. אולם, בפרט בתקופה הנוכחית, למרות האתגרים והקשיים שלה, מנהלי וראשי הענף, מובילי הדעה ובעלי המאה, צריכים להתעורר, להתגייס ולחשוב כיצד הם מובילים את השינוי.  

אם הפסד פוטנציאלי של כ-חצי מיליארד דולר הטריד אותו – המולטי-מיליארדר אילון מאסק יכול לנשום לרווחה. תביעה שהגישו נגדו עובדי טוויטר שפוטרו בידיו כשהשתלט על החברה, נדחתה על ידי בית המשפט בארה"ב. כזכור, מאסק סילק רבים מעובדי טוויטר מעבודתם במהלך של פיטורים המוניים שביצע ב-2022 וב-2023, כצעד נלווה לרכישת החברה ב-44 מיליארד דולר, באוקטובר 2022. בתביעה המדוברת לקחו חלק 6,000 מהעובדים הללו, משמע מרביתם, שטענו כי הבעלים החדש התנער מהבטחות שניתנו להם ולא סיפק את הפיצויים וההטבות שהובטחו להם עקב הפסקת עבודתם בחברה. @ElonMusk's $500M severance lawsuit by ex-Twitter staff dismissed. The judge ruled that ERISA doesn't cover the claims and lacks jurisdiction. Many accuse Musk of breaking promises post-$44B Twitter buyout, including ex-CEO Parag Agrawal. #Twitter #ElonMusk #Lawsuit #TechNews pic.twitter.com/xjY5TVyCnL — bosqui (@bosqimano) July 10, 2024 מדוע נדחתה התביעה? הייתה בצד של מאסק. השופטת המחוזית של ארה"ב, טרינה תומפסון. צילום: אתר בית המשפט במחוז הצפון של קליפורניה התביעה המדוברת, שאותה דחתה כעת השופטת המחוזית של ארה"ב, טרינה תומפסון, התרכזה בעניין חוק הבטחת הכנסה לגמלאות עובדים (ERISA). התובעים, ובראשם מנהלי טוויטר לשעבר קורטני מקמיליאן ורונלד קופר, טענו כי על פי תוכנית הפיצויים הקיימת של טוויטר, הם זכאים לקבל חבילות פיצויים נדיבות יותר ממה שהציעה להם X Corp – שם החברה כיום כשהיא בבעלותו של מאסק. אלא שהשופטת תומפסון לא הסכימה עם טענת התובעים. היא קבעה כי חוק ERISA לא חל במקרה זה, משום של-X Corp לא הייתה "תוכנית מנהלית מתמשכת" שתוכננה לאחר הרכישה. המשמעות היא ש-X Corp לא הייתה מחויבת לבחון תביעות בנפרד, או להציע הטבות (כמו ביטוח בריאות), על פי תוכנית הפיצויים הישנה והמקורית של טוויטר מהימים שלפני עידן מאסק. מאסק גונן בזמנו על הפיטורים ההמוניים שביצע וטען שהם מחויבי המציאות,] בשל צורך דחוף לצמצום עלויות, כדי להציל את טוויטר מצרות כלכליות. עם זאת, על פי הדיווחים החברה המשיכה להיאבק כלכלית גם לאחר החלפת הבעלים, וספגה הפסדים משמעותיים גם ברבעון הראשון של 2023, וזאת לאחר שהרוכש התזזיתי שלה כיווץ את מצבת העובדים בעשרות אחזים. נזכיר כי מיד לאחר הרכישה מאסק צמצם את מספר המועסקים בחברה לכ-1,500 בלבד, מכ-8,000 שהועסקו בה לפני ההשתלטות. עוד תביעות על הפרק יצוין כי למרות הניצחון בינתיים במקרה זה, מאסק עומד בפני עוד כמה אתגרים משפטיים אחרים הקשורים לרכישת טוויטר ולפיטורים שביצע לאחר מכן. לפיכך מדובר רק בסגירת פרק אחד בסאגת הסכסוכים המשפטיים המתמשכת סביב ההשתלטותו על טוויטר ומהלכיו לאחר מכן. התביעה הבולטת ביותר כנגד מאסק בעניין זה הוגשה מוקדם יותר השנה בידי קבוצת בכירים לשעבר בטוויטר, בכללם המנכ"ל לשעבר, פרג אגרוואל, סמנכ"ל הכספים לשעבר, נד סגל, סמנכ"לית המשפטים הראשית לשעבר, ויג'איה גאדה, והיועץ הכללי לתחומי המשפט, שון אדג'ט, שפוטר אף הוא. הבכירים הללו תבעו יחד מ-X ומאסק פיצויי פיטורים בסך 128 מיליון דולר. ???? JUST IN: Former Twitter Execs File Lawsuit Against Elon Musk for Over $128M in Unpaid Severance ???? Key Highlights: ???? Four former Twitter executives, including CEO Parag Agrawal and CFO Ned Segal, sue Elon Musk over $128 million in severance. ???? Lawsuit filed in California… pic.twitter.com/MualwOHKwO — Hardik Shah (@AIStockSavvy) March 4, 2024 לדברי התובעים – שהגישו את עתירתם לבית המשפט בסן פרנסיסקו, ארה"ב, במרץ השנה – הם פוטרו ללא סיבה והצדקה ב-2022, באותו היום שבו מאסק השלים את רכישת החברה. התביעה גורסת כי כיוון שמאסק לא רצה לשלם את פיצויי הפיטורים שלהם, הוא "המציא סיבות מזויפות, ומינה (במקומם – ג"פ) עובדים מהחברות השונות שלו, כדי לקיים את החלטתו". התביעה מאשימה את מאסק בהפרת חוזי העבודה של מגישיה, ובכך שלאחר רכישת פלטפורמת המדיה החברתית וההשתלטות שלו עליה, מאסק לא פיצה כראוי את מי שניהלו את השירות לפניו. בנוסף תלויה ועומדת גם תביעה של בעלי מניות נגד מאסק, הטוענים כי הוא הפר את תקנות ה-SEC על ידי עיכוב החשיפה של רכישת המניות שלו בטוויטר. דחיית התביעה המסוימת כעת היא אמנם על תקן ניצחון עבור מאסק, אבל אינה מסמנת דבר לגבי תוצאות המאבקים המשפטיים הבאים שנכונו ליזם הטק סביב ההשתלטותו על טוויטר. ניאלץ להמתין ולראות מה יחשוב בית המשפט גם בנוגע למאבקים אלו.

בחברת החשמל נערך באחרונה מפגש ייחודי של שגרירי ה-AI בחברה – שהם האנליסטים של החברה שתפקידם לנתח וזהות תהליכים לשיפור העבודה בכל החטיבות, ולהפוך את החברה לארגון מכוון נתונים. את המפגש פתח דני גהרבגי, סמנכ"ל התקשוב של החברה, שציין כי "חטיבת התקשוב מקיימת בשנה האחרונה פיילוטים, שמטרתם להטמיע את הבינה המלאכותית כדי לשפר את עבודת החברה". גרהבגי המשיך והציג למשתתפי הפגישה את הצורך בהבנת האתגרים שמצויים בהטמעת בינה מלאכותית. דוברים נוספים היו אורי אליאבייב, יועץ מוביל בתחום ה-AI ומנהל קהילת ה-AI הגדולה, דרור גבע ושיר וורן מחברת נאיה טכנולוגיות. ניצן יוגב, מנהלת תחום ה-AI בחברת החשמל, הציגה את הפיילוטים השונים בתחום שנעשים בחברה, ובהם: צ'טבוט לתחקור נתונים בתחנות כח, צ'טבוט לתשאול נהלי משאבי אנוש, צ'טבוט לנציגי השירות במוקד 103, ועוד. דיילי ציפי צפתה, נצפתה וחזרה עם תמונה.

"קיים פער בין היקף וקצב ההתקדמות של המציאות והתהליכים בה לבין זה של הדיגיטל, שעושה זאת במהירות גדולה יותר ובקבועי זמן קצרים יותר. הדיגיטל הוא הדבק המחבר בין יכולות שונות והוא זה שמאפשר לצבאות מודרניים לפעול באופן מבצעי, נכון ומדויק יותר. לצד היותו מחבר, הדיגיטל הוא בעל יכולת להפעיל את הכול, לאגד את הנתונים ולהביא אותם ללחימה", כך אמר אל"מ (מיל') אסף נבות, מוביל החטיבה הביטחונית ב-Commit. נבות דיבר בכנס התקשוב הצבאי IT for IDF 2024 של אנשים ומחשבים, שנערך אתמול (ד') במרכז האירועים והכנסים לאגו בראשון לציון, בהשתתפות מאות מהמגזר הביטחוני נערך ובהנחיית סא"ל (מיל') אודי קאוף, יו"ר ועדת התוכן של הכנס. אל"מ (מיל') נבות, ששירת במערך התקשוב של צה"ל במשך שלושה עשורים, אמר כי "ככל ארגון, גם צבאות ניצבים מול כמה אתגרים: הימצאות מערכות לגאסי ישנות; מערכות רבות בעלות רוחב סרט צר, ולכן הן לא יכולות להכיל כמויות מידע גדולות; איך להוריד את ה-'שכל' מהענן לקרקע; כיצד לשנע לכוחות הלוחמים רק את המידע הרלוונטי עבורם; וכן הצורך להיערך להופעת הבינה המלאכותית היוצרת ולראות כיצד הטמעתה תסייע לארגון. יש לוודא שהכוחות מקבלים תמונת מצב מדויקת – על עצמם ועל האויב. מערכות הקשר שלהם נדרשות להיות מתקדמות ובעלות יכולת לעבוד בסביבה מבוזרת. כמו כן, יש להתמודד עם הצורך בחוסן, עם מערכות תוכנה מונוליטיות". "פלטפורמה שמביאה את העוצמה אל הסביבה הטקטית" לדבריו, "כדי להצליח במימוש השינוי, הצבא נדרש לפלטפורמה שמביאה את העוצמה, העושר והנתונים הרלוונטיים אל הסביבה הטקטית – לטובת התנהלות חכמה, מדויקת ויעילה יותר. פיתחנו את קומקס (Commx), שמאפשרת צ'ט בין הגופים הצבאיים ומשלבת מסרים קוליים, טקסטואליים ומידע וידיאו – לטובת הגורמים בשדה הקרב. האתגר הוא לאפשר לכוחות האוויר, הים והיבשה לעבוד יחד בזמן אמת בשדה הקרב. לכל אחד יש מכשיר קשר משלו, יישום מבצעי משלו, נתב ורשת משלו ושפה משלו. אנחנו יודעים לחבר את כל הגורמים, מקצה לקצה, כך שיוכלו לשתף ביניהם מידע בזמן אמת, לעבד אותו תוך כדי תנועה ולנהל עליו שיח מבצעי. כך, בעזרת נתב טקטי, אנחנו מאפשרים קישוריות בין כל סוגי המכשירים והתווכים: סלולר, לוויין ורדיו". "יחד עם יכולות AI שמשמשות לאיסוף, טיפול וניתוח המידע, אנחנו מספקים לצבאות תשתית דיגיטל נכונה, עם קישוריות ויכולת עבודה רב זרועית באופן מסונכרן ומאובטח. כך הקסם מתחיל לקרות ומתקבל פתרון דיגיטלי ומוגן, שמספק לגורמים השונים באותם צבאות מידע שרלוונטי עבורם. הפתרון נמצא בשימוש של כמה צבאות בעולם", סיכם נבות.